דה יחד הזדמנות ביטחון הצלחה הבטחה אנרגיה נצחון הנאה הפסד זכיה ... - One

דה יחד הזדמנות ביטחון הצלחה הבטחה אנרגיה נצחון הנאה הפסד זכיה ... - One דה יחד הזדמנות ביטחון הצלחה הבטחה אנרגיה נצחון הנאה הפסד זכיה ... - One

ads.one.co.il
from ads.one.co.il More from this publisher
26.11.2014 Views

רגעים של התמודדות אנסטסיה גלושקוב - שחייה אמנותית כילדה לא היו לי יותר מדי משברים,‏ או שפשוט קשה להיזכר בהם.‏ כבר בהתחלה ‏'הלך לי טוב',‏ ודי מהר הצלחתי להוביל את טבלת התוצאות.‏ המורכבות הגיעה קצת יותר מאוחר,‏ כשנדרשה השקעה רבה יותר כדי להגיע להישגים גבוהים.‏ ולא הכול הלך בקלות.‏ הלימודים בתיכון דרשו זמן,‏ והתעוררה סקרנות בנוגע לחיי החברה.‏ המשבר הרציני הראשון היה בסביבות גיל 15, בתקופת ההתבגרות,‏ כשעלו שאלות קיומיות כמו מי אני ולמה.‏ באותו זמן התחלתי לשאול את עצמי האם באמת זה מה שאני רוצה.‏ הרגשתי שהעיסוק בספורט הישגי קשה מתמיד,‏ והשאיפה למצוינות היא מירוץ מרתון אין-סופי.‏ אימא כבר אימנה אותי אז כמה שנים,‏ ונסענו יחד לתחרויות רבות.‏ שיתפתי אותה בלבטים שלי,‏ כי מבחינתי היא היתה,‏ ועדיין,‏ היועצת וה'קואוצ'רית'‏ ‏)תרתי משמע(‏ הכי טובה שאני מכירה.‏ היא גרמה להבין שכמו בכל תחום בחיים - הצלחה אמתית דורשת המון השקעה ועבודה קשה.‏ כלומר,‏ לא בהכרח יהיה לי יותר קל בתחום עיסוק אחר כמו לימודים אקדמיים וכיו"ב.‏ אבל יותר מכול אני זוכרת שהיא לא לחצה עליי,‏ ואפילו אמרה לי - ‏"אז תפרשי...".‏ אמרתי לעצמי - מה,‏ זהו?‏ ככה אני אפרוש?‏ הרגשתי שבעצם לא סיימתי את הפרויקט הגדול שהתחלתי בו.‏ עוד לא הגעתי לקו הסיום של המסע הזה,‏ ויש לי עוד מה להראות.‏ ואולי לא באמת רציתי לפרוש סופית,‏ וזו היתה רק התמודדות נוספת עם רמת קושי גבוהה יותר שטרם הכרתי.‏ ידעתי שאימא לא רצתה שאפרוש.‏ היא האמינה בפוטנציאל שלי וידעה שיש לי עוד הרבה מה לתת,‏ אבל אני מאוד מודה לה על שלא לחצה אלא גרמה לי להבין את הדברים בעצמי.‏ היום אני מבינה שהשאיפה למצוינות היא באופי שלי,‏ ושבחרתי לבטא אותה דרך הספורט.‏ דרכו התבגרתי ולמדתי המון על עצמי ועל היכולות שלי.‏ אני מאמינה שאין מודל מוחשי יותר מהספורט כדי ללמד אותך על החיים,‏ ובראש ובראשונה על עצמך.‏ בסופו של דבר,‏ אני לא מצטערת על שום החלטה שקבלתי,‏ והיום,‏ אחרי שלוש אולימפיאדות,‏ אני מרוצה ומסופקת מכל חתיכה בפאזל שמרכיבה את הקריירה הספורטיבית שלי.‏ | 14 רגעים של התמודדות רגעים של התמודדות | 15

מעורבות הורית בספורט:‏ השפעתה על התפתחות ספורטאיות וחשיבותה עבור מאמנים ומאמנות ד"ר רועי סמואל - יועץ,‏ חוקר,‏ ומרצה בפסיכולוגיית ספורט אוניברסיטת פלורידה סטייט,‏ מכללת סמינר הקיבוצים ומרכז מדיקס לרפואת ספורט | roydsamuel@gmail.com מבוא:‏ על חשיבות המעורבות ההורית בספורט מעורבות הורית involvement) (parental בפעילות הספורטיבית של ילדים ונוער הפכה בשנים האחרונות לנושא המעורר תשומת-‏ לב רבה בתחומי האימון,‏ הפסיכולוגיה של הספורט ותקשורת הספורט.‏ בעוד שבעבר נהגו הורים להפקיד באופן די בלעדי את ההתפתחות המקצועית בידיהם של מאמנים ואגודות ספורט,‏ היום משמשים הורים רבים בתפקיד של סוכנים ומאמנים של ילדיהם ומשפיעים באופן ישיר על התפתחות הקריירה שלהם.‏ המחקר מראה כי הורים יכולים לשמש מקור תמיכה רגשי משמעותי ביותר עבור ספורטאים צעירים ולחלופין - אחד ממקורות הלחץ הגדולים ביותר 2005) Holt, .(Wolfenden & ‏"תמיכה הורית"‏ מוגדרת כהתנהגויות של הורים הנתפסות על-ידי ילדיהם כמקדמות את ההשתתפות והביצוע שלהם בספורט.‏ ‏"לחץ הורי",‏ לעומת זאת,‏ מוגדר כהתנהגויות של הורים הנתפסות על-ידי ילדיהם כמבטאות ציפיות לא הגיוניות להצלחה.‏ למעשה,‏ לחץ הורי מבטא חוסר התאמה בין ציפיות ההורה וציפיות הספורטאי הצעיר.‏ למשל,‏ האב חושב שבתו היא השחקנית הטובה ביותר בקבוצה,‏ ולכן היא צריכה לקבל את רוב הכדורים ולזרוק הכי הרבה פעמים לסל.‏ האב מעביר את ציפיותיו לבתו,‏ למאמן ואף לשאר ההורים.‏ הילדה,‏ לעומת זאת,‏ מחשיבה עצמה כשחקנית ממוצעת,‏ שצריכה ליטול חלק השווה לשאר השחקניות בקבוצה,‏ וחשה לחץ לעמוד בציפיות האב.‏ כתוצאה מכך היא חווה חרדה תחרותית במהלך משחקים ומבוכה מהתנהגות אביה כלפי חברותיה לקבוצה.‏ חשוב להבין כי הדגש בשני המקרים ‏)תמיכה ולחץ(‏ הוא על תפיסת הילדה ולאו דווקא על ההתנהגות ההורית לכשעצמה,‏ או על תפיסת ההורה את התנהגותו שלו .(Hoyle & Leff, 1997) באופן כללי,‏ המחקר בפסיכולוגיה של הספורט מראה שתמיכה הורית חיונית להשתתפות ולהצלחה של ילדים בספורט Horn( Alferman, 2004 .)& Horn, 2007; Wuerth, Lee, & תמיכה הורית בקרב ספורטאים צעירים קשורה להנאה רבה יותר מפעילות ספורטיבית,‏ להערכה חיובית יותר של הישגים ולתפיסה חיובית יותר של ערך עצמי.‏ לעומת זאת,‏ לחץ הורי קשור לאי שביעות רצון מהשתתפות בספורט,‏ להפסקת פעילות ספורטיבית,‏ למתח הקשור להערכה של הישגים ולתפיסה שלילית או לא בטוחה של ערך עצמי (1997 Leff, .(Hoyle & בסקר שנעשה בקרב 132 מאמני טניס בארצות-הברית נמצא שהמאמנים תפסו את ההורים כחשובים מאוד להצלחת הטניסאים הצעירים.‏ המאמנים השיבו כי 59% מההורים שעמם באו במגע היו בעלי השפעה חיובית על התפתחותם המקצועית של ילדיהם.‏ התנהגויות חיוביות של ההורים כללו דאגה ללוגיסטיקה ולהסעות,‏ תמיכה רגשית וכלכלית,‏ אפשרויות להתפתח בטניס ואהבה ללא תנאי.‏ לעומת זאת,‏ 36% מההורים שעמם באו במגע השפיעו לרעה על התפתחות הספורטאים.‏ התנהגויות שליליות התבטאו בשימת דגש רב מדי על ניצחון,‏ ציפיות לא ריאליות של ההורה מהילד וביקורת מצד ההורה על הילד Rolo, (Gould, Lauer, .Jannes, & Pennisi, 2006) אם כן,‏ השפעת ההורים על הפעילות הספורטיבית של ילדיהם חשובה הן לילדים עצמם והן למאמנים,‏ ורצוי כי תאופיין בתמיכה ולא בלחץ.‏ במאמר זה אסקור את נושא המעורבות ההורית בספורט תוך התייחסות לסוגי מעורבות ולסגנונות הורות,‏ השפעת המעורבות ההורית על תחושת המסוגלות והמוטיבציה של ילדות בספורט ועל התפתחות הקריירה שלהן כספורטאיות.‏ לבסוף,‏ אציע דרכים יעילות להכוונת מעורבות הורית באופן חיובי ותורם.‏ סוגים של מעורבות הורית בספורט מידת המעורבות הלסטד (1987 (Hellstedt, הציע את אחד המודלים הראשונים בספורט בהקשר של מעורבות הורית.‏ הוא טען כי קיים רצף של מידת המעורבות - ממעורבות חסר,‏ דרך מעורבות מתונה ועד מעורבות יתר ‏)ראה איור(.‏ - מעורבות יתר + מעורבות מתונה - מעורבות חסר מעורבות חסר מתייחסת להיעדר השקעה רגשית,‏ כלכלית או פונקציונאלית מצד ההורים,‏ הבאה לידי ביטוי באי הופעה למשחקים,‏ בחוסר תרומה לכלל הקבוצה או המועדון,‏ השקעה מינימאלית בציוד,‏ עניין מועט בקשר עם המאמן והעדר סיוע לספורטאיות להציב מטרות ריאליות.‏ מעורבות מתונה מתבטאת בהכוונה יציבה של ההורה,‏ אך כזו המאפשרת לספורטאית עצמה להיות מעורבת בקבלת החלטות לגבי הקריירה שלה.‏ הורים מסוג זה מעוניינים במשוב מהמאמן לגבי התפתחותה המקצועית של בתם,‏ תומכים בפעילות כלכלית מבלי להגזים ומציבים לה מטרות ריאליות.‏ הם תורמים למועדון בהסעות,‏ בארגון מסיבות וכיו"ב,‏ אבל משאירים את הנושא המקצועי לצוות המאמנים.‏ מעורבות יתר קשורה לסיפוק צרכים אישיים של ההורה דרך הפעילות הספורטיבית של הילדה ‏)תחרותיות,‏ כבוד(,‏ או לאיזושהי אג'נדה חבויה לגבי הקריירה העתידית שלה ‏)רווחים גדולים,‏ מלגת לימודים,‏ פרסום(.‏ הורים המעורבים יתר על המידה מופיעים תמיד באימונים,‏ מרבים לצעוק בקרבת המאמן,‏ מתווכחים עם שופטי המשחק ומשקיעים כספים רבים ומוגזמים בפעילות.‏ מכיוון שהשקעתם הרגשית בפעילות היא כה רבה,‏ הם מכווני ניצחון ואינם מוכנים ‏'להתפשר'‏ בפיתוח היכולת של בתם.‏ הם נוטים להציב מטרות לא ריאליות ולבטא אי שביעות רצון ואף כעס כאשר הספורטאית אינה משיגה מטרות אלה.‏ סגנון ההורות מודלים עכשוויים יותר בפסיכולוגיה של הספורט מתייחסים לא רק למידת מעורבות ההורים אלא גם לאיכותה,‏ כפי שבאה לידי ביטוי בסגנון ההורות.‏ למשל,‏ גרולניק Grolnick,( 2003( הציעה שלושה מושגים הקשורים לסגנונות הורות:‏ ‏"תמיכה ועצמאות לעומת שליטה"‏ ‏"סדר"‏ ‏"מעורבות".‏ שלושת הגורמים הללו משפיעים על רווחתה הנפשית של הילדה הספורטאית ועל המוטיבציה הפנימית שלה לפעילויות שונות.‏ להלן הפירוט:‏ התערבות הורית בספורט | 17 | 16 התערבות הורית בספורט

מעורבות הורית בספורט:‏<br />

השפעתה על התפתחות ספורטאיות וחשיבותה עבור מאמנים ומאמנות<br />

ד"ר רועי סמואל - יועץ,‏ חוקר,‏ ומרצה בפסיכולוגיית ספורט<br />

אוניברסיטת פלורידה סטייט,‏ מכללת סמינר הקיבוצים ומרכז מדיקס לרפואת ספורט | roydsamuel@gmail.com<br />

מבוא:‏ על חשיבות המעורבות ההורית בספורט<br />

מעורבות הורית involvement) (parental בפעילות הספורטיבית<br />

של ילדים ונוער הפכה בשנים האחרונות לנושא המעורר תשומת-‏<br />

לב רבה בתחומי האימון,‏ הפסיכולוגיה של הספורט ותקשורת<br />

הספורט.‏ בעוד שבעבר נהגו הורים להפקיד באופן די בלעדי את<br />

ההתפתחות המקצועית בידיהם של מאמנים ואגודות ספורט,‏ היום<br />

משמשים הורים רבים בתפקיד של סוכנים ומאמנים של ילדיהם<br />

ומשפיעים באופן ישיר על התפתחות הקריירה שלהם.‏ המחקר<br />

מראה כי הורים יכולים לשמש מקור תמיכה רגשי משמעותי<br />

ביותר עבור ספורטאים צעירים ולחלופין - אחד ממקורות הלחץ<br />

הגדולים ביותר 2005) Holt, .(Wolfenden &<br />

‏"תמיכה הורית"‏ מוגדרת כהתנהגויות של הורים הנתפסות על-ידי<br />

ילדיהם כמקדמות את ההשתתפות והביצוע שלהם בספורט.‏<br />

‏"לחץ הורי",‏ לעומת זאת,‏ מוגדר כהתנהגויות של הורים הנתפסות<br />

על-ידי ילדיהם כמבטאות ציפיות לא הגיוניות להצלחה.‏ למעשה,‏<br />

לחץ הורי מבטא חוסר התאמה בין ציפיות ההורה וציפיות<br />

הספורטאי הצעיר.‏ למשל,‏ האב חושב שבתו היא השחקנית<br />

הטובה ביותר בקבוצה,‏ ולכן היא צריכה לקבל את רוב הכדורים<br />

ולזרוק הכי הרבה פעמים לסל.‏ האב מעביר את ציפיותיו לבתו,‏<br />

למאמן ואף לשאר ההורים.‏ הילדה,‏ לעומת זאת,‏ מחשיבה עצמה<br />

כשחקנית ממוצעת,‏ שצריכה ליטול חלק השווה לשאר השחקניות<br />

בקבוצה,‏ וחשה לחץ לעמוד בציפיות האב.‏ כתוצאה מכך היא<br />

חווה חרדה תחרותית במהלך משחקים ומבוכה מהתנהגות אביה<br />

כלפי חברותיה לקבוצה.‏ חשוב להבין כי הדגש בשני המקרים<br />

‏)תמיכה ולחץ(‏ הוא על תפיסת הילדה ולאו דווקא על ההתנהגות<br />

ההורית לכשעצמה,‏ או על תפיסת ההורה את התנהגותו שלו<br />

.(Hoyle & Leff, 1997)<br />

באופן כללי,‏ המחקר בפסיכולוגיה של הספורט מראה שתמיכה<br />

הורית חיונית להשתתפות ולהצלחה של ילדים בספורט Horn(<br />

Alferman, 2004 .)& Horn, 2007; Wuerth, Lee, & תמיכה הורית<br />

בקרב ספורטאים צעירים קשורה להנאה רבה יותר מפעילות<br />

ספורטיבית,‏ להערכה חיובית יותר של הישגים ולתפיסה חיובית<br />

יותר של ערך עצמי.‏ לעומת זאת,‏ לחץ הורי קשור לאי שביעות<br />

רצון מהשתתפות בספורט,‏ להפסקת פעילות ספורטיבית,‏<br />

למתח הקשור להערכה של הישגים ולתפיסה שלילית או לא<br />

בטוחה של ערך עצמי (1997 Leff, .(Hoyle &<br />

בסקר שנעשה בקרב 132 מאמני טניס בארצות-הברית נמצא<br />

שהמאמנים תפסו את ההורים כחשובים מאוד להצלחת הטניסאים<br />

הצעירים.‏ המאמנים השיבו כי 59% מההורים שעמם באו במגע<br />

היו בעלי השפעה חיובית על התפתחותם המקצועית של ילדיהם.‏<br />

התנהגויות חיוביות של ההורים כללו דאגה ללוגיסטיקה ולהסעות,‏<br />

תמיכה רגשית וכלכלית,‏ אפשרויות להתפתח בטניס ואהבה ללא<br />

תנאי.‏ לעומת זאת,‏ 36% מההורים שעמם באו במגע השפיעו<br />

לרעה על התפתחות הספורטאים.‏ התנהגויות שליליות התבטאו<br />

בשימת דגש רב מדי על ניצחון,‏ ציפיות לא ריאליות של ההורה<br />

מהילד וביקורת מצד ההורה על הילד Rolo, (Gould, Lauer,<br />

.Jannes, & Pennisi, 2006)<br />

אם כן,‏ השפעת ההורים על הפעילות הספורטיבית של ילדיהם<br />

חשובה הן לילדים עצמם והן למאמנים,‏ ורצוי כי תאופיין בתמיכה<br />

ולא בלחץ.‏ במאמר זה אסקור את נושא המעורבות ההורית<br />

בספורט תוך התייחסות לסוגי מעורבות ולסגנונות הורות,‏ השפעת<br />

המעורבות ההורית על תחושת המסוגלות והמוטיבציה של ילדות<br />

בספורט ועל התפתחות הקריירה שלהן כספורטאיות.‏ לבסוף,‏<br />

אציע דרכים יעילות להכוונת מעורבות הורית באופן חיובי ותורם.‏<br />

סוגים של מעורבות הורית בספורט<br />

מידת המעורבות<br />

הלסטד (1987 (Hellstedt, הציע את אחד המודלים הראשונים<br />

בספורט בהקשר של מעורבות הורית.‏ הוא טען כי קיים רצף<br />

של מידת המעורבות - ממעורבות חסר,‏ דרך מעורבות מתונה<br />

ועד מעורבות יתר ‏)ראה איור(.‏<br />

-<br />

מעורבות<br />

יתר<br />

+<br />

מעורבות<br />

מתונה<br />

-<br />

מעורבות<br />

חסר<br />

מעורבות חסר מתייחסת להיעדר השקעה רגשית,‏ כלכלית<br />

או פונקציונאלית מצד ההורים,‏ הבאה לידי ביטוי באי הופעה<br />

למשחקים,‏ בחוסר תרומה לכלל הקבוצה או המועדון,‏ השקעה<br />

מינימאלית בציוד,‏ עניין מועט בקשר עם המאמן והעדר סיוע<br />

לספורטאיות להציב מטרות ריאליות.‏<br />

מעורבות מתונה מתבטאת בהכוונה יציבה של ההורה,‏ אך כזו<br />

המאפשרת לספורטאית עצמה להיות מעורבת בקבלת החלטות<br />

לגבי הקריירה שלה.‏ הורים מסוג זה מעוניינים במשוב מהמאמן<br />

לגבי התפתחותה המקצועית של בתם,‏ תומכים בפעילות כלכלית<br />

מבלי להגזים ומציבים לה מטרות ריאליות.‏ הם תורמים למועדון<br />

בהסעות,‏ בארגון מסיבות וכיו"ב,‏ אבל משאירים את הנושא<br />

המקצועי לצוות המאמנים.‏<br />

מעורבות יתר קשורה לסיפוק צרכים אישיים של ההורה דרך<br />

הפעילות הספורטיבית של הילדה ‏)תחרותיות,‏ כבוד(,‏ או לאיזושהי<br />

אג'נדה חבויה לגבי הקריירה העתידית שלה ‏)רווחים גדולים,‏ מלגת<br />

לימודים,‏ פרסום(.‏ הורים המעורבים יתר על המידה מופיעים<br />

תמיד באימונים,‏ מרבים לצעוק בקרבת המאמן,‏ מתווכחים עם<br />

שופטי המשחק ומשקיעים כספים רבים ומוגזמים בפעילות.‏<br />

מכיוון שהשקעתם הרגשית בפעילות היא כה רבה,‏ הם מכווני<br />

ניצחון ואינם מוכנים ‏'להתפשר'‏ בפיתוח היכולת של בתם.‏ הם<br />

נוטים להציב מטרות לא ריאליות ולבטא אי שביעות רצון ואף<br />

כעס כאשר הספורטאית אינה משיגה מטרות אלה.‏<br />

סגנון ההורות<br />

מודלים עכשוויים יותר בפסיכולוגיה של הספורט מתייחסים<br />

לא רק למידת מעורבות ההורים אלא גם לאיכותה,‏ כפי<br />

שבאה לידי ביטוי בסגנון ההורות.‏ למשל,‏ גרולניק Grolnick,(<br />

2003( הציעה שלושה מושגים הקשורים לסגנונות הורות:‏<br />

‏"תמיכה ועצמאות לעומת שליטה"‏<br />

‏"סדר"‏<br />

‏"מעורבות".‏<br />

שלושת הגורמים הללו משפיעים על רווחתה הנפשית של<br />

הילדה הספורטאית ועל המוטיבציה הפנימית שלה לפעילויות<br />

שונות.‏<br />

להלן הפירוט:‏<br />

התערבות הורית בספורט | 17<br />

| 16 התערבות הורית בספורט

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!