×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One
×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One ×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One
רגעים של התמודדות אנסטסיה גלושקוב - שחייה אמנותית כילדה לא היו לי יותר מדי משברים, או שפשוט קשה להיזכר בהם. כבר בהתחלה 'הלך לי טוב', ודי מהר הצלחתי להוביל את טבלת התוצאות. המורכבות הגיעה קצת יותר מאוחר, כשנדרשה השקעה רבה יותר כדי להגיע להישגים גבוהים. ולא הכול הלך בקלות. הלימודים בתיכון דרשו זמן, והתעוררה סקרנות בנוגע לחיי החברה. המשבר הרציני הראשון היה בסביבות גיל 15, בתקופת ההתבגרות, כשעלו שאלות קיומיות כמו מי אני ולמה. באותו זמן התחלתי לשאול את עצמי האם באמת זה מה שאני רוצה. הרגשתי שהעיסוק בספורט הישגי קשה מתמיד, והשאיפה למצוינות היא מירוץ מרתון אין-סופי. אימא כבר אימנה אותי אז כמה שנים, ונסענו יחד לתחרויות רבות. שיתפתי אותה בלבטים שלי, כי מבחינתי היא היתה, ועדיין, היועצת וה'קואוצ'רית' )תרתי משמע( הכי טובה שאני מכירה. היא גרמה להבין שכמו בכל תחום בחיים - הצלחה אמתית דורשת המון השקעה ועבודה קשה. כלומר, לא בהכרח יהיה לי יותר קל בתחום עיסוק אחר כמו לימודים אקדמיים וכיו"ב. אבל יותר מכול אני זוכרת שהיא לא לחצה עליי, ואפילו אמרה לי - "אז תפרשי...". אמרתי לעצמי - מה, זהו? ככה אני אפרוש? הרגשתי שבעצם לא סיימתי את הפרויקט הגדול שהתחלתי בו. עוד לא הגעתי לקו הסיום של המסע הזה, ויש לי עוד מה להראות. ואולי לא באמת רציתי לפרוש סופית, וזו היתה רק התמודדות נוספת עם רמת קושי גבוהה יותר שטרם הכרתי. ידעתי שאימא לא רצתה שאפרוש. היא האמינה בפוטנציאל שלי וידעה שיש לי עוד הרבה מה לתת, אבל אני מאוד מודה לה על שלא לחצה אלא גרמה לי להבין את הדברים בעצמי. היום אני מבינה שהשאיפה למצוינות היא באופי שלי, ושבחרתי לבטא אותה דרך הספורט. דרכו התבגרתי ולמדתי המון על עצמי ועל היכולות שלי. אני מאמינה שאין מודל מוחשי יותר מהספורט כדי ללמד אותך על החיים, ובראש ובראשונה על עצמך. בסופו של דבר, אני לא מצטערת על שום החלטה שקבלתי, והיום, אחרי שלוש אולימפיאדות, אני מרוצה ומסופקת מכל חתיכה בפאזל שמרכיבה את הקריירה הספורטיבית שלי. | 14 רגעים של התמודדות רגעים של התמודדות | 15
מעורבות הורית בספורט: השפעתה על התפתחות ספורטאיות וחשיבותה עבור מאמנים ומאמנות ד"ר רועי סמואל - יועץ, חוקר, ומרצה בפסיכולוגיית ספורט אוניברסיטת פלורידה סטייט, מכללת סמינר הקיבוצים ומרכז מדיקס לרפואת ספורט | roydsamuel@gmail.com מבוא: על חשיבות המעורבות ההורית בספורט מעורבות הורית involvement) (parental בפעילות הספורטיבית של ילדים ונוער הפכה בשנים האחרונות לנושא המעורר תשומת- לב רבה בתחומי האימון, הפסיכולוגיה של הספורט ותקשורת הספורט. בעוד שבעבר נהגו הורים להפקיד באופן די בלעדי את ההתפתחות המקצועית בידיהם של מאמנים ואגודות ספורט, היום משמשים הורים רבים בתפקיד של סוכנים ומאמנים של ילדיהם ומשפיעים באופן ישיר על התפתחות הקריירה שלהם. המחקר מראה כי הורים יכולים לשמש מקור תמיכה רגשי משמעותי ביותר עבור ספורטאים צעירים ולחלופין - אחד ממקורות הלחץ הגדולים ביותר 2005) Holt, .(Wolfenden & "תמיכה הורית" מוגדרת כהתנהגויות של הורים הנתפסות על-ידי ילדיהם כמקדמות את ההשתתפות והביצוע שלהם בספורט. "לחץ הורי", לעומת זאת, מוגדר כהתנהגויות של הורים הנתפסות על-ידי ילדיהם כמבטאות ציפיות לא הגיוניות להצלחה. למעשה, לחץ הורי מבטא חוסר התאמה בין ציפיות ההורה וציפיות הספורטאי הצעיר. למשל, האב חושב שבתו היא השחקנית הטובה ביותר בקבוצה, ולכן היא צריכה לקבל את רוב הכדורים ולזרוק הכי הרבה פעמים לסל. האב מעביר את ציפיותיו לבתו, למאמן ואף לשאר ההורים. הילדה, לעומת זאת, מחשיבה עצמה כשחקנית ממוצעת, שצריכה ליטול חלק השווה לשאר השחקניות בקבוצה, וחשה לחץ לעמוד בציפיות האב. כתוצאה מכך היא חווה חרדה תחרותית במהלך משחקים ומבוכה מהתנהגות אביה כלפי חברותיה לקבוצה. חשוב להבין כי הדגש בשני המקרים )תמיכה ולחץ( הוא על תפיסת הילדה ולאו דווקא על ההתנהגות ההורית לכשעצמה, או על תפיסת ההורה את התנהגותו שלו .(Hoyle & Leff, 1997) באופן כללי, המחקר בפסיכולוגיה של הספורט מראה שתמיכה הורית חיונית להשתתפות ולהצלחה של ילדים בספורט Horn( Alferman, 2004 .)& Horn, 2007; Wuerth, Lee, & תמיכה הורית בקרב ספורטאים צעירים קשורה להנאה רבה יותר מפעילות ספורטיבית, להערכה חיובית יותר של הישגים ולתפיסה חיובית יותר של ערך עצמי. לעומת זאת, לחץ הורי קשור לאי שביעות רצון מהשתתפות בספורט, להפסקת פעילות ספורטיבית, למתח הקשור להערכה של הישגים ולתפיסה שלילית או לא בטוחה של ערך עצמי (1997 Leff, .(Hoyle & בסקר שנעשה בקרב 132 מאמני טניס בארצות-הברית נמצא שהמאמנים תפסו את ההורים כחשובים מאוד להצלחת הטניסאים הצעירים. המאמנים השיבו כי 59% מההורים שעמם באו במגע היו בעלי השפעה חיובית על התפתחותם המקצועית של ילדיהם. התנהגויות חיוביות של ההורים כללו דאגה ללוגיסטיקה ולהסעות, תמיכה רגשית וכלכלית, אפשרויות להתפתח בטניס ואהבה ללא תנאי. לעומת זאת, 36% מההורים שעמם באו במגע השפיעו לרעה על התפתחות הספורטאים. התנהגויות שליליות התבטאו בשימת דגש רב מדי על ניצחון, ציפיות לא ריאליות של ההורה מהילד וביקורת מצד ההורה על הילד Rolo, (Gould, Lauer, .Jannes, & Pennisi, 2006) אם כן, השפעת ההורים על הפעילות הספורטיבית של ילדיהם חשובה הן לילדים עצמם והן למאמנים, ורצוי כי תאופיין בתמיכה ולא בלחץ. במאמר זה אסקור את נושא המעורבות ההורית בספורט תוך התייחסות לסוגי מעורבות ולסגנונות הורות, השפעת המעורבות ההורית על תחושת המסוגלות והמוטיבציה של ילדות בספורט ועל התפתחות הקריירה שלהן כספורטאיות. לבסוף, אציע דרכים יעילות להכוונת מעורבות הורית באופן חיובי ותורם. סוגים של מעורבות הורית בספורט מידת המעורבות הלסטד (1987 (Hellstedt, הציע את אחד המודלים הראשונים בספורט בהקשר של מעורבות הורית. הוא טען כי קיים רצף של מידת המעורבות - ממעורבות חסר, דרך מעורבות מתונה ועד מעורבות יתר )ראה איור(. - מעורבות יתר + מעורבות מתונה - מעורבות חסר מעורבות חסר מתייחסת להיעדר השקעה רגשית, כלכלית או פונקציונאלית מצד ההורים, הבאה לידי ביטוי באי הופעה למשחקים, בחוסר תרומה לכלל הקבוצה או המועדון, השקעה מינימאלית בציוד, עניין מועט בקשר עם המאמן והעדר סיוע לספורטאיות להציב מטרות ריאליות. מעורבות מתונה מתבטאת בהכוונה יציבה של ההורה, אך כזו המאפשרת לספורטאית עצמה להיות מעורבת בקבלת החלטות לגבי הקריירה שלה. הורים מסוג זה מעוניינים במשוב מהמאמן לגבי התפתחותה המקצועית של בתם, תומכים בפעילות כלכלית מבלי להגזים ומציבים לה מטרות ריאליות. הם תורמים למועדון בהסעות, בארגון מסיבות וכיו"ב, אבל משאירים את הנושא המקצועי לצוות המאמנים. מעורבות יתר קשורה לסיפוק צרכים אישיים של ההורה דרך הפעילות הספורטיבית של הילדה )תחרותיות, כבוד(, או לאיזושהי אג'נדה חבויה לגבי הקריירה העתידית שלה )רווחים גדולים, מלגת לימודים, פרסום(. הורים המעורבים יתר על המידה מופיעים תמיד באימונים, מרבים לצעוק בקרבת המאמן, מתווכחים עם שופטי המשחק ומשקיעים כספים רבים ומוגזמים בפעילות. מכיוון שהשקעתם הרגשית בפעילות היא כה רבה, הם מכווני ניצחון ואינם מוכנים 'להתפשר' בפיתוח היכולת של בתם. הם נוטים להציב מטרות לא ריאליות ולבטא אי שביעות רצון ואף כעס כאשר הספורטאית אינה משיגה מטרות אלה. סגנון ההורות מודלים עכשוויים יותר בפסיכולוגיה של הספורט מתייחסים לא רק למידת מעורבות ההורים אלא גם לאיכותה, כפי שבאה לידי ביטוי בסגנון ההורות. למשל, גרולניק Grolnick,( 2003( הציעה שלושה מושגים הקשורים לסגנונות הורות: "תמיכה ועצמאות לעומת שליטה" "סדר" "מעורבות". שלושת הגורמים הללו משפיעים על רווחתה הנפשית של הילדה הספורטאית ועל המוטיבציה הפנימית שלה לפעילויות שונות. להלן הפירוט: התערבות הורית בספורט | 17 | 16 התערבות הורית בספורט
- Page 1 and 2: ישראל ISRAEL לעבור את
- Page 3 and 4: עריכה מקצועית: נע
- Page 5 and 6: פתח דבר קוראים יקרי
- Page 7: הוא אחד ההישגים של
- Page 11 and 12: פיתחו את פעילות הספ
- Page 13 and 14: הקשיבו לנושאים החש
- Page 15 and 16: רגעים של התמודדות נ
- Page 17 and 18: יצירת מנהיגות נשים
- Page 19 and 20: לספורטאית מתרחשים
- Page 21 and 22: התמדה, מחויבות ות
- Page 23 and 24: המלצות לשיפור מערכ
- Page 25 and 26: ספורט, מגדר ותקשו
- Page 27 and 28: פריצת מעגל הקסמים -
- Page 29 and 30: והאמון ההדדי. בדר
- Page 31 and 32: פרפר בן יום שאל פרפ
מעורבות הורית בספורט:<br />
השפעתה על התפתחות ספורטאיות וחשיבותה עבור מאמנים ומאמנות<br />
ד"ר רועי סמואל - יועץ, חוקר, ומרצה בפסיכולוגיית ספורט<br />
אוניברסיטת פלורידה סטייט, מכללת סמינר הקיבוצים ומרכז מדיקס לרפואת ספורט | roydsamuel@gmail.com<br />
מבוא: על חשיבות המעורבות ההורית בספורט<br />
מעורבות הורית involvement) (parental בפעילות הספורטיבית<br />
של ילדים ונוער הפכה בשנים האחרונות לנושא המעורר תשומת-<br />
לב רבה בתחומי האימון, הפסיכולוגיה של הספורט ותקשורת<br />
הספורט. בעוד שבעבר נהגו הורים להפקיד באופן די בלעדי את<br />
ההתפתחות המקצועית בידיהם של מאמנים ואגודות ספורט, היום<br />
משמשים הורים רבים בתפקיד של סוכנים ומאמנים של ילדיהם<br />
ומשפיעים באופן ישיר על התפתחות הקריירה שלהם. המחקר<br />
מראה כי הורים יכולים לשמש מקור תמיכה רגשי משמעותי<br />
ביותר עבור ספורטאים צעירים ולחלופין - אחד ממקורות הלחץ<br />
הגדולים ביותר 2005) Holt, .(Wolfenden &<br />
"תמיכה הורית" מוגדרת כהתנהגויות של הורים הנתפסות על-ידי<br />
ילדיהם כמקדמות את ההשתתפות והביצוע שלהם בספורט.<br />
"לחץ הורי", לעומת זאת, מוגדר כהתנהגויות של הורים הנתפסות<br />
על-ידי ילדיהם כמבטאות ציפיות לא הגיוניות להצלחה. למעשה,<br />
לחץ הורי מבטא חוסר התאמה בין ציפיות ההורה וציפיות<br />
הספורטאי הצעיר. למשל, האב חושב שבתו היא השחקנית<br />
הטובה ביותר בקבוצה, ולכן היא צריכה לקבל את רוב הכדורים<br />
ולזרוק הכי הרבה פעמים לסל. האב מעביר את ציפיותיו לבתו,<br />
למאמן ואף לשאר ההורים. הילדה, לעומת זאת, מחשיבה עצמה<br />
כשחקנית ממוצעת, שצריכה ליטול חלק השווה לשאר השחקניות<br />
בקבוצה, וחשה לחץ לעמוד בציפיות האב. כתוצאה מכך היא<br />
חווה חרדה תחרותית במהלך משחקים ומבוכה מהתנהגות אביה<br />
כלפי חברותיה לקבוצה. חשוב להבין כי הדגש בשני המקרים<br />
)תמיכה ולחץ( הוא על תפיסת הילדה ולאו דווקא על ההתנהגות<br />
ההורית לכשעצמה, או על תפיסת ההורה את התנהגותו שלו<br />
.(Hoyle & Leff, 1997)<br />
באופן כללי, המחקר בפסיכולוגיה של הספורט מראה שתמיכה<br />
הורית חיונית להשתתפות ולהצלחה של ילדים בספורט Horn(<br />
Alferman, 2004 .)& Horn, 2007; Wuerth, Lee, & תמיכה הורית<br />
בקרב ספורטאים צעירים קשורה להנאה רבה יותר מפעילות<br />
ספורטיבית, להערכה חיובית יותר של הישגים ולתפיסה חיובית<br />
יותר של ערך עצמי. לעומת זאת, לחץ הורי קשור לאי שביעות<br />
רצון מהשתתפות בספורט, להפסקת פעילות ספורטיבית,<br />
למתח הקשור להערכה של הישגים ולתפיסה שלילית או לא<br />
בטוחה של ערך עצמי (1997 Leff, .(Hoyle &<br />
בסקר שנעשה בקרב 132 מאמני טניס בארצות-הברית נמצא<br />
שהמאמנים תפסו את ההורים כחשובים מאוד להצלחת הטניסאים<br />
הצעירים. המאמנים השיבו כי 59% מההורים שעמם באו במגע<br />
היו בעלי השפעה חיובית על התפתחותם המקצועית של ילדיהם.<br />
התנהגויות חיוביות של ההורים כללו דאגה ללוגיסטיקה ולהסעות,<br />
תמיכה רגשית וכלכלית, אפשרויות להתפתח בטניס ואהבה ללא<br />
תנאי. לעומת זאת, 36% מההורים שעמם באו במגע השפיעו<br />
לרעה על התפתחות הספורטאים. התנהגויות שליליות התבטאו<br />
בשימת דגש רב מדי על ניצחון, ציפיות לא ריאליות של ההורה<br />
מהילד וביקורת מצד ההורה על הילד Rolo, (Gould, Lauer,<br />
.Jannes, & Pennisi, 2006)<br />
אם כן, השפעת ההורים על הפעילות הספורטיבית של ילדיהם<br />
חשובה הן לילדים עצמם והן למאמנים, ורצוי כי תאופיין בתמיכה<br />
ולא בלחץ. במאמר זה אסקור את נושא המעורבות ההורית<br />
בספורט תוך התייחסות לסוגי מעורבות ולסגנונות הורות, השפעת<br />
המעורבות ההורית על תחושת המסוגלות והמוטיבציה של ילדות<br />
בספורט ועל התפתחות הקריירה שלהן כספורטאיות. לבסוף,<br />
אציע דרכים יעילות להכוונת מעורבות הורית באופן חיובי ותורם.<br />
סוגים של מעורבות הורית בספורט<br />
מידת המעורבות<br />
הלסטד (1987 (Hellstedt, הציע את אחד המודלים הראשונים<br />
בספורט בהקשר של מעורבות הורית. הוא טען כי קיים רצף<br />
של מידת המעורבות - ממעורבות חסר, דרך מעורבות מתונה<br />
ועד מעורבות יתר )ראה איור(.<br />
-<br />
מעורבות<br />
יתר<br />
+<br />
מעורבות<br />
מתונה<br />
-<br />
מעורבות<br />
חסר<br />
מעורבות חסר מתייחסת להיעדר השקעה רגשית, כלכלית<br />
או פונקציונאלית מצד ההורים, הבאה לידי ביטוי באי הופעה<br />
למשחקים, בחוסר תרומה לכלל הקבוצה או המועדון, השקעה<br />
מינימאלית בציוד, עניין מועט בקשר עם המאמן והעדר סיוע<br />
לספורטאיות להציב מטרות ריאליות.<br />
מעורבות מתונה מתבטאת בהכוונה יציבה של ההורה, אך כזו<br />
המאפשרת לספורטאית עצמה להיות מעורבת בקבלת החלטות<br />
לגבי הקריירה שלה. הורים מסוג זה מעוניינים במשוב מהמאמן<br />
לגבי התפתחותה המקצועית של בתם, תומכים בפעילות כלכלית<br />
מבלי להגזים ומציבים לה מטרות ריאליות. הם תורמים למועדון<br />
בהסעות, בארגון מסיבות וכיו"ב, אבל משאירים את הנושא<br />
המקצועי לצוות המאמנים.<br />
מעורבות יתר קשורה לסיפוק צרכים אישיים של ההורה דרך<br />
הפעילות הספורטיבית של הילדה )תחרותיות, כבוד(, או לאיזושהי<br />
אג'נדה חבויה לגבי הקריירה העתידית שלה )רווחים גדולים, מלגת<br />
לימודים, פרסום(. הורים המעורבים יתר על המידה מופיעים<br />
תמיד באימונים, מרבים לצעוק בקרבת המאמן, מתווכחים עם<br />
שופטי המשחק ומשקיעים כספים רבים ומוגזמים בפעילות.<br />
מכיוון שהשקעתם הרגשית בפעילות היא כה רבה, הם מכווני<br />
ניצחון ואינם מוכנים 'להתפשר' בפיתוח היכולת של בתם. הם<br />
נוטים להציב מטרות לא ריאליות ולבטא אי שביעות רצון ואף<br />
כעס כאשר הספורטאית אינה משיגה מטרות אלה.<br />
סגנון ההורות<br />
מודלים עכשוויים יותר בפסיכולוגיה של הספורט מתייחסים<br />
לא רק למידת מעורבות ההורים אלא גם לאיכותה, כפי<br />
שבאה לידי ביטוי בסגנון ההורות. למשל, גרולניק Grolnick,(<br />
2003( הציעה שלושה מושגים הקשורים לסגנונות הורות:<br />
"תמיכה ועצמאות לעומת שליטה"<br />
"סדר"<br />
"מעורבות".<br />
שלושת הגורמים הללו משפיעים על רווחתה הנפשית של<br />
הילדה הספורטאית ועל המוטיבציה הפנימית שלה לפעילויות<br />
שונות.<br />
להלן הפירוט:<br />
התערבות הורית בספורט | 17<br />
| 16 התערבות הורית בספורט
Change language