×× ××× ××××× ××ª ×××××× ××¦××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One

More documents

Recommendations

Info

במגרש של מי באמת נמצא הכדור?‏ ד"ר רותי פילץ בורשטיין - מנכ"לית מכון וינגייט rutiepb@wingate.org.il בשני העשורים האחרונים אנחנו עדים לירידה משמעותית בהרגלי הספורט והפעילות הגופנית של ילדים ובני נוער.‏ השינוי במגמה בא לידי ביטוי בגילי 14-12, בשני המינים,‏ אך מידת השינוי גדולה יותר בקרב בנות בהשוואה לבנים.‏ ממצאים אלו עולים כתוצאה ממחקרים שבוצעו במספר מדינות והשתמשו במדידות מדויקות ומבוקרות של הוצאה אנרגטית יומית בשיטה של מים מסומנים פעמיים 1996( al., .)Torun et ‏'גורמי רעש סביבתיים'‏ לצד ‏'נטישת'‏ הפעילות הגופנית,‏ המאפיינת את כלל אוכלוסיית הילדים והנוער במדינות המערב ובכללן ישראל,‏ אנו מתמודדים,‏ במקביל,‏ עם תופעה מוכרת של פרישת ספורטאיות צעירות מהמסלול התחרותי.‏ באופן אינטואיטיבי אנו נוטים לחפש את הסיבות לנטישה בגורמים פיזיים-פיזיולוגיים,‏ שהרי הם המרכיבים הבסיסיים,‏ הראשוניים,‏ המנתבים את הנערה לענף ספורט זה או אחר ולאחר מכן - להצלחתה במגרש התחרותי.‏ לא כך הדבר בתחומי עניין אחרים כגון מוזיקה,‏ אמנות ועוד ‏)ההיבט הפיזיולוגי איננו מרכיב באיתור אמנים(.‏ התחום הפיזיולוגי הוא אפוא זה שאותו אנו מפתחים ומטפחים במהלך הקריירה הספורטיבית של הנערה,‏ אולם כאשר בוחנים את השטח באמצעות ראיונות אישיים,‏ מחקרים מבוקרים ותצפיות,‏ אנו עדים לכמה ‏'גורמי רעש סביבתיים':‏ הורים,‏ מאמנים והחברה שבה גדלה הנערה,‏ שלכל אחד מהם,‏ ובעיקר לאינטראקציה ביניהם,‏ יש תפקיד הכרחי בבניית הקריירה של הספורטאית ובהחלטתה,‏ בשלב מסוים,‏ ‏'לנטוש'‏ את הספורט ולבחור בתחום אחר &( Weinberg Dowda et al., 2007; Singer & Murphey, 1997; )Gould, 2010 ‏)ראה גם מאמרם של אורבך ובלומנשטיין בחוברת זו(.‏ חשוב לציין כי המונח ‏'גורמי רעש סביבתיים'‏ אינו מופיע בשום פנים בהקשר שלילי אלא מתייחס לגורמים המשפיעים על הספורטאית,‏ ישירות או בעקיפין,‏ ובסופו של תהליך מובילים להחלטה שתקבל בהתייחס לקריירה הספורטיבית שלה.‏ מעורבות ההורים ראשיתה של קריירה ספורטיבית הוא תמיד בחוג - אחד או יותר,‏ שהילד משתתף בו;‏ לעתים מתוך בחירה,‏ לעתים ‏"כי זה מה שאימא אוהבת"‏ ולפעמים בגלל רצון האב שבנו/בתו יהיה מה שהוא לא הצליח להיות...‏ את ההורים בעלי המודעות הגבוהה,‏ שמזהים כישרונות אצל ילדם ומעוניינים לקדמם בנתיב הנכון ביותר,‏ אנו פוגשים לאחרונה בהקשר של ‏"יום הכוונת ילדים לספורט",‏ אירוע שאנו מקיימים במכון וינגייט כמה פעמים בשנה,‏ בשיתוף עם התאחדות הספורט לבתי-הספר.‏ אין ספק שהמודעות והתמיכה של ההורים בשלב ההתחלתי הזה רצויה ואפילו הכרחית.‏ עם זאת,‏ אנחנו מכירים גם את תופעת מעורבות היתר של ההורים,‏ כפי שמציג המודל של הלסטד )1987 )Hellstedt, ‏)ראה סקירתו המקיפה של ד"ר רועי סמואל בחוברת זו(.‏ מעורבות יתר של הורים מפעילה לחץ סמוי וגלוי על הספורטאית הן בהצבת רף ציפיות לא סביר,‏ הן בביקורת שלילית על תוצאות שהושגו וכישלונות לאורך הדרך והן במתן הנחיות למאמן ובערעור הסמכות המקצועית שלו בעיני הבת.‏ מעורבות מתונה ומדודה של ההורים תשדר לספורטאית תמיכה בעצם הבחירה שלה לעסוק בענף הספורט שבחרה ובדרך שבה היא מתקדמת.‏ תמיכה זו ‏'תשדר'‏ לה כי ההורים מאמינים ביכולתה להגיע לתוצאות,‏ וכי בדרך להישגים לא ניתן לדלג גם על כישלונות ואכזבות.‏ התמיכה הכספית,‏ רכישת ציוד,‏ הסעות,‏ נוכחות באימונים ‏)מדי פעם(‏ ובתחרויות,‏ תקשורת חיובית ובונה עם המאמן - כל אלה הם התמיכה ההכרחית בדרכה של כל ספורטאית.‏ הקשר המידתי והאמתי בין הספורטאית לבין ההורים בשלבים השונים של הקריירה הספורטיבית יאפשרו דיון ענייני ופתוח בשלב מתקדם יותר,‏ כאשר הספורטאית תעמוד בצומת של התלבטות אישית:‏ ‏"מי אני?‏ אישה?‏ שחיינית?‏ ג'ודוקא?"‏ ‏"מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה,‏ ואיך אני רוצה להיראות?"‏ ‏"על מה אני מוכנה לוותר?".‏ אין ספק שגם אם ההחלטה הסופית תהיה של הספורטאית עצמה,‏ לדעתם ולהמלצתם של ההורים יהיה משקל רב משמעות בהחלטה זו.‏ הנכונות של הנערה להתייעץ ולהקשיב היא תוצר של קשר רציף ותומך עם ההורים בשנים הראשונות,‏ השנים הבונות את הקריירה המקצועית שלה.‏ הבחנה מגדרית בחברה הישראלית בהקשר של ספורט לצד המעגל המשפחתי הקרוב ביותר,‏ אי אפשר להקל ראש במשמעות של המעגל הבא,‏ והוא החברה שבה גדלה הספורטאית.‏ המסורת ותפיסת החברה את הספורט כדרך חיים ואת מעורבותן של נערות בספורט שונות בחברות ובמדינות שונות,‏ גם בין אלה המוגדרות כמדינות המערב.‏ מאפייני החברה בישראל משמשים בהחלט דגם מעניין לכך.‏ אין עוררין על תרומתה של הפעילות הספורטיבית למגוון רחב של תחומים בחיים:‏ בריאות פיזית,‏ חוסן נפשי,‏ ביטחון עצמי והכרה ביכולת האישית,‏ הישגים אקדמיים ועוד ‏)על כך הרחיבו ד"ר איריס אורבך וד"ר בוריס בלומינשטיין במאמרם בחוברת זו(.‏ אך האם,‏ לצד כל אלה,‏ העיסוק בספורט גם מְ‏ מַ‏ צב אותנו במקום גבוה,‏ מוערך יותר בחברה בישראל?‏ אין ספק כי כאן ישנה הבחנה מגדרית ברורה:‏ הורים מעריכים יותר יכולות ספורטיביות של בנים מאלה של בנות,‏ מעודדים בנים לפעילות ספורטיבית ומאמינים יותר ביכולות שלהם.‏ גישה זו אינה מהווה,‏ בלשון המעטה,‏ חיזוק חיובי לספורטאית בצומת של קבלת החלטות באשר להמשך הקריירה המקצועית שלה.‏ אם נבחן את ההיסטוריה הלא רחוקה של החברה המערבית,‏ לא נוכל להתעלם מאמירות ברורות כנגד השתתפות נשים בספורט,‏ של הברון פייר דה-קוברטן,‏ מחדש המשחקים האולימפיים בעת החדשה בסוף המאה ה-‏‎19‎‏:‏ ‏"הספורט התחרותי של הנשים נוגד את חוקי הטבע...‏ נשים לא השתתפו במשחקים האולימפיים בתקופה העתיקה,‏ ואין כל סיבה שתשתתפנה במשחקים בתקופה המודרנית".‏ שינוי עמדות:‏ חשיבה,‏ תכנון ומשאבים במהלך השנים נקטו מדינות שונות צעדים ברורים,‏ הן ברמת החקיקה )'9 'Title בארה"ב(‏ והן באמצעות תהליכי שיווק,‏ כדי להשפיע על שינוי עמדות בחברה,‏ במשפחה ובקרב הילדות והנשים עצמן וכן כדי לחייב את גופי הספורט לקיים ספורט שוויוני בין המינים.‏ בישראל,‏ לפני יותר מעשור הוקמה ‏"העמותה לקידום נשים בספורט",‏ שהציבה כיעד להעלות לשיח הציבורי את הפערים בהזדמנויות,‏ במשאבים,‏ בתקשורת ובייצוג של נערות ונשים בספורט הישראלי.‏ החוק לייצוג הולם של נשים בגופי הספורט במגרש של מי באמת נמצא הכדור?‏ | 11 10 | במגרש של מי באמת נמצא הכדור?‏
הוא אחד ההישגים של העמותה,‏ אולם לא פחות חשובה מכך היא העובדה שפעילות ספורטיבית של ילדות,‏ נערות ונשים בישראל איננה עוד נושא המדובר בחדרי חדרים.‏ עבודה התנדבותית של צוות מחויב ונחוש של נשים וגברים,‏ שהיה לי הכבוד להיות חלק ממנו במשך כשבע שנים,‏ סלל את הדרך להקמת המועצה הלאומית לספורט נשים,‏ המטפלת היום בעידוד ובטיפוח ילדות ונערות בספורט ברמה הלאומית באמצעות ‏"אתנה",‏ הזרוע המקצועית.‏ אין ספק כי הקריירה הספורטיבית של הנערה מצריכה מעטפת,‏ ששותפים לה ‏'שחקנים'‏ רבים:‏ ההורים - שיראו בבתם הספורטאית מקור גאווה;‏ המאמן - שיידע להבחין בכל מה שמייחד אימון של נערה בספורט;‏ החברים בסביבה - שיחזקו את חברתם ואף יגיעו לתחרויות כדי לעודדה ולתמוך בה;‏ גופים מוסדיים כמו ‏"אתנה",‏ שיציעו את התשתית הנכונה לילדות ולנערות אך בעיקר יתנו דגש על שיווק הרעיון בחברה ובניית מודל רצוי של ‏'נערה אתלטית';‏ אוניברסיטאות וגופים אקדמיים שיכירו ויוקירו סטודנטיות ספורטאיות ויעניקו להן מלגות,‏ בדומה לנעשה במדינות אחרות.‏ הספורט הוא מקפצה להישגים בכל תחומי החיים,‏ ונכון יהיה שנערות ונשים ייטלו בו חלק באופן שווה ושוויוני.‏ ייתכן כי ההשקעה הנדרשת כדי למנוע פרישה ‏'טבעית'‏ של ספורטאיות מהמסלול גדולה יותר מזו הנדרשת כדי לנתב אותן לספורט בגיל צעיר,‏ בתחילת הדרך.‏ אי לכך,‏ אנו רואים זאת כמחויבות של כולנו - הורים,‏ מחנכים,‏ מאמנים ומקבלי החלטות ברמה המדינית,‏ לפעול במשותף ולהשקיע חשיבה,‏ תכנון ומשאבים מתאימים כדי לעודד ולהבטיח את המשך הפעילות הספורטיבית-הישגית של נערות.‏ המעורבות שלנו בתמיכה,‏ בעידוד ובטיפוח הקריירה הספורטיבית של הנערות תתרום לחברה בריאה ומאוזנת יותר.‏ במגרש של מי באמת נמצא הכדור?‏ | 13 | 12 במגרש של מי באמת נמצא הכדור?‏
Page 1 and 2: ישראל ISRAEL לעבור את
Page 3 and 4: עריכה מקצועית:‏ נע
Page 5: פתח דבר קוראים יקרי
Page 9 and 10: מעורבות הורית בספו
Page 11 and 12: פיתחו את פעילות הספ
Page 13 and 14: הקשיבו לנושאים החש
Page 15 and 16: רגעים של התמודדות נ
Page 17 and 18: יצירת מנהיגות נשים
Page 19 and 20: לספורטאית מתרחשים
Page 21 and 22: התמדה,‏ מחויבות ות
Page 23 and 24: המלצות לשיפור מערכ
Page 25 and 26: ספורט,‏ מגדר ותקשו
Page 27 and 28: פריצת מעגל הקסמים -
Page 29 and 30: והאמון ההדדי.‏ בדר
Page 31 and 32: פרפר בן יום שאל פרפ

×× ××× ××××× ××ª ×××××× ××¦××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?

×× ××× ××××× ××ª ×××××× ××¦××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One