okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
יֶז‘י ּפילְ ך מארש ּפֹולֹוניה<br />
בשם האב,<br />
הבן ורוח הסיפור – אמן.<br />
קודם ליום הולדתי החמישים<br />
ושניים החלטתי שלמחרתו<br />
אכיר אישה חדשה. זמן רב השתעשעתי במחשבה הזאת, שהתגבשה<br />
בי אט-אט לצליל מכוון וסופי.<br />
זו לא היתה תחילתו של שעשוע ריק מתוכן, לא משחק או הימור.<br />
לא הפלגתי בקלות הדעת; כוונתי הייתה רצינית ונחושה: לפגוש,<br />
להכיר ולפתות תוך עשרים וארבע שעות בחורה אינטליגנטית<br />
וחטובה שגובהה לפחות מטר שבעים וטרם מלאו לה שלושים שנה.<br />
רציתי להעניק לעצמי מתנה נועזת ורציתי לבדוק אם אוכל לעמוד<br />
בכך. למראית עין הייתי עדיין בכושר, אולם חשתי שהמפלצת<br />
השוכנת בתוכי מתחילה לגווע. עדיין נהניתי ממוניטין מפוקפקים<br />
– מוצדקים, למען האמת – וניצלתי זאת, אך בניגוד למה שנדמה,<br />
ציניות מעולם לא הייתה הצד החזק שלי.<br />
האירוניה והראיה האינסטרומנטלית הטעונות בסיפוריי על<br />
נשים, לא נועדו אלא לחפות על העוולות שנגרמו להן, ואילו עכשיו<br />
מחפים שיירי הציניות, שרידי האירוניה והגישה האינסטרומנטלית<br />
המעושה שלי רק על יאוש וגעגוע.<br />
כבר שנה לפחות כרסמו בי תחושות רעות, הלב הרעיד, העולם<br />
שמעבר שיגר יותר ויותר אותות מצוקה. חיפשתי מזור בכתיבת<br />
זיכרונות ובהאזנה למוסיקה. כתיבת הזיכרונות הרגיעה את עצביי<br />
לזמן מה, אך לא הניבה תוצאות מספקות; האזנה למוסיקה<br />
העניקה שלווה עמוקה ומתמשכת אך תוצאותיה היו מבעיתות.<br />
הריק שהשתרר אחרי ״חליל הקסם״ היה לעתים בלתי-נסבל;<br />
הבחילה בעקבות צריכה סדרתית של ַארְ יות מאת גלּוק הייתה<br />
מזוויעה. למרות זאת נמשכתי לנעלה שבאמנויות כבחבלי קסם,<br />
נמשכתי למוסיקה כפי שנמשכתי פעם לשתייה. משיכה זו השתקפה<br />
גם בחיי האהבה שלי: עזה מכול היתה בהם מוזת המוסיקה.<br />
באותה עת הייתי קרוע בין שלוש נשים: רקדנית בלט שזה עתה<br />
החלה בקריירה מבטיחה, זמרת אופרה המפתחת קריירה מבטיחה<br />
וכַ נֶרֶ ת בעלת עבר מפואר שנטשה קריירה מבטיחה.<br />
צריך להבין שבנוסף לכך הרביתי לטלפן לכל מיני בחורות.<br />
פיתיתי דוגמניות, מלצריות, תיכוניסטיות וחגתי בסבב בלתי-<br />
פוסק של מורות באמתלה של לימודי שפות זרות. הגעתי למצב של<br />
קרבה מסוכנת עם סטודנטית לרפואה, שמנמונת מעוררת תיאבון;<br />
התמוגגתי משיחות עם היסטוריונית של ספרות אנגלית, שהייתה<br />
שברירית וממש לא הטיפוס שלי; לא עמדתי בקסמה הממגנט של<br />
וירטואוזית ניקוד-מלים קצרת-שיער שהכרתי לגמרי במקרה;<br />
חיכיתי לשובה מדבלין של עובדת שכירה צעירונת )הוצאתי הון<br />
עתק על שיחות טלפון אליה(; ולמרות זאת עדיין הציבה בפני פיתוי<br />
בלתי מבוטל האצנית למרחקים קצרים, מפורסמת לשעבר שניהלתי<br />
אתה רומן סוער בשנת 1999 ועכשיו התגוררה לא רחוק ממני; לא<br />
פעם חזרתי במחשבותיי אל מאיְ קָ ה )ברונטית גבוהה ודקיקה( ואל<br />
מַ גְ דָ ה )לבקנית רחבת-גוף ומוצקה(, שביקרו אותי בקיץ שעבר והיו<br />
דלוקות במידה שווה עליי וזו על זו; שקלתי ברצינות גמורה להינשא<br />
למיליונרית אסטונית; לא התנזרתי מזונות רחוב, ובתוך הכאוס<br />
התובעני הזה, עדיין המשכתי בגיחות מזדמנות בהנחה שההיכרות<br />
המכרעת עודה לפני.<br />
יחד עם זאת היו הזמרת, הרקדנית והכנרת שלושת עמודי התווך<br />
של הבלבול בחיי.<br />
הקשר עם הזמרת )שכונתה בפי מבקרי המוסיקה ״גרון המלאך״(<br />
היה הארוך, האינטנסיבי והמורכב מכולם. עם רקדנית הבלט זה<br />
נמשך זמן קצר: היא לא הייתה נגישה לשום רגש אנושי אחר זולת<br />
אורגזמה. ואז הופיעה בחיי הכנרת והפיצה סביבה קסם שלא<br />
מן העולם הזה. קשה לומר שהיא תפסה מקום במקצֶ ה הרגשות<br />
העמוקים, אבל הצל בין שדיה, שהזדקר ממחשופיה, היה שקול<br />
לעוצמתן של תנועות חברתיות גדולות.<br />
היא הייתה המבוגרת, היפה והמטורללת ביותר מבין השלוש.<br />
הייתה בת ארבעים ומשהו )בדגש חזק על ׳משהו׳(, היו לה תווי פנים<br />
רכים, עור בגון חום זוהר וגיזרה של מאמנת כושר. לפעמים עשתה<br />
רושם של האישיות החכמה עלי אדמות, לפעמים לא הותירה מקום<br />
לספק: שום דבר לא נקלט אצלה.<br />
היא טענה שניחנה ברוח הקודש ושביכולתה לקרוא מחשבות של<br />
אנשים; היא הלכה לפסיכותרפיסט והתישה את עצביו בהצגות<br />
המענות שערכה; במשך חמישה ימים בשבוע ניזונה מנבטי חיטה;<br />
בימי שלישי וחמישי הייתה מתאמנת בחדר כושר; בסופי-שבוע לא<br />
קמה מהמיטה, שתתה וודקה ״גוֹזְ ׳קָ ה ז׳וֹלוֹנְ ּדקוֹבָ ה״ ישר מהבקבוק<br />
וזללה כמו בהמה.<br />
כשדיברה בטלפון נבלה את פיה בחזירויות שעוד לא נשמעו<br />
כמותן; שגרה מסרונים פורנוגרפיים מסמרי-שיער בנייד ושלחה<br />
מכתבי זימה רב-סוגתית בדוא״ל – ועדיין במשך שבועות שלמים<br />
לא הסכימה אפילו להתנשק.<br />
ואם לא די בכל אלה נהגה לקיים את כל פגישותיה רק במסעדות<br />
יפניות, שהיו חביבות עליה יותר מכל. הליכה רגילה לקולנוע,<br />
לתיאטרון, לקונצרט או אפילו יציאה לטיול רגלי – לא באו בחשבון<br />
אצלה. תמיד התחמקה בתואנה שאין לה זמן, אף על פי שלא<br />
ברור מה בדיוק עשתה בזמן הזה; לפחות כשנה כבר לא ניגנה, לא<br />
התאמנה, לא הרחיבה את הרפרטואר, לא ערכה חזרות, לא נתנה<br />
שיעורים. היא היתה נשואה, אך כבר שנים - פרּודה; גם אם עדיין<br />
היו לה ולבעלה בנפרד עניינים משותפים כלשהם, היא לא הקדישה<br />
8
Change language