×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One
×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One
×× ××× ××××× ×ת ×××××× ×צ××× ××××× ×× ×¨××× × ×¦××× ×× ×× ××¤×¡× ×××× ... - One
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
תמיכה ועצמאות לעומת שליטה:<br />
הורים בסגנון זה מציעים לבתם אפשרויות לבחור, להיות מעורבת<br />
בקבלת החלטות ולפתור בעיות בעצמה, והלחץ לפעול באופן<br />
מסוים הוא מינימאלי. לעומת זאת, ילדות הנשלטות על-ידי הוריהן<br />
חשות לחץ חזק להתנהג באופן מסוים המושפע מהערכה, מלוח<br />
זמנים, או מרגש אשמה.<br />
סדר:<br />
סדר מתייחס לאופן שבו הורים מציבים לבנותיהם הנחיות ברורות<br />
ועקביות, ציפיות וחוקים, כדי שתוכלנה לפעול. חשוב להבין כי<br />
ניתן להציב סדר גם בסגנון הורות של תמיכה-עצמאות, כאשר<br />
ילדות מקבלות החלטות ופועלות עצמאית במסגרת הכללים<br />
והגבולות שהגדירו ההורים. למשל, ההורה מגדיר, יחד עם בתו<br />
הספורטאית, את לוח הזמנים השבועי של אימונים, לימודים ופנאי,<br />
אך היא זו שפועלת באופן עצמאי במסגרת לוח הזמנים שנקבע.<br />
מעורבות:<br />
מעורבות משקפת את המחויבות של ההורה כלפי הילדה<br />
ותשומת-לב חיובית להתפתחותה. מידת החיוב או השלילה של<br />
מעורבות ההורים נקבעת על-פי התחושה הפנימית של הילדה:<br />
האם היא פועלת בעצמאות או מתוך כפייה Tamminen,( Holt,<br />
Fox, 2009 .)Black, Mandigo & במחקר שבחן סגנונות הורות<br />
קיימו הולט ועמיתיו ראיונות עם 30 משפחות של שחקניות<br />
כדורגל קנדיות )בנות 14-12(, המשחקות במועדון ברמה טובה.<br />
ההורים והספורטאיות נשאלו על האמונות של ההורים לגבי<br />
ספורט, סגנון והתנהגויות ההורות שלהם כלפי הספורטאיות<br />
באימונים ובמשחקים. הממצאים הראו כי מתוך 56 הורים, 32<br />
סוּוגו בסגנון הורות של תמיכה-עצמאות. הם אופיינו בכך שסיפקו<br />
לבנותיהם סדר יעיל ואפשרו להן ליטול חלק בקבלת החלטות.<br />
הורים אלה יכלו 'לקרוא' את מצב הרוח של בנותיהם ודיווחו על<br />
תקשורת דו-כיוונית פתוחה עם הבנות )גם הבנות רצו בתקשורת<br />
עם ההורים ובקבלת משוב מהם(. הם היו מעורבים מאוד בחיי<br />
הבנות, אך לא הפגינו התנהגויות רבות של שליטה.<br />
לעומת אלה, 13 הורים סווגו כהורים שולטים. הם אופיינו בכך<br />
שלא תמכו בעצמאות של בנותיהם, לא היו רגישים למצב רוחן,<br />
ונטו לדווח על תקשורת הדדית מועטה יותר עם הספורטאיות.<br />
ב-11 משפחות היו הבדלים בסגנון ההורות בין האם לאב, או שלא<br />
היתה אחידות בסגנון ההורות שלהם במצבים שונים. במקרים<br />
אלה, אחד ההורים נהג בסגנון של תמיכה-עצמאות והשני בסגנון<br />
של שליטה. אצל חלק מהמשפחות היה אף בלבול סביב סגנון<br />
ההורות - אחד ההורים פירש לא נכון את סגנון ההורות של השני.<br />
כמו כן, היו הורים שבמצבים מסוימים היו בתמיכה-עצמאות<br />
ובמצבים אחרים בשליטה כלפי הילדה. לבסוף, ממצא לא צפוי<br />
התגלה ביחס להשפעת הילדות על סגנון ההורות של 33 הורים<br />
מ-19 משפחות: ההורים אימצו סגנון של תמיכה-עצמאות כאשר<br />
הילדות הראו בגרות ואחריות, ומצד שני אימצו סגנון של שליטה<br />
כאשר הרגישו שהעניקו יותר מדי חופש לבנותיהם.<br />
לסיכום, חשוב להבין כי התנהגויות ההורים נאספות לסגנון הורי<br />
מסוים סביב ממדים כגון שליטה, עצמאות, תקשורת, סדר<br />
ומידת המעורבות. המחקר בתחום זה מראה כי יש להתחשב<br />
לא רק במידת המעורבות ההורית )כפי שהציע הלסטד( אלא<br />
גם באיכותה, כפי שבאה לידי ביטוי בסגנונות ההורות השונים.<br />
למשל, רמות מעורבות גבוהות, בשילוב סגנון הורות של תמיכה-<br />
עצמאות, עשויים להיות יעילים ביותר להתפתחות הספורטאית,<br />
בעוד מעורבות גבוהה, בשילוב סגנון הורות של שליטה, עלולים<br />
לגרום לאפקט שלילי. באותו אופן, רמות מעורבות נמוכות, בשילוב<br />
סגנון הורות של תמיכה-עצמאות, עשויים ליצור מצב של חופש<br />
גדול מדי והיעדר סדר שעלול לבלבל את הספורטאית, במיוחד<br />
בגיל ההתבגרות או במצבים של שינויים בקריירה.<br />
מעורבות נכונה ויעילה של הורים היא משמעותית<br />
ביותר להטמעת ערכי הספורט וחיזוק הביטחון של<br />
ילדות כי הספורט הוא עולם המתאים עבורן. אימהות<br />
ואבות יכולים לתרום לקריירה הספורטיבית של<br />
בנותיהן באופנים שונים: להוות מודלים לחיקוי, לספק<br />
אפשרויות להתנסות ולפרש חוויות באופן חיובי<br />
השפעת המעורבות ההורית על תפיסת<br />
המסוגלות והמוטיבציה של ילדות בספורט<br />
הורים משמשים כמקדמי הפעילות הגופנית הראשונים בחייהן<br />
של הילדות. הם אלו שמלמדים אותן את הפעולות המוטוריות<br />
הראשוניות, שהן הבסיס לספורט, והם אלו שמקדמים מעורבות<br />
של ילדות בספורט מאורגן. ההורים משפיעים על הבחירות<br />
המוקדמות שעושות הילדות לגבי הקריירה הספורטיבית שלהן<br />
בשלוש צורות עיקריות:<br />
1. הם משמשים כמודלים לחיקוי.<br />
2. הם מספקים התנסויות בספורט.<br />
3. הם נותנים פרשנות להתנסויות של בתם בספורט )כגון משוב<br />
על הפעילות, עידוד ותגובות למצבי לחץ ולשינויים בקריירה(<br />
.(Fredricks & Eccles, 2002)<br />
להלן הפירוט:<br />
מודלים לחיקוי: בסקרים שנערכו בארה"ב ובבלגיה נמצא קשר<br />
חזק בין פעילות גופנית וספורט בקרב בנות ופעילות דומה בקרב<br />
הוריהן. כלומר, הורים משמשים לבנותיהם מודלים משמעותיים<br />
לחיקוי בתחום הפעילות הגופנית והספורט, בין אם בפעילות<br />
ממשית, בפעילות כאוהדים או כצופים או כשופטים וכמאמנים<br />
.(Dixon, Warner, & Bruening, 2008)<br />
התנסויות בספורט: הורים מסייעים לבנותיהן לעסוק בספורט<br />
בכך שהם תומכים בפעילות מבחינת עלויות אימון, רכישת<br />
ציוד, ספרים וסרטי ספורט, הסעות לאימונים ולתחרויות וארגון<br />
סדר היום שלהן ביעילות (2007 Horn, .(Horn &<br />
מתן פרשנות להתנסויות הילדות בספורט: ישנם הורים שהיו<br />
ספורטאים בעצמם, או כאלה המאמינים כי הספורט הוא גורם<br />
התפתחותי-אישיותי או חינוכי משמעותי בחיי ילדיהם, ומנחילים<br />
להם תחושות וערכים חיוביים הקשורים לפעילות ספורטיבית<br />
(1999 .(Côte, מצד שני, ישנם הורים שאינם מאמינים בחשיבות<br />
הפעילות הגופנית או הספורט התחרותי להתפתחותם של<br />
ילדים, או אפילו מתנגדים לכך שילדיהם )ובעיקר בנותיהם(<br />
יעסקו בספורט עקב חוויות אישיות או תפיסות עולם מסוימות.<br />
נמצא כי בשנות בית-הספר היסודי וחטיבת הביניים קיים<br />
קשר מנבא בין תפיסותיהם של אבות ואימהות את החשיבות<br />
והמשמעותיות של פעילות ספורטיבית לבין תפיסות ילדיהם<br />
את המסוגלות שלהם בספורט, מידת החשיבות של<br />
השתתפותם בספורט וההשתתפות הממשית שלהם בספורט<br />
.(Horn & Horn, 2007)<br />
השפעת ההורים על תפיסות ילדיהם לגבי חשיבותה ומשמעותה<br />
של הפעילות הספורטיבית עשויה אף להימשך לאורך כל החיים,<br />
במיוחד בקרב בנות. למשל, דיקסון וחבריה (2008 al., (Dixon et<br />
ראיינו 17 מאמנות ראשיות במכללות בארה"ב NCAA,(<br />
)Division 1 )בענפי החתירה, כדורעף, כדורגל, לאקרוס, טניס,<br />
כדורסל והתעמלות מכשירים( לגבי השפעת הוריהן, בגיל הילדות,<br />
על התפתחות הקריירה הספורטיבית שלהן. כל המאמנות היו<br />
בנות 40 או צעירות יותר, כלומר הדור הראשון של נשים בארה"ב<br />
שהושפעו מהחקיקה למען קידום נשים (9 (Title שהחלה ב-1972.<br />
חקיקה זו העמידה אותן, בילדותן, במעמד שונה מהאימהות<br />
שלהן, שמילאו עדיין תפקידים מסורתיים של עקרות בית באותה<br />
תקופה. ניתוח הראיונות הראה כי כמעט כל ההורים )אחד או<br />
שניהם( של המאמנות עסקו בספורט בתיכון ו/או במכללה.<br />
העובדה שההורים שימשו כמודלים לחיקוי עבור המאמנות בנושא<br />
הספורטיבי הפכה את הפעילות הספורטיבית לנורמאלית עבורן<br />
כבנות ולפעילות משפחתית טבעית. רק שלוש משתתפות דיווחו<br />
כי הוריהן לא עסקו בספורט, אולם הם רשמו אותן לפעילויות<br />
ספורט )כלומר, סיפקו להן אפשרויות לפעילות(. בהמשך, הן<br />
התערבות הורית בספורט | 19<br />
| 18 התערבות הורית בספורט