×××ר××- "××¢×ת×× ×©×× ×"- ××××× ×ספר 8 - ××ר×× ×רפ××× ×××פס××
×××ר××- "××¢×ת×× ×©×× ×"- ××××× ×ספר 8 - ××ר×× ×רפ××× ×××פס××
×××ר××- "××¢×ת×× ×©×× ×"- ××××× ×ספר 8 - ××ר×× ×רפ××× ×××פס××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
www.wolfson.org.il<br />
המרכז הרפואי<br />
ע"ש אדית וולפסון<br />
העיתון שלנו<br />
מגזין המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון • גיליון • 8 יולי 2010<br />
שמעתם את זה?<br />
יש חדש באא"ג<br />
אנשי התחבורה:<br />
ההגה בידיים טובות<br />
הוועדות ששומרות<br />
על זכויות החולה<br />
8<br />
10<br />
12<br />
עמ'<br />
21-20<br />
רץ אל החלום
... ועוד בגיליון<br />
התינוקות נולדו מחדש<br />
ילדים מכל העולם עוברים ניתוחי לב מצילי<br />
חיים בוולפסון. על שניים מהם, בעמוד זה<br />
מחדר החדשות<br />
מהסיפורים הקטנים לדרמות הגדולות -<br />
הרבה דברים קורים אצלנו. לפניכם, מדגם<br />
על רפואה ואתיקה<br />
כך פותרים אצלנו דילמות מעולם האתיקה<br />
הרפואית - ושומרים על זכויות החולה<br />
מחקר תחת פיקוח<br />
כל ניסוי בבני אדם צריך לעבור את אישורה<br />
של ועדת הלסינקי. כך זה עובד בוולפסון<br />
חדש ממכון הלב<br />
טיפולים מתקדמים לאי ספיקת לב מונעים<br />
התדרדרות ומשפרים את מצב החולים<br />
אחיות למקצוע<br />
הסיעוד בוולפסון מקים פורומים, מקדם<br />
טיפול, מציג בכינוסים - ולא נח לרגע<br />
שם בבית הספר<br />
דברים מעניינים קורים בבית הספר לסיעוד.<br />
רוצים לדעת מה? בואו נלמד<br />
דבר המנהל<br />
עובדות ועובדים יקרים,<br />
רבעון נוסף עבר מאז העיתון האחרון שלנו ואנו<br />
כבר בעיצומו של הקיץ - זמן שבו רובנו מתכננים<br />
את החופשה האישית ואת החופשה של הילדים,<br />
המסיימים בימים אלה את שנת הלימודים.<br />
על אף הקיץ ומזג האוויר החם, בית החולים נמצא<br />
בתפוסה מלאה, במיוחד במחלקות הפנימיות<br />
והאורתופדיה, דבר הדורש מכולם - רופאים,<br />
אחים ואחיות, עובדי מעבדה, כוחות העזר ועובדי<br />
מנהלה - התגייסות מעבר לעבודה השגרתית והרגילה.<br />
אני בטוח שכל אחת ואחד מכן תורם את המרב על מנת שהמטופלים יקבלו<br />
את הטיפול הטוב ביותר וזאת על אף הקשיים, ועל כך תודה לכם.<br />
אנו עושים את המרב לספק את כל הנדרש לתפעול היום-יומי של בית החולים<br />
במסגרת התקציבית המוגבלת.<br />
בימים הקרובים יותקנו במרכז הרפואי וולפסון שתי מערכות דימות חשובות:<br />
SPECT-CT ומכשיר ממוגרפיה. הוספת מערכות אלה תשפר משמעותית את<br />
יכולת האבחון ותקדם את השירות למטופלים שלנו באופן משמעותי ביותר.<br />
אני מבקש לברך אתכם, כלל עובדי בית החולים, בברכת קיץ קל ונעים והמשך<br />
עבודה פורייה.<br />
ד"ר יצחק ברלוביץ<br />
מנהל המרכז הרפואי<br />
שיהיה לכם<br />
קיץ שכולו<br />
בריאות!<br />
4<br />
6<br />
12<br />
13<br />
14<br />
16<br />
17<br />
18<br />
19<br />
22<br />
מיתרי הלב<br />
אנשים טובים באמצע הדרך מלווים את בית<br />
החולים שלנו. מגיעה להם תודה<br />
לטפל בעולם התחתון<br />
הפשע לא משתלם, אבל גם בעבריינים צריך<br />
לטפל. "היו ימים" באווירה פלילית<br />
מפרגנים... וזוכרים<br />
זוכרים לברך את מי שראוי לכך וגם להשתתף<br />
בצער כשצריך. שניפגש רק בשמחות<br />
בשער: דסטאו סוונך, איש המרתון שלנו בוולפסון, חולם לייצג<br />
את ישראל באולימפיאדת לונדון 2012. כתבה בעמ' 21-20<br />
גם אנחנו<br />
ממחזרים...<br />
סיימתם לקרוא את "העיתון שלנו"? אם<br />
אינכם מתכוונים לשמור אותו - אנא אל<br />
תשליכו את הגיליון לאשפה אלא החזירו<br />
אותו בבקשה למשרדה של פנינה ארד<br />
בלשכת מנהל בית החולים, כדי שנוכל<br />
להפיצו לקוראים נוספים. תודה!<br />
המרכז הרפואי<br />
ע"ש אדית וולפסון<br />
העיתון שלנו<br />
מגזין עובדי וולפסון<br />
גיליון מס' 8<br />
יולי 2010<br />
תמוז תש"ע<br />
חברי המערכת: ד"ר יצחק ברלוביץ, ד"ר יהודה רוט, ד"ר עוזי רביב,<br />
ד"ר אמיר טנאי, ד"ר אלי יצחק, אסתר שלום, אהובה פרידמן, סימה אורן,<br />
עדנה דור-און, קלמן גרנק, מרק גלברג, רינת הירש, פנינה ארד, דליה המאירי,<br />
שירלי קרמר, אסתי אהרוני, שושי פרידמן<br />
צילומים: ברק נונא<br />
ידיעות: עדנה דור-און<br />
עריכה, עיצוב והפקה:<br />
שריג רעיונות<br />
לתגובות והעברת חומרים : director@wolfson.health.gov.il
לוח מוּדעוּת<br />
"וואו, ממש רפואה מעולם אחר, אני חושבת<br />
לעצמי. זה לא משנה את תחושת חוסר האונים ואי<br />
הוודאות. כלום לא בידיים שלי. זו רק היא בידיים<br />
שלהם. מול דלפק הקבלה אני מרגישה לרגע איך<br />
זה להיות בצד השני"<br />
מאת רינת הירש<br />
מחשבות בחדר ההמתנה<br />
הגיע הזמן, אני אומרת לה, צריך להתאשפז.<br />
אנו מגיעות בדיוק בזמן שנקבע. אני משאירה<br />
אותה בחוץ, בצל, נכנסת פנימה לעשות את כל<br />
הסידורים. מביטה עליה דרך הזגוגית. היא כבר<br />
לא צעירה, לבי נחמץ. לא רוצה לחשוב בכלל<br />
איך זה יהיה בלעדיה.<br />
הפקידה בקבלה לבושה חולצה לבנה, מכנס<br />
כחול וצעיף על צווארה, כמו דיילת באל על היא<br />
נראית. מחייכת אלי: "שלום, אני מורן ואהיה<br />
אחראית על הטיפול בך כל היום".<br />
"מה מספר תעודת הזהות? אפשר לראות<br />
תעודת רישוי? תכירי בבקשה, הנה דוקטור ארז,<br />
הוא יסביר לך מה תעברו במשך היום ובמהלך<br />
הטיפול".<br />
"תמיד צריך לקוות לטוב", הוא אומר לי,<br />
"משמאלך חדר ההמתנה, תוכלי לראות את כל<br />
מהלך הפעילות מאחורי החלונות, יש כאן מכונות<br />
שתייה, שירותים, עיתונים להעביר את הזמן וגם<br />
עוגיות. יש כאן גם אינטרנט אם תרצי".<br />
וואו, רפואה מעולם אחר, אני חושבת לעצמי,<br />
ממש רפואה פרטית. זה לא משנה את תחושת<br />
חוסר האונים ואי הוודאות. כלום לא בידיים שלי.<br />
זו רק היא בידיים שלהם.<br />
בחדר יושבים קרובים ומלווים כמוני. מבטים<br />
מכונסים, מתח באוויר, מדי פעם מביטים בחלון<br />
ומחכים להיתקל בעיניים של המומחה. מה הוא<br />
יגיד? מהי האבחנה?<br />
ניגש אליי נציג המחלקה ומספר לי על חברת<br />
SECOND OPINION )חוות דעת נוספת(, כי<br />
לאנשים מגיע לדעת. זכויות המטופלים, ככה<br />
אנחנו קוראים לזה. הוא מסביר לי על הטיפול<br />
ועל הסיכויים. אני יודעת שהוא משתדל, אבל<br />
השפה שבה הוא מדבר כל כך לא מובנת.<br />
* * *<br />
כמו כל הנשים, תמיד כשאני מכניסה את<br />
המכונית שלי למוסך, ברירת המחדל שלי היא<br />
שרוצים "לדפוק" אותי. תמיד מנקר אותו ספק:<br />
אני משלמת - והרבה, ולעולם לא אדע מי באמת<br />
מטפל לי באוטו, מה הוא עושה שם ועד כמה זה<br />
באמת נחוץ? אני לא יודעת מהן האלטרנטיבות<br />
הטיפוליות ואני גם לא יכולה לנהל משא ומתן<br />
על התוצאה ועל המחיר.<br />
כלקוחה, חשוב לי מאוד השירות. חשוב לי מאוד<br />
להאמין בצוות המטפל ולדעת שהם יעשו הכול<br />
כדי שאצא בריאה ומרוצה ואחזור אליהם. כי יש<br />
גם תשלום עבור ביקור ורבעון, ויש גם כרטיס<br />
מועדון. והחובה שלנו היא לדעת על מה אנחנו<br />
משלמים. וכולנו משלמים.<br />
* * *<br />
החובה שלנו היא להכיר את הגוף שלנו ולטפל<br />
בו לפחות כמו שאנחנו מטפלים ברכב. לתת לו<br />
את סוג הדלק הנכון לו, לקחת אותו לטיפולים<br />
שנתיים, לבחון אותו אחת לשנה, מדי פעם<br />
לצ'פר אותו עם וקס מרענן בריח פצ'ולי בספא,<br />
ובעיקר להקשיב לו היטב.<br />
אמרתי חובה? אולי זו בעצם זכות.<br />
כשאנחנו נכנסים לבית חולים למכוניות, "מוסך"<br />
בעברית פשוטה, כדאי שנלמד היטב את הנושא,<br />
או שנביא איתנו מישהו מבין שיודע לשאול<br />
שאלות - כמובן בשעות הביקור המקובלות<br />
- או שפשוט ניתן לעצמנו להרגיש לרגע איך זה<br />
להיות בצד השני.<br />
רפואה שלמה,<br />
רינת
רפואה שלמה<br />
מצילים תינוקות מהלב<br />
הפעוט הסיני כבר מחייך, אחרי שבארץ הצילו את לבו. התינוק הגיאורגי קיבל את חייו במתנה<br />
אחרי שרופאים בעולם הרימו ידיים. המלאכה המופלאה הזאת נעשית בידי מנתחי וולפסון במסגרת<br />
עמותת "הצל ליבו של ילד", המבצעת ניתוחי לב מצילי חיים לילדים מהעולם השלישי<br />
גיאורגי פירסקליאשווילי, תינוק בן שנה וחודשיים מגיאורגיה, נולד<br />
עם מום נדיר באחד מעורקי הלב, ורופאים בארצו לא נתנו לו סיכוי.<br />
רופאים ממדינות אחרות שבדקו אותו טענו כי סיכויי ההצלחה<br />
עומדים על כ-30% בלבד וכי כישלון יסכן את חייו. בוולפסון חשבו<br />
אחרת. ביוזמתו של אשר מנדל מחברת AMS" פתרונות רפואיים"<br />
נוצר הקשר עם עמותת "הצל ליבו של ילד" הפועלת בוולפסון.<br />
התינוק הוטס לארץ, צונתר ונותח בהצלחה על ידי המנתח<br />
הראשי של העמותה, ד"ר ליאור ששון, מנהל מחלקת ניתוחי לב-<br />
חזה בבית החולים. "התינוק שלי היה נמרץ ופעיל, אבל אחרי כל<br />
מאמץ קטן הפנים שלו הכחילו, והוא התקשה לנשום. זה גרם לי<br />
לבכות", סיפרה האם תיאונה, "לא חשבנו שבכלל יהיה אפשרי<br />
להציל אותו, והנה קיבלנו את הילד מחדש. אני עדיין לא מאמינה<br />
שקיימים אנשים כמו ד"ר ששון ומנדל."<br />
גם צ'יין באו-שין בן השנה וחצי מבייג'ין נולד עם מום נדיר: לב<br />
הנוטה לצד ימין במקום לצד שמאל, חור במחיצת הלב וחסימה<br />
בזרימת הדם לריאות. בשל בעיותיו הבריאותיות הוריו נטשו<br />
אותו בבית החולים ומגיל ארבעה חודשים הוא גדל בבית יתומים<br />
בבייג'ין. ביוזמת השגרירות הישראלית בבייג'ין ובסיוע עמותת<br />
"הצל לבו של ילד" הובא באו-שין לוולפסון כאשר סכנה מהותית<br />
נשקפת לחייו. בניתוח המורכב הפכו הרופאים את העליות בלבו<br />
כדי שהדם יזרום בצורה תקינה לגוף וסגרו את החור במחיצת<br />
הלב. "זו שמחה גדולה לראות אותו צוחק ומשחק ככה," אמרה<br />
המטפלת שהגיעה איתו לארץ. עם הזמן נפתח הפעוט גם לאנשים<br />
האחרים מסביבו. האחיות מספרות שכאשר הוא בוכה והן ניגשות<br />
אליו ושואלות אותו בעברית "מה קרה?", הבכי מייד מתחלף<br />
בצחוק. "מרגש לראות איך הילד מצליח להיקשר אל הסגל בבית<br />
החולים," אמר ד"ר יצחק ברלוביץ, מנהל בית החולים וולפסון.<br />
עכשיו, לאחר שהבריא, נותר רק לקוות שלבאו-שין הקטן יימצאו<br />
הורים מאמצים בסין הגדולה.<br />
ד"ר יובל לוי ומטופל צעיר בוולפסון<br />
נחיתה קשה על ענף עץ זית<br />
גבריאל מושיוב, תלמיד כיתה<br />
ח' מחולון, טיפס על סולם כדי<br />
להוריד כדור מגג הבית, נפל<br />
ממנו ולרוע המזל ננעץ בגופו<br />
ענף של עץ זית כרות, שחדר<br />
לבית השחי ויצא מהצד השני.<br />
אנשי מד"א התקשו לשחרר<br />
את גבריאל מהעץ ונאלצו<br />
להזמין כבאים שכרתו את<br />
הענף. גבריאל הובהל למיון<br />
ילדים בוולפסון כשהענף תקוע<br />
בכתפו וקיבל טיפול ראשוני על<br />
ידי ד"ר עדי עובדיה שטיפלה<br />
בו במיון ילדים. "גבריאל עבר<br />
צילום חזה וסי.טי. כדי לבדוק<br />
במה פגע הענף שננעץ בגופו,<br />
ומאחר שנפל מגובה רב רצינו גם לבדוק שאין נזקים נוספים", סיפרה<br />
ד"ר עובדיה, "המקרה יכול היה להיות חמור אף יותר אילו הענף היה<br />
ננעץ בצד שמאל )של הלב( או<br />
בזווית מסוכנת יותר, או שהיו<br />
נגרמים לנער נזקים נוספים<br />
מהנפילה". גבריאל נותח<br />
בהצלחה על ידי פרופ' פרנסיס<br />
סרור וד"ר גדעון קרפלוס -<br />
כירורגים של ילדים, וד"ר גיורא<br />
הוד - כירורג של כלי דם. ד"ר<br />
קרפלוס אומר כי היה זה ניתוח<br />
מורכב, שכן הענף חדר לאזור<br />
עם כלי דם ראשיים ועצבים,<br />
שהגישה אליהם קשה. ד"ר<br />
קרפלוס הבטיח שגבריאל יוכל<br />
לחזור ולעסוק בתחביבו, אמנות<br />
צילם: ד"ר גדעון קרפלוס הלחימה קפוארה, והעניק לנער<br />
את הענף למזכרת. "הצוות<br />
שטיפל בו עשה עבודת קודש", הודתה בהתרגשות חנה מושיוב,<br />
אמו של גבריאל.
וולפסוניוּז<br />
וולפסון - בית חולים מצטיין במחקר!<br />
זו השנה השנייה שהמרכז הרפואי וולפסון זוכה בתעודת<br />
הצטיינות על המחקרים שהציגו חוקריו ביריד המחקר של<br />
הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. ביריד<br />
המחקר השנתי ה-8 הוצגו כ-450 עבודות מחקר משמונת<br />
בתי החולים מאזור המרכז המסונפים לפקולטה לרפואה,<br />
כשהייצוג הבולט של וולפסון הן מבחינת רמת המחקרים והן<br />
מבחינת כמותם זיכה אותו בתעודת ההצטיינות.<br />
פרופ' ראובן צימליכמן, מנהל אגף המחלקות הפנימיות<br />
בוולפסון וסגן דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל<br />
אביב, ציין כי זוהי תעודת כבוד לוולפסון ולרמתו האקדמית<br />
והמקצועית.<br />
מנהל בית החולים ד"ר יצחק ברלוביץ הביע את גאוותו על<br />
ההישג ואמר כי "תעודת הצטיינות זו מעידה על הפעילות<br />
המחקרית הענפה והמשמעותית המתבצעת בוולפסון, שהיא<br />
מאבני היסוד של רפואה מתקדמת".<br />
למנתח שיר מזמור<br />
דווקא על רקע המחסור הארצי במנתחים<br />
הצליחו בוולפסון לגייס מנתח מיומן ומנוסה<br />
לתחום חיוני של ניתוחי חזה, ובכך לשפר<br />
את השירות הרפואי בתחום זה לתושבי<br />
האזור. מדובר בד"ר מיכאל פפיאשוילי, שזכה<br />
לאחרונה במכרז לניהול יחידת ניתוחי חזה<br />
במחלקה לניתוחי לב וחזה בניהולו של ד"ר<br />
ליאור ששון.<br />
לד"ר פפיאשוילי )37( ניסיון רחב באבחון<br />
וטיפול פולשני ולא-פולשני )טוראקוסקופי(<br />
של סרטן ריאות לסוגיו, גידולים בבית החזה,<br />
מחלות ושט ודופן בית החזה, שחפת, מחלות<br />
שפירות של הריאות ועוד. בתפקידו האחרון,<br />
בשנים 2010-2007, עבד ד"ר פפיאשוילי<br />
כמומחה לניתוחי חזה בבית החולים אסף<br />
הרופא, ובשנת 2008 השתלם בארה"ב בבית<br />
החולים "סידר סיני" בלוס אנג'לס, אצל מנתח<br />
חזה בעל שם עולמי - פרופ' רוברט מק'קנה.<br />
"ד"ר פפיאשוילי מביא עמו ניסיון רב ומיומנויות<br />
חיוניות, המאפשרות למחלקה שלנו להציע<br />
אפשרויות ניתוחיות חדישות - כאלו שיקצרו<br />
את זמן האשפוז של המטופלים ויאפשרו גם<br />
חזרה מהירה יותר לתפקוד", אמר ד"ר ששון,<br />
מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה.<br />
במותה נתנה להם חיים<br />
תרומת איבריה של אישה בת 45, אשר התבצעה במרכז הרפואי וולפסון, הצילה את<br />
חייהם של חמישה אנשים ואת מאור עיניהם של שניים נוספים. האישה הגיעה לוולפסון<br />
במצב אנוש, כל הניסיונות להצילה עלו בתוהו ובמהלך האשפוז נקבע מוות מוחי נשימתי.<br />
לאה הררי, מתאמת ההשתלות של וולפסון, פנתה למשפחה בבקשה לתרום את איבריה<br />
של האישה והמשיכה ללוות את המשפחה בשעותיה הקשות יחד עם העובדת הסוציאלית<br />
סיון בוק. צוות היחידה לטיפול נמרץ כללי בניהולה של ד"ר יעל חביב-ידיד העניק למשפחה<br />
את מלוא התמיכה כאשר ד"ר חביב-ידיד עצמה מגיעה מספר פעמים מביתה בשעות<br />
הערב והלילה, על מנת לתת למשפחה תשובות ולסייע להם להתמודד עם משמעות המוות<br />
המוחי והתוצאות הנובעות מתרומת איברים.<br />
בנה של האישה, חייל בן 21, כינס את בני המשפחה שהחליטו באצילות רבה, ברגע<br />
הקשה ביותר עבורם, לקחת אחריות ולהציל חיים. תהליך ההכנה לתרומה דרש מבית<br />
החולים התארגנות לוגיסטית מורכבת של גיבוש צוותים רפואיים, שהצליחו תוך זמן קצר<br />
להתארגן, כשחלקם הגיעו במיוחד מהבית, על מנת לבצע את כל הבדיקות הנדרשות.<br />
האיברים הושתלו בחמישה חולים אנושים בגילאי 24 עד 63, שעברו את ניתוחי ההשתלה<br />
בבתי חולים ברחבי הארץ. שני חולים נוספים קיבלו את מאור עיניהם במתנה לאחר שעברו<br />
השתלת קרנית בוולפסון. ד"ר ברלוביץ, מנהל ביה"ח וולפסון והממונה על תחום ההשתלות<br />
במשרד הבריאות, שיבח את הפעולה הנאמנה, המהירה והמקצועית של כל מי שהיה<br />
מעורב בתהליך המורכב והדרמטי.<br />
מנתחים בוולפסון
"חדר הניתוח - ליבו הפועם של בית החולים"<br />
"יום אחות חדר ניתוח", שצוין במרכז הרפואי<br />
וולפסון כחלק מ"יום אחות חדר ניתוח האירופי",<br />
חשף באחת את העבודה הראויה לכל הערכה<br />
של צוות חדר הניתוח - עבודה המתבצעת<br />
במרתף מאחורי דלתות סגורות ונסתרת מעיני<br />
שאר עובדי בית החולים.<br />
כמאה אורחים, ביניהם אחיות ורופאים<br />
מהמחלקות השונות, חברי הנהלה, אנשי מינהל<br />
ומשק, צוות המורים מביה"ס לסיעוד ע"ש<br />
א. וולפסון וחברי עמותת הידידים, השתתפו<br />
בסיורים שהודרכו על ידי אחיות חדר ניתוח<br />
ו"הוציאו לאור" את הפעילות המתנהלת<br />
רחוק מעין רואה בכל ימות השנה. הסיורים<br />
כללו צפייה בניתוחים באמצעות טלוויזיות<br />
שהוצבו מחוץ לחדרי הניתוח, ובמהלכם הוזמנו<br />
המבקרים לצפות בין השאר בניתוח לב בילד<br />
ובניתוח קטרקט והשתלת עדשה בעין, תוך<br />
קבלת הסברים "און-ליין" מהמנתחים עצמם.<br />
כמו כן צפו האורחים בעניין רב בתערוכה של<br />
ציוד ומכשור ייחודי המשמש את המנתחים<br />
ובאביזרים נלווים שונים, כגון פרוטזות וסוגים<br />
שונים של שתלים.<br />
"שאבנו עידוד רב מהתגובות הנלהבות<br />
והמפרגנות שהתקבלו מכל המשתתפים<br />
בסיורים", אמרה בסיום היום איריס לניאדו,<br />
אחות אחראית חדר ניתוח. "חדר הניתוח<br />
הוא לבו הפועם של בית החולים", סיכם ד"ר<br />
ברלוביץ, מנהל בית החולים, כשהוא מעלה על<br />
נס את עבודתם המסורה, המקצועית והיעילה<br />
של צוותי חדר הניתוח.<br />
שגרירים של רצון טוב<br />
משמאל לימין: חנה גוכשטט, מנכ"ל עמותת הידידים, השר יוסי פלד, ד"ר יצחק<br />
ברלוביץ, מנהל וולפסון, ואלי בארי, חבר עמותת הידידים והיו"ר היוצא של העמותה<br />
עמותת ידידי וולפסון והנהלת בית החולים אירחו את השר יוסי פלד ואת הקבלן החולוני אריה<br />
נתנאל, חברו של פלד וידיד נאמן של עמותת הידידים, שהגיעו לביקור בבית החולים.<br />
השר ערך סיור מרגש באגף הילדים והתרשם מהפעילות המיוחדת ורבת ההיקף שמתבצעת באגף<br />
למרות התנאים הפיזיים הבלתי הולמים ותנאי העבודה הקשים של הסגל המסור. במהלך הסיור<br />
נפגש השר גם עם הילד וודלי מהאיטי מוכת האסון, שהובא לוולפסון לניתוח לב באמצעות עמותת<br />
"הצל לבו של ילד". לסיכום הביקור הביע השר פלד את נכונותו לסייע לבית החולים בכל דרך<br />
אפשרית. אריה נתנאל, מצדו, הבטיח לארגן פעילות פילנתרופית בקרב אנשי עסקים וקבלני בניין,<br />
הפעילים בקהילה שבית החולים משרת בנאמנות כה רבה.<br />
ד"ר יצחק ברלוביץ, מנהל בית החולים, בירך על היוזמה של אריה נתנאל ועמותת הידידים והודה<br />
לשר יוסי פלד על ביקורו ועל המילים החמות שהשמיע. ד"ר ברלוביץ הביע את תקוותו שהשר<br />
ישמש שגריר של רצון טוב של וולפסון בקרב מקבלי ההחלטות במדינה.<br />
עמותת הידידים של וולפסון פועלת ללא הפסק בקרב חברי כנסת, שרים ואנשי ציבור כדי לשלב<br />
את בית החולים וולפסון וצרכיו בסדר יומם של קובעי המדיניות ולקדם את המודעות הן להישגיו<br />
היפים של בית החולים והן לצורך הדחוף בתקציבים לציוד ותשתיות, שנגרעו מתקציב בית החולים<br />
במהלך השנים האחרונות. עוד על פעילות עמותת הידידים - ראו בעמ' 18.<br />
נולדה עם כוכבים<br />
לא כל אב טרי יכול לספר שבתו יצאה<br />
לאוויר העולם כשהיא "רוקדת את דרכה<br />
החוצה בצעדי קוויק סטפס". במילים אלו<br />
תיאר אורון דהן, מנצח העונה הראשונה<br />
ב"רוקדים עם כוכבים", את הלידה<br />
המהירה שבסופה הגיחה לאוויר חדר<br />
הלידה בוולפסון הבת הבכורה שלו ושל<br />
רעייתו ריטה - יסמין. אורון המאושר<br />
סיפר שהוא כבר מזמן מוכן להיות אבא<br />
ושהוא ורעייתו התאהבו בתינוקת ממבט<br />
ראשון. ריטה ביקשה להודות "לצוות<br />
חדר הלידה המדהים של וולפסון ובעיקר<br />
למיילדת התותחית צבייה". מזל טוב!
שיהיה לבריאות<br />
שומעים<br />
שזה עובד<br />
מכשיר ה-BAHA מעניק שמיעה לבעלי חירשות עצבית חד-צדדית, באמצעות<br />
העברת הצלילים דרך העצם, מהצד הלא שומע אל האוזן המתפקדת.<br />
"התוצאות מצוינות", אומר ד"ר אבי גולדפרב על השיטה המיושמת במחלקת<br />
אא"ג בוולפסון. ואם לא שמעתם - עכשיו זה כבר בסל<br />
מזה מספר חודשים מתקיימת במסגרת<br />
השירות האוטולוגי של מחלקת אף אוזן גרון<br />
בראשותו של ד"ר אבי גולדפרב תוכנית של<br />
ניתוחים מתקדמים להשתלת מכשירי שמיעה<br />
מעוגני עצם.<br />
מכשירי שמיעה מעוגני עצם - BAHA<br />
)BONE ANCHORED HEARING AIDS(<br />
עובדים על עיקרון של העברת ויברציות הקול<br />
אל האוזן הפנימית דרך שתל טיטניום המעוגן<br />
בגולגולת, שאליו מתחבר מכשיר השמיעה.<br />
מנגנון זה מאפשר עקיפה של הולכת השמיעה<br />
הרגילה דרך תעלת השמע והתופית אצל<br />
אותם חולים הסובלים מבעיה במערכת ואינם<br />
יכולים להרכיב מכשירי שמיעה קונבנציונליים.<br />
הטכנולוגיה קיימת כבר משנות השמונים, אבל<br />
נכנסה לסל הבריאות רק בשנה וחצי האחרונות.<br />
במקור פותחו מכשירים אלה כדי לאפשר<br />
שמיעה לילדים שנולדו עם חוסר התפתחות<br />
של תעלת שמע חיצונית ועבור מטופלים עם<br />
פגיעה באוזן תיכונה שלא ניתן לנתח כדי לתקן<br />
את השמיעה. עם הזמן הורחבו האינדיקציות,<br />
וכיום ידוע שמכשיר ה-BAHA מעניק פתרון<br />
שמיעה לאנשים עם חירשות עצבית חד<br />
צדדית בכך שהוא מעביר את הצלילים מהצד<br />
הלא שומע אל האוזן המתפקדת.<br />
המטופל לא מפסיק לחייך<br />
"שביעות הרצון של המנותחים מהפרוצדורה<br />
ומהמכשיר גבוהה מאוד", אומר ד"ר גולדפרב<br />
שצבר ניסיון בניתוחים אלה במהלך השתלמות<br />
שעבר באוסטרליה בניתוחי אוזניים ובסיס<br />
הגולגולת. "הניתוח הוא קצר, עם מעט מאוד<br />
סיבוכים אפשריים, וההחלמה ממנו מהירה.<br />
שתל הטיטניום מקובע בעצם כבר שישה<br />
עד שמונה שבועות אחרי הניתוח, ואז אפשר<br />
להרכיב עליו את מעבד השמיעה עצמו".<br />
ס' הוא מטופל שהרכיב לראשונה את מכשיר<br />
השמיעה לפני כשלושה שבועות. מאז, החיוך<br />
לא נמחק מפניו. הוא עבר את ההשתלה מכיוון<br />
שמכשירי השמיעה הרגילים שהרכיב בשל<br />
ירידה דו צדדית בשמיעה גרמו לו לדלקות<br />
אוזניים חוזרות, עד כדי כך שרוב הזמן הוא<br />
נמנע מלהרכיב אותם. "עכשיו אין לי בעיה, אני<br />
מרכיב את מכשיר ה-BAHA כל הזמן ושומע<br />
איתו יותר טוב מאשר עם מכשיר השמיעה.<br />
האוזן פתוחה ואין את הצפצופים שנגרמו<br />
מהמכשיר בתעלת השמע".<br />
שתל טיטניום מאחורי האוזן<br />
המועמדים לטיפול מאותרים מתוך עשרות<br />
נבדקים עם ליקוי שמיעה במרפאה<br />
האוטולוגית שבמסגרת מרפאת אא"ג,<br />
היחידה שבה מאובחנים ומטופלים חולים עם<br />
מחלות אוזניים, או במכון האודיולוגי. מועמד
מתאים מקבל לניסיון מכשיר המורכב זמנית<br />
על סרט אלסטי המוצמד לראש, כדי להעריך<br />
אם הוא יפיק תועלת מן השמיעה דרך העצם.<br />
רק כאשר הצוות האודיולוגי, הכולל את דפנה<br />
ששו ואיריס לוי ואת המנתח, בטוח שיהיה<br />
יתרון לשימוש ב-BAHA, מקבל המטופל תור<br />
לניתוח. הניתוח אורך פחות משעה ובמהלכו<br />
מקבעים שתל טיטניום בגולגולת מאחורי<br />
את מכשיר השמיעה אל השתל, לרוב עם<br />
התרגשות ניכרת של המטופל שכבר מייחל<br />
לשמוע עם המכשיר.<br />
"כלי לשיקום השמיעה"<br />
"עד כה התוצאות מצוינות", אומר ד"ר<br />
גולדפרב, "כל החולים שהושתלו ועברו<br />
בדיקת שמיעה עם המכשיר הגיעו לרמת<br />
מועמד מתאים מקבל<br />
לניסיון מכשיר המורכב<br />
זמנית על סרט אלסטי<br />
המוצמד לראש, כדי<br />
להעריך אם הוא יפיק<br />
תועלת מן השמיעה<br />
דרך העצם<br />
המעטפת של<br />
המרכז הרפואי<br />
וולפסון מאפשרת<br />
ליחידה לכירורגיית פה<br />
ולסת ליהנות משיתוף<br />
פעולה מקצועי הדוק<br />
עם כל יחידות בית<br />
החולים<br />
האוזן ומסירים את רקמת השומן התת-עורית<br />
כדי שזו לא תפריע לפעולת מעבד השמיעה<br />
כאשר הוא יורכב. לאחר הניתוח, המטופל<br />
נותר במעקב דרך המרפאה האוטולוגית<br />
ומכון השמיעה. כעבור כשישה שבועות מגיע<br />
הרגע המיוחל שבו הצוות מרכיב לראשונה<br />
מכשירי שמיעה<br />
מעוגני עצם עובדים<br />
על עיקרון של העברת<br />
ויברציות הקול אל<br />
האוזן הפנימית דרך<br />
שתל טיטניום המעוגן<br />
בגולגולת<br />
"התוצאות מצויינות". ד"ר אבי גולדפרב<br />
שמיעה מצוינת. הניתוח הזה נותן לנו כלי<br />
נוסף לשיקום השמיעה אצל אנשים שעברו<br />
ניתוחים נרחבים לטיפול בדלקות כרוניות<br />
באוזניים ואי אפשר להתקין אצלם מכשירי<br />
שמיעה רגילים בגלל עיוותים בתעלות<br />
השמע שנגרמו מהתהליך הניתוחי. עצם<br />
הכנסת הטכנולוגיה הזו לסל הבריאות היא<br />
הישג עצום".<br />
למרבה ההפתעה של הצוות, למנותחים אין<br />
כלל בעיה עם העובדה שבעקבות הניתוח<br />
יש כעת שתל טיטניום הבולט דרך העור<br />
מאחורי האוזן. ס', גבר בן 42, הולך עם<br />
שיער קצוץ כמעט עד לרמה של<br />
קרחת ואינו מסתיר את המכשיר<br />
או את השתל. "אין לי בעיה<br />
עם זה", הוא אומר, "זה רק<br />
קצת בולט מאחורי האוזן,<br />
והרבה יותר חשוב לי<br />
לשמוע ולא להרגיש<br />
מנותק מהעולם".<br />
אצל הנשים שעברו<br />
את הניתוח, השיער<br />
מכסה את השתל.<br />
"אני מופתע לטובה",<br />
מסכם ד"ר גולדפרב,<br />
"בחו"ל כמעט ואין<br />
התנגדות להשתלות<br />
מסוג זה, אבל חששתי<br />
שבארץ לאנשים יהיה<br />
קשה יותר להסכים לעבור<br />
פרוצדורה כזו. לשמחתי הרבה,<br />
הפציינטים בוחרים לשמוע".<br />
הניתוח מתאים לחולים<br />
שעברו ניתוחים לטיפול<br />
בדלקות כרוניות<br />
באוזניים ואי אפשר<br />
להתקין אצלם מכשירי<br />
שמיעה רגילים בגלל<br />
עיוותים שנגרמו<br />
בתעלות השמע
עושים היכרות<br />
ההגה בידיים נאמנות<br />
הם דואגים להסעת הצוותים, משנעים ציוד, מעבירים בדיקות שגרתיות ודחופות ולעתים גם חולים<br />
קלים, מבצעים שליחויות - מגיעים לכל יעד ונכונים לכל משימה, ו"על הדרך" מעניקים שירות<br />
מעולה. יצאנו לביקור במחלקת התחבורה של וולפסון<br />
מאת קלמן גרנק<br />
רק בירידה אל המרתף שבו ממוקם משרד התחבורה, מסתבר לי כי<br />
בחרתי לראיין את הצוות ביום לחוץ ועמוס במיוחד. לפעילות השוטפת<br />
מתווספת משימה בהולה: אחד הנהגים מוזעק להעביר בדחיפות בדיקת<br />
רקמה של ילדה לבית החולים הדסה בירושלים. הצוות אמנם מורגל בכך<br />
- העברת ביופסיה היא משימה שגרתית למדי - אך העובדה שמדובר<br />
האחיות יספרו<br />
לכם שוולפסון<br />
הוא בית החולים<br />
היחיד שבו הנהג<br />
מתקשר אליהן<br />
הביתה כדי<br />
שלא ירדו למטה<br />
וימתינו בגשם<br />
כאן בילדה מעלה לחלוחית בעיניו של דוד<br />
ברנשטיין, מנהל התחבורה. "כולנו אבות לילדים<br />
ונכדים, וכשמדובר בילדים הלב שלנו נקרע. אי<br />
אפשר שלא להיות מעורבים רגשית. הנה, לא<br />
מזמן היה לנו מקרה של ילד חולה סרטן שהיה<br />
מאושפז אצלנו אבל היה צריך להגיע להקרנות<br />
לבית חולים אחר. ליווינו את הילד וההורים הלוך<br />
וחזור, חיכינו שם, הקשבנו וגם בכינו בתוכנו. איך<br />
אפשר שלא להיות מעורבים?!".<br />
דוד, קצין בטיחות בתעבורה מורשה מטעם<br />
משרד התחבורה, מנהל את המשרד ומפעיל<br />
צוות של שישה נהגים מסורים המגלים תמיד<br />
דבקות במשימה. לא קשה להבחין שאת המשרד<br />
ופעילותו השוטפת מאפיינים הקפדה על סדר, משמעת וארגון. למרות<br />
שמשרד התחבורה ממוקם במרתף בטון, בכניסה למיון חירום הרחוק<br />
והנסתר מהעין, קשה שלא להתפעל מהירק, הניקיון וריח הסבון שבאוויר.<br />
בחוץ אני מבחין ב"סוסי העבודה" של הצוות - כלי הרכב שחלקם גמאו<br />
כבר יותר מ-200 אלף קילומטרים אבל נראים מצוחצחים, שמורים<br />
ונקיים כחדשים, ממתינים למשימתם הבאה.<br />
"אין דבר שלא ניתן לבצע"<br />
ששת הנהגים של המחלקה עובדים במשמרות ומעניקים שירות לכלל<br />
בית החולים: הם דואגים להסעת צוות הסיעוד בשלוש המשמרות בימי<br />
חול, בשבתות וגם ביום הכיפורים. הם משנעים ומובילים ציוד רפואי<br />
וציוד טכני מבית החולים לתיקונים בחוץ. הם מעבירים בדיקות שגרתיות<br />
ודחופות מוולפסון לבתי חולים אחרים ולמעבדות ומכונים חיצוניים. הם<br />
מאפשרים שינוע מוצרים מבנק הדם על פי הזמנת המחלקות וחדר ניתוח.<br />
הם מעבירים חולים קלים למוסדות ולמכונים וגם מתייצבים לשליחויות<br />
מנהלתיות. ובין לבין, הם מתחזקים בשוטף<br />
את כל רכבי בית החולים.<br />
עומס כזה של משימות אי אפשר לנהל<br />
ולבצע היטב ללא עבודת צוות והרבה<br />
רצון טוב. את האווירה הזאת מוביל דוד<br />
ברנשטיין, איש גדול עם לב זהב שתמיד<br />
מוכן לסייע ולעזור. הוא זה שטבע את<br />
סיסמת המחלקה: "אין דבר שלא ניתן<br />
לבצע. תבקשו - תקבלו". ויש לכך קבלות<br />
בשטח. תשאלו, למשל, את האחיות - והן<br />
יספרו לכם שוולפסון הוא בית החולים<br />
היחיד שבו הנהג מתקשר אליהן ביום<br />
גשם הביתה, כדי שלא ירדו למטה וימתינו<br />
אלא רק כשהנהג מגיע. זה המקום לציין<br />
שאיסוף הצוותים - שלוש משמרות ביום, כאמור - נעשה מבתי העובדים<br />
ולא מנקודות איסוף כמקובל במקומות אחרים.<br />
נותנים לכולם שירות VIP<br />
העברת ביופסיה<br />
היא משימה<br />
שגרתית למדי - אך<br />
העובדה שמדובר<br />
כאן בילדה מעלה<br />
לחלוחית בעיניו<br />
של דוד ברנשטיין,<br />
מנהל התחבורה<br />
פריסת ההסעות היא רחבה: עד אשדוד, גן יבנה, בני עיש והסביבה מכיוון<br />
אחד, ומהכיוון השני עד ראש העין ומודיעין, אור יהודה וקיראון, רמת גן<br />
ותל אביב רבתי. גם אל ביתה של עובדת שגרה במושב צפריה, נהג שלנו<br />
יגיע. דוד מגלה שממש בימים אלו נעשה שדרוג של מערכת הרישום<br />
10
צוות התחבורה שלנו<br />
להסעות. "אם בעבר הצוותים היו רושמים לעצמם את סידור העבודה<br />
להסעות בכלי הרכב, הרי שעכשיו אנו מכניסים מערכת ממוחשבת שבה<br />
יוכלו להזין את הנתונים ישירות למחשב", הוא מספר.<br />
כמעט לכל נהג יש קו קבוע משלו לאיסוף, כך שהצוותים נהנים מאיש<br />
קשר אחד לעניין ההסעות. "תמיד יש כתובת, דואגים לנו כמו אבא ואמא",<br />
אומרת לנו אחת האחיות. העובדה שקבוצות מגובשות של אנשי צוות<br />
ממחלקות שונות נוסעות עם נהג קבוע, תורמת ליצירת אווירה נעימה<br />
וקשרים בין-אישיים המתגבשים בזמן הנסיעה. השירות המעולה של<br />
מיהם הנהגים שלנו,<br />
שזוכים למחמאות<br />
כאלה? רוני ומיכאל<br />
הם הוותיקים,<br />
את דור הביניים<br />
מייצגים קיקו ואשר<br />
ו"החדשים" הם<br />
יהודה וג'קי<br />
הנהגים והמחלקה בכלל גורם לכל אחד<br />
להרגיש VIP בדרך לעבודה ובחזרה<br />
הביתה. "השירות הוא מעל הכול", אומר<br />
דוד ומצביע על פוסטר התלוי על קיר<br />
המשרד ועליו רשומות "עשרת הדיברות<br />
להתנהגות נכונה בהסעת נוסעים".<br />
אנו קוראים את סעיף - 9 "סבלנות<br />
וסובלנות חיוניים ביותר לנהג המסיע<br />
נוסעים" - ודוד מסביר: "כל הנהגים<br />
מקפידים על כך מאוד. הם משמשים<br />
כאנשי סודם של הנוסעים,<br />
שומעים טענות לאחר יום<br />
עבודה קשה, נחשפים<br />
לרכילות ולסיפורים אישיים, ומקפידים מאוד על לויאליות<br />
ועל דיסקרטיות".<br />
"מחנה אימונים" בים המלח<br />
אז מי הם הנהגים שלנו, שמקבלים כל כך הרבה מחמאות?<br />
כולם כמובן נהגים מקצועיים, המחזיקים ברישיונות לרכב<br />
ציבורי. הם עוברים קורסים של נהיגה מונעת אחת לשלוש<br />
שנים, בדיקות ראייה תקופתיות, ושומרים על כשירות<br />
בהתאם לנהלים. לחלקם גם יש אישור צבא ומשטרה<br />
להיכנס לאתרים מיוחדים הדורשים<br />
סיווג ביטחוני, לצורך שליחת התגים של<br />
הרנטגן והאיזוטופים לבדיקות קרינה או<br />
להעברת מוצרים הדורשים תהליך עיקור<br />
מיוחד. רוני ומיכאל הם הנהגים הוותיקים,<br />
את דור הביניים מייצגים קיקו ואשר,<br />
ו"החדשים" הם יהודה וג'קי. הצוות מגובש<br />
ולא פעם מקיים גם פעילויות חברתיות<br />
מעבר לשעות העבודה. החבר'ה נסעו<br />
כבר פעמיים לים המלח ליום שכלל<br />
תרגולי נהיגה נכונה בכבישים מהירים<br />
ובסיבובים, והסתיים בבילוי במקום הנמוך<br />
ביותר בעולם. "ימי גיבוש ולימוד כאלו<br />
תורמים ליחסי העבודה הטובים בתוך הצוות ולהעלאת רמת השירות של<br />
המחלקה", מסכם דוד ברנשטיין.<br />
הדיבר העשירי בכרזה שעל הקיר אומר: "אנחנו נלחמים בתאונות<br />
הדרכים". אנו נפרדים מהאוחזים בהגה באיחולי הצלחה בהמשך הדרך<br />
ובתפילה שיגיעו תמיד למחוז חפצם בשלום ובבטחה.<br />
"בלשי הפיז'מות" של וולפסון<br />
העובדה שקבוצות<br />
מגובשות של אנשי<br />
צוות ממחלקות<br />
שונות נוסעות עם<br />
נהג קבוע, תורמת<br />
ליצירת אווירה<br />
נעימה וקשרים בין<br />
אישיים<br />
חשבתם פעם מה קורה עם הפיז'מות שנעלמות מבית החולים? הידעתם<br />
ששמיכות, פיז'מות, כסאות גלגלים וציוד רפואי אחר "מצמיחים רגליים" ונעלמים<br />
כאשר מאושפזים עוברים למקומות אחרים עם הציוד שלנו? הפריטים הללו<br />
מוצאים דרכם לבתי חולים אחרים, לבתי אבות ולבתי עלמין לא עלינו. חישוב<br />
עלויות מהיר של כל "הציוד הנעלם" מביא אותנו לסכומים גבוהים. לכן, אחת<br />
לתקופה הנהגים שלנו מתחפשים לבלשים. הם נוסעים ברחבי הארץ, מאתרים<br />
את הרכוש האבוד ומחזירים אותו לבעליו החוקי - בית החולים וולפסון.<br />
11
לא פחות חשוב<br />
ועדת האתיקה:<br />
דילמות על השולחן<br />
חוק זכויות החולה מותיר מקום לפרשנות, ואילו העבודה<br />
השוטפת בבית חולים יוצרת דילמות רבות בתחום האתיקה<br />
הרפואית, שהצוות במחלקה מתקשה להתמודד עימן. בדיוק<br />
לשם כך הוקמה ועדת האתיקה של וולפסון<br />
מאת רינת הירש<br />
אישה ילדה בשבוע 26 להיריונה פג, שאושפז<br />
ביחידה לטיפול מיוחד ביילוד.<br />
עד כאן מקרה שלכאורה נראה רגיל, אלא<br />
שסילבי )שם בדוי( היא עובדת זרה שהרתה<br />
לבחור ישראלי ובעקבות הלידה נכנסה למצב<br />
פסיכוטי, אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי<br />
והוכרזה כ"לא כשירה" בבית משפט.<br />
במקום סיפור שגרתי של לידה קיבלנו כאן<br />
מציאות שעולה על כל דמיון, שגורמים רבים<br />
משחקים בה תפקיד: מעורבות בין-לאומית,<br />
בתי משפט, אפוטרופסים לאם וליילוד, מוסדות<br />
דת ורווחה, בתי חולים, גורמים מממנים, שיתוף<br />
פעולה של אבי התינוק - צריך הרי שמישהו<br />
יגשר בין כל "גיבורי העלילה" כדי לכתוב סוף<br />
טוב לסיפור הזה.<br />
כדי לסייע בטיפול במצב המורכב כונסה<br />
ועדת האתיקה של בית החולים וולפסון<br />
במטרה לבחון כיצד להתמודד עם הטיפול<br />
הרפואי, הסוציאלי והחוקי, במסגרת "חוק<br />
זכויות החולה תשנ"ו 1996" - חוק המפרט<br />
סוגיות של הזכות לטיפול רפואי, שמירה על<br />
כבודו ופרטיותו של המטופל, טיפול רפואי<br />
במצבי חירום או סכנה חמורה, הסכמה<br />
מדעת, מידע רפואי וסודיות. כדי לאכוף חוק<br />
זה נקבע כי המנהל הכללי ימנה את חברי<br />
הוועדה והרכבה יכלול אדם הכשיר להתמנות<br />
כשופט בית משפט, שני רופאים מומחים -<br />
כל אחד בתחומו, פסיכולוג או עובד סוציאלי,<br />
נציג ציבור או איש דת.<br />
"מרחבים של התלבטות"<br />
גם במקרה המיוחד של סילבי כונסו חברי<br />
ועדת האתיקה: השופטת בדימוס<br />
דינה אפרתי, סגנית מנהלת השירות<br />
הסוציאלי צילה וידברג, סגנית<br />
האחות הראשית אתי אהרוני, היו"ר<br />
היוצא של אגודת הידידים אלי בארי,<br />
ממחלקת טיפול נמרץ כללי - ד"ר<br />
חיים פורר )גימלאי(, מנהל המחלקה<br />
לטיפול מיוחד ביילוד ד"ר דוד קהלת,<br />
מנהל מחלקה פנימית א' ד"ר דב<br />
גביש, ומנהל היחידה לאימונולגיה<br />
קלינית, ד"ר אמיר טנאי, המכהן גם<br />
כרכז הוועדה.<br />
"כיצד ניתן להתמודד עם הסוגייה<br />
12<br />
כשדיני נפשות עומדות על כף המאזניים?",<br />
אני שואלת את ד"ר טנאי. "השאלות שהחוק<br />
וסעיפיו מעלים מותירות רווח לפרשנות", הוא<br />
עונה, "המציאות מורכבת יותר, וברווחים הללו<br />
מתגלים מרחבים של התלבטות, של דרגות<br />
חופש בחירה שונות ואופנים שונים שעל<br />
פיהם ניתן לשפוט את המקרה. הוועדה, כמו<br />
האתיקה הרפואית בכלל, אינה מתיימרת<br />
להכריע באופן נחרץ בדילמות המוסריות אלא<br />
לחדד את הבעיות, להגדיר היטב את צדדי<br />
השאלה ולהציע חלופות הגיוניות לפתרונה<br />
- ובכך לחתור אל האמת המורכבת יותר<br />
בנושאים אתיים שבהם הצוות הרפואי מגלה<br />
קושי לקבל החלטות".<br />
הבנים סירבו לטיפול באם<br />
ועדת האתיקה של בית החולים מתכנסת<br />
באופן סדיר אחת לחודשיים ודנה בנושאים<br />
יזומים במקביל למעקב אחר פניות קודמות. כל<br />
אחד יכול לפנות לוועדה - הן הצוות המטפל<br />
והן המטופלים ומשפחותיהם. ד"ר טנאי מספר<br />
על מקרה נוסף המייצג תחום שלם שבו<br />
יכולה הוועדה לסייע. "רבקה )שם בדוי(, חולת<br />
אלצהיימר בת 90 הסובלת גם ממחלת ריאות<br />
חסימתית, נכנסה למצוקה נשימתית בעקבות<br />
חום גבוה, דלקת ריאות וזיהום בדרכי השתן.<br />
היא חוברה למכונת הנשמה, מצבה הרפואי<br />
הסתבך והיא נזקקה לטרכאוסטומיה )פיום<br />
קנה(. שלושת בניה של רבקה, המשמשים<br />
כאפוטרופוסים שלה, שלחו מכתב למנהל<br />
המחלקה ובו ביקשו להפסיק את מתן תרופות<br />
ההרגעה שקיבלה אימם בשל אי שקט מוטורי<br />
שופט ואדם משכמו ומעלה<br />
וכן הביעו את סירובם לביצוע הטרכואוסטומיה<br />
מסיבות השמורות עימם".<br />
בכינוס דחוף של ועדת האתיקה הוחלט לקיים<br />
שיחה בין הילדים האפוטרופוסים לבין ד"ר<br />
טנאי ומנהל המחלקה, בכדי להבהיר נושאים<br />
של אמון המשפחה בצוות הרפואי המטפל<br />
והבנת תהליכים וחשיבות רפואית של ביצוע<br />
הפעולה הכירורגית לטובת האם המאושפזת<br />
ומונשמת. "בסופו של דבר", מספר ד"ר טנאי,<br />
"בית המשפט התערב וקבע את נחיצות<br />
הפעולה לטובתה של רבקה. במקרים רבים<br />
אחרים ועדת האתיקה מצליחה לשכנע חולים<br />
ובני משפחותיהם לקבל את גישת הצוות<br />
הרפואי ללא התערבות משפטית".<br />
איך פונים לוועדת האתיקה? על הפנייה<br />
להיעשות בכתב באמצעות מכתב לתיבת<br />
הדואר של הוועדה המוצבת במתחם תיבות<br />
הדואר, בדואר האלקטרוני לד"ר טנאי, רכז<br />
הוועדה, ובמקרים דחופים גם טלפונית לד"ר<br />
טנאי בטל' 03-5028377.<br />
חברי ועדת האתיקה נפרדים מהשופט בדימוס טל שחר ז"ל, יו"ר הוועדה מאז הקמתה<br />
היו לנו הזכות והכבוד להשתתף כחברים בוועדת האתיקה של המרכז הרפואי וולפסון, שבה כיהן השופט<br />
בדימוס טל שחר כיו"ר מאז הקמתה בשנת 1994 והיה הכוח המניע שלה. בזכותו של טל, ישיבות הוועדה<br />
היו מרתקות. למדנו ממנו לנתח מקרים, אהבנו והערכנו את ההיגיון הבריא שלו, את הידע במשפט העברי,<br />
את החשיבה הבהירה, את התבונה. בעיקר הוקרנו את האדם שבו, את נועם הליכותיו ויכולת ההקשבה<br />
שלו. בשנים האחרונות, טל לא הסתיר מאיתנו את היותו חולה במחלה קשה, שיתף וסיפר על הטיפולים<br />
שעבר. מחלתו לא מנעה ממנו להופיע לפגישות הוועדה, אך ידענו בכמה מאמץ וסבל גופני הדבר כרוך.<br />
המומים שמענו את הבשורה המרה על מותו. יהי זכרו ברוך.
ועדת הלסינקי:<br />
מחקר תחת פיקוח<br />
המחקר הוא נשמת אפה של הרפואה, אבל זכויות החולה<br />
ובריאותו חשובים עוד יותר: לפני שמחקר מתחיל הוא חייב<br />
לעבור את אישורה של ועדת הלסינקי, הקרויה על שם<br />
ההצהרה המפורסמת ומפקחת על כל ניסוי בבני אדם<br />
מאת רינת הירש<br />
השם ד"ר מנגלה מעורר עד היום חלחלה<br />
בקרב כולנו. נושא האתיקה בעריכת ניסויים<br />
רפואיים בבני אדם קיבל תשומת לב ציבורית<br />
ובין-לאומית לא מעט "בזכותו" של הרופא<br />
המפלצתי, שניצח על ניסויים רפואיים אכזריים<br />
ביהודים. ניסוי העגבת בטסקיגי )באלבמה<br />
שבארה"ב( הינו מקרה נוסף שתרם לכך ובו,<br />
משנת 1932 ובמשך ארבעים שנה, נמנע<br />
טיפול מחולי עגבת שחורים ועניים ונמסר<br />
להם מידע כוזב על מצבם מבלי שידעו כי הם<br />
משתתפים בניסוי קליני. מבחינת האתיקה<br />
הרפואית אין הבדל גדול בין שני המקרים:<br />
ניסוי טסקיגי הידוע לשמצה - הגם שהתרחש<br />
בארה"ב הדמוקרטית ולא בגרמניה הנאצית -<br />
נועד אף הוא לבחון את פעילותם של מנגנונים<br />
שונים בגוף האדם בהשפעת גורמים מזיקים<br />
וקטלניים, תוך התעלמות מוחלטת מהסבל<br />
הנגרם לנבדקים ומהסכנה לחייהם, כאשר<br />
מהו ניסוי קליני<br />
ניסוי קליני הוא ניסוי מבוקר בבני אדם,<br />
שתפקידו למצוא את היעילות והבטיחות<br />
שבשימוש בטיפול רפואי מסוים. הטיפול<br />
יכול להיות תרופה, שילוב של תרופות,<br />
מכשור רפואי, פרוצדורה כירורגית, טיפול<br />
רדיותרפי או כל טיפול אחר. חשיבותו<br />
של הניסוי הקליני היא בכך שהוא מונע<br />
מהציבור שימוש בתרופות ובטיפולים<br />
בעלי יעילות נמוכה או תופעות לוואי<br />
קשות, המסכנות את בריאות המטופל או<br />
את איכות חייו.<br />
ה"מחקר" מבוצע כמובן נגד רצונם המוחלט<br />
של העצורים או בניגוד לידיעתם. לאחר<br />
מלחמת העולם השנייה הוכר הצורך בקביעת<br />
כללים אתיים לעריכת ניסויים רפואיים<br />
בבני אדם במסגרת מסמך שגובש על ידי<br />
ההסתדרות הרפואית העולמית ונחתם בבירת<br />
פינלנד ב-1964. ישראל אימצה את הצהרת<br />
הלסינקי, המהווה חלק מהחוק המסדיר ניסויים<br />
רפואיים בבני אדם: "תקנות בריאות העם<br />
)ניסויים רפואיים בבני אדם( התשמ"א 1980",<br />
והוועדה קיבלה את שמה הלועזי ETHICS<br />
.AND RESEARCH COMMITTEE<br />
מי ומי בוועדת הלסינקי<br />
גם בוולפסון פועלת ועדת הלסינקי על סמך<br />
אותו נוהל ומיישמת את עקרונות הצהרת<br />
הלסינקי בכל שאלה הקשורה לניסוי קליני<br />
במסגרת בית החולים. סביב שולחנות ארוכים<br />
בחדר ישיבות ההנהלה מתכנסים אחת לחודש<br />
חברי הוועדה בראשות ד"ר בולסלב קנובל<br />
כשלצידו רכזת הוועדה זהבה פדלון ונציגי<br />
הציבור עו"ד ניר גדעוני או עו"ד בני ברזילי. סביב<br />
השולחנות מתכנסים ד"ר אברהם קלפפיש,<br />
פרופ' אוסקר סדן, אריאלה הרשקוביץ, ד"ר<br />
דב גביש, ד"ר דורית לב, פרופ' טלי שגיא, ד"ר<br />
יונה אבני, ד"ר זאב קציר, פרופ' יוסף רוזנמן,<br />
ד"ר יצחק בייגל, ד"ר מונה בועז, ד"ר מיכל<br />
שטיין, פרופ' עמי סידי ופרופ' פרנסיס סרור.<br />
כולם עוסקים בפעילות זו בהתנדבות וממונים<br />
על ידי יו"ר הוועדה באישור מנהל בית החולים<br />
ומנכ"ל משרד הבריאות.<br />
זה גם המקום לציין את חברי הוועדה<br />
הוותיקים שפרשו לא מכבר לאחר שנות<br />
פעילות ענפה: פרופ' חיים הלל פריד ז"ל, יו"ר<br />
הוועדה הראשון, ויבדל"א פרופ' גלזרמן, פרופ'<br />
צ'רניאק, פרופ' גולן, פרופ' באלין, ד"ר הייאט,<br />
פרופ' סומך, פרופ' דן ופרופ' חנוקוגלו.<br />
מאשרים טיפולי חמלה<br />
ד"ר קנובל, יו"ר הוועדה, כיהן בשנים 1980 עד<br />
2004 כמנהל מחלקה פנימית ב' בוולפסון. הוא<br />
מרצה בכיר לרפואה פנימית באוניברסיטת<br />
תל אביב ויועץ בפרמקולוגיה קלינית, יו"ר<br />
ועדת התרופות בבית החולים, חבר בוועדת<br />
התרופות הארצית, וכן פוסק רפואי בבתי<br />
משפט. מעטים יודעים שד"ר קנובל הוא יקיר<br />
העיר חולון לשנת 2002, ובעצמו ניצול שואה.<br />
בראשותו דנה ועדת הלסינקי בכ-120 הצעות<br />
מחקר לניסויים קליניים בבני אדם הכוללות<br />
שימוש בתרופות, תוספי מזון, חומרים כימיים<br />
וביולוגיים, אביזרים ומכשירים רפואיים, וזאת<br />
כאשר טרם אושרו או אינם מקובלים בישראל<br />
ואף בעולם. כמו כן אחראית הוועדה לאשר<br />
פעולות או בדיקות שאינן נהוגות עד עתה<br />
בתחומים שונים כמו גנטיקה, פסיכולוגיה<br />
ואפידמיולוגיה, איסוף נתונים ומילוי שאלונים.<br />
לעתים מאשרת הוועדה טיפולי חמלה<br />
מהפכניים במקרים שכבר אין מה להפסיד,<br />
לרוב באישור מנכ"ל משרד הבריאות.<br />
"הוועדה מקבלת דיווחים על כל אירוע<br />
חריג במהלך הניסויים הרפואיים מהחוקרים<br />
הראשיים ומהמוסדות בישראל או בעולם",<br />
מציין ד"ר קנובל, "באחריותנו לחקור מקרי<br />
פטירה של משתתפים בניסוי רפואי, לאשר<br />
או לדחות הצעות לתיקון הפרוטוקול במהלך<br />
המחקר להאריך את תוקף הניסוי, ולבצע<br />
מעקב לאחר סיום הניסויים הרפואיים או<br />
הפסקתם - הכול תחת ביקורת ועדת מעקב,<br />
פיקוח ובקרה של בית החולים".<br />
להתמודד עם לחצים<br />
את זהבה פדלון, רכזת הוועדה, כולנו מכירים<br />
מהמענה הנעים והסבלני לפניות הטלפוניות<br />
המציפות את משרדה. על שולחנה אין-<br />
ספור מסמכים וטפסי בקשות. עשרים שנות<br />
ניסיון בבית החולים מסייעות לה להיערך<br />
היטב בלוחות זמנים לחוצים לקראת מועדי<br />
ישיבות הוועדה ולהתמודד מול הלחצים<br />
הרבים והתירוצים השונים המופעלים עליה.<br />
"כולם רוצים להיכנס בתור לישיבה הקרובה",<br />
היא אומרת. זהבה נושאת בכל נטל הפעילות<br />
האדמיניסטרטיבית של הוועדה, מתהליך<br />
הבקשה הראשוני ועד לאישורים הסופיים<br />
של כל ניסוי קליני. "תוכנה לניהול המחקרים<br />
הקליניים, שהוכנסה לאחרונה לבית החולים,<br />
מאתגרת את כולנו לשימוש יעיל ולצמצום<br />
הניירת וזמן הטיפול בבקשות", היא מציינת.<br />
חידוש נוסף הוא מעבר פעילות הוועדה מהחדרון<br />
הקטן שבסוף מסדרון ההנהלה למשרדים שבלב<br />
בית החולים - וקרוב ללב של כולנו.<br />
13
זרקור על...<br />
נוגעים<br />
בלב<br />
הבעיה<br />
מאת ד"ר דורון מנחמי<br />
טכנולוגיות מתקדמות לטיפול באי ספיקת לב משפרות מאוד את מצב החולים, מצליחות<br />
למנוע תסמינים מבעוד מועד ולשנות את העקומה התלולה של תחלואה ותמותה. ד"ר<br />
דורון מנחמי ממכון הלב סוקר את הפיתוחים האחרונים ובראשם מכשיר לסינון דם מהדור<br />
החדש, שהופעל בוולפסון לראשונה בישראל<br />
חולי אי ספיקת הלב נחשבים לקבוצת חולים<br />
מורכבת, שממדיה רק הולכים ומתעצמים.<br />
הבשורה המעודדת היא שהודות לשיפור<br />
היכולות הטיפוליות בתחום הקרדיולוגי בכלל<br />
ורתימת טכנולוגיות מתקדמות, יש כיום בנמצא<br />
טיפולים חדשניים המהווים נקודת מפנה בטיפול<br />
בהיותם מסייעים להקלת סבלם של החולים,<br />
לשיפור איכות חייהם ובחלק מהמקרים אף<br />
להארכת חיים.<br />
גישות חדשות אלה הפכו את התחום של הטיפול<br />
באי ספיקת לב ממצב ריאקטיבי )תגובה טיפולית,<br />
לעתים באיחור, להתפתחות תסמינים אצל<br />
החולים( למצב פרואקטיבי - תגובה טיפולית<br />
מבעוד מועד המאפשרת למנוע תסמינים, לשפר<br />
את מצבם של החולים ולשנות את העקומה<br />
התלולה של תחלואה ותמותה בקרב הלוקים<br />
באי ספיקת הלב.<br />
במאמר קודם תיאר ד"ר מיכאל גייסט, מנהל יחידת<br />
האלקטרופיזיולוגיה בוולפסון, את יכולותיהם של<br />
קוצבים מהדור החדש לקצב אקטיבית את שני<br />
חדרי הלב )קוצב בי-ונטריקולארי(. בכך ניתן<br />
לשפר את התפקוד המכאני של הלב הכושל,<br />
כתוצאה מכך לשפר את תפוקת הלב תוך סנכרון<br />
בין צידו הימני לצידו השמאלי, ובו בזמן לנטר<br />
את מאזן נוזלי הגוף של המטופל ולזהות צבירת<br />
גישות חדשות אלה הפכו<br />
את הטיפול באי ספיקת<br />
לב מריאקטיבי - תגובה<br />
טיפולית לתסמינים,<br />
לעתים מאוחרת - למצב<br />
פרואקטיבי של טיפול<br />
מבעוד מועד<br />
מדובר בטורבינה של<br />
כ-10,000 סיבובים לדקה,<br />
השואבת דם מהלב<br />
ומוציאה אותו אל אבי<br />
העורקים, מגדילה את<br />
תפוקת הלב ומחזירה<br />
יכולות תפקודיות<br />
נוזלים בריאות עוד טרם התפתחות תסמינים<br />
המביאים את החולה לצורך באשפוז. טכנולוגיה<br />
זו מיושמת הלכה למעשה במכון הלב, וחלק מן<br />
החולים מנוטר מביתם בתדירות יום-יומית.<br />
טכנולוגיה שפותחה ב-NASA<br />
דור חדש של משאבות תומכות לב נכנסו במהלך<br />
העשור האחרון לפעולה קלינית, חלקן עדיין<br />
במסגרת ניסויים קליניים וחלקן כחלק מהמערך<br />
הטכנולוגי הטיפולי בחולים המגיעים לאי<br />
ספיקת לב סופנית. מכשיר חדש ניסיוני הקרוי<br />
"אמפלה" מוחדר באופן מלעורי בצנתור דרך<br />
עורק המפשעה וממוקם על גבי המסתם הוותיני<br />
)אאורטלי(, תוך שהוא שואב אקטיבית דם מחדר<br />
שמאל של הלב הכושל ומוציאו בעזרת טורבינה<br />
לאבי העורקים.<br />
הדור החדש של "תמיכה מכאנית" מאפשר<br />
להשתיל בדרך ניתוחית "מכשיר סייען לחדר"<br />
Device( )Ventricular Assist - מכשיר<br />
טורבינה בטכנולוגיה שאומצה מ-NASA.<br />
מכשיר זה מסתובב כ-10,000 סיבובים לדקה,<br />
שואב אקטיבית דם מחוד הלב דרך המשאבה<br />
ומוציאו אל אבי העורקים. המכשיר מגדיל<br />
את תפוקת הלב ומחזיר למטופל את יכולותיו<br />
14
התפקודיות, תוך שיפור לאין ערוך ביחס למצבו<br />
טרם ההשתלה. בעבר נשמרה אופציה טיפולית<br />
זו כ"גשר" לפני השתלת לב, אך כיום, במרכזים<br />
רבים בעולם, מיישמים את ההשתלה גם לחולים<br />
שאינם מועמדים פוטנציאלים להשתלת לב<br />
אלא כטיפול ייעודי וכקו טיפולי אחרון בחולים<br />
נבחרים. טכנולוגיה זו מיושמת כיום בארץ<br />
במספר מצומצם של מרכזים רפואיים, שבחלקם<br />
מבוצעות השתלות לב.<br />
לנקז את עודף הנוזלים<br />
אי ספיקת לב מתרחשת כשהלב לא מצליח<br />
לתפקד די הצורך כמשאבה המזרימה דם לכל<br />
הרקמות. התוצאה היא תופעות כמו גודש<br />
בריאות או בכבד, בצקות ברגליים, קוצר<br />
נשימה, עייפות ועוד. כדי להקל על התסמינים<br />
ולהחזיר את הגוף לתפקוד סביר יש לנקז את<br />
עודף הנוזלים המצטברים בגוף. כשהגוף מפסיק<br />
להגיב לטיפול השמרני של תרופות משתנות,<br />
נוצר מצב מסוכן שעלול להביא לחוסר תפקוד<br />
של הכליות או מערכות אחרות בגוף, להזדקקות<br />
לדיאליזה או אפילו למוות. על רקע זה קל להבין<br />
את חשיבותה של טכנולוגיה חדישה נוספת -<br />
השתלת מכשיר סינון דם מהדור החדש לניקוז<br />
עודף נוזלים בחולים הסובלים מאי ספיקת לב<br />
מתקדמת, העמידה לטיפול התרופתי המקובל של תרופות משתנות.<br />
טכנולוגיה מתקדמת זו הופעלה לאחרונה במסגרת מכון הלב בוולפסון,<br />
וזאת לראשונה בישראל.<br />
מדובר במכשיר "אקווהדקס", המבצע תהליך המזכיר דיאליזה אך פשוט<br />
בהרבה בהפעלתו. המכשיר מאפשר הוצאת נוזלים מהגוף )טיפול<br />
באולטרה-פילטרציה( כשהטיפול מקל על הסימפטומים של המטופלים,<br />
מקצר את משך האשפוז ומוריד את תדירות האשפוזים. יתרונות אלו לא<br />
רק מיטיבים את מצב המטופלים אלא גם חוסכים בשורה התחתונה כסף<br />
מכשיר ה"אקווהדקס"<br />
מאפשר להוציא עד<br />
12 ליטר בטיפול קצר<br />
של כיומיים, זאת בעוד<br />
שלתרופות משתנות לוקח<br />
שבועות להוציא את<br />
עודפי המים מהגוף<br />
רב למערכת הבריאות בהסתכלות רחבה.<br />
בעזרת מכשיר ה"אקווהדקס" ניתן להוציא כמות<br />
גדולה של נוזלים - עד כ-6 ליטר ביממה )אף<br />
שלרוב מוציאים פחות( כך שאפשר להגיע<br />
להוצאת 12 ליטר במידת הצורך בטיפול קצר<br />
של כיומיים )זאת בעוד שלתרופות משתנות<br />
לוקח שבועות להוציא את עודפי המים מהגוף(.<br />
הטיפול במכשיר החדש מוריד עומס גדול מהלב<br />
ומחזיר את החולים ממצב גרוע מאוד למצב טוב<br />
בהרבה המצריך פחות תרופות )ראו מסגרת(.<br />
מכשיר בטוח ונוח למטופל<br />
מכשיר ה"אקווהדקס" עובד בלחצים נמוכים<br />
מאוד, כך שכמות הדם היוצאת מהגוף כדי<br />
לעבור סינון היא של 40 מ"ל לעומת המכשירים<br />
מהדור הישן העובדים על לחצים גבוהים והכמות<br />
המסוננת בהם היא 350 מ"ל. פעולת המכשיר<br />
החדיש בטוחה יותר לחולים עם אי ספיקת לב<br />
מתקדמת, שבחלקם סובלים גם מאנמיה ואי<br />
ספיקת כליות. כמו כן, בשל הלחצים הנמוכים<br />
ניתן להכניס צנתר דק לווריד קטן ופריפרי ובדרך<br />
זו לתרום לבטיחות ולנוחות המטופל.<br />
המכשיר הוא קטן ממדים, פשוט לתפעול ונייד,<br />
כך שהחולה שצמוד אליו באמצעות צנתר<br />
במשך 48-24 שעות יכול להתהלך איתו<br />
במחלקה ולישון איתו בלי שיהווה מטרד. טכנולוגיה זו מיושמת בארה"ב<br />
כמעט עשור, והמכשיר קיבל כמובן את כל האישורים הנדרשים ממשרד<br />
הבריאות הישראלי ומה-FDA האמריקני.<br />
לסיכום ניתן לומר כי העשור האחרון קידם את היכולת הטיפולית<br />
בחולי אי ספיקת לב, הן במגוון תרופות חדשות והן ברמה הטכנולוגית.<br />
על אף הקשיים הרבים והתחלואה באי ספיקת לב מתקדמת, יש כיום<br />
בידינו אמצעים רבים ומתוחכמים לסייע לחולים אלה ובו בזמן ממשיכות<br />
להתפרסם טכנולוגיות חדשות נוספות - כך שאפשר להיות אופטימיים.<br />
ה"ממטרות" הפכו<br />
לרגלי בלרינה<br />
ד"ר דורון מנחמי, מומחה לאי ספיקת לב<br />
במכון הלב של וולפסון, הוא בעל התמחות<br />
באי ספיקת לב התערבותית משולבת<br />
עם אלקטרופיזיולוגיה, שהתנסה רבות<br />
בפרוצדורה זו בעת התמחותו בת השנתיים<br />
בארה"ב. במסגרת זו הוא טיפל, בין היתר,<br />
בלא מעט חולים שסבלו מגודש נוזלים עקב<br />
אי ספיקת לב וזכו לפתרון יעיל באמצעות<br />
מכשיר ה"אקווהדקס" החדש. ד"ר מנחמי<br />
מביא כדוגמה את המקרה של ש"א, מטופלת<br />
בת 84 שעברה את הטיפול ביחידה לטיפול<br />
נמרץ לב בוולפסון. ש"א סיפרה כי לפני<br />
הטיפול רגליה התנפחו במידה כזאת שמים<br />
החלו לנזול מהן. "אני קראתי להן ממטרות",<br />
היא אומרת. "המטופלת פיתחה שלפוחיות<br />
עם פצעים שהחלו מזדהמים", מסביר ד"ר<br />
מנחמי, "בניקוז הוצאנו לה כ-5 ליטר נוזלים,<br />
היא חזרה למשקלה המקורי, רגליה רזו<br />
פלאים, חזר לה כושר התנועה והיא שוב<br />
יכולה לנעול את נעליה". ומה אומרת ש"א?<br />
"קיבלתי ממש רגלי בלרינה", היא מעידה<br />
בחיוך, "ובכלל, אני מרגישה טוב".<br />
ד"ר מנחמי והמטופלת<br />
15
הסיעוד בשטח<br />
מאת אסתר אהרוני, סגנית מנהלת שירותי הסיעוד<br />
פורום ארצי חדש:<br />
אחיות אחראיות מחלקות פנימיות<br />
האחות במחלקה הפנימית נמצאת במרכזה של עשייה קלינית מורכבת ומגוונת.<br />
שינויים פרופסיונליים המתרחשים בתפקידה ומחסור קשה בכוח אדם מחייבים את<br />
העצמתה וקידום מעמדה. בעקבות מחקר שבוצע בוולפסון על ידי רוזה מורדכייב<br />
ושושנה פרידמן, הוחלט בחטיבת הפנימיות של בית החולים ליצור פורום ארצי של<br />
אחיות אחראיות בפנימיות. הפורום ישמש כבמה לדיונים, החלפת דעות ולמידה תוך<br />
הפריה הדדית בנושאים קליניים ואחרים, במטרה שיתרום לקידום מעמדה המקצועי<br />
של האחות העובדת במחלקה הפנימית ולהעצמתה המקצועית. את היוזמה מובילות<br />
עליזה עזרן, ראש חטיבת הפנימיות בוולפסון יחד עם צוות אחיות אחראיות בפנימיות:<br />
מור פריבה, שושי כתיב וענת אבואב. ביוזמתן התכנסו ב-8 באפריל כ-50 אחיות<br />
אחראיות מחלקות אשפוז פנימיות )מתוך 70 הקיימות בארץ(, שהגיעו לוולפסון מכל<br />
קצווי הארץ למפגש ראשון מסוגו. רוזה מורדכייב הציגה את תוצאות המחקר, התקיים<br />
דיון פתוח בנושא קידום מעמדה של האחות הפנימית ונבחר צוות היגוי. התקווה היא<br />
כי פורום זה יהווה "יריית פתיחה" להקמת עמותת אחיות פנימיות.<br />
מקדמים טיפול ב"חולה הדחוי"<br />
מטופלים עם אבחנות פסיכיאטריות, לרבות חולים "אובדניים" ו"דחויים", מהווים<br />
חלק אינטגרלי מאוכלוסיית המטופלים בבית החולים. במחקרם של ודיע אבו<br />
ואסל, קורינה גורודניצקי, אורלי פינטו ושושי פרידמן שעסק בעמדות, ידע<br />
ויכולות מדווחים של צוות אחיות בנושא חולים מכורים לסמים, נמצא כי עמדתן<br />
של האחיות כלפי מטופלים אלו אינה חיובית. מהמחקר עולה כי קיים חסך<br />
בידע ובמיומנויות טיפול בחולים המכורים לסמים, ממצא המחזק את הידוע<br />
בספרות העולמית: עמדותיהם של מקצועות הבריאות כלפי המשתמשים<br />
בסמים שליליות, הטיפול בהם נחשב לחוויה קשה משום היותם "מטופלים<br />
דחויים", ולפיכך קיים חשש כי הטיפול אינו עומד בסטנדרט הרצוי. במטרה<br />
להעניק למטופלים אלה טיפול סעודי איכותי, העומד בסטנדרטים של טיפול<br />
פסיכיאטרי, קיימה הנהלת הסיעוד תוכנית הכשרה לקבוצה נבחרת של אחיות<br />
במטרה שאלה יקדמו את הנושא במחלקותיהן. במסגרת זו התקיים בבית<br />
החולים יום עיון בנושא "החולה הדחוי" ו"החולה האובדני", שזכה למשוב חיובי<br />
מ-26 המשתתפות. הכנס מהווה חלק מהכשרה מתמשכת הצפויה להתקיים<br />
בנושאים פסיכיאטריים נוספים, בארגונן ואחריותן של שושי פרידמן ואפרת<br />
שניר ובליוויו של ד"ר בריקסמן. להשתתפות בהכשרות עתידיות בתחום זה<br />
פנו אל אפרת בטל' 050-4056590 או אל שושי בטל' 050-8257440.<br />
ברטה ז"ל: מילים לזכרה<br />
בימי האביב של חודש אייר, בדמעות נוגות, ליווינו לדרכה<br />
האחרונה את חברתנו לעבודה ולמקצוע, האחות ברטה זמיר.<br />
ברטה הייתה אות ומופת לנחישות אין קץ לאחוז בחיים,<br />
להמשיך בעשייה היום-יומית ובמקביל להילחם בעיקשות<br />
במחלתה. הסבל לא סיכל את אהבתה לחולים ואת חדוות<br />
הנתינה שלה לזולת.<br />
אנו, חבריה ועמיתיה, ליווינו את ברטה מקרוב ומרחוק. בדאגה<br />
ובדריכות צפינו במאבקה הבלתי נלאה במלחמה שאין בה<br />
מנצחים. היא ידעה את שטומנים לה החיים אך המשיכה לחיות<br />
כאילו יש לה את כל הזמן שבעולם, אופטימית, מטופחת,<br />
זקופה ואלגנטית. לא נחה לרגע ולא ויתרה על עיסוקיה, תמיד<br />
ידעה להקדיש זמן לכל אחד ברגישות מיוחדת שאפיינה רק<br />
אותה.<br />
אנו חשים בחסרונה והגעגוע בליבנו חותך. בשם כל אחיות<br />
בית החולים - נוחי לך בשלום, חברה.<br />
אחיות מציגות ומשתתפות<br />
לומדים סיעוד<br />
חדשות ביה"ס האקדמי לסיעוד ע"ש א. וולפסון<br />
עולות על מסלול הסיעוד<br />
כמדינה קולטת עלייה, מדינת ישראל מכשירה אקדמאים עולים<br />
להסבה מקצועית בסיעוד. בתום שנתיים וחצי של לימודים<br />
אינטנסיביים, התקיים בבית הספר בחודש אפריל טקס סיום<br />
לעולות שסיימו קורס הסבת אקדמאים. במעמד המרגש נכחו<br />
בכירים מהמשרד לקליטת העלייה והנהלת בית החולים. בחלק<br />
האמנותי של האירוע הנעימה תלמידת בית הספר דורין מרגלית<br />
בזמרתה ובנגינתה בגיטרה. בהצלחה לבוגרות בהמשך דרכן!<br />
שירלי קרמר<br />
סדנת אימון למנהלים<br />
במערכת הבריאות<br />
בעידן המודרני מנהלים נמדדים במציאות על פי הישגיהם -<br />
והמציאות הזו אינה קלה.<br />
על מנהלים במערכות בריאות לנהל תהליכי טיפול וארגון, תוך<br />
התמודדות עם אתגרים מקצועיים ותחרות מתמשכת בעידן של<br />
חוסר ודאות. מטבע הדברים, קיימת ציפייה כי דמות המנהל תהווה<br />
הן דמות של מנהיג והן משאב תמיכתי ומקצועי בו זמנית. זאת<br />
אחת הסיבות שאימון מנהלים נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות.<br />
השנה, אימון מנהלים שולב גם בתוכנית קורס מינהל לסגל בכיר<br />
במערכת בריאות. הסדנה מתמקדת בניתוח סיטואציות יום-יומיות<br />
של המשתתפים תוך זיהוי בעיות, ניתוח השקפתם והפרשנות<br />
שהם נותנים לסיטואציות, ומעבר מהפרדיגמה הקיימת לפרדיגמת<br />
העתיד במטרה למצוא פתרון חיובי לכל אתגר.<br />
מרינה שוורצמן<br />
חדש: תוכנית הכשרה<br />
בהנחיית קבוצות<br />
לומדים לנהל תחקיר<br />
ביוזמה מקורית של בית הספר הושקה באפריל 2010 תוכנית<br />
התמחות ראשונה מסוגה בארץ לניהול תחקיר. התוכנית<br />
החדשנית פותחה בשיתוף דניאל בן שושן, לשעבר ראש ענף<br />
חקירות בצה"ל וכיום יועץ ניהול סיכונים במערכות בריאות, שאף<br />
מנחה את התוכנית.<br />
במסגרת תשעה מפגשים לומדים המשתתפים את עקרונות<br />
התחקיר, מטרותיו והשלכותיו המשפטיות, את תרבות התחקיר,<br />
כתיבת ממצאים ומסקנות, ואת כל שלבי ביצוע התחקיר מדיווח<br />
ועד לתהליך התשאול וכתיבת דוח. משתתפי התוכנית נחשפים<br />
למודל למידה המשלב ידע תיאורטי, תרגול באמצעות סימולציות,<br />
ניתוח אירועים ומפגשי שטח, ובסיום הלימודים הם מציגים פרויקט<br />
גמר שתכליתו ביצוע תחקיר בנושא מהותי ובעל פוטנציאל למידה<br />
לארגון. ובפרפראזה על דברי חכמים: סוף מעשה - במחשבה<br />
קדימה.<br />
אינגה שליו<br />
השנה נפתחה בבית הספר לסיעוד תוכנית הכשרה ייחודית בהנחיית<br />
קבוצות לעובדי בריאות. התוכנית כוללת 20 מפגשים ובמהלכה<br />
נלמדים מושגי יסוד בעבודה הקבוצתית, תהליכים לא מודעים<br />
המתרחשים בקבוצות ובארגונים וכן כלים והתערבויות לקידום<br />
העבודה הקבוצתית. תוכנית ההכשרה מורכבת ממפגשי הדרכה<br />
ומפרקטיקום, שמטרתו הנחיה וליווי אישי של קבוצות המופעלות<br />
על ידי משתתפי התוכנית במקומות עבודתם באשפוז ובקהילה.<br />
17
היה עושים לי חבר, היכרות היה לי אח...<br />
הקונצרט שפרט על מיתרי הלב<br />
ידידי בית החולים וולפסון בבריטניה<br />
בראשות הלורד וולפסון חגגו את<br />
שנת ה-30 להקמת בית החולים<br />
בקונצרט שנערך בביתו המיוחד של<br />
פלוריאן לנהארד, מומחה בין-לאומי<br />
לכלי מיתר נדירים. הליידי וולפסון<br />
הייתה אורחת הכבוד באירוע,<br />
שהכנסותיו הוקדשו לרכישת מכונת<br />
הרדמה ניידת לבית החולים. לאחר<br />
קבלת פנים נפלאה נהנו האורחים<br />
מהופעתה של רביעיית המיתרים<br />
המפורסמת של ריג'נט, כולה על<br />
טהרת המין הנשי. בנוסף ליצירות<br />
באך ושטראוס כללה התוכנית את<br />
היצירה שהלחין ג'ון וויליאמס לסרט<br />
"רשימת שינדלר".<br />
מחקר המטולוגי לזכר בני גאון<br />
משמאל: יהורם גאון, חנה גוכשטט, משה גאון, ד"ר יצחק<br />
ברלוביץ, פרופ' אליעזר רחמילביץ, ד"ר אברהם קלפפיש<br />
...ותודה למתנדבי המלר"ד<br />
עבודתם של מתנדבי המלר"ד תורמת מאוד להקלת העומס הרב במיון.<br />
המתנדבים מסייעים לסגל הרפואי והסיעודי במכלול פעילויות, החל מסיוע<br />
בניהול אדמיניסטרטיבי של הדלפק במחלקה, דרך מענה תומך למטופלים<br />
ולמשפחות וכלה בביצוע תרשים לבבי )אק"ג( למטופלים. ב-12.5.10<br />
התקיימה פגישת מתנדבי המלר"ד שבה נכחו נציגי הנהלת הסיעוד, מנהל<br />
המלר"ד ד"ר ז'ק אשרוב, האחות האחראית שירה שילה, אחראית אק"ג<br />
בקרב המתנדבים, שמחה מעודה, וכמובן המתנדבים עצמם המהווים חלק<br />
בלתי נפרד מצוות המלר"ד. כולנו מברכים ומחבקים אותם באהבה.<br />
בני משפחתו של בני גאון ז"ל - אלמנתו רחל, בניו משה, בועז ויואב<br />
ובתו מיכל אביחי-גאון, אחיו יהורם גאון וידיד המשפחה עו"ד נבות<br />
תל צור, הגיעו בשבוע האחרון לטקס מרגש במחלקה ההמטולוגית,<br />
שבמהלכו נקרא חדר הסטודנטים במחלקה ע"ש בני גאון ז"ל.<br />
את פני האורחים קיבלו מנהל בית החולים ד"ר ברלוביץ ומנכ"ל<br />
עמותת הידידים חנה גוכשטט. משפחת גאון תרמה מלגה בסך של<br />
20,000 דולר לקידום המחקר של ד"ר אברהם קלפפיש, מנהל בנק<br />
הדם בוולפסון, בנושא לוקמיה לימפטית כרונית )CLL( - המחלה<br />
שממנה סבל גם בני גאון ז"ל. המחקר בודק שיטת טיפול חדישה<br />
שמטרתה להאריך את חייהם של חולי CLL שאינם מגיבים<br />
לטיפול המקובל. הקשר עם המשפחה נוצר דרך מנהל המחלקה<br />
ההמטולוגית, פרופ' אליעזר רחמילביץ, שלמד יחד עם בני גאון<br />
בתיכון ושמר עימו לאורך השנים על קשר חברתי ורפואי. חנה<br />
גוכשטט גילתה כי היה קשר קודם בין בני גאון לבין בית החולים,<br />
כאשר כיהן כחבר בנשיאות הכבוד של עמותת ידידי וולפסון.<br />
עמותת ידידי בית החולים בשיתוף פעולה הדוק עם יהורם גאון<br />
ויתר בני המשפחה פועלים בימים אלו לארגון ערב התרמה שבו<br />
יופיע יהורם גאון, על מנת להמשיך ולסייע לקידומו של המחקר.<br />
רוטרי יפו למען פגיית וולפסון<br />
ביחידה לטיפול מיוחד<br />
ביילוד התקבלה תרומה<br />
מחממת לב: אברהם<br />
גייר, נשיא המועדון<br />
היהודי-ערבי רוטרי יפו,<br />
ומוחמד מנצור )אבו<br />
חסן(, חבר המועדון<br />
וחבר עמותת ידידי בית<br />
החולים, הביאו לפגייה<br />
מבחר ספרים בנושא<br />
הטיפול בפג, המיועדים<br />
אבו חסן, צילה וידברג, יעל אושר,<br />
אברהם גייר. צילום: חנה גוכשטט<br />
ל"חדר הורי פגים" ביחידה, תרומת מועדון רוטרי יפו ותרומתו<br />
האישית של מר מנצור. יעל אושר, האחות האחראית ביחידה,<br />
וצילה וידברג, העובדת הסוציאלית, ערכו לאורחים סיור בחדר<br />
ההורים והסבירו כמה חשוב שלרשות ההורים, המצויים במצב<br />
של חשש וחוסר שליטה, יעמדו ספרים עם מידע מפורט ועדכני<br />
בנושא הפגות. חברי רוטרי יפו הבטיחו להמשיך את מעורבותם<br />
ביחידה ואף ייפגשו עם הורי פגים כדי לבחון יחד את הצרכים<br />
ואת דרכי העזרה.<br />
18
היו ימים<br />
נוסטלגיה<br />
זה לא פשע...<br />
הפשע לא משתלם היום ולא<br />
השתלם אז - אבל אנשי העולם<br />
התחתון של פעם היו לפחות<br />
ג'נטלמנים ונהגו בכבוד ברופאים<br />
שטיפלו בהם. ד"ר רביב משחזר<br />
כמה מהמפגשים הטיפוליים עם<br />
פורעי החוק של שנים עברו<br />
מאת ד"ר עוזי רביב<br />
הצעקות שבקעו מחדר המיון הקטן שבאגף דונולו א' - אגף המחלקות<br />
הפנימיות של בית החולים הממשלתי יפו - הרעידו את הקירות. הן<br />
הביאו אותי, סטאז'ר בתחילת דרכו, לראות במה העניין ומי מעורר את<br />
המהומה. את הרעש הקים גברתן צעיר, שדרש בתוקף לתת לו כדורי<br />
פרודורמול. הרופא הבכיר במיון, ד"ר יעקב לוי<br />
ז"ל, ניסה להרגיעו ולהסביר לו בסבלנות אין<br />
קץ שאין אפשרות לתת לו את הכדורים שהוא<br />
דורש, ובכלל, זה עלול להזיק לו. שלוש שעות<br />
נערך המשא ומתן בין שני הצדדים ובסופו של<br />
דבר עזב הצעיר את המיון בידיים ריקות. באותו<br />
לילה נפרץ בית המרקחת של בית החולים ונגנבו<br />
ממנו - ניחשתם נכון - מאות כדורי פרודורמול...<br />
זו הייתה פגישתי הראשונה עם ח', עבריין כבן<br />
18. מאז התקדם בתחום העבריינות: עסק<br />
בסמים, בזיופים ועוד. הוא הפך לאחת הדמויות<br />
הבולטות והססגוניות של העולם התחתון דאז,<br />
אשר לעומת עולם הפשע הנוכחי נראה ממש<br />
פתטי... במקביל לפעילותו העבריינית ניהל ח'<br />
חיים בורגניים למשעי: הוא התגורר עם אשתו ובתו בדירה נאה בעיר<br />
סמוכה, פרק זמן מסוים היה בעליה של מסעדה, אך לא זנח גם פעולות<br />
שהחוק אינו רואה בעין יפה. מדי פעם הוזעקתי לביתו לבדוק את בתו<br />
ואני חייב לציין שזכיתי ממנו ליחס של כבוד. למדתי ש"כבוד" הוא דבר<br />
נחשב מאוד במגזר זה, ואם אינך מנסה לפעול בשיפוטיות אלא עושה<br />
את מה שנתבקשת, קרי, לבדוק ולטפל כפי שהיית עושה לכל פציינט,<br />
הרי שאין כל בעיה.<br />
ניסה לצאת ממעגל הפשע<br />
ש' גדל במשפחה קשת יום בשכונת מצוקה. הוא היה גבר מרשים, גבה<br />
קומה, שרק מאוחר יותר נודע לי כי בילה שנים לא מעטות בבתי כלא.<br />
בין לבין הספיק להתחתן ולהוליד ילדים שהיו בבת עינו. לא אמנה כאן<br />
את חטאיו - הם היו קשים - אבל בתקופות ששהה בביתו תיפקד כאב<br />
מסור. ערכתי אצלו ביקורי בית לא מעטים והתרשמתי ממסירותה של<br />
אשתו ומיחסו אליה ולילדיו. נראה היה שמדובר בכפילות אישיות: מצד<br />
אחד עבריין סידרתי ומאידך איש משפחה אכפתי שדאג שהילדים ילמדו<br />
ויתרחקו מפשע. כשהוזמנתי לבר המצווה של בנו הבכור, הוא שמח כל<br />
כך לבואי וראה בכך מתן כבוד מצדי למשפחתו. ש' ניסה לצאת ממעגל<br />
הפשע ועסק בכמה עסקים לגיטימיים, אך מחלה כרונית קשה הכריעה<br />
בסופו של דבר את האיש החזק הזה שנכנס ויצא<br />
מבתי כלא במשך שנים.<br />
את הרעש הקים "נתת יחס - קיבלת יחס"<br />
גברתן שדרש בתוקף משפחה ידועה אחרת מיפו היתה "קליינטית" של<br />
כדורי פרודורמול. בי"ח יפו ואחר כך של וולפסון. בעוד שהבוגרים<br />
היו מגיעים לחדר מיון כירורגי בגלל מאבקים<br />
לבסוף עזב הצעיר את בין עבריינים, לא פעם כשהם מלווים בשוטרים,<br />
המיון בידיים ריקות. הרי שהילדים הגיעו למחלקת ילדים כמו כל<br />
ילד אחר. כולם זכו לקבל טיפול רפואי ככל<br />
באותו לילה נפרץ בית חולה. התרשמתי מהמסירות של עבריינים אלה<br />
לילדיהם ומכך שסמכו על הצוות הרפואי. הקוד<br />
המרקחת בבית החולים<br />
העברייני באותה תקופה היה בבחינת "נתת יחס<br />
- קיבלת יחס". כל אחד ועבודתו - העבריין עוסק<br />
בעבירותיו, איש החוק בעבודתו והרופא בבדיקותיו וטיפוליו. הייתה איזו<br />
חוקיות מהסוג ה"ג'נטלמני" - איש לא נכנס לתחום פעולתו של האחר.<br />
כיום יש תחושה שהגבולות ניטשטשו.<br />
כלא, פציעות, התנקשויות<br />
האנשים שהוזכרו לעיל הלכו לעולמם מזמן, כולם בטרם עת. שנים<br />
בבתי כלא, פציעות והתנקשויות קיצרו את חייהם. האם יש לכם ספקות<br />
שהפשע אינו משתלם?<br />
עבורי הם מייצגים ציבור לא קטן של עבריינים שאנו, אנשי הרפואה,<br />
באנו ובאים עימם במגע, ואני משוכנע שלכל אחד מאיתנו סיפורים דומים.<br />
מה שמדאיג בשנים האחרונות הוא החמרת האלימות בעולם התחתון<br />
והעובדה שהיא פוגעת לעתים קרובות גם בחפים מפשע. ברור שאין בי<br />
געגועים לעולם התחתון "הישן", הפחות אלים, שאנשיו, אם לא כיבדו את<br />
החוק, לפחות כיבדו את אנשי החוק, אבל בהשוואה למה שמתרחש היום<br />
בארץ, זהו בכל זאת "עולם שנעלם".<br />
19
באופן אישי<br />
רץ אל החלום<br />
"אני יוצא מיבנה<br />
בשעה 4:40 בבוקר<br />
ובשש ורבע אני<br />
כבר בבית החולים<br />
אחרי ריצה של 20<br />
קילומטר, עושה דוש<br />
ומתחיל לעבוד"<br />
במרתון פאריס<br />
השנה הוא סיים<br />
במקום ה-26<br />
מתוך 30,000 רצים<br />
ובדבוקה אחת<br />
עם עוד ארבעה<br />
ישראלים שסיימו<br />
כולם בטופ-30<br />
כישרון הריצה שלו<br />
התגלה בפנימיית<br />
"חופים" שליד לעכו,<br />
בה התגורר לאחר<br />
שעלה לארץ לבדו.<br />
ב-1995 כבר היה<br />
אלוף הנוער של<br />
ישראל<br />
מי שרץ בקביעות יודע - ריצה היא "חיידק". עבור דסטאו סוונך,<br />
ריצה היא הרבה יותר מזה: היא דרך חיים, היא ספורט הישגי ברמה<br />
הגבוהה ביותר והיא חלום אולימפי. באיצטדיון האתלטיקה בהדר<br />
יוסף פגשנו את איש המרתון של וולפסון<br />
מאת אורן שריג<br />
יומיים בשבוע, דסטאו סוונך מתחיל את הבוקר<br />
מוקדם במיוחד. הוא יוצא מביתו שביבנה כבר<br />
בשעה 4:40 בדרך למקום עבודתו - בית החולים<br />
וולפסון. דסטאו לא נכנס לרכב, לא ממתין<br />
לאוטובוס וגם לא עולה על אופניים: את מרחק<br />
20 הקילומטרים עד לחולון הוא עושה בריצה,<br />
ולמחלקת המשק בבית החולים מגיע כשהוא<br />
אחרי אימון הבוקר שלו. "בשש ורבע אני כבר<br />
בבית החולים, עושה דוש ומתחיל לעבוד.<br />
לפעמים אני גם חוזר הביתה באותה דרך, בריצה<br />
של 20 קילומטר".<br />
מה אומרים על כך החברים לעבודה?<br />
"תגיד, אתה משוגע?..." - הוא עונה וצוחק.<br />
במדינות ספורט מתקדמות, אתלט ברמתו<br />
של דסטאו - אחת מהתקוות האולימפיות של<br />
ישראל בתחום הריצות הארוכות - היה מקבל<br />
את התנאים המתאימים להתאמן ולהתחרות ללא<br />
דאגות פרנסה. המציאות הישראלית מחייבת<br />
אותו לעבוד כאיש משק בוולפסון - "עבודות<br />
כלליות, ניקיון, סידור, כל מה שצריך", הוא אומר.<br />
מכיוון שספורטאי ברמתו חייב להתאמן באופן<br />
יומי הוא מגיע כמעט כל יום, היישר מהעבודה,<br />
לאיצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף, ובסופי שבוע<br />
רץ בשדות ובכבישים שבאזור מגוריו. לפני<br />
תחרויות הוא מעלה את הקילומטראז' ורץ מדי<br />
שבוע קרוב ל-200 ק"מ - "חוץ מהשבוע האחרון<br />
שלפני המרוץ, שבו נותנים לגוף לנוח ולפתח<br />
"אין מקום עבודה תומך כמו וולפסון". חוגגים ניצחון עם דסטאו<br />
'רעב' לקראת התחרות", הוא מסביר.<br />
כבר שנים שדסטאו בן ה-34 נמנה על קבוצת<br />
העילית של הרצים ממוצא אתיופי, השולטים<br />
בענף הריצות הארוכות באתלטיקה הישראלית.<br />
במרתון פאריס האחרון שנערך ב-11 באפריל<br />
השנה בהשתתפות 30,000 רצים הוא סיים<br />
במקום ה-26 ובדבוקה אחת עם עוד ארבעה<br />
מחבריו הישראלים, שסיימו כולם בטופ-30<br />
המכובד. את 42,195 המטרים הוא גמא בזמן<br />
של 2:22:48 שעות, תוצאה שעדיין רחוקה<br />
מהמינימום האולימפי )2:15 שעות( אבל מותירה<br />
מקום לתקווה, שכן לפאריס דסטאו הגיע כשהוא<br />
סוחב פציעה טורדנית במפשעה - "רצתי על רגל<br />
אחת", הוא אומר בחיוך.<br />
אולימפיאדת לונדון - 2012 מה זה בשבילך?<br />
"חלום. חלום גדול".<br />
בחזרה מחמש שנות פרישה<br />
קריירת הריצה של דסטאו עברה לא מעט<br />
מהמורות. הוא החל לרוץ בצורה רצינית רק בגיל<br />
18, כשנתיים לאחר שעלה לארץ. "בסוף 1992<br />
הגעתי לארץ לבד", הוא מספר, "אמי נפטרה<br />
שמונה שנים קודם לכן, אבי התחתן בשנית.<br />
אשתי ואני היינו עדיין צעירים והיא עלתה עם<br />
המשפחה שלה. בארץ נפגשנו שוב. רק אחרי<br />
שנתיים גם אבי עלה לארץ".<br />
כישרון הריצה שלו התגלה בפנימיית "חופים"<br />
הסמוכה לעכו, שבה התגורר )ראו מסגרת(.<br />
ב-1995 כבר היה אלוף ישראל לנוער למרחק<br />
8,450 מטר אולם ב-1998, בשל קשיי הפרנסה,<br />
עזב את הספורט לגמרי למשך חמש שנים.<br />
רק בשנת 2003, שנתיים אחרי שהחל לעבוד<br />
בוולפסון, הוא חזר לרוץ ונאלץ להתמודד עם<br />
פציעות קשות בזו אחר זו.<br />
"ב-2003 הייתי בשישייה הראשונה בארץ<br />
בריצת 10 ק"מ, אבל נפצעתי וחזרתי מוקדם מדי.<br />
באמצע 2004 התחלתי להבריא, וב-25.9.2005,<br />
בברלין, רצתי את המרתון הראשון שלי בזמן<br />
של 2:22 שעות. ב-2006 עשיתי פריצה טובה<br />
ובדצמבר אותה שנה באתי לחצי מרתון בית<br />
שאן בכושר מצוין, אחרי שניצחתי בחצי מרתון<br />
תל אביב בשיא אישי של 1:06:44. בבית שאן<br />
סיימתי במקום השני כמעט ביחד עם המנצח,<br />
אסף בימרו, אבל על קו הסיום נכנס בי במלוא<br />
20
שיהיה לבריאות<br />
"אין מקום עבודה<br />
שנותן תמיכה כמו<br />
וולפסון. כשאני<br />
מבקש חופשות<br />
לאימונים ותחרויות,<br />
תמיד אני שומע כן.<br />
בלי המנהלים שלי לא<br />
הייתי מגיע להישגים<br />
המהירות רוכב על אופני יד שסיים את המקצה<br />
שלו ולא הספיק לעצור. הוא העיף אותי מעל<br />
לגדר, נפצעתי בגב והושבתתי לחצי שנה".<br />
לרוץ שעתיים ב-18 קמ"ש<br />
ב-2007 דסטאו חזר למסלול ולהישגים<br />
כשניצח שוב בחצי מרתון תל אביב ובמרוצים<br />
נוספים, ושבר את שיאו האישי ב-10 ק"מ<br />
)30:11 דקות(. בריצת המרתון - גולת הכותרת<br />
של הריצות הארוכות - השיא האישי שלו<br />
עומד על 2:20.07 שעות, תוצאה הממקמת<br />
אותו בין חמשת הרצים הטובים בארץ, עם<br />
הישגים כמו מקום 12 במרתון פראג ומקום<br />
20 במרתון פאריס היוקרתי. רגעים גדולים יש<br />
לו הרבה, לדסטאו. אנחנו רוצים לדעת מה היה<br />
דווקא הרגע הקשה ביותר שלו בריצה.<br />
"גמר אליפות אירופה בגטבורג, שנת 2006.<br />
רצים ברחובות של העיר השבדית. ריצה לא<br />
קלה, מסילות הרכבת שבכביש מפריעות<br />
מאוד. אחרי 26 ק"מ אני מתחיל להרגיש כאב<br />
חד בברך. בק"מ 34 כבר לא יכול לזוז. בוכה<br />
מכאב ומתסכול. עוצר בק"מ ה-35, עושה<br />
מתיחות, נותן מכות בברך, מנסה להמשיך<br />
בכל הכוח. סוחב עוד שני קילומטר ובקילומטר<br />
ה-37 פורש. פעם ראשונה שאני לא מסיים<br />
מרוץ. הרגשה נוראית".<br />
דסטאו נשוי ואב לשלושה - בן 18, בת 11<br />
ובן 8.5. הוא משתייך לאגודת מכבי תל אביב,<br />
וחוץ ממשכורתו בוולפסון ומקצבה סמלית<br />
מהאגודה כמעט ולא מקבל מימון שיאפשר לו<br />
לבצע פריצת דרך נוספת. "כל החברים שלי,<br />
ששייכים לסגל הרצים הבכיר של ישראל,<br />
צריכים לעבוד למחייתם", הוא אומר, "רוצים<br />
מאיתנו תוצאות של מקצוענים אבל לא<br />
נותנים לנו את התנאים". קצב המרתון הנוכחי<br />
של דסטאו הוא כ-3 דקות ו-10 שניות<br />
לקילומטר - מהירות ריצה ממוצעת של 18<br />
קמ"ש. "כדי לעשות את המינימום האולימפי<br />
צריך לקזז עוד כמה שניות מכל קילומטר. זה<br />
לא פשוט. מזל שבבית החולים אני מקבל את<br />
כל העזרה האפשרית".<br />
"אתה קדימה, אנו מאחוריך"<br />
מירי שגיא, מנהלת המשק בבית החולים,<br />
היא המנהלת הישירה של דסטאו. "מירי היא<br />
המשך בעמ' הבא
מפרגנים<br />
ברכות מכל הלב<br />
clean-room<br />
<br />
<br />
<br />
23
לעובדי מדינה: כל ההטבות בניהול חשבון עו"ש משכורת ביהב<br />
פטור מעמלת פקיד בגין פעולות<br />
המבוצעות על ידי פקיד כולל:<br />
פטור מהפקדת מזומן<br />
פטור ממשיכת מזומן<br />
פטור מהפקה ומסירת תדפיס לבקשת לקוח<br />
פטור מהעברה / הפקדה לחשבון אחר<br />
פטור מהפקדת שיק<br />
פטור ממשיכת שיק<br />
פטור מתשלום שובר בדלפק<br />
פטור מעמלת מינימום<br />
הטבות בני"ע:<br />
פטור מדמי ניהול פקדון ניירות ערך<br />
הטבות בעמלת קניה/מכירה<br />
של ניירות ערך ישראליים<br />
משיכת יתר בעו"ש<br />
עד 7,000 ש"ח בריבית יהב<br />
מסגרת נוספת בריבית מועדפת<br />
פתיחת חשבון עו"ש משכורת<br />
לבני משפחה<br />
בני משפחה שכירים, עובדי חברות ומוסדות<br />
יכולים גם הם ליהנות מתנאים ייחודים<br />
להצטרפות:<br />
* 2617<br />
www.bank-yahav.co.il<br />
פטור מעמלה בגין פעולות<br />
המבוצעות בערוצים ישירים כולל:<br />
פטור מזיכוי חשבון באמצעות מסלקה<br />
פטור מחיוב בכרטיסי אשראי<br />
פטור מהפקדת מזומן<br />
פטור ממשיכת מזומן במכשיר אוטומטי<br />
פטור מהעברה / הפקדה לחשבון אחר<br />
פטור מתשלום שובר<br />
פטור משאילתת מידע<br />
פטור מהפקדת שיק<br />
פטור ממשיכת שיק<br />
פטור מחיוב עפ"י הוראת קבע<br />
פטור מחיוב עפ"י הרשאה לחיוב חשבון<br />
פטור מעמלת מינימום<br />
בנוסף, מגוון הלוואות לכל מטרה<br />
למנהלים חשבון עו"ש משכורת ביהב!<br />
משכנתא בתנאים ייחודיים<br />
ללקוחות יהב<br />
טפחות בעמדות שירות ללקוחות<br />
יהב בסניפים הראשיים<br />
מרכזי<br />
ייעוץ השקעות<br />
שירות ייעוץ אישי ומקצועי<br />
בסניפים הראשיים<br />
לפרטים נוספים נשמח לעמוד לרשותכם בשלוחת רוטשילד בביה"ח וולפסון<br />
ימים א', ג', ד' 8:30-14:00 ימים ב', ה' 8:30-13:30 15:00-17:30, בימי ו' אין קבלת קהל<br />
הכי משתלם בשבילך<br />
כל האמור בפרסום זה נכון למועד הפרסום וכפוף להוראות הדין, הרשויות המוסמכות, הסכם המעסיק ולנוהלי בנק יהב. אין בפרסום זה משום התחייבות, ו/או ייעוץ, חוות<br />
דעת או המלצה ביחס לפעולות האמורות, לרבות כדאיותן. מתן האשראי, הבטחונות ודמי הטיפול בכפוף לאישור הבנק ותנאיו, הבנק רשאי לשנות את התנאים בכל עת<br />
שיווק 5.10 וולפסון<br />
ad_VOLFSON_ A4_5.indd 1<br />
5/31/10 11:33 AM
Change language