×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One
×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One
×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
במגרש של מי באמת נמצא הכדור?<br />
ד"ר רותי פילץ בורשטיין - מנכ"לית מכון וינגייט<br />
rutiepb@wingate.org.il<br />
בשני העשורים האחרונים אנחנו עדים לירידה משמעותית בהרגלי<br />
הספורט והפעילות הגופנית של ילדים ובני נוער. השינוי במגמה<br />
בא לידי ביטוי בגילי 14-12, בשני המינים, אך מידת השינוי גדולה<br />
יותר בקרב בנות בהשוואה לבנים. ממצאים אלו עולים כתוצאה<br />
ממחקרים שבוצעו במספר מדינות והשתמשו במדידות מדויקות<br />
ומבוקרות של הוצאה אנרגטית יומית בשיטה של מים מסומנים<br />
פעמיים 1996( al., .)Torun et<br />
'גורמי רעש סביבתיים'<br />
לצד 'נטישת' הפעילות הגופנית, המאפיינת את כלל אוכלוסיית<br />
הילדים והנוער במדינות המערב ובכללן ישראל, אנו מתמודדים,<br />
במקביל, עם תופעה מוכרת של פרישת ספורטאיות צעירות<br />
מהמסלול התחרותי. באופן אינטואיטיבי אנו נוטים לחפש את<br />
הסיבות לנטישה בגורמים פיזיים-פיזיולוגיים, שהרי הם המרכיבים<br />
הבסיסיים, הראשוניים, המנתבים את הנערה לענף ספורט זה או<br />
אחר ולאחר מכן - להצלחתה במגרש התחרותי. לא כך הדבר<br />
בתחומי עניין אחרים כגון מוזיקה, אמנות ועוד )ההיבט הפיזיולוגי<br />
איננו מרכיב באיתור אמנים(.<br />
התחום הפיזיולוגי הוא אפוא זה שאותו אנו מפתחים ומטפחים<br />
במהלך הקריירה הספורטיבית של הנערה, אולם כאשר בוחנים את<br />
השטח באמצעות ראיונות אישיים, מחקרים מבוקרים ותצפיות,<br />
אנו עדים לכמה 'גורמי רעש סביבתיים': הורים, מאמנים והחברה<br />
שבה גדלה הנערה, שלכל אחד מהם, ובעיקר לאינטראקציה<br />
ביניהם, יש תפקיד הכרחי בבניית הקריירה של הספורטאית<br />
ובהחלטתה, בשלב מסוים, 'לנטוש' את הספורט ולבחור בתחום<br />
אחר &( Weinberg Dowda et al., 2007; Singer & Murphey, 1997;<br />
)Gould, 2010 )ראה גם מאמרם של אורבך ובלומנשטיין בחוברת<br />
זו(. חשוב לציין כי המונח 'גורמי רעש סביבתיים' אינו מופיע בשום<br />
פנים בהקשר שלילי אלא מתייחס לגורמים המשפיעים על<br />
הספורטאית, ישירות או בעקיפין, ובסופו של תהליך מובילים<br />
להחלטה שתקבל בהתייחס לקריירה הספורטיבית שלה.<br />
מעורבות ההורים<br />
ראשיתה של קריירה ספורטיבית הוא תמיד בחוג - אחד או יותר,<br />
שהילד משתתף בו; לעתים מתוך בחירה, לעתים "כי זה מה<br />
שאימא אוהבת" ולפעמים בגלל רצון האב שבנו/בתו יהיה מה<br />
שהוא לא הצליח להיות... את ההורים בעלי המודעות הגבוהה,<br />
שמזהים כישרונות אצל ילדם ומעוניינים לקדמם בנתיב הנכון ביותר,<br />
אנו פוגשים לאחרונה בהקשר של "יום הכוונת ילדים לספורט",<br />
אירוע שאנו מקיימים במכון וינגייט כמה פעמים בשנה, בשיתוף<br />
עם התאחדות הספורט לבתי-הספר.<br />
אין ספק שהמודעות והתמיכה של ההורים בשלב ההתחלתי הזה<br />
רצויה ואפילו הכרחית. עם זאת, אנחנו מכירים גם את תופעת<br />
מעורבות היתר של ההורים, כפי שמציג המודל של הלסטד<br />
)1987 )Hellstedt, )ראה סקירתו המקיפה של ד"ר רועי סמואל<br />
בחוברת זו(. מעורבות יתר של הורים מפעילה לחץ סמוי וגלוי<br />
על הספורטאית הן בהצבת רף ציפיות לא סביר, הן בביקורת<br />
שלילית על תוצאות שהושגו וכישלונות לאורך הדרך והן במתן<br />
הנחיות למאמן ובערעור הסמכות המקצועית שלו בעיני הבת.<br />
מעורבות מתונה ומדודה של ההורים תשדר לספורטאית תמיכה<br />
בעצם הבחירה שלה לעסוק בענף הספורט שבחרה ובדרך<br />
שבה היא מתקדמת. תמיכה זו 'תשדר' לה כי ההורים מאמינים<br />
ביכולתה להגיע לתוצאות, וכי בדרך להישגים לא ניתן לדלג גם<br />
על כישלונות ואכזבות. התמיכה הכספית, רכישת ציוד, הסעות,<br />
נוכחות באימונים )מדי פעם( ובתחרויות, תקשורת חיובית ובונה<br />
עם המאמן - כל אלה הם התמיכה ההכרחית בדרכה של כל<br />
ספורטאית.<br />
הקשר המידתי והאמתי בין הספורטאית לבין ההורים בשלבים<br />
השונים של הקריירה הספורטיבית יאפשרו דיון ענייני ופתוח<br />
בשלב מתקדם יותר, כאשר הספורטאית תעמוד בצומת של<br />
התלבטות אישית: "מי אני? אישה? שחיינית? ג'ודוקא?" "מה אני<br />
רוצה להיות כשאהיה גדולה, ואיך אני רוצה להיראות?" "על מה<br />
אני מוכנה לוותר?". אין ספק שגם אם ההחלטה הסופית תהיה<br />
של הספורטאית עצמה, לדעתם ולהמלצתם של ההורים יהיה<br />
משקל רב משמעות בהחלטה זו. הנכונות של הנערה להתייעץ<br />
ולהקשיב היא תוצר של קשר רציף ותומך עם ההורים בשנים<br />
הראשונות, השנים הבונות את הקריירה המקצועית שלה.<br />
הבחנה מגדרית בחברה הישראלית<br />
בהקשר של ספורט<br />
לצד המעגל המשפחתי הקרוב ביותר, אי אפשר להקל<br />
ראש במשמעות של המעגל הבא, והוא החברה שבה גדלה<br />
הספורטאית. המסורת ותפיסת החברה את הספורט כדרך<br />
חיים ואת מעורבותן של נערות בספורט שונות בחברות ובמדינות<br />
שונות, גם בין אלה המוגדרות כמדינות המערב. מאפייני החברה<br />
בישראל משמשים בהחלט דגם מעניין לכך.<br />
אין עוררין על תרומתה של הפעילות הספורטיבית למגוון רחב של<br />
תחומים בחיים: בריאות פיזית, חוסן נפשי, ביטחון עצמי והכרה<br />
ביכולת האישית, הישגים אקדמיים ועוד )על כך הרחיבו ד"ר איריס<br />
אורבך וד"ר בוריס בלומינשטיין במאמרם בחוברת זו(. אך האם,<br />
לצד כל אלה, העיסוק בספורט גם מְ מַ צב אותנו במקום גבוה,<br />
מוערך יותר בחברה בישראל? אין ספק כי כאן ישנה הבחנה<br />
מגדרית ברורה: הורים מעריכים יותר יכולות ספורטיביות של בנים<br />
מאלה של בנות, מעודדים בנים לפעילות ספורטיבית ומאמינים<br />
יותר ביכולות שלהם. גישה זו אינה מהווה, בלשון המעטה, חיזוק<br />
חיובי לספורטאית בצומת של קבלת החלטות באשר להמשך<br />
הקריירה המקצועית שלה.<br />
אם נבחן את ההיסטוריה הלא רחוקה של החברה המערבית, לא<br />
נוכל להתעלם מאמירות ברורות כנגד השתתפות נשים בספורט,<br />
של הברון פייר דה-קוברטן, מחדש המשחקים האולימפיים<br />
בעת החדשה בסוף המאה ה-19: "הספורט התחרותי של<br />
הנשים נוגד את חוקי הטבע... נשים לא השתתפו במשחקים<br />
האולימפיים בתקופה העתיקה, ואין כל סיבה שתשתתפנה<br />
במשחקים בתקופה המודרנית".<br />
שינוי עמדות: חשיבה, תכנון ומשאבים<br />
במהלך השנים נקטו מדינות שונות צעדים ברורים, הן ברמת<br />
החקיקה )'9 'Title בארה"ב( והן באמצעות תהליכי שיווק, כדי<br />
להשפיע על שינוי עמדות בחברה, במשפחה ובקרב הילדות<br />
והנשים עצמן וכן כדי לחייב את גופי הספורט לקיים ספורט<br />
שוויוני בין המינים.<br />
בישראל, לפני יותר מעשור הוקמה "העמותה לקידום נשים<br />
בספורט", שהציבה כיעד להעלות לשיח הציבורי את הפערים<br />
בהזדמנויות, במשאבים, בתקשורת ובייצוג של נערות ונשים<br />
בספורט הישראלי. החוק לייצוג הולם של נשים בגופי הספורט<br />
במגרש של מי באמת נמצא הכדור? | 11<br />
10<br />
| במגרש של מי באמת נמצא הכדור?
Change language