È - לשכת עורכי הדין
18.01.2015 • Views
Share Embed Flag

È - לשכת עורכי הדין

È - לשכת עורכי הדין

È - לשכת עורכי הדין

SHOW MORE
SHOW LESS
ePAPER READ
DOWNLOAD ePAPER
israelbar.org.il

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

START NOW

- יולי - 2005<br />

,<br />

‏"לא ייעצר אדם<br />

חופשי,‏ לא<br />

ייכלא לא ינושל<br />

מנכסיו , לא יוצא<br />

אל מחוץ לחוק,‏<br />

לא יוגלה,‏ לא<br />

יומת בכל דרך<br />

שהיא,‏ וכן לא<br />

נרדוף אותו או<br />

נשלח לרדפו ,<br />

אלא בהתאם<br />

להחלטה חוקית<br />

של בני מעמדו או<br />

על פי חוק<br />

המדינה.‏<br />

על איש לא<br />

נערים,‏ מאיש לא<br />

נשלול או נעכב<br />

זכות או משפט<br />

צדק".‏<br />

MAGNA<br />

CHARTA<br />

LIBERTATUM<br />

1 40<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

¢‰Ë¯˜ ‰apple‚Ó‰¢ ‰Ï„‚‰ ˙ÂȯÈÁ‰ ˙ÏÈ‚Ó<br />

MAGNA CHARTA LIBERTATUM<br />

בעיות וקונפליקטים פנימיים וחיצוניים,‏ כניעתו לאפיפיור ב-‏<br />

1213 של מלך אנגליה ג'והן,‏ אחיו של ריצ'רד לב ארי,‏ תבוסתו<br />

במלחמה שבבואבין ב-‏ 1214 שבה הפסיד המלך מרבית<br />

האחוזות של הכתר האנגלי בצרפת,‏ מאלצים אתו להתפשר<br />

עם האצילים האנגליים ונציגי הכנסייה,‏ אשר נלחמו והתעמתו<br />

עמו מאז שהוכתר,‏ ואף אימו לצאת במרד עממי נגד הכתר<br />

האנגלי.‏<br />

המלך המותש,‏ אחרי משא ומתן ממושך בראנימד שבסוריי<br />

חותם בין ה 1215 על מגילת החירויות הגדולה<br />

‏”המגנה קרטה ליברטטוס”.‏<br />

18-15 ליוני<br />

המגנה קרטה מורכבת מ 63 סעיפים שבחלק מהם ויתר<br />

המלך על חלק מסמכויותיו לטובת הברונים והכנסייה<br />

והתחייב לא לפגוע בזכויותיהם שלהם ושל נתיניו,‏ ואף העניק<br />

הגנות מפני פגיעות שונות לנתיניו ובעיקר לאצילים ולכנסייה.‏<br />

הוכרז על הקמת מועצה המורכת מ-‏ 25 ברונים שתפקידה<br />

לבקר ולפקח על מערכת המשפט,‏ לאלץ ואף להכריח את<br />

המלך לפעול בהתאם למוסכמות שבמגנה קרטה.‏ החשוב<br />

מכל שלמועצה הוענקה הסמכות להגביל את המלך בהעלאת<br />

המיסים והתשלומים הפיאודלים מעבר למקובל דאז,‏ וזהו<br />

למעשה סיפור הדמוקרטיה בה נשלט השליט באמצעות כיסו.‏<br />

מופיעים בספר זכויות האדם והאזרח בישראל,‏ 1991- כרך א<br />

57. עמוד<br />

הליך הוגן<br />

39. לא ייעצר אדם חופשי,‏ לא ייכלא,‏ לא ינושל מנכסיו,‏ לא יוצא<br />

אל מחוץ לחוק,‏ לא יוגלה,‏ לא יומת בכל דרך שהיא , וכן לא<br />

נרדוף אותו או נשלח לרדפו,‏ אלא בהתאם להחלטה חוקית של<br />

בני מעמדו או על פי חוק המדינה.‏<br />

40. על איש לא נערים,‏ מאיש לא נשלול או נעכב זכות או משפט<br />

צדק.‏<br />

חופש תנועה<br />

42. בזאת מורשה כל אדם לצאת את ממלכתנו ולחזור אליה<br />

בשלום ובביטחון,‏ בדרך היבשה או בדרך הים,‏ כל עוד הוא נאמן<br />

לנו,‏ למעט בתקופת מלחמה לזמן קצר,‏ לטובת כלל הממלכה;‏<br />

למעט אנשים עצורים,‏ שהוצאו אל מחוץ לחוק מכוח דין הממלכה,‏<br />

ואנשי מדינה המצויה במצב מלחמה איתנו,‏ וסוחרים אשר בהם<br />

ייעשה כאשר הוזכר.‏<br />

שבועה לשמירת החירויות<br />

מלומדים רבים ראו חשיבות במגנה קרטה ובמשך כ-‏ 500<br />

שנים התייחסו אליה כאל מגילת זכויות למרות שהמלך<br />

התחייב כלפי 300 אצילים ולא מול העם כולו או מרביתו,‏<br />

וראו במועצת הברונים הכללית כתחילתו של פרלמנט<br />

ובהתחייבויותיו של המלך וויתוריו לנתיניו לא רק לאצילים<br />

ולכנסיה כפריצת דרך לדמוקרטיה המודרנית,‏ הרי בכל זאת<br />

הוענקו הגנות גם לאיכרים ולתושבי הערים,‏ לעיר לונדון ואח'.‏<br />

להלן מספר סעיפים מתורגמים לשפה העברית,‏ כפי שהם<br />

63. לפיכך נשאף ונדרוש בתקיפות שהכנסייה של אנגליה תהיה<br />

חופשית,‏ ושבני האדם בממלכתנו יזכו לחירויות,‏ לזכויות ולזיכיונות<br />

שהוזכרו לעיל,‏ ברווחה ובשלום,‏ בחופש ובשלווה,‏ באופן מלא<br />

ומושלם,‏ להם וליורשיהם,‏ מאיתנו ומיורשינו,‏ בכל דבר ובכל מקום,‏<br />

לעד,‏ כפי שנאמר לעיל.‏ וכן נשבענו,‏ אנו והברונים,‏ שכל הדברים<br />

אשר נמנו לעיל יישמרו בתום לב וללא כוונות זדון.‏ ולראייה באנו<br />

על החתום העדים הרשומים מעלה ורבים אחרים.‏ ניתן בחתימת<br />

ידינו באחו הנקרא ראנימד,‏ בין ווינדזור וסטיינס,‏ ביום החמישה<br />

עשר בחודש יוני,‏ בשנה השבע עשרה למלכותנו.‏<br />

ÔÂÙˆ‰ ÊÂÁÓ „ÚÂ<br />

Ìȯ·ÁÏ ÌÈÏÁ‡Ó „Ú‰ „¯˘Ó ˙ˆ ÏÎÂ<br />

ÁψÂÓ ÌÂÈÒ ÔÈ„‰ ÈίÂÚ ÏÏÎÏ ÊÂÁÓ·<br />

‰ÓÈÚapple ‰Ë˜˘ ‰¯‚Ù ËÙ˘Ó‰ ˙apple˘Ï<br />

2

3<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

¨Ìȯ˜È Ìȯ·Á ˙¯·Á<br />

פעילות ועד המחוז מתקדמת ומתרחבת<br />

כל הזמן.‏ יותר ויותר חברים ממחוזנו<br />

וממחוזות אחרים משתתפים בפעילויות<br />

אלו,‏ גם בכנסים,‏ הרצאות,‏ ימי עיון<br />

ובעיקר בהשתלמויות.‏<br />

בחודש האחרון הסתיימו השתלמויות<br />

רבות משתתפים בהם נטלו חלק מאות<br />

עורכי דין – הן במשפט החוקתי והמנהלי<br />

‏(בשיתוף עם עמותת מסאוא),‏ הן בדין<br />

הכנסייתי ‏(בשיתוף וריכוז אב בית הדין<br />

הכנסייתי),‏ והן במשפט הפלילי ‏(בשיתוף<br />

עם המכון להשתלמות עורכי דין של<br />

לשכת עורכי הדין בישראל).‏<br />

אנו גאים ברמה ובאווירה שבה<br />

מתקיימות ההשתלמויות,‏ אשר הביא<br />

למספר רב של משתתפים,‏ מספר<br />

העולה אף על כל הציפיות.‏ המשתתפים<br />

ציינו לשבח את הרמה והאווירה ורבים<br />

הביעו רצונם להשתתף בהשתלמויות<br />

נוספות,‏ כאשר מצאנו כי אף חברים<br />

ממחוזות אחרים,‏ כגון חיפה והמרכז<br />

נוטלים בהם חלק.‏<br />

בשבועות האחרונים נפתחו השתלמויות<br />

בדיני משפחה ושלטון מקומי ודיני<br />

ירושה,‏ ושיתוף הפעולה עם הפקולטה<br />

למשפטים באוניברסיטת חיפה והמכון<br />

להשתלמויות הוכיח את עצמו הן<br />

מבחינת הרמה והן מבחינת ההיענות.‏<br />

לועדת האתיקה,‏ המורכבת מכל חברי<br />

הועד בראשות החברים אבנר צור<br />

ומוחמד אבראהים,‏ לא חסרה עבודה<br />

וקצב התלונות והשאילתות אף הוא<br />

הולך וגדל ומחייב לימוד ומתן חוות דעת<br />

ודיון מעמיק וענייני וללא משוא פנים<br />

והדבר אכן נעשה כך ובישיבות סדירות<br />

המתקיימות לשם כך.‏ יש לציין,‏ כי רבות<br />

מהתלונות נמצאות בלתי מוצדקות,‏<br />

אולם אין בכך כדי להשפיע על רצינות<br />

הדיון בכל תלונה ותלונה.‏<br />

לאחר שנבחרו חברי בית הדין<br />

המשמעתי המחוזי והוקמו צוותי בית<br />

הדין,‏ נבחר מבין חברינו במחוז כקובל<br />

הראשי עו"ד אבי מוסקוביץ וצוות קובלים<br />

אשר מטפלים בתלונות המועברות לשם<br />

הגשת קובלנות לבית הדין.‏ כן העמדנו<br />

לרשות בית הדין מזכירות שעברה<br />

הכשרה מתאימה,‏ חדרים,‏ מחשב,‏<br />

קלדנית וכל הצרכים והתנאים שיבטיחו<br />

עצמאות בית הדין וסודיות דיוניו באווירה<br />

מכובדת ועניינית.‏<br />

בית הדין החל דיוניו ללא תקלות,‏ על כך<br />

יש להודות לחברי בית הדין:‏ עו"ד אחמד<br />

מסאלחה המכהן כאב בית הדין וחברי<br />

הנשיאות עו"ד אריק שרמן,‏ עו"ד נביל<br />

חאיק,‏ עו"ד מקס חסין,‏ ועו"ד עיסאם<br />

ח'טיב.‏<br />

אנו ממשכים בבניית הספרייה במשרדי<br />

המחוז ובמקביל הרחבנו וחיזקנו<br />

הספרייה בטבריה ע"י רכישת ספרים<br />

רבים , מחשב ותוכנות משפטיות.‏<br />

החברים בטבריה והאזור מוזמנים לנצל<br />

הספרייה העומדת לרשותם.‏<br />

לאחרונה נתקבלה החלטה עקרונית,‏<br />

הכפופה לאפשרויות התקציב,‏ להקמת<br />

ספריות מקצועיות בערי שדה נוספות,‏<br />

ואנו נפעל לקידום ההחלטה,‏ בעתיד<br />

הקרוב.‏<br />

מקצוענו בעל אופי מיוחד,‏ כל כולו בנוי<br />

על האמינות ואימון הציבור,‏ ותדמיתנו<br />

בציבור חשובה לנו ולכן חשוב לנו<br />

להתייחס לענייני האתיקה ברצינות היות<br />

ומעידתו של כל חבר משפיעה על<br />

התדמית של המקצוע בכלל.‏ אמונתנו<br />

שעריכת דין הוא גם מקצוע לפרנסה וגם<br />

שליחות הביאה אותנו להחלטה לארגן<br />

בעתיד הקרוב הרצאות באתיקה<br />

מקצועית ללא תשלום ואף,‏ בכדי לעודד<br />

חברים להשתתף בהן,‏ החלטנו כי<br />

המשתתפים בפועל בהרצאות אלו יקבלו<br />

זיכוי והנחה מסוימת באחת<br />

ההשתלמויות המקצועיות שיירשמו<br />

אליה.‏<br />

הצטרפנו לתוכנית הפרו בונו של הלשכה<br />

וקריאתנו לחברים היא להצטרף<br />

לתוכנית זו ולתרום למען הצלחתה<br />

במחוזנו הידוע כמחוז הסובל משיעור<br />

אבטלה גבוה ואוכלסיה חלשה.‏ ומאותה<br />

≤ ÔÂÈÏ‚<br />

ÔÂÙˆ‰ ÊÂÁÓ „ÚÂ<br />

„Ú‰ ¯¢ÂÈ È·ÚÂÊ ÈappleÒÂÁ „χßÁ „¢ÂÚ<br />

„Ú‰ ¯·Á Ìȉ‡¯·‡ „ÓÁÂÓ „¢ÂÚ<br />

„Ú‰ ¯·Á ¯Âˆ ¯apple·‡ „¢ÂÚ<br />

„Ú‰ ¯·Á ¯È·Îχ ‰ÓÏ˘ „¢ÂÚ<br />

„Ú‰ ¯·Á ÒÈÓßÁ ÌÈÏÒ „¢ÂÚ<br />

„Ú‰ ¯·Á ˜ÈÈ¯Ê ¯Ó‡Ò „¢ÂÚ<br />

„Ú‰ ¯·Á Ô¯ÈÓ ÔÏȇ „¢ÂÚ<br />

„Ú‰ ÔÂapple‚appleÓ<br />

ÊÂÁÓ‰ „Ú ϢÎappleÓ „ÚÒ‡ ·‡ „‡È¯ „¢ÂÚ<br />

È˙ÚÓ˘Ó‰ ÔÈ„‰ ˙È· ¯ÈÎÊÓ ÁÏ‡Ò ˜¯‡Ë „¢ÂÚ<br />

¯˘˜‰ ˙Î˘Ï· ‰„ȘÙ<br />

¯Âˆ ‰apple‡ ß·‚<br />

‰„Ș٠‰Òapple‡¯· ̇Úapple‡ ß·‚<br />

‰„Ș٠„ÈÚ ¯È‰ÂÒ ß·‚<br />

∫˙·Â˙Î<br />

ÔÂÙˆ‰ ÊÂÁÓ ≠ ÔÈ„‰ ÈίÂÚ ˙΢Ï<br />

≥∞∞≤رµ ‘Á¯<br />

±∂∞∞∞ ˙¯ˆapple<br />

∫‘˜Ï‡ ¯‡Â„<br />

nazarethbar@bezeqint.net<br />

∫‰ÁÈ˙Ù‰ ˙ÂÚ˘<br />

±π∫∞∞ ≠ ∞∏∫∞∞ ˙ÂÚ˘· ‘‰≠‘‡ ÈÓÈ<br />

∫ÌÈappleÂÙÏË<br />

∞¥Ø∂∞±µ±±∂ ≠ ∞¥Ø∂∞±µ±±±<br />

∞¥Ø∂∞±µ±±≤<br />

∫Ò˜Ù<br />

¯˘˜‰ ˙Î˘Ï ˙·Â˙Î<br />

‘· ‰Ó˜ ≠ ËÙ˘Ó‰ ˙È· ÏÎȉ ∫˙·Â˙Î<br />

∞¥Ø∂∞∏∑∑∂≥ ∫ÔÂÙÏË<br />

∞¥Ø∂µ∂±∂≥∏ ∫Ò˜ÙÏË<br />

±≥∫≥∞ ≠ ∞∏∫≥∞ ‘‰≠‘‡ ÈÓÈ ∫‰ÁÈ˙Ù‰ ˙ÂÚ˘<br />

ÊÂÁÓ‰ Ô‡˷ ˙ίÚÓ<br />

‰„Ú‰ ¯”ÂÈ ≠ Èχ Ô· ˙Èapple¯ „”ÂÚ<br />

‰„Ú‰ ¯·Á ≠ ‰Èß‚¯Ó ¯ÈÓ‡ „”ÂÚ<br />

‰„Ú‰ ¯·Á ≠ ˜ÈÈ¯Ê ¯Ó‡Ò „”ÂÚ<br />

‰„Ú‰ ¯·Á ≠ ÏÂÒ· ¯Ó‡Ò „”ÂÚ<br />

‰„Ú‰ ¯·Á ≠ Û˘¯ ÛÒ‡ „”ÂÚ<br />

ÂÏÚ‰˘ Ìȯ·„Ï ˙ȇ¯Á‡ ‰appleappleȇ ˙ίÚÓ‰<br />

Æ„·Ï· ÌÈ·˙ÂΉ ˙ÂȯÁ‡· ̉ ·˙Ή ÏÚ

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

4<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

הסיבה פנינו למשרד המשפטים בבקשה לפתוח סניף של<br />

לשכת הסיוע המשפטי במחוז בכדי להקל על האוכלסיה<br />

הנזקקת וליצור מקורות פרנסה לחברים במחוז,‏ ועניין זה נמצא<br />

בטיפול.‏<br />

הידוק יחסינו עם החברה שבתוכה אנו חיים הביאה לארגון<br />

מספר פרוייקטים משותפים בנושאים משפטיים וחברתיים<br />

ובכלל זה כנס המשפטנים היהודים והערבים שבו השתתפו<br />

כ-‏‎150‎ עורכי דין מכל רחבי המדינה שנושאו היה קידום השוויון<br />

בין אזרחי המדינה.‏<br />

כמו כן יזמנו פרויקט חלוצי התנדבותי של עורכי דין אשר מרצים<br />

בבתי ספר תיכון בנושאים משפטיים כאשר הדגש הוא נגד<br />

תופעות העבריינות והשפעת התיק פלילי על עתיד האדם.‏<br />

יותר ויותר חברים משתתפים בפעילויות המתקיימות במחוז<br />

וההתעניינות בפעילות הועדות מתקדמת אם כי לא בקצב הרצוי<br />

וזו הזדמנות לקרוא לחברים לבוא,‏ להשתתף ולהשפיע.‏<br />

מחוזינו בעל אופי מיוחד והאופן בו מתנהלים ומתקדמים<br />

העניינים מצביע על כך שהוא מהווה ויהווה סמל ודוגמה לדו<br />

קיום ושותפות אמיתית ובכבוד וחברות,‏ דבר שאנו רואים אותו<br />

בפעילות הוועד והועדות ובתפקיד בית הדין והקובלים<br />

ובהשתתפות בפעילות החברתית והמקצועית המגוונת.‏ תנו<br />

כתף לקידום וחיזוק מערכת יחסים ואווירה זו החשובה לכולנו.‏<br />

על אף הנתק המתמשך בין הלשכה והשופטים בשל עניין<br />

המשוב,‏ הצלחנו לשמור על יחסים וקשרי עבודה ולקיים<br />

פגישות עם הנשיא והשופטים בבית המשפט השלום<br />

והמזכירים הראשיים ולדון בפתרון בעיות.‏ חשיבות הקשר בין<br />

לשכת עורכי הדין לבין השופטים הינו אינטרס משותף לשני<br />

הצדדים ואסור לנו להתרגל לנתק הקיים ולהסתפק בקשרי<br />

עבודה רשמים.‏ המערכת המשפטית חשובה לנו ואנו חלק<br />

ממנה ואמינות עבודתנו נסמכת על אמינות ועצמאות בתי<br />

המשפט ומעמדם האיתן ולכן חשוב שהנתק ייפסק ובמקומו<br />

יבוא הדיאלוג.‏<br />

במחוז קיימת בעיה רצינית של אפשרות מציאת מקומות<br />

להתמחות.‏ אנו קוראים לחברים לתרום ככל האפשר לשם<br />

פתרון בעיה זו.‏<br />

מצידנו נפעל לריכוז הנתונים אודות החברים המעוניינים<br />

בקבלת מתמחים והמתמחים המחפשים מקומות התמחות<br />

והפניותינו תעשה בתיאום מוקדם ובהתאם לתנאים שייקבעו<br />

ע"י עורכי הדין שיצטרפו לפרויקט זה.‏<br />

ולסיום אבקש להודות ליו"ר מערכת הבטאון עו"ד רונית בן<br />

אלי אשר בזכותה בעיקר ובסיוע חברי צוות הביטאון ומנגנון<br />

המחוז מתאפשרת הוצאתו לאור של בטאון זה אשר תקוותנו<br />

שתמצאו בו עניין.‏<br />

‰˘È‚Ù ÌÂÎÈÒ<br />

ÈÏÈ˙Î ‡È˘apple‰ „·ΠÌÚ<br />

„“ÂÚ ¨ È·ÚÂÊ ÈappleÒÂÁ „χ‘Á<br />

ÔÂÙˆ‰ ÊÂÁÓ „Ú ¯“ÂÈ<br />

ביום 20 מרץ 2005 התקיים בהיכל המשפט,‏ בנצרת,‏ מפגש<br />

בו השתתפו נשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון,‏ כבוד<br />

השופט תאופיק כתילי וסגניו כבוד השופטים יוסף בן חמו,‏<br />

שאהר אטרש ושכיב סרחאן והמזכירים הראשיים דני זינטי,‏<br />

שרה מועלם,‏ אורלי אלמקייס,‏ חוה מצא,‏ אריה עידו,‏ וציפי<br />

פרג',‏ ומטעם ועד המחוז בלשכה יו”ר הוועד ח'אלד ח.‏ זועבי<br />

והחברים אבנר צור,‏ מוחמד אבראהים ושלמה אלכביר וכן<br />

עו”ד נתן פנץ.‏<br />

במפגש הועלו נושאים הקשורים לתפקוד מרכז המידע,‏<br />

נוהל הגשת הבקשות וקבלת המידע והצורך בעמדה לעוה”ד<br />

בהוצל”פ והעסקת פקידים מקצועיים שם,‏ והצורך בשיתוף<br />

עו”ד בשינויים בסדרי עבודת המזכירויות,‏ לפני קבלתן.‏<br />

כמו כן הועלו עניינים הקשורים בצפיפות בתי משפט השלום<br />

בצפת,‏ עפולה וטבריה והשפעת הדבר על תנאי עבודת<br />

עורכי הדין וכן על הצורך לאפשר גישה ישירה לעורכי הדין<br />

מבית המשפט אל בית המעצר שבהיכל המשפט בנצרת.‏<br />

הועלה עניין האיחור במתן פסקי דין על ידי חלק מהשופטים<br />

וכן האיחור בתחילת הדיונים,‏ בשעות בוקר.‏<br />

כמו כן סוכם כי מפגשים כאלו הינם חשובים<br />

וקונסטרוקטיביים וכי חשוב לשוב ולקיימם בעתיד.‏<br />

כב'‏ השופטים עמדו על חשיבות הופעתם בזמן לדיונים של<br />

עורכי הדין על מנת שלא לגרום לדחיות ו/או עיכובים בדיונים<br />

וכן ציינו,‏ כי הצפיפות בחלק מבתי המשפט הינה עניין ארצי,‏<br />

שאין להם שליטה עליו וכי הסגל הפקידותי והשיפוטי עושה<br />

הכל על מנת לשמור על רמת שירות נאותה למרות הצמצום<br />

המתמשך בתקנים.‏<br />

סוכם,‏ כי עמדת עורכי הדין בהוצאה לפועל תוחזר.‏<br />

ÌÂ„È˜Ï ‰„Ú‰<br />

ÔÈ„‰ ˙ίÂÚ „ÓÚÓ<br />

הוועדה לקידום מעמד עורכת הדין התכנסה ביום 23<br />

מרץ 2005 בישיבתה הראשונה ודנה על סדר יומה<br />

במספר נושאים והצעות והינה קוראת לציבור עורכות/‏<br />

עורכי הדין להצטרף אליה ולתרום לפעילותה.‏<br />

חברים בועדה זו:‏ עורכת דין סאוסן זהר,‏ עורכת דין<br />

אחלאם בלאן ועורכת דין עולא שתיווי.‏

- יולי - 2005<br />

¯Á‡Ï Ìȯ‰¯‰<br />

˙ÂÓÏ˙˘‰<br />

¯Ò‡apple ÈÓ‡¯ „¢ÂÚ<br />

ÌÈÁÂÂÈ„<br />

ÏÚ Ìȯˆ˜<br />

˙ÂÈÂÓÏ˙˘‰<br />

במסגרת מערך ההשתלמויות וימי<br />

העיון בשנת המשפט<br />

התקיימו,‏ עד לכתיבת שורות אל,‏<br />

השתלמויות רבות ומגוונות,‏ אשר<br />

חלקן הסתיים בחודשים האחרונים,‏<br />

וחלקן ממשיך להתקיים בימים אלה<br />

ואחרות שאמורות להתחיל בימים<br />

הקרובים.‏<br />

2005/2004<br />

לפני תקופה קצרה הסתיימו שתי<br />

השתלמויות ארוכות וייחודיות.‏<br />

הראשונה השתלמות בדיני הכנסיות<br />

הנוצריות בה,‏ השתתפו 54 עורכי דין<br />

ונמשכה על פני<br />

שעות אקדמיות).‏ השתלמות זו<br />

הייתה הראשונה ממנה<br />

בהשתלמויות לשכת עורכי הדין.‏<br />

12 מפגשים 48)<br />

השניה-‏ ההשתלמות במשפט חוקתי,‏<br />

משפט מנהלי והמיעוט הערבי,‏ השתתפו<br />

בה 91 עורכי דין ונמשכה על פני<br />

מפגשים (32 שעות אקדמיות).‏<br />

8<br />

לפני כחודש הסתיימה במחוז<br />

השתלמות לתעודה בת 10 מפגשים<br />

שעות אקדמיות)‏ במשפט<br />

הפלילי בשיתוף עם מכון<br />

ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין,‏<br />

ובה השתתפו 68 עורכי דין,‏ מחציתם<br />

במסלול תעודה לגמול השתלמות.‏<br />

40)<br />

בימים אלה מתקיימות שלוש<br />

השתלמויות:‏<br />

השתלמות בדיני שלטון מקומי,‏ 5<br />

מפגשים (20 שעות אקדמיות)‏<br />

בשיתוף עם הפקולטה למשפטים<br />

בחיפה,‏ השתלמות בדיני משפחה,‏<br />

מפגשים (40 שעות אקדמיות)‏<br />

בשיתוף עם הפקולטה למשפטים<br />

בחיפה,‏ וכן השתלמות בדיני ירושה<br />

בת 4 מפגשים בשיתוף עם המכון<br />

להשתלמויות עורכי דין.‏<br />

מדי שנה מוגשות עשרות תביעות,‏ אולי יותר,‏ לבתי הדין הכנסיתיים<br />

בהן נדונות סוגיות שונות הקשורות לנישואין,‏ גירושין,‏ מזונות,‏<br />

משמורת ילדים וכיו"ב.‏<br />

בעוד שבתחומי משפט שונים בארץ ישנה ספרות מקצועית<br />

ואפשרות ללימודים אקדמאיים,‏ הרי שבתחום המשפט הכנסייתי<br />

הספרות היא מעטה והאפשרות ללימודים אקדמאים כמעט ולא<br />

קיימת.‏<br />

על רקע זה,‏ אירגן וקיים ועד מחוז הצפון של לשכת עורכי הדין<br />

השתלמות מיוחדת לעורכי דין בנושא ‏"החוקים הכנסיתיים וחוקי<br />

המעמד האישי של הכנסיות הנוצריות"‏ בהנחיית האב ד"ר אליאס<br />

דאו,‏ נשיא בית הדין לערעורים של הכנסייה היוונית מלכיתית<br />

קאתולית.‏ ההשתלמות התקיימה בחודשים אוקטובר - דצמבר<br />

2004 וכללה 12 מפגשים של 4 שעות כל מפגש.‏<br />

בהשתלמות נטלו חלק אנשי דת ומרצים וניתנו הרצאות בנושאים<br />

מגוונים:‏ החוק הכנסייתי ומקורותיו,‏ מעמד בתי הדין הכנסייתיים,‏<br />

יסודות הנישואין והגירושין,‏ מזונות,‏ הפלות,‏ משמורת ילדים,‏<br />

אפוטרופסות,‏ נישואין מעורבים.‏ ההרצאות עסקו בהיבט הדין<br />

המהותי והפרוצדורלי.‏<br />

רבים מעורכי הדין שהשתתפו בהשתלמות עוסקים בתחום המעמד<br />

האישי של העדות הנוצריות בארץ.‏ אולם,‏ בפועל,‏ היו גם עורכי דין<br />

שלא עסקו בתחום וההשתלמות היוותה עבורם מבוא מורחב לחוקי<br />

המעמד האישי של הכנסיות הנוצריות.‏<br />

מטרתה של ההשתלמות היתה להעביר למשתתפים ולהעמיק את<br />

הידע של עורכי הדין בסוגיות של המעמד האישי.‏ ההשתלמות<br />

הייתה עניינית,‏ מקצועית ותרמה רבות למשתתפים בה ובכך<br />

השיגה את מטרתה.‏<br />

כידוע,‏ לא ניתן במסגרת השתלמות אחת להתעמק ולגעת בכל<br />

הסוגיות.‏ אולם,‏ אין ספק,‏ כי תגובותיהם החיוביות של המשתתפים<br />

מעידות שוועד מחוז הצפון עשה צעד חשוב ומבורך כמו שעושה<br />

בהשתלמויות נוספות.‏<br />

כולנו תקווה כי לשכת עורכי הדין תמשיך במאמציה ותתרום לקידום<br />

כישוריהם ויכולותיהם של עורכי הדין.‏<br />

È˙ÈÈÒappleÎ „¢È· ˙ÂÓÏ˙˘‰· ˜ÏÁ ÏËapple ¯Ò‡apple „¢ÂÚ <br />

10<br />

5<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

Ï˘ ÂËÙ˘Ó ≠˙ÂÂÓ ˙˘¯Â„ ‰ÚÈ·˙‰<br />

”‰È‚ÂÏÂÙ‡“ ‚ÂχȄ· Ò˯˜ÂÒ<br />

‚¯·appleÈÈ ‰ÓÏ˘ <br />

בהיותו בן שבעים בשנת 399 לפנה"ס,‏ הועמד סוקרטס למשפט<br />

על ידי בני אתונה בהאשמת השחתת מידות הנוער ופגיעה<br />

בקודשי הדת . 1 באותה עת סוקרטס היה בגדר אישיות<br />

מפורסמת בפוליס זאת ואף מחוצה לה.‏ עיקר פרסומו בא לו<br />

מהיותו מכונה בפי העם ‏"החכם באדם"‏ . 2 כינוי זה בא לו משום<br />

נוהגו להסתובב באגורה ‏(בשוק - ש.ו.)‏ האתונאית ולשאול את<br />

העוברים ושבים שאלות בנושאים אותן נכתיר בימינו בשם<br />

‏"פילוסופיות".‏ במילים אחרות,‏ בעגה המדוברת,‏ סוקרטס היה<br />

‏"נודניק לא קטן".‏ רצונו לדעת מהו הצדק‏ מהו הטוב‏ מהי<br />

אמת‏ יצרו לו את ההילה בקרב היוונים הקדמונים כמערער<br />

על אמיתות מקובלות וכמי שמבקש לחתור תחת המסורות<br />

האתונאיות בכדי להגיע למציאות חיים מושלמת,‏ אידיאית.‏<br />

להבנת הרקע למשפטו של סוקרטס יש להתייחס לשני היבטים.‏<br />

האחד,‏ אתונה בתקופת חייו של סוקרטס אותה אנו למדים<br />

מארבעה מקורות עיקרים,‏ אפלטון וכסנופון,‏ תלמידיו של<br />

סוקרטס,‏ ליביאניוס 3 וכן גם תוקידידיס.‏ אתונה באותה עת היתה<br />

פוליס בעלת משטר דמוקרטי,‏ למעט תקופות קצרות של<br />

אוליגרכיה.‏ מאפייניה של דמוקרטיה זאת שונים מהותית<br />

מהמשטר הליברל – דמוקרטי הנהוג בימינו.‏ הדמוקרטיה<br />

האתונאית הצטיינה בשיטת ממשל ישירה,‏ אשר היתה קלה<br />

ליישום משום שחלק נרחב מתושביה הורחק מן החיים<br />

הפוליטיים,‏ כנשים,‏ עניים ועבדים.‏ למעשה רק<br />

מתוך 400,000 אתונאים היו ברי המזל לקחת חלק במעשה<br />

הדמוקרטי.‏<br />

20,000 איש<br />

הנחות היסוד של דמוקרטיה זאת התבססו על ההשקפה של<br />

פילוסופים סופיסטים,‏ ששני הידועים שבהם,‏ היו פרוטגורס<br />

וגוריגאס . 4 על פי שיטתם מושג האמת המוחלטת לא קיים<br />

מבחינה ממשית או הכרתית.‏ האדם הוא קנה המידה של<br />

הדברים.‏ לכן המסקנה ההגיונית המתבקשת היא שאין מושג<br />

אמת כלל.‏ לכל אדם ישנה השקפת עולם המגלמת בתוכה מן<br />

הכרח,‏ סוג של אמת רלטיבית.‏ בחיים דמוקרטים בני אדם<br />

צריכים לשכנע את זולתם שקשת הדעות המחשבתית שלהם<br />

יש בה מידה רבה יותר של הלימות לקטגוריות שעל פיהם<br />

פועל השכל הישר.‏ ההשקפה הסופיסטית יצרה השלכות<br />

מרחיקות לכת על אורח החיים הדמוקרטי.‏ התעורר הצורך<br />

במקצוע הרטוריקה - לימוד עיוני ושיטתי אשר איפשר לבני<br />

אתונה לטעון את טיעוניהם בצורה לוגית.‏ נקודה חשובה לא<br />

פחות היא הטענה שהרטוריקה הפכה עבור היוונים סוג של<br />

תחליף למושג האמת.‏<br />

למרות זאת,‏ גם בסוג כזה של חברה המאמצת באופן מרחיב<br />

את עקרון הסובלנות,‏ כחברה האתונאית,‏ היו דפוסי טענות<br />

שאין לעבור עליהן.‏ כך למשל,‏ האמונות הדתיות היו מקודשות<br />

והשקפות השונות עליהן הוצאו מן הקונטקסט של שיח ושיג<br />

דמוקרטי.‏ כל אתונאי שערער על הדוגמות הדתיות הסתכן<br />

בהעמדה למשפט ובגזר דין מוות.‏<br />

ההיבט השני החשוב לדיוננו , 5 הידיעה ההיסטורית שסוקרטס<br />

התנגד מספר פעמים לפני משפטו להחלטות המשטר<br />

האתונאי.‏ בשנת 406 לפנה"ס נפל בגורלו של סוקרטס לשבת<br />

במועצת החמש מאות,‏ הגוף השיפוטי באתונה.‏ היה זה בעת<br />

‏"משפט הסטראטגים"‏ שפיקדו על הקרב הימי בארגינוסה<br />

שהסתיים אומנם בנצחון אתונאי,‏ אך מפקדי הקרב הואשמו<br />

בהפקרת צוותי האוניות בעת סערה.‏ סוקרטס היה היחידי<br />

שהתנגד לכתב האישום בטענה שהאשמה קולקטיבית הינה<br />

בלתי חוקית.‏ שלוש שנים מאוחר יותר נתפס השלטון באתונה<br />

על ידי אוליגרכיים שביקשו לסבך אתונאים רבים במעשיהם.‏<br />

כך לדוגמה,‏ סוקרטס התבקש עם ארבעה אחרים לאסור אדם<br />

מסויים בסלמיס כדי להוציאו להורג.‏ סוקרטס סירב לבצע זאת<br />

ועל ידי כך הפך למטרה נרדפת על ידי השלטון.‏ בשנת<br />

לפנה"ס כאשר שבה הדמוקרטיה לאתונה הוא אף תבע את<br />

האוליגרכיים לדין.‏ המשפט לא התקיים בשל ההכרזה על חנינה<br />

כללית והפסקת כל המשפטים באתונה על רקע מעשיו של<br />

השלטון הקודם.‏<br />

לאור ידיעות אלה ראוי לברר את הבנת המניע למשפטו של<br />

סוקרטס.‏ קריאה פילוסופית של ‏"האפולוגיה"‏ מניחה שהגורם<br />

לכתב האישום היה בחילוקי דעות מחשבתיים גרידא,‏ בין<br />

הגישה הדמוקרטית האתונאית ובין החשיבה הסוקרטית,‏ על<br />

הזכות לחופש ביטוי ועל הלגיטימיות של שאלת בוחן האמת.יש<br />

בסברה זאת ממש,‏ אך היא אינה מבהירה באופן ברור את<br />

הסיבות למשפט.‏ קריאה משפטית של אותו טקסט מעלה<br />

401<br />

6

- יולי - 2005<br />

מערך של סוגיות הקשורות לעולם הראיות המשפטיות.‏ לשם<br />

דוגמה,‏ האם היתה למסורת ההתנגדות הפאסיבית של<br />

סוקרטס עילה לשלטון האתונאי להעמדתו למשפט‏ במילים<br />

אחרות האם היה משפטו של סוקרטס משפט ראווה פוליטי<br />

על הבעת דעתו בפומבי.‏ האם יתכן ושופטיו היו בגדר טריבונל<br />

דתי כנגד הכופרים באלים‏ ואולי הסיבה הינה מתוחכמת פחות<br />

ומסתכמת בנסיון של הסופיסטים לחסל יריב כלכלי העלול<br />

לפגוע בקניינם על לימודי הרטוריקה‏<br />

מטרתנו במאמר זה היא לגבש סינתזה בין שתי הקריאות<br />

שציינתי.‏ בין עולם המושגים הפילוסופי העולה בדבריו של<br />

סוקרטס ובין טיעוני תובעיו של סוקרטס כפי שהם מובאים<br />

בטקסט על ידי אפלטון.‏<br />

קישור זה הוא אפשרי אם אנו מניחים שתי הנחות יסוד שהיו<br />

אמונות הן על מועצת החמש מאות והן על סוקרטס.‏ האחת,‏<br />

מערכת המשפט האתונאי,‏ כמערכת משפט דמוקרטית מניחה<br />

שרעיון הצדק קיים הן כאידיאה רגולטיבית והן כאידיאה<br />

קונסטיטיבית.‏ השנייה,‏ עוסקת,‏ על פי תפיסת הצדק העתיק<br />

בעשיית דין אבסולוטית ולא רלטיבית.‏ משמע,‏ מושג המידתיות<br />

לא מתקיים במשפט היווני.‏ על כן כללי המשפט כדיני ראיות,‏<br />

הצגת נימוקים,‏ מעמד התביעה ומקומו של השופט בתהליך<br />

המשפט אינם על פי הפרוצדורות של המשפט המודרני.‏<br />

עולם המשפט האתונאי היה שונה,‏ לפחות במבנהו,‏ ממערכת<br />

הדין בת ימינו.‏ השופטים היו מועצה שמנתה חמש מאות איש<br />

שנבחרו באקראי מבין אזרחי אתונה.‏ התובעים במשפטו של<br />

סוקרטס היו אניטוס,‏ סוחר עורות עשיר,‏ מליטוס וליקון.‏<br />

שלושתם נמנו,‏ ככל הנראה,‏ על אנשי המפלגה הדמוקרטית<br />

המתונה והם התמנו לתפקידם בידי המועצה.‏ סוקרטס ייצג<br />

את עצמו כסנגור.‏<br />

הטקסט האפלטוני על אפולוגיה,‏ עליו נסמכים מרבית העדויות<br />

של המשפט,‏ נכתב מנקודת מבטו של סוקרטס.‏ הוא מחולק<br />

לשלושה חלקים.‏ החלק הראשון,‏ והארי,‏ הוא נאומו של סוקרטס<br />

בזמן שמיעת טיעוני התביעה וההגנה.‏ הנאום השני ניתן על<br />

ידי סוקרטס לאחר מתן פסק הדין והנאום השלישי לאחר שנידון<br />

למיתה.‏<br />

ניתן לסכם את כתב ההגנה של סוקרטס בחלק הראשון בשש<br />

טענות עיקריות.‏ ראשית,‏ הוא אומר,‏ כל שאמרו עליו תובעיו<br />

הינו דבר שקר,‏ בפרט לגבי העובדה שיש בכוח הרטוריקה<br />

שלו לשכנע את שומעיו.‏ לדבריו הוא איננו רטוריקן ואין בדעתו<br />

לשנות את אופן דיבורו מכפי שהוא דיבר עם הבריות באגורה.‏<br />

שנית,‏ העלילו עליו שהוא איש חכם,‏ ‏"החושב על אשר בשמים<br />

וחוקר את כל אשר מתחת לאדמה,‏ והופך את הטענה הניפסדת<br />

לניצחת"‏ . 6 הוא קורא לכך חקירה של ‏"הבלתי מובן"‏ ואין בכך<br />

כפירה באמונת האלים.‏ שלישית,‏ אין הוא מנסה לחנך את בני<br />

האדם תמורת כסף,‏ כפי שנוהגים הסופיסטים הנוהגים לעבור<br />

מעיר לעיר ולשדל את בני העיר ללמוד אצלם.‏ כל מי שבא<br />

לשוחח עימו עשה זאת מתוך אוטונומיה.‏ רביעית,‏ בכל רחבי<br />

אתונה ויוון רווחת האמירה שסוקרטס הוא החכם באדם.‏ אין<br />

בכך אמת.‏ חוכמתו היחידה היא בידיעתו את חוסר ידיעתו.‏<br />

חמישית,‏ טוענים נגדו שהוא מקלקל את מידות הנוער ומסית<br />

אותם נגד האמונה בקיום אלים.‏ אולם,‏ שואל סוקרטס,‏ כיצד<br />

הוא יכול לדון במעשי דימונים השייכים למשפחת האולימפוס<br />

מבלי לחשוב על קיומם מבלי להאמין באלים‏<br />

ששית,‏ הוא טוען,‏ שמעולם לא נטה לעסוק בענייני המדינה<br />

מתוך רצונו לשמור על טוהר מידותיו על מנת ‏"להלחם מלחמת<br />

אמת למען הצדק"‏ . 7 קריאה בכתב הגנה זה מלמד על<br />

המחלוקת במשפט.‏ אפלטון מבקש להציג את סוקרטס כאדם<br />

צנוע,‏ כרטוריקן גרוע,‏ המדבר יוונית של שפת עם וכאדם שאינו<br />

מתיימר לדעת את מה שאינו יודע.‏ ויותר מכל סוקרטס<br />

האפלטוני מגדיר עצמו כאדם שדרך החקירה העיונית היא נר<br />

לרגליו.‏ במילים אחרות,‏ הוא מכריז על עצמו בתור פילוסוף.‏<br />

יותר מכל התכונות שטפלו תובעיו של סוקרטס עליו,‏ הפועל<br />

‏"להתפלסף"‏ היתה אולי המאוסה עליהם ביותר.‏ התביעה מתוך<br />

דבריו של סוקרטס,‏ מייצגת בהשקפת עולמה את המעמד<br />

העירוני האתונאי.‏ רובם היו בני משפחות מיוחסות ועשירות.‏<br />

הם קיבלו חינוך מן הסופיסטים לחיים דמוקרטים של בני מינם<br />

ומעמדם ואף בניהם ספגו סוג כזה של אינדוקטרינציה.‏ למעשה,‏<br />

במונחים בני ימינו,‏ הם גילמו בחייהם המפוארים את מעמד<br />

הבורגנות.‏ הסדר החברתי היה חשוב להם משום שהוא איפשר<br />

לאמונותיהם המקובעות לנתב בין רצונות היחיד ודרישת הכלל.‏<br />

מתוך כך,‏ בהכרח,‏ הם לא רצו כל שינוי בחשיבתם על עולמם<br />

הרוחני והחומרי.‏ השיח הדמוקרטי הוגבל לטיעונים רטוריים<br />

בתוך מסגרת ברורה מראש של נושאים המותרים לדיון פוליטי.‏<br />

האלים היו מחוץ לשדה זה.‏<br />

ברור אפוא הניגוד הרב בין סוקרטס ותובעיו.‏ סוקרטס ביקש<br />

לערער את המימד האפיסטומולגי ‏(תורת ההכרה – ש.ו.)‏ של<br />

החברה העירונית בכך שתבע משומעיו לא לקבל את<br />

המוסכמות של השיח האתונאי.‏ סוקרטס חיפש באגורה אחר<br />

הגדרות מדויקות יותר של המקובל והמובן מאליו.‏ עם זאת,‏<br />

סוקרטס הציג בפני בני שיחו דרישה להגדרה שתענה לאמת<br />

מוחלטת.‏ דבר זה נודע מאוחר יותר בהגות האפלטונית ‏"כתורת<br />

האידאות"‏ . 8 סוקרטס שאף להגיע בידיעה לאמת מוחלטת,‏<br />

נצחית המקרינה כשמש על העולם הממשי,‏ המתחלף והבלתי<br />

ניתן להגדרה.‏ תובעיו,‏ בני המפלגה הדמוקרטית,‏ כמרבית<br />

האתונאים,‏ שללו את הפילוסופיה משום שהיא לא יכלה להביא<br />

מבחינת אנשים אלה,‏ לקידום פוליטי.‏ הם ראו בחקירה<br />

הפילוסופית הסוקרטית עניין חסר תכלית אשר אינו משרת<br />

את האינטרס של היחיד וקורא תיגר על הסדר הציבורי.‏ נסיון<br />

לקעקע את האמונות הרצויות והמקובלות.‏ דבקותם ברעיון<br />

7<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

הסופיסטי על אי האפשרות להגיע למושג האמת איפשרה<br />

להם לקבל רלטיביזם דוגמטי הנתמך על ידי מספר אקסיומות<br />

נורמטיביות אותן אסור לחצות.‏ יתרה מזאת,‏ ההתפלספות<br />

הצטיירה בעיני חברה זאת,‏ כפי שהציג אריסטופאנס את<br />

. 9 משמע,‏ היא מנוגדת לתפיסה<br />

סוקרטס ‏"בעננים"‏<br />

הנטורליסטית של השכל הישר.‏ לכן,‏ יש לקבלה כטרדה כל<br />

עוד היא אינה מסיטה את המחשבה של הסילוגיזם הרטורי<br />

‏(תורת ההיקש - ש.ו.)‏ ממסלולה ולסלקה באם היא מאיימת על<br />

יסודותיה המכוננים של החברה הדמוקרטית.‏<br />

נוכל אפוא לטעון,‏ כהנחת יסוד,‏ שמשפט זה נסב על היחס בין<br />

עמדת היחיד ומכבש הכלל.‏ עם זאת,‏ אין כאן משפט פוליטי<br />

ברור.‏ אף שתובעיו של סוקרטס נמנו על אנשי המפלגה<br />

הדמוקרטית,‏ הם השתייכו לפלג המתון שהתחייב לחנינה<br />

הכללית שניתנה באתונה ב-‏ 403 לפנה"ס.‏ אף בדבריו של<br />

סוקרטס אין התייחסות לסוגיה פוליטית במשפט.‏ הנחה זאת,‏<br />

טוענת שהסיבה המרכזית למשפט זה צומחת על רקע העימות<br />

בין הפרט והחברה על שנכנה ‏"ביקורת הידע"‏ . 10<br />

מבחינת השאלה המשפטית באפולוגיה הנחה זאת אינה<br />

תיאורטית גרידא.‏ יש לה היבטים מעשיים ביותר.‏ למשל,‏ מהן<br />

גבולות הידע המותרים לחקירה,‏ מי מגדיר אותן וכיצד‏<br />

התשובה לכך יכולה להינתן דרך דיון על תחום הזכויות<br />

הטבעיות,‏ מושג הצדק ומהותו של החוק באפולוגיה.‏<br />

המושג ‏"זכויות טבעיות"‏ הוא יצירתה של תנועת ההשכלה<br />

באירופה במאה השמונה עשרה.‏ עקרונות החירות והשיוויון<br />

הובנו בתקופה זאת כקניינו הרוחני של האדם מעצם לידתו<br />

כאדם.‏ זכויות אלה איפשרו את שחרורו של היחיד מכבלי<br />

החברה לטובת אידיאל אוניברסלי.‏ בפועל,‏ הן החירות והן<br />

השיוויון עדיין משועבדים לכללי קהילות וחוקי מדינות.‏ עם זאת,‏<br />

מידת הריבונות של היחיד על מחשבותיו והיכולת לשתפם<br />

בשיח החברתי גברה.‏ מידת הדיאלקטיות בין הפרט ובין<br />

החברה בתקופה המודרנית הפכה לגמישה יותר ופתוחה יותר.‏<br />

הדמוקרטיה האתונאית קראה לתחום זכויות אלה בשם ‏"צדק".‏<br />

גון רולס,‏ פילוסוף אמריקאי בן זמננו הגדיר את עקרון הצדק<br />

על פי שני עקרונות.‏ האחד,‏ כל אדם יש לו את הזכות לשיוויון<br />

המאפשרת לו יכולת חופשית לפעולה,‏ כפי שיש לזולתו.‏ עקרון<br />

שני הוא,‏ השיוויון החברתי והכלכלי חייב להיות מאורגן כך<br />

שהוא מאפשר למוסדות החברתיים והכלכלים להיות פתוחים<br />

לפני כל אדם . 11 על פי אפלטון,‏ הצדק הוא ‏"באותיות הגדולות"‏<br />

ולכן אינו יכול להתקיים אלא במסגרת המדינה האידיאלית . 12<br />

אם נתעלם מן העובדה שהדמוקרטיה באתונה היתה נתונה<br />

רק לאליטה מצומצמת,‏ הרי שתובעיו של סוקרטס יכלו לאמץ<br />

את עקרונות הצדק של רולס.‏ במסגרת הצדק האתונאי,‏ היכולת<br />

לבקר את עולם הידע אפשרית וקיימת.‏ אך הידע הנרכש צריך<br />

להיות מבוסס על ידע קודם וצריך להתווסף אליו.‏ משמע,‏ כתב<br />

האשמה נגד סוקרטס הניח שהוא מבקש לחרוג מן התהליך<br />

הדידקטי של דיון על הידע.‏ אין לראות בסוגיה זאת רק דיון<br />

פילוסופי על מהותה של הידיעה.‏ היו לכך השלכות מרחיקות<br />

לכת על עולם החוקים שלהם.‏ כלומר,‏ מהי משמעותו של החוק<br />

על פי דרך החקירה של סוקרטס‏<br />

בנקודה זאת השקפתם הפוליטית של סוקרטס ושל תובעיו,‏<br />

אנשי המפלגה הדמוקרטית המתונה,‏ התבססו על עקרון<br />

הקונסטיטוציונאליות . 13 העיקרון של קדושת החוק הכתוב והלא<br />

כתוב.‏ אם כן,‏ מהו הבדל ביניהם‏ סוקרטס היה שמרן בדעותיו.‏<br />

המסורת האתונאית היתה קרובה ללבו.‏ הוא קרא ל"שיבה<br />

למשטר האבות".‏ אולם,‏ דווקא יתר השמרנות שלו היתה בעוכרי<br />

תובעיו.‏ בפוליטאה,‏ מבקר אפלטון את שיטת הממשל הקיימות<br />

בימיו ואומר:‏ ‏"ואילו כל שלטון ושלטון מחוקק את החוקים לפי<br />

תועלתו שלו,‏ עממי-‏ חוקים עממים,‏ שלטון רודן-‏ רודנים,‏ וכן כל<br />

השאר….‏ שבכל מקום אין צדק אלא זה,‏ תועלתו של החזק<br />

יותר"‏ . 14 סוקרטס ביקש לבסס את קדושת החוק על הידיעה<br />

השכלית ולא על האינטואיציה החושנית המאפשרת לקבוצות<br />

פוליטיות לפעול באופן אלטרואיסטי ולא למען ובשם הצדק<br />

המוחלט.‏ הוא ביקש לעגן את מסורת החוקים בתוך הקשר<br />

כובל של מושג האמת.‏ להנהיר את תוקף החוקים מתוך ראש<br />

הסולם של עולם האידיאות,‏ היא אידיאת הטוב.‏ עבור אנשי<br />

הדמוקרטיה האתונאית נסיון כזה היה בבחינת רדוקציה<br />

מסוכנת.‏ תוקפם של החוקים נשמר,‏ דווקא משום שהם הועמדו<br />

על בסיס רגשי ולא נחקרו בידי השכל.‏ בני אתונה מילאו בקפידה<br />

אחר החוק מתוך תחושת שייכות פרסונלית,‏ פיגורטיבית.‏ לאו<br />

דווקא מתוך הכרה שכלית טהורה.‏ החוקים,‏ מבחינתם,‏ היו<br />

האופן שבו מסורות הפכו לנוהגים מקודשים ויצרו את הדבק<br />

המלכד את אזרחי הפוליס לחטיבה אחת.‏ כל מי שניסה להסיר<br />

דבק זה הפך מן ההכרח לאיום ולמי שיש לגזור עליו מיתה.‏<br />

בחלק השני,‏ מובא נאומו של סוקרטס,‏ לאחר שיצא חייב בדין.‏<br />

רוב של שלושים איש מתוך מועצת החמש מאות הכריעו<br />

לחובתו והתביעה ביקשה להטיל עליו גזר דין מוות.‏ על פי<br />

המסורת האתונאית,‏ הנאשם יכול היה לקבוע לעצמו את עונשו,‏<br />

באם האשמה לא היתה קשורה למקרה רצח.‏ בנאומו השני<br />

הוא טוען,‏ כי לא רק שאינו ראוי לעונש,‏ אלא הוא זכאי לקבל<br />

‏"ארוחת תמיד"‏ בבית הפרתנון שם ישבה מועצת החמש<br />

המאות.‏ סוקרטס מציג את העיקרון שמסביר את מהותה של<br />

בקורת הידיעה שלו.‏ ‏"חיים שאין בהם חקירה,‏ לא כדאי לו<br />

לאדם לחיותם"‏ . 15 עיקרון זה מסביר שהחיים יש להם תכלית<br />

אחת בלבד והיא החיים הטובים.‏ סוקרטס אינו האב טיפוס<br />

המייצג של הפילוסוף הספון בחדרו ומתבודד מן החברה.‏ הוא<br />

השתתף בחיי החברה של אתונה,‏ נטל חלק במשתה,‏ שיחק<br />

בתחרויות גוף,‏ נלחם במלחמות ועוד.‏ אולם,‏ חיים טובים הם<br />

8

- יולי - 2005<br />

חיים המקודשים לחקירת האמת.‏ לבקש אחר הבלתי ידוע.‏<br />

להבנת התופעות האנושיות שאיש אינו נותן את הדעת עליהם.‏<br />

לבקש יום אחר יום אחר הגדרה לסגולה אחת.‏ זוהי חקירה<br />

שאין שכרה בצידה,‏ אלא היא בלבד.‏ אין היא מקדמת למשרות<br />

פוליטיות או לקניינים חומריים.‏ זוהי ידיעה לשם ידיעה.‏<br />

הנאום השלישי של סוקרטס הוא לאחר שהתביעה דרשה גזר<br />

דין מוות והמועצה אישרה זאת בסבב הצבעה שני.‏ חלופת<br />

הקנס שסוקרטס הציע לא התקבלה.‏ ראוי להתייחס לרעיון<br />

אחד מדבריו.‏ ‏"חייב הייתי לקונן ולהתייפח",‏ הוא אומר,‏ ‏"ולעשות<br />

ולומר שאר דברים שאינם ראויים לי,‏ כפי שאני טוען,‏ ושכמותם<br />

רגילים אתם לשמוע מפי אחרים.‏ אולם אז לא חשבתי שמחמת<br />

הסכנה עלי לנהוג שלא כבן חורין,‏ וגם עכשיו אינני מתחרט<br />

שהתגוננתי כפי שהתגוננתי…"‏ . 16 סוקרטס מבקש שיזכרו<br />

אותו כאדם חופשי,‏ בעל רצון אוטונומי שציית לחוקים כאשר<br />

הם פעלו לטובתו ואף כעת כאשר החוקים מופנים כנגדו אין<br />

בדעתו לשנות את אופיו.‏<br />

ולכן אין הוא מפחד ללכת אל מותו בעיניים פקוחות באומרו<br />

‏"שהרי מי מאיתנו הולך לקראת עניין טוב יותר,‏ אני או אתם -<br />

דבר זה נעלם מעיני כל זולת האלוהים"‏ . 17<br />

זהו למעשה הדימוי שמבקש אפלטון להותיר לנו מאיש מופת<br />

זה.‏ אדם שלא רק חיפש אחר האמת באופן עיוני בלבד,‏ אלא<br />

ביקש לשמש דוגמה מעשית לדרך החקירה על פיה נהג כל<br />

ימיו.‏ זאת הסיבה שביקש לא לצאת לגלות 18 או להיכלא,‏ כי<br />

בכך היה גוזר על עצמו חוסר חופש לחקור את הבלתי ידוע.‏<br />

מה ניתן לומר בסיומו של המשפט על בני אתונה,‏ על<br />

הדמוקרטיה,‏ על מערכת המשפט ועל סוקרטס באספקלריה<br />

של ימינו.‏ נוצר במשפט מצב עניינים שבעגה המדוברת נכנה<br />

זאת בשם ‏"הפוך על הפוך".‏ דווקא המשטר הדמוקרטי המבקש<br />

לראות עצמו כמגן על הזכויות הטבעיות ומושיע את מערכת<br />

היחסים העכורה שבין היחיד והחברה עלול ליפול למלכודת<br />

שהוא טמן כנגד שלטון העריצות.‏ מועצת החמש מאות גזרה<br />

עונש מוות על סוקרטס בשם עקרונות דמוקרטים.‏ היא עשתה<br />

זאת כביכול כדי להגן על עצמה,‏ אך למעשה נכנעה לרטוריקת<br />

הרוב של תובעי סוקרטס.‏ הם לא ביררו את דיבתו של סוקרטס.‏<br />

די היה להם במה שטפלו עליו בני אתונה.‏ יתרה מזאת,‏<br />

הדמוקרטיה נכשלה בכך שלא הגנה על תחושת הצדק<br />

שסוקרטס העלה בדבריו.‏ חיים ללא התפלספות אינם ראויים<br />

לחיות אותם.‏ היא לא קראה תיגר על עקרון זה אלא פשוט<br />

המיתה אותו.‏ שלטון הרוב הדמוקרטי הפך לשלטון עריצות<br />

במהלך המשפט.‏<br />

הוא הנחיל לנו מספר עקרונות שראוי לזכור אותם אף שאין<br />

חובה לקבלם.‏ אותו נודניק שסבב באגורה הותיר לנו מורשת<br />

של חקירה פילוסופית שיש בה לגלם את רוחו של האדם להבין<br />

את עולמו ללא פניות,‏ ללא משוא פנים ובאומץ לב.‏ מדמות<br />

אישית הוא הפך סמל לכל מה שפילוסופי בנו.‏ מתוך שאלותיו<br />

התמימות,‏ לכאורה,‏ אנו שואלים שאלות חדשות על עולמנו<br />

שלנו ואף לנו אין יותר תשובות מאשר היה לו.‏ סובלנותה של<br />

חברה דמוקרטית,‏ כיום כמו אז,‏ נמדדת במידת יכולתה להבליג<br />

על שאלות אלה ובעיקר על מיני תשובות ביניים הנוגדות<br />

לעיתים חברה זאת.‏<br />

Ô· – ˘Â¯· È˙apple˘ – ˘˘ ÔÂÎÈ˙ ˙¯ÙÒ ˙ÂÁ¯Ê‡ ¨‰È¯ÂËÒȉ „ÓÏÓ ≠ ‚¯·appleÈÈ ‰ÓÏ˘ <br />

;‰ÙÈÁ ˙ËÈÒ¯·Èapple‡· ‰È¯ÂËÒȉ‰ Ï˘ ‰ÈÙÂÒÂÏÈÙ· Èapple˘ ¯‡Â˙ ÏÚ· ;‰ÏÂÙÚ ÔÂȯ‚<br />

Æ˙ȯÂËÒȉ ‰·È˘Á Ï˘ ÌÂÁ˙· ‡¢˙ ˙ËÈÒ¯·Èapple‡· ‰ÈÙÂÒÂÏÈÙÏ Ò¢È·· Ëapple¯Â˘„<br />

אפלטון,אפולוגיה,‏ כרך א'‏ , תרגום י.ג.‏ ליבס,‏ ירושלים ותל אביב,‏ הוצאת<br />

שוקן,‏<br />

פ.‏ האזרחי,‏ על היש המושלם,‏ ירושלים,‏ אקדמון,‏ תשכ"ד,‏ עמ'‏ 92<br />

א.‏ פוקס,‏ מדינה וחברה ביוון,‏ ירושלים,‏ מוסד ביאליק,‏<br />

פרוטגורס ‏"טען שהאדם הוא קנה המידה של הדברים".‏ גוריאס שולל<br />

לחלוטין ידיעה בטוחה וטוען לספקנות הכרתית.‏<br />

ראה,‏ אפולוגיה,‏ עמ'‏ 226, וגם,‏ פוקס,‏ עמ'‏ , 64 וגם,‏ האזרחי,‏ עמ'‏<br />

אפולוגיה,‏ עמ'‏<br />

שם,‏ עמ'‏<br />

תורת האידיאות היא שם כולל להשקפתו האונטולוגית והאפיסטמולוגית<br />

של אפלטון על היש.‏ בתקופת הגותו הוא משנה את על עולם האידיאות.‏<br />

אריסטופאנס , עננים.‏ מחזה זה שם ללעג את סוקרטס והוא אחד מן<br />

המקורות להוצאת דיבתו רעה לדבריו.‏<br />

בקורת של הידע הוא מושג המתקשר לתולדות הפילוסופיה.‏ לקריאה<br />

נוספת.‏<br />

B. Russell, A History of Western Philosophy, London,<br />

Countrpoint, 1979<br />

G. Ryle, The Concept of Mind, New York, Penguin Books, 1983<br />

J. Rawls, A Theory of Justice, Oxford & NY, Oxford university<br />

press, p.60- 61<br />

אפלטון,‏ פוליטאה א',‏ כרך ב',‏ תרגום י.ג.‏ ליבס,‏ ירושלים ותל אביב,‏<br />

הוצאת שוקן,‏ 1979. אפלטון ניסה ליישם דגם זה של מדינתו בחצי האי<br />

סירקוז ללא הצלחה.‏<br />

פוקס,‏ עמ'‏<br />

פוליטאה,‏ עמ'‏<br />

אפולוגיה עמ'‏<br />

שם עמ'‏<br />

שם עמ'‏<br />

אפלטון,‏ קריטו,‏ כרך א',‏ תרגום י.ג.‏ ליבס,‏ ירושלים ותל אביב,‏ הוצאת<br />

שוקן,‏<br />

93 –<br />

,1976 עמ'‏ 62<br />

90<br />

,1979 עמ'‏ – 206 238<br />

207<br />

225<br />

68<br />

176<br />

233<br />

234<br />

238<br />

,1979 עמ'‏ – 239 254<br />

.1<br />

.2<br />

.3<br />

.4<br />

.5<br />

.6<br />

.7<br />

.8<br />

.9<br />

.10<br />

.11<br />

.12<br />

.13<br />

.14<br />

.15<br />

.16<br />

.17<br />

.18<br />

וסוקרטס מה עליו‏ כשם שהדמוקרטיה האתונאית שדגלה<br />

בחירות הפכה לסוג של טיראניות.‏ כך,‏ סוקרטס,‏ שלא היה<br />

דמוקרט,‏ דגל בסופו של המשפט בחירות המחשבה והביטוי.‏<br />

9<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

‰ËÈÙ˘‰ Òη ˙ÂÈ·¯Ú‰ ˙ÂËÙ¢‰<br />

Èapple˙‡Â ȯ„‚Ó ÁÂ˙Èapple – Èχ¯˘È‰<br />

¯‰Ê ÔÒÂ‡Ò „¢ÂÚ <br />

שלטון החוק הינו הכלי החשוב ביותר שיש בו כדי לתרום<br />

להשגת מטרות נעלות.‏ כך למשל,‏ שוויון ומיגור אפליה כנגד<br />

קבוצת מיעוט מופלית,‏ ולעניינינו - השגת זכויות שוות לנשים.‏<br />

אך לעיתים,‏ ‏"שלטון החוק"‏ נהפך למטרה בפני עצמו לצורך<br />

מימוש עקרון השוויון.‏<br />

השאלה הנדונה כאן הינה מהו הערך המוסף במינוי נשים<br />

לכס השפיטה‏ והאם קיים ערך מוסף נוסף במינוי נשים מתוך<br />

קבוצת מיעוט אתני‏<br />

הספרות המשפטית-סוציולוגית האמריקאית מנתחת את הערך<br />

המוסף במינוי נשים לכס השפיטה וזאת לפי מספר תיאוריות<br />

שונות.‏ ניתוח זה נולד לצורך בדיקת שאלת חשיבות מינוי נשים<br />

כשופטות ובכלל זה האם הן מביאות תרומה נוספת או אחרת<br />

לשלטון החוק בשל היותן נשים‏ מטרת המחקרים שבוצעו<br />

בתחום זה,‏ היתה קידום מינוי נשים לכס השפיטה.‏<br />

אנסה כאן לייבא את התיאוריות הנ"ל,‏ לצורך בדיקת חשיבות<br />

מינוי נשים לכס השפיטה.‏ אולם,‏ הואיל וברצוני להתמקד<br />

בשופטות הערביות,‏ יתווסף לניתוח פן אתני בהיות השופטות<br />

הערביות משתייכות למיעוט לאומי אתני המתגורר במדינה.‏<br />

˙ÂÈÂappleӄʉ‰ ÔÂÈ¢ ˙ȯ‡È˙ Ʊ<br />

מעט נכתב על משמעות תיאוריה זו.‏ על פי תיאוריה זו,‏ יש<br />

ליישם את עקרון שוויון ההזדמנויות,‏ באמצעות מתן הזדמנות<br />

שווה לנשים בהליך המינוי לכס השפיטה,‏ כאשר העיקרון<br />

המנחה הינו עקרון השוויון הפורמאלי.‏ דהיינו,‏ מינוי נשים ביחס<br />

שווה למספרן בקרב המועמדים הכשירים למינוי.‏<br />

בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‏ אחוז הערבים<br />

אזרחי המדינה עומד בממוצע על 20% מכלל האוכלוסייה<br />

במדינה,‏ כמחציתן הן נשים.‏ משמע,‏ אחוז הנשים הערביות<br />

מכלל האוכלוסייה,‏ עומד על כ-‏ 10%. יישום תיאורית שוויון<br />

ההזדמנויות מביא למצב אידיאלי לפיו 10% מכלל השופטים<br />

במדינה יהיו נשים ערביות.‏<br />

אך בפועל כיום,‏ מספרן של הנשים הערביות במערכת המשפט<br />

הישראלית עומד על 6 שופטות ו-‏ 2 רשמות מתוך מספר כולל<br />

של 612 שופטים ורשמים.‏ מתוכם 252 שופטות יהודיות ו-‏<br />

רשמות יהודיות.‏ יוצא כי,‏ יחסן של הנשים הערביות במערכת<br />

השפיטה,‏ מהווה לכל היותר בלבד מכלל השופטים<br />

והשופטות!‏ 1 אין כל ספק כי אחוז מזערי זה אין בו כדי לענות<br />

על מימוש עקרון השוויון הפורמאלי והנתונים מדברים בעד<br />

עצמם.‏<br />

1.3%<br />

Ìω‰ ‚ˆÈȉ ˙ȯ‡È˙ Æ≤<br />

לפי תיאוריה זו,‏ מינוי נשים לכס השפיטה נותן ביטוי מובהק<br />

לייצוג ציבור הנשים במערכת השפיטה.‏ בניתוח תיאוריה זו,‏<br />

ציינו מלומדות אמריקאיות,‏ כי לעקרון זה שני היבטים:‏ הנשים<br />

השופטות ‏"עומדות לרשות"‏ נשים אחרות מחד,‏ ופועלות<br />

‏"למענן"‏ מאידך.‏ התוצאה היא,‏ גיבוש ‏"כח מגדרי"‏ בתוך<br />

המערכת המשפטית והגברת אמון הציבור במערכת השפיטה.‏<br />

לכך נדרש ייצוג של כלל הקבוצות השונות החיים בתוך המדינה<br />

תוך התחשבות בכישורי המועמדים.‏<br />

כאמור לעיל,‏ שיעור הנשים הערביות במערכת השפיטה עומד<br />

על 1.3% בלבד מכלל השופטים,‏ לעומת 47.7% שיעור הנשים<br />

היהודיות.‏ טוב אחוז מזערי כזה מאשר כלום,‏ אך אין ספק כי<br />

אין בו כדי להבטיח ייצוג הולם לקבוצת מיעוט אתני.‏ כמו כן,‏<br />

אין כלל ביטוי לאלמנט הגיאוגראפי,‏ שכן השופטות הערביות<br />

ממונות באזור חיפה והצפון ונעדר כל ייצוג של קבוצה זו באזור<br />

המרכז,‏ הדרום וירושלים,‏ למרות פריסת האזרחים הערבים<br />

גם במחוזות אלו.‏<br />

יוצא כי,‏ ‏"הכח המגדרי"‏ הדרוש על מנת שנשים ערביות יעמדו<br />

לרשות הקבוצה אותה הן מייצגות ולפעול למענה מתוך כס<br />

השפיטה,‏ אינו מספק כלל ועיקר.‏ תוצאה זו פוגמת ומעיקה על<br />

יצירת האמון הנדרש בקרב האזרחים הערבים בכלל והנשים<br />

הערביות בפרט,‏ כלפי מערכת השפיטה.‏<br />

ניתן לשנות את הנתונים באמצעות שריון ייצוג לכלל הקבוצות<br />

באוכלוסיה.‏ כך למשל ולמען ההשוואה,‏ שריון ייצוג הולם<br />

לקבוצות אוכלוסיה קיים בחוקים של מדינות אחרות בעולם<br />

כגון בקנדה,‏ בלגיה,‏ ברזיל ואוגנדה.‏ חוקים אלו מבטיחים ייצוג<br />

לקבוצות אתניות וקבוצות מיעוט אחרות החיות בתוכן.‏<br />

דרך אחרת הינה באמצעות מינוי נציגים/ות ערבים/יות לוועדה<br />

למינוי שופטים בישראל,‏ אשר יש בה כדי לזרז מינויים נוספים<br />

מתוך קבוצת המיעוט.‏<br />

40<br />

10

- יולי - 2005<br />

˙ÈÎÂappleÈÁ‰ ‰È¯Â‡È˙‰ Æ≥<br />

לפי תיאוריה זו,‏ יש לחנך הן את ציבור עורכי הדין והן הציבור<br />

בכלל על דורותיו בדבר העובדה כי נשים מוכשרות אף הן<br />

לתפקד בתפקידים בכירים כאלו.‏ עצם המינוי יש בו הכרה<br />

במנהיגותן של נשים וביכולתן המקצועית להיות חלק מהליך<br />

קבלת ההחלטות ויצירת שלטון החוק.‏<br />

לעניינינו,‏ מינוי שופטות בכלל ושופטות ערביות בפרט,‏ הינו<br />

בעל השלכות חינוכיות גם לגבי הציבור בכלל וגם לגבי ציבור<br />

עורכי ועורכות הדין בפרט.‏ נוכחות נשים בכס השפיטה מציב<br />

דוגמא המנפצת את הדפוסים והנורמות החברתיות השוררות,‏<br />

לפיהן נשים אינן מסוגלות ו/או אינן יכולות לתפקד בתפקידים<br />

מעין אלו.‏ הנ"ל מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בחברה כגון<br />

החברה הערבית,‏ שהינה חברה הירארכית ופטריארכאלית<br />

המעדיפה את הגבר על פני האשה.‏ חברה כזו מנהלת את<br />

חיה עפ"י נורמות חברתיות המזהות את מיקום האשה<br />

במסגרת משק הבית ו/או במקצוע המזוהה מבחינת דפוסים<br />

חברתיים כ"מקצוע נשי."‏<br />

יתר על כן,‏ למינוי נשים היבט של העצמה מעבר לכל השפעה,‏<br />

אשר לשון החוק יכולה לספק,‏ בכך שהיא מעודדת נשים אחרות<br />

בהגשת מועמדותן למינוי.‏<br />

אולם,‏ הואיל ומינוי השופטות הערביות החל אך ורק בשנים<br />

האחרונות,‏ עדיין מוקדם מלהעריך ולאמוד את ההשפעה<br />

החינוכית של המינויים הנ"ל ויש מקום לבצע בדיקה מקיפה<br />

בעניין זה בעתיד.‏<br />

¢‰apple¢‰ Ϙ‰¢ ˙ȯ‡È˙ Æ¥<br />

‰ËÈÙ˘‰ ˙ίÚÓÓ ˜ÏÁ Ô˙Âȉ· ÌÈ˘appleÏ ˘È˘<br />

˜ÂÁ‰ ÔÂËÏ˘ ˙¯ÈˆÈÂ<br />

(Difference Voice Hypothesis)<br />

השאלה המרכזית כאן הינה,‏ האם נשים מביאות קול שונה<br />

ותפיסה מגדרית אחרת בשל עובדת היותן נשים.‏<br />

לדעת מהי ההשפעה המגדרית והאתנית הבאה בעקבות מינוי<br />

שופטות ערביות.‏ שיעורן של הנשים הערביות במערכת<br />

השפיטה הינו מזערי ביותר ומינוין נעשה לערכאות הנמוכות<br />

ביותר.‏ מרבית פסקי הדין וההחלטות בערכאות הנמוכות,‏<br />

מבוססות על עובדות המקרים בתיקים המצויים בפניהן<br />

ובמקרים רבים מסתיימים אף בפשרה בין הצדדים.‏ לכן,‏ ניתוח<br />

ההשפעה המגדרית בפסקי הדין הניתנים ע"י השופטות<br />

הערביות,‏ הינו כמעט בלתי אפשרי.‏ זאת להבדיל מערכאות<br />

גבוהות יותר לרבות ערכאות ערעור בהן פסקי הדין לרוב ניתנים<br />

לאחר ניתוח המדיניות המשפטית הרלוונטית.‏ עפ"י שיטתנו<br />

המשפטית פסקי הדין בערכאות הגבוהות,‏ מהווים חלק<br />

מההלכה הפסוקה היוצרת את שלטון החוק.‏ בהיותן ממונות<br />

לערכאות הנמוכות ביותר,‏ מנועות השופטות הערביות מלהיות<br />

חלק מיצירת ההלכה המחייבת.‏ העדר פסיקה והחלטות<br />

המבוססים על ניתוחי מדיניות שונים מעיק על ניתוח השפעת<br />

הגורם המגדרי והאתני בפסיקת השופטות הערביות.‏<br />

לסיכום,‏ על מנת לקדם את העקרונות לעיל,‏ יש לקדם בראש<br />

וראשונה מינוי מספר רב יותר של נשים ערביות בכל הערכאות<br />

השיפוטיות ובכל המחוזות.‏ לכך יש להוסיף ייצוג מגדרי ואתני<br />

הולם בתוך הוועדה למינוי שופטים האחראית על המינויים<br />

המיוחלים.‏ אחרת,‏ יוכתם הליך מינוי השופטים בפגם אי השוויון<br />

ואמון הציבור במערכת השפיטה ובמערכת המשפטית בכלל,‏<br />

ילך ויתגמד.‏<br />

‰ËÈÒ¯·Èapple‡‰Ó ÈÓ‡ÏappleÈ· ËÙ˘Ó· Èapple˘ ¯‡Â˙ ˙ÏÚ· ≠ ¯‰Ê ÔÒÂ‡Ò „¢ÂÚ <br />

˙ÂÈÂÎÊÏ ˙ÈËÙ˘Ó‰ ‰˜ÏÁÓ‰ ˙ÊίΠ˙˘Ó˘Ó Æ·¢‰¯‡ ,ÔÂË‚appleÈ˘Â· ˙ȇ˜È¯Ó‡‰<br />

˙ÂίÂÚ „ÓÚÓ ÌÂ„È˜Ï ‰„Ú· ‰¯·Á ¨ÈËÒÈappleÈÓÙ Ô‚¯‡ – ¢Ô‡È΢· ˙ÂÈ·¯Ú‰ ÌÈ˘apple‰<br />

ÆÔÂÙˆ‰ ÊÂÁÓ ,ÔÈ„‰ ÈίÂÚ ˙Î˘Ï· ÔÈ„‰<br />

1. הנתונים הינם עפ"י מידע המפורסם באתר הרשמי של בית המשפט<br />

, נכון ליום<br />

העליון,‏<br />

.29.03.05<br />

www.court.gov.il<br />

בעניין זה קיימות מחלוקות בין המלומדים השונים.‏ מחד,‏ חלקן,‏<br />

כמו המלומדת האמריקאית קארול גליגין מזוהים עם תיאורית<br />

ה-‏ ,ethics of care לפיה יש למגדר השפעה על תוצאות<br />

ההליכים המשפטיים.‏ בהתאם לניתוח זה,‏ החלטות ופסקי דין<br />

של נשים שופטות,‏ יכולה להיות מושפעת מעצם היותן נשים<br />

ומעצם העובדה,‏ כי סבלו או עודן סובלות מאפליה מגדרית<br />

בתוך החברה,‏ במגוון תחומי החיים.‏ מאידך,‏ טוענים מלומדים<br />

אחרים כי לא על המגדר יש לשים את הדגש,‏ אלא על השקפת<br />

עולם וניסיון חיים שונה.‏ כך לדוגמא,‏ נשים שהינן חלק ממיעוט<br />

אתני לאומי הינן בעלות ניסיון חיים השונה מאלו שהינן חלק<br />

מקבוצת הרוב.‏ כמו כן,‏ נשים אשר התנסו בעבר מאלימות<br />

בתוך המשפחה הן במישרין והן בעקיפין,‏ הינן בעלות ניסיון<br />

חיים והשקפה אחרת מאלו אשר לא התנסו בכך.‏<br />

במקרה שלנו,‏ אין ספק כי גם לגבי תיאוריה זו,‏ לא ניתן כיום<br />

11<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

ÈÏÏÎ ÔÂappleÚ¯Ï ¢ÔÏ·˜Ó ‰¯È„¢ Úˆ·ÓÓ<br />

ÔÈÚ˜¯˜Ó ˙˜ÒÚ ‡˘Âapple·<br />

Ò˜appleÙ ÏÚÈ „¢ÂÚ<br />

ועדת קניין מקרקעין וחוזים,‏ שליד הועד המרכזי בראשותו של<br />

עו"ד אילן שרקון,‏ יצאה לאחרונה,‏ במבצע ‏"דירה מקבלן",‏<br />

במסגרתו יוצע לרוכשי דירות מקבלן לקבל ייעוץ משפטי מעורך<br />

דין מטעמם,‏ אשר יוודא כי האינטרסים של רוכשי הדירה נשמרים,‏<br />

בין השאר ע"י בדיקת זכויות הקבלן במקרקעין,‏ קיומן של ערבויות<br />

כמתחייב מחוק המכר ‏[דירות]‏ ‏[הבטחת השקעות של רוכשי דירה]‏<br />

תשל"ה-‏‎1974‎‏]‏ ורישום הזכויות ע"ש הרוכש ובדיקות נוספות<br />

ככל שתידרשנה.‏<br />

הכוונה היא לעודד רוכשים להיעזר בשירותי עורך דין מטעמם,‏<br />

ולא להסתפק בשירותי עורך הדין של הקבלן העורך את הסכם<br />

הרכישה,‏ ואשר הרוכשים אף נושאים בשכר טרחתו.‏ במסגרת<br />

המבצע חויבו עורכי הדין אשר בקשו להשתתף בו,‏ לעבור<br />

השתלמות רענון וכן להיות מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית.‏<br />

במאמר זה,‏ אנסה להביא בפני הקורא מקצת מן הבדיקות אשר<br />

מומלץ לערוך,‏ טרם כריתת הסכם הרכישה,‏ כדי להקטין את<br />

הסיכונים הכרוכים בעסקות מקרקעין בכלל,‏ ובבחינת עסקת קבלן,‏<br />

בפרט.‏ כדי למנוע ספק,‏ בהגדרת ‏"סיכונים"‏ אני מתכוונת ל"סיכון<br />

הכפול"‏ הרובץ לפתחו של כל מי שעוסק בענף מסוים זה,‏ דהיינו<br />

הן סיכון הרובץ לפתחו של רוכש דירה העלול ל"היכנס"‏ שלא<br />

מדעת לעיתים,‏ לעסקה מסוכנת ואולי אף להפסיד את כספו,‏ והן<br />

הסיכון הרובץ לפתחו של עורך הדין - בודק העסקה,‏ העלול למצוא<br />

עצמו כמי שעקב ייעוץ שנתן,‏ גרם ללקוחו מחמת רשלנות,‏ חוסר<br />

ידע או טעות,‏ לנזקים כספיים,‏ על כל המשמעויות הנובעות מכך.‏<br />

אין זה אפשרי,‏ ואין זאת אף בכוונתי,‏ להקיף במאמר זה את מכלול<br />

הנושאים המשפטיים,‏ סוגי הזכויות השונות,‏ וחבויות המיסוי<br />

לסוגיהם השונים,‏ הכרוכות בעיסוק בתחום המקרקעין,‏ משפיעות<br />

עליו וקובעות את כדאיות העסקה הנבחנת.‏ בנושא זה ישנה ספרות<br />

מקצועית ענפה ומקיפה בעניין חוק המקרקעין ומנהל מקרקעי<br />

ישראל,‏ בתחום המיסוי ובתחום התכנון והבניה,‏ על כל הכרוך<br />

בהם.‏ כל העוסק בענף משפטי זה בוודאי מודע לספרות זו.‏ אשתדל<br />

להביא בפני הקורא מקצת מן הנושאים המחייבים את תשומת<br />

ליבו עת יבחר לעסוק בתחום מרתק זה,‏ כדי לשכנעו להיכנס<br />

לנושא זה,‏ תוך מודעות לסבך הבדיקות,‏ ההוצאות והסיכונים.‏<br />

לא אחטא לאמת,‏ אם אקבע כי עסקת רכישת דירה,‏ היא העסקה<br />

הכלכלית היקרה ביותר אשר רוב אזרחי מדינת ישראל עושים<br />

בימי חייהם.‏ אף שהיא עסקה כלכלית חשובה ולא פשוטה כלל<br />

וכלל,‏ הרי שחלק לא מבוטל מן הרוכשים,‏ איננו נעזר בעורך דין<br />

מטעמם.‏ לעיתים,‏ מטעמי חיסכון,‏ לעיתים,‏ משום רמת האמון<br />

שהרוכש רוחש לעוה"ד של הקבלן,‏ ולעיתים מחמת חוסר מודעות<br />

לסיכונים הכרוכים בעסקה שכזו.‏ השכיחות של העדר סיוע מקצועי<br />

מטעם הרוכש,‏ גבוהה יותר בעסקות רכישה מקבלן,‏ מאשר<br />

בעסקות מקרקעין אחרות.‏<br />

הואיל ורוב בעלי הזכויות במקרקעין במדינת ישראל אינם רשומים<br />

במרשם המקרקעין והרוב המכריע של הקרקעות הינן קרקעות<br />

מדינה המנוהלות ע"י מנהל מקרקעי ישראל על פי חוק מקרקעי<br />

ישראל תש"ך -1960, וחוק מנהל מקרקעי ישראל,‏ תש"ך-‏ 1960,<br />

ראה גם חוק קרן קיימת לישראל תשי"ד–‏‎1953‎‏,‏ אמנה בדבר<br />

העברת הטיפול באדמות הקרן הקיימת לישראל למנהל מקרקעי<br />

ישראל י"פ תשכ"ח,‏ 1597, הרי שבפנינו סוגים שונים של זכויות<br />

‏[בעלות/חכירה]‏ אשר להן השפעה על יכולת הבטחת הזכויות<br />

הנרכשות ועלויות הרכישה או המכירה,‏ לפי העניין.‏<br />

לכל עסקת מקרקעין,‏ היבטים משפטיים שונים אותם יש לבחון,‏<br />

טרם נוכל להמליץ לרוכש אשר מבקש את עזרתנו המקצועית,‏<br />

להתקשר בעסקה המוצעת אם לאו,‏ ואלו הם בין היתר:‏<br />

היבטים כספיים וחוזיים - חוק החוזים ‏[חלק כללי]‏ תשל"ג<br />

1973 וחוק החוזים ‏[תרופות בשל הפרת חוזה]‏ תשל"א-‏<br />

חוק המכר ‏[דירות]‏ ‏[הבטחת השקעות של רוכשי דירה]‏ תשל"ה-‏<br />

.1974<br />

–<br />

,1970<br />

היבטים קניניים - חוק המקרקעין תשכ"ט-‏‎1969‎‏,‏ חוק המכר<br />

‏[דירות]‏ תשל"ג-‏‎1973‎‏.‏<br />

היבטי מיסוי,‏ אגרות והיטלים - חוק מיסוי מקרקעין ‏[שבח מכירה<br />

רכישה]‏ תשכ"ג-‏‎1963‎‏,‏ פקודת העיריות נוסח חדש,‏ חוק מס ערך<br />

מוסף,‏ תשל"ו – 1975, חוק התכנון והבניה,‏ תשכ"ה-‏‎1965‎‏,‏ התקנות<br />

שהותקנו מכוחם ועוד.‏<br />

תכנון ובניה - חוק התכנון והבניה תשכ"ה -<br />

.1965<br />

דיני הגנת הצרכן - חוק הגנת הצרכן תשמ"א -1981.<br />

אתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין - חוק לשכת עורכי<br />

הדין,‏ תשכ"א-‏‎1961‎‏,‏ כללי לשכת עורכי הדין ‏(אתיקה מקצועית)‏<br />

תשמ"ו-‏‎1986‎‏,‏ פקודת הנזיקין ‏[נוסח חדש]‏ תשכ"ח<br />

.1968–<br />

מניתי רק חלק מן החוקים הנוגעים בעסקת מקרקעין והעוסקים<br />

12

- יולי - 2005<br />

בה,‏ ויש לבחון כל עסקה לאורם,‏ ולאור פסיקת בתי המשפט אשר<br />

פירשה והנחתה לגביהם.‏ ברור מעיון ברשימה זו,‏ עד כמה עסקת<br />

מקרקעין מורכבת,‏ ונושקת לענפי המשפט השונים.‏<br />

˙ÂÈÂÎʉ ˙˜È„·<br />

לשכת רישום המקרקעין – מוצע להוציא תמיד ובכל מקרה נסח<br />

רישום.‏ בין אם הזכויות הנמכרות רשומות בלשכת רישום מקרקעין<br />

ובין אם לאו,‏ מומלץ להוציא נסח רישום,‏ ערב החתימה על העסקה.‏<br />

הייתי ממליצה להחמיר ולהוציא נסח ביום העסקה גופא.‏ אף שעניין<br />

זה כרוך בהוצאות נוספות,‏ הרי שהוא מחויב המציאות בכל זמן,‏<br />

קל וחומר בתקופה כלכלית לא קלה.‏<br />

מן הנסח נוכל להסיק ולוודא מי רשום כבעל הזכויות הקניניות,‏<br />

איזה סוג זכויות ישנן למוכר אם בכלל,‏ האם זכויותיו מוגבלות<br />

מטעם כלשהו,‏ האם לזולת יש זכויות במקרקעין מסוג כלשהו,‏<br />

אשר עלולות להתנגש בזכויות המוצעות למכירה,‏ השטח הנמכר<br />

וכד'.‏ חשיבות ישנה גם למה או למי שלא קיים בנסח,‏ שכן אם<br />

מוכר מוצע מציע דירה לרכישה על מקרקעין שלא נרשמו על<br />

שמו,‏ הרי שתידרשנה בחינות ובדיקות נוספות כדי לאמת קיומו<br />

של קשר ברור בין הזכויות אותן מבקש המוכר למכור,‏ לזכויות<br />

אותן מבקש הקונה לרכוש ולרשום על שמו בסופו של יום.‏ כן יהא<br />

צורך בהבטחת המצאתם של ייפויי כח בלתי חוזרים בכל שרשרת<br />

ההעברות הקודמות,‏ ואישורי מסים מתאימים.‏<br />

הואיל ומקרקעי ישראל עוברים הסדר,‏ הרי שלעיתים בעטיו,‏ יש<br />

שינוי במספר הגוש או מספר החלקה.‏ יש לוודא בין השאר,‏ את<br />

הזיהוי הנכון של החלקה והגוש.‏ ‏[ראה פקודת הסדר זכויות<br />

במקרקעין ‏[נוסח חדש]‏ תשכ"ט-‏‎1969‎‏]‏ מומלץ לציין,‏ למען מנוע<br />

ספק,‏ את הזיהוי הקודם של הנכס וגם את זה הנוכחי.‏<br />

מינהל מקרקעי ישראל – מקרקעי המדינה ‏[קרן קיימת רשות<br />

הפיתוח וכד']‏ רשומים לעיתים במרשם המקרקעין,‏ אך לא תמיד<br />

רשומות זכויות החוכרים.‏ במקרה כזה יש לבדוק איזה סוג זכויות<br />

בפנינו.‏ אם המדובר בחכירה,‏ יש לוודא שהיא הגיעה לסיומה.‏ אם<br />

היא הסתיימה יש לודא הארכתה.‏ אם היא לא הוארכה,‏ יש לוודא<br />

הארכתה.‏ אם היא לא הסתיימה,‏ יש לוודא הארכתה,‏ במיוחד<br />

באם מדובר ביתרת תקופת חכירה קצרה.‏ יש לבדוק האם חתמו<br />

הצדדים על חוזים מהוונים,‏ ושטרי חכירה והאם הארכת החכירה<br />

נרשמה.‏ משמעות כספית לא מבוטלת יש לשאלה האם זכויות<br />

החכירה הוונו,‏ או שמשולמים דמי חכירה שנתיים.‏<br />

אם הזכויות אינן רשומות עדיין בלשכת רישום המקרקעין,‏ יש<br />

לפנות למינהל מקרקעי ישראל,‏ לבקש אישור זכויות ולעיין בתיק<br />

הנכס,‏ כדי לוודא בדיוק מה נרכש ע"י בעל הזכויות המקורי ומה<br />

הוא יוכל להעביר.‏ בכל מקרה רצוי לאמת רישום זכויות רשום מול<br />

זה הקיים בספרי המינהל.‏ הן כדי לוודא העדרן של עסקות סותרות,‏<br />

והן כדי לאמת עדכון רישומי המינהל בעסקות שנעשו.‏<br />

˙appleÎ˘Ó ‰¯·Á<br />

מה שאנו מכנים כחברה משכנת הינה חברה,‏ לעיתים ציבורית<br />

לעיתים פרטית,‏ המנהלת אצלה את רישום הנכסים מטעמים<br />

שונים,‏ רובם ככולם נובעים מכך שהזכויות בדירות הנמכרות עדין<br />

לא נרשמו כבית משותף על פי חוק המקרקעין תשכ"ט -1969,<br />

פרק ו'‏ בתים משותפים,‏ סע'‏ 52 לחוק ואילך.‏<br />

‏"ספרי המקרקעין"‏ מנוהלים לעיתים בחברה עצמה כדוגמת שיכון<br />

עובדים,‏ שיכון ופיתוח,‏ עמידר חברה לשיכון,‏ גב-ים וכד',‏ לעיתים<br />

במשרדי החברה הקבלנית,‏ ולעיתים במשרדי עורכי הדין המייצגים<br />

את החברה הקבלנית או המפרקים אותה.‏ לא פעם ניתן למצוא<br />

כי מנוהל רישום כפול,‏ הן במשרדי החברה והן במינהל כאשר<br />

מדובר בקרקע של המדינה,‏ ולעיתים נמצא כי אף נרשמה הערת<br />

אזהרה לטובת בעל הזכויות.‏<br />

הוצאת אישור זכויות מן החברה ‏[כרוכה בתשלום]‏ נכון למועד<br />

הרכישה המוצע,‏ הכרחית ומתחייבת כאשר מן האישור ניתן לאמת<br />

את זהות בעל הזכויות המוכר,‏ הגבלות שעבודים וכד'.‏<br />

ÌÈ„Â·Ú˘≠˙¯ډ≠˙ÂÏ·‚‰<br />

–<br />

הגבלות נוספות על זכויות המוכר,‏ ‏[ואם המדובר בחברה קבלנית<br />

- על זכויות החברה],‏ או אולי גם על זכויות בעל הקרקע הרשום,‏<br />

הם שעבודים למיניהם,‏ הערות בדבר משכנתאות שנלקחו,‏ הערות<br />

אזהרה לטובת רוכש או בעל זכות אחר,‏ הערות הגבלה ‏[אם מדובר<br />

למשל בקטין או חוסה],‏ הערות בדבר הסכמה,‏ ‏[דוגמת החברה<br />

לפיתוח קיסריה,‏ אשר הסכמתה נדרשת לגבי כל עסקת מכר,‏<br />

וזכויות הרוכשים נרשמות רק בכפוף לרישומה של הערה בדבר<br />

ההסכמה של החברה].‏<br />

הערות בדבר אתר עתיקות הרשומות לגבי מקרקעין ברחבי הארץ,‏<br />

אף הן מהוות מגבלה אשר יש לתת את הדעת עליה ‏[חוק העתיקות<br />

תשל"ח 1978 ובמיוחד סעיפים 29 לחוק].‏ להערות אלו<br />

עלולה להיות משמעות כלכלית היורדת לשורשה של העסקה.‏<br />

28 ו-‏<br />

סוג נוסף של הגבלות הינן הערות בדבר הפקעות ‏[חוק התכנון<br />

והבניה תשכ"ה-‏‎1965‎‏,‏ פקודת הקרקעות ‏[רכישה לצרכי ציבור],‏<br />

1943, חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור,‏ תשכ"ד-‏‎1964‎‏]‏<br />

הערות בדבר עיקולים שונים בין פרטיים שעניינם פסקי דין בתיקים<br />

אזרחיים,‏ ובין מכח פקודת המסים גביה,‏ פקודת העיריות,‏ הגבלות,‏<br />

צווים שיפוטיים כגון צווי הריסה,‏ אשר הוצאו לאחר הרשעה בבית<br />

המשפט לעניינים מקומיים או צווים שהוצאו לבקשת וועדות לתכנון<br />

ובניה,‏ צווים מנהליים וכיוצא באלו הגבלות.‏<br />

מקום נוסף בו ניתן לוודא קיומו או העדרו של שיעבוד,‏ ולעיתים<br />

אף את מצבו הפיננסי של המוכר ‏[לפחות באופן חלקי]‏ ובמיוחד<br />

אם המדובר בקבלן,‏ הינו רשם המשכונות.‏ שם ניתן לבקש סריקה<br />

לפי חתך של גוש חלקה של הנכס,‏ וסריקה לפי מספר חברה או<br />

מספר ת.ז.‏ ‏[חברה או אדם].‏ הבדיקה כרוכה בתשלום אגרה לא<br />

גבוהה,‏ ברם אין היא ממצה,‏ באשר רשם המשכונות ממוחשב<br />

רק משנת 1994, ומה שקדם לשנה זאת,‏ מחייב בדיקה ידנית<br />

אזורית.‏ ‏[חוק המשכון תשכ"ז-‏‎1967‎ ותקנות המשכון ‏[סדרי רישום<br />

ועיון]‏ תשנ"ד<br />

.[1994 –<br />

13<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

ÔÏ·˜‰<br />

ÒÂÏ· ÒÙÂË≠‰Èapple· ¯˙ȉ≠ÈappleÂappleÎ˙ ·ˆÓ<br />

בדיקה חשובה,‏ שלטעמי רצוי להסתייע לגביה גם בבחינה<br />

מקצועית של מהנדס בנין ואולי גם של אדריכל,‏ הרי היא בחינת<br />

התב"ע החלה על האזור,‏ ייעוד המקרקעין בהם מדובר ומקרקעין<br />

סמוכים.‏ ניתן יהא לוודא באופן זה האם הדירה הנרכשת נמצאת<br />

באזור המוגדר כאזור מגורים בלבד,‏ אם שמא אזור מגורים ומסחר,‏<br />

האם יש ייעוד לבתי ספר,‏ גני ילדים,‏ מבני ציבור,‏ גן ציבורי וכד'.‏<br />

חוזי קבלן כוללים ברוב רובם של המקרים אם לא בכולם,‏ סעיף<br />

הצהרה כללי בו מצהיר הרוכש כי בדק את תוכנית בנין עיר החלה<br />

על הבנין,‏ תוכנית הסביבה,‏ תוכנית פיתוח,‏ תשריטי המגרש,‏ הבניין<br />

והדירה וכיוצא באילו הצהרות כלליות.‏ אם לא ניתן לשכנע את<br />

הקבלן לוותר על הוראת סעיף זה,‏ ובד"כ לא ניתן,‏ הרי שמשנה<br />

חשיבות יש לבדיקות עליהן עמדתי,‏ במיוחד לאור הצהרה שכזו.‏<br />

היתר הבניה יצביע בפנינו ראשית לכל - שהבנין או הדירה אותה<br />

התבקשנו לבחון,‏ נבנה כחוק.‏ יש לבחון האם ההיתר בתוקף,‏ אם<br />

פג תוקפו האם הוא הוארך,‏ מי ביקש את היתר הבניה,‏ לגבי איזה<br />

נכס הוצא ההיתר וכיוצא באילו פרטים.‏<br />

אם הבניה הסתיימה,‏ הבנין או הדירה עומדים על תילם וניתן<br />

למסור את החזקה בנכס הנרכש,‏ יש לבדוק את קיומו של טופס<br />

אכלוס,‏ הוא ‏"טופס 4"<br />

טופס 4 הוא טופס המוצא מכח דרישות חוק התכנון והבניה,‏<br />

התשכ"ה 1965 סע'‏ 157 א לחוק,‏ ועל פי תקנה 5 לתקנות התכנון<br />

והבניה ‏(אישורים למתן שירותי חשמל מים וטלפון)‏ התשמ"א -<br />

1981, ומשמעותו אישור הוועדה המקומית להספקת חשמל/מים/‏<br />

טלפון לבנין המסוים שפרטיו - גוש,‏ חלקה,‏ מען,‏ תיק,‏ בניה וכד',‏<br />

מפורטים בטופס.‏<br />

טופס זה מוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובניה,‏ והוא מאשר כי<br />

הבנין/דירה נבנו על פי ההיתר,‏ וכי ניתן לחברם לרשת החשמל,‏<br />

המים והטלפון.‏ בכל מקרה שלא הוצא או טרם הוצא טופס אכלוס<br />

לגבי הנכס,‏ והנכס בכל זאת מחובר לרשתות אספקה אלו,‏ ישנה<br />

סבירות רבה שהחיבור איננו תקין,‏ איננו תיקני ואיננו מאושר ובכל<br />

מקרה יש לרדת לשורשו של עניין.‏<br />

ברב רובם של המקרים הקבלן הבונה את הבניין ממצה את מלוא<br />

אחוזי הבניה המותרים אותה עת,‏ לעיתים אף חורג מהם,‏ ומבקש<br />

הקלה או לגיטימציה לחריגה,‏ כל זאת כאשר הוא מבקש לשמור<br />

לעצמו במסגרת ההסכמים שהוא עורך עם קוני הדירות,‏ כל תוספת<br />

של אחוזי בניה שתהיה בעתיד.‏ לאחוזי בניה ערך כלכלי רב,‏<br />

ומשמעותם היא שניתן יהא בעתיד לבנות מעבר לקיים עתה.‏<br />

כאשר מדובר בבניה פרטית ‏[מספר שותפים המתאגדים לבניה<br />

משותפת וכד']‏ והואיל וכאמור,‏ לאחוזי בניה ערך כלכלי רב,‏ הרי<br />

שיש לוודא שכל שותף יקבל את אחוזי הבניה המגיעים לו בשיעור<br />

חלקו בנכס,‏ וכי אחוזי בניה לא מנוצלים,‏ או אם יוספו אחוזי בניה<br />

בעתיד,‏ יחולקו אלו על פי אותו יחס או כל יחס אחר מוסכם מראש.‏<br />

משמעות רבה ישנה לבדיקת הקבלן המבצע,‏ בין אם הוא בעל<br />

המקרקעין בפועל המוכר את הדירות ובין אם הוא קשור בחוזה<br />

בניה או חוזה שותפות,‏ חוזה קומבינציה וכד'‏ עם בעל הקרקע.‏<br />

ראשית לכל יש לוודא את מהות ההתקשרות שבין הקבלן לבעל<br />

הקרקע,‏ אם אין הקבלן בעל הקרקע,‏ לברר מכח איזו זכות הוא<br />

מוכר את הדירות המוצעות.‏<br />

בנוסף,‏ ניתן להזמין תדפיס מרשם החברות ממנו נוכל ללמוד<br />

רבות על החברה.‏ ‏[מתי הוקמה,‏ מי בעלי המניות,‏ האם יש לה<br />

שעבודים ואילו,‏ האם היא מבצעת פרויקטים נוספים והיכן].‏ ניתן<br />

לבקש חקירה כלכלית חלקית או שלמה אצל אחת מן החברות<br />

המבצעות בדיקות כאילו.‏ אם המדובר בחברה ציבורית יש לערוך<br />

ברור בבורסה לניירות ערך,‏ בנוסף לבדיקות אחרות גם בדיקות<br />

אלו כרוכות בהוצאות כספיות.‏<br />

פניה לרשם הקבלנים אף היא עשויה לספק מידע באשר לעצם<br />

היות הקבלן קבלן רשום,‏ ובאיזה סיווג הוא רשום.‏ יש בכך כדי<br />

להוות אינדיקציה מסוימת ליציבותו ומקצועיותו של הקבלן.‏ ‏[חוק<br />

רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות,‏ תשכ"ט -<br />

שהותקנו מכוחו].‏<br />

1969 והתקנות<br />

חשיבות רבה ישנה לאיתנות של החברה הבונה,‏ יכולתה לעמוד<br />

בלוח הזמנים שהיא תתחייב לגביו,‏ ויכולתה להקים את פרויקט<br />

הבניה כמוזמן.‏ על פי חוק המכר ‏[דירות]‏ מקבל הקונה ערבות<br />

בנקאית עבור כל תשלום ותשלום,‏ כאשר התשלומים מבוצעים<br />

על פי ההתקדמות בבניה,‏ ואולם מימוש הערבות במקרה הצורך,‏<br />

הוא קשה ומסובך ומה שחשוב לא פחות יקר,‏ שכן המדובר בסופו<br />

של דבר בהליך משפטי,‏ ולכן במקרה של חשש באשר למצבו<br />

הפיננסי של הקבלן,‏ עדיף להימנע מלהיכנס להתקשרות שכזו.‏<br />

הסכם נוסף עליו יש לעבור הוא הסכם הניהול,‏ כאשר בחלק מן<br />

הבתים המשותפים מקים הקבלן או הבעלים המוכר,‏ חברת ניהול<br />

פרטית ועצמאית אשר מנהלת את הבית המשותף תמורת תשלום<br />

חודשי קבוע וממלאה את התפקיד הקלאסי והבעייתי של וועד<br />

הבית,‏ ולעיתים אף יותר מכך.‏<br />

ÈÂÒÈÓ<br />

עסקת מכר מכל סוג שהוא,‏ היא עסקה עתירת מסים היטלים<br />

ותשלומים מתשלומים שונים.‏ חלקם מוטלים על הקבלן במקרה<br />

של עסקה קבלנית,‏ או על מוכר רגיל - כאשר אין מדובר בקבלן,‏<br />

וחלקם מוטלים על הקונה.‏<br />

המדובר באישורי משרד מיסוי מקרקעין,‏ שעניינם מס שבח<br />

מקרקעין,‏ מס מכירה,‏ אישור בדבר פרעון מלוא חובות העבר<br />

למס רכוש ‏[מס אשר בוטל והומר במס מכירה]‏ מס רכישה,‏<br />

היטלים שונים אשר הרשות המקומית מטילה והם בין השאר<br />

היטל השבחה,‏ היטל ביוב ותיעול,‏ היטל סלילה היטל כבישים<br />

ומדרכות.‏ ישנן דרישות שונות של הרשות המקומית והוועדה<br />

המקומית שעניינן פיתוח סביבתי שעלותן גבוהה.‏ את פרעונם<br />

14

- יולי - 2005<br />

של כל אלו ‏[ועוד],‏ יש לוודא,‏ טרם ביצוע מלוא התשלום למוכר<br />

ובמקרה שאישורי הפרעון עדין לא מצויים בידי המוכר,‏ יש<br />

להותיר בטוחה כספית לכיסויים.‏<br />

מס רכישה,‏ הוא המס המוטל על קונה המתקשר בעסקת<br />

מקרקעין שהיא מכירה של זכות במקרקעין.‏ תקנות מס שבח<br />

מקרקעין ‏[מס רכישה]‏ תשל"ה 1974 והתיקונים לתקנות אלו,‏<br />

קובעים מערכת שיעורים מופחתים,‏ הנחות ופטורים מתשלום<br />

מס רכישה.‏ ההפחתות השכיחות יותר,‏ הן אילו להן זכאי עולה<br />

– 0.5% ‏[על פי הגדרתו בתקנות,‏ וכאשר הרכישה של הדירה<br />

נעשתה בתוך שבע שנים מיום שנכנס לראשונה לישראל,‏<br />

ולצורך זאת לא תובא במניין תקופת שירות לפי חוק שירות<br />

הביטחון],‏ נכה,‏ נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה<br />

[0.5% בלבד]‏ והעברה מיחיד לקרובו,‏ כאשר הגדרת הקרוב<br />

מפורטת בסע'‏ 20 לתקנות ‏[הורה,‏ צאצא ובן זוגו,‏ אח ואחות,‏<br />

בן זוג].‏<br />

יש לשים לב לכך כי מי שבבעלותו דירה נוספת,‏ עת הוא רוכש<br />

דירה,‏ מחויב במס בשיעור גבוה יותר,‏ כאשר דרגת המס<br />

הראשונה,‏ לגביו,‏ על פי המידרג המתעדכן מעת לעת,‏ הינה<br />

בשיעור 3.5% ‏[ולא 0.5%]. כיום,‏ ניתן להימנע מהחובה לשאת<br />

בשיעור הגבוה במס,‏ באם תימכר דירת המגורים הקודמת<br />

בתוך 18 חודשים מיום רכישת הדירה הנוספת.‏ לצורך זה<br />

מכירת הדירה הנרכשת,‏ השניה,‏ בתוך שמונה עשר חודשים<br />

לא תועיל.‏<br />

נושא המיסוי הוא פרק גדול וחשוב מאד בפני עצמו וראוי לתת<br />

את הדעת עליו ולהעמיק בו הן כדי לחסוך מן הרוכש את<br />

הסיכונים שבקיומם של חובות המוטלים על הקבלן/המוכר אשר<br />

לא נפרעו ואשר עלולים למנוע השלמת בניה,‏ או השלמת רישום<br />

זכויות קנייניות שנרכשו,‏ וכן כדי למנוע מן הרוכש עצמו<br />

‏"הפתעות"‏ בגין חיובים לא מוכרים ולא ידועים לו.‏ הבדיקה<br />

היא בדיקה אישית משפחתית ‏[לצורך העניין בן זוג וילדים עד<br />

גיל 18 נחשבים למסגרת מחויבת אחת].‏<br />

חשיבות יתרה יש לבחינת חבויות המס של מוכר שהוא אדם<br />

פרטי,‏ וראוי להרחיב בכך במאמר נפרד.‏<br />

פרק נפרד וחשוב בפני עצמו,‏ הנם החיובים הכספיים<br />

והתשלומים השונים המתחייבים מעסקת מקרקעין שעניינה<br />

מקרקעי המדינה,‏ קרי רשות הפיתוח,‏ הקרן הקיימת וכיוצא<br />

באילו מקרקעין,‏ אותם מנהל מינהל מקרקעי ישראל.‏<br />

בדיקת הנתונים כאן מתייחסת ראשית לכל,‏ לסוג הזכויות אשר<br />

יש למוכר במקרקעין.‏ אם המדובר בזכויות פיתוח,‏ יש לבדוק<br />

מתי הן מסתיימות ואם הן הסתיימו,‏ לוודא שבידינו הסכם<br />

הארכה או אישור שההסכם קוים.‏ אם המדובר בזכויות חכירה,‏<br />

יש לבדוק האם דמי חכירה שוטפים שולמו,‏ מתי מסתיימת<br />

החכירה ואם הסתיימה,‏ האם הוארכה,‏ האם שולמו דמי היתר,‏<br />

האם נדרשו ושולמו דמי פיצול.‏ אם הוונו הזכויות,‏ מתי הוונו<br />

והאם הזכויות המהוונות נרשמו.‏<br />

בניה הנעשית היום בקיבוצים ובמושבים,‏ המתייחסת למה<br />

שמכונה בניה במשבצת של המושב,‏ אף היא פרק נכבד בפני<br />

עצמו.‏ מי שמוכר את הזכויות הינה האגודה,‏ מי שאמורים<br />

לחתום עמו הסכם חכירה,‏ הוא המינהל והקונה נדרש לעיתים<br />

להצטרף כחבר לאגודה.‏<br />

לטעמי רצוי ומומלץ לבחון היטב את הסכם החכירה המקורי<br />

ואת כל הבאים אחריו,‏ ככל שנחתמו,‏ ולוודא מראש האם ובאיזה<br />

אופן קמה זכות המוכר למכור.‏<br />

¯ÎÓ‰ ÌÎÒ‰<br />

כל הבדיקות,‏ הבחינות והנתונים,‏ שראוי ומומלץ כי נבדוק טרם<br />

ההתקשרות,‏ אשר פורטו עד כה,‏ אינם פוטרים אותנו כמובן<br />

מבחינת הסכם המכר המוצע לגופו.‏ הסכמי קבלן,‏ הם בד"כ<br />

הסכמים ארוכים מאד,‏ מפורטים ביותר בכל הנוגע להתחייבויות<br />

הקונה כלפי המוכר,‏ ומעורפלים משהו בכל הנוגע להתחייבויות<br />

המוכר כלפי הקונה,‏ כאשר חוסר האיזון שבהם,‏ לא פעם,‏ בולט<br />

מאד.‏<br />

אל לנו לשכוח שבכל מקרה מחויב הקבלן על פי חוק המכר<br />

‏[דירות]‏ בהתחייבויות שונות כלפי הקונה אולם אין הדבר מייתר<br />

את החובה לבדוק את הסכם המכר המוצע,‏ לבקש תיקונים<br />

הנדרשים לצורך הגנת הקונה והבטחת זכויותיו ולעמוד על<br />

תיקון הליקויים והחוסרים.‏<br />

הדגשים מיוחדים אשר יש לשים את הלב אליהם,‏ הינם מועדי<br />

ביצוע,‏ והסנקציות המוטלות על הצד המאחר,‏ יש לבחון היטב<br />

מה מוגדר כהפרה יסודית מצד הקונה,‏ ולהבטיח מתן התראה<br />

מספיקה טרם מימוש הזכות לביטולו של ההסכם מחמת הפרה<br />

יסודית.‏ יש לוודא כי יהא אימות ראוי לפרטי המוכר וחתימתו<br />

לרבות אישור עוה"ד לגבי החברה בה מדובר,‏ והחלטת חברה<br />

המאשרת את ההתקשרות,‏ יש לבדוק היטב את נספחי ההסכם<br />

‏[תשלומים,‏ שינויים,‏ מפרט טכני,‏ זיהוי מדויק של הדירה<br />

הנרכשת וכד'].‏<br />

רכישת דירה מקבלן היא רכישה,‏ בה כרוכות עלויות נוספות<br />

שאינן קיימות בד"כ בעסקת רכישה ישירה ‏[קונה ומוכר<br />

שלגביהם עסקת המכירה היא עסקת אקראי]‏ והכוונה למע"מ,‏<br />

עלויות ההתחברות לרשת החשמל,‏ שעון מים,‏ תשריטים<br />

שידרשו לצורך רישום הבית המשותף לכשיירשם,‏ ועלויות<br />

נוספות הכרוכות בתשתיות הבניין וברישום.‏ יש לוודא ולעמוד<br />

על כך שהוצאות אלו תוגדרנה במדויק ובמפורש,‏ ולא להותיר<br />

התחייבויות כלליות עלומות לגבי הוצאות לא ידועות.‏<br />

יש לבחון היטב את כל הסעיפים המתייחסים לערבויות חוק<br />

המכר על חלופותיהן השונות.‏ הופקדה הערבות הבנקאית<br />

בשלב מסוים בידי ב"כ המוכר-כנאמן,‏ רצוי לבקש לקבל ולבחון<br />

היטב את נוסח כתב הנאמנות.‏ בכל מקרה ותמיד יש לדרוש<br />

בנוסף את רישומה של הערת אזהרה לזכות הקונה,‏ לכל<br />

המאוחר עם קבלת החזקה או כשערבות חוק המכר מוחזרת<br />

ופרעון מלוא התשלום.‏<br />

15<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

פרק חשוב לא פחות הוא,‏ נושא המשכנתאות הרובצות על<br />

המקרקעין לחובת בעל הקרקע או הקבלן,‏ ועמידה בלתי<br />

מתפשרת על קבלת מכתב החרגה או מכתב מותנה מהם<br />

יעלה בברור כי הדירה הנרכשת מוצאת מכלל הדירות<br />

הממושכנות לטובת החוב הנ"ל,‏ מששולמה מלוא התמורה<br />

עבור הדירה ע"י הקונה.‏<br />

קונה ממוצע מממן את הרכישה,‏ חלקה או מרביתה במימון<br />

בנקאי.‏ חשוב איפה להמציא לבנק ממנו יבקש הקונה לקבל<br />

הלוואה,‏ את מסמכי הרכישה המוצעים,‏ כדי לוודא האם יהיו<br />

להם דרישות כלשהן מעבר למקובל,‏ והאם הם יסכימו בתנאי<br />

העסקה המוצעת ליתן הלוואה לקונה,‏ שאחרת עלול הקונה<br />

למצוא עצמו מחויב כלפי הקבלן,‏ אך ללא יכולת מימון,‏ לאור<br />

סירוב הבנק להלוות לו את הסך המבוקש.‏<br />

ÔÈÚ˜¯˜Ó‰ ˙˜ÒÚ ÔÈ„‰ ÈίÂÚ<br />

כבר עמדתי בראשית דברי על מעמדו של עורך הדין בעסקת<br />

המקרקעין,‏ שם הוא נמצא כמי שמוטלות עליו חובות מקצועיות<br />

נרחבות כלפי לקוחו,‏ וכאשר לתוצאות עבודתו עלולות להיות<br />

השפעות ותוצאות מרחיקות לכת גם לגביו אישית.‏ בתי המשפט<br />

נוהגים יותר ויותר,‏ ובמיוחד בשנים האחרונות,‏ להרחיב את<br />

היקף חובת הזהירות הנדרשת מעורכי דין במסגרת פעילותם,‏<br />

בפרט ובמיוחד במקרים הנוגעים לזיוף ומרמה,‏ או צורך והטעיה<br />

מכוונת או תוך העלמת עין.‏<br />

עו"ד אביבה כהן ממשרד לויתן שרון,‏ משרד המשמש כמחלקת<br />

תביעות מטעם חברת הביטוח המבטחת בביטוח אחריות<br />

מקצועית את חברי הלשכה,‏ מכנה בסקירת פסיקה אשר<br />

פרסמה לאחרונה באתר של לשכת עורכי הדין,‏ בעניין ביטוח<br />

האחריות המקצועית,‏ את עורכי הדין באור הפסיקה כ ‏"עורך<br />

הדין כבלש גשש".‏ קביעת פסק הדין אשר פורסם לאחרונה<br />

עשויה להביאנו לכלל הבנה והסכמה לשימוש בביטוי זה.‏<br />

קריאת פסקי הדין אשר ניתנו בשנים האחרונות,‏ הן על ידי<br />

בתי המשפט,‏ והן ע"י בתי הדין המשמעתי של לשכת עורכי<br />

הדין,‏ מצביעה על מגמה ברורה.‏ מחד,‏ חלק לא מבוטל של<br />

תלונות בגין רשלנות מקצועית המגיעות לפתחן של ועדות<br />

האתיקה של לשכת עורכי הדין,‏ עניינן עסקות מקרקעין,‏ ומאידך<br />

בתי המשפט נוטים יותר ויותר להרחיב את אחריותו של עורך<br />

הדין ולהטיל עליו חובות בדיקה ובחינה מרחיקי לכת,‏ אשר<br />

אם לא נעשו,‏ או נעשו ברשלנות עלולים לגרום להטלת<br />

האחריות לנזקי הצדדים,‏ על עורכי הדין.‏ המשתמע מכך הוא<br />

חיובם של עורכי הדין בפיצוי כספי.‏<br />

ראו למשל ת"א חיפה 1167/99, שם קבע בית המשפט כי<br />

מאחר שבתמונה של ת.ז.‏ על פיה זוהה המוכר,‏ הוא הרכיב<br />

משקפים,‏ ואילו כאשר נכח בזמן החתימה הוא לא הרכיבם,‏<br />

היה בעובדה זו כדי לעורר את חשדם של עורכי הדין והיה<br />

עליהם לבקש אמצעי זיהוי נוסף ומשלא עשו כן התרשלו.‏ ‏[בעניין<br />

זה הושגה בסופו של דבר פשרה בערעור אשר הוגש על פס"ד]‏<br />

.<br />

בע"א 6381/00 ע"א 6785/00 רע"א 7309/00 עוה"ד יורן קפון.‏<br />

נ.‏ אלן אוקון רשם המקרקעין וזכריה רסטגר מפי כבוד השופטים<br />

א.‏ מצא,‏ מ.‏ חשין וא.‏ לוי,‏ חויב עו"ד להשיב את מלוא כספי<br />

התמורה עבור עסקה שבוטלה,‏ לאחר שבית המשפט קבע כי<br />

בקשירת העסקה פעל עוה"ד כשלוחו של מי שהציג עצמו בפניו<br />

כשליח של הבעלים ‏[והסתבר בדיעבד כי לא כך הדבר וכי היה<br />

מדובר ב"עוקץ"‏ – ללא ידיעה או שיתוף פעולה של עוה"ד]‏<br />

הרי שפעולת עורך הדין נעשתה מכח הוראות סע'‏ 6 ‏(ב)‏ לחוק<br />

השליחות תשכ"ה-‏‎1965‎ המקנות לצד השלישי במקרה<br />

שהשלוח פעל ללא הרשאה,‏ זכות לחזור בו מן העסקה ולתבוע<br />

מן השלוח את נזקו.‏<br />

5267/03 5393/03 וערעור שכנגד<br />

18.01.2005<br />

פסקי דין נוספים,‏ ראו בע"א<br />

פרג'‏ וגשורי נגד מיטל ואח',‏ פס"ד שניתן ביום<br />

ונכתב ע"י כבוד השופטת ארבל בהסכמת שני חבריה למושב.‏<br />

שם ישנה התייחסות גם לחובות עורכי דין ‏[עורך דין שהוא גם<br />

צד]‏ למכר של דירה,‏ ‏[שחלק ממנה נבנה ללא היתר]‏ וחובת<br />

ההשבה.‏ בת"א 711/99 מילר.נ.קמוס עו"ד שמואלי ומעודה,‏<br />

ניתן ע"י כבוד השופט יצחק כהן מבית המשפט המחוזי בחיפה<br />

פס"ד ביום 5.1.2005, על פיו חויב עוה"ד יחד עם הנתבע<br />

בהשבה.‏ גם בפס"ד זה דובר בבית שנבנה ללא היתר,‏ ומבלי<br />

שהתקבלה קודם לכן הסכמת המנהל.‏ בית המשפט קבע:‏<br />

‏..."אך למרות חוסר הוודאות הרב ששרר בשני ענינים<br />

מרכזיים אלה בעת כריתת החוזה,‏ הנתבע מס'‏ 2 אשר ניסח<br />

את החוזה,‏ לא נתן להם ביטוי נאות בחוזה ולמעשה הדבר<br />

כלל לא בחוזה.,"‏<br />

נושא ההכרח בהוצאת היתר ואישור המנהל נזכר במבוא<br />

להסכם,‏ אך אליבא דבית המשפט לא היה מפורט דיו.‏ על<br />

פס"ד זה יש להניח כי יוגש ערעור,‏ ותוצאתו איננה סופית.‏<br />

ראו בעניין גם את פס"ד 20059/97 בית משפט שלום חיפה,‏<br />

בפי כבוד השופטת כנפי-שטייניץ אשר ניתן ביום<br />

בעניין חזי ושולמית שקלים ‏.נ.‏ איתן,‏ עוה"ד אביבי,‏ ובן ציון.‏<br />

שם דובר,‏ כפי שקבעה השופטת על חוזה מכר שהוסווה כחוזה<br />

הלוואה,‏ בפס"ד חייבה השופטת את ב"כ המוכר עוה"ד אביבי<br />

בהשבה.‏ יש להניח כי גם במקרה זה יוגש ערעור,‏ אף שיש<br />

לציין כי נסיבותיו שונות.‏<br />

19.1.2004<br />

לסיכומו של דבר,‏ במאמרי זה בקשתי להביא בפני הקורא,‏<br />

מקצת מן הסיכונים הכרוכים בעיסוק בתחום משפטי מורכב<br />

זה ואת חובת הזהירות הרבה המוטלת עלינו,‏ כמי ששכרו את<br />

שירותיהם לצורך בחינת הסכמי מכר,‏ חובות,‏ זכויות וסיכונים,‏<br />

תוך הפניה לכל אותם גופים וגורמים אשר עשויים לספק לנו<br />

מידע נחוץ והכרחי טרם נחווה דעתנו לגבי העסקה המוצעת.‏<br />

דומה שאם נפעל בזהירות ובאחריות נוכל להקטין עד למינימום<br />

את הסיכונים ללקוח,‏ וחשוב עד מאד להדגיש - גם את<br />

הסיכונים לעצמנו .<br />

16

- יולי - 2005<br />

Èχ¯˘È‰ ËÙ˘Ó· ”ÈËÂÙÈ˘‰ ˜˙˘‰‰”<br />

Ô¢˘ ˙È· ¥≤≤¥/∞¥ ‡”Ú¯· ÔÂÈÏÚ‰ ËÙ˘Ó‰ ˙È· Ï˘ ÂappleÈ„ ˜ÒÙ ˙·˜Ú·<br />

®ÌÒ¯Â٠̯˩ ßÁ‡Â ÌÈ„·ÂÚ ÔÂÎÈ˘ ßapple ßÁ‡Â Ó”Ú·<br />

Ô‡˘‰ß‚ ¯Ò‡apple „¢ÂÚ<br />

‰Ó„˜‰<br />

ביום 8.03.05, ניתן בבית המשפט העליון פסק הדין בעניין<br />

בית ששון בע"מ ואח'‏ נ'‏ שיכון עובדים ואח'‏ ‏(טרם פורסם)‏<br />

‏(להלן:‏ ‏"פרשת בית ששון"),‏ 1 בו אומצה,‏ הלכה ולמעשה,‏<br />

דוקטרינת ‏"ההשתק השיפוטי"‏ estoppel) ,(judicial<br />

שהתפתחה בשיטות המשפט האנגלי והאמריקאי.‏<br />

מהותה של הדוקטרינה היא,‏ שבעל דין,‏ בהליך שיפוטי או מעין<br />

שיפוטי,‏ יהיה מושתק מלהעלות טענה ,(position) הסותרת<br />

טענה שנטענה על ידו בהליך שיפוטי או מעין שיפוטי קודם,‏<br />

אף אם הטענה בהליך הנוכחי נכונה במישור המהותי או<br />

העובדתי.‏ במקרה שבו מעלה בעל הדין טענה סותרת בהליך<br />

מאוחר,‏ לא יידרש בית המשפט כלל לדון בטענה הסותרת,‏<br />

לגופה.‏<br />

לאחר מספר פסקי דין של בית המשפט העליון,‏ אשר יישמו<br />

את כללי ההשתק כחלק מאמצעי ההכרעה,‏ מכח עקרונות<br />

כלליים,‏ כגון תקנת הציבור או תום הלב,‏ מצא בית המשפט<br />

העליון בפרשת בית ששון הנ"ל שעת כושר לקלוט את<br />

דוקטרינת ההשתק השיפוטי וליישמה במשפט הישראלי.‏ לצורך<br />

כך,‏ הפעיל בית המשפט העליון עקרון תום הלב החל על הליך<br />

שיפוטי מכח הוראות סעיפים 39 ו - 61 ‏(ב)‏ לחוק החוזים ‏(חלק<br />

כללי),‏ התשל"ג - 1973.<br />

ברשימה זו ננסה,‏ לבחון בקצרה,‏ מהות דוקטרינת ‏"ההשתק<br />

השיפוטי",‏ ההגיון העומד מאחוריה,‏ גבולותיה וגישות<br />

שהתפתחו לאורך השנים בישומה.‏ נבאר,‏ כי הסוגיה עודנה<br />

בחיתוליה ויידרשו פסקי דין נוספים לשם עיצובה הסופי.‏<br />

˙È·¢ ˙˘¯Ù· ÔÈ„‰ ˜Ò٠ȇˆÓÓ ˙„·ÂÚ<br />

¢Ô¢˘<br />

בית ששון בע"מ,‏ ששון לוי וחברת עלש בע"מ ‏(להלן:‏<br />

‏"המבקשים"),‏ עתרו בפני בית המשפט המחוזי בתביעה<br />

להצהיר,‏ כי על הסכסוך בין המבקשים לבין ‏"שיכון עובדים<br />

והשקעות בע"מ"‏ ‏(להלן:‏ ‏"המשיבה")‏ חל סעיף בוררות.‏ כן<br />

עתרו המבקשים בתביעתם בבית המשפט המחוזי לעיכוב<br />

מימוש משכנתא על מקרקעין שנרשמה לטובת המשיבה עד<br />

להכרעה בבוררות.‏ בית המשפט המחוזי דחה תביעתם.‏<br />

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי<br />

הוגש ביום 24.03.04. כחודש וחצי לפני הגשת בקשת רשות<br />

הערעור לבית המשפט העליון הגישו המבקשים תובענה נוספת<br />

לבית המשפט המחוזי ‏(להלן : ‏"התביעה השנייה"),‏ בה ציינו<br />

כי פנייתם לבית המשפט המחוזי נעשית מטעמי זהירות בלבד.‏<br />

במסגרת תביעתם השנייה,‏ עתרו המבקשים למתן צו לעיכוב<br />

הליכי המשכנתא שנרשמה לטובת המשיבה.‏ בית המשפט<br />

המחוזי נעתר,‏ במעמד צד אחד,‏ לבקשה לסעד הזמני ונתן צו<br />

המונע המשך מימוש המשכנתא.‏ צו זה,‏ שניתן במסגרת<br />

התביעה השנייה,‏ עמד בתוקפו משך ששה חודשים,‏ עד שבוטל<br />

ע"י בית המשפט המחוזי.‏<br />

בית המשפט העליון קבע בפסק דינו,‏ כי אין הוא נדרש לדון<br />

לגופו של עניין בטענות המבקשים ‏–אף אם טענות אלה נכונות<br />

במישור המהותי-‏ הואיל והמבקשים מושתקים מלהעלות<br />

הטענה לאחר שפנו לבית המשפט המחוזי במסגרת התובענה<br />

השנייה,‏ ביקשו והשיגו צו זמני המונע המשך מימוש המשכנתא<br />

ולאחר מכן,‏ אף הגישו בקשת רשות ערעור על ביטול הצו הזמני<br />

האמור.‏ עוד קבע בית המשפט העליון,‏ כי אין המבקשים יכולים<br />

לטעון עוד כי סעיף הבוררות חל על הסכסוך,‏ הואיל ובהליך<br />

קודם ‏(הבקשה למתן צו זמני בתביעה השנייה)‏ טענו טענה<br />

סותרת,‏ לפיה בית המשפט מוסמך לדון בסכסוך ואף קיבלו<br />

סעד זמני . 2<br />

בית המשפט העליון ‏(השופט גרוניס),‏ אימץ את דוקטרינת<br />

‏"ההשתק השיפוטי"‏ וקבע,‏ כי צד יהיה מושתק מלטעון טענה<br />

סותרת לטענה שנטענה על ידו והתקבלה בהליך קודם,‏ אף<br />

אם לא זכה בדין בהליך הראשון.‏ מטעם זה,‏ משהתקבלה טענת<br />

המבקשים בהליך הזמני,‏ שעמד על כנו משך מספר חודשים,‏<br />

מושתקים המבקשים מלהעלות שוב את הטענה,‏ כי על הסכסוך<br />

חל סעיף הבוררות . 3<br />

השופט גרוניס ממשיך ומציין,‏ כי אין הוא קובע מסמרות באשר<br />

לשאלה,‏ אם תנאי להחלת השתק שיפוטי הוא,‏ כי הטענה,‏<br />

שלגביה חל ההשתק,‏ התקבלה בהליך הקודם.‏<br />

השופט רובנשטיין מסכים,‏ עקרונית,‏ לתוצאה אליה הגיע<br />

השופט גרוניס אך מוסיף,‏ כי לדידו ‏"באספקלריה של תום לב,‏<br />

ובלשון פשוטה הגינות,‏ אין צורך כלל בהצלחה קודמת בטענה<br />

17<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

זו"‏ . 4<br />

ÈËÂÙÈ˘‰ ˜˙˘‰‰ ˙appleȯ˘„ ˙ÂÁ˙Ù˙‰<br />

Èχ¯˘È‰ ËÙ˘Ó·<br />

לפסק הדין בפרשת בית ששון קדמו מספר פסקי דין,‏ אשר יישמו<br />

את כללי ההשתק מכח עקרונות כלליים כגון עקרון תום הלב ועקרון<br />

תקנת הציבור.‏ יחד עם זאת,‏ פסק הדין היחיד,‏ קודם לפסק הדין<br />

בפרשת בית ששון,‏ בו נשמעה הדעה ‏(שלבסוף נותרה כדעת<br />

יחיד)‏ שאין לדון לגופן בטענות בעל דין בשל היותו מושתק מכח<br />

ההשתק השיפוטי,‏ היה פסק הדין שניתן ב בע"א<br />

‏(להלן<br />

513/89<br />

: ‏"פרשת<br />

Exin - Lines Bros S. A. נ'‏ Interlego<br />

אינטרלגו")‏ . 5<br />

בפרשה זו נידונו העובדות שלהלן:-‏ בראשית שנות השבעים,‏<br />

הגישה המערערת בקשה לרשם הפטנטים האנגלי לרישום<br />

מדגמים על מוצר מסוים ובקשתה התקבלה.‏ משתמה תקופת<br />

ההגנה על-פי דיני המדגמים,‏ ביקשה המערערת,‏ בתביעה<br />

שהגישה בישראל,‏ לזכות בהגנה של זכות היוצרים,‏ ולצורך כך<br />

טענה טענות הפוכות לטענות שטענה בפני רשם הפטנטים<br />

האנגלי.‏<br />

השופטת דורנר ‏(בדעת יחיד)‏ סברה,‏ כי אין לדון בטענותיה של<br />

המערערת לגופן וזאת מכח דוקטרינת ההשתק השיפוטי,‏ לטעמה<br />

‏"ההשתק מלטעון טענה סותרת לטענה שמכוחה זכה הטוען לסעד<br />

בהליך קודם חל במשפטנו מכוח חובת תום הלב הקבועה בסעיפים<br />

12 ו - 39 לחוק החוזים ‏(חלק כללי),‏ התשל"ג – 1973<br />

דורנר קבעה,‏ כי מתמלאים כל התנאים להחלתו של ההשתק<br />

השיפוטי,‏ בין היתר,‏ הואיל והמערערת מתכחשת בהליך הנוכחי<br />

לטענה שהתקבלה בהליך הקודם.‏<br />

. 6 השופטת<br />

מנגד,‏ סבר הנשיא שמגר,‏ כי ראוי לדחות את טענות המערערת<br />

לגופן.‏ הנשיא שמגר קבע,‏ כי ‏"השתק בשל טיעונים סותרים ראוי<br />

לסיווג מלא ומדויק יותר"‏ . 7 עוד מוסיף הנשיא שמגר כי ‏"אין לשלול<br />

מכול וכול את העלאתן של גרסאות משפטיות בעלות לבוש שונה . 8<br />

בע"א - 594/80 הרצל אליאב נ'‏ ‏"הסנה"‏ חברה ישראלית<br />

לביטוח 9 באמרת אגב ומבלי לקבוע מסמרות בנדון,‏ קבע הנשיא<br />

י'‏ כהן,‏ כי צד מנוע מלטעון היפוכה של טענה שעל פיה זכה<br />

בהתדיינות קודמת.‏ באותו עניין עסק בית המשפט בבעל דין שזכה<br />

בתביעה נגד קצין התגמולים בה נקבע,‏ כי לקה במחלה כתוצאה<br />

משירותו הצבאי ואילו בתביעה נגד חברת הביטוח טען היפוכו<br />

של דבר.‏<br />

בפסק דין אחר,‏ ע"א - 1393/92 נעמי קזצ'קוב הבל נ'‏ ציפורה<br />

‏(פרנסיס)‏ 10 קבע הנשיא שמגר,‏ כי אין להעלות טיעונים סותרים<br />

11<br />

מטעמים של תקנת הציבור,‏ בבחינת ‏"ימין מקרבת ושמאל דוחה"‏<br />

. באותו עניין נדונה טענת יורש,‏ לפיה היה המצווה,‏ לצורך הליך<br />

משפטי אחד,‏ כשיר לצוות ולצורך הליך אחר בלתי כשיר לצוות.‏<br />

נסכם ונאמר,‏ כי עד לפסק הדין בעניין בית ששון,‏ נרתעה הפסיקה<br />

הישראלית,‏ משום מה,‏ להחיל באופן דווקני ומלא את דוקטרינת<br />

ההשתק השיפוטי ופסק הדין בפרשת בית ששון,‏ בבחינה זו,‏ היה<br />

הראשון שהחיל כללים אלה בקובעו,‏ כי בית המשפט לא ידון<br />

בטענת בעל דין המושתק,‏ אף אם טענתו נכונה במישור המהותי.‏<br />

˙Âapple¯˜Ú ÏappleÂȈ¯ ≠ ÈËÂÙÈ˘‰ ˜˙˘‰‰<br />

בפסיקת בתי המשפט בארה"ב נקבע,‏ כי ‏"ההשתק השיפוטי"‏<br />

בא לשרת,‏ בראש ובראשונה,‏ את מערכת המשפט ולא את<br />

הצדדים המתדיינים.‏ הרציונל העומד בבסיס ‏"ההשתק השיפוטי"‏<br />

הוא כפול:‏<br />

ראשית,‏ ההשתק השיפוטי בא לשמור על כבודה של מערכת<br />

המשפט court) ,(integrity of the באופן שלא תינתנה,‏ ע"י שתי<br />

ערכאות,‏ החלטות המקבלות טענות סותרות,‏ דבר שיפגע באמון<br />

הציבור במערכת המשפט . 12<br />

שנית,‏ הדוקטרינה נועדה לשמור על הגינות וטוהר ההליך השיפוטי<br />

או ‏"קדושת השבועה"‏ oath) .(sanctity of the לפי רציונל זה,‏<br />

ההשתק נובע מחובתו של בעל דין להעיד אמת ולנהוג ביושר<br />

ובהגינות בבית המשפט וכלפיו,‏ וע"י כך ימנע מצב בו יהפוך<br />

ההליך השיפוטי לזירת מניפולציות של בעלי הדין ותמנע מהם<br />

האפשרות להתאים את עמדותיהם בהתאם לנסיבות . 13<br />

הואיל והדוקטרינה מתמקדת ביחסים בין בית המשפט לבין הצד<br />

המושתק ולא בין בעלי הדין ‏(הצדדים להליך),‏ הרי שאין צורך<br />

בדרישת ההדדיות וההסתמכות הנדרשות בסוגים אחרים של<br />

השתק . 14 לדוגמא,‏ וכפועל יוצא מכך,‏ לצורך הפעלת ההשתק<br />

השיפוטי אין צורך בזהות הצדדים בשני ההליכים ואין כל דרישה<br />

להסתמכות בעל דין על מצגי הצד המושתק.‏ מן הטעם<br />

שהדוקטרינה חלה במערכת היחסים בין בית המשפט לבין בעל<br />

הדין המושתק,‏ רשאי בית המשפט לעורר את הטענה מיוזמתו . 15<br />

הפסיקה בארה"ב קבעה,‏ כי למען החלת דוקטרינת ההשתק<br />

השיפוטי נדרשים טיעונים עובדתיים סותרים positio) .(factual<br />

אין כל מניעה לטעון טיעונים משפטיים סותרים הואיל וטענות<br />

משפטיות נטענות,‏ בד"כ,‏ ע"י יועציו המשפטיים של בעל הדין<br />

ואין בהם כדי להקים השתק.‏ יחד עם זאת נקבע,‏ כי ההשתק יחול<br />

על טענה משפטית המבוססת או בנויה על עובדות . 16 ראוי להדגיש,‏<br />

כי הפסיקה בארה"ב סייגה את תחולת ההשתק במידה והעמדה<br />

הראשונה נטענה בשל טעות בתום לב.‏<br />

כיום,‏ ברור,‏ הן בפסיקה בארה"ב והן בפסיקה האנגלית,‏ כי הטענה<br />

חלה גם כאשר ההליך הראשון בו נטענה הטענה הראשונה הוא<br />

הליך זמני . 17 בנוסף חל ההשתק גם על טענות הנטענות בפני<br />

טריבונלים מעין שיפוטיים ואף בפני טריבונלים מנהליים . 18<br />

‰appleȯ˘„‰ Ï˘ ˙Âapple¢‰ ˙Â˘È‚‰<br />

בדיקת דוקטרינת ההשתק השיפוטי בארה"ב,‏ מעלה,‏ כי שם<br />

התפתחו שתי גישות שונות.‏ בית המשפט בפרשת בית ששון<br />

אינו קובע אילו משתי הגישות הוא מאמץ.‏<br />

18

- יולי - 2005<br />

הגישה הראשונה קרויה rule" ,"the prior success או ‏"כלל<br />

ההצלחה בהליך הראשון",‏ לפיה בעל דין בהליך שיפוטי יהיה<br />

מושתק מלהעלות טענה אשר התקבלה על ידי ערכאה אחרת.‏<br />

לפי כלל זה אין צורך,‏ כי הצד המושתק יזכה בדין ודי אם טענתו<br />

הספציפית התקבלה בערכאה שדנה בהליך הראשון . 19 גישה זו<br />

מדגישה את הרציונל הראשון שסקרנו לעיל,‏ והוא למנוע קבלת<br />

גרסאות סותרות ע"י שתי ערכאות,‏ פעולה שתפגע באמון הציבור<br />

במערכת המשפט.‏ גישה זו מניחה,‏ כי כל עוד לא התקבלה הטענה<br />

שטען בעל דין בהליך הראשון,‏ רשאי הוא לטעון טענה סותרת<br />

בהליך מאוחר,‏ שכן קבלתה ע"י בית המשפט שדן בהליך המאוחר,‏<br />

אינה פוגעת באימון הציבור בבתי המשפט ואין בה כדי ליצור<br />

‏"שתי אמיתות"‏ סותרות.‏<br />

דא עקא,‏ גישה זו מתעלמת,‏ למעשה,‏ מן ההגיון השני,‏ ‏"טוהר<br />

ההליך השיפוטי"‏ או ‏"קדושת השבועה",‏ באשר ‏"כלל ההצלחה<br />

בהליך הראשון"‏ מתיר טיעונים סותרים שאינם מתיישבים עם<br />

ההגינות הנדרשת בבתי המשפט ובלבד שבית המשפט בערכאה<br />

הראשונה לא קיבל את הטענה שטען בעל הדין בהליך המאוחר.‏<br />

הגישה השנייה,‏ הידועה כ-‏ rule" ,"The absolute התקבלה עוד<br />

בפסיקה המוקדמת שדנה בדוקטרינת ההשתק השיפוטי.‏ לפי<br />

גישה זו,‏ אין צורך בהצלחה בטענה שהעלה בעל דין בהליך הראשון<br />

ודי בהעלאת הטענה בהליך הראשון כדי להשתיק את בעל הדין<br />

להעלות טענה סותרת.‏ גישה זו מדגישה את הרציונל השני של<br />

הדוקטרינה לפיו,‏ יש לשמור על טוהר ההליך השיפוטי לבל ייהפך<br />

בית המשפט לזירה בה נטענות טענות שקריות,‏ בהתאם לצרכי<br />

בעל הדין . 20<br />

קיימים הבדלים מהותיים בישום שתי הגישות הנ"ל.‏ לדוגמא,‏<br />

במידה והצדדים הגיעו לפשרה,‏ הרי שבעוד עפ"י הגישה<br />

הראשונה,‏ לא מתקיים ההשתק הואיל ולא נפלה הכרעה , 21 הרי<br />

שעל בסיס הגישה השנייה,‏ יהיה הצד מושתק מלטעון טענה<br />

סותרת לטענה שטען בהליך קודם.‏ באופן דומה גם כאשר תביעה<br />

נמחקה או נדחתה מבלי שנידונה לגופה:‏ לפי הגישה הראשונה<br />

אין הצדדים מושתקים מלהעלות טענות סותרות,‏ בעוד שלפי<br />

הגישה השניה,‏ שאינה דורשת הצלחה בהליך הקודם,‏ יחול<br />

ההשתק השיפוטי על בעל דין שמבקש להתכחש לטענות שטען<br />

בהליך קודם.‏<br />

פסק הדין בעניין בית ששון אינו מכריע חד משמעית אילו משתי<br />

הגישות היא הראויה,‏ אם כי ניתן להבין מפסק דינו של השופט<br />

רובינשטיין,‏ כי הוא נוטה לקבל את הגישה השנייה,‏ באשר זו<br />

אינה דורשת הצלחה בהליך הקודם.‏<br />

ÌÂÎÈÒÏ<br />

בפסק הדין בפרשת בית ששון דחה בית המשפט העליון טענת<br />

צד מושתק מבלי להיזקק לטענותיו לגופן.‏ בכך יישם בית המשפט<br />

את דוקטרינת ‏"ההשתק השיפוטי"‏ מכח סעיפים 39 12, ו‘‏ 61 ‏(ב)‏<br />

לחוק החוזים ‏(חלק כללי),‏ התשל"ג - 1973.<br />

אנו בדעה,‏ כי יש ליישם במשפט הישראלי דוקטרינת ‏"ההשתק<br />

השיפוטי",‏ שכן זו מגבירה את ההגינות בהליך השיפוטי,‏ מהווה<br />

גורם מרתיע מפני מניפולציות בהליך,‏ ומגבירה את אמון הציבור<br />

במערכת השיפוטית בכך שמונעת קבלת גרסאות סותרות ע"י<br />

שתי ערכאות.‏ הדוקטרינה מחייבת בעל דין לבחור בגרסה אחידה<br />

ומונעת מעבר מגרסה לגרסה עפ"י צרכיו.‏ בנוסף,‏ ההשתק<br />

השיפוטי מגביר ומחזק עקרונות תום הלב החלים על כל הליך<br />

שיפוטי.‏<br />

פסק הדין בעניין בית ששון אינו מתמודד עם השאלה,‏ האם<br />

ההשתק חל על טענות עובדתיות סותרות,‏ או שמא,‏ אף על טענות<br />

משפטיות.‏ לא ברור מפסק הדין אם הטענה שטענו המבקשים,‏<br />

שעליה החיל בית המשפט ההשתק,‏ נושאת בחובה אלמנטים<br />

עובדתיים או שמא היא טענה משפטית טהורה.‏<br />

שאלות רבות אחרות נותרו,‏ גם הן,‏ ללא מענה ויידרשו פסקי דין<br />

נוספים לצורך הכרעה בהן.‏ כך לדוגמא טרם הוכרעו הסוגיות:‏ אם<br />

ישנו צורך בכלל ההצלחה הקודמת‏ מה דינה של טענה שלא<br />

נדונה לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה‏ האם נתפס בעל דין על<br />

גרסתו בכתב טענות שנמחק לפני דיון לגופו של עניין‏ האם בית<br />

המשפט רשאי לעורר את טענת ההשתק השיפוטי מיוזמתו‏<br />

שאלות נוספות הממתינות להכרעה נוגעות לגבולות ‏"ההשתק<br />

השיפוטי".‏ כך לדוגמא:‏ האם טענה שטען נאשם בהליך פלילי<br />

משתיקה אותו מלהעלות טענה סותרת בהליך אזרח<br />

להקשות ולשאול:‏ האם עד ‏(שאינו בעל דין בהליך הראשון)‏ יהיה<br />

מושתק מלסתור את עדותו בהליך מאוחר שהוא,‏ העד,‏ הפך בו<br />

לבעל דין .<br />

ניתן<br />

אנו תקווה כי הפסיקה,‏ במידה והדוקטרינה תיושם ותופעל כראוי<br />

ע"י בתי המשפט,‏ תשיב במהרה על כל השאלות שסקרנו לעיל.‏<br />

רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ'‏ שיכון עובדים והשקעות בע"מ<br />

‏(טרם פורסם)‏<br />

שם,‏ בעמ'‏ 7 לפסק הדין).‏<br />

שם,‏ בעמ'‏ 7-8 לפסק הדין ‏(סעיפים ‎10‎ו 11 לפסק הדין)‏<br />

שם,‏ בעמ'‏<br />

ע"א<br />

שם בעמ'‏<br />

שם בעמ'‏<br />

שם שם<br />

בע"א - 594/80 הרצל אליאב נ'‏ ‏"הסנה"‏ חברה ישראלית לביטוח<br />

פ"ד לו(‏‎3‎‏),‏<br />

ע"א - 1393/92 נעמי קזצ'קוב הבל נ'‏ ציפורה ‏(פרנסיס)‏ פד"י מח(‏‎4‎‏),‏<br />

שם בעמ'‏<br />

נ'‏ A. Exin - Lines Bros S. פ"די מח(‏‎4‎‏),‏ .133<br />

353<br />

5 ‏(סעיף<br />

.11<br />

Interlego 513/89<br />

199<br />

.147<br />

543<br />

358<br />

rand g. boyers Precluding Inconsistent Statement The<br />

doctrine of judicial estoppel 80 nw.u.l rev 1244,1245<br />

). boyers : rand g. להלן)‏<br />

rand g. boyers p.1251<br />

1249<br />

Allen v. Allen 550 p.2d 1137<br />

rand g. boyers p.1262<br />

Murray Charls v.Silbestein 882 f. 2d 61<br />

Department of trnso v . coe 445.N.E. 2d 506<br />

שם בעמ'‏<br />

‏(שאוזכר בפרשת<br />

אינטלגו)‏<br />

William Edwards v. Aetna Life ins. Co. 690 F.2d 595<br />

rand g. boyers p.1254<br />

פסק דין אדווארדס,‏ ה"ש 19 לעיל.‏<br />

.1<br />

.2<br />

.3<br />

.4<br />

.5<br />

.6<br />

.7<br />

.8<br />

.9<br />

.10<br />

.11<br />

.12<br />

.13<br />

.14<br />

.15<br />

.16<br />

.17<br />

.18<br />

.19<br />

.20<br />

.21<br />

19<br />

19<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

ø‰„Â·Ú ˙apple‡˙Î ˙¯ÎÂÒ ˙ÏÁÓ<br />

È¯Â‚Ó Ï‡ÂappleÓÚ ¯¢„ „¢ÂÚ ȷÈË ˜ÁˆÈ „¢ÂÚ <br />

האם ניתן להכיר במחלת הסוכרת שהתפתחה אצל עובד<br />

כמחלת מקצוע על בסיס תורת המיקרוטראומה‏ שאלה זו<br />

נדונה בימים אלה בפני ביה"ד הארצי לעבודה בירושלים<br />

‏(עב"ל 1214/04) בערעור שהוגש על פסק דינו של ביה"ד<br />

האזורי בנצרת ‏(בל'‏ 2455/01 מפי הש'‏ ארמון).‏<br />

באופן כללי ניתן לאמר,‏ כי חוק הביטוח הלאומי ‏[נוסח משולב],‏<br />

– ‏"החוק")‏ קבע שתי קטגוריות של נפגעי<br />

תשנ"ה<br />

עבודה,‏ הזכאים בתגמולים לפי החוק:‏ אלה הנפגעים ב"תאונת<br />

עבודה"‏ ‏(או התלויים בהם)‏ ואלה הסובלים מ"מחלת מקצוע".‏<br />

– 1995 ‏(להלן<br />

‏"מחלת מקצוע"‏ היא מחלה שנקבעה ככזו בתקנות שהותקנו<br />

לפי סעיף 85 לחוק,‏ הכוללות לכאורה ‏"רשימה סגורה"‏ של<br />

מחלות מקצוע,‏ שאליה מתוספות מעת לעת על-פי דין ו/או<br />

עפ"י הפסיקה מחלות נוספות.‏ כבר כעת יאמר כי מחלת<br />

הסוכרת אינה מופיעה ברשימה האמורה,‏ אולם ראוי כי תיוסף<br />

לרשימת מחלות המקצוע המוכרות.‏<br />

‏"תאונת עבודה"‏ מוגדרת בסעיף 79 לחוק כך:‏<br />

‏"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו<br />

או מטעמו,‏ ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו<br />

ועקב עיסוקו במשלח ידו."‏<br />

החוק דורש איפוא התרחשותה של ‏"תאונה"‏ ולכאורה לא די<br />

בכך שנגרם לעובד נזק תוך עבודתו ובעקבותיה.‏ משמע שעל-‏<br />

מנת להכלל בגדרה של ‏"תאונת עבודה"‏ כהגדרה בחוק,‏<br />

צריכים להתקיים שני אלה:‏ אירוע של תאונה וקשר סיבתי בין<br />

העבודה לתאונה,‏ דהיינו בטרם יחול על העניין כלל הסיבתיות,‏<br />

יש צורך להוכיח כי עסקינן ב"תאונה"‏ ומשהוכח שכך הוא,‏ יש<br />

לבדוק קיומו של קשר סיבתי ‏(עובדתי ומשפטי)‏ בין התאונה<br />

לעבודה.‏<br />

בכלל הסיבתיות עוסק סעיף 83 לחוק הקובע:‏<br />

‏"תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה<br />

כתאונה שאירעה גם עקב העבודה,‏ אם לא הוכח ההיפך;‏<br />

ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים<br />

לעין,‏ בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי,‏ אין רואים אותה<br />

כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע<br />

התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים."‏<br />

הוראה זו מקימה חזקת סיבתיות,‏ שעל-פיה,‏ אם אירעה תאונה<br />

‏"תוך כדי"‏ עבודה,‏ רואים אותה כתאונה שאירעה ‏"עקב"‏<br />

העבודה והנטל עובר לכתפי המוסד לביטוח לאומי להוכיח כי<br />

התאונה לא נגרמה עקב העבודה.‏<br />

אולם,‏ אם מדובר בתאונה שאינה תוצאה של גורמים הנראים<br />

לעין,‏ אזי אם הוכח על-ידי המוסד לביטוח לאומי שהשפעת<br />

העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה בהרבה מהשפעתם<br />

של גורמים אחרים,‏ לא יראו אותה כ"תאונת עבודה",‏ מהי<br />

אפוא הפרשנות שניתנה לתיבות ‏"תאונת עבודה"‏ כבר<br />

בראשית דרכו,‏ עמד בית-הדין לעבודה על פרשנותו של המונח<br />

‏"תאונה"‏ בחוק,‏ בקובעו כי תאונה היא אירוע פתאומי,‏ שניתן<br />

לאתרו בזמן ובמקום.‏<br />

בענין המצבים השונים אשר הוכרו בדין כתאונות עבודה,‏ יפים<br />

דבריה של כב'‏ השופטת שטרסברג-‏ כהן ‏(בג"צ<br />

המוסד לביטוח לאומי בית-הדין הארצי לעבודה)‏ כלהלן:‏<br />

4690/97<br />

‏"תאונת עבודה"‏ במובנה הקלאסי,‏ משמעותה,‏ אירוע<br />

פתאומי וחד-פעמי הנראה לעין.‏ באירוע כזה,‏ הסיבה<br />

לתאונה היא בלתי צפויה וניתן לתחמה בזמן ובמקום.‏ כאשר<br />

קורית ה"תאונה"‏ תוך כדי העבודה,‏ קם הקשר בין הפגיעה<br />

לבין העבודה ‏(בכפוף לחזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק<br />

ולאפשרות סתירתה)‏ לא בכל פגיעה בעבודה ניתן לאתר<br />

אירוע פתאומי ונזק בעקבותיו.‏ פגיעות רבות בעבודה אינן<br />

מאופיינות בקווים ברורים של פתאומיות התרחשותו של<br />

האירוע הגורם לנזק,‏ או פתאומיותו של קרות הנזק עצמו,‏<br />

ולא ניתן לזהות בבירור את הגורם לנזק ואת מיקומו בנקודה<br />

מסוימת,‏ על ציר הזמן והמקום.‏ כמו כן,‏ לעתים ניתן לאתר<br />

אירוע פתאומי,‏ אך כיוון שהוא בא על רקע קונסטיטוציונלי,‏<br />

הקשר הסיבתי בינו לבין העבודה אינו ברור וקיימת אפשרות<br />

שהנזק אירע ללא קשר לעבודה ‏(כגון:‏ אוטם שריר הלב).‏<br />

20

- יולי - 2005<br />

מצבים אלה דרשו התייחסות מיוחדת לאלה שהאינטואיציה<br />

המשפטית וחוש הצדק מצדיקים הכללתם בין נפגעי<br />

התאונה,‏ גם אם לא נפגעו באירוע פתאומי בלתי צפוי,‏ או<br />

שקיים קושי לזהות קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין<br />

העבודה."‏<br />

ומוסיפה כב'‏ השופטת שטרסברג-כהן:‏<br />

‏"החוק מטיל חובת ביטוח על כלל העובדים במשק,‏ במטרה<br />

לפרוש ‏’רשת'‏ של ביטחון כלכלי מינימאלי,‏ למקרה שבו<br />

העובד או התלויים בו יהיו נזקקים לכך.‏ עקב זאת חלה<br />

חובת הביטוח על כלל העובדים כאמור,‏ ללא הבחנה בין<br />

בעלי סיכון רפואי גבוה לנמוך,‏ בין מבוגרים לצעירים,‏ וכן<br />

ללא קשר למצבם המשפחתי או הכלכלי.‏<br />

תשלום דמי הביטוח נכפה על כלל העובדים כאמור,‏ מטעמים<br />

פאטרנאליסטיים,‏ וכן מתוך מגמה לעודד יציאה לעבודה<br />

על-אף הסיכונים הכרוכים בכך.‏ ראוי כי שיקולים אלה יובאו<br />

בחשבון אף הם בפרשנות החוק."‏<br />

גם הגישה האמריקנית מדגישה את אופיו הסוציאלי של החוק<br />

ויש הגורסים כי ראוי לפרשו באופן ליברלי לטובת העובד-‏<br />

הנפגע,‏ בית-הדין לעבודה,‏ שהיה ער לבעייתיות זו,‏ נטה לפרש<br />

את המונח ‏"תאונה"‏ בצורה המרחיבה את תחום פריסתו על-‏<br />

מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה,‏ על-פי<br />

פסיקתו,‏ מתרחשת ‏"תאונה"‏ באחד משלושה מצבים:‏<br />

האחד,‏ אירוע עובדתי פיזי המתרחש בעבודה בפתאומיות<br />

ובנקודת זמן ברורה וגורר עמו תוצאה מיידית ונראית לעין,‏<br />

בגדרו של אירוע כזה באים המקרים הקלאסיים של חבלה<br />

פיזית הנגרמת עקב אירוע לא שיגרתי ‏(כגון:‏ החלקה,‏ כווייה,‏<br />

התפוצצות וכיו"ב),‏ כאן מצויים אנו על קרקע יציבה ובטוחה<br />

של ‏"תאונת עבודה"‏ במובנה הקלאסי.‏<br />

השני,‏ שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן,‏ שכל<br />

אחת כשלעצמה היא מעין ‏"תאונה בזעיר אנפין"‏ שאינן ניתנות<br />

למיקום בנקודה מסוימת על ציר הזמן והמקום וכמוהן כטיפות<br />

מים החוצבות בסלע,‏ המצטברות כדי הפגיעה שממנה סובל<br />

העובד,‏ זוהי תורת המיקרוטראומה.‏<br />

השלישי,‏ אירוע הבא על רקע קונסטיטוציונלי הפורץ בעניין<br />

תקרית בעבודה.‏ על העובד להוכיח ‏"אירוע חריג"‏ בעבודה<br />

שגרם להתפרצות המחלה במועד שהתפרצה,‏ על-מנת שניתן<br />

יהא לייחס את התפרצותה לעבודה דווקא ולראות בה<br />

‏"תאונת עבודה".‏<br />

דומה,‏ כי אין חולק,‏ שמחלת הסוכרת אינה נופלת בגדר ‏"תאונת<br />

העבודה"‏ הקלאסית,‏ הרי שיש לבחון האם ניתן לראות בה<br />

‏"תאונת עבודה"‏ במסגרת פריצת מחלה קונסטיטוציונלית עקב<br />

‏"אירוע חריג"‏ בעבודה‏ או כשורה של פגיעות זעירות עפ"י<br />

תורת המיקרוטראומה.‏<br />

¢‚ȯÁ Ú¯ȇ¢<br />

מה גורלו של עובד שאירע לו אירוע חולני פתאומי על רקע<br />

מחלה קונסטיטוציונלית‏ כיצד יכול הדבר להתקשר בקשר<br />

סיבתי לעבודה‏ המקרים הבולטים בעניין זה הם מקרי אוטם<br />

שריר הלב.‏<br />

בתביעות בגין אוטם שריר הלב,‏ פותח ויושם על-ידי ביה"ד<br />

הארצי לעבודה מבחן ‏"המאמץ המיוחד"‏ או ‏"האירוע החריג".‏<br />

על-פי מבחן זה,‏ ייחשב האוטם כנזק שנגרם ב"תאונת<br />

עבודה",‏ אם ניתן יהיה לקשור את היווצרותו לעבודה,‏ על-ידי<br />

הוכחת ‏"מאמץ מיוחד"‏ או ‏"אירוע חריג"‏ בעבודה.‏<br />

כל הנדרש מן העובד,‏ על-פי מבחן זה,‏ הוא להביא ‏'ראשית<br />

ראיה'‏ לכך שאירע בעבודה אירוע שניתן לראותו ככזה הכרוך<br />

במאמץ מיוחד,‏ נפשי או גופני,‏ והיה עלול לגרום לבוא האוטם<br />

או להחישו,‏ הווי אומר:‏ ‏’אירוע חריג'‏ ביחס לנהוג ולרגיל באותו<br />

מקום עבודה,‏ המסביר את בוא האוטם במועד זה ולא באחר,‏<br />

קנה המידה לבחינת אותו מאמץ הינו סובייקטיבי.‏ כלומר,‏<br />

השפעתו של המאמץ הנבחן נשקלת לא ביחס למאן דהוא,‏<br />

אלא ביחס לנפגע עצמו,‏ לפי מצבו ונסיבותיו בעת קרות האירוע.‏<br />

‏"אירוע חריג"‏ משווה לפגיעה את אופייה התאונתי ומשמש<br />

ליצירת קשר בין הנזק לבין העבודה.‏ העובדה שהאוטם בא<br />

על רקע קונסטיטוציונלי והעובדה שהוא עלול היה להתרחש<br />

בזמן כלשהו בעתיד ללא קשר לעבודה,‏ איננה גורעת מן האופי<br />

התאונתי של התרחשותו בפועל במועד מסוים,‏ אם אירע עקב<br />

‏"מאמץ מיוחד"‏ או ‏"אירוע חריג"‏ בעבודה.‏<br />

דרישת ה"אירוע החריג"‏ ממלאת תפקיד כפול.‏ ראשית:‏<br />

תפקיד ראייתי:‏ כיוון שהפגיעה נוצרת על רקע קונסטיטוציונלי<br />

והקשר הסיבתי בינה לבין העבודה אינו ברור,‏ ה"אירוע החריג"‏<br />

מקל על הוכחת הקשר הסיבתי.‏ שנית:‏ תפקיד מהותי:‏<br />

באמצעות ה"אירוע החריג"‏ מתמלאת דרישת ה"תאונה"‏<br />

שבחוק,‏ שהינה תנאי לזכאות בתגמולים,‏ עמד על כך השופט<br />

מצא בבג"ץ 1619/91 פרץ נ'‏ המוסד לביטוח לאומי,‏ בעמ'‏ 393:<br />

‏"כיצד יוכיח העובד המערער,‏ שאוטם שריר הלב,‏ שפקד<br />

21<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

-<br />

אותו תוך כדי עבודתו,‏ הינו בגדר תאונה‏ הלוא מדובר<br />

בהתרחשות שאין לה גורמים חיצוניים גלויים לעין.‏ הוכחת<br />

סיבותיה של התרחשות כזאת איננה משימה קלה,‏ ואולי<br />

היא אף בלתי אפשרית.‏ להקלת נטל זה כיוונה פסיקתו של<br />

בית הדין הארצי לעבודה ‏,בפרשת יצחק ,... בקביעתו של<br />

מבחן ‏’האירוע החריג'.‏ כל הנדרש מן העובד,‏ על-פי מבחן<br />

זה,‏ הוא להביא ראשית ראיה להתרחשות בעבודה,‏ שלפי<br />

מהותה עלולה הייתה לגרום להתקף או להחישו.‏<br />

‏...הוכחתו של אירוע חריג בעבודה מיועדת להראות,‏ כי<br />

התקף של אוטם,‏ שבנסיבות אחרות היה בגדר חולי גרידא,‏<br />

היה במקרה נושא הדיון,‏ לכאורה,‏ בגדר תאונה."‏<br />

בפסק דין חדשני של בית הדין הארצי לעבודה,‏ עב"ל 176/99<br />

גרץ-‏ המוסד לביטוח לאומי ‏(טרם פורסם,‏ פס"ד מיום<br />

16.7.02), אשר דן בנושא של אוטם בשריר הלב,‏ נקבע כי יש<br />

מקרים שבהם,‏ עוד טרם הקביעה אם היה אירוע חריג - ניתן<br />

למנות מומחה רפואי שחוות דעתו תסייע לקבוע אם היה ארוע<br />

כזה.‏<br />

מה שעמד ביסוד החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל<br />

176/99 הנ"ל היתה העובדה שמבחן הארוע החריג בענין אוטם<br />

נלמד על ידי המשפטן מהרופא,‏ בשל מחקרים שהראו כי<br />

שקריש דם מביא לאוטם,‏ עלול להיגרם בשל אירוע חריג,‏ לכן<br />

ראוי ומומלץ למנות מומחה רפואי גם כאשר אין עדיין קביעה<br />

עובדתית שהיה ארוע חריג,‏ שכן המינוי נחוץ כאשר יש סיכוי<br />

שחוות הדעת הרפואית תאפשר לבית הדין להכריע,‏ במקרה<br />

של ספק,‏ אם היה ארוע חריג,‏ אם לאו.‏<br />

האם נכון והאם ניתן לגזור גזירה שווה בין אירוע של אוטם<br />

שריר הלב לבין אירוע של פרוץ מחלת הסוכרת לעניין של<br />

‏"אירוע חריג"‏ האם ניתן גם לראות ברצף של אירועים<br />

חריגים אחדים מצטברים שבהצטרפם זה לזה כמיקשה אחת<br />

גרמו לנזק הסופי,‏ מענה לדרישת ה"אירוע החריג"‏ והאם<br />

ניתן לטעון,‏ כי כשם שבית-הדין לעבודה היה מוכן להרחיב את<br />

פרשנות רכיב ה"תאונה"‏ ולכלול בתוכו גם רצף של פגיעות<br />

זעירות הקורות לאורך זמן ומצטברות כדי הפגיעה שממנה<br />

סובל העובד עפ"י תורת המיקרוטראומה,‏ כך גם ניתן לראות<br />

בהצטברות של ‏"אירועים חריגים"‏ אחדים הקורים לאורך זמן,‏<br />

‏"אירוע חריג"‏ העונה על דרישת ה"תאונה"‏<br />

בית-הדין לעבודה,‏ בפסיקתו בעבר,‏ יצר קטגוריות אחדות לשם<br />

הכרה בפגיעות שונות בעבודה כתאונות עבודה,‏ אך הקפיד<br />

לשמור על דרישת ה"תאונה"‏ שמציב החוק.‏ בבסיסו של מבחן<br />

‏"האירוע החריג",‏ עומדת התפיסה,‏ כי אין לייתר את דרישת<br />

ה"תאונה"‏ לצורך הכרה בפגיעה בעבודה,‏ כ"תאונת עבודה"‏<br />

המזכה בתגמולים.‏ במחלה קונסטיטוציונלית,‏ מתמלאת דרישה<br />

זו על-ידי קיומו של ‏"אירוע חריג"‏ שקדם לפרוץ המחלה או<br />

החמרתה הקיצונית.‏<br />

˙¯ÎÂÒ‰ ˙ÏÁÓ<br />

התפרצות המחלה והתפתחותה נגרמת בדרך כלל מפעולת<br />

גורם חיצוני - סביבתי ועל מנת שבית הדין יקבע כי מחלת<br />

הסוכרת אכן אירעה תוך כדי עבודתו וגם עקב העבודה,‏ צריך<br />

איפוא שיוכח כי באותה עת,‏ או סמוך לכך,‏ התנסה הנפגע<br />

בלחץ חריג ובלתי רגיל בעבודה,‏ הסוגייה העומדת במחלוקת<br />

במקרים אלו הינה האם יכולים אירועים חוזרים ונשנים של<br />

דחק ולחץ נפשי להפעיל את התהליך האוטואימוני ‏("חיסון<br />

עצמי"),‏ המוביל למחלת הסוכרת.‏<br />

בפסיקה עלתה שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לפרוץ<br />

המחלה,‏ בעיקר בשאלת השפעת לחץ נפשי על פריצת<br />

המחלה,‏ נקבע כי ראשית יש להראות ולהוכיח לחץ או מתח<br />

נפשי חריג במהלך העבודה,‏ שנית,‏ יש להראות שלחץ נפשי<br />

יכול לגרום לפריצת המחלה וזאת ע"י הצגת אסכולה רפואית<br />

מתאימה.‏<br />

בחוות דעתה של ‏"הועדה לבחינת הקשר הסיבתי בין סוכרת<br />

לשרות צבאי - סיכום והמלצות"‏ ‏(להלן:‏ ‏"ועדת הסוכרת")‏ מיום<br />

28.7.96 הגיעה הועדה למסקנה הבאה:‏<br />

"... במידה ויתפתח מצב של סוכרת ... תוך 3 חודשים<br />

מהתרחשות ‏"מצב לחץ"‏ קשה,‏ יש לקבוע כי התפרצות<br />

הסוכרת הינה כתוצאה מהאירוע.‏<br />

... המחלה יכולה ‏"להחשף"‏ עקב ‏"מצב לחץ קיצוני"‏ והיא<br />

מסיימת בתחימת תחום זמנים,‏ שבו ‏"יש לקבוע"‏ קשר בין<br />

‏"מצב לחץ קשה"‏ לבין התפרצות המחלה."‏<br />

בע"א 4037/99 קצין התגמולים נגד אריה גלר ‏(לא פורסם),‏<br />

קובע המומחה,‏ פרופ'‏ בר-און,‏ כי במסגרת הגורמים העשויים<br />

לעורר מחלת סוכרת,‏ נכללים בין היתר,‏ מצבי דחק נפשיים,‏<br />

לטענתו,‏ הוכח כי מצבי דחק ולחץ מביאים לעליות זמניות ברמת<br />

הסוכר,‏ ומצבי דחק דחופים גורמים לנזק מצטבר ללבלב,‏<br />

המפסיק להפריש אינסולין,‏ לביסוס עמדתו זו הסתמך פרופ'‏<br />

בר-און על ספרו של JOSLYN, המניח קשר אפשרי,‏ וכן מאמר<br />

מהעיתון MEDICINE, DIABETIC לפיו יש ‏"תמיכה חזקה"‏<br />

לתפישה כי דחק נפשי יחשוף את הסוכרת בצורתה הקלינית.‏<br />

‡¢apple„· ÔÂÈÏÚ‰ ËÙ˘Ó‰ ˙È· Ï˘ ÔÈ„‰ ˜ÒÙ<br />

µ≥¥≥Ø∞∞<br />

ענין התפרצות מחלת הסוכרת דומה מאד לעניין שנדון בפני<br />

בית המשפט העליון במסגרת דיון נוסף בהרכב של שבעה<br />

22

- יולי - 2005<br />

א.‏<br />

ב.‏<br />

ג.‏<br />

ד.‏<br />

שופטים,‏ אשר פסלו את החלטת קצין התגמולים,‏ שקבע כי<br />

אין קשר בין מחלת נפש שבה לקתה חיילת לבין השירות הצבאי<br />

5343/00), בית המשפט העליון קבע כי<br />

‏(ע"א<br />

ההכרעה בעניין זה של קשר סיבתי כגורם למחלת נפש<br />

קונסטיטוציונלית תיבדק באופן סובייקטיבי ולא אובייקטיבי,כמו<br />

כן קבע בית המשפט העליון,‏ כי הפרשנות של חוקי הנכים על<br />

ידי בית המשפט היא פרשנות של רוחב לב,‏ מתוך רצון להייטיב<br />

עם הנכה ושלא להקפיד עימו.‏<br />

4073/99 ד"נא<br />

במקרה דנן קבע בית המשפט העליון כי כאשר לפנינו מחלה<br />

שיש בה גורם גנטי שהיה חבוי בגופה של החיילת יש לבדוק<br />

את תנאי השרות המיוחדים אם אמנם הם הביאו להתפרצות<br />

המחלה.‏ הבדיקה של בית המשפט מתמקדת קודם כל בעובדה<br />

שלא היו גילויים של המחלה לפני השירות הצבאי,‏ לאחר<br />

מכן,‏ כאשר אי אפשר לדעת בבירור אם המחלה היתה פורצת<br />

לולא השירות בצבא,‏ ייבדק העניין באופן סובייקטיבי ודי במתח<br />

שנגרם לחיילת בעת השירות בכדי להכיר בהתפרצות ראשונה<br />

של המחלה כנכות שנגרמה עקב השירות.‏<br />

בית המשפט קבע ארבעה עקרונות שעל פיהם ניתן לקבוע<br />

קשר סיבתי:‏<br />

החייל חייב להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה בעת השירות<br />

לבין השירות ‏("עקב שירותו").‏<br />

החייל חייב להוכיח קיומו של אירוע בתקופת השירות<br />

הצבאי שגרם בעצמו או בצירוף גורמים אחרים לפגיעה.‏<br />

בית המשפט פוסק על פי תכלית חוק הנכים על פיהם,‏<br />

חיי הצבא יש בהם לעיתים כדי לקיים קשר סיבתי.‏<br />

עיקרון הגולגולת הדקה מחייב את הצבא ולכן מחלה<br />

שמתפרצת במהלך השירות בשל אירוע הקשור בשירות,‏<br />

יש לקבוע כי המחלה כולה נגרמה עקב השירות.‏<br />

È˙·ÈÒ‰ ¯˘˜‰<br />

המונח ‏"קשר סיבתי"‏ הוא מונח משפטי המתאר את הקשר<br />

בין שני גורמים,‏ האם ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי ברור<br />

בין האירועים החוזרים ונשנים של הלחץ והדחק הנפשי בו<br />

היה שרוי הנפגע במשך זמן זה,‏ כלחץ נפשי יוצא דופן באופיו<br />

ובהיקפו עקב הויכוחים הסוערים בעבודה,‏ שלוו בהתרגשות<br />

רבה וסערת רגשות לבין פרוץ מחלת הסוכרת בה לקה הנפגע‏<br />

בפסיקה עלתה שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לפרוץ<br />

המחלה,‏ בעיקר בשאלת השפעת לחץ נפשי (Stress) על פריצת<br />

המחלה,‏ נקבע כי ראשית יש להראות לחץ או מתח נפשי חריג<br />

במהלך העבודה,‏ שנית,‏ יש להראות שלחץ נפשי יכול לגרום<br />

לפריצת המחלה וזאת ע"י הצגת אסכולה רפואית מתאימה.‏<br />

האם ניתן להקיש על פגיעה בעבודה מהדיונים שהתקיימו בפני<br />

ועדת הערעורים של משרד הביטחון ‏(קצין תגמולים),‏ שם<br />

הכירה ועדת הערעורים בסוכרת נעורים שפרצה עקב לחץ<br />

נפשי במקרה של סכסוכים ממושכים של חייל עם אנשי היחידה<br />

בה שירת ‏(סכסוכים חריגים בחריפותם),‏ שגרמו ללחץ הנפשי‏<br />

במקרה אחר הכירה ועדת הערעורים בחייל אשר לקה כתוצאה<br />

ממאמצים פיזיים ונפשיים חריגים וחריפים ‏(ראה האמור לענין<br />

זה בספרם של עוה"ד עומר יעבץ וצחי ביטון - חוק הנכים,‏ עמ'‏<br />

.(115-114<br />

˙¯Â˙ È¢ÙÚ ˙¯ÎÂÒ ˙ÏÁÓ<br />

ø‰Ó‡¯Ë¯˜ÈÓ‰<br />

<br />

ביה"ד הארצי התבקש להתמודד עם השאלה האם ניתן יהא<br />

להכיר במחלת הסוכרת כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע<br />

ולהחליט האם מספר האירועים החריגים שארעו לנפגע<br />

בעבודה,‏ הביאו בסופו של דבר לאירוע התאונתי,‏ אירועים אשר<br />

בהצטרפם כמקשה אחת גרמו לנזק הסופי - היא פריצת מחלת<br />

הסוכרת,‏ עפ"י מנגנון המיקרטראומה כמענה לדרישת<br />

ה"אירוע החריג"‏<br />

בית הדין הארצי לעבודה קבע ‏(בפסק דינו קודם)‏ כי יש למנות<br />

מומחה רפואי לבדיקת הנפגע ולאחר מכן המומחה יישאל<br />

האם לאור העובדות היתה תופעה של מיקרוטראומה,‏ בכך<br />

הרחיב ביה"ד הארצי את סמכותו של בית הדין האזורי לעבודה<br />

לקבוע הלכה גם לעניין המיקרוטראומה,‏ אך למרות שביה"ד<br />

האזורי לא קיבל תשובה ברורה והחלטית מהמומחה שמונה<br />

לעניין זה,‏ ‏(מאחר והמומחה שמינה הפנה למומחים בתחום<br />

פסיכולוגיה ופסיכיאטריה),‏ לא הפנה את השאלה למומחים<br />

המתאימים ובכך בעצם לא סיים את מלאכתו.‏<br />

מאחר ובית הדין האזורי לא דן בשאלת המיקרוטראומה ולא<br />

התמודד עם סוגיה זו,‏ התבקש ביה"ד הארצי לעבודה לראות<br />

באירועים החריגים המצטברים כתאונת עבודה,‏ עפ"י מנגנון<br />

המיקרוטראומה,‏ שאירעה תוך כדי ובמהלך עבודתו של הנפגע<br />

וכתוצאה ממנה להתפרצות מחלת הסוכרת ולהכיר בארוע<br />

כתאונת עבודה כהגדרתה על פי החוק.‏<br />

אכן מחלת הסוכרת טרם הוכרה בפסיקת ביה"ד לעבודה<br />

כמחלת מקצוע או כתאונת עבודה וטרם נדונה סוגיית<br />

המיקרוטראומה במחלה זו,‏ על כן הפסיקה בערעור זה עשויה<br />

להיות פסיקה תקדימית ויש להמתין ולראות את תוצאתה.‏<br />

23<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

ÂappleȯÂÊ‡Ó ‰˜ÈÒÙ ÈappleÂ΄Ú<br />

8 לחוק<br />

ÔÈÚ˜¯˜Ó· ‰˜ÒÚÏ ·˙η ÍÓÒÓ ˙˘È¯„<br />

8<br />

Ìȉ¯·‡ Ƈ „ÓÁÂÓ „¢ÂÚ<br />

במדור זה,‏ מובאים לעיון החברות והחברים,‏ במסגרת הרענון,‏<br />

פסקי דין מעניינים,‏ של שופטים מאזורינו,‏ בתחומי משפט שונים,‏<br />

בתקווה כי העמיתים ימצאו בהם עניין בין כרענון ובין כהעשרה,‏<br />

או כעזר בתיקים עתידיים.‏<br />

ברור הוא,‏ כי קיימים פסקי דין והחלטות רבים ואחרים ומעניינים<br />

לא פחות.‏ מדור זה הינו לקט ראשוני ואנו מקווים כי במגבלת<br />

הזמן והתקציב יגוון המדור בעתיד בפסיקה ובהחלטות אחרות.‏<br />

ÔÈÚ˜¯˜Ó<br />

ת"א 740/99 פואז נאסר נ.‏ יוסף סלייח ואח'‏ ‏(לא פורסם)‏<br />

מחוזי נצרת,‏ כב'‏ השופט ז.‏ הווארי<br />

–<br />

‰È‚ÂÒ‰ ˙ȈÓ˙<br />

התובע הגיש לביהמ"ש תביעה לפסק דין הצהרתי לרישום<br />

זכויות במקרקעין על שמו,‏ ולחילופין עתר לחייב הנתבעים בשווי<br />

הזכויות.‏ התביעה הושתתה בעיקר על יפוי כח נוטריוני בלתי<br />

חוזר,‏ והעסקה היתה בשנת 1965 ודווח לשלטונות המס<br />

אודותיה,‏ אך לתדהמת התובע,‏ משפנה בשנת 1977 להשלמת<br />

העסקה מצא לטענתו כי הקרקע נמכרה לאחר,‏ בקנוניה<br />

וברמאות ובכוונה לנשלו מזכויותיו.‏<br />

מנגד טענו הנתבעים טענות רבות וביניהן,‏ שיהוי,‏ התיישנות<br />

וויתור,‏ וכי הרוכש השני מחזיק במקרקעין ללא עוררין מזה<br />

כשלושים שנים.‏<br />

˜ÒÙ ˘¢Ó‰È·<br />

˙Âȇ¯‰ ÔÈÈappleÚÏ<br />

העדים שהעידו היו הצדדים לעסקאות והם בעלי הדין ובעלי<br />

עניין,‏ לכן יש לבחון את עדויותיהם במשנה זהירות ופסק הדין<br />

יוכרע בעיקר עפ"י מבחן ניסיון החיים,‏ השכל הישר והלכות<br />

ביהמ"ש העליון.‏<br />

האם שטר מכר מהווה מסמך בכתב כדרישת סעיף<br />

המקרקעין‏ ביהמ"ש סוקר הלכות בית המשפט העליון בסוגיה<br />

זו,‏ כך שהפסיקה בתחילת דרכה קבעה כללים נוקשים בנוגע<br />

לדרישת הכתב לפי סעיף הנ"ל,‏ אך עם הזמן התרככה<br />

הפסיקה וקבעה,‏ כי די באסופה של מסמכים המעידים על קיום<br />

העסקה אף שאינם מהווים חוזה כדי למלא דרישת הכתב.‏ ע"א<br />

986/93 זלמר נגד גיא ואח',‏ פד"י נ (1) 192, יכול למלא דרישת<br />

‏"מסמך בכתב"‏ תוך הסתמכות על הלכות ביהמ"ש העליון<br />

‏(ע"א 309/87, מחמוד נגד אגבריה וע"א 380/88, טוקאן נגד<br />

נשאשיבי).‏<br />

˙·ÈÈÁ˙‰‰ ˙ÙÈ·<br />

ביהמ"ש מאמץ את דוקטרינת הנאמנות הקונסטרוקטיבית לפיה<br />

נקבע,‏ כי בסיטואציה בה אדם מוכר קרקע וחותם לקונה על יפוי<br />

כח בלתי חוזר,‏ יש לראות את המוכר כנאמן והקונה כנהנה תוך<br />

אימוץ הלכת 6906/00 ענבתאוי והוראות סעיף<br />

הנאמנות.‏<br />

10 לחוק<br />

·Ï‰ ÌÂ˙ Ô¯˜Ú<br />

ביהמ"ש בוחן התנהגות הצדדים ואלמנט תום הלב ומאמץ<br />

העקרונות המשפטיים בנושא זה שנקבעו בע"א 7785/99 ארוך<br />

נגד פאריינטי פד"י נה (3) 92. לעניינינו,‏ נקבע שם:‏ ‏"אין<br />

חולקים על כך כי עצימת עיניים ביחס לזכותו של מתקשר קודם<br />

איננה עולה בקנה אחד עם תום הלב.‏ עצימת עיניים כמוה<br />

כמודעות לקיומה של עובדה או של זכות."‏<br />

, 85<br />

˙Âapple˘ÈÈ˙‰Â ÈÂ‰È˘<br />

בהסתמך על הלכת ענבתאוי,‏ מנין ההתיישנות מתחיל מהמועד<br />

בו כופר הנאמן - נותן יפוי הכח בנאמנות.‏ בהסתמך על הלכת<br />

309, ביהמ"ש לא בנקל שולל<br />

גרינפלד ע"א<br />

סעד מבעל דין בטענת שיהוי וסוקר תנאי מימוש קל זה ומגיע<br />

למסקנה.‏ וגם על סמך הלכת ע"א 57931/96 חיים נגד חיים,‏<br />

פד"י נז (5) 225, כי ביהמ"ש איננו ממהר לחסום בעל זכות קניינית<br />

מטעמי שיהוי ובהסתמך על הלכת צימלבר ע"א 1559/99 פד"י<br />

656/79 פד"י לו (2)<br />

24

- יולי - 2005<br />

נז (5) 49<br />

‏"טוען שיהוי המצדיק דחיית התובענה,‏ עליו הנטל<br />

להראות קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את קבלת<br />

הטענה".‏<br />

לסיכום,‏ ביהמ"ש המחוזי ‏(כב'‏ השופט ז.‏ הווארי)‏ מורה על אכיפת<br />

העסקה הראשונה נשוא התביעה,‏ למעט דונם אחד שאחד<br />

הנתבעים רכש זכויותיו בו,‏ כדין.‏<br />

˙È·¯Ú‰ ‰Ù˘‰ „ÓÚÓ ËÙ˘Ó ˙È·<br />

5685/95 בש"א 2555/04<br />

זועבי נ.‏ עז'‏ המנוח סלמאן<br />

ת"א<br />

ואח'‏ - מחוזי נצרת כב'‏ השופט ב.‏ ארבל<br />

‰È‚ÂÒ‰<br />

התובע צירף לתביעתו מסמכים בשפה הערבית וב"כ צד שכנגד<br />

פנה לביהמ"ש בבקשה כי יורה לבעל הדין להגיש תרגום<br />

מאומת בשפה העברית.‏ נטען כי הגשת מסמכים בערבית הינה<br />

בעייתית היות וב"כ צד שכנגד אינו יודע קרוא וכתוב בשפה<br />

ערבית ברמה המאפשרת התייחסות למסמכים הנ"ל,‏ וכי<br />

ביהמ"ש עצמו אינו שולט בשפה הערבית וביהמ"ש נעתר<br />

בשלב ראשון לבקשה.‏<br />

התובע פנה בבקשה לעיון חוזר וניתנה החלטה הסוקרת בצורה<br />

יסודית את הדין החל לענין מעמד השפה הערבית במדינה מאז<br />

המנדט ועד היום,‏ ובכלל זה הוראות סימן 82 לדבר המלך<br />

במועצתו,‏ שהכיר בשפה הערבית כשפה רשמית במדינה דאז,‏<br />

בנוסף לחקיקת הכנסת שהעניקה הכרה וייחודיות לשפה<br />

הערבית,‏ כגון דיני חינוך ופסיקת ביהמ"ש העליון והמחוזי,‏<br />

ובייחוד הפסיקה הבאה:-‏ בג"צ 4112/99 עדאללה נ.‏ עירית תל<br />

אביב;‏ ע"א 105/92 ר.א.ם מהנדסים בע"מ נ.‏ עירית נצרת עילית<br />

פד"י מז (5) עמ'‏<br />

.203 ,189<br />

ברע"א 12/99 ג'מאל מרעי נ.‏ פריד סאבק ואח'‏ פד"י נג (2) 128<br />

נקבע:‏ "... כהוראות סימן 82 לדבר המלך במועצתו,‏ השפה<br />

הערבית בארצנו,‏ נודע לה מעמד נעלה במיוחד,‏ ויש אף הגורסים<br />

כי שפה רשמית היא ‏(יהא-אשר-יהא פירוש המושג ‏"רשמית")‏<br />

... עיקר הוא שהשפה הערבית היא שפתה כחמישית מאוכלוסיית<br />

המדינה – שפת - הדיבור,‏ שפת-התרבות,‏ שפת-הדת,‏ ושיעור<br />

זה של אוכלוסין הוא מיעוט ניכר שראוי לנו כי נכבד - אותו ואת<br />

שפתו.‏ מדינת ישראל היא מדינה ‏"יהודית ודמוקרטית",‏ ובהיותה<br />

מה שהיא חובה היא המוטלת עליה לכבד את המיעוט שבה."‏<br />

ביהמ"ש מפנה את השאלה על רקע חובת תרגום מסמכים<br />

שנקבעה בתקנה 2 ‏(ב)‏ בתקנות סדר הדין האזרחי ‏(המצאת<br />

מסמכים לשטחים המוחזקים),‏ התש"ל-‏ 1969. שם נדרש אישור<br />

עו"ד לאימות התרגום ותקנות אחרות שהוזכרו בהחלטה.‏<br />

ביהמ"ש בדק את ההלכות שלעיל,‏ את דברי הכנסת והגיע<br />

למסקנה מאלפת לפיה השפה הערבית הוכרה כשפה שימושית<br />

ונהוגה בבנייני בתי המשפט ‏(שילוט),‏ לכן לא יהיה מחויב<br />

המשתמש במסמכים הערוכים בשפה הערבית להמציא תרגום<br />

לשפה העברית.‏ בית המשפט נעזר גם בהוראות תקנה ‎54‎א<br />

לתקנות הירושה,‏ התשנ"ח-‏ 1998 הקובעת:‏ ‏"היה מסמך המוגש<br />

לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט כתוב בשפה זרה,‏ למעט<br />

השפה האנגלית,‏ יצורף לו תרגום לעברית או לערבית,‏ מאושר<br />

בידי נוטריון ואולם רשאי הרשם או בית המשפט להורות על<br />

צירוף תרגום גם למסמך הכתוב בשפה האנגלית."‏<br />

ביהמ"ש אף מרחיב בדיקתו למקומות נוספים וספרות משפטית<br />

נוספת.‏ ביהמ"ש מתח ביקורת על ב"כ הנתבע באשר לטענה<br />

לפיה ביהמ"ש אינו שולט בשפה הערבית על בוריה,‏ וזאת כשאין<br />

כל בסיס לטענה זו ומוטב היה שלא נטענה.‏ כמו - כן סוגיית<br />

ידיעת ביהמ"ש בשפה הערבית,‏ אין בה כדי להשיט חיוב על<br />

בעל הדין הפונה לביהמ"ש בשפה הרשמית,‏ לתרגם את עניינו<br />

לשפה בה שולט השופט.‏ משנקבע כי השפה הערבית הינה<br />

שפה רשמית,‏ הרי על ביהמ"ש לדאוג כי יהיו בידיו האמצעים<br />

לתרגם עדויות ומסמכים המוגשים לו בשפה הערבית לשפה<br />

שהינו שולט בה ואכן בתי המשפט נוהגים כדבר שבשגרה,‏<br />

לספק באולמותיהם שירותי תרגום מן השפה הערבית ואליה<br />

במהלך הדיונים בהם נוצר צורך בכך,‏ מבלי להשיט נטל זה על<br />

הצדדים.‏<br />

סוף דבר,‏ ביהמ"ש לא מצא מקום לחייב בעל הדין להמציא<br />

תרגום נוטריוני של מסמכים בשפה הערבית,‏ בהיותה שפה<br />

רשמית,‏ וכל הבאים בשערי ביהמ"ש זכאים לעשות שימוש בה.‏<br />

יחד עם זאת,‏ ביהמ"ש מביע משאלה,‏ כי רצוי וראוי שבעלי דין<br />

ישנסו מותניים ויעזרו זה לזה ולביהמ"ש באמצעות הגשת<br />

תרגומים הולמים,‏ הכל כפי נדבת ליבם,‏ אך אין בכך כדי להטיל<br />

עליהם חובה לנהוג כך.‏<br />

‰È·‚ ˙ÂÏÂÚÙ Ø ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯ Ø ÈωappleÓ<br />

˙ÂÈωappleÓ<br />

עת"מ 200/03 לוי שלום נ.‏ עירית נצרת עלית - מחוזי נצרת,‏<br />

כב'‏ סגן הנשיא השופט א.‏ אמינוף.‏<br />

‰È‚ÂÒ‰ ˙ȈÓ˙<br />

המדובר בעותר,‏ תושב נצרת עילית,‏ אשר הגיש עתירה מנהלית<br />

כנגד העיריה ועתר לסעדים של ביטול חיוב בארנונה,‏ ביטול צו<br />

תפיסת מטלטלין וצווי עיקול מנהליים שבוצעו ע"י עירית נצרת<br />

עילית לאחר שתביעה כספית קודמת שהוגשה נגדו ע"י העיריה<br />

לפני כ-‏ 5 שנים נמחקה.‏ ועתה העיריה נקטה נגדו הליכי גביה<br />

מנהליים.‏ בפסק דין זה התעוררו סוגיות משפטיות מנהליות<br />

חשובות וביניהם סמכות ביהמ"ש המנהלי לדון בעתירה לאור<br />

קיום סעד חלופי של השגה וערר,‏ טענת שיהוי,‏ טענת התיישנות<br />

ואחרים.‏<br />

ÔӘτΠ˜ÒÙ ,‰¯È˙Ú‰ ˙‡ ϷȘ ËÙ˘Ó‰ ˙È·<br />

בשאלת הסמכות ביהמ"ש קבע על סמך ההלכות שניתנו בבג"צ<br />

762/82 דשנים כימיים בע"מ נ.‏ עירית אתא,‏ וע"א 4452/02 ט.ט<br />

25<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

טכנולוגיה נ.‏ עירית טירת הכרמל,‏ כי לביהמ"ש המחוזי בשבתו<br />

כבית משפט לעניינים מנהליים הסמכות העניינית לדון ולפסוק<br />

בעתירות בנושא ארנונה,‏ גם בשאלות שמקומן במסלול ההשגה<br />

המנהלית,‏ וכי הגנתו של מי שחוייב בתשלום ארנונה איננה<br />

נחסמת בשל כך שלא הגיש השגה במועד.‏<br />

פתיחת הערכאות השיפוטיות הרגילות בפני החייב בתשלום<br />

ארנונה נתונה כעת לשיקול דעתו של ביהמ"ש.‏ מרחיב כב'‏<br />

ביהמ"ש ומסתמך על הלכת ע"א 6971/93 לפיה גם כאשר<br />

פתוחה בפני הנישום דרך השגה,‏ יש שלא תסגר בפניו דרך<br />

הפניה לביהמ"ש ולביהמ"ש הסמכות גם כאשר המחוקק קבע<br />

מסלול אחר לטפל בענין.‏ ומנתח הנסיבות מתי ביהמ"ש מתערב<br />

בנסיבות הענין.‏<br />

ביהמ"ש מבקר את פעולת הרשות אשר הגישה תביעה לפני<br />

כ-‏‎4‎ שנים ונמחקה ועתה היא פועלת לגבות החוב בגביה מנהלית<br />

שהיא פעולה כשלעצמה מותרת,‏ אך מבקרה מבחינת הפרת<br />

חובת ההגינות הציבורית וקובע כי הינה בלתי סבירה.‏<br />

ביהמ"ש קבע כי העלאת טענת שיהוי והתיישנות הינה צורמת<br />

כאשר היא באה מטעם רשות ציבורית,‏ בעוד שהיא עצמה לא<br />

הצטיינה בה,‏ במקרה בפנינו.‏<br />

ביהמ"ש קובע כי התיישנות בנסיבות הענין הינה דיונית בלבד,‏<br />

ולא מהותית והחוב איננו מתיישן לעולם,‏ והלכה היא שאין כל<br />

מניעה לנהוג בדרך גבייה מנהלית,‏ גביית חובות ישנים שטרם<br />

שולמו ובהסתמך על הלכת עת"מ 1292/01 שושם נ.‏ עירית<br />

רחובות ‏(דינים מחוזיים לג (4), 145) ובהסתמך על ע"א 522/71<br />

מוריס בנין נ.‏ אלברט בנין ועל ע"א 1843/00 חרותי עודד נ.‏<br />

עירית רמלה,‏ תק-מחוזי (1), 2003 2002.<br />

ביהמ"ש לאחר שקבע כי לעיריה סמכות לגבות חוב בדרך<br />

מנהלית,‏ נכנס לעובי הקורה ובדק אם הפעלת הסמכות היתה<br />

כדין ובענין זה הוא קובע כדלקמן:-‏<br />

‏"ברם,‏ אל למשיבה,‏ שאינה נושה רגיל אלא רשות ציבורית,‏<br />

לנצל את הסמכויות הרחבות שהעניק בידה המחוקק בדרך של<br />

חוסר תום לב".‏ פעולת המשיבה ‏(העיריה)‏ כפי שהתנהגה בעת<br />

שמחקה את התביעה,‏ יצרה מצג שהעותר צודק והיתה צריכה<br />

לשים קץ לתביעות חוב הארנונה עת החליטה לגבות את החוב<br />

מנהלית,‏ ובכן פעולה פסולה זו יש בה מידה רבה של חוסר תום<br />

לב,‏ חוסר הגינות המחייב את הרשות:-‏<br />

‏"חובת נאמנות מצד המנהל כלפי ציבור,‏ היא כל תורת המנהל<br />

הציבורי על רגל אחת.‏ הנאמנות אינה רק מליצה נאה.‏ היא מוסד<br />

משפטי.‏ מעמד של נאמן כרוך בחובות ובראש ובראשונה הנאמן<br />

חייב לפעול לטובת הנהנה.‏ כאן הנהנה הוא הציבור.‏ לפי כך<br />

חובה על המנהל הציבורי לפעול לטובת הציבור,‏ במסגרת<br />

הסמכות שהוענקה לו בחוק."‏<br />

בהסתמך על דבריו של נשיא ביהמ"ש העליון כב'‏ השופט ברק,‏<br />

לפיה חובת הנאמנות וההגינות והיושר של הרשות הציבורית<br />

היא החובה להפעלת סמכותה בהגינות,‏ ביושר ומתוך שיקולים<br />

עניינים בלבד ובסבירות.‏<br />

לאחר שכב'‏ ביהמ"ש קבע את העיקרון והמבחנים שלפיהם<br />

תיבדק התנהגות העיריה ‏(פעולות גבייה מנהליות אחרי 5 שנים),‏<br />

מצא כי הפעלת הסמכות על ידה הינה בלתי סבירה ובטלה<br />

והורה לעיריה להחזיר תשלומים שנגבו מטעמה לפעולות גביה<br />

מנהליות כמו הוצאת מעקלים והחזרת המיטלטלין או תמורתם<br />

בנוסף לחיובה בשכר טרחה.‏<br />

- שלום<br />

ÌÈÁÓÂÓ ˙¯È˜Á Ø ÈÁ¯Ê‡ ÔÈ„ ¯„Ò Ø ÔȘÈÊapple<br />

ת"א 2797/02 אללוף חן נ.‏ סהר חב'‏ לביטוח בע"מ<br />

נצרת,‏ כב'‏ השופט ס.‏ יוסף,‏ ובר"ע 1256/04 בפני כב'‏ הנשיא<br />

בפועל של ביהמ"ש המחוזי כב'‏ השופט מ.‏ בן דוד.‏<br />

‰È‚ÂÒ‰ ˙ȈÓ˙<br />

האם בהתדיינות בתביעת נזיקין לפי חוק הפלת"ד,‏ ניתן לזמן<br />

מומחה שקבע נכות עפ"י דין,‏ לשם חקירתו על קביעתו<br />

הרפואית‏ בשים לב כי הוראות סעיף ‎6‎ב לחוק הפלת"ד מורה<br />

כי קביעת נכות עפ"י דין מחייבת את הצדדים,‏ גם לצורך תביעה<br />

עפ"י חוק הפלת"ד.‏<br />

ביהמ"ש השלום,‏ בהחלטתו העקרונית והחדשנית נעתר לבקשת<br />

חקירת מומחה,‏ תוך ניתוח מאלף לדין החל בנסיבות הענין<br />

ובקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה הנ"ל לא זכתה<br />

למענה חיובי מיידי,‏ אלא הושאר הענין להכרעה סופית לאחר<br />

מתן פסה"ד הסופי.‏ מאז רווחה,‏ כי אין לזמן רופא היושב בוועדה<br />

רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי לשם חקירתו על קביעותיו<br />

הרפואיות.‏<br />

כב'‏ השופט ריבלין התייחס לכך בספרו תאונת הדרכים סדרי<br />

דין וחישוב הפיצויים ‏(מהדורה שלישית ‏-שם בעמ'‏ 525). לדעתו<br />

התרת זימונם של רופאים שישבו בוועדות רפואיות תסכל את<br />

מטרת סעיף ‎6‎ב לחוק הפלת"ד,‏ אשר באה לייעל את הדיון<br />

בשאלת הנכות ולחסוך במינוי מומחים רפואיים ‏(עמדתו של<br />

השופט ריבלין הובעה עוד קודם לכן,‏ עת כיהן בביהמ"ש המחוזי<br />

בבאר שבע - ר'‏ ת"א ‏(ב"ש)‏ 534/93) חסון רפאל ואח'‏ נ.‏ הסנה<br />

חב'‏ לביטוח).‏<br />

בהחלטה זו נראו ניצנים לשינוי יסודי חזיתי בגישה זו.‏ בהחלטת<br />

כב'‏ בימ"ש השלום בתיק זה והנמקתו היתה לאחר ניתוח משפטי<br />

מאלף וכדלקמן:-‏<br />

‏"כבר נפסק כי ביהמ"ש כמעט נטול שיקול דעת אם לדחות<br />

בקשה לזימון מצהיר,‏ מומחה או רופא לשם עדותו והדבר עולה<br />

גם מנוסח סעיף ‎26‎‏(א)‏ לפקודת הראיות,‏ הנוקטת בלשון ציווי.‏<br />

הכלל הוא שעל ביהמ"ש להיעתר לבקשה לחקירת מומחה או<br />

רופא,‏ אלא אם נתקיימו נסיבות מיוחדות שלא לעשות כן.‏ מקום<br />

בעל דין עומד על חקירת מומחה,‏ ומעלה טענות כנגד קביעותיו,‏<br />

מידת האובייקטיביות שלו,‏ כושרו המקצועי וכדו',‏ לא יוכל<br />

26

- יולי - 2005<br />

‰È‚ÂÒ‰ ˙ȈÓ˙<br />

ביהמ"ש לשקול ולהכריע בטענות אלה ללא שהמומחה יחקר<br />

בפניו."‏<br />

ביהמ"ש בודק כוונת המחוקק ודברי הכנסת עת חקיקת הוראות<br />

סעיפים ‎6‎א ו‎6‎ב לחוק הפלת"ד,‏ והגיע למסקנה כי לא עולה<br />

תכלית או מטרה של המחוקק לשלול מבעל דין זכות היסוד<br />

לחקור מומחה רפואי<br />

אף אם מדובר במקרה של קביעת נכות עפ"י דין.‏<br />

ביהמ"ש קובע כי עינינו הרואות,‏ הן בדברי ההסבר והן בסעיפי<br />

החוק הנ"ל,‏ מטרת המחוקק היתה אחת,‏ והיא לחסוך<br />

במשאבים,‏ אך לא לשלול מבעל הדין זכות הייסוד לחקור עד<br />

כלשהו בכלל זה עד מומחה.‏ מטרת המומחה היתה ‏"לחסוך"‏<br />

במומחים אך לא ‏"לחסוך"‏ בחקירת מומחים ואילו רצה המחוקק<br />

לשלול מבעל הדין זכות היסוד לחקור עד מומחה,‏ היה אמור<br />

לעשות זאת מפורשות.‏<br />

בנוסף ביהמ"ש גם קובע כי עפ"י שיקולי מדיניות שיפוטית,‏<br />

ובפרט ההכבדה הצפויה על הצדדים וביהמ"ש,‏ אם יותר זימון<br />

רופאי הועדות הרפואיות,‏ לדידו,‏ אלה הם קשיים טכניים הנדחים<br />

בפני זכות היסוד לחקור עדים ומומחים.‏ ביהמ"ש יוכל עדיין<br />

לנקוט בדרכים לצמצום המקרים בהם יזומנו רופאים,‏ אם ע"י<br />

טעם הזימון ואם ע"י חיוב בהוצאות הולמות במקרים מתאימים.‏<br />

˙‡·‰ ˙ÂÎω‰ ÏÚ ÍÓ˙ÒÓ ˘¢Ó‰È·<br />

ע"א 228/81 יובל חב'‏ לביטוח נ.‏ יעקוב פומיס פד"י לה (4) 640.<br />

הלכת ע"א 107/88 שירלי רז נ.‏ פרידה ואח'‏ פד"י מד (1)<br />

.857<br />

ביהמ"ש המחוזי:‏ על החלטה זו הוגש בר"ע 1256/04 וכב'‏<br />

הנשיא בפועל,‏ למעשה לא ביטל את ההחלטה ולא ראה לנכון<br />

להתערב במימושה.‏<br />

ולעניות דעתינו ומאחר והחקירה תתבצע הלכה למעשה כפי<br />

שנקבע בהחלטה,‏ ניתן לראות בכך אישור מכללא של ביהמ"ש<br />

המחוזי לעיקרון ולנורמה שנקבעו בהחלטה שהיו בה טעמים<br />

חדשניים והוגנים למימוש זכות החקירה הנגדית של מומחה<br />

מצד בעל דין.‏<br />

Ú¯‰ Ô¢ÏØ ˙Âȇ¯<br />

ת.א.‏ 1372/03 ברייטמן נ.‏ עילית - שלום עפולה,‏ כב'‏ השופטת<br />

ג'.‏ בסול.‏<br />

התובע הגיש תביעה נגד מעסיקתו לשעבר בגין עוולת פרסום<br />

לשון הרע בכך שהעלילה עליו טענות שונות,‏ אשר פורסמו<br />

ברבים.‏ מסתבר כי כנגד התובע הוגש כתב אישום פלילי בגין<br />

מעשים הקשורים בפרסום,‏ וההליך הפלילי הסתיים בהודאה<br />

ללא הרשעה.‏ הנתבעת טענה טענת אמת דברתי ולממצא בהליך<br />

הפלילי מנגד טען ב"כ התובע כי פסה"ד בהליך הפלילי איננו<br />

בבחינת הרשעה,‏ ואין אפשרות ליישם הוראות סעיף ‎42‎א<br />

לפקודת הראיות ‏(הסתמכות על פס"ד פלילי).‏<br />

Ú·˜ ÔÈ„‰ ˜ÒÙ<br />

ביהמ"ש השלום דחה את התביעה בהסתמך על נימוקים שונים<br />

ובעיקרם הסתמכות על הוראות סעיף ‎42‎א'‏ לפקודת הראיות<br />

‏(נוסח חדש)‏ וניתוח הראיות בתיק ויישום העקרונות המשפטיים<br />

שנקבעו בחוק ובפסיקה ובתמצית כדלקמן:-‏<br />

רע"פ 2976/01 בתיה אסף נ.‏ מ"י פד"י נו (3), עמ'‏ ,418 ,477,<br />

476 פסק דינו של השופט חשין,‏ ביהמ"ש העליון קובע כי פס"ד<br />

‏"מרשיע"‏ בהוראות סעיף 42 א(א)‏ לפקודת הראיות אף הוא<br />

פס"ד קובע כי הנאשם עשה מעשה עבירה במשמע.‏<br />

דבריו של כב'‏ השופט הנדל בבר"ע ‏(ב"ש)‏ 758/99 אריאלה אלי<br />

נ.‏ וזנר,‏ תק-מח 99(4), ולפיו הסתמך השופט הנדל על הלכת<br />

ע"א 269/82 הלמן נ.כרמי,‏ כי הרציו מכל הפסיקה הוא קביעת<br />

אשמתו של נאשם לעומת זיכויו.‏ העדר הרשעה תוך קביעת<br />

אשמה הינה הכרעה פנימית של המשפט הפלילי,‏ אשר אינה<br />

גורעת מהקביעה כי המשיב עשה את המעשה המיוחס לו.‏<br />

ביהמ"ש קובע,‏ משהודה התובע בעובדות כתב האישום,‏ הרי<br />

בין אם הוזכרו עובדות אלו בהכרעת הדין ובין אם לא,‏ הן נטמנות<br />

בה ויש לראותן כחלק ממצאי פסה"ד,‏ לצורך סעיף ‎42‎א לפקודת<br />

הראיות.‏<br />

ביהמ"ש קובע גם לו נתנה הודאה של התובע במסגרת עסקת<br />

טיעון בהליך פלילי,‏ הרי אין בכך כדי לסייג את ההודאה לצורך<br />

אותו משפט פלילי בלבד,‏ ואין בכך כדי למנוע את הגשתה כראיה<br />

בהליך דנן.‏ קל וחומר כאשר אין כל ראיה לכך שאכן היתה הודאה<br />

מסויגת להליך הפלילי,‏ אם במסגרת עסקת טיעון ואם בכלל.‏<br />

משהודה התובע,‏ אך ללא הרשעה,‏ בביצוע מעשה הגניבה<br />

נשמט הבסיס לתביעתו של התובע בכל הקשור לקיומה של<br />

עלילה או לפרסום כוזב מצידה של הנתבעת.‏<br />

27<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

–<br />

Èapple¯˘χ‰ ˜È˙‰ ˙ËÈ˘<br />

ͯ„·˘ ‰ÎÙ‰Ó‰<br />

Á¯Ù χÓÎ È¯Ó „¢ÂÚ <br />

בעוד מספר חודשים,‏ מערכת בתי המשפט מתעתדת לשנות<br />

כיוון ולעבור לשיטה ממוחשבת חדשה.‏ צעד זה ננקט לקראת<br />

שילוב המערכת והתאמתה לעידן המאה ה-‏<br />

בלשכת עורכי הדין – מחוז הצפון,‏ החליטו ‏"להקדים תרופה<br />

למכה"‏ ושקדו על הכנת ציבור עורכי הדין לקראת המהפכה<br />

שבדרך.‏ ביום 4/3/05 נערך במשרדי המחוז,‏ יום עיון שבמהלכו<br />

נשמעו שתי הרצאות מרוכזות.‏ ההרצאה הראשונה,‏ הועברה<br />

ע"י כבוד השופט בועז אוקון,‏ מנהל בתי המשפט,‏ אשר הציג<br />

את השיטה החדשה של מערכת בתי המשפט והשלכותיה<br />

‏(להלן:‏ "1 שיטת התיק האלקטרוני 1"). ההרצאה השנייה,‏<br />

הועברה ע"י גב'‏ דליה גלר,‏ מזכירה ראשית בבית הדין האזורי<br />

לעבודה בנצרת,‏ שהתמקדה בהרצאתה בנושא קבלת כתבי<br />

בי-דין בביה"ד לעבודה באמצעות הדואר האלקטרוני.‏<br />

אקדים ואציין כי שני הנושאים הנ"ל,‏ שהוצגו בשתי ההרצאות<br />

לעיל,‏ כרוכים ומשלימים אחד את השני,‏ שכן השירות המאפשר<br />

קבלת כתבי ב-‏ דין והחלטות בביה"ד לעבודה באמצעות הדואר<br />

האלקטרוני,‏ כבר יצא לדרכו והוא מהווה מעין שלב מקדים<br />

אשר נועד להכין את הקרקע לקראת שיטת התיק האלקטרוני,‏<br />

האמורה לכלול,‏ בין היתר,‏ גם את כל מערכות בתי הדין<br />

לעבודה.‏ באופן זה אמורה מערכת המשפט לעבור באופן<br />

הדרגתי למערכת אלקטרונית המבוססת ברובה על הליכים<br />

משפטיים ממוחשבים.‏<br />

אציין,‏ כי במסגרת שיטת התיק האלקטרוני,‏ ניתן יהא באמצעות<br />

האינטרנט והדואר האלקטרוני לבצע את כל הפעולות השונות<br />

הנדרשות לצורך פתיחת וניהול תיקים משפטיים,‏ שעד כה<br />

בוצעו באופן ידני ובאמצעות הדואר כגון:‏ הגשת וקבלת כתבי<br />

בי דין,‏ הגשת בקשות שונות,‏ תצהירים,‏ חוות דעת,‏ תשלום<br />

אגרות והפקדת עירבון.‏ במילים אחרות,‏ כל מסמכי התיק<br />

המשפטי יהיו סרוקים במחשב והתיק כולו יהיה אלקטרוני.‏<br />

באמצעות שיטה זו ניתן יהא,‏ כמובן,‏ להגיש את המסמכים<br />

הדרושים בכל שעות היממה מבלי להידרש לגשת למזכירות<br />

בתי המשפט,‏ לעמוד בתורים ולהגיש את המסמכים באופן<br />

ידני.‏<br />

איני מתיימרת לעמוד על היתרונות והחסרונות של שיטה זו,‏<br />

אך ברצוני להרגיע את אלה החוששים מההסתגלות לשינויים<br />

החדשים,‏ שכן בתי המשפט ימשיכו לעבוד במקביל גם לפי<br />

המתכונת הרגילה.‏<br />

כאן המקום לציין שבית המשפט המחוזי בירושלים ובית משפט<br />

השלום בראשון לציון,‏ אמורים מחודש אוגוסט לעבור את טבילת<br />

האש הראשונה ולעבוד רק לפי שיטת התיק האלקטרוני.‏ אולם,‏<br />

מי שלא יעלה בידיו להסתגל לדרישות שיטה זו ‏(למשל מסיבות<br />

של חוסר במשאבים או שפשוט אינו ‏"בקיא"‏ בעניין סריקת<br />

המסמכים במחשב),‏ עדיין תהא פתוחה בפניו הדרך להגיש<br />

את כתבי הטענות והמסמכים באופן ידני לבית המשפט שיסרוק<br />

אותם במקומו.‏<br />

בעניין החשש מפני זיופים,‏ לשכת עורכי הדין תחלק לכל עורך<br />

דין המעוניין להצטרף לשיטה זו,‏ כרטיס חכם שבאמצעותו ניתן<br />

יהא לזהות את עורך הדין שחובר למערכת החדשה.‏<br />

כאמור המטרה של שיטת התיק האלקטרוני היא לייעל את<br />

שיטת העבודה של מערכת בתי המשפט,‏ אך יידרש כמובן<br />

מעורכי הדין להיערך בהתאם.‏ ככל הנראה,‏ השיטה תשים קץ<br />

למערכת ‏"הניירות והארגזים"‏ שהולכים ומצופפים להם על<br />

מדפי בתי המשפט ומשרדי עורכי הדין.‏ אולם,‏ השאלה של<br />

מידת ייעול שיטה זו,‏ תיבדק בסופו של דבר,‏ לפי מבחן התוצאה<br />

והניסיון.‏<br />

≠ ÌÈËÙ˘ÓÏ ‰ËϘٷ Èapple˘ ¯‡Â˙Ï ß· ‰apple˘ ˙ÈËapple„ÂËÒ ¨Á¯Ù ÔÈ„ ˙ίÂÚ <br />

ƉÙÈÁ ˙ËÈÒ¯·Èapple‡<br />

È˯„appleËÒ ÒÙÂË ‡ÏÓÏ ˜¯ ˘¯„apple ÔÈ„‰ ͯÂÚ ,‰Ê ˙Â¯È˘ Ï‚ÚÓÏ Û¯ËˆÈ‰Ï ˙appleÓ ÏÚ <br />

ÆÔÈ„‰ ˙È· ˙¯ÈÎÊÓÏ ÌÂ˙Á ¯ÒÂÓÏÂ<br />

.21<br />

28

29<br />

˙ÈÏÎÏÎ ‰ÓˆÚ‰<br />

28 פברואר 2005 התקימה<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

˙·˜Ú· ÌÈÏÓ ¯ÙÒÓ<br />

˙¯‚ÒÓ· ‰‡ˆ¯‰‰<br />

¢ÌÈ˘appleÏ ˙ÈÏÎÏÎ ‰ÓˆÚ‰¢<br />

Èapple‚χ „·Ú ȯ·Á˘ „¢ÂÚ <br />

ביום שני ה - 28/02/2005 הוזמנתי להרצות בפני קבוצת נשים מנצרת,‏<br />

מהעמותה ‏"העצמה כלכלית לנשים",‏ שהחליטו לקחת יוזמה ולנסות לפרוץ<br />

את המצוקה הכלכלית שהן שרויות בה,‏ באמצעות הקמת עסקים קטנים<br />

שיעזרו להן בפרנסתן ובפרנסת משפחותיהן.‏<br />

מתוך ראיה שאנו,‏ ציבור עורכי הדין,‏ אמונים על שמירת התקינות החברתית<br />

והציבורית,‏ ומתוך מחויבות חברתית ומשפטית,‏ מצאתי שמן הראוי לתת יד<br />

ליוזמה אמיצה זו ולהענות להזמנה שקבלתי מהעמותה ומהגב'‏ ח'אולה<br />

ריחאני,‏ שמלווה את קבוצת הנשים הזאת למען יצליחו בעסקים שהן מבקשות<br />

להקים .<br />

עמדתי היא,‏ כי אין להסס ליתן יד לאנשים זקוקים בחברה,‏ ובמיוחד כשמדובר<br />

בנשים ערביות,‏ שהן קבוצה חלשה בתוך מיעוט,‏ שעדיין נאבקת לקבלת<br />

שוויון מלא;‏ יש לציין שצעדן זה של נשים אלה הוא פריצת דרך אמיצה במאבק<br />

הנשים הערביות לקידום מעמדן בחברה ולשוויון הזדמנויות.‏<br />

אין בעיניי מצווה גדולה יותר מלתת יד לאנשים זקוקים בחברה,‏ הרי הרווח<br />

הכלכלי ממעשה כזה הוא בהעלאת רמת הרווח הכללי והמצרפי של החברה,‏<br />

כי כשנשים אלו תצאנה ממעגל העוני הן בוודאי מגדלנה את רמת השירותים<br />

שיכול לקבל כל אזרח במדינה,‏ לכן אין להסס מליתן להן יד ואני מציע לעורכי<br />

דין לקחת יוזמה ולתת יד למען מטרות חיוביות בחברה .<br />

התרשמותי מקבוצת הנשים הייתה מאוד חיובית,‏ הרגשתי שהן באות<br />

להרצאה מתוך רצון רב להקשיב לכל עצה ולכל רעיון שיכול לעזור להן לצאת<br />

ממצוקתן,‏ לקדם את יוזמותיהן ולהוציאן לפועל,‏ ומאחר וזו הייתה הרצאה<br />

כללית,‏ ראיתי לנכון להרצות להן בנושא החוזים והשטרות ‏(במיוחד שיקים),‏<br />

ובעיקר בשאלות מהו חוזה,‏ מה נחשב להצעה ומה נחשב לקיבול,‏ ומהי<br />

הפרה של חוזה ומהן תוצאות ההפרה ומה הפיצויים ‏(התרופות)‏ שנובעות<br />

מהפרה כאמור.‏<br />

ברובד המעשי העליתי בפניהן את הסוגיות מדוע כדאי לקבל מקדמה מהלקוח<br />

וכן כיצד ניתן לצמצם סיכונים באם הלקוח חוזר בו מהעסקה לאחר שהם<br />

כבר קנו את חומרי הגלם והחלו בייצור ו/או בהכנת המוצר שנדרש על ידי<br />

המזמין.‏<br />

כן פרטתי את הדרך הבטוחה ביותר בעבודה עם השיקים,‏ הן כאשר הן<br />

מקבלות שיקים מהלקוחות שלהן והן כשהן מוציאות שיקים לספקים,‏ מהו<br />

ומיהו ‏"אוחז כשורה",‏ ולמה כדאי שתהיה חתימת ערב על גב השיקים שהן<br />

מקבלות מחברות.‏<br />

אבקש להוסיף בסוף דברי,‏ כי חברה לא יכולה להיות ממש בריאה וחזקה<br />

אם קבוצה אחת או יותר,‏ מתוכה חלשה וסובלת,‏ לכן אני מוצא זכות גדולה,‏<br />

בעזרה לשכבות חלשות בחברה,‏ וקורא לציבור עורכי הדין לתת יד ולעזור,‏<br />

כי חברה חזקה ובריאה היא נחלת הכלל,‏ ואין בעיניי קבוצה הזקוקה לתמיכה<br />

ועזרה,‏ יותר מהנשים האלה .<br />

ביום שני,‏<br />

הרצאתו של עו"ד עבד אלגני שחברי,‏ חבר<br />

לשכת עורכי הדין,‏ בפני קבוצת נשים<br />

משתתפות תוכנית ‏"עסק משלך".‏<br />

ההרצאה התייחסה להיבטים המשפטיים<br />

הקשורים בפיתוח וניהול של עסקים<br />

זעירים.‏<br />

ההרצאה ניתנה לקבוצת נשים מנצרת<br />

אשר משתתפות בתוכנית ‏"עסק משלך"‏<br />

מטעם העמותה להעצמה כלכלית לנשים<br />

יחד עם השותפים המקומיים:‏ לשכת<br />

הרווחה,‏ שיקום שכונות,‏ הגן התעשיתי<br />

בנצרת ומט"י נצרת.‏ התוכנית מסייעת<br />

לנשים לפתח ולהקים עסקים זעירים כדרך<br />

לשיפור פרנסתן ויציאה ממעגל העוני.‏<br />

ההרצאה של עו"ד שחברי ניתנה במסגרת<br />

פרויקט ‏"משפט וקהילה"‏ מטעם הפקולטה<br />

למשפטים באוניברסיטת ת"א,‏ אשר מסייע<br />

למשתתפות תוכנית ‏"עסק משלך"‏<br />

בשאלות המשפטיות והחוקיות הקשורות<br />

להקמת עסקים.‏ במסגרת פרויקט זה עורכי<br />

דין מתנדבים מלווים את קבוצות ‏"עסק<br />

משלך"‏ ומספקים להן יעוץ בשאלות<br />

המשפטיות הכרוכות בהקמה ובניהול של<br />

עסקים אלה.‏<br />

ריכוז הפרויקט,‏ גיוס עורכי דין,‏ ושיבוצם<br />

לקבוצות השונות,‏ נעשה במשותף בין עו"ד<br />

גליה פיט מאוניברסיטת ת"א וצוות<br />

העמותה להעצמה כלכלית לנשים.‏<br />

חשוב לציין שהתגייסותו של עורך דין<br />

שחברי למטרה זו התאפשרה אודות הסיוע<br />

של מחוז הצפון של לשכת עורכי הדין.‏<br />

ההרצאה תרמה רבות למשתתפות<br />

התוכנית הן ברמה האישית והן כבעלות<br />

עסקים לעתיד.‏ צוות העמותה להעצמה<br />

כלכלית מודות לאנשי הלשכה שסייעו<br />

בתהליך החיפוש והגיוס של עורך הדין,‏<br />

ומאחלות המשך שיתוף פעולה למען<br />

תמיכה בנשים במאבקן לשיפור פרנסתן<br />

ועצמאותן הכלכלית.‏<br />

Èapple‡Áȯ ‰Ï‡ßÁ<br />

‰ÙÈÁ – ˙ÈÏÎÏÎ ‰ÓˆÚ‰Ï ‰˙ÂÓÚ‰ ˙ˆ Ì˘·

˜ÂÂÈ˘‰ ˙ÈappleÎÂ˙<br />

„”‰È· Ï˘ ˙apple˜Ӊ<br />

˙¯ˆapple· ‰„·ÚÏ<br />

¯Ï‚ ‰ÈÏ„ <br />

,<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

ÍÂappleÈÁ ˙„ÒÂÓ· ˙‡ˆ¯‰<br />

˙Î˘Ï ÌÚËÓ ¯ÙÒ È˙·Â<br />

ÔÂÙˆ‰ ÊÂÁÓ – ÔÈ„‰ ÈίÂÚ<br />

„ÓÁ‡ ·‡ ÔÒÁ ÔÈ„ ͯÂÚ <br />

בימים אלה יוזם ועד מחוז הצפון סבב של הרצאות על ידי עורכי דין<br />

חברי המחוז,‏ כאשר הם נותנים הרצאות מגוונות בתחום המשפט<br />

והמוסר במוסדות חינוך ובבתי ספר תיכוניים במחוז.‏<br />

ביום 23/3/05 הרצאתי בבית הספר השיקומי שבנצרת.‏ במהלך<br />

ההרצאה נסקרה מטרת החוק והמשפט,‏ הקשר בין משפט למוסר,‏ על<br />

הטוב ועל הרע,‏ מה מותר ומה אסור.‏ כן הועלה תפקיד המשטרה במהלך<br />

החקירה בתיקי נוער ודובר על מעורבות שירות המבחן לקטינים ועל<br />

סוגי העונש השונים,‏ לרבות דרכי טיפול,‏ פיקוח והשגחה.‏<br />

בחלק הראשון של ההרצאה שהחוק משמש כמכשיר לעשיית סדר<br />

בחברה ולשמירת יחסים נורמטיביים בין פרטיה תוך כדי שמירה על<br />

האינטרס הציבורי וטובת הכלל .<br />

בהמשך הקדשת זמן ניכר לדיון בתופעת האלימות והעבריינות<br />

המתפשטת בין בני הנוער,‏ לרבות עבירות גניבה,‏ סמים ומין.‏ בשלב<br />

זה התייחסתי למטרת החוק אשר אוסר ביצוע עבירות מהסוג הנ”ל<br />

ולרציונל שעומד מאחורי החקיקה הרלוונטית.‏ כמו כן,‏ ניתנו מספר<br />

דוגמאות של תיקי נוער אשר עניינם מגיע תחילה למחלקת חקירת<br />

נוער במשטרה,‏ שחוקרת כל מקרה לגופו ונעזרת בשירות המבחן<br />

לקטינים שנוטל תפקיד משמעותי בשיקום,‏ בטיפול ובהשגחה על בני<br />

הנוער ובעצם מלווה את הקטין עד תום המשפט ואף ממשיך לפקח<br />

עליו במקרים מסוימים,‏ אחרי המשפט.‏ בהקשר זה הובהר לתלמידים<br />

כי גם בני נוער צפויים לעונשים עפ"י חוק ובתי המשפט לנוער רואים<br />

חשיבות רבה בהחמרת העונשים כגורם להרתעה,‏ אולם יש מקרים<br />

בהם ביהמ”ש מעדיף הליך שיקומי וטיפולי על פני עונש ממשי ושולח<br />

את הנאשמים הקטינים לקהילות מיוחדות ומרכזי שיקום,‏ ומשאירם<br />

תחת מבחן ופיקוח.‏<br />

כמו כן,‏ התייחסתי למקרים בהם הקטינים מנוצלים ע"י פושעים ונעזרים<br />

בהם לצורך העברת סמים,‏ מכירת סמים,‏ ביצוע גניבות ועבירות אחרות,‏<br />

בין היתר,‏ תוך כדי ניצול המצב החברתי והסוציו אקונומי של הקטין<br />

שאינו מודע בדרך כלל לסכנה המרחפת מעל ראשו בסיטואציות אלו.‏<br />

במהלך ההרצאה נוהל דו שיח והועלו שאלות אשר מעניינות את<br />

התלמידים והתשובות עליהם נותנות להם כלי לצורך קביעת אופן<br />

התנהגותם בחיי יומיום וכאן יש לציין כי הדו שיח השאיר רושם טוב<br />

וממנו עלה,‏ כי בני הנוער מודעים לסכנות שהם עלולים להיתקל בהן<br />

מחוץ למסגרת החינוכית.‏ יחד עם זאת ישנם אלה שעל אף המודעות<br />

שלהם לדברים הטובים ולדברים הרעים,‏ למותר ולאסור,‏ עדיין הם<br />

יכולים להיות טרף קל לעולם הפשע,‏ לכן בסיכום של ההרצאה העמדתי<br />

את התלמידים בסיטואציות לדוגמה שמעתי מהם מה הם היו עושים<br />

במקרים כאלה,‏ והתשובות היו מגוונות ומעניינות ואף מספקות.‏<br />

למותר לציין,‏ כי בני הנוער זקוקים להרצאות וסדנאות שעוסקות בתחום<br />

המשפט והמוסר,‏ מותר ואסור,‏ טוב ורע,‏ וללא כל ספק יוזמה זו תניב<br />

פרי ותתרום לחברה רבות.‏<br />

תוכנית העבודה לשנת 2005 בית הדין האזורי<br />

לעבודה נצרת עלית,‏ בחרה לקדם את שיווק<br />

השימוש ב-‏E-MAIL עו”ד ומוסדות,‏ זאת<br />

כהכנה למעבר לתיק האלקטרוני מערכת<br />

מחשובית המבוססת על תיק האלקטרוני,‏ ללא<br />

נייר.‏<br />

למה כדאי להיות מנוי E-MAIL במערכת בתי<br />

המשפט:‏<br />

מנוי בשירות הממוחשב מאפשר קבלת הזמנות<br />

לדיונים והחלטות ישירות למשרד עורך-הדין<br />

באמצעות הדואר האלקטרוני.‏ בכך נחסך זמן<br />

יקר על בירורים טלפונים והגעה לבית הדין.‏<br />

השירות הינו חינם וההצטרפות היא למערכת<br />

של כל בתי משפט.‏<br />

את ההחלטות עצמן אפשר לקרוא ישירות על<br />

מסך המחשב במשרד.‏ אין עוד צורך בשליחים<br />

או בחתימה על אישורי מסירה.‏ בנוסף,‏ השימוש<br />

בדוא”ל מונע מצבים בהם החלטות אינן מגיעות<br />

ליעדן.‏<br />

פרט להתייעלות בתהליך השליחה,‏ הפורמט<br />

הממוחשב מאפשר להעתיק מהדוא”ל את<br />

ההחלטה ולצרפה לסיכומים,‏ פונקציה אשר<br />

אינה קיימת בהחלטות הנשלחות בדואר.‏ יתרון<br />

נוסף הוא היכולת לשגר את ההחלטה ללקוח<br />

שלך ולעדכן אותו במידת הצורך בדוא”ל מבלי<br />

להיזקק לעלויות נוספות כמו פקס,‏ מזכירות<br />

ועוד.‏<br />

מאחר ומדובר בהלך ממוחשב,‏ הוא אינו מוגבל<br />

לשעות קבלת קהל של בית המשפט ורשות<br />

הדואר.‏ כמעט ולא יהיה צורך להגיש בקשות<br />

דחייה דחופות.‏ מאחר וכל ההחלטות תגענה<br />

בזמן לפי מועד הוצאתם.‏ כך יהיה גם קל יותר<br />

לתכנן את יומן העבודה שלך.‏ הצטרפותכם<br />

לשירות תאפשר לקבל בדוא”ל את כל<br />

ההחלטות של בתי המשפט בהם הותקנה<br />

המערכת.‏<br />

בית המשפט מעוניין להעניק את מיטב השירות<br />

לעורכי-הדין ולשם כך אנו זקוקים לשיתוף<br />

הפעולה המלא שלכם.‏<br />

כל שעליכם לעשות הוא למלא את הטופס,‏<br />

לשלוח ישירות לחברת י.ב.מ באמצעות הפקס<br />

03-5300123 או למוסרו במזכירות בית הדין<br />

לעבודה.‏<br />

˙¯ˆapple· ‰„·ÚÏ È¯Âʇ‰ „“‰È·· ˙È˘‡¯ ‰¯ÈÎÊÓ <br />

30

על מנת לשפר את השרות לציבור עורכי הדין בטבריה והסביבה,‏<br />

הוקמה בשנה שעברה,‏ ספריה משפטית בהיכל התרבות ‏“יד שטרית”‏<br />

בטבריה.‏ בספריה הושקע עד כה סך של כ-‏‎70,000‎ ₪.<br />

הספריה כוללת מגוון רחב של ספרים ואוגדנים בתחומים מגוונים<br />

מעולם המשפט,‏ הן בתחום האזרחי והן בתחום הפלילי.‏<br />

כמו כן,‏ עומדת לרשות עורכי הדין עמדת מחשב שנרכשה ע"י ועד<br />

מחוז הצפון,‏ הכוללת תוכנת ‏"תקדין"‏ ומנוי לאתר האינטרנט<br />

.LAWDATA לרשות עורכי הדין עומד גם אתר האינטרנט של ספרית<br />

אוניברסיטת חיפה ומכון הנרייטה סולד.‏<br />

בספריה קיימות מדפסת ומכונת צילום לשירות עורכי הדין.‏ עלות כל<br />

דף צילום ו/או דף מהמדפסת הינה ₪. 0.5<br />

שעות וימי הפתיחה של חדר העיון ‏(ספריה משפטית)‏ הינם:‏ ימים א'‏<br />

ו-ה'‏<br />

15:00-18:30, ביום ו'‏ חדר העיון סגור.‏<br />

31<br />

- יולי - 2005<br />

09:00, ,12:30- יום ג'‏ ,19:00 - 13:00 ימים ב'‏ ו-ד'‏ - 19:00<br />

13:00 ו-‏<br />

טלפון כללי בספריה העירונית:‏ 04-6739577, טלפון בחדר העיון<br />

‏(ספריה משפטית):‏<br />

04-6739678<br />

ועדת הספריה וועדת עורכי הדין הצעירים תפעלנה מידי שנה להגדיל<br />

את מאגר הספרים הקיימים בספריה בתקווה כי הספריה תתן מענה<br />

לצרכי עורכי הדין הצעירים ואף הוותיקים וכן לקידום הנושאים<br />

המשפטיים לציבור הרחב.‏<br />

ועדת הספריה תשמח לקבל מציבור עורכי הדין רשימות ספרים<br />

נוספים שחשוב שיהיו בספריה,‏ וזאת על מנת לשפר את ההיצע הקיים.‏<br />

את רשימת הספרים ניתן לשלוח לעו”ד קובי חסין,‏ לפקס:‏<br />

04-<br />

˙ÁÈ˙Ù :‰È¯ÙÒ ˙„Ú ˙Âڄ‰Ó<br />

‰È¯·Ë· ˙ÈËÙ˘Ó‰ ‰È¯ÙÒ‰<br />

,‰Î¯··<br />

‰È¯ÙÒ‰ ˙„ÚÂ<br />

.6720770<br />

ÌÈÓÈȘ‰ ÌȯÙÒ‰ ˙ÓÈ˘¯ ÔÏ‰Ï ,ÔÈ„‰ ÈίÂÚ ˙ÂÁÂappleÏ<br />

∫‰È¯·Ë· ˙ÈËÙ˘Ó‰ ‰È¯ÙÒ· ÌÂÈÎ<br />

א.‏ נימני - דוגמאות חוזים<br />

ש.‏ לוין - החוק נחלת הכלל<br />

ע.‏ נהרי - המדריך המשפטי השלם<br />

י.‏ בזק - אחריותו הפלילית של הלקוי בנפשו<br />

י.‏ קדמי - על פקודת הסמים המסוכנים:‏ הדין בראי הפסיקה<br />

י.‏ קדמי - על הדין בפלילים:‏ הדין בראי הפסיקה<br />

י.‏ קדמי - על הראיות:‏ הדין בראי הפסיקה<br />

ג.‏ קלינג - אתיקה בעריכת דין<br />

ד.‏ פרידמן - חוזים<br />

מ.‏ דויטש - קניין<br />

א.‏ אייזנשטיין - יסודות והלכות בדיני מקרקעין<br />

י.‏ אליאס - דיני ביטוח<br />

ד.‏ קציר - פיצויים בשל נזקי גוף<br />

א.‏ נמדר - מיסוי הפקעת מקרקעין<br />

א.‏ ריבלין - תאונת הדרכים:‏ סדרי דין וחישוב הפיצויים<br />

א.‏ חביב-סגל - דיני חברות:‏ לאחר חוק החברות החדש<br />

א.‏ מוזס - מילון למונחים משפטיים<br />

מ.‏ פסטרנק - הסכמים קיבוציים<br />

מ.‏ פסטרנק - משפט העבודה<br />

ד.‏ בר-אופיר - הוצאה לפועל:‏ הליכים והלכות<br />

ב.‏ קראוס - דיני ירושה ועיזבון<br />

נ.‏ צבי - דיני מעצר ושחרור:‏ חוק סדר הדין הפלילי ‏(סמכויות אכיפה-‏<br />

מעצרים)‏<br />

מ.‏ קשת - הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי:‏ הלכה<br />

ומעשה<br />

ש.‏ רויטל - דיני התכנון והבניה:‏ חוקים,‏ תקנות,‏ צוים,‏ פסיקה,‏ פרשנות<br />

מ.‏ גולדברג - עוקדן הביטחון הסוציאלי:‏ דיני ביטוח לאומי,‏ דיני<br />

ביטוח ממלכתי,‏ דיני פנסיה<br />

י.‏ בשן - דיני תעבורה:‏ חוק ופסיקה<br />

ע.‏ זמיר - המעמד האישי:‏ חיקוקים ופסיקה<br />

ש.‏ הרציג - דיני מכרזים<br />

כ.‏ שלו - בריאות,‏ משפט וזכויות אדם<br />

ג.‏ שלו - דיני חוזים<br />

י.‏ סגי זקס - חירות ממעצר<br />

ש.‏ פרזנטי - דיני זכויות יוצרים<br />

צ.‏ כהן - פירוק חברות<br />

ח.‏ בן-נון - הערעור האזרחי<br />

נ.‏ קנת - אמצעי זיהוי וחקירה<br />

ש.‏ שוחט - פגמים בצוואות<br />

מ.‏ בניאן - דיני מקרקעין:‏ עקרונות והלכות<br />

א.‏ נמדר - מיסוי מקרקעין:‏ מס שבח,‏ רכישה ומכירה<br />

ס.‏ דויטש - דיני הגנת הצרכן<br />

ד.‏ פרידמן - דיני חיובים<br />

ש.‏ לרנר - המחאת חיובים<br />

ר.‏ בן-אוליאל - דיני בנקאות:‏ חלק כללי<br />

ד.‏ קציר - פיצויים בשל נזקי גוף<br />

גרינברג,‏ בן-‏ ציון - דיני עמותות:‏ הלכה למעשה<br />

ה.‏ רוסטוביץ - ארנונה עירונית<br />

א.‏ סטרשנוב - ילדים ונוער בראי המשפט<br />

ר.‏ סטי - דרך גישור להסכם<br />

ס.‏ אוטולונגי - בוררות:‏ דין ונוהל<br />

ד.‏ פלפל - הספורט בראי הפסיקה<br />

י.‏ זוסמן - סדר הדין האזרחי<br />

ש.‏ לוין - פשיטת רגל<br />

ג.‏ ויתקון - דיני מינהל מקרקעי ישראל<br />

ד.‏ פרידמן - דיני עשיית עושר ולא במשפט<br />

א.‏ גרידי - מזונות אישה:‏ הלכה למעשה<br />

ש.‏ דגן - דיני ההתיישנות:‏ על ישן וחדש<br />

ג.‏ פרישטיק - רשלנות רפואית בפסיקה<br />

א.‏ בן עזרא - איכות המגורים וזכויות רוכשים<br />

י.‏ בר שדה - האינטרנט והמשפט המסחרי המקוון<br />

י.‏ בהט - חברות:‏ החוק החדש והדין<br />

א.‏ שטרוזמן - ספר הבוררות<br />

הבית המשותף<br />

י.‏ לובוצקי - סיום יחסי עבודה<br />

י.‏ לובוצקי - סדרי הדין במשפט העבודה<br />

י.‏ לובוצקי - חוזה עבודה וזכויות העובד<br />

דינים-‏ חקיקה<br />

פד”י<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

- יולי - 2005<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

‰˜È˙‡‰ ˙„ÚÂ Ï˘ ‰appleÁÏ¢Ó<br />

ø‰ˆÚÂÓ ˘‡¯ ¯‡Â˙· ˘Ó˙˘‰Ï „¢ÂÚ È‡˘¯ ̇‰<br />

.1<br />

.2<br />

.3<br />

עורך דין מכהן כראש מועצה מקומית נבחר.‏<br />

האם רשאי עורך הדין להשתמש בתוארו זה,‏ בסמוך לציון<br />

שמו,‏ על נייר המכתבים הרשמי של המועצה המקומית‏<br />

האם רשאי עורך הדין להיות שותף במשרד עורכי דין‏<br />

אם אכן,‏ באילו מגבלות ותנאים‏<br />

:‡˙Ïȇ˘Ï ‰˜È˙‡‰ ˙„Ú ˙ÂÒÁÈÈ˙‰ ÔωÏ<br />

.1<br />

ציון התואר<br />

1.1 על עורך הדין נאסר בעבר לעשות,‏ במישרין או בעקיפין,‏<br />

פרסומת.‏ כך עפ"י ס'‏ 55 ‏(א)‏ לחוק לשכת עורכי הדין,‏<br />

התשכ"א–‏‎1961‎‏.‏ גבריאל קלינג בספרו ‏"אתיקה בעריכת<br />

דין"‏ מתייחס לעניין הגדרת המונח ‏"פרסומת"‏ באומרו כי<br />

‏"הדיבר פרסומת אינו ניתן להגדרה והוא מתמלא תוכן<br />

עפ"י הנסיבות."‏ משמעות הפרסומת לעניין האיסור צריכה<br />

שתקבע לאור תכליתו של האיסור.‏ האיסור נתפס ע"י<br />

לשכת עורכי הדין בצורה קיצונית,‏ וכך אף יושם.‏ חלק<br />

ניכר מעבירות המשמעת בהן עסקו מוסדות הלשכה נגע<br />

בפרסומת.‏<br />

2.1 עד לאחרונה היה האיסור על הפרסומת מוחלט,‏ ורק<br />

לאחרונה הוסכמה המועצה הארצית לקבוע בכללים באם<br />

תותר הפרסומת אם לאו.‏ השינוי בא,‏ בין השאר בעקבות<br />

התפתחויות בארצות הברית ובאנגליה.‏ איסור מוחלט על<br />

פרסומת שהיה קיים גם בארצות הברית וגם באנגליה<br />

בוטל,‏ בכל אחת מהמדינות מטעמים אחרים.‏<br />

הרפורמה מצאה ביטויה בתחילה בכללי לשכת עורכי הדין<br />

‏(אתיקה מקצועית),‏ התשמ"ו 1986 ומאוחר יותר בס'‏<br />

לכללי לשכת עורכי הדין ‏(פרסומת),‏ התשס"א<br />

לפיו,‏ ‏"עורך דין רשאי לציין,‏ בעל פה או בכתב,‏ את דבר<br />

היותו עורך דין."‏<br />

1<br />

2001 –<br />

–<br />

.2<br />

מהאמור לעיל נראה כי אין מניעה לציונו של התואר עורך<br />

דין,‏ בסמוך לשמו של עורך הדין בעל פה ובאשר למקרה<br />

דידן בכתב.‏<br />

עיסוק נוסף<br />

של ראש רשות,‏ אוסר על ראש רשות לעסוק בכל עסק או<br />

בכל עיסוק נוסף,‏ למעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה,‏<br />

עיסוק נוסף מוגדר עפ"י החוק דנן כעיסוק נוסף על העיסוק<br />

כראש הרשות לרבות ייצוג אדם אחר,‏ מתן ייעוץ או קיום<br />

פעילות שתדלנית למענו.‏<br />

ס'‏ 15 ג לחוק מסייג את תחולת ס'‏ 15 ב לחוק וקובע כי<br />

הוראות הסעיף לא יחולו בתקופת ששת החודשים<br />

הראשונים לכהונתו של ראש הרשות.‏<br />

ס'‏ 15 ב(ג)(‏‎1‎‏)‏ לחוק אוסר,‏ בין היתר,‏ על ראש רשות,‏ לעסוק<br />

בכל עסק/עיסוק נוסף אם יש בעיסוק אפשרות של ניגוד<br />

עניינים ו/או חשש של ניצול לרעה בשל היותו ראש רשות.‏<br />

בבג"צ 79/531 סיעת הליכוד בעירית פתח תקווה נ'‏<br />

מועצת עירית פתח תקווה נאמר,‏ לעניין ניגוד העניינים,‏<br />

כי ‏"העיקרון בדבר ניגוד עניינים הפך לחלק ממשפטנו,‏<br />

ותחולתו היא כללית,‏ אפילו באין הוראה סטטוטורית<br />

הקובעת זאת מפורשת לגבי נושאי תפקידים מסוימים.‏<br />

עפ"י עיקרון זה,‏ כשנמצא עובד ציבור במצב בו קיימת<br />

אפשרות ממשית של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו<br />

השלטוני לבין אנטרס אחר שיש לו,‏ אם כפרט ואם כנושא<br />

תפקיד ציבורי אחר עליו למשוך את ידו מטיפול באותו<br />

עניין שלגביו מתקיימת אפשרות כזו.‏<br />

לעניין זה ראה:‏<br />

בג"צ 244/86 רביבו נ'‏ ראש המועצה המקומית אופקים.‏<br />

בג"צ 6641/93 סיעת ‏"צעירים למען חיפה"‏ נ'‏ מועצת העיר<br />

חיפה ויונה יהב.‏<br />

בג"צ 89/595 שמעון נ'‏ שלום דנינו.‏<br />

סיכומו של דבר המסקנה המתבקשת כי טוב יעשה עורך<br />

הדין באם יצהיר ויקבל על עצמו,‏ כי במהלך כל כהונתו<br />

במועצה לא יעסוק כעורך דין בכל צורה ודרך שהיא ובודאי<br />

לא בנושאים הקשורים למועצה ו/או שלמועצה יש עניין<br />

בהן ‏(הוא ושותפיו),‏ לא הוא ולא שותפיו למשרד,‏ באם<br />

הוא משתייך למשרד עורכי הדין.‏<br />

2.2<br />

–<br />

חוק הרשויות מקומיות ‏(בחירת ראש הרשות וסגניו<br />

וכהונתם),‏ תשל"ה 1975 ‏(להלן - החוק),‏ מסדיר,‏ בין<br />

היתר,‏ את עניין כהונתם של ראשי עיריות ו/או ראשי<br />

מועצות מקומיות.‏ ס'‏ 15 ב ‏(א)‏ לחוק,‏ שענינו עיסוק נוסף<br />

1.2<br />

32

- יולי - 2005<br />

Ô‰ ˙apple·Ï‰ ¯ÂÒÈ‡Ï ˜ÂÁ‰ È”ÙÚ ‰¯‰ˆ‰<br />

לאחרונה נתבקשו לקוחות הבנקים המנהלים חשבונות<br />

בבנק לחתום על טופס ‏“הצהרה בדבר נהנה בחשבון פרטי<br />

עפ”י החוק לאיסור הלבנת הון,‏ התש”ס - 2000“.<br />

בהצהרה הנ”ל,‏ על בעל החשבון להצהיר שאין נהנה<br />

בחשבון הבנק שלו או שיש נהנה ובמקרה אחרון זה עליו<br />

לפרט מי הם הנהנים בחשבון לרבות שמותיהם,‏ מספרי<br />

תעודות זהויותיהם וכתובותיהם.‏<br />

מאחר ששם הנהנה אינו חסוי,‏ אלא סודי בלבד,‏ די<br />

בהוראת דין על מנת לחייב את מתן הפרטים הנדרשים<br />

עפ”י הדין.‏ אם ובמידה שהיו הפרטים חסויים על פי סעיף<br />

90 לחוק לשכת עורכי הדין,‏ אזי בהתאם לחוק איסור<br />

הלבנת הון,‏ לא הייתה חובת גילוי,‏ שכן אין בחוק האחרון<br />

כדי לפגוע בהוראת סעיף 90 ‏(וראה סעיף ‎24‎‏(ג)‏ לחוק<br />

איסור הלבנת הון).‏<br />

.4<br />

.1<br />

.2<br />

.3<br />

.4<br />

עורכי הדין המנהלים חשבון ‏"פיקדון"‏ בבנק,‏ ואשר<br />

נתבקשו גם הם לחתום על הצהרה הנ”ל,‏ לא יודעים כיצד<br />

עליהם לנהוג.‏ שכן מצד אחד הם לא יכולים להצהיר שאין<br />

נהנים בחשבון שלהם מאחר ובחשבון ‏"הפיקדון"‏ נהנים<br />

לקוחותיו של עוה"ד ומאידך הם לא יכולים לפרט את<br />

שמותיהם ומספרי תעודות זהותיהם של לקוחותיהם שכן<br />

מדובר בלקוחות שמשתנים מיום ליום,‏ מה עוד שיש בכך<br />

פגיעה בלקוחות עצמם וכן פגיעה בחיסיון בין עורך הדין<br />

ללקוח.‏<br />

מן הראוי לציין כי עורך הדין אשר לא חתם על הצהרה<br />

הנ"ל נחסם חשבונו כך שהוא לא יכול להפקיד או להוציא<br />

כספים מהחשבון.‏<br />

בפיקדונות ובחשבונות חדשים לא מתעורר קושי גם<br />

מהטעם שבעת פתיחת החשבון או הפיקדון,‏ על הלקוח<br />

לדעת כי שמו יימסר לתאגיד הבנקאי,‏ ממילא גם אילו<br />

היה חל חיסיון - מה שאין כן,‏ הרי הלקוח היה מוותר עליו.‏<br />

בפיקדונות ובפיקדונות ישנים עלול לקוח למצוא שפרטיו<br />

נמסרו מבלי שהוא יודע על כך.‏ לפיכך מומלץ כי עורכי<br />

הדין יידעו לקוחות כאלה על כך שעליהם למסור את<br />

פרטיהם וליתן ללקוחות אפשרות להורות על סגירת<br />

החשבונות או הפיקדונות על אתר.‏<br />

®·©±∂ ÛÈÚÒÏ Ì‡˙‰· ‰ÈÈappleÙ<br />

‰˜È˙‡‰ ÈÏÏÎÏ<br />

.1<br />

ביום 23/03/04 פנו לעורך הדין לקוחות תובעים<br />

בבקשה לטפל עבורם בתיק אשר נפתח בשנת<br />

1999, נמצא בשלב ההוכחות וקבוע בו דיון הוכחות.‏<br />

.5<br />

.6<br />

ÏÚ ˙Ȉ¯‡ ‰˜È˙‡ ˙„Ú ˙ËÏÁ‰ ÔωÏ<br />

:‡˙Ïȇ˘‰<br />

שמו של נהנה בחשבון נאמנות או בפיקדון המוחזק<br />

בנאמנות עבור לקוח צריך להיות גלוי היום עת נפתח<br />

החשבון וזאת בהתאם לצו איסור הלבנת הון ‏(חובת זיהוי,‏<br />

דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים)‏ התשס”א -<br />

4 שהותקן מכוח חוק איסור הלבנת הון,‏<br />

תש”ס-‏‎2000‎‏.‏<br />

2001, סעיף<br />

דרישה זו מוטלת גם על חשבונות שנפתחו בעבר,‏ כאשר<br />

התאגיד הבנקאי מציין שאם ובמידה שלא ימסרו הפרטים,‏<br />

ייסגר החשבון.‏<br />

הנתבעים בתיק מיוצגים,‏ והינם לקוחות קבועים,‏<br />

של משרד עורכי דין בו היה עורך הדין מתמחה<br />

בשנים 2002-2001.<br />

במהלך התמחות עורך הדין במשרד הנ”ל לא<br />

נחשף עורך הדין ‏(כמתמחה)‏ לתיק ו/או לפעילות<br />

המשפטית אשר בוצעה בו,‏ אך יחד עם זאת,‏<br />

במסגרת התמחותו של עורך הדין הוא עסק בטיפול<br />

בתיקים אחרים של הצד שכנגד אך אין להם קשר<br />

לתיק האמור.‏<br />

.2<br />

.3<br />

.1<br />

.2<br />

33<br />

.4<br />

בהתאם לפסה"ד בפרשת המ"פ ת"א<br />

פייר הייזן נגד עו"ד רן גזית ואח',‏ קבע כב'‏ השופט ד"ר<br />

קלינג ש"זהותו של הנהנה אינה נופלת בגדרו של החיסיון<br />

הקבוע בסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין,‏ תשכ”א – 1961,<br />

באשר אינה נמנית על הדברים שהוחלפו בין לקוח לבין<br />

עורך דינו.‏<br />

האם קיימת מניעה כי עורך הדין יטפל בתיק האמור<br />

בסעיף 1 לעיל.‏<br />

:‡˙Ïȇ˘Ï ‰˜È˙‡‰ ˙„Ú ˙ÂÒÁÈÈ˙‰ ÔωÏ<br />

המקרה המתואר הינו מקרה ברור של ניגוד עניינים<br />

מובהק ולפיכך המלצת ועדת האתיקה היא שעורך הדין<br />

לא ייצג את הפונה.‏<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

2163/96 ישעיהו,‏<br />

.3

- יולי - 2005<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

¢˙¯ˆapple· ÔÂÈÚ ÌÂÈ¢ ˙ÂappleÂÓ˙<br />

Ô Â Ù ˆ<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

34

- יולי - 2005<br />

ÔÈ„‰ ÈίÂÚ ˙‡ ÔÈÓÊÓ ÊÂÁÓ‰ „ÚÂ<br />

Ô‰È˙ÂÈÂÏÈÚÙ· Û˙Î Ô˙ÈÏ ۯˈ‰Ï<br />

Æ˙Âapple¢‰ ˙„Ú‰ Ï˘<br />

È„¯˘ÓÏ ˙ÂappleÙÏ ˘È ÍÎ Ì˘Ï<br />

Æ‰Ê ÔÂÈÏ‚· ˯ÂÙÓÎ ÊÂÁÓ‰<br />

Ô‡ËÈ·· ÌÂÒ¯ÙÏ Ú„ÈÓ ˙¯·Ú‰ ͯˆÏ<br />

לאור הצורך להעביר את המידע מתוכנת<br />

הדברים הבאים:‏<br />

לתוכנת<br />

apple יש להדגיש בפני הכותבים את<br />

word<br />

פונט david 12 בלבד.‏<br />

כאשר מבקשים לצטט או להשתמש בכתב אחר,‏ יש להכניס הוראה ‏(בכתב גדול מאוד<br />

ומודגש)‏ בדבר הציטוט ואחר כך גם ‏(באותו כתב ובאותו גודל)‏ את סיום הציטוט.‏ לשם<br />

הנוחות – הסימול המקובל הוא "1".<br />

על הכותבים להעביר את הפרסום לאחר הגהה מלאה – תוכנית,‏ תחבירית,‏ דקדוקית,‏ וכן<br />

תיקון טעויות הדפסה.‏<br />

אין להשתמש בטאבים אלא לכתוב בבלוק אחד – מיושר לשני הצדדים.‏ יש להפריד בין<br />

פיסקה לפיסקה ב”אנטר”‏ בלבד ללא שוליים נוספים.‏<br />

כותרות ניתן לסמן עם קו מתחת – ללא מירכוז.‏<br />

בסיום המסמך יש לציין מספר מילים על הכותב.‏<br />

במידה והכותב מעוניין כי תמונתו תצורף לכתוב,‏ יש להעביר תמונה במייל.‏<br />

.1<br />

.2<br />

.3<br />

.4<br />

.5<br />

.6<br />

.7<br />

¨·¯ „·η<br />

ÊÂÁÓ‰ Ô‡ËÈ·<br />

ÌÈappleÂȯËÂapple‰Â ÔÈ„‰ ÈίÂÚ ¯Â·Èˆ ˙ÚÈ„ÈÏ<br />

הגורם המוסמך למתן אישורי אפוסטיל הוא המזכיר הראשי של בית משפט המחוזי נצרת מר<br />

סעיד אבו זלאם שמקום מושבו:‏ בית המשפט המחוזי היכל בית המשפט נצרת.‏<br />

טלפונים<br />

: 04-6087987/8 פלאפון:‏ 050-6256595<br />

35<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז צפון

- יולי - 2005<br />

ˆ Ù Ô Â לשכת עורכי הדין - מחוז צפון<br />

Ó<br />

˘<br />

Ù<br />

Ë<br />

36

logo

products

Resources

Company

Terms of service
Privacy policy
Cookie policy
Cookie settings
Imprint
Change language
Made with love in Switzerland
© 2024 Yumpu.com all rights reserved

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!