×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One
×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One ×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One
מוטיבציה בקרב ספורטאיות צעירות בספורט התחרותי ד"ר איריס אורבך וד"ר בוריס בלומינשטיין - המחלקה למדעי ההתנהגות במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט iriso@wingate.org.il | borisb@wingate.org.il טל בת ה-14 היא שחקנית כדורסל בעלת מוטיבציה פנימית גבוהה ביותר, מתאמנת מדי יום בקבוצה הרחוקה מאזור מגוריה ומשחקת פעמיים בשבוע. התנהלות תובענית זו דורשת ויתורים בתחומים משמעותיים לבני גילה כגון התחום החברתי והלימודי. במהלך השנים שבהן שיחקה חוותה עליות וירידות במוטיבציה, בעקבות התגובות של מאמנהּ וחברתה לפעילות הספורטיבית. לעתים היתה חוזרת הביתה במצב רוח ירוד, בדרך כלל בגלל התנהלות מסוימת של המאמן כלפי הקבוצה. גם המסגרת הבית-ספרית לא הביעה תמיכה והבנה לעומס הגופני והמנטאלי שחוותה. זוהי דוגמה שכיחה להשפעה של גורמים חיצוניים כגון מאמן וחברה על המוטיבציה של ספורטאית צעירה. ברוב המקרים היא תמצא את עצמה מתמודדת עם משברים אלו לבדה, ועשויה להגיע לצומת שבו עליה להחליט אם לפרוש או להמשיך בפעילות. בנות צעירות המשתתפות בספורט חוות תחושות כאלה לעיתים קרובות. מאמר זה עוסק בהבנת המוטיבציה של ספורטאיות צעירות להשתתפות בספורט, במטרה לצמצם את תופעת הפרישה של בנות מספורט תחרותי. המאמר ממליץ על דרכים אפשריות לצמצום התופעה ולעידוד מעורבות של ספורטאיות צעירות בספורט תחרותי. באופן טבעי, בתחילת הדרך ילדים מעידים על תחושות של הנאה וכיף בעקבות השתתפות בפעילויות ספורט. חלקם הגדול מדווח על תחושת הישגיות בספורט תחרותי. בארצות-הברית משתתפים בפעילות ספורט כ-45 מיליון ילדים מתחת לגיל 18, ובאוסטרליה 67% מהבנות ו-75% מהבנים )2001 .)Smoll, עם זאת, במדינות אלה, כמו גם במדינות מערביות נוספות, לאחר גיל 13 פוחת באופן דרסטי מספר הילדים העוסקים בספורט. הנתונים מראים שכ-80% מהילדים בין הגילים 10 ל-18, שעסקו בפעילות ספורטיבית תחרותית, נושרים ממנה .)Allender, Cowburn, & Foster, 2006( תופעה זו מעוררת תמיהה, מכיוון שלהשתתפות בספורט ישנן השלכות משמעותיות ביותר על התפתחות הילד ועל הקשרים ויחסי החברוּת במשפחה ובחברה בכללותה. הספורט הוא מכשיר נפלא לפיתוח כישורי חיים כמו מצוינות, הישגיות, מוטיבציה, עמידה באתגרים, מימוש הפוטנציאל העצמי, נחישות, הגינות, כיבוד החוק, פיתוח מיומנויות חברתיות, פיתוח ביטחון עצמי ודימוי עצמי, בריאות ואיכות חיים. מחקרים שבדקו ספורטאיות צעירות הראו כי הספורט מביא גם לשיפור היכולת הלימודית וההערכה העצמית )2006 al., .)Allender et גם להפסקת הפעילות קיימות השלכות שונות. חוסר פעילות גופנית משפיע לשלילה על התפתחות הילד מבחינה אישיותית, תרבותית, מוראלית וכמובן בריאותית. השמנה בקרב ילדים מוגדרת כיום כתופעה אפידמיולוגית, ויש לה השלכות חברתיות וכלכליות משמעותיות. במדינת ישראל, עקב דרישות לכושר גופני גבוה בזמן השירות הצבאי, הבעיה משמעותית במיוחד. העדר פעילות גופנית גורמת לירידה במוכנות הגופנית, הפוגעת באיכות השירות הצבאי. מוטיבציה לספורט בקרב בנות מוטיבציה היא אחד הפרמטרים המשמעותיים ביותר, המשפיע על השתתפות ילדים בספורט, והעדרה הוא אחד הגורמים העיקריים לפרישה מפעילות ספורטיבית. מחקרים רבים בדקו את הסיבות להשתתפות ילדים בספורט )למשל, Lindner, Sit & 2006(, אך רק מעטים ניסו להבין את הקשר בינה לבין מוטיבציה הייחודית לבנים ולבנות. ההפרדה בין המינים היא חשובה עקב נתונים המראים שעד גיל 12, שיעור הפרישה של בנות מספורט גדול בהרבה בהשוואה לשיעורו בקרב בנים )2008 Veliz, .(Sabo & בהתייחס לסביבה התרבותית, מומחים טוענים כי בהשוואה לבנים, בנות אינן מקבלות משוב חיובי לגבי השתתפותן בספורט )אנזנדר, 2002; בן פורת, 2010(. בנים, הרבה יותר מבנות, מתעניינים בספורט: צופים בתכניות ספורט בטלוויזיה, קוראים על ספורטאי על בתקשורת הכתובה והאלקטרונית וכיו"ב. בנים אף זוכים לסביבה תומכת - משפחה, חברים ועוד. בנות, לעומת זאת, ממעטות לצפות בתכניות ספורט, הסיקור בתקשורת על ספורט נשים הוא מועט ביותר, וברוב המקרים הן אינן מקבלות משוב חיובי על רצונן להשתתף בספורט תחרותי. חוק IX" "Title שיפור פני הדברים צריך להתבטא ברמה החברתית/מוסדית. דוגמה לכך היא המפנה, בהיבט המוסדי, שגרם לשינוי פני ספורט הנשים בארצות-הברית משנות השבעים ואילך. מדובר בחוק פדראלי בשם IX' ,'Title שנקבע בשנת 1972, ולפיו נאסרה אפליה בין המינים בקרב סטודנטים הלומדים במוסדות חינוך והמקבלים תקציבים מהממשל האמריקני. החוק מַ תנֶה קבלת תמיכה כספית למוסדות חינוך ממשלתיים בהזרמת משאבים באופן שווה לקבוצות ספורט של נשים וגברים ומתן הזדמנויות ספורטיביות שוות לתלמידות ולתלמידים. מקורו של החוק הוא בעובדה שמרבית המשאבים הופנו לקבוצות ספורט של בנים, ושמעט בנות השתתפו בספורט. צעד זה שינה את פני ספורט הנשים בארה"ב. לפני כן, רק אחת מתוך 27 בנות השתתפה בפעילות ספורטיבית בביה"ס התיכון. המלגות לספורטאיות היו מועטות, ותקציב ספורט הנשים באוניברסיטאות היווה רק כ-2% מתקציב הספורט של האוניברסיטאות. שש שנים לאחר קבלת החוק עלה אחוז הבנות העוסקות בספורט קבוצתי מ-4 ל-25%. בשלושים השנים האחרונות גברה השתתפות נשים בספורט האוניברסיטאי ב-400%. לנשים יש כיום הרבה יותר הזדמנויות להשתתף בספורט, לקבל מלגות ולהגיע לרמות הגבוהות ביותר. כאשר בוחנים את המציאות של ספורט הנשים בארץ, נתונים מראים שרק כ-15% מכלל הספורטאים בישראל הן נשים, עובדה הפוגעת בהן. בנות זכאיות ליהנות מיתרונות העיסוק בספורט בדיוק כמו בנים, ולכן יש חשיבות עצומה לצורך לחשוף בפניהן את עולם הספורט, לעודדן להיכנס בשעריו ולהחדיר בהן כבר בגיל צעיר את האהבה לספורט ואת האמונה שהוא שייך להן לא פחות משהוא שייך לבנים. גם להן 'מותר' לראות בספורט מנוף להצלחה ולמיצוי הפוטנציאל ההישגי הטמון בהן. אבל - הרבה יותר מהבנים הן זקוקות לעידוד ולתמיכה מוראלית, רגשית וכספית; ללגיטימציה של סביבתן הקרובה ושל הציבור הרחב על היותן חלק בלתי נפרד ממערכת הספורט ההישגי. כתוצאה מהשקפה זו, בשנת 2005 הוקם פרויקט "אתנה", המועצה הציבורית לקידום נערות ונשים בספורט, שמטרותיו הן הקמת תשתית כמותית ואיכותית של ספורטאיות בפריסה ארצית, מוטיבציה בקרב ספורטאיות צעירות | 31 30 | מוטיבציה בקרב ספורטאיות צעירות
יצירת מנהיגות נשים בספורט ושינוי עמדות החברה באשר לחשיבות הספורט כגורם משמעותי בהכשרתה ובעיצובה של כל ילדה ונערה בישראל. מניעים להתחלה ולהפסקת הפעילות: הבדלים בין המינים ניתן לנתח את ההבדלים בין נשים וגברים בספורט משתי נקודות מוצא: מנקודת מוצא פיזיולוגית, לגברים יש יתרון אובייקטיבי על נשים ברכיבים כגון כוח פיזי, גובה, תאוצה וניתור )בן פורת, 2010(. נקודת המוצא השנייה, והעיקרית לדעת המחברים, היא זו התרבותית, המאפשרת להבין את ההתנהלות האישית והבין-אישית של הספורטאית הצעירה. כפי שצוין מקודם, הכוח המניע העיקרי לתחילת הפעילות הספורטיבית, ובעיקר להמשכה, בקרב שני המינים ובמיוחד אצל נערות, היא המוטיבציה. בנושא זה יש להתרכז בשתי שאלות עיקריות: האם מוטיבציה בקרב בנות שונה ממוטיבציה בקרב בנים? מדוע בנות משתתפות בפעילות ספורטיבית, ומדוע הן מפסיקות לפעול בשלב זה או אחר? על סמך התשובות לשאלות אלו אפשר יהיה להמליץ על דרכי התערבות לשם עידוד ההשתתפות של בנות בספורט תחרותי וצמצום שיעורי הפרישה מספורט בישראל. מחקרים שניסו להבין את המניעים להתחלת פעילות ספורטיבית ולהפסקתה בקרב צעירים בני שני המינים מצאו שהם משתתפים בספורט כדי ליהנות, לשפר יכולות והישגים ולהיות עם חברים, ומפסיקים את הפעילות עקב שימת דגש רב מדי על ניצחון, העדר זמן משחק )בספורט הקבוצתי( והתעניינות בפעילויות אחרות .)Allender, Cowburn, & Foster, 2006; Weinberg & Gould, 2010( ישנם מחקרים שהצביעו על כך שלבָ נות יש עניין לעסוק בספורט לא פחות מאשר לבנים, אבל יש להן פחות רצון להתחרות כדי לנצח, ולכן הן עוסקות פחות בפעילות תחרותית )& Weinberg .)Gould, 2010 לעומת זאת, יש להן מידה שווה, או אף גדולה יותר, של מוטיבציה להגיע להישגים אישיים ולשפר את ביצועיהן באמצעות אימונים והתנסות בתחרויות. הן מעדיפות למדוד את יכולתן והצלחתן על בסיס שיפור המיומנות האישית בביצוע מטלה מסוימת ולא על-ידי השוואה בין-אישית )אנזנדר, 2002(. למעשה, האוריינטציה של רכישת מיומנויות ושיפורן לשם הישגיות אישית עשויה להוביל את הבנות למוטיבציה רבה יותר לעיסוק בספורט. המחקר בישראל: מניעים להתחלה ולהמשך פעילות ספורט בקרב בנות מחקר שנערך לאחרונה בישראל ניסה להבין את המניעים של בנות להתחלת פעילות ספורטיבית בקרב נערות ואת המניעים להמשכה לאורך זמן 2010( Shani, .)Orbach, Blumenstein, & במחקר השתתפו 50 ילדות בנות 11-10 מקבוצת כדורסל ומקבוצת התעמלות אמנותית )הכוונה להרחיב את איסוף הנתונים גם לענפים אחרים ולעקוב אחר הבנות לאורך זמן(. איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלון, והתוצאות היו כדלהלן: המניעים להתחלת הפעילות: בשני ענפי הספורט, המניע המרכזי המשותף להתחלת הפעילות היה פנימי )"כי זה מה שרציתי" - כדורסל 100%, התעמלות אמנותית 88%(. מניעים מרכזיים נוספים בקרב הכדורסלניות היו "כיף" )100%(, "לחזק את הגוף" )100%( ו"להיות בריאה" )100%(. רוב המתעמלות דיווחו על "להיות הכי טובה בספורט" כמניע מרכזי להתחלת הפעילות )75%(. המניעים להמשך הפעילות: הנתונים בשני ענפי הספורט הצביעו על חמישה מניעים עיקריים להמשך הפעילות: "כיף" )כדורסל 91%, התעמלות אמנותית 88%(, "הרגשה טובה לאחר האימון" )כדורסל 100%, התעמלות אמנותית 88%(, "אהבת הספורט" )כדורסל 100%, התעמלות אמנותית 100%(, "תהליך האימון" )כדורסל 82%, התעמלות אמנותית 88%( ו"שיפור ביצוע" )כדורסל 91%, התעמלות אמנותית 100%(. מניעים מרכזיים אחרים בקרב המתעמלות היו "התרכזות במטרה - להיות בנבחרת ישראל" ו"חיזוק האופי", ובקרב שחקניות הכדורסל - "תחושת המאמץ". ממצא מעניין הראה שהספורטאיות בשני ענפי הספורט דיווחו שלא הופעל עליהן לחץ חיצוני מההורים או מהמורים להתחלה או להמשך הפעילות. מחקר ראשוני זה הוא חלק ממחקר לאומי, שבו איסוף הנתונים מתרחש בהווה, ושבו משתתפות ספורטאיות צעירות בענפי ספורט קבוצתיים ואישים. מטרותיו של מחקר זה הן: א. הבנת המניעים להתחלה ולהמשך פעילות ספורטיבית; ב. מהן סיבות לפרישתן של ספורטאיות; ג. בניית תכנית התערבות שתסייע כי זה מה שרציתי מניעים להמשך פעילות ספורטיבית לאורך זמן 88% כיף מניעים להתחלת פעילות ספורטיבית כדורסל התעמלות אמנותית 91% כיף 88% הרגשה טובה לאחר האימון 100% לחזק את הגוף 100% אהבת הספורט 100% להיות בריאה 88% תהליך האימון 82% להיות הכי טובה בספורט 100% שיפור ביצוע 91% מוטיבציה בקרב ספורטאיות צעירות | 33 | 32 מוטיבציה בקרב ספורטאיות צעירות
- Page 1 and 2: ישראל ISRAEL לעבור את
- Page 3 and 4: עריכה מקצועית: נע
- Page 5 and 6: פתח דבר קוראים יקרי
- Page 7 and 8: הוא אחד ההישגים של
- Page 9 and 10: מעורבות הורית בספו
- Page 11 and 12: פיתחו את פעילות הספ
- Page 13 and 14: הקשיבו לנושאים החש
- Page 15: רגעים של התמודדות נ
- Page 19 and 20: לספורטאית מתרחשים
- Page 21 and 22: התמדה, מחויבות ות
- Page 23 and 24: המלצות לשיפור מערכ
- Page 25 and 26: ספורט, מגדר ותקשו
- Page 27 and 28: פריצת מעגל הקסמים -
- Page 29 and 30: והאמון ההדדי. בדר
- Page 31 and 32: פרפר בן יום שאל פרפ
יצירת מנהיגות נשים בספורט ושינוי עמדות החברה באשר<br />
לחשיבות הספורט כגורם משמעותי בהכשרתה ובעיצובה של<br />
כל ילדה ונערה בישראל.<br />
מניעים להתחלה ולהפסקת הפעילות:<br />
הבדלים בין המינים<br />
ניתן לנתח את ההבדלים בין נשים וגברים בספורט משתי נקודות<br />
מוצא: מנקודת מוצא פיזיולוגית, לגברים יש יתרון אובייקטיבי<br />
על נשים ברכיבים כגון כוח פיזי, גובה, תאוצה וניתור )בן פורת,<br />
2010(. נקודת המוצא השנייה, והעיקרית לדעת המחברים,<br />
היא זו התרבותית, המאפשרת להבין את ההתנהלות האישית<br />
והבין-אישית של הספורטאית הצעירה. כפי שצוין מקודם,<br />
הכוח המניע העיקרי לתחילת הפעילות הספורטיבית, ובעיקר<br />
להמשכה, בקרב שני המינים ובמיוחד אצל נערות, היא המוטיבציה.<br />
בנושא זה יש להתרכז בשתי שאלות עיקריות:<br />
האם מוטיבציה בקרב בנות שונה ממוטיבציה בקרב בנים?<br />
מדוע בנות משתתפות בפעילות ספורטיבית, ומדוע הן<br />
מפסיקות לפעול בשלב זה או אחר?<br />
על סמך התשובות לשאלות אלו אפשר יהיה להמליץ על דרכי<br />
התערבות לשם עידוד ההשתתפות של בנות בספורט תחרותי<br />
וצמצום שיעורי הפרישה מספורט בישראל.<br />
מחקרים שניסו להבין את המניעים להתחלת פעילות ספורטיבית<br />
ולהפסקתה בקרב צעירים בני שני המינים מצאו שהם משתתפים<br />
בספורט כדי ליהנות, לשפר יכולות והישגים ולהיות עם חברים,<br />
ומפסיקים את הפעילות עקב שימת דגש רב מדי על ניצחון, העדר<br />
זמן משחק )בספורט הקבוצתי( והתעניינות בפעילויות אחרות<br />
.)Allender, Cowburn, & Foster, 2006; Weinberg & Gould, 2010(<br />
ישנם מחקרים שהצביעו על כך שלבָ נות יש עניין לעסוק בספורט<br />
לא פחות מאשר לבנים, אבל יש להן פחות רצון להתחרות כדי<br />
לנצח, ולכן הן עוסקות פחות בפעילות תחרותית )& Weinberg<br />
.)Gould, 2010 לעומת זאת, יש להן מידה שווה, או אף גדולה<br />
יותר, של מוטיבציה להגיע להישגים אישיים ולשפר את ביצועיהן<br />
באמצעות אימונים והתנסות בתחרויות. הן מעדיפות למדוד את<br />
יכולתן והצלחתן על בסיס שיפור המיומנות האישית בביצוע מטלה<br />
מסוימת ולא על-ידי השוואה בין-אישית )אנזנדר, 2002(. למעשה,<br />
האוריינטציה של רכישת מיומנויות ושיפורן לשם הישגיות אישית<br />
עשויה להוביל את הבנות למוטיבציה רבה יותר לעיסוק בספורט.<br />
המחקר בישראל: מניעים להתחלה ולהמשך<br />
פעילות ספורט בקרב בנות<br />
מחקר שנערך לאחרונה בישראל ניסה להבין את המניעים של<br />
בנות להתחלת פעילות ספורטיבית בקרב נערות ואת המניעים<br />
להמשכה לאורך זמן 2010( Shani, .)Orbach, Blumenstein, &<br />
במחקר השתתפו 50 ילדות בנות 11-10 מקבוצת כדורסל<br />
ומקבוצת התעמלות אמנותית )הכוונה להרחיב את איסוף הנתונים<br />
גם לענפים אחרים ולעקוב אחר הבנות לאורך זמן(.<br />
איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלון, והתוצאות היו כדלהלן:<br />
המניעים להתחלת הפעילות: בשני ענפי הספורט, המניע<br />
המרכזי המשותף להתחלת הפעילות היה פנימי )"כי זה מה<br />
שרציתי" - כדורסל 100%, התעמלות אמנותית 88%(. מניעים<br />
מרכזיים נוספים בקרב הכדורסלניות היו "כיף" )100%(, "לחזק<br />
את הגוף" )100%( ו"להיות בריאה" )100%(. רוב המתעמלות<br />
דיווחו על "להיות הכי טובה בספורט" כמניע מרכזי להתחלת<br />
הפעילות )75%(.<br />
המניעים להמשך הפעילות: הנתונים בשני ענפי הספורט<br />
הצביעו על חמישה מניעים עיקריים להמשך הפעילות: "כיף"<br />
)כדורסל 91%, התעמלות אמנותית 88%(, "הרגשה טובה לאחר<br />
האימון" )כדורסל 100%, התעמלות אמנותית 88%(, "אהבת<br />
הספורט" )כדורסל 100%, התעמלות אמנותית 100%(, "תהליך<br />
האימון" )כדורסל 82%, התעמלות אמנותית 88%( ו"שיפור<br />
ביצוע" )כדורסל 91%, התעמלות אמנותית 100%(. מניעים<br />
מרכזיים אחרים בקרב המתעמלות היו "התרכזות במטרה -<br />
להיות בנבחרת ישראל" ו"חיזוק האופי", ובקרב שחקניות<br />
הכדורסל - "תחושת המאמץ". ממצא מעניין הראה<br />
שהספורטאיות בשני ענפי הספורט דיווחו שלא הופעל עליהן<br />
לחץ חיצוני מההורים או מהמורים להתחלה או להמשך<br />
הפעילות.<br />
מחקר ראשוני זה הוא חלק ממחקר לאומי, שבו איסוף הנתונים<br />
מתרחש בהווה, ושבו משתתפות ספורטאיות צעירות בענפי<br />
ספורט קבוצתיים ואישים. מטרותיו של מחקר זה הן: א. הבנת<br />
המניעים להתחלה ולהמשך פעילות ספורטיבית; ב. מהן סיבות<br />
לפרישתן של ספורטאיות; ג. בניית תכנית התערבות שתסייע<br />
כי זה מה שרציתי<br />
מניעים להמשך<br />
פעילות ספורטיבית<br />
לאורך זמן<br />
88% כיף<br />
מניעים להתחלת<br />
פעילות ספורטיבית<br />
כדורסל<br />
התעמלות אמנותית<br />
91%<br />
כיף<br />
88% הרגשה טובה לאחר האימון<br />
100%<br />
לחזק את הגוף<br />
100% אהבת הספורט<br />
100%<br />
להיות בריאה<br />
88% תהליך האימון<br />
82%<br />
להיות הכי טובה בספורט<br />
100% שיפור ביצוע<br />
91%<br />
מוטיבציה בקרב ספורטאיות צעירות | 33<br />
| 32 מוטיבציה בקרב ספורטאיות צעירות
Change language