okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
תומאש ּפיֹונְ טֶ ק ארמון אֹוסְ טְ רֹוגְ סקי מצד אחד, כולם אומרים לכם שלאדם יש אינספור זכויות שונות. האדונים מהאו״ם ומאיגוד הפסיכולוגים יגידו לכם, שלכל אדם יש זכות לחיים, מזון, שתייה, ביגוד, עבודה, פרנסה, דיור, חופש, אהבה, סעד, ביטחון. אבל מצד שני יש שיאמרו לכם שלאדם אין בעצם זכויות כלשהן ואף אינו זכאי להן, ואם הוא כבר זוכה לדבר-מה, הרי גם זאת רק מתוך רצון טוב. יאמר זאת הפרוטסטנטי מרטין לותר ויאמר זאת האריסטוקרט הקתולי ז׳וזף דה-מייסטר. ויאמר זאת גם מישהו, שהיה מעורר בוודאי תיעוב עז מצד דה-מייסטר )אולי אפילו יותר מפקעת הבשר שהמליטה פרה בדמותו של לותר, שאותה מזכירים מספר קתולים צרפתים בני המאה השש-עשרה, מבוהלים עד עמקי נשמתם מהרפורמציה(, דהיינו המפלצת האולטימטיבית – ההומוסקסואל והקומוניסט פייר-פאולו ּפאזוליני. ולשם הדיוק, כך אמר פאזוליני: לבריות הנאבקות למען זכויותיהן יש חן מסוים. חן רב עוד יותר מצוי בקרב בריות הנאבקות למען זכויות של אחרים. אולם החן הרב ביותר שייך לבריות אשר כלל לא מודעות לכך שיש להן זכויות כלשהן. בריות המודעות לזכויותיהן הן בורגניות מטבען. המהפכן, המיידע את העם בדבר זכויותיו, נלכד, אם כן, בפרדוקס טראגי – במקום לייסד קבוצות אוטונומיות המתאגדות מרצונן החופשי לשם ייצור עצמאי של שירים או נעליים, הוא מקים קליקה של בורגנים זעירים, אגואיסטים ורכושנים בדומה לבורגנות הגדולה, רק גלויים פחות לעין בשל קוטנם ושוליותם. ניתן לומר, שהצדק היה, ככל הנראה, עם פאזוליני. במקומות שבהם תפסו קומוניסטים את מושכות השלטון, ניתנו לאנשים זכויות ספורות, אולם כאלו ״שהומצאו מראש עד לפרט האחרון״, כפי שהיו מנסחים זאת בוודאי הקומוניסטים עצמם: הזכות לעצלות, לשכרות, לסוג מסוים של גניבה פסיבית. מה שנכון, כדי שלא ייכנסו לאנשים רעיונות לא טובים לראש, הוציאו הקומוניסטים להורג אלפים, רצחו מיליונים בגולאגים. אך ללא הועיל. כי התוצר של כל הקומוניזם הזה היה הפלתו בידי הבורגנות הזעירה, שבנתה על חורבותיו משטר העתיד להוות )מנקודת ראות סטירית( קריקטורה אידיאלית, גאונית ממש, של הקפיטליזם הבורגני הקלאסי: קפיטליזם מזרח-אירופי, לכאורה קפיטליזם כמו בכל מקום, רק יותר מרובע, נוקשה, לא- טבעי ומאולץ. אבל נחזור לעניינו העיקרי: השאלה, אם לאנשים יש זכות לדבר- מה או לא, נדמית בלתי-פתירה. מצד אחד, אוטוריטות מוסריות, כמו גם רגשות החמלה שלנו )ולבל נשלה את עצמנו: גם האגואיזם שלנו( אומרים לנו שלאנשים יש מגוון שלם של זכויות למגוון עצום של דברים. מצד שני אומרים אנשים חכמים – אלו מהימין כמו דה- מייסטר, אלה מהשמאל, כמו פאזוליני ואלה שלא ידוע מניין, כמו ניטשה - שלאנשים אין זכות לכלום. גם מצפוננו מורה לנו לעיתים, בהביטנו על עצמנו, את אותו הדבר. לפחות זה שלי אומר כך. האם יש לי את הזכות לצפות למשהו טוב עבורי? אני יודע שבעוונותיי גרמתי למותם של לפחות כמה בני-אנוש. היה לי לאחרונה חלום: מגיעה אליי מעטפה גדולה, אפורה, שעליה כתוב ״תומאש פיונטק״ ובתוכה שלושים ומשהו תמונות של מתים. בחלומי אני יודע: כל אלה הם אנשים שהתחילו להתמסטל בעקבות קריאת הרומן הראשון שלי ״הרואין״. כיצד ניתן לפתור זאת? אני לא מדבר כבר על שאלת האנשים שיכול הייתי להרוג, כי את השאלה הזו לא אפתור כבר. לא, לא, אני לא הולך לעסוק בזה כעת. אעסוק עכשיו בשאלה פילוסופית תלושה ונאצלת תחת הכותרת: האם לאדם יש זכות כלשהי לדבר כלשהו. ניתן היה להניח באופן מחוכם ואצילי, שלי אין זכות לכלום, אך לקרוביי – יש גם יש! אני מכיר בזכויותיהם אלה, אני מכיר בכל זכות שהיא העשויה להיות להם, בראבו. הרי לכם עמדה של אלטרואיסט אמיתי. אך עדיין הנחה אצילית זו )תחת הסיסמא: אני מכיר בכל זכויותיהם של קרוביי, אך אף לא באחת לעצמי( הנה מתחכמת, שכן, אם אני מכריז על עיקרון זה כצודק, אני מציע אותו גם לכל קרוביי. אם כך, אנושות יקרה, סרבי אַ ּתְ לקבל כל זכות שהיא והעבירי את כולן אליי. כנראה שאלטרואיזם פילוסופי תיאורטי זה בכל-זאת תואם איכשהו את גישת החיים הפרקטית של אדם שפרסם רומן על אודות תענוגות ההתמסטלות, מבלי לעצור ולהרהר לרגע שמא יזיק למישהו, אלא תוך דחיסת הרהורים אלה אל החור האפל ביותר של נשמתו - היכן שחיים העקרבים. תרגום מפולנית: עילי הלפרן 64
תומאש ּפיֹונְ טֶ ק ארמון אֹוסְ טְ רֹוגְ סקי 65 W.A.B. Warsaw 2008 125 × 200 • 310 pages hardcover ISBN: 978-83-7414-411-7 Translation rights: W.A.B.
- Page 16 and 17: פאבל הילֶה סיפורי ה
- Page 18 and 19: פאבל הילֶה סיפורי ה
- Page 20 and 21: מנואלה גרטקובסקה א
- Page 22 and 23: מנואלה גרטקובסקה א
- Page 24 and 25: יאנוש אנדרמאן זה הכ
- Page 26 and 27: יאנוש אנדרמאן זה הכ
- Page 28 and 29: יוזף חן שחקן הפינג-
- Page 30 and 31: יוזף חן שחקן הפינג-
- Page 32 and 33: ברֹוניסלב שְ וויד
- Page 34 and 35: ברֹוניסלב שְ וויד
- Page 36 and 37: אַ גַתָ ה טּושינ
- Page 38 and 39: אַ גַתָ ה טּושינ
- Page 40 and 41: יואנה רּודְ ניַאנ
- Page 42 and 43: יואנה רּודְ ניַאנ
- Page 44 and 45: ויטולד ברש, קשישט
- Page 46 and 47: ויטולד ברש, קשישט
- Page 48 and 49: אינגה איבאשיוב במב
- Page 50 and 51: אינגה איבאשיוב במב
- Page 52 and 53: אנדז‘יי סְ טָ א
- Page 54 and 55: אנדז‘יי סְ טָ א
- Page 56 and 57: איגנאצי קרפוביץ‘
- Page 58 and 59: איגנאצי קרפוביץ‘
- Page 60 and 61: ווייצ‘ך קוצ‘וק תר
- Page 62 and 63: ווייצ‘ך קוצ‘וק תר
- Page 64 and 65: תומאש ּפיֹונְ ט
- Page 68 and 69: קשישטוף וארְ גָה
- Page 70 and 71: קשישטוף וארְ גָה
- Page 72 and 73: דורותה מאסלובסקה ש
- Page 74 and 75: בר ׳צימעס׳. הברמנ
- Page 76 and 77: מיכאל ויטקֹובסקי ב
- Page 78 and 79: מיכאל ויטקֹובסקי ב
- Page 80 and 81: יארוסלאב מאשלאנק ב
- Page 82 and 83: יארוסלאב מאשלאנק ב
- Page 84 and 85: סילביה חוטניק אטלס-
- Page 86 and 87: סילביה חוטניק אטלס-
- Page 88 and 89: אלכסנדר קֹושצ‘יּו
- Page 90 and 91: אלכסנדר קֹושצ‘יּו
- Page 92 and 93: יאצק דוקאי קרח 90 Photo
- Page 94 and 95: יאצק דוקאי קרח חלפנ
- Page 96 and 97: Czarne Wołowiec 11 PL 38-307 Sęko
- Page 98 and 99: כתובת סניף המכון בק
תומאש ּפיֹונְ טֶ ק ארמון אֹוסְ טְ רֹוגְ סקי<br />
65<br />
W.A.B.<br />
Warsaw 2008<br />
125 × 200 • 310 pages<br />
hardcover<br />
ISBN: 978-83-7414-411-7<br />
Translation rights: W.A.B.
Change language