×× ××× ××××× ××ª ×××××× ××¦××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One

More documents

Recommendations

Info

הבהירו להורים מהו תפקידם במועדון או בקבוצה,‏ וכיצד צריכה לבוא לידי ביטוי המעורבות שלהם;‏ מהי התנהגות מקובלת ומה איננו מקובל.‏ הסבירו להם מהי פילוסופיית האימון שלכם ביחס להתפתחות היכולות לעומת ניצחונות,‏ פרקי-זמן המשחק לכל ילדה,‏ החילופים והמשמעות של חיזוקים חיוביים ושליליים למרבה הצער,‏ על-אף החשיבות הרבה בהענקת משוב חיובי ועידוד לילדות לעסוק בספורט,‏ המחקר מראה כי קיים הבדל מגדרי די מובהק בהתייחסותם של הורים לפעילות הספורטיבית של בנים ובנות (2007 Horn, :(Horn & א.‏ הורים מעריכים את פעילות הספורט של בניהם יותר מאשר את זו של בנותיהם.‏ ב.‏ הם מעניקים תמיכה ועידוד רבים יותר לפעילות הספורט של בניהם מאשר לזו של בנותיהם.‏ ג.‏ הם תופסים את היכולות הספורטיביות של בניהם כגבוהות יותר.‏ כמו כן,‏ נמצא כי הורים לילדים בגילי בית-ספר יסודי רוכשים עבורם יותר ציוד ספורטיבי,‏ מעודדים אותם יותר להשתתף בספורט ומבלים עמם יותר זמן בפעילות הספורטיבית מאשר הורים לבנות בגילים אלה.‏ לסיכום,‏ ישנה חשיבות רבה למעורבות יעילה של ההורים בשלבים הראשונים של הקריירה הספורטיבית של בנות,‏ שעשויה אף להשליך על עתידן בספורט.‏ בנות,‏ שהוריהן משמשים עבורן כמודלים לחיקוי,‏ מאפשרים להן לעסוק בספורט ומעניקים להן פרשנות חיובית לגבי עיסוקן בספורט,‏ יראו בפעילות ספורטיבית תחום חיובי,‏ שבו ניתן להצליח ולממש את עצמן כנשים.‏ עם זאת,‏ הורים רבים מאמינים עדיין כי הספורט הוא תחום ‏'גברי',‏ שבו לבנות ולנשים אין מקום אמתי לבטא את יכולותיהן.‏ לפיכך,‏ תפקיד המאמנים,‏ ובמיוחד המאמנות,‏ הוא חשוב ביותר.‏ במקרים רבים הם אלה שמהווים מודלים חיוביים לחיקוי ויכולים להעניק לבנות את תחושת המסוגלות והביטחון שתחזק את המוטיבציה שלהן לעסוק בספורט ולהציב לעצמן יעדים לטווח ארוך הקשורים לפעילותן הספורטיבית.‏ החשיבות של מעורבות הורים בשלבי התפתחות הקריירה הספורטיבית של ילדיהם על-פי ‏"מודל התפתחות הקריירה"‏ של סלמלה (1994 ,(Salmela, בשנות הקריירה הראשונות,‏ כאשר מטרת הפעילות היא כיף והנאה,‏ ההורים תומכים בילדיהם ומעצבים את תפיסתם לגבי הפעילות ולגבי מושג התחרותיות.‏ לאחר מכן,‏ בשנות ההתפתחות,‏ הספורטאים מתמקדים בפיתוח יכולות ובפעילות תחרותית ברמה גבוהה יותר.‏ ההורים אמורים להמשיך לתמוך בפעילות,‏ אך הילדים נעשים עצמאיים יותר וסומכים יותר על המאמן.‏ התפקיד הישיר של ההורים הולך וקטן,‏ אך הם עדיין מספקים תמיכה כלכלית וחברתית חשובה לילדיהם.‏ לבסוף,‏ בשלב המומחיות,‏ הספורטאים נעשים ‏'אובססיביים'‏ לגבי הספורט שלהם,‏ הם מראים אחריות ועצמאות ותפקיד ההורים הוא לסגת בהדרגה.‏ הציפייה מההורים היא לתמוך בילדים במעברים שבין שלבי הקריירה,‏ להציב יעדים ריאליים ולהתמודד עם קשיים ואכזבות (2004 al., .(Wuerth et החוקרים בדקו ספורטאים וספורטאיות גרמנים גילאי 20-10 ומצאו כי מי שעברו בהצלחה מהשלב הראשוני של הקריירה לשלב ההתפתחות המקצועית קיבלו תמיכה רבה יותר מהוריהם לעומת ספורטאים שנתקעו בשלב ההתפתחות ולא עברו לשלב המומחיות.‏ החוקרים הסיקו מהממצאים שמעבר מוצלח בין רמות התפתחות שונות בקריירה מלווה בהתנהגות יציבה של ההורים לאורך זמן:‏ ההורים מראים לילדים כיצד להשתפר,‏ דוחפים אותם להתאמן חזק יותר ושמים עליהם מידה מסוימת של לחץ,‏ אך גם משבחים אותם על עבודה קשה,‏ מקשיבים לבעיותיהם ומפגינים חום והבנה.‏ כמו כן,‏ ישנה ציפייה כי הורים יתמכו בילדיהם בכל הקשור לאירועי-שינוי המתרחשים במהלך הקריירה כגון פציעות,‏ ריב עם המאמן או החברים לקבוצה,‏ מעבר בין תפקידים במגרש וכו'.‏ במחקר שערכנו ושבחן התמודדות של ספורטאים עם אירועי-שינוי בקריירה,‏ נמצא כי 53% מהם פנו לקבל תמיכה מהמשפחה,‏ וב-‏ 87% מהמקרים התמיכה שקיבלו היתה יעילה וחיובית )& Samuel .)Tenenbaum, in Press כלומר,‏ המחקר תומך בחשיבות המעורבות של ההורים בסיוע לספורטאים ולספורטאיות להתמודד עם מעברים בין שלבי הקריירה ועם שינויים בתוך הקריירה עצמה.‏ במחקר נוסף בנושא זה נבחנה השפעתה של המשפחה על התפתחות הקריירה של ארבעה ספורטאים קנדים בני 18 ברמה לאומית ‏)שלושה חותרים ושחקן טניס אחד(‏ (1999 .(Côte, ראיונות עם כל בני המשפחה של הספורטאים העלו כי המטרה העיקרית בשנים הראשונות ‏)גילאי 13-6( היתה התנסות במגוון ענפי ספורט,‏ הנאה וכיף,‏ ללא התמקדות-יתר בענף ספורט אחד.‏ רוב ההורים זיהו שהילד מוכשר בענף ספורט מסוים,‏ וייתכן כי מחשבה זו עודדה אותם להמשיך להשקיע ולתמוך בפעילותו.‏ בשנות ההתמקצעות ‏)גילאי 15-13( החליטו הילדים להתמקד בענף אחד או שניים ולהיות מחויבים לפעילות.‏ גם ההורים הגבירו את מידת המעורבות והעניין שלהם בספורט.‏ מדובר היה במעורבות מתונה - תומכת ומלווה,‏ אך לא מכוונת ושולטת.‏ נוסף לכך,‏ ההורים הראו,‏ בשלב זה,‏ מחויבות כללית ולוגיסטית בנושאי אימונים,‏ ציוד והסעות.‏ הם הקריבו את טובתם האישית מבחינת רמת חיים כדי לתמוך בפעילות הספורטיבית של הילד.‏ לבסוף,‏ בשנות ההשקעה ‏)גיל 15 ואילך(‏ הספורטאים היו מחויבים להשגת מעמד של ספורטאי עילית בענף הספורט והתמקדו בפיתוח יכולות,‏ תחרותיות ואסטרטגיה.‏ המשפחה השקיעה בשנים אלה עניין רב בפעילות הספורטיבית של הילד,‏ לעתים על חשבון הילדים האחרים במשפחה ופעילויות משפחתיות שאינן קשורות לספורט.‏ ההורים סיפקו הכוונה רבה לגבי הקריירה של הספורטאי,‏ הן ברמת התפתחות הקריירה והן ברמה של תפקידי תמיכה כגון ייעוץ בכושר או בתזונה.‏ בשלב הזה ההורים אף סייעו לספורטאים להתמודד עם מכשולים שפגעו בהתפתחות המקצועית כגון פציעות,‏ עייפות,‏ לחץ ואיבוד עניין.‏ לפיכך,‏ ניתן לומר כי תפקיד ההורים השתנה מהשנים הראשונות שבהן שימשו כמנהיגים בפעילות הספורטיבית של הילד,‏ לתפקיד של מלווים או תומכים בשנות ההשקעה.‏ בכל המשפחות שנחקרו לא הטילו ההורים לחץ על הילד באיזה ענף להתמקצע.‏ במקום זה,‏ הם אפשרו לו לבנות סביבה הישגית-לימודית מיטבית והורידו לחצים מיותרים של פעילות אחרות.‏ חשוב להעביר להורה את הערכתכם על מעורבותו בפעילות של הילדה,‏ אך להדגיש את היותכם מאמנים מוסמכים ובעלי יכולת,‏ ולהסביר להם כי מעורבות יתר עלולה לפגוע בהנאה ובמוטיבציה של הילדה לסיכום,‏ תפקיד ההורים משתנה במהלך הקריירה של ספורטאיות - מהקניית ערכים ותחושת מסוגלות בספורט בשנים הראשונות,‏ דרך תמיכה כלכלית ולוגיסטית בשנות ההתמקצעות ועד תמיכה רגשית והכוונה עתידית בשנות ההשקעה.‏ יש חשיבות רבה לכך שהמאמנים יסבירו להורים על השינויים האלה,‏ משום שהם אינם מודעים אליהם.‏ כמו כן - יכוונו את ההורים בכל שלב אל המידה ואיכות המעורבות שבה הם חפצים ואשר מתאימה לספורטאית ולצרכיה.‏ המלצות להכוונת מעורבות ההורים באופן יעיל וחיובי פיתוח קשר חיובי בין המאמן להורי הספורטאית מאמנים - זכרו כי מעורבות ההורים היא מרכיב משמעותי בקריירה של ספורטאיות צעירות,‏ ויש לקבל אותה כגורם חיובי.‏ חשוב שלא למנוע מההורים להתערב אלא לגבש את הגישה שלכם,‏ כמאמנים,‏ ביחס לכך:‏ עד כמה אתם מוכנים שהורים יתערבו בפעילות הספורטיבית של בתם וביחסים שלכם איתה,‏ ובאילו אופנים הם יעשו זאת.‏ בסופו של דבר,‏ עליכם להבין כי ההורים ‏'משאילים'‏ לכם את ילדתם,‏ והם חוששים לרווחתה הגופנית והנפשית,‏ ולפיכך יש לקבל בהבנה ובכבוד את הרצון שלהם להיות מעורבים.‏ גם ההורים,‏ מצדם,‏ צריכים לכבד אתכם ואת כללי העבודה שלכם.‏ זכרו כי הקשר עם ההורים חשוב לא פחות מהקשר עם הילדות,‏ ולכן עליכם להשקיע בו ולהיות רגישים ואמפאתיים לרחשי לבם.‏ שיחת הבהרה בתחילת העונה תסייע לכם לפתח קשר חיובי עם ההורים:‏ יַדעו את ההורים לגבי ההכשרה שלכם,‏ גישתכם לאימון ‏)פילוסופיית אימון(‏ והמטרות שלכם במהלך העונה ולגבי הספורטאיות.‏ הסבירו להורים על הספורט בכללו,‏ המטרות,‏ הסיכונים האפשריים וכיו"ב.‏ שתפו את ההורים בציפיות שלכם מהם ומבנותיהם.‏ הסבירו להורים את מידת ההתערבות שבה אתה חפצים ועמה אתם מרגישים נוח.‏ הסבירו להורים אילו סוגי משוב אתם מעוניינים שיתנו לבנותיהם ‏)למשל עידוד,‏ שבח,‏ עזרה בפתרון בעיות(,‏ מאילו להימנע ‏)כגון הנחיות טכניות וטקטיות(,‏ ומתי לתת משוב ‏)לאחר אימון או משחק ולא במהלכו(.‏ התערבות הורית בספורט | 23 | 22 התערבות הורית בספורט
הקשיבו לנושאים החשובים להורים בעבודתכם,‏ ציפיותיהם ומטרותיהם.‏ צרו דרכי תקשורת קבועות ומוסכמות עם ההורים.‏ אסטרטגיות התנהגות של מאמנים מול הורים בהתאם למידת המעורבות שלהם הלסטד )1987 )Hellstedt, הציע כמה אסטרטגיות להתנהגות של מאמנים כלפי הורים על-פי מידת המעורבות שלהם:‏ מעורבות מתונה מעורבות חסר מעורבות יתר.‏ כלפי הורים בעלי מעורבות מתונה:‏ הציבו ציפיות ברורות לגבי הנוכחות של הילדה באימונים ולגבי הציוד המתאים שעמו היא מגיעה לאימון.‏ העניקו משוב לגבי היכולת וצורכי האימון של הילדה.‏ הדגישו מה חשוב לשפר וכיצד ההורים יכולים לתרום לכך.‏ היו כנים עם ההורים.‏ אל תגידו שהילדה תגיע לגדולות בספורט אם אין זה כך.‏ אפשרו להורים להניע את הילדה במסלול שהכי מתאים לה,‏ גם אם זה בניגוד למה שמתאים לכם כמאמנים.‏ כלפי הורים בעלי מעורבות חסר:‏ הורים כאלה עשויים לגרום למצב שבו אתם,‏ כמאמנים,‏ נוטלים על עצמכם מעורבות יתר כלפי הספורטאית,‏ בעוד היא מרגישה היעדר תמיכה מצד ההורים.‏ כתוצאה מכך עלולים להיווצר כעסים ביניכם לבין ההורים,‏ כאשר הילדה נמצאת בתווך.‏ ההורים עלולים לחוש שאתם מנסים לקחת את תפקידם או להעביר לילדתם מסרים סותרים לגבי ערכים וציפיות.‏ הדבר נכון במיוחד לגבי הורים של ספורטאיות,‏ שאינם מקבלים את החשיבות והמשמעות של פעילות ספורטיבית של בנות בכלל,‏ ומראים מעורבות חסר מכיוון שאינם תומכים בפעילות כזו.‏ במקרים כאלה חשוב להבין כי הספורטאית איננה מקבלת בבית מסרים המעודדים תחושת מסוגלות ומוטיבציה,‏ ולמעשה היא ניזונה מהעידוד הניתן לה רק על-ידי מאמנה ואנשי המועדון שבו היא פעילה.‏ ייתכן גם כי אותה ילדה מתמרדת בערכי המשפחה דרך הפעילות הספורטיבית שלה.‏ לפיכך,‏ כאשר עובדים מול הורים עם מעורבות חסר חשוב לנסות לערב אותם יותר באחד ההיבטים של הפעילות ובמקביל להציב גבולות ברורים מול הספורטאית ולשמור על אתיקה מקצועית.‏ האסטרטגיות שכדאי לאמץ מול הורים אלה הן:‏ הציבו להם ציפיות ברורות.‏ היפגשו איתם ‏)כקבוצה(‏ והדגישו בפניהם את חשיבות מעורבותם עבור הילדה:‏ הגעה למשחקים,‏ השתתפות בהסעות,‏ עזרה למועדון וכיו"ב.‏ בשיחות אישיות עם ההורים - נסו להבין את עמדתם לגבי הפעילות הספורטיבית של ילדתם:‏ האם הם מתנגדים לה ומדוע,‏ והאם הם מספקים לילדה תמיכה רגשית לפעילותה.‏ הציבו בפניהם יעדים להתפתחות מקצועית של בתם.‏ הזמינו אותם למשחקים,‏ וכדי להגביר את מעורבותם הטילו עליהם משימות ספציפיות ‏)עבודת מזכירות,‏ צילום בווידאו,‏ דאגה לציוד או לאוכל ולשתייה(.‏ בקשו מהם לעזור בארגון פעילויות חברתיות וקבוצתיות ‏)מסיבה לקבוצה,‏ מעקב אחר התוצאה והסטטיסטיקה וכו'(.‏ כאשר הספורטאית פונה אליכם לתמיכה או לעזרה - נסו להפנות אותה לקבלת התמיכה מההורים.‏ כלפי הורים בעלי מעורבות יתר:‏ הורים בעלי מעורבות יתר יוצרים הכי הרבה קשיים עבור המאמנים.‏ הם משקיעים אנרגיה רבה,‏ זמן וכסף בהתפתחות בנותיהם בספורט ובהצלחתן,‏ ופעמים רבות הקריירה של הילדה הופכת למוקד הפעילות המשפחתית.‏ הציפיות שלהם להצלחה הן גבוהות בהתאם וממוקדות פעמים רבות בניצחון.‏ הם עשויים אף לבטא את הדימוי העצמי האישי שלהם ואת הצלחתם בחיים דרך הפעילות הספורטיבית של בנותיהם,‏ מה שמגביר את המעורבות הרגשית שלהם.‏ אלה הורים שמגיעים כמעט לכל אימון ומשחק,‏ ו'מאמנים'‏ מהצד את בנותיהם ולעתים אף את השחקניות האחרות בקבוצה.‏ ואכן,‏ אחת הבעיות המרכזיות עם הורים כאלה קשורה למשובים שהם נוטים לספק לבנותיהם לפני האימונים והמשחקים,‏ במהלכם ובסיומם,‏ הכוללים לעתים היבטים מקצועיים,‏ טכניים וטקטיים הסותרים את עמדת המאמן או המועדון.‏ הורים כאלה עשויים להדגיש את מימד הניצחון באימון ובמשחק על חשבון פיתוח היכולות והתמקדות במשימה.‏ משובים אלה מבלבלים את הילדות,‏ מוציאים אותן מריכוז במשימה ויוצרים אצלן ציפיות לא הגיוניות ואף חרדה תחרותית.‏ המחקר על ספורטאיות בגיל ההתבגרות הראה כי התנהגויות ההורים במשחקים עשויות אף לגרום למבוכה ביחסים עם חברותיהן לקבוצה.‏ יתרה מזו,‏ ההורים נוטים להתווכח עם המאמן לגבי דקות משחק,‏ תפקיד במגרש,‏ מעמד בקבוצה או במועדון,‏ מידת היחס וההשקעה שלו,‏ ובדרך כלל יש להם ציפיות לא הגיוניות להצלחה עתידית של בתם.‏ הורים בעלי אמצעים כלכליים נוטים לפעמים להשקיע כספים רבים במחנות אימונים בחו"ל,‏ באימונים פרטיים ובציוד מתקדם.‏ במקרים אלה עשויה אף להיות סתירה בין המסרים שהספורטאית מקבלת מאנשי המקצוע השונים.‏ כל הלחץ הזה עשוי לגרום לספורטאית הצעירה לחוש חרדה גבוהה ואף ירידה במוטיבציה,‏ עד כדי שחיקה.‏ עם זאת,‏ יש להבין כי במידה מסוימת הורים אלה עדיפים על הורים שאינם מעורבים כלל,‏ כיוון שיש להם אנרגיה ומוטיבציה להשקיע בפעילות הספורטיבית של בנותיהם.‏ כאמור,‏ אחד התפקידים החשובים של מאמנים הוא לכוון את המעורבות של הורים כאלה להתנהגויות חיוביות ותורמות,‏ ובשום אופן לא לבטל את מעורבותם או לדחות אותה על הסף.‏ אם המעורבות הופכת להתערבות בנושאים מקצועיים או בנושאים שהגדרתם אותם ‏'מחוץ לתחום',‏ יש לפעול ברגישות אך בנחישות,‏ להתריע בפני ההורה ובמידת הצורך אף להעניש.‏ מכיוון שאין לכם שליטה של ממש על התנהגות ההורים כאנשים מבוגרים,‏ אבל יש לכם בהחלט שליטה על פעילות הילדות,‏ על ההורה להבין את הקשר הישיר בין התנהגותו האישית ובין השלכותיה על הילדה:‏ בשלב ראשון ובמידת הצורך ניתן למנוע מההורה להגיע למגרש האימונים או המשחק,‏ או להרחיקו משם.‏ בשלב שני,‏ אם ההתנהגות הזו חוזרת על עצמה וההורה איננו מסכים לפעול על-פי הנהלים,‏ יש לשקול סנקציות כלפי הילדה ‏)הפחתת דקות משחק ואפילו הרחקתה מאימונים ו/או משחקים(.‏ חשוב שההורים יבינו כי אתם מעוניינים במעורבות שלהם,‏ אבל באופן תורם וחיובי.‏ אסטרטגיות להתמודדות יעילה עם הורים בעלי מעורבות יתר כוללות את ההנחיות הבאות:‏ קיימו שיחת פתיחה בתחילת השנה ושימרו על תקשורת פתוחה ורציפה במהלך כל העונה.‏ עם הורים אלה רצוי אף לקיים פגישות אישיות בנוכחות הילדה כדי לבחון את האינטראקציה בין ההורה והילדה.‏ הבהירו להורים מהו תפקידם במועדון או בקבוצה,‏ וכיצד צריכה לבוא לידי ביטוי המעורבות שלהם;‏ מהי התנהגות מקובלת ומה איננו מקובל.‏ הסבירו להם מהי פילוסופיית האימון שלכם ביחס להתפתחות יכולות לעומת ניצחונות,‏ פרקי-זמן המשחק לכל ילדה,‏ חילופים והמשמעות של חיזוקים חיוביים ושליליים.‏ עזרו להורים ולספורטאיות להציב מטרות הגיוניות,‏ המדגישות את היכולות האישיות והתפתחות על פני ניצחונות.‏ נסחו עם הספורטאית יעדי אימונים משלה כדי לפתח אצלה חשיבה עצמאית ומודעות עצמית לגבי ההתפתחות המקצועית שלה,‏ שתהיה נפרדת מהמשוב שהיא מקבלת מהוריה.‏ העניקו משוב קבוע לילדות ולהוריהן באמצעות דיווח תקופתי של המאמן,‏ המתייחס ליעדים שהוצבו בתחילת העונה.‏ משוב זה מהווה למעשה תחליף מקצועי למשובים הבלתי-מקצועיים שמעניקים ההורים ויוצר בסיס פסיכולוגי יציב ואובייקטיבי שהילדות וההורים יכולים להתייחס אליו.‏ הורים בעלי מעורבות יתר רוצים ‏'להיות בעניינים'‏ ולדעת מה קורה.‏ תנו להם משוב חיובי אמתי באימונים ובמשחקים,‏ ואף ביקורתי אם צריך.‏ אם קיימות בעיות,‏ אל תימנעו מלהתייחס אליהן רק בגלל הפחד מתגובותיהם.‏ אם המעורבות הופכת להתערבות,‏ חשוב להכין אסטרטגיות ברורות להתמודדות.‏ למשל,‏ איפה מותר לעמוד בזמן משחקים;‏ מה מותר להגיד ומה אסור;‏ מתי מותר לדבר עם המאמן ובאיזה אופן ועל אילו נושאים.‏ אם ההורה מפר את הכללים דעו כיצד להגיב.‏ כבר בתחילת העונה יש להסביר את הכללים בצורה ברורה להורים המעורבים יתר על המידה.‏ למשל,‏ על-ידי פרסום קוד התנהגות להורים או שליחת מכתב )1987 .)Hellstedt, במקרים שבהם ההורים מנסים ליצור איתכם עימות מילולי ניתן לפעול כדלהלן 2002( Ewing, :)Cumming & בעת משחק ‏)אימון או תחרות(‏ - אם הם פונים אליכם במצב רגשי מעורר,‏ בקשו מהם באדיבות לחכות עד שיהיו רגועים יותר.‏ קיימו שיחות עם הורים מחוץ לשעות האימון/משחק ובזמנים שמתאימים לכם ושנקבעו מראש.‏ אם הסכמתם לקיים שיחה עם הורה,‏ ניתן לבקש מעוזר המאמן או איש צוות אחר להיות נוכח ולשמש כמתווך אובייקטיבי וכעד למה שנאמר בשיחה.‏ הביאו ראיות ‏)חוקי ליגה או מועדון,‏ צילומי וידאו(‏ שיאשרו את הטענות שלכם ויתמכו בהחלטות שלכם.‏ בכל מקרה הקשיבו בסבלנות.‏ ייתכן שלהורה יש תובנות לגבי המצב שאתם לא הבאתם בחשבון.‏ סכמו את תוכן השיחה כדי שכולם יבינו את המשמעויות של מה שנאמר והוחלט.‏ הגיעו לפתרון שניתן ליישום בהתנהגות מסוימת מצד ההורה,‏ המאמן או הספורטאית.‏ התערבות הורית בספורט | 25 | 24 התערבות הורית בספורט
Page 1 and 2: ישראל ISRAEL לעבור את
Page 3 and 4: עריכה מקצועית:‏ נע
Page 5 and 6: פתח דבר קוראים יקרי
Page 7 and 8: הוא אחד ההישגים של
Page 9 and 10: מעורבות הורית בספו
Page 11: פיתחו את פעילות הספ
Page 15 and 16: רגעים של התמודדות נ
Page 17 and 18: יצירת מנהיגות נשים
Page 19 and 20: לספורטאית מתרחשים
Page 21 and 22: התמדה,‏ מחויבות ות
Page 23 and 24: המלצות לשיפור מערכ
Page 25 and 26: ספורט,‏ מגדר ותקשו
Page 27 and 28: פריצת מעגל הקסמים -
Page 29 and 30: והאמון ההדדי.‏ בדר
Page 31 and 32: פרפר בן יום שאל פרפ

×× ××× ××××× ××ª ×××××× ××¦××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?

×× ××× ××××× ××ª ×××××× ××¦××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One