×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One
×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One ×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One
ולמחויבותם יותר מאשר בקרב נשים. כישלונות של הגברים מתויגים כחוסר ריכוז, לעומת היכולת הדלה וחוסר הניסיון המוסברים על-ידי התקשורת כסיבות לכישלונן של הנשים .)Billings & Eastman, 2003( תופעה מוכרת היא ההתייחסות של התקשורת לספורטאיות כאל אובייקטים מיניים. הערות סקסיסטיות והדגשת המראה החיצוני 2003( Martin, )Higgs, Weiller & מאפיינים לא אחת את הסיקור העיתונאי של ספורט הנשים. לכן, אין זה מפתיע שהתקשורת מעדיפה להתמקד בספורטאיות בעלות גוף חטוב, או כאלו המתלבשות באופן מרהיב )פייגין, 2004(. בחלק מהמקרים, הסיקור מתמקד בנושאים שכלל אינם קשורים לספורט עצמו. שתי דוגמאות בולטות לסיקור הסטריאוטיפי של ספורט הנשים הן הטניסאית הרוסייה אנה קורניקובה והאתלטית האמריקנית פלורנס גריפית' ג'וינר. הראשונה, אף שמעולם לא זכתה בטורניר מקצועני ליחידות, הפכה לשחקנית הטניס )אם לא לספורטאית( המסוקרת ביותר בעולם בתחילת שנות האלפיים, כשהמראה החיצוני הפך למוקד העניין בה Harris( Harris, 2005 &(. Clayton, ;2002 במקרה של גריפית' ג'וינר, על- אף שיאיה הספורטיביים יוצאי הדופן, הנחשבים לבלתי שבירים גם שנים ארוכות אחרי פרישתה ומותה, התמקדה התקשורת בהופעתה החיצונית, בדגש על חליפות הריצה שלבשה וציפורניה הארוכות לא פחות מאשר יכולותיה על מסלול הריצה ,King( 2007(. המקרה דומה לעיסוק התקשורתי האובססיבי בקולות המאמץ, המושווים תדיר לגניחות מיניות, של הטניסאית הרוסייה מריה שראפובה בעת משחקיה. מדוע מתעלמים מדורי הספורט מסיקור ספורט נשים? העובדה שהתקשורת הפכה לספקית מרכזית, ולעתים אף בלעדית, של מידע הפכה אותה לאחד ממוקדי הכוח המשמעתיים בחברה המודרנית. אי לכך, השפעותיה על סדר היום החברתי ועל תפיסת המציאות של בני האדם הוכחו בשורה ארוכה של מחקרים. הפופולריות יוצאת הדופן שזוכים לה שידורי הספורט רק מדגישה את ההשפעה של היקף ואופן סיקור ספורט הנשים על אוהדי הספורט. צרכני התקשורת אינם מתעניינים בספורט נשים התפיסה המקובלת בתקשורת לגבי סיקור ספורט הנשים מתבססת על הערכות שלפיהן אוהדי הספורט אינם מתעניינים בספורט הנשים. ברמה הבסיסית, ישנם מחקרים במקומות שונים בעולם, המלמדים על חוסר הרצון של עורכים להתמודד בכלל עם הטענה הזו 2010( Galily, .)Hardin, 2005; Tamir & הנחת העבודה שלהם היא שצרכני תקשורת הספורט מתעניינים מעט מאוד, אם בכלל, בספורט הנשים, ומכיוון שכך, אין מקום להרחיב את הסיקור בתחום. ההנחה והמשמעות המעשית שלה מלמדים, הלכה למעשה, על שביעות רצון ממבנה הכוח הקיים, המתבטא בהתעלמות תקשורתית מוחלטת כמעט מספורט הנשים. בה בעת, וכאן אולי טמון הקושי העמוק והבסיסי בעשייה הפמיניסטית, ממשיכים גם מבקריה הגדולים ביותר של החלוקה המגדרית בעיתונות הספורט לקרוא בשקיקה את המדור; שהרי אהדת הספורט ידועה באופיה הטוטאלי ובטווח גבולותיה הרחב. משמעות הדבר היא כי גם אם קיימת הסתייגות חברתית מהיבטים תוכניים במדור, לא יהיה לכך ביטוי בשינוי באחוזי החשיפה של העיתונים. כך גם לא יידרש שינוי או חשיבה מחודשת לגבי הערכים והתפיסות המקובלות במערכת. אף-על-פי כן, נתונים שנאספו במחקרים שונים מוכיחים כי קיים עניין לא מבוטל בספורט הנשים בקרב אוהדי ספורט - גברים ונשים כאחד )תמיר, 2009; 2005 .)Hardin, נשים אינן מגלות עניין רב בספורט צד אחר של אותה מטבע היא הטענה, הנשמעת על-ידי עורכי ספורט, שנשים באשר הן אינן מגלות עניין רב בספורט. לפיכך, על בסיס אותו היגיון, אין טעם להרחיב את הסיקור של ספורט הנשים. אלא שההנחה שספורט הנשים הוא עניין לנשים בלבד הוכחה כאמור כשגויה. יתרה מכך, נתונים מהעולם מצביעים דווקא על מגמה הפוכה: נשים צופות בשידורי ספורט בשיעורים גבוהים מאוד, לעתים אף יותר מאלו של גברים. כך למשל, מנתונים של חברת נילסן עולה כי יותר נשים מגברים צפו בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בלונדון 2012 ואף בתחרויות עצמן. בגמר הסופרבול האמריקני בשנת 2012 היוו הנשים כ-45% מכלל הצופים, ושיעורים דומים נמדדו באירועי ספורט רבים נוספים לכל אורך השנה )2012 Riper, .)Van התקשורת מהווה מראה למציאות הספורט מסבים עורכי ספורט את תשומת-הלב גם להישגים הספורטיביים. הטענה המקובלת היא כי כאשר הנשים מגיעות להישגים מקצועיים מרשימים בספורט הן זוכות לסיקור הולם ולהיפך. בכך, למעשה, מדגישים עורכי הספורט את תפקידה של התקשורת כמי שמהווה מראָ ה למציאות. אלא שמבט מעמיק יותר במדורי הספורט מלמד שערכי החדשות המיוחסים לספורט נשים שונים בתכלית מהערכים המצופים מספורט הגברים. בעוד הפעילות של נשים בספורט זוכה לערך חדשותי גבוה רק כאשר היא חורגת מהשגרה, הפעילות הגברית נאמדת בסולם ערכים שונה. הגדרת הערך החדשותי לספורט הגברים רגישה הרבה יותר מהערך הבסיסי לספורט הנשים, ובהתאם לכך מעניקה התקשורת התייחסות משמעותית כמעט לכל פעולה שגרתית בספורט הגברים. עיתונאי הספורט מתעניינים בכל העברה של שחקן מקבוצה לקבוצה, בכל שחקן זר המגיע לשחק בישראל ואפילו באימונים השגרתיים של קבוצות כדורגל וכדורסל בישראל, אולם אינם נוקטים אותו קנה-מידה לאירועים מקבילים בספורט הנשים. באופן מוצהר, הערך החדשותי המוענק לאירועי הספורט נגזר לכאורה מהמציאות ובעיקר מהעניין המיוחס לקוראים, אולם נשים אינן מגלות עניין רב בספורט ישנן מעט עיתונאיות ספורט בהיעדר נתונים ביחס להעדפות הציבור דומה שגם הגדרת הערך החדשותי נותרת עמומה ובלתי מבוססת. ישנן מעט עיתונאיות ספורט כיוון נוסף להסבר העדיפות הברורה שמעניקה תקשורת הספורט לספורט הגברים מתמקד במספרן המועט של עיתונאיות הספורט. בניגוד למגמת הפמיניזציה של התקשורת, נותרה עיתונות הספורט תחום גברי באופן מובהק. ההנחה המקובלת היתה שכניסתן של נשים לארגוני תקשורת הספורט תוביל לשינויים עמוקים ביחס לספורט הנשים. הנתונים מלמדים כי עיתונאיות הספורט לא הצליחו לשנות באופן מהותי את קו המחשבה ביחס לספורט הנשים. להיפך. כניסתן של נשים למרחב התקשורתי הספורטיבי דווקא אשררה את הדומיננטיות הגברית. עיתונאיות הספורט חיקו את הקודים הגבריים ואת הנורמות המקובלות בתקשורת הספורט ואף אימצו את קני-המידה של עיתונאי הספורט - הגברים, לשיפוט של המציאות הספורטיבית )תמיר וברנשטיין, 2012(. צרכני התקשורת אינם מתעניינים בספורט נשים התקשורת מהווה מראה למציאות בניסיון להסביר את הסיקור המזערי של נשים בתקשורת ספורט, מגדר ותקשורת | 51 | 50 ספורט, מגדר ותקשורת
פריצת מעגל הקסמים - דרך תקשורת הספורט מקומן של נשים והיחס המוענק להן במוסדות חברתיים שונים העסיקו את המחקר בעשרות השנים האחרונות, כחלק מהמאבק הפמיניסטי לחשיפת ממדי האפליה המינית שחוות נשים במקומות שונים. מעט יותר ממאה שנים לאחר שפייר דה-קוברטן, יוזם המשחקים האולימפיים בעת החדשה, התרעם בבוטות על אפשרות שיתופן של נשים במשחקים, הפכה נוכחותן של ספורטאיות באירועי הספורט טבעית וברורה. אולם נראה כי ספורט הנשים עודנו נתפס כספיח שולי בתקשורת הספורט, כפי שהדברים באים לידי ביטוי במחקרים רבים ומגוונים. שוליותו של התחום כה מובנת מאליה, עד כי היא אינה מעורערת. היקף הסיקור של ספורט הנשים ואופיו מתקיימים במסגרת המרחב היחסי שמאפשרת הדומיננטיות הגברית במדורי הספורט. הצלחה התמדה יחד הזדמנות ביטחו הבטחה אנרגיה נצחון הנאה הפסד זכיה הישג כשלון מודל חיובי קושי הצלח יחד התמדה תמיכה הזדמנות הבטחה נצחון חוזקה הישגיות אנרגיה מסוגלו הפסד זכיה הישג לחץ חברות קוש הצלחה אנרגיה הישג התמדה הזדמנות הבטחה נצחון הפסד זכיה היש כשלון הנאה מסוגלות ביטחון למידה בסיכומו של דבר, הגברת מקומן של נשים בעולם הספורט כרוכה בפריצת מעגל הקסמים. להשקעה תקציבית וחינוכית יש משקל רב בשיפור סיכוייהן של נשים לעסוק בספורט מעבר לגילי בית-הספר, אולם מקומה של התקשורת חשוב במיוחד לאור יכולתה ליצור מודלים להזדהות ולהגביר את טבעיות נוכחותן של נשים בעולם הספורט. נראה כי פריצת המעגל דרך תקשורת הספורט תהיה קשה ביותר, כל עוד שומרי הסף ימשיכו להחזיק באמיתות שאינן בדוקות בהכרח. התקווה לזהות שינוי בסדרי העדיפויות המגדריים כתוצאה מתהליך הפמיניזציה הגובר של תקשורת הספורט כרוכה בהצטרפות עיתונאי ועיתונאיות ספורט בעלי מטען ערכי שונה מהמצב הקיים. בהתמשך המצב הנוכחי, נראה כי הדרך לייצוג תקשורתי הולם לספורט הנשים עוד ארוכה. רשימת המקורות שמורה ביחידה לספורט הישגי. ספורט, מגדר ותקשורת | 53 | 52 ספורט, מגדר ותקשורת
- Page 1 and 2: ישראל ISRAEL לעבור את
- Page 3 and 4: עריכה מקצועית: נע
- Page 5 and 6: פתח דבר קוראים יקרי
- Page 7 and 8: הוא אחד ההישגים של
- Page 9 and 10: מעורבות הורית בספו
- Page 11 and 12: פיתחו את פעילות הספ
- Page 13 and 14: הקשיבו לנושאים החש
- Page 15 and 16: רגעים של התמודדות נ
- Page 17 and 18: יצירת מנהיגות נשים
- Page 19 and 20: לספורטאית מתרחשים
- Page 21 and 22: התמדה, מחויבות ות
- Page 23 and 24: המלצות לשיפור מערכ
- Page 25: ספורט, מגדר ותקשו
- Page 29 and 30: והאמון ההדדי. בדר
- Page 31 and 32: פרפר בן יום שאל פרפ
ולמחויבותם יותר מאשר בקרב נשים. כישלונות של הגברים<br />
מתויגים כחוסר ריכוז, לעומת היכולת הדלה וחוסר הניסיון<br />
המוסברים על-ידי התקשורת כסיבות לכישלונן של הנשים<br />
.)Billings & Eastman, 2003(<br />
תופעה מוכרת היא ההתייחסות של התקשורת לספורטאיות<br />
כאל אובייקטים מיניים. הערות סקסיסטיות והדגשת המראה<br />
החיצוני 2003( Martin, )Higgs, Weiller & מאפיינים לא אחת<br />
את הסיקור העיתונאי של ספורט הנשים. לכן, אין זה מפתיע<br />
שהתקשורת מעדיפה להתמקד בספורטאיות בעלות גוף<br />
חטוב, או כאלו המתלבשות באופן מרהיב )פייגין, 2004(.<br />
בחלק מהמקרים, הסיקור מתמקד בנושאים שכלל אינם קשורים<br />
לספורט עצמו. שתי דוגמאות בולטות לסיקור הסטריאוטיפי של<br />
ספורט הנשים הן הטניסאית הרוסייה אנה קורניקובה והאתלטית<br />
האמריקנית פלורנס גריפית' ג'וינר. הראשונה, אף שמעולם<br />
לא זכתה בטורניר מקצועני ליחידות, הפכה לשחקנית הטניס<br />
)אם לא לספורטאית( המסוקרת ביותר בעולם בתחילת שנות<br />
האלפיים, כשהמראה החיצוני הפך למוקד העניין בה Harris(<br />
Harris, 2005 &(. Clayton, ;2002 במקרה של גריפית' ג'וינר, על-<br />
אף שיאיה הספורטיביים יוצאי הדופן, הנחשבים לבלתי שבירים<br />
גם שנים ארוכות אחרי פרישתה ומותה, התמקדה התקשורת<br />
בהופעתה החיצונית, בדגש על חליפות הריצה שלבשה וציפורניה<br />
הארוכות לא פחות מאשר יכולותיה על מסלול הריצה ,King(<br />
2007(. המקרה דומה לעיסוק התקשורתי האובססיבי בקולות<br />
המאמץ, המושווים תדיר לגניחות מיניות, של הטניסאית הרוסייה<br />
מריה שראפובה בעת משחקיה.<br />
מדוע מתעלמים מדורי הספורט<br />
מסיקור ספורט נשים?<br />
העובדה שהתקשורת הפכה לספקית מרכזית, ולעתים אף<br />
בלעדית, של מידע הפכה אותה לאחד ממוקדי הכוח המשמעתיים<br />
בחברה המודרנית. אי לכך, השפעותיה על סדר היום החברתי<br />
ועל תפיסת המציאות של בני האדם הוכחו בשורה ארוכה של<br />
מחקרים. הפופולריות יוצאת הדופן שזוכים לה שידורי הספורט<br />
רק מדגישה את ההשפעה של היקף ואופן סיקור ספורט הנשים<br />
על אוהדי הספורט.<br />
צרכני התקשורת אינם מתעניינים בספורט נשים<br />
התפיסה המקובלת בתקשורת לגבי סיקור ספורט הנשים<br />
מתבססת על הערכות שלפיהן אוהדי הספורט אינם מתעניינים<br />
בספורט הנשים. ברמה הבסיסית, ישנם מחקרים במקומות<br />
שונים בעולם, המלמדים על חוסר הרצון של עורכים להתמודד<br />
בכלל עם הטענה הזו 2010( Galily, .)Hardin, 2005; Tamir &<br />
הנחת העבודה שלהם היא שצרכני תקשורת הספורט מתעניינים<br />
מעט מאוד, אם בכלל, בספורט הנשים, ומכיוון שכך, אין מקום<br />
להרחיב את הסיקור בתחום. ההנחה והמשמעות המעשית<br />
שלה מלמדים, הלכה למעשה, על שביעות רצון ממבנה הכוח<br />
הקיים, המתבטא בהתעלמות תקשורתית מוחלטת כמעט<br />
מספורט הנשים. בה בעת, וכאן אולי טמון הקושי העמוק והבסיסי<br />
בעשייה הפמיניסטית, ממשיכים גם מבקריה הגדולים ביותר<br />
של החלוקה המגדרית בעיתונות הספורט לקרוא בשקיקה<br />
את המדור; שהרי אהדת הספורט ידועה באופיה הטוטאלי<br />
ובטווח גבולותיה הרחב. משמעות הדבר היא כי גם אם קיימת<br />
הסתייגות חברתית מהיבטים תוכניים במדור, לא יהיה לכך ביטוי<br />
בשינוי באחוזי החשיפה של העיתונים. כך גם לא יידרש שינוי או<br />
חשיבה מחודשת לגבי הערכים והתפיסות המקובלות במערכת.<br />
אף-על-פי כן, נתונים שנאספו במחקרים שונים מוכיחים כי קיים<br />
עניין לא מבוטל בספורט הנשים בקרב אוהדי ספורט - גברים<br />
ונשים כאחד )תמיר, 2009; 2005 .)Hardin,<br />
נשים אינן מגלות עניין רב בספורט<br />
צד אחר של אותה מטבע היא הטענה, הנשמעת על-ידי עורכי<br />
ספורט, שנשים באשר הן אינן מגלות עניין רב בספורט. לפיכך,<br />
על בסיס אותו היגיון, אין טעם להרחיב את הסיקור של ספורט<br />
הנשים. אלא שההנחה שספורט הנשים הוא עניין לנשים בלבד<br />
הוכחה כאמור כשגויה. יתרה מכך, נתונים מהעולם מצביעים דווקא<br />
על מגמה הפוכה: נשים צופות בשידורי ספורט בשיעורים גבוהים<br />
מאוד, לעתים אף יותר מאלו של גברים. כך למשל, מנתונים של<br />
חברת נילסן עולה כי יותר נשים מגברים צפו בטקס הפתיחה<br />
של המשחקים האולימפיים בלונדון 2012 ואף בתחרויות עצמן.<br />
בגמר הסופרבול האמריקני בשנת 2012 היוו הנשים כ-45%<br />
מכלל הצופים, ושיעורים דומים נמדדו באירועי ספורט רבים<br />
נוספים לכל אורך השנה )2012 Riper, .)Van<br />
התקשורת מהווה מראה למציאות<br />
הספורט מסבים עורכי ספורט את תשומת-הלב גם להישגים<br />
הספורטיביים. הטענה המקובלת היא כי כאשר הנשים מגיעות<br />
להישגים מקצועיים מרשימים בספורט הן זוכות לסיקור הולם<br />
ולהיפך. בכך, למעשה, מדגישים עורכי הספורט את תפקידה של<br />
התקשורת כמי שמהווה מראָ ה למציאות. אלא שמבט מעמיק<br />
יותר במדורי הספורט מלמד שערכי החדשות המיוחסים לספורט<br />
נשים שונים בתכלית מהערכים המצופים מספורט הגברים. בעוד<br />
הפעילות של נשים בספורט זוכה לערך חדשותי גבוה רק כאשר<br />
היא חורגת מהשגרה, הפעילות הגברית נאמדת בסולם ערכים<br />
שונה. הגדרת הערך החדשותי לספורט הגברים רגישה הרבה<br />
יותר מהערך הבסיסי לספורט הנשים, ובהתאם לכך מעניקה<br />
התקשורת התייחסות משמעותית כמעט לכל פעולה שגרתית<br />
בספורט הגברים. עיתונאי הספורט מתעניינים בכל העברה של<br />
שחקן מקבוצה לקבוצה, בכל שחקן זר המגיע לשחק בישראל<br />
ואפילו באימונים השגרתיים של קבוצות כדורגל וכדורסל בישראל,<br />
אולם אינם נוקטים אותו קנה-מידה לאירועים מקבילים בספורט<br />
הנשים. באופן מוצהר, הערך החדשותי המוענק לאירועי הספורט<br />
נגזר לכאורה מהמציאות ובעיקר מהעניין המיוחס לקוראים, אולם<br />
נשים אינן<br />
מגלות עניין<br />
רב בספורט<br />
ישנן מעט<br />
עיתונאיות<br />
ספורט<br />
בהיעדר נתונים ביחס להעדפות הציבור דומה שגם הגדרת הערך<br />
החדשותי נותרת עמומה ובלתי מבוססת.<br />
ישנן מעט עיתונאיות ספורט<br />
כיוון נוסף להסבר העדיפות הברורה שמעניקה תקשורת הספורט<br />
לספורט הגברים מתמקד במספרן המועט של עיתונאיות<br />
הספורט. בניגוד למגמת הפמיניזציה של התקשורת, נותרה<br />
עיתונות הספורט תחום גברי באופן מובהק. ההנחה המקובלת<br />
היתה שכניסתן של נשים לארגוני תקשורת הספורט תוביל לשינויים<br />
עמוקים ביחס לספורט הנשים. הנתונים מלמדים כי עיתונאיות<br />
הספורט לא הצליחו לשנות באופן מהותי את קו המחשבה ביחס<br />
לספורט הנשים. להיפך. כניסתן של נשים למרחב התקשורתי<br />
הספורטיבי דווקא אשררה את הדומיננטיות הגברית. עיתונאיות<br />
הספורט חיקו את הקודים הגבריים ואת הנורמות המקובלות<br />
בתקשורת הספורט ואף אימצו את קני-המידה של עיתונאי<br />
הספורט - הגברים, לשיפוט של המציאות הספורטיבית )תמיר<br />
וברנשטיין, 2012(.<br />
צרכני<br />
התקשורת<br />
אינם מתעניינים<br />
בספורט נשים<br />
התקשורת<br />
מהווה מראה<br />
למציאות<br />
בניסיון להסביר את הסיקור המזערי של נשים בתקשורת<br />
ספורט, מגדר ותקשורת | 51<br />
| 50 ספורט, מגדר ותקשורת
Change language