okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ברֹוניסלב שְ ווידֶ רְ סקי אסיסטנט המוות<br />
אני מניח<br />
לאט על השולחן המשרדי את הטופס<br />
שמולא בצורה לא מדויקת, כמעט<br />
בסמוך לשני תצלומים צבעוניים<br />
במסגרות מוזהבות. בראשון מחייכים שני ילדים קטנים שמנמנים.<br />
לראשיהם קסדות פלסטיק של ויקינגים עם קרניים, שבאמצעותן<br />
הם מוכנים לדקור בכל רגע איזשהו אויב מנוול. בתמונה השנייה<br />
מופיעה הפקידה היושבת לפניי, כשהיא שקועה בשיחה אינטימית<br />
עם ּפִ יָה קְ יֶירְ סְ גוֹר, מנהיגת ״מפלגת העם הדני״ Folkeparti( )Dansk<br />
הלאומנית, הרוחשת איבה יוקדת לזרים. אני נזכר, שלא מזמן<br />
השווה פעיל מסוים של מפלגה זו את המוסלמים ל״תאים סרטניים,<br />
ההורסים את גופה הבריא של החברה הדנית״.<br />
– לבן? – אומרת הפקידה בהפתעה גמורה – חשבתי שאליי<br />
באים רק שחורים. אבל, מה שנכון, אנחנו רואים צבעים על דרך<br />
הניגוד. ככלות הכל, בלי שחור אין לבן ולהיפך – ומצחקקת לה<br />
בשקט.<br />
דומני שביבשת האירופית קשור חוש ההומור שלנו, ולבטח חוש<br />
הצדק האירוני, לאמונה עמוקה שצבעים אינם חפים מפשע. שלבן<br />
הנו רציני יותר, ואף מכובד יותר משחור או אדום ובוודאי יותר<br />
מצהוב.<br />
– כן, לבן לגמרי – אני עונה תוך רכינה קדימה, כדי שתוכל<br />
להיווכח במו עיניה שאני דובר אמת מעל לכל צל של ספק.<br />
– אבל אתה גר עם שחורים – היא מגיבה, תוך שהיא מדקלמת<br />
את כתובתי מתוך הטופס.<br />
זו אמת. יש לי חדר בגטו-בטון, כפי שכינתה העיתונות את<br />
השכונות האלו. בעבר התגוררו בגטאות יהודים, כיום בונים אותם<br />
באירופה עבור מוסלמים. אין ספק שבמקום בו אני גר, בין אנשים<br />
שמוצאם משלושים ארצות ויותר, אנשים שצבע עורם צהוב, חום<br />
ושחור לחלוטין – הנני הלבן היחיד. אבל בנוסף אני גם יהודי, על<br />
כן יש לי הרגשה שחזרתי הביתה. אל הגטו עברתי זמן קצר אחרי<br />
גירושיי, כשנותרתי לגמרי לבד. האישה לקחה גם את הילד. באותו<br />
זמן חשבתי פעם ראשונה על התאבדות.<br />
– לא – אני עונה, תוך שאני מניח את כף היד על שולחנה – אני<br />
גר לבד.<br />
– שמי הוא מֶ טֶ ה – אומרת האישה בשקט.<br />
היא שולחת את ידה מלפניה, כדי לעצור אותי. היא כבר לא<br />
מסתכלת על הנייר המונח לפניה:<br />
– אל תתקרב מדי... לא, אל תושיט יד, מי יודע במה נגעת לפני רגע.<br />
אתם, הזרים, כולכם אותו הדבר. כל הזמן אתם מחפשים משהו,<br />
אם לא באף, אז בכיסים. תמיד רוצים לדבר, לפני שמקשיבים. אל<br />
תשב על הכיסא, זה לא יימשך זמן רב. עמוד, כן, שם, בצדו השני<br />
של השולחן. עמוד בשקט, הפה על מנעול kæftt( .)hold עכשיו אני<br />
מדברת.<br />
למרות זאת היא משתתקת ורוכנת על הניירת שלי.<br />
– פולני? – היא שואלת לבסוף, אולם זה נשמע יותר כמו חוליגן,<br />
נווד, ציניקן.<br />
אני שותק. תמיד היו לי בעיות עם המוצא שלי, כי אמי היהודיה,<br />
כדי להסתיר את חוסר-אנושיותה, חזרה ואמרה השכם והערב<br />
שהיא פולניה, ואבא שלי, פולני וקומוניסט, טען שהכי טוב להיות<br />
רוסי. אני בתורי חשקתי להיות דני בקופנהגן, אבל כל מלה שלישית<br />
הסגירה אותי לצד האויב.<br />
– כן, גם פולני – אני משיב, אבל דווקא הדָ גֵש, שמוקם מאוחר<br />
מדי במלה השלישית, לא מאפשר לה להבין את האירוניה.<br />
– הקשב, – היא אומרת – יש לי עבורך עבודה בהוספיס, עם<br />
אדם גוסס. איש בודד. בלי משפחה. הגיע לא מזמן לדנמרק מפולין<br />
ופתאום כך – ללא שום התרעה מוקדמת ועל חשבון אחרים – הוא<br />
גוסס. בדיוק התפטר מישהו שטיפל בו במשך כמה ימים ולא נמצא<br />
עבורו מחליף, כך שאתה יכול להתחיל כבר מחר. לתפקיד שלך<br />
קוראים – Dodens-assistant אסיסטנט מוות – נשמע ממש כמו<br />
תואר אוניברסיטאי, לא? – והיא צוחקת, תוך שהיא מהדקת את<br />
פיה, אולי השיניים שלה לא לגמרי בסדר, ואולי דווקא להיפך – יש<br />
לה שיניים חדות וגדולות במיוחד, ממש כמו של זאב, ולכן היא<br />
מסתירה אותן?<br />
אבל אותי זה לא מצחיק. אני הרי יודע מה זה קפיטליזם. לעת<br />
עתה אני מחזיק את קצה הלשון שלי מאחורי השיניים. אני רק<br />
שואל בעדינות:<br />
– אין אולי משהו קרוב יותר לחיים? משהו קונסטרוקטיבי יותר,<br />
כמו ריצוף בתים?<br />
היא מעלעלת בניירת. ״mening gi׳r livet Arbejde״ )עבודה<br />
נותנת משמעות לחיים(, היא יורה בסוף את ׳מכתם החוכמה שקרוב<br />
לוודאי הניע אותה מלכתחילה לחפש עבודה בלשכת התעסוקה. על<br />
כך אני עונה באותה השפה, שבכל זאת אינה זרה לי:<br />
– לתשומת-לבך, דעי נא שהיא החלה לתת את המשמעות הזו רק<br />
לא מזמן. היוונים והרומאים של העת העתיקה למשל, כינו אנשים<br />
עובדים עבדים, כמו גם כלבים, חזירים וכבשים ולא היו מוכנים<br />
בכלל לשמוע שלחייהם השחורים ומעלי הצחנה יש איזושהי<br />
משמעות. עבודה? היא הייתה קיימת רק כעונש. זה רק הקפיטליזם<br />
שהפך את העבודה – ולא את האמנות, הדת או השירה – למהות<br />
הקיום האנושי.<br />
היא מביטה בי בעוינות. אם היא לא הבינה כלום, זה משום שאסור<br />
לה לתפוס זאת. אני הרי מדבר לאט וברור. היא מכחכחת בגרונה,<br />
32
Change language