okladka - Instytut Książki

okladka - Instytut Książki okladka - Instytut Książki

instytutksiazki.pl
from instytutksiazki.pl More from this publisher
23.12.2013 Views

אֹולגה טֹוקַ‏ רְ‏ צ‘ּוק רצים הוריי לא השתייכו לגמרי לשבט של תושבי-קבע.‏ פעמים רבות נדדו ממקום למקום עד שלבסוף עצרו לתקופה ארוכה בבית-ספר נידח כלשהו,‏ הרחק מכל דרך ראויה או תחנת רכבת.‏ כל יציאה מתחומי המקום,‏ נסיעה לעיירה הקרובה,‏ הפכו לטיול של ממש.‏ קניות,‏ הסדרת ניירת בלשכה המחוזית,‏ תמיד אותו הסַ‏ ‏ּפָ‏ ר בכיכר השוק בסמוך לבית העירייה,‏ באותו חלוק שכובס והולבן ללא הועיל כי צבעי השיער של הקליינטיות היו מותירים עליו כתמי קליגרפיה,‏ אותיות סיניות.‏ בזמן שאימא הייתה צובעת את השיער היה אבא ממתין לה בבית הקפה ‏"נוֹבָ‏ ה",‏ בסמוך לאחד משני השולחנות שהוצבו בחוץ.‏ הוא קרא בעיתון המקומי,‏ שהמדור הפלילי היה המעניין ביותרבו.‏ התפרסמו בו ידיעות על מקרי שוד מתוך מרתפים של ריבות שזיפים ומלפפונים חמוצים.‏ אלו הן נסיעותיהם לחופשה,‏ מלאות חששות,‏ במכונית סקוֹדה עמוסה עד הגג.‏ הם היו שוקדים ארוכות על הכנת ותכנון החופשות,‏ והקדישו לכך ערבים טרום-אביביים,‏ מייד אחרי שהשלג הפשיר,‏ אך האדמה עדיין לא ניעורה משנתה וצריך היה לחכות עד שתתמסר למחרשה ולמעדר,‏ עד שתהיה שוב פורייה ותעסיק אותם לאחר מכן מבוקר ועד ערב.‏ הם השתייכו לדור שנהג לנסוע עם קרונות קמפינג נגררים,‏ ונשא עמו תחליף לבית.‏ גזיות,‏ שולחנות מתקפלים וכיסאות.‏ חבל פלסטיק לתליית כביסה על מעמדים ואטבי עץ.‏ מפות-שולחן,‏ עמידוֹת למים.‏ סט תיירותי שלם לפיקניק – צלחות פלסטיק צבעוניות,‏ סכו«ם,‏ מלחיות וכוֹסיות.‏ אבא קנה באחד משוקי הפשפשים שעל הדרך,‏ אליהם אהבו הוא ואימא ללכת ‏)כשלא היו עסוקים בלהצטלם למרגלות כנסיות ואנדרטאות אחרות(‏ – קומקום צבאי – כלי נחושת שבמרכזו צינורית לתוכה היו דוחפים חופן זרדים ומבעירים.‏ ואף שבאתרי הקמפינג ניתן היה להשתמש בחשמל,‏ העמיד אבא מים בקומקום הזה והקים סביבו מהומה לא קטנה.‏ הוא היה רוכן מעל הכלי הרותח ומאזין בגאווה לבעבוע המים הרותחים שלתוכם הכניס שקיק תה – נווד אמיתי.‏ הם נהגו להתמקם באזורים המיועדים לכך בשטחי קמפינג,‏ תמיד בחברת אנשים כמותם,‏ פתחו בשיחות עם השכנים מעל לגרביים התלויות לייבוש על חבלי האוהלים.‏ מסלולי הטיולים נקבעו בעזרת מדריך.‏ הם הקפידו לציין בסימון מיוחד את כל האטרקציות.‏ עד הצהרים רחצה בים או באגם ואחרי הצהרים ‏-טיול לאתרים היסטוריים עתיקים שנחתם בארוחת-ערב.‏ על פי רוב היה זה אוכל מצנצנות – גולאש,‏ קציצות,‏ קלופס ברוטב עגבניות.‏ צריך היה רק לבשל אטריות או אורז.‏ חיסכון נצחי בכסף,‏ הזלוטי היה חלש – הגרוש של העולם.‏ הם חיפשו מקומות שבהם אפשר יהיה להתחבר לחשמל ואחר כך שוב ארזו את מטלטליהם באי-חשק כדי לנוע הלאה,‏ אך תמיד עדיין במסלול המטפיזי של הבית.‏ הם לא היו טיילים אמיתיים,‏ כיוון שתמיד נסעו כדי לחזור.‏ והיו חוזרים עם תחושת הקלה,‏ של חובה שמולאה כיאות.‏ הם היו חוזרים כדי לאסוף מהשידה את ערמות המכתבים והחשבונות.‏ לעשות כביסה גדולה.‏ לשעמם עד מוות בהצגת תצלומים בפני חברים שפיהקו בגניבה.‏ הנה אנחנו ‏ּבְ‏ קַ‏ רְ‏ קָ‏ סוֹן.‏ וכאן האישה,‏ ברקע האקרופוליס.‏ אחר כך,‏ חיו כל השנה חיי שגרה - חיים מוזרים:‏ בבוקר חוזרים למה שמותירים בערב,‏ בבגדים נספג ריח הדירה וכפות הרגליים מפלסות ללא לאות שביל על השטיח.‏ כל זה לא היה בשבילי.‏ כנראה חסר לי גֶן כלשהו הגורם לכך שעם העצירה לתקופה ממושכת במקום כלשהו,‏ מכים מיד שורשים.‏ פעמים רבות ניסיתי,‏ אבל התברר ששורשיי לא היו מוצקים דיים וכל משב רוח חולף הסיט אותי ממקומי.‏ לא ידעתי להנביט ניצנים,‏ ניטל ממני הכשרון לטפל בצמחים.‏ אינני שואבת נוזלים מהאדמה,‏ אני אנטי-אנטאּוס.‏ האנרגיה שלי מקורה בתנועה – ברעידה של אוטובוסים,‏ המהום של מטוסים,‏ טלטלה של מעבורות ורכבות.‏ אני קומפקטית וקלה לאריזה.‏ יש לי קיבה קטנה ולא תובענית,‏ ריאות חזקות,‏ בטן דחוסה וכתפיים שריריות חזקות.‏ אינני לוקחת תרופות,‏ לא מרכיבה משקפיים,‏ לא צורכת הורמונים.‏ אני מקצרת את שערי במכונה,‏ פעם בשלושה חודשים,‏ שאינני משתמשת בתכשירים קוסמטיים.‏ יש לי שיניים בריאות,‏ אולי לא לגמרי ישרות,‏ אבל שלמות,‏ רק סתימה אחת,‏ וגם היא בשישית התחתונה משמאל.‏ הכבד שלי במצב נורמלי.‏ תוספתן – בסדר.‏ הכליות הימנית והשמאלית במצב מעולה.‏ אבי העורקים בסדר.‏ שלפוחית השתן תקינה.‏ הֶ‏ מוֹגלוֹבין – 12.7. לוֹיקוֹציט – 4.5. הֶ‏ מָ‏ טוֹקריט – 41.6. טסיות דם – .228 כולסטרול – .204 קריאטינין – .1.0 בילירובין – 4.2 וכך הלאה.‏ האיי.קיו.‏ שלי – אם מאמינים בזה – 121, מספיק טוב.‏ יש לי תפיסה מרחבית מפותחת במיוחד,‏ כמעט מדויקת,‏ אך לעומת זאת צידיות די עלובה.‏ פרופיל אישיותי בלתי-עקבי,‏ כנראה לא אמין.‏ גיל – פסיכולוגי.‏ מין ‏–דקדוקי.‏ ספרים אני תמיד קונה בכריכה רכה,‏ כדי שאוכל להשאירם בלי צער ברציף הרכבת,‏ לעיני אחרים.‏ אני לא אוספת דבר.‏ סיימתי את לימודיי,‏ אך למעשה לא למדתי שום מקצוע ועל כך אני מאוד מתחרטת.‏ סבא רבא שלי היה אורג,‏ הוא נהג להלבין את הבד הארוג כשפרש אותו על צלע הגבעה והותירוֹ‏ תחת קרני השמש הלוהטות.‏ טוויית שתי וערב הייתה עשויה להתאים לי,‏ אילו היו בנמצא נולים נישאים;‏ אריגה היא מלאכתם של תושבי-קבע.‏ בנסיעותיי אני נוהגת לסרוג.‏ לרוע המזל לאחרונה החלו חברות 4

אֹולגה טֹוקַ‏ רְ‏ צ‘ּוק רצים 5 Wydawnictwo Literackie Cracow 2007 123 × 197 • 296 pages paperback ISBN: 978-83-08-03986-1 Translations rights: De Geus תעופה רבות לאסור העלאת חוטי תפירה ומסרגות אל המטוס.‏ לא למדתי,‏ כאמור,‏ מקצוע כלשהו ועם זאת - בניגוד למה שחזרו ואמרו לי הוריי - הצלחתי לשרוד,‏ אני מוצאת בדרך מגוון של עבודות ולא התגלגלתי אל התחתית.‏ כאשר שבו הוריי העירה לאחר הניסוי בן עשרים השנים,‏ כאשר התישו אותם לבסוף תקופות היובש והכפור,‏ המזון הבריא,‏ שהיה מונח חורפים שלמים במרתף והעלה עובש,‏ הצמר מכבשיהם שדחסו במאמצים רבים אל תוך גרונותיהן הפעורים של כריות ושמיכות,‏ קיבלתי מהם מעט כסף ויצאתי בפעם הראשונה לדרכי.‏ התפרנסתי מעבודות מזדמנות במקומות אליהם הגעתי.‏ בבית החרושת בפרבריה של מטרופולין גדולה ליפפתי אנטנות שיועדו ליאכטות פאר.‏ היו שם רבים כמותי.‏ העסיקו אותנו שם באופן בלתי חוקי,‏ בלי שאלות על מקום מוצאנו ותוכניותינו לעתיד.‏ ביום שישי היינו מקבלים את התשלום ומי שלא התאים לו פשוט כבר לא הופיע ביום שני.‏ תרגום מפולנית:‏ עילי הלפרן

אֹולגה טֹוקַ‏ רְ‏ צ‘ּוק רצים<br />

5<br />

Wydawnictwo Literackie<br />

Cracow 2007<br />

123 × 197 • 296 pages<br />

paperback<br />

ISBN: 978-83-08-03986-1<br />

Translations rights: De Geus<br />

תעופה רבות לאסור העלאת חוטי תפירה ומסרגות אל המטוס.‏ לא<br />

למדתי,‏ כאמור,‏ מקצוע כלשהו ועם זאת - בניגוד למה שחזרו ואמרו<br />

לי הוריי - הצלחתי לשרוד,‏ אני מוצאת בדרך מגוון של עבודות ולא<br />

התגלגלתי אל התחתית.‏<br />

כאשר שבו הוריי העירה לאחר הניסוי בן עשרים השנים,‏ כאשר<br />

התישו אותם לבסוף תקופות היובש והכפור,‏ המזון הבריא,‏ שהיה<br />

מונח חורפים שלמים במרתף והעלה עובש,‏ הצמר מכבשיהם שדחסו<br />

במאמצים רבים אל תוך גרונותיהן הפעורים של כריות ושמיכות,‏<br />

קיבלתי מהם מעט כסף ויצאתי בפעם הראשונה לדרכי.‏<br />

התפרנסתי מעבודות מזדמנות במקומות אליהם הגעתי.‏ בבית<br />

החרושת בפרבריה של מטרופולין גדולה ליפפתי אנטנות שיועדו<br />

ליאכטות פאר.‏ היו שם רבים כמותי.‏ העסיקו אותנו שם באופן<br />

בלתי חוקי,‏ בלי שאלות על מקום מוצאנו ותוכניותינו לעתיד.‏ ביום<br />

שישי היינו מקבלים את התשלום ומי שלא התאים לו פשוט כבר<br />

לא הופיע ביום שני.‏<br />

תרגום מפולנית:‏ עילי הלפרן

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!