okladka - Instytut Książki
Share Embed Flag
Download ePaper

okladka - Instytut Książki

okladka - Instytut Książki okladka - Instytut Książki

instytutksiazki.pl
from instytutksiazki.pl More from this publisher
23.12.2013 Views

יארוסלאב מאשלאנק בועות חשיש סוף והתחלה לא יכולתי להירדם.‏ שכבתי לא מכוסה,‏ מזיע.‏ בהיתי בתקרה,‏ שנראתה בקושי בתוך האפלה.‏ הזרוע צרבה מעט,‏ הפצעים על הפנים צרבו מכאב.‏ שמעתי כיצד ההורים מדברים עם ‏“זה מהשלוש עשרה”,‏ תחילה בשלווה ואחר כך בקול רם יותר ויותר.‏ השכן יצא מביתנו מאוחר בלילה.‏ דלתות החדר שלי נפתחו מעט ואבא הביט פנימה.‏ רגע מאוחר יותר נסוג בשקט.‏ כשנרדמתי לבסוף,‏ היה לי חלום מוזר,‏ שאני וורונק יושבים אצלי בחדר,‏ הוא על כורסא העומדת בין שולחן הכתיבה לבין החלון,‏ ואני על כיסא שליד שולחן הכתיבה,‏ ומדברים כרגיל על כלום.‏ אני מפיל כוס תה שלא בכוונה.‏ המים הרותחים נשפכים על ורונק והוא לא שם לב לכך.‏ הכלי מתהפך על פני השולחן,‏ נופל על הכורסא ועף לכיוון החבר שלי.‏ התעוררתי.‏ כבר היה אור יום.‏ לא יכולתי לסבול שינויים,‏ פחדתי מחידושים.‏ לכן אהבתי את בניין הבלוקים שלנו,‏ מקום שהכרתי מהילדות,‏ שהיו לו גבולות מוגדרים;‏ הזכרונות המוקדמים ביותר היו קשורים בו.‏ זה אולי משום כך פחדתי מן החלום הזה שחלמתי בלילה האחרון של החופשה,‏ בלילה בין רביעי לחמישי בשנת אלף תשע מאות שמונים ושתיים.‏ ורונק היה איתי זה זמן רב,‏ לא רציתי לאבד אותו,‏ ויחד עם זאת לא רציתי עוד למשוך את המלחמה עם ‏“זה מהשלוש עשרה”.‏ קיבלתי החלטה,‏ עלי רק לדבר עם ורונק על כך.‏ שמעתי כיצד ידידי שורק מתחת לבניין.‏ הבטתי דרך החלון.‏ ורונק התחבא מאחורי השיחים.‏ נופף בידו,‏ הצביע לעבר המרתף.‏ הבנתי.‏ הוא רץ לשם בעודו מתכופף כאילו תחת יריות.‏ יצאתי מהחדר.‏ ההורים לא היו.‏ הבטתי בשעון.‏ השעה 12 חלפה מזמן.‏ כמה ישנתי!‏ רצתי מהר אל חדר האמבטיה,‏ השתנתי,‏ רחצתי את הפנים.‏ הסתרתי בכף ידי את ההשתקפות שלי.‏ לא רציתי להביט בעצמי.‏ רצתי אל המרתף.‏ קור ואויר דחוס העלימו את שאריות השינה.‏ ראשי קצת כאב.‏ זה בטח מפני שישנתי הרבה זמן.‏ ורונק חיכה לי.‏ עמד בפינה,‏ היכן שאורה של הנורה לא פיזר את האפלה.‏ – שלום – אמרתי ומיד ניגשתי לעניין.‏ – אני כבר לא רוצה להתגרות ב”זה מהשלוש עשרה”,‏ נשאיר אותו בשקט.‏ זה היה טוב בזמן החופשה,‏ אך הלימודים מתחילים.‏ – מאוחר מדי – הוא קטע את דברי.‏ לא ידעתי אם הוא מחייך,‏ אך היה לי הרושם שזה בדיוק כך.‏ – איך זה מאוחר מדי?‏ – מאוחר מדי להשאיר אותו בשקט.‏ – הוא ניגש אלי.‏ הבגדים נדבקו לגופו כאילו גשם של דם נשפך עליהם לפתע.‏ שיערו הג׳ינג׳י התלכד לפקעות שנקשרו לקצוות אשר לא השחירו.‏ – מה עשית?!‏ – צעקתי.‏ חשבתי שראשי התפוצץ מרוב כאב.‏ – עשיתי את מה שתכננו.‏ – חיוך עיוות את פניו מכוסי הדם.‏ – לא נכון!‏ – בדירה שלו.‏ הוא תפס אותי בזרועי והוביל במדרגות למעלה.‏ הבחנתי שיש לו כפפות עבודה על כפות ידיו,‏ שהיו לחות וספוגות בדם.‏ התנגדתי,‏ אך הוא היה חזק מאוד,‏ כמו גבר בוגר.‏ הוא הוביל אותי אל מתחת לדלת מספר 13, דחף אותה ומשך אותי אל המטבח.‏ ״זה מהשלוש עשרה״ שכב על הרצפה.‏ ורונק כרע על ברכיו לפני יד גדועה,‏ הרים אותה,‏ הביט בה והשליך הצידה.‏ נטל גרזן עם עיטור חלוד על הלהב.‏ חבטתי בגרזן כפי שלימד חוטב העצים,‏ אתה זוכר?‏ – הוא נעמד מעל הגופה והרים את הגרזן.‏ – כדי שלא לחתוך לעצמי את מה שלא צריך.‏ ולא גבוה מדי.‏ אתה זוכר?‏ – הוא אמר בעודו מוריד את הכפפות.‏ ניער אותן והשליך על הגופה.‏ הבטתי כמו מהופנט בגופתו של השוטר.‏ הוא שכב על הגב.‏ עיפרון נעוץ בעינו,‏ ידו הימנית גדועה,‏ בטנו משוספת,‏ איברים פנימיים שפוכים על הרצפה.‏ שלולית דם קפואה.‏ – הסוף לבועות החשיש – אמר ורונק.‏ הבטתי ולא רציתי לדעת.‏ ניסיתי לעצום את עיני,‏ אך עפעפי לא נשמעו לי.‏ רציתי להסתיר אותן בידי,‏ אך הידיים לא ביצעו את פקודתי.‏ התחלתי לצעוק.‏ – אתה תביא לכאן את כל הבית!‏ ‏–ורונק זינק אלי וחסם את פי בידו.‏ – תכף כולם יהיו פה,‏ זין שכמוך!‏ – הוא דחף אותי לעבר הקיר והלאה,‏ לעבר היציאה.‏ פתח את הדלת ודחף אותי החוצה אל המסדרון.‏ בחדר המדרגות החלה תנועה רבתי.‏ פיאסטקובה הייתה הראשונה שרצה בכיוון שלנו,‏ כרגיל צועדת בראש דואר המידע המקומי.‏ מאחוריה הבחנתי בשכנים אחרים,‏ וביניהם השומר פולפה,‏ שהיה צריך היה להיות בעבודה.‏ הם צעקו משהו,‏ נוצרה מהומה והוכפלה על ידי הד בחדר המדרגות.‏ דלתות נוספות נפתחו.‏ – מהר יותר!‏ – צעק ורונק.‏ – תמיד אתה מקלקל הכל.‏ סטאנקובה נעמדה כמו נציב מלח כשראתה את ורונק מכוסה הדם.‏ פולפה עקף אותה ורץ אל תוך הדירה של ״זה מהשלוש עשרה״.‏ ידידי הכה שוב בגבי ונכנסתי אל דירת משפחתו של ורונק.‏ נשענתי על הקיר ונשמטתי אט אט על הרצפה.‏ הרגשתי כאילו מישהו שם קסדה על ראשי,‏ כזאת שמגנה מפני חייזרים.‏ הצלילים הגיעו לאזני מרחוק והתמונות פילסו את דרכן מבעד לערפל סמיך.‏ ראיתי כיצד ורונק מזיז את המתרס וחוסם את הדלת;‏ שמעתי 80

את הרעש ששרר בחדר המדרגות כשהשכנים גילו מה קרה ל״זה מהשלוש עשרה״,‏ אך היה לי הרושם שזה נגע למישהו אחר.‏ נסגרתי בתוכי יותר ויותר,‏ המציאות גרמה לי להירדם.‏ זה רק חלום,‏ חלום ביעותים,‏ אני נעלם.‏ ורונק כבר עמד עם האקדח של אביו,‏ כשהשכנים הראשונים הגיעו וניסו להיכנס בכוח.‏ – פתחו!‏ – זה פולפה.‏ קולו חדר דרך המהומה ששררה בפרוזדור.‏ הצעקות,‏ ההתרעמות ואפילו הבכי.‏ – שקט!‏ – פקד השומר.‏ הוא פנה אלינו:‏ - בנים,‏ פתחו את הדלת,‏ שום דבר לא יקרה לכם.‏ תרגום מפולנית:‏ בוריס גֶרּוס יארוסלאב מאשלאנק בועות חשיש 81 W.A.B. Warsaw 2008 123 × 195 • 256 pages hardcover ISBN 978-83-7414-470-4 Translation rights: W.A.B.

את הרעש ששרר בחדר המדרגות כשהשכנים גילו מה קרה ל״זה<br />

מהשלוש עשרה״,‏ אך היה לי הרושם שזה נגע למישהו אחר.‏ נסגרתי<br />

בתוכי יותר ויותר,‏ המציאות גרמה לי להירדם.‏ זה רק חלום,‏<br />

חלום ביעותים,‏ אני נעלם.‏ ורונק כבר עמד עם האקדח של אביו,‏<br />

כשהשכנים הראשונים הגיעו וניסו להיכנס בכוח.‏<br />

– פתחו!‏ – זה פולפה.‏ קולו חדר דרך המהומה ששררה בפרוזדור.‏<br />

הצעקות,‏ ההתרעמות ואפילו הבכי.‏ – שקט!‏ – פקד השומר.‏ הוא<br />

פנה אלינו:‏ - בנים,‏ פתחו את הדלת,‏ שום דבר לא יקרה לכם.‏<br />

תרגום מפולנית:‏ בוריס גֶרּוס<br />

יארוסלאב מאשלאנק בועות חשיש<br />

81<br />

W.A.B.<br />

Warsaw 2008<br />

123 × 195 • 256 pages<br />

hardcover<br />

ISBN 978-83-7414-470-4<br />

Translation rights: W.A.B.

logo

products

Resources

Company

Terms of service
Privacy policy
Cookie policy
Cookie settings
Imprint
Change language
Made with love in Switzerland
© 2024 Yumpu.com all rights reserved

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!