okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
פאבל הילֶה סיפורי הים הקר<br />
החשמליות<br />
והאוטובוסים כבר לא פעלו,<br />
לכן בקרון הרכבת החשמלית<br />
שרר דוחק נורא. לא הייתה<br />
אפשרות אחרת להגיע אל מרכז גדאנסק, והרי כולם רצו בדיוק<br />
לשם, לתחנת הרכבת המרכזית, שממנה היה מרחק הליכה של שבע<br />
דקות בלבד לשערי המספנה. וכמעט כולם, הן בלחש והן בחצי קול,<br />
דיברו על אותו הדבר: בינתיים עוד לא יורים! אך בודאי יתחילו,<br />
אין בכך ספק, השאלה רק מתי? אני גם זכרתי את חודש דצמבר<br />
הזה מלפני עשר שנים: אז יצאנו עם אבא לגן ביתנו כדי לשמוע את<br />
הקולות המגיעים ממרכז העיר דרך חלון המרפסת הפתוח. האויר<br />
הקר הביא את צליל היריות הבודדות, את אזעקות האמבולנסים,<br />
את רעש הטנקים. ירח של שריפה האדים מעל העיר. ברקע הקודר<br />
שלו הופיע מסוק כל רגע, האיר בתוך ההמון ואז דרך רגעי ההבזק<br />
הבודדים שמענו את היריות מהנשק האוטומטי הכבד. לעיתים,<br />
כשכל הקולות הללו נדמו, היה נדמה לנו שאנו שומעים את קול<br />
ההמון החוזר בגלים כמו פזמון.<br />
– זכור – אמר אבא, כשירדנו שתי קומות למטה לדירה שלנו – זוהי<br />
תחילת סופם. ברור, שבאומרו ״סופם״ אבא לא התכוון לפועלים.<br />
את משרדי המפלגה השרופים ראיתי כמה ימים מאוחר יותר דרך<br />
חלון החשמלית, כשבוטלה שעת העוצר. בהצטלבות הרחובות, ממש<br />
ליד תחנת האוטובוס, מצאתי קסדה של עובד המספנות, שהייתה<br />
מעוכה כמו קופסת גפרורים. ריח השריפה והגז המדמיע היו בכל<br />
מקום. בוטלו העליות במחירי המזון. אנשים ערכו במהירות את<br />
קניות החג. באותה מידה של מהירות הורדו בכיתתי תצלומיהם<br />
של מנהיגים שהודחו מתפקידם. המורה שלנו לציור עצם עיניים<br />
כששרפנו אותם על מדורה ליד מזבלת בית הספר. צירנקייביץ׳ בער<br />
הרבה יותר זמן מאשר גומולקה . 1 אולי משום שדיוקנותיו הודפסו<br />
על נייר באיכות נמוכה יותר. בערבים, בבתים דיברו רק על הפועלים<br />
ששרו את האינטרנאציונל מול משרדי ועד המפלגה בגדאנסק. כיצד<br />
ירו בהם בגדיניה. כיצד עינו את העצורים. כיצד בשקט, בסיוע<br />
סוכני השירות החשאי קברו את הנרצחים. כיצד ספינות המלחמה<br />
הסובייטיות עגנו בחופי עירנו. כיצד מזכיר המפלגה החדש הבטיח<br />
לכל העם כולו בטלוויזיה שלום, שגשוג וצדק.<br />
כל זה נע בזכרוני כסרט בשחור-לבן מימי הילדות, שנשכח מזמן.<br />
עכשיו, כאשר המון מזיע נשפך מהקרונות ונע בחום הצולה של<br />
אוגוסט אל עבר שערי המספנות, קשה היה לתאר שמישהו ירצה<br />
לירות לערב רב מלבני וצבעוני זה של מקומיים, תיירים ועיתונאים.<br />
מלבד יתרונו הבולט של הקיץ על פני החורף היה עוד הבדל אחד,<br />
עמוק הרבה יותר. העובדים התבצרו עכשיו במספנות, לא יצאו אל<br />
הרחוב והרחוב הוא זה שבא אליהם עכשיו בדמויות של אנשים<br />
שהביאו אוכל, כסף, השיגו מידע ללא לאות. על שער המספנות,<br />
מלבד זר פרחים ודגלה של פולין, נתלה גם דיוקנו של האפיפיור.<br />
ההודעות ברמקול נשמעו כתפילה המונית: ממש משעה<br />
לשעה הצטרפו אל השביתה מפעלים מכל רחבי פולין. לנין<br />
עשוי גבס באולם הועידות היה מוכרח להביט כיצד באה<br />
לעולם דרישה: כן, אנחנו רוצים העלאות שכר, אך יותר מכך<br />
אנו רוצים שיהיו לנו איגודי עובדים עצמאים בהחלט משלנו.<br />
– בינתיים זה נראה כמו פיקניק – שמעתי את קולו של פרדק<br />
מאחורי גבי – אבל מעניין איך זה יסתיים?<br />
– אם יש כוונה לדכא אותם – הסתובבתי אליו וראיתי שבא אל<br />
המספנה באופניים – אז רק בלילה, כשלא יהיה פה איש.<br />
– אולי זה מה שיקרה – בפניו של פרדק לא ניכרה מבוכה – אך<br />
קודם כל יהיה עליהם לפרוץ את השער עם טנק. אחר כך להוציא<br />
אותם מכל מיני פינות. אם תתגלה התנגדות פסיבית, זה יימשך<br />
כמה שעות. ואם הבחורים יפתחו כמה בקבוקי אצטילן? או יכנסו<br />
אל הספינה וינתקו את הרסנים? מלבד זאת – סוף-סוף הגענו אל<br />
הגדר הסמוכה לשער עצמו ופרדק השעין את האופניים על רשת<br />
הפלדה – מלבד זאת יש עוד משהו. – הצביע על דיוקנו של האפיפיור<br />
– יש לנו אותו, והוא גדול מכל הגדודים!<br />
– הייתי סומך יותר על כמה עשרות מפעלים שובתים. נו, ועל אלה<br />
שמוכנים להצטרף.<br />
– נו, הרי זה בדיוק מה שמתרחש – פרדק הוציא קופסת סיגריות<br />
והתחלנו לעשן – אינך רואה שזו מהפיכה אמיתית?!<br />
כך זרמו השעות. עישנו ופטפטנו, שום דבר מעבר לזה. דרך השער<br />
עברו משלחות חדשות והתקבלו במחיאות כפיים. הודעות, החלטות<br />
הוועד, שירים ותפילות זרמו ללא הרף דרך הרמקול. ההפגנה היתה<br />
בלתי פוסקת והאווירה נעשתה דחוסה כאשר בצדו הפנימי של השער<br />
הופיע פועל עם סרט קשור לזרועו: בידיים מלוכלכות בצבע דפוס<br />
זרק עלונים אל גלי ההמון. חתיכת נייר אחת לא נותרה על האדמה.<br />
כל אחד רצה שיהיה לו – ולו למזכרת - עלון חדשות שהצנזורה לא<br />
עשתה בו שמות קודם לכן.<br />
– משכפל לא רע. – בחן פרדק – רק שהם שמים יותר מדי צבע,<br />
עוד אין להם נסיון.<br />
– אם היו מקריאים את זה ברדיו בנוסף – התבדחתי – לכל רחבי<br />
פולין, אתה לא חושב?<br />
– אין לנו עדיין רדיו – פרדק הרצין לפתע – אך האם באמת יש<br />
לך אופניים?<br />
– אין לי – השבתי – אך שמעת אולי מה שאמרו – הצבעתי לעבר<br />
הרמקול – עובדי הרכבת לא יפסיקו את תנועת הרכבות לבקשת<br />
הוועד. כדי לא לשתק את העיר.<br />
16
Change language