okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
יאנוש אנדרמאן זה הכל<br />
באתי<br />
אל העיר הזאת כדי להתאבד באורח פומבי.<br />
החלטתי לירות בעצמי בצורה ראוותנית,<br />
משום שאני רוצה לשרוד. המוות המרשים<br />
הזה, שידובר בו הרי רבות, יקים לתחייה את ספריי לשנים רבות,<br />
יחפשו אותם ויקראו, יודעי דבר בתחום הספרות יעבירו בתשומת<br />
לב יתרה את מחרוזות המילים שלי בין אצבעותיהם, וסטודנטיות<br />
רגשניות לספרות פולנית יכתבו על היצירות הנשכחות ההן עבודות<br />
מאסטר. אולי ייכתבו דוקטורטים ושמי יכנס אל תכנית הלמודים<br />
בבתי הספר? לבטח יצירותיי ימצאו זמן רב בתוך ספרי הלימוד,<br />
ובספרות הפופולרית יכנו אותי: היוצר המקולל. זה נשמע שאפתני<br />
מאד, אך יפה.<br />
שנים רבות לא הוצאתי ספר. פעם, בימי המשטר הישן, כולם<br />
דיברו עליי. שם המשפחה הקליט והלא רגיל שלי, טורם, הוערך<br />
מאוד בחוגי הספרות. היה מכובד ומדורג גבוה. בתוך שנים בודדות<br />
הוצאתי אחד-עשר רומנים. הוצאות הספרים נלחמו עליי, הייתי<br />
מסוגל לפעול ביעילות מעודנת לעילא בכל רגע היסטורי, ולשמור על<br />
אהבת הקוראים, על הכרה מצד הברנז׳ה ועל נייטרליות מסויימת<br />
מצד השלטונות. כל זה דרש מצדי תמרונים טקטיים מסויימים,<br />
אולם זה לא היה קשה מדי. היה עליי רק לפעול מבעוד מועד,<br />
לחזות מעת לעת התרחשויות ומפנים פוליטיים, לחוש את הרגע בו<br />
היה עליי להסתתר בצל.<br />
קודם כתבו שאני תקוותה של הספרות, אחר – כך שאני תקוותה<br />
המוגשמת, וביום מן הימים מבקר ספרות מסויים הגדיר אותי<br />
סופר גדול.<br />
לאחר נפילת המשטר כתבתי שני רומנים נוספים, אך החוש<br />
שלי הכשיל אותי בפעם הראשונה. ראשית כל פרסמתי אותם<br />
בעיתוי לא נכון. הייתי צריך לחכות כמה שנים ורק אז להזכיר<br />
את דבר קיומי. מיהרתי והיה זה צעד בדרך לאבדון. אמת היא<br />
שהמהדורות עדיין היו ענקיות, אך השוק התפקע מספריהם של<br />
סופרי הגולה, שנרכשו בסקרנות, וברומנים לנשים מדרגה שנייה,<br />
שיובאו מהמערב ותורגמו בידי קבוצות סטודנטים שנשכרו<br />
בידי המו״לים בכמה לילות ממש: כל אחד קיבל את הקטע שלו<br />
לתרגום, וספרים שבושלו כך יצאו מיד אל מכבש הדפוס, ומיד<br />
למדפי החנויות, עם האותיות הבולטות והכריכות המוזהבות שלא<br />
נודעו כמותן קודם לכן.<br />
הרומנים שלי טבעו בגל הזה. בנוסף, בזמנים הסוערים ההם,<br />
ההתעניינות בספרות הלכה ודעכה במהירות מסחררת. שבועונים<br />
וירחונים צבעוניים הופיעו ונעלמו, קמו תחנות טלוויזיה חדשות<br />
והמסכים נתמלאו בהמוני גיבורים של אינספור טלנובלות, ולא<br />
חלף זמן רב עד שלאיש לא היה ראש או פנאי לקרוא ספרים. אחרי<br />
מספר שנים המצב השתפר והתייצב קמעה, אך הייתה לי כבר<br />
תדמית של סופר שגרם הפסדים ניכרים.<br />
את ההשפלה הראשונה בחיי כסופר חוויתי כשראיתי את אחד<br />
הרומנים שלי במכירה במבצע בקניון סיטונאי. במכלי פלסטיק<br />
נדחסו בלי שום מיון מאות כותרים. ההבדל היחיד ניכר במחירים,<br />
שצוינו על פיסות הקרטון. את ספרי ראיתי במכל שעליו התנוסס<br />
המחיר הנמוך ביותר. עזבתי מהר את בית הקברות הזה, משום<br />
שחששתי שמישהו מהקונים הבודדים יזהה את פניי.<br />
מיד התקשרתי למו״ל והודעתי לו שאני מפסיק את שיתוף<br />
הפעולה איתו. הוא לא הבין אותי.<br />
– אינני מבין, האדון טורם – אמר.<br />
– מדוע לא? מה, לכל הרוחות, כל כך קשה בזה? הספר שלי<br />
בקניון סיטונאי? במכל פלסטיק? כמו, לעזאזל, איזה גזר? כמו<br />
תפוחי אדמה?<br />
– אדוני איננו מבין את הזמנים החדשים. אין לי קשר לזה, זהו<br />
עניינו של הסיטונאי, שאץ לו רץ וקנה כמה מאות עותקים ולא<br />
הצליח לדחוף אותם לחנויות הספרים ורוב המהדורה, שאני עצמי<br />
לא הצלחתי לדחוף לסיטונאים, נשלחה לגניזה.<br />
הייתה זו מילה שלא הכרתי עד אז.<br />
– אז, קיבינימט, זה כבר כמו בימי היטלר? כמו בימי סטאלין?<br />
אולי במקרה כזה פשוט יותר יהיה לשרוף את הספרים על<br />
המוקד?<br />
– אדוני לא מבין את המציאות – אמר המו״ל בשלווה ולפתע<br />
לא יכול היה להשתלט על עצביו – אדוני יודע, קיבינימט, עד כמה<br />
גבוה מחיר האיחסון של המהדורות? אלה מחירים שעולים על ערך<br />
המהדורה עצמה! מי יכסה את העלויות הללו? אולי אני? על הזין<br />
שלי הכל! – צעק ידען הקלאסיקה המתורבת עד כה, ואני טרקתי<br />
את השפופרת בלי לומר מילה.<br />
ואחר כך במשך שנים לא הייתי מסוגל לכתוב שום רומן.<br />
עכשיו באתי לעיר הזאת כדי להתאבד באורח ראוותני ובכך<br />
לאלץ את הקוראים, המבקרים וההיסטוריונים של הספרות<br />
להתחיל לחיות שוב דרך הרומנים הישנים שלי. התחלתי לרקום<br />
את התכנית הזאת בפגישה מקרית ביריד הספרים, אליו הגעתי<br />
מתוך הרגל ישן.<br />
המקום בו אתאבד הוא חלומי. זהו מגדל שעון גבוה, הסמוך<br />
לבית ההוצאה לאור. כדי לטפס למעלה, יש להיכנס אל הדלת<br />
האחורית של ההוצאה לאור, להמשיך ולהגיע אל חצר אפלולית<br />
ולפנות ימינה, עד הדלת. אחר כך מספיק להתגבר על שמונים<br />
ושתיים מדרגות בטון. בצד ימין של גרם המדרגות האחרון ישנה<br />
כניסה למקומות כלשהם, שאולי מהם מטפסים גבוה יותר, למקום<br />
24
Change language