okladka - Instytut Książki

okladka - Instytut Książki okladka - Instytut Książki

instytutksiazki.pl
from instytutksiazki.pl More from this publisher
23.12.2013 Views

יואנה רּודְ‏ ניַאנְ‏ סקה החתלתולה של ‏ּבריגידה הלנה התעוררה באמצע הלילה.‏ חסר היה לה אויר והיא חשה ברע.‏ היא שמעה שריקה נוראית ונזכרה,‏ שהיא נמצאת במקלט והשריקות היו נחירותיה של סבתא איסְ‏ טְ‏ מָ‏ ן,‏ שאף-פעם לא עלתה על יצועה,‏ ואפילו בלילות היתה ישובה בכורסא הישנה שעמדה בפינת המרתף.‏ שרר שם חושך מוחלט.‏ הלנה משכה את ידה החוצה.‏ לידה,‏ על המזרן הדחוס ‏ּבְ‏ קש,‏ אמורה הייתה לשכב סטאנְ‏ צְ‏ ׳יָה.‏ אולם סטאנצ׳יה לא הייתה שם.‏ הלנה זחלה על ארבע מעל המזרון של סטאנצ׳יה והמשיכה מבלי להתרומם בכיוון הדלת.‏ בעלטה קל יותר לנוע כמו כלב או חתול,‏ על הברכיים והידיים,‏ כמו חיות ההולכות על ארבע.‏ אי אפשר להיתקל וליפול והראש חש ביתר קלות במכשולים.‏ הלנה קמה על רגליה רק כשהגיעה לדלת.‏ היא לחצה באיטיות על הידית ויצאה מן המקלט.‏ רק אז שמעה את המטוסים.‏ הרעש העמום התקרב והתרחק לסירוגין.‏ גם כאן היה חשוך.‏ הלנה ירדה שוב על ארבע וטיפסה במעלה המדרגות,‏ אל מסדרון קטן ממנו הייתה יציאה לחצר.‏ היא גיששה אחר הדלת ויצאה החוצה.‏ ככל הנראה קָ‏ רַ‏ ב כבר השחר,‏ כי השמיים היו בהירים בהרבה מהאפלה ששררה למטה.‏ לא האירה ולו מנורה אחת.‏ הירח הסתתר מאחורי העננים וזרה אור חלוש.‏ ביתה של הלנה ובניין המגורים העומד בקרבתו נדמו כצוקים שחורים.‏ הלנה ניגשה אל עץ התות שלה.‏ מסוגלת הייתה לטפס עליו גם בעיניים עצומות.‏ וכך עשתה.‏ היא פקחה את עיניה רק כשטיפסה כבר גבוה.‏ היא שמעה מטוסים.‏ הם טסו מכיוון נהר הויסְ‏ לָ‏ ה,‏ ארבע ציפורים גדולות,‏ כבדות.‏ הטילו פצצות.‏ על רקע העננים הבוהקים באור הירח ניתן היה לראות את החבילות הקטנות צונחות מטה מתוך גחוני המטוסים.‏ הלנה נתקפה פחד שמא תיפול חבילה שכזאת עליה או על ביתה.‏ היא הביטה בכל זאת.‏ ואמנם המטוסים התקרבו יותר ויותר.‏ היכן שהוא במרחק,‏ יתכן שאפילו בעיר העתיקה,‏ נראה לעין זוהר אדום.‏ הפצצות הבוערות האלה,‏ רק שלא תיפולנה על הבית שלי,‏ חשבה הלנה.‏ – לכו מכאן!‏ לכו מכאן!‏ – צעקה בקול.‏ אבל ארבעת המטוסים רק הלכו וקרבו וחגו מעל לחצר ביתה של הלנה,‏ יותר ויותר גדולים ומפחידים.‏ הלנה הביטה מלמעלה אל עבר ביתה.‏ הוא נראה כל-כך צנוע בגודלו ליד בניין המגורים הגבוה.‏ לפתע הבחינה במישהו על הגג.‏ המטוסים כבר היו כה קרובים.‏ לפתע עשתה הדמות שני צעדים מהירים קדימה.‏ זו הייתה סטאנצ׳יה,‏ הלנה זיהתה אותה.‏ סטאנצ׳יה אחזה במטאטא.‏ על הגג נחתה פצצה.‏ סטאנצ׳יה הכתה בה ובהינף יד טאטאה את הפצצה מהגג.‏ לאחר מכן נחתה עוד אחת ושוב טאטאה אותה סטאנצ׳יה למטה,‏ אל החצר.‏ פצצה נוספת נפלה על הגג המשופע של בניין המגורים והתגלגלה היישר אל גג ביתה של הלנה.‏ גם את זאת טאטאה סטאנצ׳יה למטה.‏ שלוש פצצות,‏ אדומות מבעירה,‏ היו מוטלות בחצר.‏ המטוסים טסו הלאה.‏ בחצר הופיעה סטאנצ׳יה,‏ היא חפנה באגרופה חול מתיבה שעמדה בפתח בית החרושת ופיזרה אותו על הפצצות.‏ היא הביטה בשמיים והלכה הביתה.‏ הלנה ירדה מהעץ.‏ החצר עמדה שוממה.‏ כבר התבהר כמעט לגמרי.‏ הלנה ראתה את אביה ואדון קַ‏ מיל.‏ הם עמדו יחדיו על גג בית החרושת.‏ אדון קמיל עישן סיגריה.‏ הם שוחחו תוך שהם שעונים על מקלות אותם אחזו בידיהם.‏ הלנה רצה הביתה.‏ היא נכנסה בשקט אל קומת הקרקע,‏ אל חדרה,‏ אל מיטתה.‏ היה זה נעים במיוחד להניח את ראשה על הכרית שלה,‏ להתכרבל בתוך השמיכה שלה.‏ אימא צודקת בכך שאינה יורדת בלילות למקלט.‏ גם אני הייתי רוצה לעשות כך,‏ חשבה הלנה.‏ מיד לאחר מכן שקעה בשינה.‏ בבוקר נכנסה הלנה למטבח בדיוק כאשר סטאנצ׳יה חיממה חלב.‏ סטאנצ׳יה הביטה במתח על הסיר,‏ שכן בכל רגע עלול היה החלב לרתוח.‏ – היית בלילה על הגג.‏ ראיתי אותך.‏ בפעם הבאה אעלה גם אני לגג ואטאטא את הפצצות – אמרה הלנה.‏ סטאנצ׳יה הסתובבה לעבר הלנה.‏ ובאותו רגע בדיוק רתח החלב וגלש על הכיריים תוך שהוא משמיע קול שריקה.‏ המטבח נתמלא ניחוח לא-נעים.‏ – אוי ואבוי!‏ – קראה סטאנצ׳יה והזיזה את הסיר – איזה חלום היה לך.‏ אני,‏ על הגג?‏ מה עבר לך בראש?‏ מה באמת קרה,‏ חשבה הלנה.‏ האם היה זה חלום?‏ איך קרה כל זה באמת?‏ היא פחדה לשאול את אבא.‏ הוא היה עלול לכעוס על שיצאה בלילה מהמקלט.‏ על-כן שאלה את אדון קמיל:‏ – היית בלילה על גג בית החרושת,‏ נכון אדוני?‏ ומה עשית שם?‏ פיניתַ‏ את הפצצות מהגג?‏ במקל?‏ – בוודאי.‏ במקל הוֹקי.‏ בעברי שיחקתי הוקי.‏ הלך לי טוב,‏ אבל הייתי נמוך מדי.‏ כך אמר אדון קמיל,‏ אבל הלנה לא ידעה אם הוא מדבר ברצינות או מתבדח.‏ כעבור כמה ימים באה רּוזָ׳ה,‏ חברתה הטובה ביותר של אימא.‏ הלנה אהבה אותה.‏ היא נהגה לפנות אליה בשמה הפרטי,‏ כך העדיפה.‏ רוז׳ה ואימא היו הכי יפות בעולם.‏ לרוז׳ה היה שיער שחור ולאימא זהוב ויחדיו נראו שתיהן כמו נסיכות מהאגדות.‏ באותו יום נראתה רוז׳ה שונָה מהרגיל.‏ אפילו לא נשקה להלנה כשראתּה אותה.‏ היא התיישבה במטבח והוציאה מהתיק סיגריה.‏ – גברת רוז׳ה!‏ אף פעם לא עשנת!‏ תמיד נהגתי לומר לדז׳ידָ‏ ה,‏ שתיקח ממך דוגמא!‏ – הזדעקה סטאנצ׳יה.‏ – מה קרה?‏ למה את מעשנת?‏ – שאלה אימא ולקחה לעצמה 40

41 Wydawnictwo Pierwsze Lasek 2007 130 × 180 • 160 pages hardcover ISBN: 83-923288-8-9 Translation rights: Syndykat Autorów סיגריה מהחפיסה של רוז׳ה – ומדוע את מעשנת?‏ – שאלה רוז׳ה בעגמומיות והציתה את הסיגריה.‏ – ממתי את מעשנת?‏ – המשיכה ושאלה אימא.‏ – מאז שבת שעברה,‏ כשהבית נשרף.‏ – הו,‏ אלוהים!‏ איך זה שלא ידעתי!‏ הבית שלך?‏ ברח׳ וילְ‏ צָ‏ ׳ה?‏ – בכל פעם שהייתה מתקפה אווירית הלכתי לישון,‏ – אמרה רוז׳ה – הייתי מכסה את הראש בשמיכה וחושבת לי שהכי טוב יהיה שאירדם ואתעורר אחרי המתקפה.‏ ששום דבר אז לא יקרה.‏ בשום מחיר לא הייתי מוכנה לרדת למקלט,‏ אפילו כשאבא צרח עליי נורא.‏ – הו אלוהים!‏ ואתם גרים הרי בקומה העליונה,‏ ממש מתחת לגג!‏ – כבר לא גרים.‏ תרגום מפולנית:‏ עילי הלפרן יואנה רּודְ‏ ניַאנְ‏ סקה החתלתולה של ‏ּבריגידה

41<br />

Wydawnictwo Pierwsze<br />

Lasek 2007<br />

130 × 180 • 160 pages<br />

hardcover<br />

ISBN: 83-923288-8-9<br />

Translation rights:<br />

Syndykat Autorów<br />

סיגריה מהחפיסה של רוז׳ה – ומדוע את מעשנת?‏ – שאלה רוז׳ה<br />

בעגמומיות והציתה את הסיגריה.‏<br />

– ממתי את מעשנת?‏ – המשיכה ושאלה אימא.‏<br />

– מאז שבת שעברה,‏ כשהבית נשרף.‏<br />

– הו,‏ אלוהים!‏ איך זה שלא ידעתי!‏ הבית שלך?‏ ברח׳ וילְ‏ צָ‏ ׳ה?‏<br />

– בכל פעם שהייתה מתקפה אווירית הלכתי לישון,‏ – אמרה<br />

רוז׳ה – הייתי מכסה את הראש בשמיכה וחושבת לי שהכי טוב<br />

יהיה שאירדם ואתעורר אחרי המתקפה.‏ ששום דבר אז לא יקרה.‏<br />

בשום מחיר לא הייתי מוכנה לרדת למקלט,‏ אפילו כשאבא צרח<br />

עליי נורא.‏<br />

– הו אלוהים!‏ ואתם גרים הרי בקומה העליונה,‏ ממש מתחת<br />

לגג!‏<br />

– כבר לא גרים.‏<br />

תרגום מפולנית:‏ עילי הלפרן<br />

יואנה רּודְ‏ ניַאנְ‏ סקה החתלתולה של ‏ּבריגידה

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!