×× ××× ××××× ××ª ×××××× ××¦××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One

More documents

Recommendations

Info

תמיכה ועצמאות לעומת שליטה:‏ הורים בסגנון זה מציעים לבתם אפשרויות לבחור,‏ להיות מעורבת בקבלת החלטות ולפתור בעיות בעצמה,‏ והלחץ לפעול באופן מסוים הוא מינימאלי.‏ לעומת זאת,‏ ילדות הנשלטות על-ידי הוריהן חשות לחץ חזק להתנהג באופן מסוים המושפע מהערכה,‏ מלוח זמנים,‏ או מרגש אשמה.‏ סדר:‏ סדר מתייחס לאופן שבו הורים מציבים לבנותיהם הנחיות ברורות ועקביות,‏ ציפיות וחוקים,‏ כדי שתוכלנה לפעול.‏ חשוב להבין כי ניתן להציב סדר גם בסגנון הורות של תמיכה-עצמאות,‏ כאשר ילדות מקבלות החלטות ופועלות עצמאית במסגרת הכללים והגבולות שהגדירו ההורים.‏ למשל,‏ ההורה מגדיר,‏ יחד עם בתו הספורטאית,‏ את לוח הזמנים השבועי של אימונים,‏ לימודים ופנאי,‏ אך היא זו שפועלת באופן עצמאי במסגרת לוח הזמנים שנקבע.‏ מעורבות:‏ מעורבות משקפת את המחויבות של ההורה כלפי הילדה ותשומת-לב חיובית להתפתחותה.‏ מידת החיוב או השלילה של מעורבות ההורים נקבעת על-פי התחושה הפנימית של הילדה:‏ האם היא פועלת בעצמאות או מתוך כפייה Tamminen,( Holt, Fox, 2009 .)Black, Mandigo & במחקר שבחן סגנונות הורות קיימו הולט ועמיתיו ראיונות עם 30 משפחות של שחקניות כדורגל קנדיות ‏)בנות 14-12(, המשחקות במועדון ברמה טובה.‏ ההורים והספורטאיות נשאלו על האמונות של ההורים לגבי ספורט,‏ סגנון והתנהגויות ההורות שלהם כלפי הספורטאיות באימונים ובמשחקים.‏ הממצאים הראו כי מתוך 56 הורים,‏ 32 סוּוגו בסגנון הורות של תמיכה-עצמאות.‏ הם אופיינו בכך שסיפקו לבנותיהם סדר יעיל ואפשרו להן ליטול חלק בקבלת החלטות.‏ הורים אלה יכלו ‏'לקרוא'‏ את מצב הרוח של בנותיהם ודיווחו על תקשורת דו-כיוונית פתוחה עם הבנות ‏)גם הבנות רצו בתקשורת עם ההורים ובקבלת משוב מהם(.‏ הם היו מעורבים מאוד בחיי הבנות,‏ אך לא הפגינו התנהגויות רבות של שליטה.‏ לעומת אלה,‏ 13 הורים סווגו כהורים שולטים.‏ הם אופיינו בכך שלא תמכו בעצמאות של בנותיהם,‏ לא היו רגישים למצב רוחן,‏ ונטו לדווח על תקשורת הדדית מועטה יותר עם הספורטאיות.‏ ב-‏‎11‎ משפחות היו הבדלים בסגנון ההורות בין האם לאב,‏ או שלא היתה אחידות בסגנון ההורות שלהם במצבים שונים.‏ במקרים אלה,‏ אחד ההורים נהג בסגנון של תמיכה-עצמאות והשני בסגנון של שליטה.‏ אצל חלק מהמשפחות היה אף בלבול סביב סגנון ההורות - אחד ההורים פירש לא נכון את סגנון ההורות של השני.‏ כמו כן,‏ היו הורים שבמצבים מסוימים היו בתמיכה-עצמאות ובמצבים אחרים בשליטה כלפי הילדה.‏ לבסוף,‏ ממצא לא צפוי התגלה ביחס להשפעת הילדות על סגנון ההורות של 33 הורים מ-‏‎19‎ משפחות:‏ ההורים אימצו סגנון של תמיכה-עצמאות כאשר הילדות הראו בגרות ואחריות,‏ ומצד שני אימצו סגנון של שליטה כאשר הרגישו שהעניקו יותר מדי חופש לבנותיהם.‏ לסיכום,‏ חשוב להבין כי התנהגויות ההורים נאספות לסגנון הורי מסוים סביב ממדים כגון שליטה,‏ עצמאות,‏ תקשורת,‏ סדר ומידת המעורבות.‏ המחקר בתחום זה מראה כי יש להתחשב לא רק במידת המעורבות ההורית ‏)כפי שהציע הלסטד(‏ אלא גם באיכותה,‏ כפי שבאה לידי ביטוי בסגנונות ההורות השונים.‏ למשל,‏ רמות מעורבות גבוהות,‏ בשילוב סגנון הורות של תמיכה-‏ עצמאות,‏ עשויים להיות יעילים ביותר להתפתחות הספורטאית,‏ בעוד מעורבות גבוהה,‏ בשילוב סגנון הורות של שליטה,‏ עלולים לגרום לאפקט שלילי.‏ באותו אופן,‏ רמות מעורבות נמוכות,‏ בשילוב סגנון הורות של תמיכה-עצמאות,‏ עשויים ליצור מצב של חופש גדול מדי והיעדר סדר שעלול לבלבל את הספורטאית,‏ במיוחד בגיל ההתבגרות או במצבים של שינויים בקריירה.‏ מעורבות נכונה ויעילה של הורים היא משמעותית ביותר להטמעת ערכי הספורט וחיזוק הביטחון של ילדות כי הספורט הוא עולם המתאים עבורן.‏ אימהות ואבות יכולים לתרום לקריירה הספורטיבית של בנותיהן באופנים שונים:‏ להוות מודלים לחיקוי,‏ לספק אפשרויות להתנסות ולפרש חוויות באופן חיובי השפעת המעורבות ההורית על תפיסת המסוגלות והמוטיבציה של ילדות בספורט הורים משמשים כמקדמי הפעילות הגופנית הראשונים בחייהן של הילדות.‏ הם אלו שמלמדים אותן את הפעולות המוטוריות הראשוניות,‏ שהן הבסיס לספורט,‏ והם אלו שמקדמים מעורבות של ילדות בספורט מאורגן.‏ ההורים משפיעים על הבחירות המוקדמות שעושות הילדות לגבי הקריירה הספורטיבית שלהן בשלוש צורות עיקריות:‏ 1. הם משמשים כמודלים לחיקוי.‏ 2. הם מספקים התנסויות בספורט.‏ 3. הם נותנים פרשנות להתנסויות של בתם בספורט ‏)כגון משוב על הפעילות,‏ עידוד ותגובות למצבי לחץ ולשינויים בקריירה(‏ .(Fredricks & Eccles, 2002) להלן הפירוט:‏ מודלים לחיקוי:‏ בסקרים שנערכו בארה"ב ובבלגיה נמצא קשר חזק בין פעילות גופנית וספורט בקרב בנות ופעילות דומה בקרב הוריהן.‏ כלומר,‏ הורים משמשים לבנותיהם מודלים משמעותיים לחיקוי בתחום הפעילות הגופנית והספורט,‏ בין אם בפעילות ממשית,‏ בפעילות כאוהדים או כצופים או כשופטים וכמאמנים .(Dixon, Warner, & Bruening, 2008) התנסויות בספורט:‏ הורים מסייעים לבנותיהן לעסוק בספורט בכך שהם תומכים בפעילות מבחינת עלויות אימון,‏ רכישת ציוד,‏ ספרים וסרטי ספורט,‏ הסעות לאימונים ולתחרויות וארגון סדר היום שלהן ביעילות (2007 Horn, .(Horn & מתן פרשנות להתנסויות הילדות בספורט:‏ ישנם הורים שהיו ספורטאים בעצמם,‏ או כאלה המאמינים כי הספורט הוא גורם התפתחותי-אישיותי או חינוכי משמעותי בחיי ילדיהם,‏ ומנחילים להם תחושות וערכים חיוביים הקשורים לפעילות ספורטיבית (1999 .(Côte, מצד שני,‏ ישנם הורים שאינם מאמינים בחשיבות הפעילות הגופנית או הספורט התחרותי להתפתחותם של ילדים,‏ או אפילו מתנגדים לכך שילדיהם ‏)ובעיקר בנותיהם(‏ יעסקו בספורט עקב חוויות אישיות או תפיסות עולם מסוימות.‏ נמצא כי בשנות בית-הספר היסודי וחטיבת הביניים קיים קשר מנבא בין תפיסותיהם של אבות ואימהות את החשיבות והמשמעותיות של פעילות ספורטיבית לבין תפיסות ילדיהם את המסוגלות שלהם בספורט,‏ מידת החשיבות של השתתפותם בספורט וההשתתפות הממשית שלהם בספורט .(Horn & Horn, 2007) השפעת ההורים על תפיסות ילדיהם לגבי חשיבותה ומשמעותה של הפעילות הספורטיבית עשויה אף להימשך לאורך כל החיים,‏ במיוחד בקרב בנות.‏ למשל,‏ דיקסון וחבריה (2008 al., (Dixon et ראיינו 17 מאמנות ראשיות במכללות בארה"ב NCAA,( )Division 1 ‏)בענפי החתירה,‏ כדורעף,‏ כדורגל,‏ לאקרוס,‏ טניס,‏ כדורסל והתעמלות מכשירים(‏ לגבי השפעת הוריהן,‏ בגיל הילדות,‏ על התפתחות הקריירה הספורטיבית שלהן.‏ כל המאמנות היו בנות 40 או צעירות יותר,‏ כלומר הדור הראשון של נשים בארה"ב שהושפעו מהחקיקה למען קידום נשים (9 (Title שהחלה ב-‏‎1972‎‏.‏ חקיקה זו העמידה אותן,‏ בילדותן,‏ במעמד שונה מהאימהות שלהן,‏ שמילאו עדיין תפקידים מסורתיים של עקרות בית באותה תקופה.‏ ניתוח הראיונות הראה כי כמעט כל ההורים ‏)אחד או שניהם(‏ של המאמנות עסקו בספורט בתיכון ו/או במכללה.‏ העובדה שההורים שימשו כמודלים לחיקוי עבור המאמנות בנושא הספורטיבי הפכה את הפעילות הספורטיבית לנורמאלית עבורן כבנות ולפעילות משפחתית טבעית.‏ רק שלוש משתתפות דיווחו כי הוריהן לא עסקו בספורט,‏ אולם הם רשמו אותן לפעילויות ספורט ‏)כלומר,‏ סיפקו להן אפשרויות לפעילות(.‏ בהמשך,‏ הן התערבות הורית בספורט | 19 | 18 התערבות הורית בספורט
פיתחו את פעילות הספורט בעצמן.‏ כמו כן,‏ חלק מהמשתתפות בחרו בפעילות שונה מזו שהוריהן עסקו בה.‏ כלומר,‏ אף-על-פי שההורים,‏ כמודל לחיקוי,‏ אכן השפיעו על הבחירות שלהן לעסוק בספורט מגיל צעיר,‏ היתה להן בחירה איזו פעילות תתאים להן באופן ייחודי.‏ המשתתפות דיווחו על נוכחות ההורים במשחקים,‏ השתתפותם באימון או בניהול ענף הספורט,‏ הסעות ודאגה לנושאים לוגיסטיים ‏)כביסה,‏ תשלום לפעילות ועוד(.‏ מעניין כי עבור כל המשתתפות שדיווחו כי אחד מהוריהן אימן אותן,‏ היה זה האב ולא האם.‏ מצד שני,‏ האימהות היו אחראיות להסעות.‏ כלומר,‏ שני ההורים סיפקו תמיכה בפעילות הספורטיבית,‏ אף-‏ על-פי שהתמיכה היתה בעלת אופי שונה.‏ לבסוף,‏ המשתתפות דיווחו כי הוריהן פירשו את חוויות הפעילות שלהן בשני אופנים עיקריים:‏ א.‏ קבלת הפעילות הספורטיבית שלהן כמקובלת ורצויה;‏ ב.‏ הענקת תמיכה הורית לפעילות ללא לחץ ודרישות.‏ המשתתפות הדגישו את המסרים החיוביים שקיבלו מהוריהן בילדות:‏ בנות מסוגלות לעשות כל מה שירצו,‏ וכי הספורטיביות שלהן מוערכת וחשובה.‏ העובדה שהוריהן תמכו בהן,‏ אך לא לחצו אותן להשתתפות או להצלחה בספורט,‏ גרמה לכך שהבחירות היו חופשיות והעצימו את התשוקה האישית שלהן להתמיד בפעילות ולהפוך את הספורט לקריירה שלהן.‏ למרבה הצער,‏ על-אף החשיבות הרבה בהענקת משוב חיובי ועידוד לילדות לעסוק בספורט,‏ קיים הבדל מגדרי די מובהק בהתייחסותם של הורים לפעילות הספורטיבית של בנים ובנות:‏ א.‏ הורים מעריכים את פעילות הספורט של בניהם יותר מאשר את זו של בנותיהם.‏ ב.‏ הם מעניקים תמיכה ועידוד רבים יותר לפעילות הספורט של בניהם מאשר לזו של בנותיהם.‏ ג.‏ הם תופסים את היכולות הספורטיביות של בניהם כגבוהות יותר תוצאות המחקרים מראות שמעורבות נכונה ויעילה של ההורים היא משמעותית ביותר להטמעת ערכי הספורט וחיזוק הביטחון של ילדות כי הספורט הוא עולם המתאים עבורן.‏ המחקר מלמד גם כי אימהות ואבות יכולים לתרום לקריירה הספורטיבית של בנותיהן באופנים שונים:‏ להוות מודלים לחיקוי,‏ לספק אפשרויות להתנסות ולפרש חוויות באופן חיובי.‏ במחקר נוסף בנושא זה נבחן,‏ בעזרת שאלונים,‏ הקשר בין התפיסה של ציפיות ההורים,‏ ביטחון עצמי וחרדה תחרותית של 416 שחקניות הוקי שדה ‏)גילאי 19-13( ברמה עילית בארה"ב,‏ שהוזמנו לשחק בטורניר הלאומי לזיהוי כישרונות העתיד Collins( Barber, 2005 &(. 82% מהספורטאיות העריכו את מעורבות הוריהן כגבוהה מאוד,‏ וברוב המקרים שני ההורים היו מעורבים.‏ שחקניות שהעריכו את ציפיות הוריהן כגבוהות דיווחו על ביטחון עצמי רב יותר משחקניות שהעריכו את ציפיות הוריהן כנמוכות.‏ נוסף לכך,‏ שחקניות שסברו שחשוב מאוד להוריהן שהן תצלחנה בטורניר הקרוב דיווחו על ביטחון עצמי רב יותר,‏ אך גם חרדה תחרותית מחשבתית רבה יותר ‏)למשל,‏ ‏"אני מפחדת לאכזב אחרים",‏ ‏"אני מפחדת שאכשל בתחרות"(.‏ זאת לעומת שחקניות שתפסו כי פחות חשוב להוריהן שהן תצלחנה בטורניר.‏ לא נמצא קשר מובהק בין מידת המעורבות ההורית הנתפסת וחרדה תחרותית.‏ ממצאים אלה מראים את ההבדל בין תפיסת הציפיות להצלחה של ההורים מהספורטאית ‏)עד כמה הם מאמינים ביכולותיה(‏ לבין תפיסת חשיבות התחרות של הספורטאית ‏)עד כמה הצלחה בתחרות חשובה להורים(.‏ ספורטאיות שתופסות את הוריהן כמצפים מהן ומאמינים בהן חשות מסוגלוּת וביטחון רבים יותר מאשר ספורטאיות שאינן תופסות את הוריהן כמצפים מהן.‏ מצד שני,‏ ספורטאיות שתופסות את הוריהן כשמים דגש על חשיבות ההצלחה עשויות אף לחוש חרדה תחרותית גבוהה יותר משחקניות שאינן תופסות לחץ כזה.‏ הצלחה בטורניר הלאומי לזיהוי כישרונות העתיד עשויה להוביל למלגת לימודים ולפרסום,‏ ואפשר כי שחקניות שתופסות כי הוריהן מייחסים חשיבות יתר להצלחתן בטורניר נלחצות מכך,‏ משום שהן מרגישות הערכה עצמית מצד אחרים משמעותיים ‏)ההורים(‏ ולפיכך מגיבות בחרדה תחרותית מחשבתית גבוהה.‏ המשוב של הורים במהלך משחקים נושא נוסף שנחקר בהקשר של השפעת ההורים הוא סוג ואיכות המשוב שההורים נותנים לילדים במהלך משחקים ותחרויות.‏ במחקר שנערך בניו-זילנד ובחן משוב מילולי של 250 הורים כלפי ילדיהם ‏)גילאי 12-6( במגוון ענפים קבוצתיים ‏)כמו כדורגל,‏ הוקי,‏ רוגבי(,‏ נמצא כי 47% מההערות של ההורים היו חיוביות,‏ 35% היו שליליות ו-‏‎18%‎ היו ניטרליות & McKenzie (Kidman, (1999 .Mckenzis, רוב ההערות השליליות היו כאשר ההורה תיקן משהו בביצוע של הילד שלו ‏)למשל ‏"קח את הזמן,‏ תביט בכדור",‏ ‏"השתמש ברגליים שלך",‏ ‏"ידיים ישרות למעלה"(,‏ אולם היו גם הערות של ביקורת ‏)"אחותך משחקת יותר טוב ממך!"(‏ והערות של זלזול ‏)"אל תשב על הישבן,‏ קום כבר!"(.‏ 12% מכלל הערות ההורים היו מכוונות כלפי ילדיהם והשאר לשופטים,‏ למאמנים,‏ שחקני הקבוצה היריבה,‏ שחקני הקבוצה שלהם וכלפי הורים אחרים.‏ מחקרים נוספים תמכו בכך שרוב המשובים שהורים העניקו לילדיהם במהלך תחרות היו חיוביים.‏ אולם השאלה היא אילו סוגי משובים מעוניינים הספורטאים עצמם לקבל מהוריהם.‏ במחקר שבחן שאלה זו בקרב שחקני טניס קנדיים מצטיינים בני 15 נמצא כי הם העדיפו שהוריהם יתמכו בהם מבלי ללחוץ עליהם,‏ ויימנעו ממתן עצות טכניות או טקטיות במשחקים,‏ אבל כן יעירו על מאמץ וגישה,‏ יתנו עצות מעשיות,‏ יכבדו את כללי הטניס ההוגן ויביעו תמיכה גם בהתנהגותם הלא-מילולית )& Neely, Knight, .)Holt, 2011 במחקר נוסף בנושא רואיינו 36 ספורטאיות קנדיות בנות 13 ממגוון ענפים קבוצתיים לגבי משובים רצויים ולא רצויים מהוריהם לפני המשחקים,‏ במהלכם ובסיומם.‏ הספורטאיות סיפרו כי לפני משחק הן היו מעוניינות שהוריהן יעזרו להן להתכונן פיזית ומנטאלית למשחק,‏ כאשר המיקוד הוא בהגעה בזמן,‏ הכנת הציוד,‏ חבישת פצעים,‏ תזונה וכן תגובות של רגיעה לנטרול הלחץ של התחרות.‏ במהלך המשחק הספורטאיות העדיפו שההורים ‏'ייקחו צעד אחד אחורה'‏ - יעודדו את כלל שחקניות הקבוצה,‏ יתמקדו במאמץ יותר מבתוצאה,‏ יהיו חיוביים במהלך המשחק ולא יבקרו את השחקניות וישלטו ברגשות שלהם.‏ הספורטאיות אמרו שבמהלך משחק הן אינן רוצות שההורים יפנו תשומת-‏ לב מיוחדת לעצמם או לבנותיהם,‏ לא יאמנו אותן או שחקניות אחרות,‏ לא יתנו הוראות מקצועיות ולא יתווכחו עם השופטים.‏ לבסוף,‏ הספורטאיות מעדיפות כי לאחר משחקים הוריהן יתנו להן משוב מציאותי וחיובי.‏ אם המשוב הוא חיובי הן מעדיפות שיינתן ליד חברותיהן לקבוצה,‏ אבל אם הוא שלילי שיינתן בפרטיות.‏ השחקניות העדיפו לקבל משוב בשיטת הסנדוויץ'‏ – משוב חיובי תחילה,‏ הערות לגבי מה ניתן לשפר ולבסוף משוב חיובי נוסף.‏ תחושת המסוגלות של בנות מושפעת אפוא מהנכונות של הוריהן ליטול חלק פעיל בפעילות הספורטיבית שלהן ומהמסרים שהן מקבלות מהוריהן.‏ יש חשיבות לכך שההורים ישדרו את הסכמתם ורצונם שבנותיהם יעסקו בספורט וייראו חשיבות ומשמעות בפעילותן בהווה ובעתיד.‏ כמו כן,‏ חשוב שהורים יציבו ציפיות לבנותיהן וישדרו להן ביטחון,‏ אך לא ידגישו יתר על המידה את חשיבות ההצלחה כדי שלא ליצור תחושות של חרדה.‏ התערבות הורית בספורט | 21 | 20 התערבות הורית בספורט
Page 1 and 2: ישראל ISRAEL לעבור את
Page 3 and 4: עריכה מקצועית:‏ נע
Page 5 and 6: פתח דבר קוראים יקרי
Page 7 and 8: הוא אחד ההישגים של
Page 9: מעורבות הורית בספו
Page 13 and 14: הקשיבו לנושאים החש
Page 15 and 16: רגעים של התמודדות נ
Page 17 and 18: יצירת מנהיגות נשים
Page 19 and 20: לספורטאית מתרחשים
Page 21 and 22: התמדה,‏ מחויבות ות
Page 23 and 24: המלצות לשיפור מערכ
Page 25 and 26: ספורט,‏ מגדר ותקשו
Page 27 and 28: פריצת מעגל הקסמים -
Page 29 and 30: והאמון ההדדי.‏ בדר
Page 31 and 32: פרפר בן יום שאל פרפ

×× ××× ××××× ××ª ×××××× ××¦××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?

×× ××× ××××× ××ª ×××××× ××¦××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One