המלצות ה-OECD לגבי ישראל ויישומן - מרכז מאקרו לכלכלה מדינית
המלצות ה-OECD לגבי ישראל ויישומן - מרכז מאקרו לכלכלה מדינית
המלצות ה-OECD לגבי ישראל ויישומן - מרכז מאקרו לכלכלה מדינית
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
תל-אביב, דצמבר 2011<br />
<strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong><br />
<strong>לגבי</strong> <strong>ישראל</strong> <strong>ויישומן</strong><br />
ד"ר רובי נתנזון | <strong>ה</strong>גר צמרת-קרצ'ר | גלעד ברנד | מורן נבון<br />
ISBN 978-965-7523-14-8<br />
ISBN 978-965-7523-14-8<br />
9 789657 523148<br />
9 789657 523148<br />
יוזמת<br />
זיכרון<br />
יעקב<br />
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאתרים:<br />
www.macro.org.il www.fes.org.il
<strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>- <strong>OECD</strong><br />
<strong>לגבי</strong> <strong>ישראל</strong> <strong>ויישומן</strong><br />
ד"ר רובי נתנזון<br />
<strong>ה</strong>גר צמרת-קרצ'ר<br />
גלעד ברנד<br />
מורן נבון<br />
תל אביב, יוני<br />
2011<br />
1
©All Copyrights belong to Dr. Roby Nathanson, The Macro Center for Political Economics,<br />
and the Friedrich-Ebert-Stiftung. The authors are the sole responsible for the content of the<br />
articles which do not reflect the opinion of the editors or the Friedrich-Ebert-Stiftung.<br />
© כל <strong>ה</strong>זכויות שמורות<br />
לד"ר רובי נתנזון, <strong>מרכז</strong> <strong>מאקרו</strong> לכלכל<strong>ה</strong> <strong>מדינית</strong><br />
ולקרן פרידריך אברט .<br />
אין ל<strong>ה</strong>עתיק לצלם ולשכפל ללא רשות.<br />
<strong>מרכז</strong> <strong>מאקרו</strong> לכלכל<strong>ה</strong> <strong>מדינית</strong><br />
רחוב פינסקר 21 תל אביב 63421<br />
טלפון: 972-3-5251057+<br />
פקס: 972-3-5251058+<br />
www.macro.org.ilU<br />
U<br />
קרן פרידריך אברט<br />
ת.ד. 12235<br />
<strong>ה</strong>רצלי<strong>ה</strong> 46733<br />
טלפון: 972-9-9514760+<br />
פקס: + 972-9-9514764<br />
<strong>ישראל</strong><br />
www.fes.org.ilU<br />
U<br />
-ארי<br />
עיצוב כריכ<strong>ה</strong>: אסף בן<br />
assaf-ba@bezeqint.netU<br />
U<br />
I SBN 978- 965- 7523- 14- 8<br />
9 789657 523148<br />
2
נ7T<br />
תוכן עניינים<br />
7Tתקציר ................................................................................................................................ 5<br />
15 ................................................................................................................................ 7Tמבוא7T<br />
17 ....................................................................... <strong>ה</strong><strong><strong>ה</strong>מלצות</strong>, יישומן ו<strong>ה</strong>שפעתם על <strong>ה</strong>משק7T 7Tפירוט<br />
35 ................................................................... אשר נותרו ללא מענ<strong>ה</strong> ממשלתי7T <strong>OECD</strong> 7T<strong><strong>ה</strong>מלצות</strong><br />
מסכמת7T, 7Tטבל<strong>ה</strong><br />
7T<strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>- <strong>OECD</strong> ל<strong>ישראל</strong> ועלותן <strong>ה</strong>תקציבית <strong>ה</strong>מוערכת מול <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> עלי<strong>ה</strong>ן<br />
בפועל בתקציב <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong>7T ....................................................................................................... 36<br />
39 .............................................................................................................................. 7Tסיכום7T<br />
ספח א': פריס<strong>ה</strong> ארצית של מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> (לשעבר חוק מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי), ו<strong>ה</strong>שפעתו על תחולת<br />
<strong>ה</strong>עוני7T ................................................................................................................................ 41<br />
42 ........ ב': שוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>וצאות <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> ומדיניות <strong>ה</strong>רווח<strong>ה</strong>, סקירת <strong>ה</strong>תפתחויות אחרונות7T 7Tנספח<br />
7Tנספח ג': לוחות 7T ותרשימים .................................................................................................. 43<br />
3
תקציר<br />
2010<br />
בחודש מאי פרסם ארגון <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> סקיר<strong>ה</strong> נרחבת של שוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>מדיניות <strong>ה</strong>חברתית<br />
ב<strong>ישראל</strong>. סקיר<strong>ה</strong> זו כוללת מספר רב של <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> שמטרתן ל<strong>ה</strong>פוך את <strong>ישראל</strong> לחבר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>וגנת יותר,<br />
לשמור על קצב צמיח<strong>ה</strong> מ<strong>ה</strong>יר ולפעול ל<strong>ה</strong>קטנת <strong>ה</strong>פערים עם שאר מדינות <strong>ה</strong>ארגון.<br />
דו"ח <strong>ה</strong>ארגון עוסק ב<strong>ה</strong>רחב<strong>ה</strong> בפערים בחלוקת <strong>ה</strong>כנסות, תחולת <strong>ה</strong>עוני <strong>ה</strong>גבו<strong>ה</strong><strong>ה</strong> ושיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות<br />
<strong>ה</strong>נמוך בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>. מנתוני <strong>ה</strong>דו"ח עול<strong>ה</strong> כי שיעור <strong>ה</strong>עוני <strong>ה</strong>יחסי ב<strong>ישראל</strong> <strong>ה</strong>וא <strong>ה</strong>גבו<strong>ה</strong> ביותר<br />
במדינות <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> ועומד על 21.3%. <strong>ישראל</strong> נמצאת בין חמשת <strong>ה</strong>מדינות עם שיעור אי <strong>ה</strong>שוויון<br />
<strong>ה</strong>גבו<strong>ה</strong> ביותר בין מדינות <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> ושיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות בכוח <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> ב<strong>ישראל</strong> נמוך מממוצע<br />
<strong>ה</strong>ארגון, כאשר ארבע<strong>ה</strong> מכל עשר<strong>ה</strong> <strong>ישראל</strong>ים בגיל <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> (15-64) אינם מועסקים. בקרב מדינות <strong>ה</strong>-<br />
שיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות<br />
מאז, במ<strong>ה</strong>לך <strong>ה</strong>שנים<br />
<strong>OECD</strong> שיעור <strong>ה</strong>לא מועסקים עומד על 33.3%.<br />
דו"ח <strong>ה</strong>ארגון מציג נתונים לשנים<br />
בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> על<strong>ה</strong> ב-0.8%, בעיקר עקב עלי<strong>ה</strong> חד<strong>ה</strong> בשיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> של נשים (2%). במקביל,<br />
נרשמ<strong>ה</strong> רמת <strong>ה</strong>אבטל<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>נמוכ<strong>ה</strong> ביותר<br />
שעור <strong>ה</strong>אבטל<strong>ה</strong> ירד, ובתום <strong>ה</strong>רבעון <strong>ה</strong>ראשון של שנת ב<strong>ה</strong>תאם ל<strong>ה</strong>תפתחויות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, עם פרוץ <strong>ה</strong>מיתון במחצית <strong>ה</strong>שניי<strong>ה</strong><br />
מז<strong>ה</strong> עשרות שנים <strong>ה</strong>נתונים<br />
ששב<strong>ה</strong> לעלות לאחר מספר שנות יריד<strong>ה</strong>. בתחולת <strong>ה</strong>עוני <strong>ה</strong>כללית חל מפנ<strong>ה</strong> של ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>ערכות <strong>ה</strong>ן כי מגמ<strong>ה</strong> זו<br />
<strong>ה</strong>אחרונים מצביעים על יריד<strong>ה</strong> בתחולת <strong>ה</strong>עוני במחצית <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> של נמשכ<strong>ה</strong> גם במחצית <strong>ה</strong>שניי<strong>ה</strong> של שנת<br />
2007-2010<br />
2010<br />
2011<br />
,2005-2007<br />
1<br />
.P P0F2010<br />
.(5.8%)<br />
2007-2010<br />
2008<br />
מתגל<strong>ה</strong> כי נמשכ<strong>ה</strong> מגמת <strong>ה</strong>עליי<strong>ה</strong> באי <strong>ה</strong>שוויון בחלוקת <strong>ה</strong>כנסות; מדד<br />
מבחינת <strong>ה</strong>שנים<br />
ג'יני לאי-שוויון בחלוקת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנסות רשם במ<strong>ה</strong>לך תקופ<strong>ה</strong> זו עלי<strong>ה</strong> מרמ<strong>ה</strong> של 0.369 לרמ<strong>ה</strong> של 0.379.<br />
מגמות אלו <strong>ה</strong>ן בחלקן תוצא<strong>ה</strong> של ת<strong>ה</strong>ליך מתמשך של <strong>ה</strong>קטנת משקל <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית בתוצר<br />
ויריד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>דרגתית בשיעורי <strong>ה</strong>מס <strong>ה</strong>ישיר. על פי דו"ח מנ<strong>ה</strong>ל <strong>ה</strong>כנסות <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> לשנים<br />
2009/10, בשנת<br />
2008<br />
משקל <strong>ה</strong>מיסים <strong>ה</strong>ישירים בתוצר עמד 17.5% לעומת ממוצע של 22.3% במדינות <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong><br />
ומשקל <strong>ה</strong>מיסים <strong>ה</strong>עקיפים עמד בשנ<strong>ה</strong> זו על 16.2% מ<strong>ה</strong>תוצר לעומת 10.2% במדינות <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong>.<br />
מגמ<strong>ה</strong> זו של <strong>ה</strong>פחתת <strong>ה</strong>מיסים <strong>ה</strong>ישירים, במיד<strong>ה</strong> שתימשך, לצד בסיס מע"מ רחב ועלי<strong>ה</strong> במיסים<br />
עקיפים נוספים, עשוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>ביא ל<strong>ה</strong>גדלת <strong>ה</strong>פער <strong>ה</strong>חברתי <strong>ה</strong>גבו<strong>ה</strong> ממילא. <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>ארגון, במיד<strong>ה</strong><br />
שייושמו, צפויות למתן את <strong>ה</strong>שפעתם <strong>ה</strong>שלילית של צעדים אלו על <strong>ה</strong>פערים בחבר<strong>ה</strong> ולעודד את <strong>ה</strong>משך<br />
<strong>ה</strong>עליי<strong>ה</strong> בשיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> במשק.<br />
ל<strong>ה</strong>לן <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>ארגון וצעדי <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>עיקריים נכון לחודש יוני<br />
:2011<br />
•<br />
פריס<strong>ה</strong> ארצית של <strong>ה</strong>תוכנית "מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי". בשנת<br />
2008<br />
<strong>ה</strong>חל ישום מתן מענק<br />
<strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> לעובדים על בסיס שכר נמוך רק במוקדים ב<strong>ה</strong>ם <strong>ה</strong>ופעל<strong>ה</strong> תוכנית "אורות<br />
לתעסוק<strong>ה</strong>". <strong>ה</strong>חל משנת<br />
בשנת<br />
2012<br />
.(2011<br />
ייושם מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> בפריס<strong>ה</strong> ארצית (על בסיס <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנסות<br />
עם זאת, <strong>ה</strong>תמריץ ל<strong>ה</strong>שתלב בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, כפי ש<strong>ה</strong>וא קיים בתוכנית,<br />
דניאל גוטליב ואלכס פרומן, מגמות ב<strong>ה</strong>תפתחות <strong>ה</strong>עוני ורמת <strong>ה</strong>חיים במחצית <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> של 2010, <strong>ה</strong>מוסד<br />
לביטוח לאומי, מרץ<br />
5<br />
.2011<br />
1
במתכונת<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>נוכחית קטן, שיעור <strong>ה</strong>מממשים את זכאותם מקרב <strong>ה</strong>זכאים למענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong><br />
מצומצם ו<strong>ה</strong>כדאיות לעבוד<strong>ה</strong> חלקית נמוכ<strong>ה</strong>. לכן, ניתן לצפות ל<strong>ה</strong>שפע<strong>ה</strong> מועט<strong>ה</strong> בלבד של<br />
<strong>ה</strong>תוכנית במתכונת<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>נוכחית על שיעורי <strong>ה</strong>עוני ו<strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong>.<br />
<strong>ה</strong>סרת חסמים לעבוד<strong>ה</strong> עבור קבוצות מיעוטים בעזרת <strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> בחינוך. תקציב משרד<br />
<strong>ה</strong>חינוך כאחוז מתקציב <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> על<strong>ה</strong> משנת<br />
2008<br />
בכ-1% , ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית לתלמיד<br />
(ביחס לתוצר) עלת<strong>ה</strong> בשנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>אחרונ<strong>ה</strong> בכ-0.1%. יתר<strong>ה</strong> מכך, קיימים בשלבי ביצוע שונים<br />
רפורמות משמעותיות ביני<strong>ה</strong>ן "אופק חדש", אשר כבר מיושמת ו"עוז לתמור<strong>ה</strong>",<br />
שעקרונותי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מוסכמים <strong>ה</strong>וצגו לאחרונ<strong>ה</strong>. בבסיס תוכניות אל<strong>ה</strong> עומדות <strong>ה</strong>עלאת שעות<br />
<strong>ה</strong>לימוד של <strong>ה</strong>מורים במקביל ל<strong>ה</strong>עלאת שכרם. עם זאת, ולמרות <strong>ה</strong>משאבים <strong>ה</strong>גדולים<br />
שיושקעו בחינוך כתוצא<strong>ה</strong> מ<strong>ה</strong>רפורמות <strong>ה</strong>אחרונות, תרומתם ל<strong>ה</strong>סרת <strong>ה</strong>חסמים לעבוד<strong>ה</strong> עבור<br />
קבוצות מיעוטים צפוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>יות מועט<strong>ה</strong>.<br />
•<br />
אכיפ<strong>ה</strong> אפקטיבית של חוקי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong>. לצורך <strong>ה</strong>גברת <strong>ה</strong>אכיפ<strong>ה</strong> של חוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>וגדל<br />
מספר <strong>ה</strong>תקנים לפקחים באגף <strong>ה</strong>אכיפ<strong>ה</strong> בשנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>אחרונ<strong>ה</strong> מ-16 ל-45 ו<strong>ה</strong>ועסקו באגף מספר רב<br />
יותר של סטודנטים במשר<strong>ה</strong> חלקית. כמות <strong>ה</strong>פקחים באגף בשנת<br />
2010<br />
שיקפ<strong>ה</strong> יחס של<br />
כמפקח אחד לכל 40 אלף משרות, יחס ז<strong>ה</strong> שאינו צפוי ל<strong>ה</strong>שתנות משמעותית בשנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>קרוב<strong>ה</strong>,<br />
נמוך פי ארבע<strong>ה</strong> מ<strong>ה</strong>תקן <strong>ה</strong>עולמי – מפקח לכל עשרת אלפים משרות.<br />
לצד <strong>ה</strong>גדלת מספר <strong>ה</strong>מפקחים, נוסף תיקון<br />
6<br />
לחוק <strong>ה</strong>עסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם,<br />
אשר נועד ל<strong>ה</strong>קשות על חברות שירותים בתחומי <strong>ה</strong>שמיר<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>אבטח<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>ניקיון ל<strong>ה</strong>עסיק<br />
עובדים בלי לממש את זכויותי<strong>ה</strong>ם <strong>ה</strong>קבועות בחוק. <strong>ה</strong>ורא<strong>ה</strong> נוספת שנקבע<strong>ה</strong> על ידי משרד<br />
<strong>ה</strong>תמ"ת מתנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ענקת סיוע מ<strong>ה</strong>משרד בכך ש<strong>ה</strong>מבקש לא <strong>ה</strong>ורשע ולא נקנס בגין עברות<br />
בתחום דיני <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>.<br />
•<br />
שינוי <strong>ה</strong>מדיניות בסוגיית גיוס בני ישיבות, ו<strong>ה</strong>פטור משירות בצ<strong>ה</strong>"ל <strong>ה</strong>ניתן ל<strong>ה</strong>ם ובפרט<br />
ביטול <strong>ה</strong><strong>ה</strong>תני<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>כורכת את <strong>ה</strong>פטור משירות צבאי במסגרת לימודים שאינ<strong>ה</strong> מאפשרת<br />
<strong>ה</strong>שתלבות מלא<strong>ה</strong> בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>. ראשית, שר <strong>ה</strong>חינוך חתם על תקנ<strong>ה</strong> אשר מפחית<strong>ה</strong> את<br />
מספר שעות <strong>ה</strong>שבועיות <strong>ה</strong>נדרשות לאברכים לקבלת קצב<strong>ה</strong> מ-35 ל-18 שעות שבועיות. תקנ<strong>ה</strong><br />
זו מאפשרת לאברכים ל<strong>ה</strong>שתלב בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> באופן חלקי מבלי לאבד את <strong>ה</strong>קצב<strong>ה</strong>. שנית,<br />
בחודש ינואר<br />
2011<br />
אושר<strong>ה</strong> תוכנית לגיוס חרדים לצ<strong>ה</strong>"ל ולשירות אזרחי. מטרת<strong>ה</strong> של<br />
<strong>ה</strong>חלט<strong>ה</strong> זו <strong>ה</strong>יא לקדם את שילוב <strong>ה</strong>חרדים בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, ולכן תגובש תוכנית לסיוע<br />
<strong>ה</strong>חרדים <strong>ה</strong>משרתים בצ<strong>ה</strong>"ל ובשירות <strong>ה</strong>אזרחי ל<strong>ה</strong>שתלב בתעסוק<strong>ה</strong> עם תום תקופת שירותם.<br />
•<br />
בין<br />
<strong>ה</strong>פחתת <strong>ה</strong>עמלות שגובות חברות תיווך לגיוס עובדים זרים, בין <strong>ה</strong>יתר על ידי <strong>ה</strong>סכמים<br />
בילטראליים לגיוס כ"א זר. בארצות מסוימות משלמים <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים סכומים שנעים<br />
3,000<br />
ל-10,000 דולר כדי לעבוד ב<strong>ישראל</strong>, סכום אשר מתחלק בין חברות כוח <strong>ה</strong>אדם<br />
בארץ <strong>ה</strong>מוצא לבין <strong>ה</strong>מתווכים בארץ. רשות <strong>ה</strong>אוכלוסין ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>גיר<strong>ה</strong> מקדמת כיום חתימ<strong>ה</strong> של<br />
•<br />
6
P<br />
<strong>ה</strong>סכמים עם מדינות מוצא של עובדים זרים, בניסיון לצמצם את <strong>ה</strong>תופע<strong>ה</strong>. עד כ<strong>ה</strong> נחתם רק<br />
<strong>ה</strong>סכם אחד עם סרי-לנק<strong>ה</strong>,ל<strong>ה</strong>באת<br />
ממשל<strong>ה</strong> מס'<br />
זרים.<br />
300<br />
1274<br />
מינואר<br />
2010<br />
עובדים עונתיים בחקלאות. מעבר לכך, ב<strong>ה</strong>חלטת<br />
<strong>ה</strong>וצב יעד ל<strong>ה</strong>שגת <strong>ה</strong>סכמים בילטראליים לייבוא עובדים<br />
<strong>ה</strong>עדפת תעסוק<strong>ה</strong> זר<strong>ה</strong> ממדינות שכנות כמו תושבי <strong>ה</strong>רשות על פני עובדים ממדינות<br />
רחוקות. במ<strong>ה</strong>לך <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>אחרונ<strong>ה</strong> גדל בשיעורים מתונים מספר <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>לא <strong>ישראל</strong>ים<br />
במשק <strong>ה</strong><strong>ישראל</strong>י וזאת ב<strong>ה</strong>משך לגידולו בשנים <strong>ה</strong>אחרונות. חלקם של עובדי <strong>ה</strong>שטחים<br />
בתשומות <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> בסקטור <strong>ה</strong>עסקי גדל בשנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>אחרונ<strong>ה</strong> לאחר ירד<strong>ה</strong> משמעותית בשנת<br />
2009, את עיקר <strong>ה</strong>עליי<strong>ה</strong> ניתן לזקוף לזכות<strong>ה</strong> של מדיניות משרד <strong>ה</strong>ביטחון שתמכ<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>גדלת<br />
מספר <strong>ה</strong>יתרי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> ב<strong>ישראל</strong>י לפלסטינים תושבי <strong>ה</strong>גד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מערבית. <strong>ה</strong>קבינט <strong>ה</strong>כלכלי<br />
<strong>ה</strong>חליט בתחילת 2011 על <strong>ה</strong>וספת כחמשת אלפים <strong>ה</strong>יתרים לעובדים אלו.<br />
•<br />
<strong>ה</strong>רחבת <strong>ה</strong>מדיניות <strong>ה</strong>אקטיבית בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>. בין <strong>ה</strong>יתר על ידי <strong>ה</strong>רחבת מסגרות <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>מקצועית, <strong>ה</strong>רחבת מעונות <strong>ה</strong>יום, עריכת שינויים מבנים ופריסת ארצית של תוכנית<br />
וויסקונסין. <strong>ה</strong>תקציב <strong>ה</strong>מיועד לסבסוד מעונות יום ומשפחתונים גדל בשנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>אחרונ<strong>ה</strong> ובכך<br />
<strong>ה</strong>שלים בשש <strong>ה</strong>שנים <strong>ה</strong>אחרונות עלי<strong>ה</strong> ריאלית מצטברת של כ-90%. עם זאת יצוין כי סך<br />
<strong>ה</strong>תקציב <strong>ה</strong>אגף ל<strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מקצועית ירד בשנת<br />
2011 ב-3%<br />
(ביחס לשנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>קודמת).<br />
תוכנית וויסקונסין ש<strong>ה</strong>ופסק<strong>ה</strong> במ<strong>ה</strong>לך שנת 2010 תוכננ<strong>ה</strong> לפריס<strong>ה</strong> ארצית ובחודש אוקטובר<br />
2010<br />
אף עבר<strong>ה</strong> במתכונת חדש<strong>ה</strong> בקריא<strong>ה</strong> ראשונ<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>תוכנית שולב<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>משך במסגרת חוק<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>סדרים אך לבסוף <strong>ה</strong>וסר<strong>ה</strong> ממנו.<br />
בחודש ינואר<br />
2011<br />
<strong>ה</strong>וחלט ל<strong>ה</strong>עלות את שכר <strong>ה</strong>מינימום. <strong>ה</strong>חלט<strong>ה</strong> זו שנועד<strong>ה</strong> לצמצם את<br />
תחולת <strong>ה</strong>עוני ופערי <strong>ה</strong>שכר בקרב <strong>ה</strong>עובדים מקטינ<strong>ה</strong> את שיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> בענפים<br />
מסוימיםP1F<br />
2<br />
ונוגדת את <strong>ה</strong>מלצת <strong>ה</strong>ארגון לשקול שחיק<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>דרגתית של שיעורו.<br />
•<br />
<strong>ה</strong>שתתפות של <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>פרשות לפנסי<strong>ה</strong> לעשירונים <strong>ה</strong>תחתונים ומימון <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות על<br />
ידי ביטול <strong>ה</strong>טבות <strong>ה</strong>מס על <strong>ה</strong>פקדות לחיסכון פנסיוני. <strong>ה</strong>סדר <strong>ה</strong>פנסי<strong>ה</strong> שנכנס לתוקף בשנת<br />
קובע כי כל שכיר חייב ל<strong>ה</strong>פריש משכרו לחיסכון פנסיוני. <strong>ה</strong>חיסכון מלוו<strong>ה</strong><br />
ב<strong>ה</strong>טבות מס משמעותיות כאשר מרביתם <strong>ה</strong>גדול של <strong>ה</strong>חוסכים ש<strong>ה</strong>גדילו כתוצא<strong>ה</strong> מ<strong>ה</strong><strong>ה</strong>סדר<br />
את שיעורי <strong>ה</strong>חיסכון משתכרים מתחת לסף <strong>ה</strong>מס ואינם זוכים לי<strong>ה</strong>נות מ<strong>ה</strong>טבות אלו.<br />
במשרד <strong>ה</strong>אוצר <strong>ה</strong>וקמ<strong>ה</strong> ועד<strong>ה</strong> אשר תפקיד<strong>ה</strong> לבחון מחדש את <strong>ה</strong>סדר פנסיית <strong>ה</strong>חוב<strong>ה</strong> ואת<br />
<strong>ה</strong>גברת <strong>ה</strong>שוויוניות של<strong>ה</strong>.<br />
.(67)<br />
3<br />
P P2F15%<br />
2008<br />
<strong>ה</strong>עלאת גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> של נשים ו<strong>ה</strong>שוואתו לגיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> של גברים לנוכח <strong>ה</strong>עליי<strong>ה</strong><br />
בתחולת <strong>ה</strong>חיים ובשל כך עליי<strong>ה</strong> צפוי<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>וצאות לתמיכ<strong>ה</strong> באוכלוסי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מבוגרת, בארגון <strong>ה</strong>-<br />
ממליצים על <strong>ה</strong>עלאת גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong>. גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ועל<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>דרג<strong>ה</strong> כך שמשנת<br />
2009<br />
<strong>OECD</strong><br />
•<br />
•<br />
7<br />
2<br />
3<br />
פלוג,, קלינר ורובינשטיין, "<strong>ה</strong>שפעת שכר <strong>ה</strong>מינימום על <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> בענפים (נבחרים) עתירי עבוד<strong>ה</strong> פשוט<strong>ה</strong> במשק<br />
<strong>ה</strong><strong>ישראל</strong>י", בנק <strong>ישראל</strong> (2000).<br />
ישום <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סדר <strong>ה</strong>דרגתי ושיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>פרש<strong>ה</strong> של 15% צפוי רק בשנת 2013.
<strong>ה</strong>וא עומד על<br />
67<br />
64<br />
לגברים ו-62 לנשים. גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> לנשים צפוי ל<strong>ה</strong>משיך לעלות ב<strong>ה</strong>דרג<strong>ה</strong> עד<br />
בכפיפות ל<strong>ה</strong>חלטת<strong>ה</strong> של ועד<strong>ה</strong> ציבורית שקמ<strong>ה</strong> בנושא במרץ<br />
.2011<br />
על <strong>ה</strong>ועד<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>גיש את<br />
מסקנותי<strong>ה</strong> לשר <strong>ה</strong>אוצר עד סוף שנת 2011, ואם לא תעש<strong>ה</strong> כן יעל<strong>ה</strong> גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> ל-64<br />
אוטומטית בתחילת<br />
.2012<br />
o<br />
o<br />
o<br />
o<br />
<strong>ה</strong>קשחת <strong>ה</strong>תנאים ל<strong>ה</strong>עסקת עובדים זרים. ארגון <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> ממליץ לעשות זאת על ידי<br />
<strong>ה</strong>תני<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>עסקת <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים במבחני תעסוק<strong>ה</strong> מקומיים, שלילת רישיונות <strong>ה</strong>עסק<strong>ה</strong><br />
למעסיקים שאינם מספקים תנאי עבוד<strong>ה</strong> מינימאליים לעובדים <strong>ה</strong>זרים ושלילת רישיונות<br />
לחברות <strong>ה</strong>מסרבות ל<strong>ה</strong>עסיק עובדים מקומיים.<br />
<strong>ה</strong>פעולות אותן נקט<strong>ה</strong> מדינת <strong>ישראל</strong> בתחום <strong>ה</strong>ן:<br />
<strong>ה</strong>עלאת גוב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong><strong>ה</strong>יטל אשר על <strong>ה</strong>מעסיק לשלם מ<strong>ה</strong>כנסת <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> ששולמ<strong>ה</strong> לעובד זר<br />
קביעת תקנות אשר עוסקות ב<strong>ה</strong>גברת <strong>ה</strong>אכיפ<strong>ה</strong> כלפי מעסיקי עובדים זרים שלא כחוק<br />
וייעול <strong>ה</strong>אכיפ<strong>ה</strong> כלפי מעסיקי עובדים זרים, צמצום מספר <strong>ה</strong>שו<strong>ה</strong>ים ו<strong>ה</strong>רחק<strong>ה</strong> של<br />
שו<strong>ה</strong>ים שלא כדין, <strong>ה</strong>טלת מגבלות על מתן אשרת עבוד<strong>ה</strong> ומעמד בארץ ועל תחומי<br />
<strong>ה</strong>עיסוק ומקום <strong>ה</strong>עיסוק של עובדים זרים בענף <strong>ה</strong>סיעוד.<br />
צמצום <strong>ה</strong>תמריץ ל<strong>ה</strong>באת עובדים זרים וטיפול בנושא גביית דמי תיווך בניגוד לחוק.<br />
בחודש פברואר 2011 <strong>ה</strong>חל<strong>ה</strong> רשות <strong>ה</strong>אוכלוסין ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>גיר<strong>ה</strong> במבצע נרחב לאיתור מעסיקי<br />
עובדים זרים באופן לא חוקי וללא <strong>ה</strong>יתר בעבודות שונות. כמו כן, יכלול <strong>ה</strong>מבצע<br />
פעילות יזומ<strong>ה</strong> לאיתור מעסיקי עובדים זרים בעלי <strong>ה</strong>יתר שאינם מקפידים על תנאי<br />
<strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>קבועים בחוק.<br />
פיתוח מואץ של <strong>ה</strong>תשתיות (כבישים ותחבור<strong>ה</strong> ציבורית) בפריפרי<strong>ה</strong> ובישובים ערבים.<br />
2011 בשנת<br />
ישנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>תייחסות רב<strong>ה</strong> לנושא <strong>ה</strong>כבישים ו<strong>ה</strong>תחבור<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית, אך עיקר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>יא<br />
ב<strong>מרכז</strong> <strong>ה</strong>ארץ ובמטרופולין, ולאו דווקא בישובי <strong>ה</strong>פריפרי<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>ישובים <strong>ה</strong>ערבים. למשל,<br />
רפורמ<strong>ה</strong> בקווי <strong>ה</strong>אוטובוסים בגוש דן, שתפקיד<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>עלות את שיעור <strong>ה</strong>משתמשים בתחבור<strong>ה</strong><br />
ציבורית באזור. דוגמ<strong>ה</strong> נוספת <strong>ה</strong>יא <strong>ה</strong>קמת <strong>ה</strong>רשות <strong>ה</strong>ארצית ל<strong>ה</strong>פעלת תחבור<strong>ה</strong> ציבורית, אשר<br />
בשלב <strong>ה</strong>ראשון של<strong>ה</strong> יוקמו רשויות מטרופוליטניות, ובשלב <strong>ה</strong>שני תוקם גם רשות ארצית<br />
שתפעיל את רשויות <strong>ה</strong>תחבור<strong>ה</strong> בארץ. תוכנית נתיבי <strong>ישראל</strong> כוללת <strong>ה</strong>קמת תשתית תחבור<strong>ה</strong><br />
יבשתית בינעירונית מקיפ<strong>ה</strong>. תוכנית זו נפרסת על פני <strong>ה</strong>עשור <strong>ה</strong>קרוב.<br />
יישום <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> ועדת גולדברג. ועדת זו עסק<strong>ה</strong> בנושא <strong>ה</strong>תיישבות <strong>ה</strong>בדואים בנגב, ובמגורי<strong>ה</strong>ם<br />
במבנים ויישובים לא חוקיים וקרא<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>כיר בחלק ניכר מ<strong>ה</strong>ישובים ול<strong>ה</strong>גדיר מבנים בלתי<br />
חוקיים כ"מבנים אפורים", <strong>ה</strong>גדר<strong>ה</strong> אשר מאפשרת לקבל אותם בצור<strong>ה</strong> חוקית לתוכניות<br />
<strong>ה</strong>מתאר, ולחברם לתשתיות. בחודש מאי<br />
2011<br />
פורסם מסמך <strong>ה</strong>מתאר את <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> יישום<br />
דוח ועדת גולדברג, במסמך ז<strong>ה</strong> מוצע מתוו<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>סדרת <strong>ה</strong>תיישבות <strong>ה</strong>בדואים בנגב ולפיתרון<br />
<strong>ה</strong>מחלוקת על <strong>ה</strong>בעלות בקרקעות <strong>ה</strong>נגב וקידום פיתוח <strong>ה</strong>תשתיות.<br />
נקיטת צעדים לשיפור רמת <strong>ה</strong>חינוך ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מקצועית בקרב <strong>ה</strong>מגזר <strong>ה</strong>בדואי. קיימת<br />
<strong>ה</strong>תייחסות לנושא ז<strong>ה</strong> בתוכנית <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> של משרדי <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> לשנת 2011, אך לא נמצא<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>תייחסות לכך במסגרת תקציב <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong>.<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
8
אנו סבורים כי <strong>ה</strong>מדיניות <strong>ה</strong>ממשלתית וצעדי<strong>ה</strong> במ<strong>ה</strong>לך שנת<br />
2010<br />
ובמחצית <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> של<br />
(עד 2011<br />
למועד כתיבת עבוד<strong>ה</strong> זו ביוני 2011) תואמים באופן חלקי בלבד את <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>ארגון. <strong>ה</strong>עלות<br />
<strong>ה</strong>תקציבית של <strong>ה</strong>צעדים ש<strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> מציע<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>יא כ-4.9-5.5 מיליארד ₪, אולם אנו סבורים כי<br />
נדרשת <strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> נוספת של כ-7.4-11.1 מיליארד ₪, על מנת לשנות את תחולת <strong>ה</strong>עוני באופן<br />
משמעותי. ניתן י<strong>ה</strong>י<strong>ה</strong> לראות שינוי במגמ<strong>ה</strong> בטווח <strong>ה</strong>קצר ו<strong>ה</strong>בינוני, רק אם יעד <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> לצמצום<br />
תחולת <strong>ה</strong>עוני יעמוד על 25% בחמש <strong>ה</strong>שנים <strong>ה</strong>קרובות ומעל<strong>ה</strong>.<br />
את תחולת <strong>ה</strong>עוני ניתן ל<strong>ה</strong>פחית בין <strong>ה</strong>יתר באמצעות נקיטת <strong>ה</strong>צעדים <strong>ה</strong>באים:<br />
שיפור מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי: מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מוצע במסגרת <strong>ה</strong>תוכנית נמוך ב<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> לז<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>משולם לעובד, למשל בבריטני<strong>ה</strong> או באר<strong>ה</strong>"ב וכתוצא<strong>ה</strong> שיעור <strong>ה</strong>זכאים שמימשו את<br />
זכאותם נמוך. לכן, יש מקום ל<strong>ה</strong>גדיל משמעותית את גוב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מענק. מדו"ח <strong>ה</strong>מעקב ליישום<br />
<strong>ה</strong>תוכנית עול<strong>ה</strong> כי על מנת ל<strong>ה</strong>גדיל משמעותית את <strong>ה</strong>שפעת <strong>ה</strong>תוכנית על שיעורי <strong>ה</strong>עוני קיים<br />
צורך ל<strong>ה</strong>עלות באופן ניכר את סכום <strong>ה</strong>מענק. כך למשל, <strong>ה</strong>גדל<strong>ה</strong> של סכום <strong>ה</strong>מענק בכ-44%<br />
תוכל לצמצם את תחולת <strong>ה</strong>עוני בקרב <strong>ה</strong>זכאים (בפריס<strong>ה</strong> ארצית) בכ-10%, כלומר עליי<strong>ה</strong> של<br />
כ- 4,700 משפחות מעל קו <strong>ה</strong>עוני.<br />
שינוי במבנ<strong>ה</strong> מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> על מנת שיעודד גם <strong>ה</strong>שתלבות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> במשר<strong>ה</strong><br />
חלקית-בשיט<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>קיימת <strong>ה</strong>כדאיות לעבוד<strong>ה</strong> חלקית נמוכ<strong>ה</strong>, משום ש<strong>ה</strong>תוספת עד שכר<br />
<strong>ה</strong>מינימום קטנ<strong>ה</strong>. חצי משר<strong>ה</strong> יכול<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>וות צעד ראשון לצבירת ניסיון בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong><br />
ומתחשבת בעובד<strong>ה</strong> שלרבים קש<strong>ה</strong> מסיבות שונות ל<strong>ה</strong>צטרף לשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> במשר<strong>ה</strong> מלא<strong>ה</strong>,<br />
בין <strong>ה</strong>יתר בשל סיבות תרבותיות (למשל בקרב גברים חרדים או נשים במגזר <strong>ה</strong>ערבי) או<br />
בשל <strong>ה</strong>צורך לדאוג למשק <strong>ה</strong>בית. מומלץ ל<strong>ה</strong>פחית את <strong>ה</strong>עליי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>דרגתית של <strong>ה</strong><strong>ה</strong>טב<strong>ה</strong> ול<strong>ה</strong>חיל<br />
את מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> ישירות ברמ<strong>ה</strong> גבו<strong>ה</strong><strong>ה</strong> וכך לעודד באופן ניכר כניס<strong>ה</strong> לעבוד<strong>ה</strong> גם באופן<br />
חלקי. במקביל מומלץ ל<strong>ה</strong>גדיל את <strong>ה</strong>נדיבות של מס <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שלילי.<br />
שיפור מדיניות עובדים זרים בתחום <strong>ה</strong>סיעוד (ענף <strong>ה</strong><strong>ה</strong>עסק<strong>ה</strong> <strong>ה</strong><strong>מרכז</strong>י של עו"ז) באמצעות<br />
עידוד צד <strong>ה</strong>ביקוש: ניתן למשל ל<strong>ה</strong>גדיל את תוספת <strong>ה</strong>שעות <strong>ה</strong>סיעודיות למקבל <strong>ה</strong>סיעודי<br />
שעובר מטיפול על ידי עובד זר לעובד <strong>ישראל</strong>י, דרך נוספת <strong>ה</strong>יא לעודד טיפול סיעודי<br />
במסגרת <strong>ה</strong>ק<strong>ה</strong>יל<strong>ה</strong>, (בעיקר באוכלוסי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ערבית) למשל לאפשר לחבר משפח<strong>ה</strong> לטפל במקבל<br />
<strong>ה</strong>סיעודי ועל ידי כך לייצר <strong>ה</strong>כנסות בקרב אוכלוסיות מוחלשות.<br />
ביטול פטור ממס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> על חיסכון וחלוקת תקבוליו לעידוד חסכון בצור<strong>ה</strong> שוויונית יותר:<br />
כחלק מ<strong>ה</strong>עידוד שניתן לציבור <strong>ה</strong>חוסך לפנסי<strong>ה</strong>, מעניק<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> מידי שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>טבות מס<br />
למפקידים בחיסכון <strong>ה</strong>פנסיוני. גוב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>טבת <strong>ה</strong>מס <strong>ה</strong>וערך לפי אומדנים של בנק <strong>ישראל</strong> בכ-9<br />
ואילו <strong>ה</strong>נ<strong>ה</strong>נים מ<strong>ה</strong>טבת מס זו <strong>ה</strong>ם בעיקר מ<strong>ה</strong>עשירונים <strong>ה</strong>עליונים. ניתן<br />
ל<strong>ה</strong>קטין את <strong>ה</strong>עיוות <strong>ה</strong>קיים בין <strong>ה</strong>יתר באמצעות <strong>ה</strong>חלת מודל אשר מאפשר לחוסך לי<strong>ה</strong>נות<br />
מ<strong>ה</strong>טבות <strong>ה</strong>מס באופן גמיש יותר לאורך שנות עבודתו, ומאפשר את <strong>ה</strong>טבת <strong>ה</strong>מס גם לאלו<br />
שלא נ<strong>ה</strong>נים ממנ<strong>ה</strong> כיום. אפשרות נוספת <strong>ה</strong>יא לסבסד את <strong>ה</strong>פקדותי<strong>ה</strong>ם של <strong>ה</strong>עובדים<br />
4<br />
מיליארד ש"חP3F P,<br />
•<br />
•<br />
•<br />
9<br />
4<br />
.<br />
ברנדר, ע. "<strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>פעלת <strong>ה</strong>סדר פנסיית <strong>ה</strong>חוב<strong>ה</strong>:<strong>ה</strong>ציות ל<strong>ה</strong>סדר ו<strong>ה</strong>שלכות פוטנציאליות על <strong>ה</strong>יצע<br />
<strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>", מתוך סדרת מאמרים לדיון, בנק <strong>ישראל</strong>, מאי 2011..
בעשירונים שמתחת לסף <strong>ה</strong>מס בעלות תקציבית <strong>ה</strong>מוערכת בכ-1.2 מיליארד ₪ וכדי לממנ<strong>ה</strong><br />
5<br />
ניתן לקצץ את זיכוי <strong>ה</strong>מס בגין <strong>ה</strong>פרשות לפנסי<strong>ה</strong> ל- . P P4F27%<br />
<strong>ה</strong>שלמת <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> לאם חד-<strong>ה</strong>ורית: שיעורי <strong>ה</strong>עוני של משפחות חד <strong>ה</strong>וריות גבו<strong>ה</strong> ושיעורי<br />
6<br />
<strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> בקרב קבוצ<strong>ה</strong> זו גבו<strong>ה</strong>ים ב<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> לכלל <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong>P5F P. מצב ז<strong>ה</strong> נובע בין <strong>ה</strong>יתר<br />
משום שיכולת <strong>ה</strong>שתכרותם מוגבלת למפרנס אחד. כך למשל אם חד <strong>ה</strong>ורית <strong>ה</strong>מקבלת קצב<strong>ה</strong><br />
לשני ילדים ו<strong>ה</strong>מועסקת בעבוד<strong>ה</strong> במשר<strong>ה</strong> מלא<strong>ה</strong> בשכר מינימום, <strong>ה</strong>כנסת<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>פנוי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>יא כ-<br />
84% מקו <strong>ה</strong>עוני (נכון לשנת 2009), כלומר גם עבוד<strong>ה</strong> במשר<strong>ה</strong> מלא<strong>ה</strong> אינו מחלץ משפח<strong>ה</strong> חד<br />
<strong>ה</strong>ורית מעוני. <strong>ה</strong>מצב אף חמור יותר ב<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> לשנים קודמות, בשנת <strong>ה</strong>כנסת<strong>ה</strong> של<br />
משפח<strong>ה</strong> בעלת מאפיינים ז<strong>ה</strong>ים <strong>ה</strong>יוות<strong>ה</strong> כ-87% מקו <strong>ה</strong>עוני וכ-97% בשנת ניתן לשפר<br />
את מצבן של <strong>ה</strong>משפחות <strong>ה</strong>חד <strong>ה</strong>וריות באמצעות <strong>ה</strong>גדלת <strong>ה</strong>דיסריגרד מעבוד<strong>ה</strong> במבחן <strong>ה</strong>כנסות<br />
של <strong>ה</strong>מקבלת גמל<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>בטחת <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> או מזונות, <strong>ה</strong>פרדת תשלום דמי מזונות מ<strong>ה</strong>גמל<strong>ה</strong><br />
ל<strong>ה</strong>בטחת <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> כך שאיש<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>משתכרת עד לשכר <strong>ה</strong>ממוצע- דמי <strong>ה</strong>מזונות יתווספו באופן<br />
מלא ל<strong>ה</strong>כנסת<strong>ה</strong>. ניתן גם ל<strong>ה</strong>גדיל את יכולת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתכרות של אמ<strong>ה</strong>ות חד <strong>ה</strong>וריות באמצעות<br />
<strong>ה</strong>גדלת מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי.<br />
2005<br />
.2002<br />
שיפור מבחן <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנסות ב<strong>ה</strong>בטחת <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> למשפחות בגיל <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>: <strong>ה</strong>תחשבות ב<strong>ה</strong>כנסות נטו<br />
מדיור בדיר<strong>ה</strong> בבעלות עצמית.<br />
<strong>ה</strong>גדלת שכר מינימום: <strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום צפוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>גדיל את <strong>ה</strong>כנסתם של <strong>ה</strong>עשירונים<br />
<strong>ה</strong>נמוכים ול<strong>ה</strong>גדיל את <strong>ה</strong>תמריץ ל<strong>ה</strong>שתלבות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, על מנת ל<strong>ה</strong>ביא לידי עלי<strong>ה</strong><br />
אפקטיבית בשכר <strong>ה</strong>מינימום יש לפעול לאכיפ<strong>ה</strong> אפקטיבית יותר של חוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>.<br />
<strong>ה</strong>גדלת קצבת ילדים: לצד <strong>ה</strong>גדלת קצבת <strong>ה</strong>ילדים יש לדאוד ל<strong>ה</strong>גברת יכולת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתכרות של<br />
<strong>ה</strong>מפרנסים במשפחות <strong>ה</strong>גדולות ושל ילדי<strong>ה</strong>ם כמפרנסים עתידיים.<br />
<strong>ה</strong>חזרת <strong>ה</strong>פרוגרסיביות במס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> ככלי לצמצום אי <strong>ה</strong>שוויון: <strong>ה</strong>יפוך <strong>ה</strong>מגמ<strong>ה</strong> של יריד<strong>ה</strong><br />
מתמשכת במיסים <strong>ה</strong>ישירים לצד עלי<strong>ה</strong> במיסים <strong>ה</strong>עקיפים.<br />
כל סבסוד מעוות<br />
-<br />
חוב<strong>ה</strong> לשקול עיוות ז<strong>ה</strong> מול נזקי <strong>ה</strong>פגיע<strong>ה</strong> באיתנות <strong>ה</strong>חברתית.<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
10<br />
5<br />
שם<br />
6<br />
סקיר<strong>ה</strong> שנתית 2008, <strong>ה</strong>מוסד לביטוח לאומי, יוני 2009.
מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי-<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> בין <strong>ה</strong>מבנ<strong>ה</strong> ב<strong>ישראל</strong> ובאר<strong>ה</strong>"ב<br />
1400<br />
1200<br />
חודשי בש "ח EITC<br />
מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי <strong>ישראל</strong>י חודשי בש"ח 3 ילים+ (מפרנס אחד)<br />
מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי <strong>ישראל</strong>י ילים+ (שני מפרנסים)<br />
מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי למפרנס שני (<strong>ה</strong>צע<strong>ה</strong> א)<br />
מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי למפרנס שני (<strong>ה</strong>צע<strong>ה</strong> ב)<br />
3<br />
1000<br />
800<br />
600<br />
400<br />
200<br />
מקור: <strong>ה</strong>מוסד לביטוח לאומי, סקיר<strong>ה</strong> שנתית 2009<br />
0<br />
0<br />
180<br />
360<br />
540<br />
720<br />
900<br />
1,080<br />
1,260<br />
1,440<br />
1,620<br />
1,800<br />
1,980<br />
2,160<br />
2,340<br />
2,520<br />
2,700<br />
2,880<br />
3,051<br />
3,231<br />
3,411<br />
3,591<br />
3,771<br />
3,951<br />
4,131<br />
4,311<br />
4,491<br />
4,677<br />
4,857<br />
5,037<br />
5,217<br />
5,397<br />
5,577<br />
5,757<br />
<strong>ה</strong>נתונים<br />
מותאמים בשווי כח קני<strong>ה</strong> לפי שער דולר של 3.60,<br />
לשכ<strong>ה</strong> <strong>מרכז</strong>ית לסטטיסטיק<strong>ה</strong>,2009<br />
על מנת ל<strong>ה</strong>גדיל את <strong>ה</strong>אפקטיביות של מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> ניתן למשל ל<strong>ה</strong>רים את <strong>ה</strong>צלע של מפרנס שני<br />
למסלול אופקי או אף יורד על מנת ל<strong>ה</strong>עצים את <strong>ה</strong>תמריץ של מפרנס שני ל<strong>ה</strong>שתלב בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>.<br />
שיעור <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים לעומת שיעור <strong>ה</strong>משפחות שב<strong>ה</strong>ן שלוש<strong>ה</strong> ילדים ויותר-<br />
<strong>ישראל</strong> <strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> בין לאומית,<br />
2004<br />
מקור: <strong>ה</strong>מוסד לביטוח לאומי סקיר<strong>ה</strong> שנתית 2007, תרשים מקורב<br />
11
שיעור <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים ב<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> בינלאומית,<br />
2004<br />
25<br />
20<br />
20.6<br />
15<br />
10<br />
5<br />
0<br />
11.9<br />
אוסטרלי<strong>ה</strong><br />
בלגי<strong>ה</strong><br />
גרמני<strong>ה</strong><br />
שוויץ<br />
9.1 9.1 8.8 8.1<br />
6.3 5.6 5.6 5.5 5.2 4.9 4.9<br />
3.9 3.8 3.4<br />
2.1 1.9 1.9 1.4 1.0 0.3<br />
יפן<br />
קוריא<strong>ה</strong><br />
נורווגי<strong>ה</strong><br />
צ'כי<strong>ה</strong><br />
אוסטרי<strong>ה</strong><br />
פינלנד<br />
<strong>ה</strong>ונגרי<strong>ה</strong><br />
מקור: <strong>ה</strong>מוסד לביטוח לאומי סקיר<strong>ה</strong> שנתית 2007<br />
צרפת<br />
פורטוגל<br />
אנגלי<strong>ה</strong><br />
חציון <strong>OECD</strong><br />
שוודי<strong>ה</strong><br />
דנמרק<br />
<strong>ה</strong>ולנד<br />
<strong>ישראל</strong> 2004<br />
<strong>ישראל</strong> 2007<br />
ספרד<br />
ממוצע <strong>OECD</strong><br />
מ<strong>ה</strong>תרשים ניתן ל<strong>ה</strong>בחין כי שיעור <strong>ה</strong>צעירים ב<strong>ישראל</strong> גבו<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> למדינות מפותחות אך גם<br />
שיעור <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים גבו<strong>ה</strong>, זאת בניגוד לקו <strong>ה</strong>מגמ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מצביע על קשר <strong>ה</strong>פוך <strong>ה</strong>מתקיים בין <strong>ה</strong>שניים.<br />
<strong>ה</strong>טבל<strong>ה</strong> בעמוד <strong>ה</strong>בא<br />
<strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>רווח<strong>ה</strong>:<br />
ממחיש<strong>ה</strong><br />
כיצד ניתן ל<strong>ה</strong>שפיע<br />
באמצעות<br />
מדיניות ממשלתית<br />
מתאימ<strong>ה</strong><br />
על<br />
12
P<br />
פעולת <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong><br />
חוק פנסי<strong>ה</strong> חוב<strong>ה</strong><br />
שלב ביצוע<br />
<strong>ה</strong>ופעל בשנת 2008 נמצא כעת בבחינ<strong>ה</strong><br />
מחודשת במשרד <strong>ה</strong>אוצר<br />
תוצא<strong>ה</strong> ארוכת טווח<br />
יריד<strong>ה</strong> של כ- 15,000 מועסקים<br />
7<br />
במשקP6F<br />
8<br />
יריד<strong>ה</strong> של 0.1% בתחולת <strong>ה</strong>עוניP7F P<br />
<strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום<br />
<strong>ה</strong>תקבל בכנסת, פעימ<strong>ה</strong> ראשונ<strong>ה</strong> צפוי<strong>ה</strong><br />
בחודש יולי <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong><br />
תוספת של כ-3,000 מועסקים<br />
9<br />
במשקP8F<br />
פריס<strong>ה</strong> ארצית של חוק מס<br />
<strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי<br />
<strong>ה</strong>תקבל בכנסת, ייושם בשנת 2012 על<br />
בסיס <strong>ה</strong>כנסות בשנת 2011<br />
עלי<strong>ה</strong> של כ-<br />
מעל קו <strong>ה</strong>עוניP9F<br />
2,300 משפחות<br />
10<br />
11<br />
15 אלף מעוסקים P10F<br />
<strong>ה</strong>רחבת מעונות יום<br />
תוספת משמעותית בתקציב<br />
ותוספת של כ-<br />
תוספת של כ-20 מועסקים<br />
12<br />
במשקP11F<br />
פריס<strong>ה</strong> ארצית של תוכנית<br />
שילוב מקבלי גמלאות<br />
בעבוד<strong>ה</strong><br />
אכיפ<strong>ה</strong> מוחלטת של שכר<br />
<strong>ה</strong>מינימום<br />
לא צפוי<strong>ה</strong> בטווח <strong>ה</strong>קרוב<br />
תוספת של כ- 30-50 אלף<br />
13<br />
מועסקים P12F<br />
לא צפוי<strong>ה</strong><br />
יריד<strong>ה</strong> של 0.7% בתחולת<br />
14<br />
<strong>ה</strong>עוניP13F<br />
סך <strong>ה</strong>כל:<br />
תוספת של 70-90 אלף<br />
מועסקים ש<strong>ה</strong>ם כ-3% מסך<br />
<strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> ויריד<strong>ה</strong> של לפחות<br />
15<br />
0.7% בתוחלת <strong>ה</strong>עוניP14F<br />
13<br />
7<br />
8<br />
ברנדר, ע. "<strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>פעלת <strong>ה</strong>סדר פנסיית <strong>ה</strong>חוב<strong>ה</strong>: <strong>ה</strong>ציות ל<strong>ה</strong>סדר ו<strong>ה</strong>שלכות פוטנציאליות על <strong>ה</strong>יצע<br />
<strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>", סדרת מאמרים לדיון, חטיבת <strong>ה</strong>מחקר של בנק <strong>ישראל</strong>, מאי 2011.<br />
מתוך <strong>ה</strong>ודע<strong>ה</strong> לעיתונות של בנק <strong>ישראל</strong>: "קטע מתוך סקירת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>תפתחויות <strong>ה</strong>כלכליות בחודשים <strong>ה</strong>אחרונים<br />
שתופיע בקרוב: <strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום בשנים<br />
אומדן של <strong>מרכז</strong> <strong>מאקרו</strong> לכלכל<strong>ה</strong> <strong>מדינית</strong>, ב<strong>ה</strong>נח<strong>ה</strong> כי כתוצא<strong>ה</strong> מ<strong>ה</strong><strong>ה</strong>סכם לא יחולו <strong>ה</strong>שפעות שליליות על <strong>ה</strong>ביקוש<br />
לעובדים<br />
10<br />
"מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי, תוצאות <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ליישום <strong>ה</strong>חוק", מוגש על ידי צוות <strong>ה</strong>מחקר <strong>ה</strong>מלוו<strong>ה</strong> את יישום חוק<br />
מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי (בנק <strong>ישראל</strong>, מכון ברוקדייל, רשות <strong>ה</strong>מסים, ו<strong>ה</strong>מוסד לביטוח לאומי), יוני<br />
מתוך "<strong>ה</strong>ועד<strong>ה</strong> לבחינת מדיניות <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong>, דו"ח סופי" ,<strong>ה</strong>מועצ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>לאומית לכלכל<strong>ה</strong>, בנק <strong>ישראל</strong>, יוני 2011.<br />
שם<br />
מכפלת סך מקבלי גמלת <strong>ה</strong>בטחת <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> ב<strong>ישראל</strong> באחוז <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שפע<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>תוכנית על <strong>ה</strong>שינוי בשיעור <strong>ה</strong>מועסקים.<br />
14<br />
מתוך <strong>ה</strong>ודע<strong>ה</strong> לעיתונות של בנק <strong>ישראל</strong>: "קטע מתוך סקירת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>תפתחויות <strong>ה</strong>כלכליות בחודשים <strong>ה</strong>אחרונים<br />
שתופיע בקרוב: <strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום בשנים<br />
ב<strong>ה</strong>נח<strong>ה</strong> שתבוצע רפורמ<strong>ה</strong> בחוק פנסיית <strong>ה</strong>חוב<strong>ה</strong> שלא תביא לידי יריד<strong>ה</strong> בשיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong>.<br />
.2010<br />
,"2011-2012 יוני .2011<br />
,"2011-2012 יוני .2011<br />
9<br />
11<br />
12<br />
13<br />
15
ארגון <strong>ה</strong>- <strong>OECD</strong> <strong>ה</strong>וקם בשנת<br />
מבוא<br />
1948 תחת <strong>ה</strong>שם OEEC - Organization for European Economic<br />
,Cooperation<br />
במטר<strong>ה</strong> ליישם את<br />
תוכנית <strong>ה</strong>סיוע <strong>ה</strong>אמריקאית לאירופ<strong>ה</strong> לאחר מלחמת <strong>ה</strong>עולם<br />
1961<br />
<strong>ה</strong>שניי<strong>ה</strong> ("תוכנית מרשל"). בשנת <strong>ה</strong>וחלף שם <strong>ה</strong>ארגון ל- ,<strong>OECD</strong> <strong>ה</strong>ארגון לשיתוף פעול<strong>ה</strong><br />
ופיתוח כלכלי, לאחר ש<strong>ה</strong>צטרפו אליו מדינות לא אירופאיות. <strong>ה</strong>ארגון נודע גם בכינויים "מועדון<br />
<strong>ה</strong>מדינות <strong>ה</strong>חזקות" או "מועדון <strong>ה</strong>מדינות <strong>ה</strong>עשירות", תארים <strong>ה</strong>מצביעים על <strong>ה</strong>יוקר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מיוחסות<br />
לחברות בו.<br />
בשנת 2010 <strong>ה</strong>צטרפ<strong>ה</strong> מדינת <strong>ישראל</strong> כחבר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>-32 לארגון <strong>ה</strong>מדינות <strong>ה</strong>מתועשות, <strong>ה</strong>- .<strong>OECD</strong> קבלת<strong>ה</strong><br />
של <strong>ישראל</strong> לארגון מאשרת כי <strong>ישראל</strong> שייכת לקבוצת <strong>ה</strong>מדינות <strong>ה</strong>מפותחות ו<strong>ה</strong>מתקדמות מבחינ<strong>ה</strong><br />
כלכלית, מבחינת זכויות <strong>ה</strong>אזרח, <strong>ה</strong>מערכת <strong>ה</strong>משפטית ו<strong>ה</strong>מדיניות <strong>ה</strong>סוציאלית.<br />
<strong>ה</strong>צטרפות <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> לארגון מ<strong>ה</strong>וו<strong>ה</strong> מאין "חותמת איכות" וככזו צפוי<strong>ה</strong> לעודד <strong>ה</strong>שקעות זרות, לשפר<br />
את דירוג <strong>ה</strong>אשראי של <strong>ישראל</strong>, לפתוח אפיקים חדשים של <strong>ה</strong>דברות עם מדינות אחרות ועוד.<br />
כחלק מת<strong>ה</strong>ליך <strong>ה</strong><strong>ה</strong>צטרפות, מקדיש <strong>ה</strong>ארגון תשומת לב מחקרית רב<strong>ה</strong> לניתוח <strong>ישראל</strong> <strong>ה</strong>ארגון אינו<br />
מסתפק אך ורק ב<strong>ה</strong>צגת <strong>ה</strong>נתונים, אלא מצרף אלי<strong>ה</strong>ם <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> לקביעת מדיניות.<br />
בחודש מאי 2010 פרסם <strong>ה</strong>ארגון ספר בשם<br />
מופיעות <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> למדינת <strong>ישראל</strong> בתחום <strong>ה</strong>כלכלי ו<strong>ה</strong>חברתי שעיקרן:<br />
Policies" ,"Reviews of Labor Market and Social בו<br />
•<br />
•<br />
•<br />
<strong>ה</strong>עלאת שיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות בכוח <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> לרבות בקרב <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>חרדית ו<strong>ה</strong>מיעוט <strong>ה</strong>ערבי.<br />
<strong>ה</strong>פחתת שיעורי <strong>ה</strong>עוני בקרב משפחות עובדות.<br />
<strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>רחב<strong>ה</strong> ופריס<strong>ה</strong> מקיפ<strong>ה</strong> יותר של <strong>ה</strong><strong>ה</strong>ון <strong>ה</strong>אנושי <strong>ה</strong>קיים.<br />
עבוד<strong>ה</strong> זו נכתב<strong>ה</strong> במסגרת יוזמת זיכרון יעקב, אשר מטרת<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ינ<strong>ה</strong> גיבוש תכנית פעול<strong>ה</strong> שתממש את<br />
<strong>ה</strong>פוטנציאל <strong>ה</strong>כלכלי-חברתי <strong>ה</strong>טמון במדינת <strong>ישראל</strong>. <strong>ה</strong>פרויקט פועל מתוך <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כר<strong>ה</strong> שלמדינת <strong>ישראל</strong><br />
אין כיום תפיסת עולם, אסטרטגי<strong>ה</strong> כוללת ויעדים ברורים למדיניות חברתית, ו<strong>ה</strong>וא מנס<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>ביא<br />
לגיבושם של אל<strong>ה</strong>. <strong>ה</strong>שאיפ<strong>ה</strong> איננ<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>פיק עוד ניירות עמד<strong>ה</strong> מוצלחים, אלא לייצר תוכניות מעשיות<br />
וממוקדות אשר תבואנ<strong>ה</strong> לידי מימוש על ידי ממשלת <strong>ישראל</strong>.<br />
במ<strong>ה</strong>לך <strong>ה</strong>פגישות שנערכו במסגרת פרויקט זיכרון <strong>ה</strong>וחלט ש<strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> בפרויקט תתבצע בשלבים סביב<br />
מספר נושאי מפתח: שוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong><br />
–<br />
<strong>ה</strong>נובעים מ<strong>ה</strong>שוק <strong>ה</strong>חופשי. מדיניות <strong>ה</strong>רווח<strong>ה</strong><br />
–<br />
יצירת מקומות תעסוק<strong>ה</strong>, ומציאת פתרונות למוקדי אי שוויון<br />
ייעול <strong>ה</strong>מערך <strong>ה</strong>קיים ו<strong>ה</strong>וספת פתרונות לאוכלוסיות<br />
<strong>ה</strong>תלויות, <strong>ה</strong>פערים <strong>ה</strong>חברתיים ו<strong>ה</strong>עוני אל מול צמיח<strong>ה</strong> מוטת אי <strong>ה</strong>שוויון, ושיקום <strong>ה</strong>ביטחון <strong>ה</strong>כלכלי<br />
<strong>ה</strong>אישי.<br />
מטרת <strong>ה</strong>מחקר<br />
בעבוד<strong>ה</strong> זו ביקשנו לבדוק אילו מ<strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> למדינת <strong>ישראל</strong> נמצאות בת<strong>ה</strong>ליך יישום או<br />
תכנון, ו<strong>ה</strong>אם <strong>ה</strong>עלות <strong>ה</strong>תקציבית ש<strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> מתכוונת ל<strong>ה</strong>שקיע תוביל אות<strong>ה</strong> ליעד <strong>ה</strong>נדרש כפי שז<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>וגדר בדו"ח של <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong>.<br />
15
לצורך כך נציג את <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>ארגון למדינת <strong>ישראל</strong> ונפרט את פעולות <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> ליישום <strong>ה</strong><strong><strong>ה</strong>מלצות</strong><br />
מאז פרסומן. לאחר מכן נבחן את <strong>ה</strong>עלויות ליישום <strong>ה</strong><strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>שפעות על <strong>ה</strong>משק <strong>ה</strong>נובעות מכך.<br />
שיטת <strong>ה</strong>מחקר<br />
את <strong>ה</strong>מידע בנוגע לפעולות <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> מצאנו בתקציב <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> לשנים 2011-2012, <strong>ה</strong>ודעות לעיתונות<br />
ופרסומים של משרדי <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שונים ורשות <strong>ה</strong>מיסים ב<strong>ישראל</strong>, <strong>ה</strong>חלטות ממשל<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>צעות חוק,<br />
פרסומי בנק <strong>ישראל</strong>, ותוכנית <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> של משרדי <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> לשנת 2011. נעזרנו גם בנתונים מ<strong>ה</strong>לשכ<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong><strong>מרכז</strong>ית לסטטיסטיק<strong>ה</strong>, ביטוח לאומי ומקורות נוספים.<br />
על מנת לחשב את <strong>ה</strong>עלויות <strong>ה</strong>שונות נעזרנו במקורות <strong>ה</strong>מידע שצוינו לעיל ובמחקרים שונים, וביצענו<br />
<strong>ה</strong>ערכות ותחשיבים כלכליים. ב<strong>ה</strong>תבסס על <strong>ה</strong>נחות על <strong>ה</strong>משק ערכנו סימולציות ומ<strong>ה</strong>ן <strong>ה</strong>פקנו את<br />
<strong>ה</strong>עלויות של <strong>ה</strong>צעדים כפי שיפורט ל<strong>ה</strong>לן.<br />
מבנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong><br />
לאחר <strong>ה</strong>צגת כל <strong>ה</strong>מלצ<strong>ה</strong> כפי שזו מופיע<strong>ה</strong> בדו"ח של ארגון <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> למדיניות <strong>ה</strong>חברתית כלכלית<br />
ב<strong>ישראל</strong>, מפורטות פעולות <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> באותו <strong>ה</strong>תחום (חקיקות, <strong>ה</strong>חלטות, תוכניות עבוד<strong>ה</strong>, ועדות<br />
וכו'), <strong>ה</strong>עלות <strong>ה</strong>משוערת ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>שפע<strong>ה</strong> של יישום אות<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מלצ<strong>ה</strong>. עם סיום <strong>ה</strong>צגת <strong>ה</strong><strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> מופיע<strong>ה</strong> טבל<strong>ה</strong><br />
אשר מסכמת את <strong>ה</strong>עלויות (<strong>ה</strong><strong>ה</strong>ערכ<strong>ה</strong> שלנו מול <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> ש<strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> מייעדת לנושא).<br />
16
פירוט <strong>ה</strong><strong><strong>ה</strong>מלצות</strong>, יישומן ו<strong>ה</strong>שפעתם על <strong>ה</strong>משק<br />
ארגון <strong>ה</strong>- <strong>OECD</strong> מתוו<strong>ה</strong> ארבע<strong>ה</strong> יעדים <strong>מרכז</strong>יים על מנת ל<strong>ה</strong>קטין את <strong>ה</strong>פערים <strong>ה</strong>קיימים בין <strong>ישראל</strong><br />
לשאר מדינות <strong>ה</strong>ארגון וכדי ל<strong>ה</strong>פוך את <strong>ה</strong>חבר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong><strong>ישראל</strong>ית ל<strong>ה</strong>וגנת יותר תוך שמיר<strong>ה</strong> על קצב צמיח<strong>ה</strong><br />
מ<strong>ה</strong>יר.<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
ארבעת <strong>ה</strong>יעדים <strong>ה</strong><strong>מרכז</strong>יים אשר עומדים ב<strong>מרכז</strong> <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>ארגון:<br />
<strong>ה</strong>בטחת צמיח<strong>ה</strong> ארוכת טווח תוך שמיר<strong>ה</strong> על אינפלצי<strong>ה</strong> נמוכ<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>קמת מנגנונים לבלימת<br />
זעזועים כלכליים חיצוניים.<br />
<strong>ה</strong>עלאת שיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות בכוח <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> לרבות בקרב <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> חרדית ו<strong>ה</strong>מיעוט <strong>ה</strong>ערבי.<br />
<strong>ה</strong>פחתת שיעורי <strong>ה</strong>עוני בקרב משפחות עובדות.<br />
<strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>רחב<strong>ה</strong> ופריס<strong>ה</strong> מקיפ<strong>ה</strong> יותר של <strong>ה</strong><strong>ה</strong>ון <strong>ה</strong>אנושי <strong>ה</strong>קיים.<br />
בפרק ז<strong>ה</strong> נציג את <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> ארגון <strong>ה</strong>- ,<strong>OECD</strong> נפרט את פעולות <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> באותו <strong>ה</strong>תחום (חקיקות,<br />
<strong>ה</strong>חלטות, תוכניות עבוד<strong>ה</strong>, ועדות וכו'), נציג גם את <strong>ה</strong>משאבים ש<strong>ה</strong>וקדשו ואת <strong>ה</strong>עלות <strong>ה</strong>משוערת של<br />
יישום <strong>ה</strong><strong>ה</strong>מלצ<strong>ה</strong>.<br />
נתייחס בתחיל<strong>ה</strong> ליעד <strong>ה</strong>ראשון כפי שמופיע בדו"ח <strong>ה</strong>ארגון, את <strong>ה</strong>יעדים <strong>ה</strong>באים נסקור ב<strong>ה</strong>משך תוך<br />
<strong>ה</strong>תייחסות פרטנית לכלל <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>ארגון.<br />
<strong>ה</strong>בטחת צמיח<strong>ה</strong> ארוכת טווח תוך שמיר<strong>ה</strong> על אינפלצי<strong>ה</strong> נמוכ<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>קמת מנגנונים לבלימת<br />
זעזועים כלכליים חיצוניים.<br />
.1<br />
בשנים<br />
2010-2009<br />
חוות<strong>ה</strong> <strong>ישראל</strong> צמיח<strong>ה</strong> מ<strong>ה</strong>יר<strong>ה</strong> יותר מאשר בכל אחת ממדינות ,<strong>OECD</strong> אך עם<br />
זאת רמת <strong>ה</strong>תוצר לנפש ב<strong>ישראל</strong> עדיין מ<strong>ה</strong>וו<strong>ה</strong> רק כ-84% אחוזים מרמתו <strong>ה</strong>ממוצעת במדינות<br />
16<br />
P. קיימים כיום מספר גורמים <strong>ה</strong>פועלים לתמיכת <strong>ה</strong>יציבות <strong>ה</strong>כלכלית, ל<strong>ה</strong>גברת <strong>ה</strong>יציבות של<br />
<strong>ה</strong>ארגוןP15F<br />
<strong>ה</strong>משק בפני זעזועים חיצוניים ול<strong>ה</strong>משך <strong>ה</strong>צמיח<strong>ה</strong>, בין גורמים אלו ניתן למנות: גידול מתמשך<br />
בשיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> (על כך בפירוט ב<strong>ה</strong>משך), עודף בחשבון <strong>ה</strong>שוטף, מדיניות מוניטארית אחראית<br />
ו<strong>ה</strong>פחת<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>דרגתית של <strong>ה</strong>חוב <strong>ה</strong>ציבורי. על מנת ל<strong>ה</strong>בטיח את <strong>ה</strong>משך <strong>ה</strong>פחתת <strong>ה</strong>חוב <strong>ה</strong>ציבורי ובמקביל<br />
עידוד <strong>ה</strong>צמיח<strong>ה</strong> במשק, אושר בחודש מרץ כלל פיסקאלי חדש לחישוב מגבלת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong><br />
ממשלתית תוך שמיר<strong>ה</strong> על תקרת <strong>ה</strong>גירעון <strong>ה</strong>קיימת בחוק (חוק <strong>ה</strong>פחתת <strong>ה</strong>גירעון ו<strong>ה</strong>גבלת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>תקציבית). על פי <strong>ה</strong>כלל <strong>ה</strong>חדש, קצב <strong>ה</strong>גידול של סך <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית יתבסס על <strong>ה</strong>צמיח<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>ממוצעת בעשור <strong>ה</strong>אחרון, תוך <strong>ה</strong>תאמ<strong>ה</strong> ליעד של יחס <strong>ה</strong>חוב לתוצר (60%). <strong>ה</strong>כלל מגדיר תוואי של<br />
תקרת גרעון ממשלתי פוחתת, שבמקר<strong>ה</strong> של חריג<strong>ה</strong> ממנ<strong>ה</strong> יש לבחור בין <strong>ה</strong>גדלת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנסות ל<strong>ה</strong>קטנת<br />
17<br />
.P<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצאות אל מתחת לתוואי שמאפשרת תקרת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצאותP16F<br />
2010<br />
17<br />
16<br />
17<br />
פרק א' - <strong>ה</strong>משק ו<strong>ה</strong>מדיניות <strong>ה</strong>כלכלית, דו"ח בנק <strong>ישראל</strong> לשנת 2010, ירושלים.<br />
פרק ו' - <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>רחב<strong>ה</strong>, שירותי<strong>ה</strong> ומימונם, דו"ח בנק <strong>ישראל</strong> לשנת 2010, ירושלים.
ב<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> לקודמו, <strong>ה</strong>כלל <strong>ה</strong>חדש קובע תקרת <strong>ה</strong>וצאות גבו<strong>ה</strong><strong>ה</strong> יותר אך כפי שצוין בדו"ח בנק <strong>ישראל</strong><br />
2010 לשנת<br />
כי "<strong>ה</strong>עמיד<strong>ה</strong> ביעדי <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>פחתת <strong>ה</strong>גרעון ת<strong>ה</strong>וו<strong>ה</strong> אתגר לא פשוט [...] רמת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצאות<br />
<strong>ה</strong>נגזרות מ<strong>ה</strong>חלטות <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> על תוכניות ספציפיות בתחומי <strong>ה</strong>ביטחון, <strong>ה</strong>חינוך, <strong>ה</strong>רווח<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>תשתיות כבר<br />
גבו<strong>ה</strong><strong>ה</strong> במקצת מתקרת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצאות <strong>ה</strong>קבוע<strong>ה</strong> בחוק ל-2013 מ<strong>ה</strong> שמקטין את <strong>ה</strong>סיכוי שגידול <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצאות יואט על<br />
18<br />
P, ולדבריו של ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, סגן מנ<strong>ה</strong>ל מחלקת <strong>ה</strong>מחקר<br />
מנת לסייע ב<strong>ה</strong>פחתת <strong>ה</strong>גרעון"P17F<br />
בבנק <strong>ישראל</strong> "רק במצב של שיעור צמיח<strong>ה</strong> אשר עומד על מעל חמיש<strong>ה</strong> אחוזים לשנ<strong>ה</strong>, ניתן י<strong>ה</strong>י<strong>ה</strong> לממש את<br />
19<br />
P. יש לציין כי לפי תחזית <strong>ה</strong>צמיח<strong>ה</strong> לשנת 2011 שיעור <strong>ה</strong>צמיח<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>תוכנית תוך שמיר<strong>ה</strong> על יעדי <strong>ה</strong>גירעון"P18F<br />
אכן צפוי לעמוד על קצב ז<strong>ה</strong> אך קיימים סיכויים נמוכים בלבד כי <strong>ה</strong>משק יצמח בשיעורים ז<strong>ה</strong>ים גם<br />
בשנים <strong>ה</strong>באות.<br />
<strong>ה</strong>גבלות אלו על <strong>ה</strong>גירעון ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית <strong>ה</strong>תומכות ביריד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>דרגתית ביחס <strong>ה</strong>חוב לתוצר <strong>ה</strong>ן<br />
בעלות חשיבות בתמיכ<strong>ה</strong> בצמיח<strong>ה</strong> בת קיימא. יחס <strong>ה</strong>חוב לתוצר אומנם ירד בתום שנת לרמ<strong>ה</strong><br />
שאף נמוכ<strong>ה</strong> מרמתו ערב <strong>ה</strong>משבר, אך עם זאת, רמתו עדיין גבו<strong>ה</strong><strong>ה</strong> (76.2%) וחריג<strong>ה</strong> מ<strong>ה</strong>יעד שנקבע<br />
ל<strong>ה</strong>פחתת יחס <strong>ה</strong>חוב לתוצר צפוי<strong>ה</strong> לגרור בעקבותי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שפעות שליליות נרחבות.<br />
2010<br />
אכיפ<strong>ה</strong> אפקטיבית של חוקי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong>, לרבות שכר מינימום, תנאי <strong>ה</strong>עסק<strong>ה</strong>, ו<strong>ה</strong>גדלת<br />
<strong>ה</strong>משאבים (למשל מספר מפקחי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>) שיאפשרו פיקוח <strong>ה</strong>דוק יותר.<br />
.2<br />
•<br />
על מנת לספק אכיפ<strong>ה</strong> קפדנית יותר של חוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> נקט<strong>ה</strong> פעולות בתחומים שונים:<br />
<strong>ה</strong>גדלת <strong>ה</strong>פיקוח באגף <strong>ה</strong>אכיפ<strong>ה</strong>, חקיק<strong>ה</strong> וקביעת <strong>ה</strong>וראות.<br />
כיום מועסקים באגף <strong>ה</strong>אכיפ<strong>ה</strong> כ-70 מפקחים, לאחר שמספר <strong>ה</strong>תקנים לפקחים <strong>ה</strong>וגדל בשנ<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>אחרונ<strong>ה</strong> מ-16 ל-45, וכן נוספו 57 סטודנטים <strong>ה</strong>עובדים בחצי משר<strong>ה</strong>. מספר ז<strong>ה</strong> של מפקחים מ<strong>ה</strong>וו<strong>ה</strong><br />
כמפקח אחד לכל 40 אלף משרות, מספר קטן יחסית לתקן <strong>ה</strong>עולמי אשר עומד על מפקח אחד לכל<br />
20<br />
.P<br />
עשרת אלפים משרותP19F<br />
6<br />
21<br />
P, קובע כי מי שעוסק במתן שירות<br />
לחוק <strong>ה</strong>עסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדםP20F<br />
באמצעות עובדיו, בתחומי <strong>ה</strong>שמיר<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>אבטח<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>ניקיון צריך לקבל רישיון מאת משרד <strong>ה</strong>תמ"ת.<br />
אחד <strong>ה</strong>תנאים לקבלת רישיון <strong>ה</strong>וא כי על מבקש <strong>ה</strong>רישיון ל<strong>ה</strong>מציא ערוב<strong>ה</strong> מתאימ<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>בטחת זכויות<br />
<strong>ה</strong>עובדים. גוב<strong>ה</strong> מדרגות <strong>ה</strong>ערוב<strong>ה</strong> שנקבעו על ידי ועדת <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> ינוע ב<strong>ה</strong>תאם ל<strong>ה</strong>וצאותיו <strong>ה</strong>חודשיות<br />
של <strong>ה</strong>קבלן בגין שכר עובדים. <strong>ה</strong>רישוי וכספי <strong>ה</strong>ערוב<strong>ה</strong>, שמשרד <strong>ה</strong>תמ"ת יכול לחלט ב<strong>ה</strong>חלט<strong>ה</strong> מנ<strong>ה</strong>לית,<br />
נועדו ל<strong>ה</strong>קשות על חברות שירותים בענפים רגישים אלו ל<strong>ה</strong>עסיק עובדים בלי לממש את מלוא<br />
זכויותי<strong>ה</strong>ם <strong>ה</strong>קבועות בחוק, ולחזק את <strong>ה</strong>פיקוח על קבלני <strong>ה</strong>שירות על מנת לשמור על זכויותי<strong>ה</strong>ם של<br />
עובדים חלשים במשק.<br />
• תיקון<br />
•<br />
<strong>ה</strong>ורא<strong>ה</strong> נוספת שמטרת<strong>ה</strong> ליצור כוח <strong>ה</strong>רתע<strong>ה</strong> לקיום זכויותי<strong>ה</strong>ם של <strong>ה</strong>עובדים בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> נקבע<strong>ה</strong><br />
על ידי משרד <strong>ה</strong>תמ"ת בחודש יוני 2010. <strong>ה</strong>ורא<strong>ה</strong> זו קובעת כי מתן סיוע על-ידי <strong>ה</strong>משרד יותנ<strong>ה</strong> בכך<br />
18<br />
18<br />
19<br />
20<br />
פרק ו' - <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>רחב<strong>ה</strong>, שירותי<strong>ה</strong> ומימונם, דו"ח בנק <strong>ישראל</strong> לשנת 2010, ירושלים.<br />
<strong>ה</strong>ודע<strong>ה</strong> לעיתונות: עיקרי דבריו של ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי ביום <strong>ה</strong>עיון של מכון פאלק באוניברסיט<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>עברית<br />
בירושלים שנערך 29.5.11, בנק <strong>ישראל</strong> - מחלקת דוברות ו<strong>ה</strong>סבר<strong>ה</strong> כללית.<br />
פרק ח', סוגיות במדיניות <strong>ה</strong>רווח<strong>ה</strong>, דו"ח בנק <strong>ישראל</strong> לשנת<br />
תיקון ז<strong>ה</strong> נכנס לתוקף בתאריך <strong>ה</strong>1/1/10.<br />
2010, ירושלים.<br />
21
ש<strong>ה</strong>מבקש לא <strong>ה</strong>ורשע ולא נקנס בגין עבירות מסוימות בתחום דיני <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, או בעבירות שונות לפי<br />
חוק עובדים זרים וכי <strong>ה</strong>וא מתחייב לשמור על זכויות עובדיו בתקופת <strong>ה</strong>סיוע.<br />
₪<br />
2011<br />
2010<br />
עלות יישום: <strong>ה</strong>תקציב לפיקוח על חוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> גדל בשנת ב-2,126,000 לסך של<br />
(תוספת של 25% ביחס לשנת 2010), תוספת זו נמוכ<strong>ה</strong> באופן משמעותי מ<strong>ה</strong>נדרש, על<br />
פי אומדנים שערכנו יש צורך בתוספת של כ-27 מיליון ₪ על מנת ל<strong>ה</strong>תאים לתקן <strong>ה</strong>עולמי.<br />
לתפעול חוק קבלני כוח אדם (<strong>ה</strong>ער<strong>ה</strong>: חוק ז<strong>ה</strong> קובע מתן רישיונות<br />
בשנת<br />
לעסוק כקבלני כוח עבוד<strong>ה</strong>. בשנת <strong>ה</strong>אחריות עבר<strong>ה</strong> למשרד <strong>ה</strong>פנים). סעיף אשר אינו מופיע<br />
בסעיפי <strong>ה</strong>תקציב לשנת 2011, ובמקומו מופיעים <strong>ה</strong>סעיפים <strong>ה</strong>באים: תפעול פעולות ל<strong>ה</strong>סדר<strong>ה</strong> ואכיפת<br />
₪, ותמיכ<strong>ה</strong> במוסדות ציבור <strong>ה</strong>מעניקים מידע וסיוע לעובדים בעניין<br />
חוקי עבוד<strong>ה</strong><br />
זכויותי<strong>ה</strong>ם<br />
22<br />
P<br />
P21F 10,419,000<br />
2010 <strong>ה</strong>וקצבו ₪ 5,770,000<br />
6,116,000 -<br />
.₪ 1,000,000 -<br />
2011<br />
<strong>ה</strong>שפעות כלכליות חברתיות: סך <strong>ה</strong>עלות <strong>ה</strong>תקציבית לאכיפת חוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> לשנת מ<strong>ה</strong>וו<strong>ה</strong><br />
כעשר<strong>ה</strong> וחצי ניתן לצפות שמרבית <strong>ה</strong>עלות תקוזז על ידי <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנסות שיתקבלו מ<strong>ה</strong>קנסות<br />
שיוטלו. לפי נתוני אכיפ<strong>ה</strong> ממינ<strong>ה</strong>ל <strong>ה</strong>סדר<strong>ה</strong> ואכיפ<strong>ה</strong> של משרד <strong>ה</strong>תמ"ת, במ<strong>ה</strong>לך שנת<br />
קנסות בסכום של כ-9.5 מיליון ₪ לעומת עלות תקציבית של 8.3 מיליון ₪ באות<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong>, כך שלא זו<br />
בלבד ש<strong>ה</strong>משאבים <strong>ה</strong>מוקצים לפיקוח על חוקי עבוד<strong>ה</strong> מועטים אלא <strong>ה</strong>ם אף יוצרים עודף חיובי לכן<br />
אין <strong>ה</strong>סבר <strong>ה</strong>מניח את <strong>ה</strong>דעת מדוע אין <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> מקצ<strong>ה</strong> משאבים נוספים לפיקוח על חוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>.<br />
ניתן לצפות שאכיפ<strong>ה</strong> קפדנית יותר של חוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> תביא ל<strong>ה</strong>קטנת תחולת <strong>ה</strong>עוני, כך למשל במיד<strong>ה</strong><br />
שבשנת 2012 שכר מינימום ייאכף במלואו תחולת <strong>ה</strong>עוני צפוי<strong>ה</strong> לרדת בשיעור של<br />
במיד<strong>ה</strong> שחוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> אכן נאכפים, יגדל <strong>ה</strong>תמריץ ל<strong>ה</strong>שתלב בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, אך מנגד, <strong>ה</strong>גדלת עלויות<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>עסק<strong>ה</strong> צפוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>קטין את <strong>ה</strong>ביקוש לעובדים בקרב עובדים לא מקצועיים.<br />
2010 <strong>ה</strong>וטלו 831<br />
23<br />
P. מצד אחד<br />
P22F0.6%<br />
מליון ₪.<br />
<strong>ה</strong>רחבת <strong>ה</strong>מדיניות <strong>ה</strong>אקטיבית בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> בין <strong>ה</strong>יתר באמצעות <strong>ה</strong>רחבת מסגרות <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>מקצועית, <strong>ה</strong>רחבת מעונות <strong>ה</strong>יום (לרבות <strong>ה</strong>גדלת זמינותן לאלו ש<strong>ה</strong>כנסתן תלוי<strong>ה</strong><br />
ב<strong>ה</strong>שתתפות במסגרות לעידוד תעסוק<strong>ה</strong> כגון וויסקונסין) פריס<strong>ה</strong> ארצית של תוכנית<br />
וויסקונסין ועריכת שינוים מבניים בתוכנית, לדוגמ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>גברת <strong>ה</strong>תחרות בין <strong>ה</strong>חברות <strong>ה</strong>שונות<br />
למציאת תעסוק<strong>ה</strong> למשתתפים בתוכנית ושינוי מדיניות <strong>ה</strong>תמריצים. <strong>ה</strong>מלצ<strong>ה</strong> נוספת <strong>ה</strong>יא<br />
שיתוף של חברות כוח אדם ארגונים לא ממשלתיים ורשויות מקומיות בתוכנית.<br />
.3<br />
•<br />
U<strong>ה</strong>גדלת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>עלאת שיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות בכוח <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>:<br />
לא חל גידול בסך <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>תקציבית לעידוד <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong>. בשנת<br />
2011<br />
תקציב <strong>ה</strong>אגף לתעסוקת<br />
נשים גדל ב-46.2% ועומד <strong>ה</strong>יום על כמיליארד ₪ כאשר עיקר <strong>ה</strong>גידול נובע מ<strong>ה</strong>גדל<strong>ה</strong> ניכרת של סבסוד<br />
<strong>ה</strong>ש<strong>ה</strong>ות בצ<strong>ה</strong>רונים. <strong>ה</strong>תקציב <strong>ה</strong>מיועד לסבסוד מעונות יום ומשפחתונים גדל בכ-277 מיליון<br />
₪<br />
מ<strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>קודמת ועומד כעת על כ-929 מליון ₪. גם <strong>ה</strong>תקציב <strong>ה</strong>מיועד לאגף ל<strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> מקצועית ירד<br />
19<br />
22<br />
23<br />
מתוך תקציב <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> לשנים 2011-2012, אגף <strong>ה</strong>תקציבים במשרד <strong>ה</strong>אוצר.<br />
מתוך: "סקירת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>תפתחויות <strong>ה</strong>כלכליות בחודשים <strong>ה</strong>אחרונים", בנק <strong>ישראל</strong>, יוני<br />
.2011
1<br />
,2010<br />
.₪<br />
•<br />
<strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> בכ-3% ביחס לתקציב שנת ומתוקצב <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> בכ-601 מיליון ₪. תקציב שירות <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong><br />
24<br />
.P<br />
נשאר <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> כמעט ללא שינוי, ועומד על כ- 136 מיליון P23F₪<br />
בחודש ינואר <strong>ה</strong>אחרון <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סתדרות ולשכת <strong>ה</strong>תיאום של <strong>ה</strong>ארגונים <strong>ה</strong>כלכליים <strong>ה</strong>גיעו לסיכום על<br />
<strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום ל-4,300 בחודש אפריל <strong>ה</strong>וחלט כי <strong>ה</strong>עלא<strong>ה</strong> זו תחול על כלל <strong>ה</strong>עובדים<br />
במשק ב<strong>ה</strong>תאם ל<strong>ה</strong>סדר בין שר <strong>ה</strong>אוצר ליו"ר <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סתדרות. <strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום תתבצע בשתי<br />
פעימות: <strong>ה</strong>פעימ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> תתבצע ב- ביולי ותביא ל<strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום מ-<br />
לחודש ל- ₪. 4,100 <strong>ה</strong>פעימ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שניי<strong>ה</strong> תחול ב באוקטובר ותעל<strong>ה</strong> את <strong>ה</strong>שכר עד לגוב<strong>ה</strong> של<br />
<strong>ה</strong>עלות <strong>ה</strong>תקציבית ברוטו לשנים 2011-2013 של <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סכם נאמד בטווח שבין<br />
ל-1.2 מיליארד ובכ-570 מיליון נטו (בקיזוז <strong>ה</strong>חיסכון <strong>ה</strong>תקציבי <strong>ה</strong>צפוי כתוצא<strong>ה</strong> משינוים<br />
25<br />
.P<br />
ב<strong>ה</strong>סכם עם <strong>ה</strong>סתדרות <strong>ה</strong>עובדים במסגרת <strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום)P24F<br />
₪ 3,890<br />
700 מיליון ₪<br />
2012<br />
2011<br />
1<br />
₪<br />
₪<br />
.₪ 4,300<br />
•<br />
אמצעי מדיניות נוספים שנועדו לעודד <strong>ה</strong>שתלבות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ם מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי, אכיפת<br />
חוקי עבוד<strong>ה</strong> וצמצום מספרם של <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים. אמצעים אלו יפורטו ב<strong>ה</strong>משך.<br />
2011<br />
מיליוני ₪).<br />
427<br />
2013<br />
עלות: בנק <strong>ישראל</strong> אמד את <strong>ה</strong>תוספת <strong>ה</strong>תקציבית בעקבות עדכון שכר <strong>ה</strong>מינימום לשנים עד<br />
<strong>ה</strong>ערכ<strong>ה</strong> נמוכ<strong>ה</strong> מעט ביחס לאומדן משרד <strong>ה</strong>אוצר (570<br />
בלפחות<br />
ב<strong>ה</strong>תבסס על אומדנים אלו ותחת <strong>ה</strong>נחות <strong>ה</strong>עלות בשנת נאמד<strong>ה</strong> על ידינו בכ-135-175<br />
2011<br />
27<br />
,P<br />
ז<strong>ה</strong>ותP26F<br />
26<br />
P<br />
מיליוני P25F₪<br />
מיליוני ₪.<br />
<strong>ה</strong>שפעות כלכליות חברתיות: <strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום צפוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>גדיל את <strong>ה</strong>כנסתם של <strong>ה</strong>עשירונים<br />
<strong>ה</strong>נמוכים אך ב<strong>ה</strong>נח<strong>ה</strong> שלא יחול שיפור בציות לחוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שפע<strong>ה</strong> על תחולת <strong>ה</strong>עוני צפוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>יות<br />
28<br />
P). מאחר ש<strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום לוות<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>סכם בין נציגי <strong>ה</strong>עובדים<br />
נמוכ<strong>ה</strong> (יריד<strong>ה</strong> של 0.1% בלבד P27F<br />
לנציגי <strong>ה</strong>מעסיקים <strong>ה</strong>שפעותי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שליליות על <strong>ה</strong>ביקוש לעובדים בטווח <strong>ה</strong>קצר ת<strong>ה</strong>יינ<strong>ה</strong> מצומצמות<br />
לפחות מצדם של <strong>ה</strong>מעסיקים <strong>ה</strong>מיוצגים ב<strong>ה</strong>סכם. עדכון שכר <strong>ה</strong>מינימום כרוך גם בעלות תקציבית<br />
משמעותית בעקבות <strong>ה</strong>עלאת שכרם של עובדי <strong>ה</strong>מגזר <strong>ה</strong>ציבורי.<br />
בשנים <strong>ה</strong>אחרונות גדל משמעותית תקציב <strong>ה</strong>אגף לתעסוקת נשים ובמקביל חל<strong>ה</strong> עלי<strong>ה</strong> חד<strong>ה</strong> בשיעור<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות של נשים בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> יתכן שניתן לראות בכך תוצא<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>גדלת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> בעידוד<br />
תעסוקת נשים.<br />
Uפריס<strong>ה</strong> ארצית של תוכנית וויסקונסין ועריכת שינוים מבניים בתוכנית:<br />
ב<strong>ה</strong>חלטת ממשל<strong>ה</strong> מס' 3994 ש<strong>ה</strong>תקבל<strong>ה</strong> באוגוסט<br />
2008<br />
נקבע כי <strong>ה</strong>פריס<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ארצית תחל במ<strong>ה</strong>לך שנת<br />
2010, תתבצע בו זמנית בכל חלקי <strong>ה</strong>ארץ, תוך זימון <strong>ה</strong>דרגתי של <strong>ה</strong>משתתפים בכל אזור ואזור,<br />
במועדים קצובים ובמ<strong>ה</strong>לך תקופ<strong>ה</strong> של 24 חודשים, אשר תתפרס על פני שלוש שנות תקציב ותסתיים<br />
במ<strong>ה</strong>לך שנת 2012, נקבע עוד כי <strong>ה</strong>תוכנית תורחב ותכלול גם משתתפים מעל גיל<br />
ממשל<strong>ה</strong> מס'<br />
.45<br />
159<br />
ש<strong>ה</strong>תקבל<strong>ה</strong> בחודש מאי<br />
2009<br />
ב<strong>ה</strong>חלטת<br />
נקבע כי <strong>ה</strong><strong>ה</strong>חל<strong>ה</strong> <strong>ה</strong><strong>ה</strong>דרגתית תושלם עד תום שנ<strong>ה</strong><br />
.2011<br />
20<br />
24<br />
25<br />
26<br />
27<br />
כל <strong>ה</strong>נתונים בסעיף ז<strong>ה</strong> מובאים מתוך תקציב <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> לשנים 2011-2012, אגף <strong>ה</strong>תקציבים במשרד <strong>ה</strong>אוצר.<br />
מתוך טיוטת חוק שכר <strong>ה</strong>מינימום (<strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום-<strong>ה</strong>וראת שע<strong>ה</strong>), <strong>ה</strong>תשע"א-2011, <strong>ה</strong>סמכת ועדת<br />
<strong>ה</strong>שרים לענייני חקיק<strong>ה</strong>.<br />
מתוך: "סקירת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>תפתחויות <strong>ה</strong>כלכליות בחודשים <strong>ה</strong>אחרונים", בנק <strong>ישראל</strong>, יוני<br />
ב<strong>ה</strong>נח<strong>ה</strong> כי עליית שכר <strong>ה</strong>מינימום לא תביא לשינוי בתעסוק<strong>ה</strong> וב<strong>ה</strong>נח<strong>ה</strong> שאלמלא <strong>ה</strong>עלאתו שכר <strong>ה</strong>מינימום <strong>ה</strong>י<strong>ה</strong><br />
מתעדכן ב<strong>ה</strong>תאם לעליית <strong>ה</strong>שכר <strong>ה</strong>ממוצע על פי <strong>ה</strong>מנגנון <strong>ה</strong>קבוע בחוק (47.5% מ<strong>ה</strong>שכר <strong>ה</strong>ממוצע).<br />
28<br />
"סקירת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>תפתחויות <strong>ה</strong>כלכליות בחודשים <strong>ה</strong>אחרונים", יוני 2011.
2002<br />
2010<br />
29<br />
ב<strong>ה</strong>חלטת ממשל<strong>ה</strong> מס'<br />
כפי שנקבע בתחיל<strong>ה</strong>. ולא עד תום שנתיים ממנו מיום <strong>ה</strong>תחיל<strong>ה</strong>, נקבע כי <strong>ה</strong>תוכנית תיושם בפריס<strong>ה</strong> ארצית תוך שינויים שיסוכמו בין שר<br />
ש<strong>ה</strong>תקבל<strong>ה</strong> בחודש יולי <strong>ה</strong>תעשיי<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>מסחר ו<strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> לבין שר <strong>ה</strong>אוצר.<br />
עד לפקיעת <strong>ה</strong>וראת-<strong>ה</strong>חוק <strong>ה</strong>זמנית,<br />
במתכונת<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מצומצמת <strong>ה</strong>משיכ<strong>ה</strong> לפעול וויסקונסין 1Tתוכנית <strong>ה</strong>וראת <strong>ה</strong>חוק פקע<strong>ה</strong> עקב סירוב<strong>ה</strong> של וועדת <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>רווח<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>בריאות<br />
באפריל בתאריך .2010<br />
של <strong>ה</strong>כנסת ל<strong>ה</strong>אריך את <strong>ה</strong>תוכנית במתכונת<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>קיימת 1T. עקב כך<br />
ל<strong>ה</strong>רחיב את <strong>ה</strong>תוכנית בפריס<strong>ה</strong> ארצית <strong>ה</strong>וצע<strong>ה</strong> תוכנית חדש<strong>ה</strong>.<br />
וב<strong>ה</strong>תאם ל<strong>ה</strong>חלטות <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong><br />
2010<br />
29<br />
:P<br />
<strong>ה</strong>צעת חוק לשילוב מקבלי גמלאות בעבוד<strong>ה</strong> P28F<br />
בחודש אוקטובר עבר<strong>ה</strong> תכנית ויסקונסין תחת שמ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>חדש ("שילוב מקבלי גמלאות בעבוד<strong>ה</strong>")<br />
בקריא<strong>ה</strong> ראשונ<strong>ה</strong> ואף שולב<strong>ה</strong> בתחיל<strong>ה</strong> במסגרת חוק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סדרים אך לבסוף פוצל<strong>ה</strong> ממנו. מוצע כי<br />
30<br />
וכי תופעל בדומ<strong>ה</strong> לתוכנית וויסקונסין על ידי קבלני משנ<strong>ה</strong><br />
P<br />
<strong>ה</strong>תוכנית תורחב לפריס<strong>ה</strong> ארציתP29F<br />
ש<strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> תתקשר עימם לצורך ז<strong>ה</strong>. בתוכנית <strong>ה</strong>חדש<strong>ה</strong> נערכו מספר שינוים ברוח <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> ארגון<br />
<strong>ה</strong><strong>OECD</strong> ובראשם יצירת קשר בין תגמול <strong>ה</strong>מפעיל עבור <strong>ה</strong>שמת מקבלי <strong>ה</strong>גמלאות בעבוד<strong>ה</strong> לבין<br />
<strong>ה</strong>תוספת <strong>ה</strong>מצטברת ל<strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> מעבוד<strong>ה</strong> של מקבלי <strong>ה</strong>גמלאות לאורך כל <strong>ה</strong>תכנית. למעש<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>תמריץ<br />
<strong>ה</strong>ופך ל<strong>ה</strong>יות כז<strong>ה</strong> אשר מתגמל <strong>ה</strong>שמות ארוכות, במשכורות גבו<strong>ה</strong>ות ככל <strong>ה</strong>ניתן, ולא רק את מספר<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>שמות. <strong>ה</strong>מלצ<strong>ה</strong> נוספת של <strong>ה</strong>ארגון <strong>ה</strong>מיושמת במתוו<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>חדש, <strong>ה</strong>יא שתנאי <strong>ה</strong>מכרזים בנויים כך<br />
שיעודדו גורמים ציבוריים ומלכ"רים.<br />
מוצע כי תחילתו של <strong>ה</strong>חוק ת<strong>ה</strong>י<strong>ה</strong> בינואר עד לימי כתיבת דו"ח ז<strong>ה</strong> טרם אושר <strong>ה</strong>משך אישור<br />
<strong>ה</strong>תוכנית.<br />
2012 אך<br />
2010<br />
₪ 20,426,000<br />
עלות ו<strong>ה</strong>שפעות כלכליות חברתיות: בתקציב משרד <strong>ה</strong>תמ"ת לשנת יועדו לתוכנית מ<strong>ה</strong>ל"ב<br />
בלבד על מנת ליישם<br />
<strong>ה</strong>וקצו בכל שנ<strong>ה</strong><br />
לעומת זאת בשנים<br />
לפיתוח תוכניות לשילוב אוכלוסיות בשוק<br />
את <strong>ה</strong>תוכנית בפריס<strong>ה</strong> ארצית ותוספת של<br />
<strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>.<br />
31<br />
P שליוו<strong>ה</strong> את <strong>ה</strong>תוכנית ומ<strong>ה</strong>וועד<strong>ה</strong> לבחינת מדיניות <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> עול<strong>ה</strong> כי<br />
מ<strong>ה</strong>דו"ח <strong>ה</strong>מסכם של <strong>ה</strong>מחקרP30F<br />
32<br />
P בקרב <strong>ה</strong>משתתפים בתוכנית עלו משמעותית (גידול מ-41.8% ל-52.2%) ושיפור<br />
שיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong>P31F<br />
נרשם בשכרם <strong>ה</strong>חודשי (גידול של 32%). על פי <strong>ה</strong>וועד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>רחבת <strong>ה</strong>תוכנית לכלל <strong>ה</strong>ארץ תוסיף לפחות<br />
אלף מועסקים לשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> בתוך כארבע שנים ועקב <strong>ה</strong>חיסכון בתשלומי <strong>ה</strong>גמלאות <strong>ה</strong>נובע<br />
מ<strong>ה</strong>תוכנית, תוך כשנתיים וחצי של פעילות <strong>ה</strong>תוכנית מתאזנת מבחינ<strong>ה</strong> תקציבית.<br />
עם זאת, קיימת ביקורת כלפי <strong>ה</strong>תוכנית עקב <strong>ה</strong>דגש <strong>ה</strong>רב על כניס<strong>ה</strong> לשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> ועל חיסכון במתן<br />
גמלאות נטען בין <strong>ה</strong>יתר כי <strong>ה</strong>תוכנית אינ<strong>ה</strong> מאזנת כנדרש בין מטרות אלו ובין <strong>ה</strong>צורך ל<strong>ה</strong>גן על <strong>ה</strong>כנסתו<br />
2011-2012<br />
₪ 15,000,000<br />
₪150,305,000<br />
30<br />
21<br />
29<br />
30<br />
31<br />
מתוך דברי <strong>ה</strong>סבר ל<strong>ה</strong>צעת <strong>ה</strong>חוק בפורטל <strong>ה</strong>שירותים ו<strong>ה</strong>מידע <strong>ה</strong>ממשלתי,<br />
על סמך <strong>ה</strong>חלטות ממשל<strong>ה</strong> מס' ו-3994.<br />
דו"ח <strong>ה</strong>וועד<strong>ה</strong> לבחינת תוכנית מ<strong>ה</strong>ל"ב, משרד ראש <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong>, יוני מחקר <strong>ה</strong>ערכ<strong>ה</strong> של תכנית מ<strong>ה</strong>ל"ב<br />
דו"ח מסכם, מכון ברוקדייל ו<strong>ה</strong>מוסד לביטוח לאומי,<br />
דוח <strong>ה</strong>וועד<strong>ה</strong> לבחינת מדיניות <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> ברשות פרופ' אקשטיין, דו"ח סופי, יוני<br />
.http://www.shituf.gov.il/discussion/316<br />
–<br />
2009<br />
;2007<br />
.2010<br />
159<br />
32
של מקבל <strong>ה</strong>גמל<strong>ה</strong>. יתר<strong>ה</strong> מכך, <strong>ה</strong>תוכנית אינ<strong>ה</strong> דואגת לעבוד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong><strong>ה</strong>ולמת את כישורי <strong>ה</strong>עובד ויש<br />
33<br />
.P<br />
ב<strong>ה</strong>פניית <strong>ה</strong>עובדים לערוצים פרטיים <strong>ה</strong>תנערות של <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> מחובת<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>בטחת ביטחון סוציאלי P32F<br />
<strong>ה</strong>סרת חסמים לעבוד<strong>ה</strong> עבור קבוצות מיעוטים בעזרת <strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> בחינוך (לדוגמא, <strong>ה</strong>שוואת<br />
יחס <strong>ה</strong>תלמיד-למור<strong>ה</strong> ברחבי <strong>ישראל</strong>, ו<strong>ה</strong>חלת לימודי ליב<strong>ה</strong> ז<strong>ה</strong>ים עבור כל ילדי <strong>ישראל</strong>)<br />
.4<br />
2011<br />
משרד <strong>ה</strong>חינוך פרסם בתוכנית <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> לשנת כי אחת ממטרותיו <strong>ה</strong>יא שיפור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>ישגים<br />
<strong>ה</strong>לימודיים, ולשם כך יופעלו תוכניות שונות אשר מכינות את תלמידי <strong>ה</strong>תיכון לבחינות <strong>ה</strong>בגרות.<br />
Uצמצום פערים לימודייםU. <strong>ה</strong>אמצעים ל<strong>ה</strong>שגת יעד ז<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ינם: צמצום מספר <strong>ה</strong>תלמידים בכית<strong>ה</strong> ל-32<br />
תוך מתן עדיפות לשכבות <strong>ה</strong>חלשות, <strong>ה</strong>גדלת <strong>ה</strong>סיוע לבתי <strong>ה</strong>ספר בפריפרי<strong>ה</strong>, יישום תוכנית לאיתור<br />
תלמידים <strong>ה</strong>נמצאים בסכנת נשיר<strong>ה</strong> כבסיס לטיפול חינוכי, ניצול <strong>ה</strong>שעות <strong>ה</strong>פרטניות של <strong>ה</strong>מורים<br />
במסגרת "אופק חדש" לקידום תלמידים מתקשים, יישום חוק לימוד חוב<strong>ה</strong> בכיתות י"א-י"ב,<br />
ו<strong>ה</strong>שלמת <strong>ה</strong>שכל<strong>ה</strong> (עד 12 שנות לימוד) למבוגרים בבתי ספר בפריפרי<strong>ה</strong>, כאשר <strong>ה</strong>צפי <strong>ה</strong>וא בתי ספר<br />
בפריפרי<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>ם תפעל תוכנית זו.<br />
50<br />
₪ 66,792,000<br />
2011<br />
ל<strong>ה</strong>קטנת מספר <strong>ה</strong>תלמידים בכית<strong>ה</strong><br />
עלות: בתקציב משרד <strong>ה</strong>חינוך לשנת יועדו<br />
בחינוך <strong>ה</strong>יסודי, לחינוך <strong>ה</strong>על יסודי יועדו ₪, 139,633,000 ס<strong>ה</strong>"כ ₪. 206,425,000<br />
סכום ז<strong>ה</strong> נמוך משמעותית מז<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>נדרש על מנת לעמוד ביעד <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> כפי שז<strong>ה</strong> נקבע בספר תוכנית<br />
<strong>ה</strong>עלות <strong>ה</strong>כוללת ל<strong>ה</strong>קטנת<br />
<strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>. על פי מחקרו של נחום בלס בנושא<br />
גודל <strong>ה</strong>כית<strong>ה</strong> ל-32 תלמידים נע<strong>ה</strong> בטווח שבין ל-9.3 מיליארד שקל, כאשר מיליארד<br />
מתוכם מיועדים ל<strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> שוטפת ו<strong>ה</strong>שאר כ<strong>ה</strong>וצאות חד פעמיות כגון תוספת כיתות בבתי <strong>ה</strong>ספר<br />
(<strong>ה</strong><strong>ה</strong>ערכ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>יא כי יש ל<strong>ה</strong>וסיף כ-7,500 כיתות: כ-5,800 כיתות בחינוך <strong>ה</strong>יסודי ובחטיבות <strong>ה</strong>ביניים,<br />
ועוד כ-1,650 בחטיב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>עליונ<strong>ה</strong>), ועלויות <strong>ה</strong>כשרת <strong>ה</strong>מורים.<br />
<strong>ה</strong>קטנת מספר <strong>ה</strong>תלמידים בכית<strong>ה</strong> שאינ<strong>ה</strong> מלוו<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>עלאת מספר <strong>ה</strong>שעות <strong>ה</strong>פרונטאליות ש<strong>ה</strong>מורים<br />
מלמדים, <strong>ה</strong>יקפי <strong>ה</strong>משר<strong>ה</strong> של<strong>ה</strong>ם ו<strong>ה</strong>קצאת <strong>ה</strong>שעות לכית<strong>ה</strong>, תחייב תוספת של בין ל-<br />
מורים (7.5% – 14% ממספר <strong>ה</strong>מורים במערכת <strong>ה</strong>חינוך).<br />
יתכן ש<strong>ה</strong>קטנת מספר <strong>ה</strong>תלמידים בכית<strong>ה</strong> תביא לידי <strong>ה</strong>קטנת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> בסעיפים אחרים, כגון <strong>ה</strong>יקף<br />
<strong>ה</strong>פני<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>תלמידים לחינוך מיוחד ו<strong>ה</strong>קצא<strong>ה</strong> של משאבים ל<strong>ה</strong>ורא<strong>ה</strong> מתקנת.<br />
₪<br />
17,000<br />
2.1<br />
9,000<br />
34<br />
,P<br />
"<strong>ה</strong>קטנת גודל <strong>ה</strong>כיתות"P33F<br />
5.7<br />
תקציב משרד <strong>ה</strong>חינוך נמצא במגמת עליי<strong>ה</strong> מז<strong>ה</strong> מספר שנים: כ-<br />
אלף<br />
27.5 מיליארד ₪<br />
2008 בשנת<br />
אלף ₪ לתלמיד), כ- 30.3 מיליארד ₪ (כ-27 אלף ₪ לתלמיד) בשנת 2009, כ- 32.4 מיליארד ₪<br />
25 (כ-<br />
(כ- 28<br />
₪<br />
לתלמיד) בשנת<br />
,2010 ובשנת 2011<br />
מיליארד ₪ (כ- 29 אלף ₪<br />
לתלמיד).<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית לתלמיד ביחס לתוצר בשנת<br />
לשיעור של 0.19%, ונשאר<strong>ה</strong> ברמ<strong>ה</strong> זו עד שנת<br />
על<strong>ה</strong> תקציב <strong>ה</strong>משרד בכ-5% וגוב<strong>ה</strong>ו עומד על כ-34<br />
2006<br />
עמד<strong>ה</strong> על 0.20%, בשנת<br />
2007<br />
.2009 בשנת 2010<br />
.2006<br />
ירד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong><br />
עלת<strong>ה</strong> <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> ושב<strong>ה</strong> לרמת<strong>ה</strong> בשנת<br />
22<br />
33<br />
34<br />
פרוטוקול ישיבת ועדת <strong>ה</strong>כספים, דיון בתוכנית "אורות <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong>" 1 ביוני<br />
בלס, נ. "<strong>ה</strong>קטנת גודל <strong>ה</strong>כית<strong>ה</strong> - משמעויות תקציביות וחינוכיות", מרץ 2008.<br />
2009
P35F<br />
P34F<br />
P<br />
310 מיליון ,₪<br />
,₪ 13,265,000<br />
מליון ₪.<br />
2011<br />
כלומר כ-3,829 ₪ לתלמיד. ל<strong>ה</strong>עלאת שיעור<br />
ליישום רפורמת "אופק חדש" יועדו כ-<br />
עלות<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>תוכנית ללימוד<br />
<strong>ה</strong>זכאים לבגרות בקרב תלמידים מתקשים יועדו<br />
מקצועות <strong>ה</strong>ליב<strong>ה</strong> בקרב תלמידים חרדים <strong>ה</strong>יא כ-19 לעומת זאת, בנוגע לשאר <strong>ה</strong>סעיפים<br />
<strong>ה</strong>מצוינים לעיל אין <strong>ה</strong>תייחסות מפורשת.<br />
בחודש מאי <strong>ה</strong>וצגו <strong>ה</strong>עקרונות <strong>ה</strong>מוסכמים לתוכנית נוספת <strong>ה</strong>דומ<strong>ה</strong> במ<strong>ה</strong>ות<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>סכם "אופק<br />
חדש" שנחתם בבתי <strong>ה</strong>ספר <strong>ה</strong>יסודיים. על פי תוכנית זו, בשם "עוז לתמור<strong>ה</strong>", <strong>ה</strong>מורים בבתי <strong>ה</strong>ספר<br />
<strong>ה</strong>על יסודיים יזכו לתוספת שכר <strong>ה</strong>דרגתית של כ-51% תמורת <strong>ה</strong>גדלת מספר שעות <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>. <strong>ה</strong>עלות<br />
של <strong>ה</strong>יישום <strong>ה</strong>מלא (עד שנת 2015) של <strong>ה</strong>רפורמ<strong>ה</strong> מוערכת בתוספת שכר של למעל<strong>ה</strong> מ-<br />
בבסיס תקציב משרד <strong>ה</strong>חינוך ו<strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> של מאות מיליוני שקלים בשיפור <strong>ה</strong>תנאים <strong>ה</strong>פיסיים בבתי<br />
<strong>ה</strong>ספר . <strong>ה</strong>עלות <strong>ה</strong>צפוי<strong>ה</strong> לפי משרד <strong>ה</strong>אוצר ליישום <strong>ה</strong>תוכנית בשנת 2011 <strong>ה</strong>יא ₪. 210,000,000<br />
מיליון מעודפי <strong>ה</strong>כנסות מפעל <strong>ה</strong>פיס יופנו למימון בניי<strong>ה</strong> של למעל<strong>ה</strong> מ-200 כיתות לימוד<br />
37<br />
.P<br />
נוספות תוך מתן עדיפות לאזורי <strong>ה</strong>פריפרי<strong>ה</strong> P36F<br />
3 מיליארד ₪<br />
36<br />
₪<br />
35<br />
130<br />
<strong>ה</strong>שפעות כלכליות חברתיות:<br />
"בעשור <strong>ה</strong>אחרון חל צמצום ניכר בפער <strong>ה</strong>משאבים ממנו סבל <strong>ה</strong>חינוך <strong>ה</strong>ערבי. עם זאת, קיים עדיין פער מסוים<br />
[...]<br />
במשאבים שמפנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> לחינוך <strong>ה</strong>ערבי ב<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> לחינוך <strong>ה</strong>עברי כתוצא<strong>ה</strong> מכך, רמת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שכל<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ממוצעת של<br />
38<br />
.P<br />
צעירים ערבים נמוכ<strong>ה</strong> מזו של עמיתי<strong>ה</strong>ם <strong>ה</strong>י<strong>ה</strong>ודים"P37F<br />
ל<strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> בחינוך ישנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שפע<strong>ה</strong> רב<strong>ה</strong> על <strong>ה</strong>משק ועל צמצום <strong>ה</strong>פערים <strong>ה</strong>קיימים בחבר<strong>ה</strong>. שוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong><br />
ב<strong>ישראל</strong> <strong>ה</strong>ופך למתוחכם יותר ו<strong>ה</strong>ביקוש לעובדים משכילים ובעלי ידע ספציפי גדל, מעבר לכך ז<strong>ה</strong>ו<br />
אמצעי ל<strong>ה</strong>עניק לעובדים <strong>ה</strong>עתידיים את <strong>ה</strong>כלים <strong>ה</strong>מתאימים ל<strong>ה</strong>שתלב בשוק עבוד<strong>ה</strong> מודרני ובכך<br />
ל<strong>ה</strong>פחית את חסמי <strong>ה</strong>כניס<strong>ה</strong> לשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>. <strong>ה</strong>עלאת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>ישגים <strong>ה</strong>לימודיים של <strong>ה</strong>תלמידים צפוי<strong>ה</strong> לגרור<br />
בעקבותי<strong>ה</strong> תוצאות חיוביות במ<strong>ה</strong>לך חיי<strong>ה</strong>ם <strong>ה</strong>בוגרים של <strong>ה</strong>תלמידים ולתרום בין <strong>ה</strong>יתר ל<strong>ה</strong>עלאת<br />
כושר <strong>ה</strong>שתכרותם, לצמצום <strong>ה</strong>פערים ול<strong>ה</strong>רחבת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>.<br />
<strong>ה</strong>שתתפות של <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>פרשות לפנסי<strong>ה</strong> לעשירונים <strong>ה</strong>נמוכים ומימון <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות על ידי<br />
ביטול <strong>ה</strong>טבות <strong>ה</strong>מס על <strong>ה</strong>פקדות לחיסכון פנסיוני שממילא מחויבים בחובת <strong>ה</strong>פרש<strong>ה</strong> לפנסי<strong>ה</strong>,<br />
ובמקביל <strong>ה</strong>פחת<strong>ה</strong> של גוב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>טבות <strong>ה</strong>מס על <strong>ה</strong>פקדות שמעבר לחובת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>פרש<strong>ה</strong>.<br />
.5<br />
<strong>ה</strong>סדר פנסיית חוב<strong>ה</strong>, שנכנס לתוקף בתחילת 2008, קובע כי כל שכיר ב<strong>ישראל</strong> חייב ל<strong>ה</strong>פריש 15%<br />
משכרו לחסכון פנסיוני (עד לגוב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שכר <strong>ה</strong>ממוצע במשק). יישום <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סדר <strong>ה</strong>וא <strong>ה</strong>דרגתי, כך ששיעורי<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>פרש<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מלאים י<strong>ה</strong>יו בתוקף <strong>ה</strong>חל משנת<br />
.2013<br />
כיום קיימת זכאות ל<strong>ה</strong>טבות מס בגין <strong>ה</strong>פרש<strong>ה</strong><br />
לפנסי<strong>ה</strong> עד שכר בגוב<strong>ה</strong> של ארבע פעמים <strong>ה</strong>שכר <strong>ה</strong>ממוצע (כ-32 אלף שקל בחודש). <strong>ה</strong>ערכות שונות<br />
23<br />
35<br />
."<strong>ה</strong>רפורמ<strong>ה</strong> בחינוך <strong>ה</strong>על יסודי יוצאת לדרך<br />
-<br />
.2011<br />
36<br />
יותר למורים, יותר לתלמידים", משרד <strong>ה</strong>חינוך, לשכת <strong>ה</strong>דוברות, מאי<br />
מתוך מסמך ש<strong>ה</strong>וציא משרד ראש <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong>: "שנתיים לממשל<strong>ה</strong>, מדברים עובדות", סקירת פעולות משרד <strong>ה</strong>אוצר,<br />
מרץ 2011.<br />
37<br />
שם.<br />
38<br />
אקשטיין, צבי, ד<strong>ה</strong>ן מומי, "<strong>ה</strong>צעירים <strong>ה</strong>ערבים ב<strong>ישראל</strong>", יוני 2011.
ל<strong>ה</strong>יקף <strong>ה</strong>טב<strong>ה</strong> זו מסתכמות ב<strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> של כ-9<br />
בעיקר מ<strong>ה</strong>עשירונים <strong>ה</strong>עליונים.<br />
מיליארד ₪<br />
•<br />
•<br />
בשנ<strong>ה</strong>, ואילו <strong>ה</strong>נ<strong>ה</strong>נים מ<strong>ה</strong>טבת מס זו <strong>ה</strong>ם<br />
<strong>ה</strong>וקמ<strong>ה</strong> ועד<strong>ה</strong> במשרד <strong>ה</strong>אוצר אשר תפקיד<strong>ה</strong> לבחון את מודל <strong>ה</strong>טבות <strong>ה</strong>מס בחיסכון <strong>ה</strong>פנסיוני,<br />
39<br />
P במסגרת ועד<strong>ה</strong> זו <strong>ה</strong>וצע מודל <strong>ה</strong>מכונ<strong>ה</strong><br />
כאשר <strong>ה</strong>מטר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>יא ל<strong>ה</strong>גביר את <strong>ה</strong>שוויוניות בחלוקת <strong>ה</strong>מס.P38F<br />
"מעגל <strong>ה</strong>חיים", מודל אשר מאפשר לחוסך לי<strong>ה</strong>נות מ<strong>ה</strong>טבות <strong>ה</strong>מס באופן גמיש יותר לאורך שנות<br />
עבודתו, ומאפשר את <strong>ה</strong>טבת <strong>ה</strong>מס גם לאלו שלא נ<strong>ה</strong>נים ממנ<strong>ה</strong> כיום.<br />
בסוף 2010 <strong>ה</strong>סכימו <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סתדרות וארגוני <strong>ה</strong>מעסיקים ל<strong>ה</strong>גדיל את שיעורי <strong>ה</strong><strong>ה</strong>פרש<strong>ה</strong> ל-17.5% <strong>ה</strong>חל<br />
מינואר 2014 בחודש אוגוסט 2011 חתם שר <strong>ה</strong>תמ"ת על צו <strong>ה</strong>רחב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מעגן בחוק <strong>ה</strong>גדל<strong>ה</strong> זו.<br />
עלות: כחלק מ<strong>ה</strong>עידוד שניתן לציבור <strong>ה</strong>חוסך לפנסי<strong>ה</strong>, מעניק<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> מידי שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>טבות מס<br />
למפקידים בחיסכון <strong>ה</strong>פנסיוני. גוב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>טבת <strong>ה</strong>מס <strong>ה</strong>וערך לפי אומדנים של משרד <strong>ה</strong>אוצר בכ-9<br />
40<br />
P, <strong>ה</strong>ארגון ממליץ ל<strong>ה</strong>פחית את גוב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>טב<strong>ה</strong> ול<strong>ה</strong>פנות את <strong>ה</strong>משאבים לטובת סבסוד<br />
מיליארד ש"ח.P39F<br />
מלא של <strong>ה</strong>פקדות <strong>ה</strong>עובדים בעשירונים שמתחת לסף <strong>ה</strong>מס. <strong>ה</strong>עלות <strong>ה</strong>תקציבית של סבסוד ז<strong>ה</strong> נאמד<strong>ה</strong><br />
על ידי בנק <strong>ישראל</strong> בכ-1.2 מיליארד ₪ בשנ<strong>ה</strong> וכדי לממנ<strong>ה</strong> נדרש קיצוץ של זיכוי <strong>ה</strong>מס בגין <strong>ה</strong>פרשות<br />
41<br />
P<br />
לפנסי<strong>ה</strong> ל- P40F27%<br />
<strong>ה</strong>שפעות כלכליות חברתיות: <strong>ה</strong>סדר פנסיית <strong>ה</strong>חוב<strong>ה</strong> מעגן <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> לעובדים מ<strong>ה</strong>דור <strong>ה</strong>נוכחי כאשר אלו<br />
יגיעו לגיל פריש<strong>ה</strong>. <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ולמת מקצבת פנסי<strong>ה</strong> תמנע <strong>ה</strong>זדקקות לסיוע מ<strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> מעבר לקצבת<br />
<strong>ה</strong>זקנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>אוניברסאלית ותאפשר חיסכון עתידי לתקציב <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> באמצעות <strong>ה</strong>קטנת תשלומי <strong>ה</strong>שלמת<br />
<strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> לקשישים. לעומת זאת, <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סדר פוגע בחלק ניכר מ<strong>ה</strong>עובדים בקבוצות <strong>ה</strong>חלשות שבשוק<br />
<strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>. קבוצות אל<strong>ה</strong> אינן נ<strong>ה</strong>נות מ<strong>ה</strong>טבת <strong>ה</strong>מס בגין <strong>ה</strong>חיסכון ומכיוון ששכרם נמוך מ<strong>ה</strong>שכר<br />
<strong>ה</strong>ממוצע, עבור עובדים אל<strong>ה</strong> חובת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>פרש<strong>ה</strong> חל<strong>ה</strong> על כל <strong>ה</strong>שכר.<br />
42<br />
P נמצא כי כיום <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סדר מקטין לעובדים אלו את סך <strong>ה</strong><strong>ה</strong>טבות שמעניק<strong>ה</strong><br />
במחקרו של ברנדר P41F(2010)<br />
<strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> לאחר גיל פריש<strong>ה</strong> ומביא לידי <strong>ה</strong>פסד פיננסי (נטו) כתוצא<strong>ה</strong> מחיסכון פנסיוני (בין <strong>ה</strong>יתר מאחר<br />
שלא י<strong>ה</strong>יו זכאים באות<strong>ה</strong> מיד<strong>ה</strong> לקצבת <strong>ה</strong>שלמת <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong>), <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סדר כיום אף מרע את מצבם של<br />
<strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>חלשים לעומת אלו שאינם עובדים כלל, כאשר אלו ימשיכו לי<strong>ה</strong>נות מקצבת <strong>ה</strong>בטחת<br />
<strong>ה</strong>שלמת <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong>. לפיכך, ישום <strong>ה</strong><strong>ה</strong>מלצ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מוצעת צפוי ל<strong>ה</strong>קטין את <strong>ה</strong>עיוות שקיים <strong>ה</strong>יום ול<strong>ה</strong>גדיל את<br />
<strong>ה</strong>כנסתם <strong>ה</strong>פנוי<strong>ה</strong> של אלו שרמת חיי<strong>ה</strong>ם נפגעת באופן משמעותי מחובת <strong>ה</strong>חיסכון<br />
24<br />
–<br />
39<br />
40<br />
מתוך <strong>ה</strong>ודע<strong>ה</strong> לעיתונות: שר <strong>ה</strong>אוצר מינ<strong>ה</strong> את מנכ"ל <strong>ה</strong>אוצר לעמוד בראש ועד<strong>ה</strong> לבחינת <strong>ה</strong>טבות <strong>ה</strong>מס בחיסכון<br />
<strong>ה</strong>פנסיוני, משרד <strong>ה</strong>אוצר דוברות ו<strong>ה</strong>סבר<strong>ה</strong>, פברואר 2011.<br />
. ברנדר, ע. "<strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>פעלת <strong>ה</strong>סדר פנסיית <strong>ה</strong>חוב<strong>ה</strong>:<strong>ה</strong>ציות ל<strong>ה</strong>סדר ו<strong>ה</strong>שלכות פוטנציאליות על <strong>ה</strong>יצע<br />
<strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>", מתוך סדרת מאמרים לדיון, בנק <strong>ישראל</strong>, מאי<br />
..2011<br />
41<br />
שם<br />
42<br />
ברנדר,ע. סקר בנק <strong>ישראל</strong><br />
דצמבר 2010.<br />
84: <strong>ה</strong>שפעת <strong>ה</strong>סדרי <strong>ה</strong>חיסכון לגיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> ב<strong>ישראל</strong> על <strong>ה</strong>תחלקות <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנסות,
6. <strong>ה</strong>עלאת גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> של נשים ו<strong>ה</strong>שוואתו לגיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> של גברים (67).<br />
לנוכח <strong>ה</strong>עליי<strong>ה</strong> בתחולת <strong>ה</strong>חיים ו<strong>ה</strong>צפי לעלייתן של <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> על פנסי<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>וצאות אחרות לתמיכ<strong>ה</strong><br />
באוכלוסי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מבוגרת, <strong>ה</strong>ועל<strong>ה</strong> גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>דרג<strong>ה</strong> כך שמשנת גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> עומד על<br />
67<br />
2009<br />
43<br />
.P<br />
לגברים ו-62 לנשים P42F<br />
•<br />
גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> לנשים צפוי ל<strong>ה</strong>משיך לעלות ב<strong>ה</strong>דרג<strong>ה</strong> לגיל 64 בכפיפות ל<strong>ה</strong>חלטת<strong>ה</strong> של ועד<strong>ה</strong> ציבורית<br />
שקמ<strong>ה</strong> בנושא במרץ דיוני <strong>ה</strong>וועד<strong>ה</strong> צפויים ל<strong>ה</strong>סתיים בסוף יוני. 1Tלאחר ש<strong>ה</strong>וועד<strong>ה</strong> תסיים את<br />
עבודת<strong>ה</strong> ותגיש את <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong>י<strong>ה</strong> לשר <strong>ה</strong>אוצר, יונחו <strong>ה</strong><strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> על שולחן ועדת <strong>ה</strong>כספים, שאמור<strong>ה</strong><br />
ל<strong>ה</strong>גיש <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> עד סוף 2011. אם לא תעש<strong>ה</strong> כן, יועל<strong>ה</strong> גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> לנשים ל-64 אוטומטית בתחילת<br />
.2011<br />
.2012<br />
עלות ו<strong>ה</strong>שפעות כלכליות חברתיות: שכר נמוך יותר משל גברים ותקופת צביר<strong>ה</strong> קצר<strong>ה</strong> יותר מביאים<br />
לידי כך שנשים פורשות לגמלאות עם פנסי<strong>ה</strong> נמוכ<strong>ה</strong> יותר לעומת גברים. דחיית גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> לנשים<br />
תגדיל את משך תקופת <strong>ה</strong>צביר<strong>ה</strong> ותאפשר בחלק<strong>ה</strong> לגשר על <strong>ה</strong>פער שבין רמת <strong>ה</strong>פנסי<strong>ה</strong> של נשים לבין זו<br />
של גברים. ל<strong>ה</strong>גדלת <strong>ה</strong>חיסכון <strong>ה</strong>פנסיוני לנשים חשיבות נוספת מכיוון שלנשים תוחלת חיים ארוכ<strong>ה</strong><br />
יותר.<br />
שינויים שחלו בעשורים <strong>ה</strong>אחרונים כגון עליית איכות <strong>ה</strong>חיים, ירידת משקלם בכלל <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> של<br />
בעלי <strong>ה</strong>שכל<strong>ה</strong> נמוכ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>נוטים לפרוש מוקדם יחסית, ומעבר מעבודות פיזיות בתעשיי<strong>ה</strong> לעבודות נוחות<br />
יותר בענפי <strong>ה</strong>שירותים, מאפשרים לעובדים מבוגרים ל<strong>ה</strong>ישאר פעילים במשך תקופ<strong>ה</strong> ארוכ<strong>ה</strong> יותר.<br />
לעומת זאת, עובדים מבוגרים עלולים לסבול מקושי ל<strong>ה</strong>משיך לעבוד בין <strong>ה</strong>יתר כתוצא<strong>ה</strong> מ<strong>ה</strong>רע<strong>ה</strong><br />
במצבם <strong>ה</strong>בריאותי אך גם משום ש<strong>ה</strong>ם נתפסים לעתים כפחות יצרניים ופחות מעודכנים מעובדים<br />
צעירים. כמו כן, סיכויי<strong>ה</strong>ם של עובדים מבוגרים לאבד את מקום עבודתם בדרך כלל גבו<strong>ה</strong>ים,<br />
וקשיי<strong>ה</strong>ם במציאת עבוד<strong>ה</strong> חדש<strong>ה</strong> רבים, יחסית לצעירים, במיוחד כשמדובר בעובדים מעוטי <strong>ה</strong>שכל<strong>ה</strong>.<br />
אמפירית לנשים סיכוי רב יותר ל<strong>ה</strong>יפלט ממעגל <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> טרם <strong>ה</strong>גיעם לגיל <strong>ה</strong>מוצע לקבלת קצבת<br />
זקנ<strong>ה</strong>. דחיית גיל <strong>ה</strong>זכאות לקצבת זקנ<strong>ה</strong> אומנם צפוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>ביא לידי דחיית גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ממוצע<br />
לנשים אך מנגד לגרום לכך שנשים רבות תחיינ<strong>ה</strong> ללא קצבת זקנ<strong>ה</strong> במשך מספר שנים רב יותר, עד<br />
לקבלת זכאותן לקצבת זקנ<strong>ה</strong>.<br />
שינוי <strong>ה</strong>מדיניות בסוגיית גיוס בני ישיבות, ו<strong>ה</strong>פטור משירות בצ<strong>ה</strong>"ל <strong>ה</strong>ניתן ל<strong>ה</strong>ם ובפרט ביטול<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>תני<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>כורכת את <strong>ה</strong>פטור משירות צבאי במסגרת לימודים שאינ<strong>ה</strong> מאפשרת <strong>ה</strong>שתלבות<br />
מלא<strong>ה</strong> בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>.<br />
.7<br />
•<br />
שר <strong>ה</strong>חינוך חתם על תקנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מפחית<strong>ה</strong> במחצית את מספר שעות <strong>ה</strong>לימוד <strong>ה</strong>שבועיות <strong>ה</strong>נדרשות<br />
44<br />
.P<br />
לאברכים לצורך קבלת קצב<strong>ה</strong>, מ-35 שעות שבועיות ל-18 שעות בלבדP43F<br />
25<br />
.2004<br />
-<br />
43<br />
44<br />
חוק גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong>,<br />
משרד <strong>ה</strong>חינוך דוברות, אפריל<br />
.2011
2011<br />
•<br />
תקנ<strong>ה</strong> זו מאפשרת לתלמידים ל<strong>ה</strong>שתלב בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> באופן חלקי מבלי לאבד את מלוא גוב<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>קצב<strong>ה</strong>. <strong>ה</strong>שינוי יאפשר לחרדים שילמדו מחצית מ<strong>ה</strong>שבוע במסגרת תורנית לקבל תמיכ<strong>ה</strong> יחסית<br />
בעבור לימודי<strong>ה</strong>ם חצי יום ובמקביל ל<strong>ה</strong>תפרנס ביתר שעות <strong>ה</strong>יום.<br />
בחודש ינואר אושר<strong>ה</strong> תכנית אשר קובעת את מספר <strong>ה</strong>חרדים שיגויסו לצ<strong>ה</strong>"ל ולשירות<br />
45<br />
.P<br />
אזרחי במסלול חדש בשנים <strong>ה</strong>קרובותP44F<br />
לפי <strong>ה</strong>תחזית, תוך חמש שנים יוכפל מספרם. 1Tעל פי <strong>ה</strong>צעת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>חלט<strong>ה</strong>, בשנת יגויסו<br />
אברכים, מחציתם לצ<strong>ה</strong>"ל ומחציתם לשירות אזרחי. שנ<strong>ה</strong> לאחר מכן, יעל<strong>ה</strong> מספרם ל-3,000. בשנת<br />
2,400<br />
2011<br />
3,600<br />
2013<br />
4,200<br />
מתכוונת <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> לגייס אברכים לצ<strong>ה</strong>"ל ולשירות אזרחי, ב-2014 יעל<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מספר ל-<br />
ובעוד חמש שנים, בשנת 2015, <strong>ה</strong>ציפיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>יא ש-4,800 יגויסו לשירות. ישנן שתי תוכניות לגיוס<br />
חרדים: <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>יא שח"ר - שילוב חרדים, ו<strong>ה</strong>שניי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>יא שלב ב' – טירונות ושירות צבאי מקוצר.1T<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>חלט<strong>ה</strong> נועד<strong>ה</strong> לקדם את שילובם בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, ולכן תגובש תוכנית לסיוע לחרדים <strong>ה</strong>משרתים<br />
בצ<strong>ה</strong>"ל ובשירות <strong>ה</strong>אזרחי ל<strong>ה</strong>שתלב בתעסוק<strong>ה</strong> עם תום תקופת שירותם.<br />
עלות: שירות חרדים בצ<strong>ה</strong>"ל כרוך בעלויות נוספות מעבר לעלויות שירות חיילי חוב<strong>ה</strong> אחרים. חלק<br />
בסך של כ-4,000<br />
בעלי משפחות ומכאן זכאים לתשלומי משפח<strong>ה</strong> ניכר מ<strong>ה</strong>חיילים <strong>ה</strong>חרדים עבוד<strong>ה</strong> נפרדת ובצורך<br />
קיימות עלויות נוספות <strong>ה</strong>קשורות לצורך ביצירת סביב<strong>ה</strong> 46<br />
P. מעבר לכך,<br />
בחודשP45F<br />
למתן שירותי דת ייחודיים לרבות מזון בכשרות ייחודית.<br />
בפעילויותיו<br />
לפגוע לאפשר לצ<strong>ה</strong>"ל ל<strong>ה</strong>גדיל ב<strong>ה</strong>יקף ניכר את <strong>ה</strong>חרדים <strong>ה</strong>משרתים מבלי על מנת בחודש עבור כל מתגייס<br />
<strong>ה</strong>אחרות, <strong>ה</strong>וחלט כי צ<strong>ה</strong>"ל יקבל ממשרד <strong>ה</strong>אוצר פיצוי תקציבי של לשירות בצ<strong>ה</strong>"ל במסגרות <strong>ה</strong>מיוחדות לחיילים חרדים, בגין תשלומי <strong>ה</strong>משפח<strong>ה</strong> ועלויות <strong>ה</strong>מזון ב<strong>ה</strong>כשר<br />
מיוחד. צ<strong>ה</strong>"ל יקבל <strong>ה</strong>חזר עלויות (שיפוי תקציבי) בגוב<strong>ה</strong> של 50-80 מיליון ₪ בשנ<strong>ה</strong> (<strong>ה</strong>חל משנת<br />
מיליון שקל<br />
עבור גיוס חרדים לצ<strong>ה</strong>"ל לשח"ר ולשלב ב'. צ<strong>ה</strong>"ל יקבל סכום חד פעמי נוסף של לקליטת <strong>ה</strong>צעירים <strong>ה</strong>חרדים בצ<strong>ה</strong>"ל.<br />
₪<br />
(2011<br />
15<br />
₪5,370<br />
<strong>ה</strong>שפעות כלכליות חברתיות: חובת <strong>ה</strong>שירות <strong>ה</strong>צבאי מ<strong>ה</strong>וו<strong>ה</strong> מכשול ב<strong>ה</strong>שתלבות <strong>ה</strong>חרדים בשוק<br />
<strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> מאחר שאי גיוסם מותנ<strong>ה</strong> בלימודים תורניים אשר מונעים את <strong>ה</strong>שתלבותם בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>.<br />
כיום, שיעור <strong>ה</strong>גברים <strong>ה</strong>חרדים <strong>ה</strong>מועסקים נמוך מ-40 אחוזים ושיעורם בקרב מקבלי קצבאות<br />
47<br />
.P<br />
גבו<strong>ה</strong>P46F<br />
לשילוב אוכלוסיי<strong>ה</strong> זו בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> חשיבות יתר<strong>ה</strong> מאחר ששיעורם באוכלוסיי<strong>ה</strong> גדל ב<strong>ה</strong>תמד<strong>ה</strong>.<br />
ביטול <strong>ה</strong><strong>ה</strong>תני<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>כורכת את <strong>ה</strong>פטור משירות צבאי במסגרת לימודים שאינ<strong>ה</strong> מאפשרת <strong>ה</strong>שתלבות<br />
מלא<strong>ה</strong> בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> צפוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>גדיל את שיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> במגזר <strong>ה</strong>חרדי. <strong>ה</strong>שתלבות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong><br />
בגיל מוקדם יותר אף תסייע ל<strong>ה</strong>גדיל את סיכויי<strong>ה</strong>ם לרכוש כישורים מקצועיים מתאימים.<br />
.2011<br />
26<br />
45<br />
46<br />
47<br />
<strong>ה</strong>חלטת ממשל<strong>ה</strong> מס' 2698: קידום <strong>ה</strong>שירות <strong>ה</strong>צבאי ו<strong>ה</strong>אזרחי במגזר <strong>ה</strong>חרדי, ינואר<br />
מתוך דברי <strong>ה</strong>סבר לסעיף 4 ב<strong>ה</strong>צעת <strong>ה</strong>חלטת <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> מס' 2698.<br />
מתוך <strong>ה</strong>ודע<strong>ה</strong> לעיתונות של משרד <strong>ה</strong>תמ"ת בנושא שילוב חרדים בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, מאי 2010.
פריס<strong>ה</strong> ארצית של תוכנית מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי בדגש על משפחות מרובות ילדים ו<strong>ה</strong>גדלת<br />
שיעורי <strong>ה</strong>מענק, מוצע לממן זאת על-ידי <strong>ה</strong>פחתת קצבאות <strong>ה</strong>ילדים למשפחות שאינן עובדות<br />
48<br />
P. <strong>ה</strong>מלצ<strong>ה</strong> נוספת <strong>ה</strong>יא <strong>ה</strong>פחת<strong>ה</strong> של נקודת <strong>ה</strong>זיכוי ממס<br />
מבחיר<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>קפאת שכר <strong>ה</strong>מינימוםP47F<br />
לאמ<strong>ה</strong>ות עובדות ו<strong>ה</strong>פניית <strong>ה</strong>משאבים למשפחות עם <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> נמוכ<strong>ה</strong>.<br />
.8<br />
2008 בשנת<br />
<strong>ה</strong>חל יישומ<strong>ה</strong> של תוכנית<br />
"מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי".<br />
תוכנית של<br />
מתן מענקים לשכירים<br />
<strong>ה</strong>משתכרים שכר נמוך, וזאת באזורים שב<strong>ה</strong>ם <strong>ה</strong>ופעל<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>תוכנית "אורות לתעסוק<strong>ה</strong>" (ירושלים,<br />
אשקלון, שדרות, חדר<strong>ה</strong>, נתני<strong>ה</strong> ונצרת). בשנת <strong>ה</strong>וחל מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> על אמ<strong>ה</strong>ות לילדים עד גיל<br />
שנתיים בכל <strong>ה</strong>ארץ. בחודש מאי בוטל<strong>ה</strong> תוכנית "אורות לתעסוק<strong>ה</strong>" וכתוצא<strong>ה</strong> בוטל מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong><br />
לשארית <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> (למעט אמ<strong>ה</strong>ות לילדים עד גיל שנתיים). בעקבות כך קטן <strong>ה</strong>מענק <strong>ה</strong>ממוצע לשנת<br />
49<br />
P. מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> ייושם בפריס<strong>ה</strong> כלל <strong>ה</strong>ארצית <strong>ה</strong>חל משנת<br />
בכשני שלישים ומספר <strong>ה</strong>נ<strong>ה</strong>נים ירד ברבע P48F<br />
על בסיס <strong>ה</strong>כנסות בשנת<br />
מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> מיועד לעובדים ולעצמאים ש<strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> של<strong>ה</strong>ם (כולל משכורות, רווחים של <strong>ה</strong>עסק,<br />
בחודש ושל<strong>ה</strong>ם ילד אחד<br />
קצבאות, מזונות וריבית על חסכונות) נע<strong>ה</strong> בסך <strong>ה</strong>כול בין<br />
2010<br />
1,920 ל-6,237 ₪<br />
2010<br />
. 2011<br />
2012<br />
לפחות מתחת לגיל<br />
.18<br />
ישנם תנאים נוספים לקבלת זכאות למס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי כגון גיל, <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong><br />
משותפת של תא משפחתי, קרב<strong>ה</strong> משפחתית למעסיק, מספר ילדים וכדומ<strong>ה</strong>T.1<br />
ארגון <strong>ה</strong><strong>OECD</strong> ממליץ לכרוך את קצבת <strong>ה</strong>ילדים ביציא<strong>ה</strong> לעבוד<strong>ה</strong>, עם זאת לא חל שינוי בתנאי<br />
<strong>ה</strong>זכאות לקבלת קצבאות <strong>ה</strong>ילדים וסכומם אף גדל ב-1.5 מיליארד ₪ בשנת<br />
50<br />
.P<br />
P49F2010<br />
51<br />
P מופיע<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ערכ<strong>ה</strong> של<br />
עלות: בפרסום של צוות <strong>ה</strong>מחקר <strong>ה</strong>מלוו<strong>ה</strong> את יישום חוק מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שליליP50F<br />
עלות <strong>ה</strong>פריס<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ארצית של <strong>ה</strong>חוק. גודל אוכלוסיית <strong>ה</strong>זכאים למס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי נע בין<br />
נפשות, ב<strong>ה</strong>תבסס על נתוני רשות <strong>ה</strong>מיסים וסקר <strong>ה</strong>כנסות. במיד<strong>ה</strong> ששיעור <strong>ה</strong>מממשים ז<strong>ה</strong><strong>ה</strong><br />
לז<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>פעלת <strong>ה</strong>חוק, <strong>ה</strong>עלות <strong>ה</strong>תקציבית של <strong>ה</strong>פריס<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ארצית נאמדת בכ-393<br />
מיליון ₪. <strong>ה</strong>ערכ<strong>ה</strong> זו נמוכ<strong>ה</strong> מעט מאומדן משרד <strong>ה</strong>אוצר ש<strong>ה</strong>ינ<strong>ה</strong> כ-550 מליון ₪ כל שנ<strong>ה</strong> בגין <strong>ה</strong>שנים<br />
– 389,000<br />
₪<br />
464,000<br />
52<br />
.P<br />
P51F 2011-2012<br />
2010<br />
בשנת שולמו במסגרת <strong>ה</strong>תוכנית כ-131 מיליוני לכ-45 אחוזים מ<strong>ה</strong>זכאים <strong>ה</strong>פוטנציאליים<br />
שמימשו את זכאותם למענק (על בסיס <strong>ה</strong>כנסות בשנת 2009), גוב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מענק <strong>ה</strong>ממוצע בשנת עמד<br />
על מרבית <strong>ה</strong>תשלומים (65%) <strong>ה</strong>ופנו לקבוצות <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מוחלשות ערבים, עולים<br />
2010<br />
–<br />
.₪ 2820<br />
53<br />
.P<br />
וחרדיםP52F<br />
<strong>ה</strong>שפעות כלכליות חברתיות: מענקי מס <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שלילי צמצמו את תחולת <strong>ה</strong>עוני בקרב <strong>ה</strong>עובדים<br />
בשנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>פעלת <strong>ה</strong>תוכנית בכ-4.54%, ונרשמ<strong>ה</strong> יריד<strong>ה</strong> בעומק <strong>ה</strong>עוני. כמו כן נמצאו עדויות<br />
27<br />
50<br />
48<br />
50<br />
נקבע על פי חוק שכר <strong>ה</strong>מינימום בשעת פרסום דוח <strong>ה</strong><strong>OECD</strong> כי רמתו תעמוד 47.5% מ<strong>ה</strong>שכר <strong>ה</strong>ממוצע, בדו"ח<br />
מוצע ל<strong>ה</strong>פחית את <strong>ה</strong>יחס על ידי <strong>ה</strong>ותרת שכר <strong>ה</strong>מינימום ברמ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>נוכחית.<br />
49<br />
"סקירת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>תפתחויות <strong>ה</strong>כלכליות בחודשים <strong>ה</strong>אחרונים", יוני 2011.<br />
מתוך מסמך ש<strong>ה</strong>וציא משרד ראש <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong>: "שנתיים לממשל<strong>ה</strong>, מדברים עובדות", סקירת פעולות משרד<br />
<strong>ה</strong>אוצר, מרץ<br />
"מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי, תוצאות <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ליישום <strong>ה</strong>חוק", מוגש על ידי צוות <strong>ה</strong>מחקר <strong>ה</strong>מלוו<strong>ה</strong> את יישום חוק<br />
מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי (בנק <strong>ישראל</strong>, מכון ברוקדייל, רשות <strong>ה</strong>מסים, ו<strong>ה</strong>מוסד לביטוח לאומי), יוני<br />
מתוך "שנתיים לממשל<strong>ה</strong>, מדברים עובדות", מרץ 2011.<br />
"סקירת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>תפתחויות <strong>ה</strong>כלכליות בחודשים <strong>ה</strong>אחרונים" יוני 2011.<br />
.2010<br />
.2011<br />
51<br />
52<br />
53
:4T5T<br />
P56F<br />
לשיפור ברווחתם של מקבלי <strong>ה</strong>קצבאות, שרובם משתייכים לקבוצות שאינן נ<strong>ה</strong>נות מסיוע באמצעות<br />
עם זאת, ביטול מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> במחצית <strong>ה</strong>שניי<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> צפוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>קטין את<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>שפעות <strong>ה</strong>חיוביות של <strong>ה</strong>תוכנית, כך למשל נכתב ב<strong>ה</strong>תייחסות בנק <strong>ישראל</strong> לביטול <strong>ה</strong>מענק. "אי<br />
54<br />
.P<br />
תשלומי <strong>ה</strong>עבר<strong>ה</strong>P53F<br />
<strong>ה</strong>עקביות ביישום <strong>ה</strong>חוק תפגע באמינותו בקרב <strong>ה</strong>זכאים <strong>ה</strong>פוטנציאליים, ש<strong>ה</strong>ם ציבור חלש מבחינת רמת<br />
<strong>ה</strong>שכל<strong>ה</strong> ויכולת <strong>ה</strong>שתכרות. כך עלולים ל<strong>ה</strong>יפגע שיעורי <strong>ה</strong>מימוש גם בעתיד ויידחו <strong>ה</strong>שינויים <strong>ה</strong>חיוביים<br />
55<br />
.P<br />
ש<strong>ה</strong>חוק עשוי לקדם ב<strong>ה</strong>תנ<strong>ה</strong>גות <strong>ה</strong>אוכלוסיות <strong>ה</strong>חלשות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>" P54F<br />
יצוין כי ישום <strong>ה</strong>מלצת <strong>ה</strong>ארגון ל<strong>ה</strong>גדיל את סכום <strong>ה</strong>מענק צפוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>גדיל משמעותית את <strong>ה</strong>שפעת<br />
<strong>ה</strong>תוכנית על שיעורי <strong>ה</strong>עוני. לדוגמא, <strong>ה</strong>גדל<strong>ה</strong> של סכום <strong>ה</strong>מענק בכ-44% תוכל לצמצם את תחולת<br />
56<br />
P. עם זאת, כפי שנכתב בדו"ח בנק <strong>ישראל</strong> <strong>ה</strong>אחרון<br />
<strong>ה</strong>עוני בקרב <strong>ה</strong>זכאים (בפריס<strong>ה</strong> ארצית) בכ-P55F10%<br />
“מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי אומנם מעודד <strong>ה</strong>שתלבות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> וזאת ללא עלות מצד <strong>ה</strong>מעסיק אך <strong>ה</strong>וא אינו<br />
מצייד את <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>מתקשים ל<strong>ה</strong>שתלב בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> בכלים ל<strong>ה</strong>עלאת פריונם בעתיד ולכן ניתן לראות<br />
בו פתרון חלקי בלבד<br />
.<br />
57<br />
P”<br />
9. פיתוח מואץ יותר של <strong>ה</strong>תשתיות (כבישים ותחבור<strong>ה</strong> ציבורית) בפריפרי<strong>ה</strong> ובישובים ערבים.<br />
בנושא פיתוח <strong>ה</strong>תחבור<strong>ה</strong> ב<strong>ישראל</strong>, נמצאו שלוש<strong>ה</strong> פרויקטים עיקריים.<br />
•<br />
58<br />
.P<br />
<strong>ה</strong>תחבור<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית ב<strong>ישראל</strong>P57F<br />
•<br />
U<strong>ה</strong>קמת<br />
רשות ארצית ל<strong>ה</strong>פעלת תחבור<strong>ה</strong> ציבוריתU, שת<strong>ה</strong>יי<strong>ה</strong> אחראית לתפעול כל שירותי<br />
בשלב <strong>ה</strong>ראשון יוקמו רשויות "מטרופוליטניות": רשויות שינ<strong>ה</strong>לו את <strong>ה</strong>תחבור<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית בתחומי<br />
<strong>ה</strong>מטרופולינים. בשלב <strong>ה</strong>שני תוקם גם רשות ארצית שתפעיל את רשויות <strong>ה</strong>תחבור<strong>ה</strong> בארץ.<br />
59<br />
:P4T<br />
TP58F <strong>ישראל</strong> נתיבי U4 4TUתכנית<br />
•<br />
4T5Tתכנית ב<strong>ה</strong>יקף של כ-27.5 מיליארד ש״ח אשר נפרסת על פני <strong>ה</strong>עשור<br />
<strong>ה</strong>קרוב. במסגרת תוכנית זו <strong>ה</strong>וחלט ל<strong>ה</strong>קים תשתית תחבור<strong>ה</strong> יבשתית בינעירונית מקריית שמונ<strong>ה</strong><br />
ונ<strong>ה</strong>רי<strong>ה</strong> בצפון ועד משאבי שד<strong>ה</strong> ואילת בדרום, במטר<strong>ה</strong> לאכלס ולפתח את <strong>ה</strong>נגב ו<strong>ה</strong>גליל. שדרת<br />
<strong>ה</strong>תשתית תכלול תוואי אורך של מסילות ראשיות ושל כבישים ראשיים ומספר צירי רוחב. בין <strong>ה</strong>יתר<br />
<strong>ה</strong>תוכנית כוללת פיתוח רשת כבישים בצפון ו<strong>ה</strong>קמתן של מסילות רכבת לכרמיאל, לעפול<strong>ה</strong> ולבית שאן,<br />
חשמול מערך <strong>ה</strong>רכבות <strong>ה</strong>ארצי, רכש ציוד נייד רכבתי, <strong>ה</strong>משך דרומי לכביש חוצ<strong>ה</strong> <strong>ישראל</strong> וקידום תכנון<br />
פרויקטים נוספים.<br />
60<br />
P4T<br />
בגוש U4 דןTP59F<br />
4TUרפורמ<strong>ה</strong> בקווי <strong>ה</strong>אוטובוס בשנים <strong>ה</strong>אחרונות חל<strong>ה</strong> יריד<strong>ה</strong> בשיעור <strong>ה</strong>נוסעים בתחבור<strong>ה</strong><br />
ציבורית, ואילו אלו אשר משתמשים בתחבור<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית עושים זאת מכיוון שאין ל<strong>ה</strong>ם רישיון או<br />
רכב, ולא בגלל <strong>ה</strong>חיסכון בזמן או כסף. <strong>ה</strong>רפורמ<strong>ה</strong> תצא לפועל <strong>ה</strong>חל מ<strong>ה</strong>-1 ביולי 2011, ובמסגרת<strong>ה</strong> יופעל<br />
28<br />
54<br />
מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי, תוצאות <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ליישום <strong>ה</strong>חוק", מוגש על ידי צוות <strong>ה</strong>מחקר <strong>ה</strong>מלוו<strong>ה</strong> את יישום חוק<br />
מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי (בנק <strong>ישראל</strong>, מכון ברוקדייל, רשות <strong>ה</strong>מסים, ו<strong>ה</strong>מוסד לביטוח לאומי), יוני<br />
"סקירת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>תפתחויות <strong>ה</strong>כלכליות בחודשים <strong>ה</strong>אחרונים" יוני 2011.<br />
שם.<br />
פרק <strong>ה</strong>' - שוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, דו"ח בנק <strong>ישראל</strong> לשנת<br />
מתוך <strong>ה</strong>ודעתו של מנכ"ל משרד <strong>ה</strong>תחבור<strong>ה</strong>, דן <strong>ה</strong>ראל, בחודש פברואר 2011.<br />
<strong>ה</strong>חלטת ממשל<strong>ה</strong> מספר 1421, "נתיבי <strong>ישראל</strong> – תכנית תחבור<strong>ה</strong> לפיתוח <strong>ה</strong>נגב ו<strong>ה</strong>גליל", פברואר 2010.<br />
מתוך <strong>ה</strong>ודע<strong>ה</strong> לעיתונות של ועדת <strong>ה</strong>כלכל<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>כנסת: שינויים בקווי דן, מאי 2011.<br />
.2010<br />
2010, ירושלים.<br />
55<br />
56<br />
57<br />
58<br />
59<br />
60
P<br />
TP61F .1<br />
כרטיס שיאפשר מעבר חופשי בין קווים וחברות. במ<strong>ה</strong>לך <strong>ה</strong>ארבע<strong>ה</strong> ימים שלפני <strong>ה</strong>יישום ועד חמיש<strong>ה</strong><br />
ימים אחרי יפרסו 2,000 דיילים בתחנות ובקווים <strong>ה</strong>משתנים וילוו את <strong>ה</strong>נוסעים.<br />
.2011-2012<br />
מיליון ₪<br />
סכום ז<strong>ה</strong><br />
5Tעלות: משרד <strong>ה</strong>תחבור<strong>ה</strong> מייעד למטרופולין תל אביב כ-375 לשנים<br />
מיועד בין <strong>ה</strong>שאר לתכנון מערך <strong>ה</strong>תחבור<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית, <strong>ה</strong>עתקת תשתיות, תחנות ראשיות וארגון מחדש<br />
של <strong>ה</strong>תחבור<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית במטרופולין תל אביב.<br />
5Tלמערכת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סעות בירושלים מיועדים כ-939 מיליון ₪. לסעיף <strong>ה</strong>תחבור<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית מיועדים כ- 474<br />
מיליון ₪, אשר בין <strong>ה</strong>שאר מיועדים לתכנון מערכת <strong>ה</strong>סעת <strong>ה</strong>מונים בנצרת, <strong>ה</strong>שרון, באר שבע, נתני<strong>ה</strong><br />
61<br />
.P5T<br />
וחיפ<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>כרמל. בתקציב משרד <strong>ה</strong>פנים מיועדים ₪ 6,300,000 לוועדת תכנון לתשתיות לאומיותTP60F5<br />
5T<strong>ה</strong><strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>צפוי<strong>ה</strong> ברפורמת קווי <strong>ה</strong>אוטובוסים בגוש דן עומדת על כ-200 מיליון ₪ בשנ<strong>ה</strong>.<br />
.10<br />
יישום <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> ועדת גולדברג (<strong>ה</strong>כר<strong>ה</strong> בישובים בדואים ופיתוח תשתיות מים וביוב<br />
ביישובי<strong>ה</strong>ם).<br />
•<br />
5Tוועדת גולדברג <strong>ה</strong>וקמ<strong>ה</strong> עקב מחלוקת על <strong>ה</strong>תיישבות <strong>ה</strong>בדואים בנגב. בשנת 2008 <strong>ה</strong>תגוררו 62,487<br />
בדואים בכפרים בלתי מוכרים בנגב. נוסף על <strong>ה</strong>כפרים <strong>ה</strong>לא מוכרים, באות<strong>ה</strong> תקופ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>יו מצויים בנגב<br />
כ-50 אלף מבנים בלתי חוקיים. וועדת גולדברג קרא<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>כיר בחלק ניכר מ<strong>ה</strong>יישובים ול<strong>ה</strong>גדיר מבנים<br />
בלתי חוקיים אשר אינם פוגעים ביישום תוכנית <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> 5Tכ"מבנים אפורים", 1T<strong>ה</strong>גדר<strong>ה</strong> זו תאפשר לקבל<br />
אותם בצור<strong>ה</strong> חוקית לתוכניות <strong>ה</strong>מתאר, ולחברם לתשתיות<br />
62<br />
•<br />
•<br />
משרד ראש <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> קבע מספר משימות למטרת <strong>ה</strong>סדרת <strong>ה</strong>יישובים בנגב: <strong>ה</strong>שלמת מתוו<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>יישום לדוח גולדברג ל<strong>ה</strong>סדרת <strong>ה</strong>תיישבות <strong>ה</strong>בדואים בנגב, <strong>ה</strong>יערכות למימוש מתוו<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>יישום<br />
ל<strong>ה</strong>סדרת <strong>ה</strong>תיישבות <strong>ה</strong>בדואים בנגב, גיבוש תוכנית פיתוח לקידום <strong>ה</strong>צמיח<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>פיתוח <strong>ה</strong>כלכלי של<br />
63<br />
P<br />
<strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>בדואית בנגב, וקיום <strong>ה</strong>ליכי <strong>ה</strong>יוועצות נרחבים עם <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>בדואית בנגב.P62F<br />
צוות יישום דו"ח גולדברג <strong>ה</strong>ציע מתוו<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>סדרת <strong>ה</strong>תיישבות <strong>ה</strong>בדואים בנגב ולפיתרון <strong>ה</strong>מחלוקת<br />
64<br />
על <strong>ה</strong>בעלות בקרקעות <strong>ה</strong>נגב, ואף בנושא קידום <strong>ה</strong>פיתוח ו<strong>ה</strong>צמיח<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>כלכליים של <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> בנגב.P63F<br />
5Tעלות: אמנם בתוכנית <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>סדרת <strong>ה</strong>תיישבות <strong>ה</strong>בדואים בנגב מופיע<strong>ה</strong> כאחת מטרות משרד ראש<br />
<strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong>, אך בתקציב במדינ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>יא מופיע<strong>ה</strong> כאחריות משרד <strong>ה</strong>שיכון ו<strong>ה</strong>בינוי, כאשר מטר<strong>ה</strong> זו<br />
מתוקצבת ב ₪ 5,775,000 בלבד.<br />
5Tנוסף על כך, בתקציב משרד <strong>ה</strong>בינוי ו<strong>ה</strong>שיכון מופיעים סעיפים נוספים <strong>ה</strong>נוגעים לנושא, ביני<strong>ה</strong>ם:<br />
פיתוח תשתיות <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>בדואית<br />
תשתיות לבני<strong>ה</strong> חדש<strong>ה</strong> עבור <strong>ה</strong>בדואים בדרום<br />
(כשלוש<strong>ה</strong> מיליון פיתוח <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>בדואית (כשלוש<strong>ה</strong> מיליון <strong>ה</strong>שלמת פיתוח יישובי<br />
<strong>ה</strong>בדואים (כארבע<strong>ה</strong> מיליון ₪), מוסדות ציבור בישובי בדואים בדרום (כשני מיליון ₪).<br />
,(₪<br />
400) מיליון ,(₪<br />
,(₪<br />
29<br />
.2011-2012<br />
61<br />
62<br />
63<br />
64<br />
מתוך תקציב <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> לשנים<br />
דוח ועדת <strong>ה</strong>שופט גולדברג בעניין <strong>ה</strong>סדרת <strong>ה</strong>תיישבות <strong>ה</strong>בדואים בנגב, ינואר 2009.<br />
מתוך תוכנית <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> של משרדי <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> לשנת 2011.<br />
<strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> יישום דוח ועדת גולדברג ל<strong>ה</strong>סדרת <strong>ה</strong>תיישבות <strong>ה</strong>בדואים בנגב, מאי 2011.
0<br />
TP64F<br />
0<br />
5Tכלל <strong>ה</strong>תוכנית<br />
מיליארדי ₪<br />
ל<strong>ה</strong>סדרת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>תיישבות <strong>ה</strong>בדואים בנגב מוערכת על ידי משרד <strong>ה</strong>אוצר ב<strong>ה</strong>יקף של<br />
(לא מופיע<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ערכ<strong>ה</strong> מדויקת יותר).5<br />
65<br />
.11<br />
<strong>ה</strong>חלת חובת דיווח על <strong>ה</strong>רכב כוח <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> בחברות גדולות ו<strong>ה</strong>רחבת פעילות "<strong>ה</strong>נציבות<br />
לשוויון <strong>ה</strong>זדמנויות בתעסוק<strong>ה</strong>" שתבצע <strong>ה</strong>ערכות שוטפות ו<strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> באשר למידת<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתלבות של כלל <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> בתעסוק<strong>ה</strong>.<br />
בשנת 2008 <strong>ה</strong>וקמ<strong>ה</strong> נציבות שוויון <strong>ה</strong><strong>ה</strong>זדמנויות בעבוד<strong>ה</strong>, יחיד<strong>ה</strong> עצמאית במשרד <strong>ה</strong>תעשיי<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>מסחר<br />
ו<strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong>0<br />
T<strong>ה</strong>אחראית 0T על אכיפת <strong>ה</strong>וראות Tחוק 0T שוויון <strong>ה</strong><strong>ה</strong>זדמנויות בעבוד<strong>ה</strong> Tוחוקים 0T נוספים<br />
2010<br />
<strong>ה</strong>עוסקים בנושא. במרץ <strong>ה</strong>ודיע <strong>ה</strong>שר דאז בן אליעזר על <strong>ה</strong>פיכת <strong>ה</strong>נציבות לרשות עצמאית,<br />
ת<strong>ה</strong>ליך <strong>ה</strong>כולל <strong>ה</strong>רחבת <strong>ה</strong>מבנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ארגוני של <strong>ה</strong>נציבות מתשע<strong>ה</strong> עובדים לשלושים ושלוש<strong>ה</strong>, ו<strong>ה</strong>גדלת<br />
<strong>ה</strong>תקציב.<br />
עלות: תפעול נציבות שוויון <strong>ה</strong><strong>ה</strong>זדמנויות בעבוד<strong>ה</strong> מתוקצב ב-<br />
<strong>ה</strong>תמ"ת.<br />
,₪ 744,000<br />
במסגרת תקציב משרד<br />
.12<br />
נקיטת צעדים לשיפור רמת <strong>ה</strong>חינוך ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מקצועית בקרב <strong>ה</strong>מגזר <strong>ה</strong>בדואי.<br />
בתוכנית <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> לשנת 2011, אחת <strong>ה</strong>מטרות של משרד <strong>ה</strong>תמ"ת לשנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>קרוב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>יא <strong>ה</strong>גברת<br />
<strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> בקרב אוכלוסיות בעלות שיעור <strong>ה</strong>שתתפות נמוך בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>. במסגרת זו ישנ<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>תייחסות ל<strong>ה</strong>כשרתם <strong>ה</strong>מקצועית של <strong>ה</strong>בדואים, כגון <strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> מקצועית לאוכלוסיות מיוחדות,<br />
ו<strong>ה</strong>פעלת מסלול ל<strong>ה</strong>כשרת בדואים במכללות מ<strong>ה</strong>"ט (מכון ממשלתי ל<strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> בטכנולוגי<strong>ה</strong> ומדע).<br />
עלות: <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מקצועית לכלל <strong>ה</strong>אוכלוסיות <strong>ה</strong>מיוחדות מתוקצבת ב-8,232,000 ₪, ואילו <strong>מרכז</strong>י<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ממשלתיים (ביני<strong>ה</strong>ם מ<strong>ה</strong>"ט) מתוקצבים ב-<br />
עלויות <strong>ה</strong>תוכניות לבדואים באופן ספציפי.<br />
,₪ 9,463,000<br />
אך לא נמצא מידע פרטני על<br />
.13<br />
<strong>ה</strong>עדפת תעסוק<strong>ה</strong> זר<strong>ה</strong> ממדינות שכנות (כולל <strong>ה</strong>פלסטינים תושבי <strong>ה</strong>רשות) על פני עובדים<br />
ממדינות מרוחקות.<br />
במ<strong>ה</strong>לך <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> גדל בשיעורים מתונים מספר <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>לא-<strong>ישראל</strong>ים במשק <strong>ה</strong><strong>ישראל</strong>י, אשר <strong>ה</strong>גיע<br />
לכ-60 אלף איש. זאת ב<strong>ה</strong>משך לגידולו בשנים <strong>ה</strong>אחרונות, בעיקר ב<strong>ה</strong>שפעת מדיניות משרד <strong>ה</strong>ביטחון<br />
ל<strong>ה</strong>גדלת מספר <strong>ה</strong>יתרי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> ב<strong>ישראל</strong> לפלסטינים תושבי <strong>ה</strong>גד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מערבית. במסגרת זו <strong>ה</strong>חליט<br />
<strong>ה</strong>קבינט <strong>ה</strong>כלכלי בראשית<br />
2011<br />
על <strong>ה</strong>וספת כחמשת אלפי <strong>ה</strong>יתרים לעובדים אלו, וב<strong>ה</strong>תאחדות<br />
30<br />
65<br />
מתוך מסמך ש<strong>ה</strong>וציא משרד ראש <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong>: "שנתיים לממשל<strong>ה</strong>, מדברים עובדות", סקירת פעולות משרד<br />
<strong>ה</strong>אוצר, מרץ 2011.
2010<br />
<strong>ה</strong>קבלנים מתנ<strong>ה</strong>לת פעילות שמטרת<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>גדיל ב<strong>ה</strong>יקף ניכר את מספר <strong>ה</strong><strong>ה</strong>יתרים לפלסטינים, וכן<br />
לזרים.<br />
אומדן מספר <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים נותר יציב בשנתיים <strong>ה</strong>אחרונות, כ-210 אלף, ושיעור <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>לא<br />
<strong>ישראל</strong>ים במגזר <strong>ה</strong>עסקי נותר בשנת כ-12%, כמו בשנים ו<br />
<strong>ה</strong>פנים נתפסו במ<strong>ה</strong>לך שנת כ-14 אלף מסתננים, ומספר <strong>ה</strong>מסתננים <strong>ה</strong>רשומים שש<strong>ה</strong>ו בארץ<br />
בינואר עמד על כ-34 אלף. ניתן לשער שמסתננים אלו מגדילים את מספר <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים<br />
במשק בכ-10 אחוזים.<br />
ב<strong>ה</strong>משך ל<strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>וועד<strong>ה</strong> לבחינת מדיניות <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> ב<strong>ישראל</strong> <strong>ה</strong>וקם צוות בין משרדי בראשות<br />
<strong>ה</strong>משנ<strong>ה</strong> לנגיד בנק <strong>ישראל</strong> לעניין <strong>ה</strong>סדר<strong>ה</strong>, פיקוח ואכיפ<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>עסקת פלסטינים וירדנים.<br />
<strong>ה</strong>שפעות כלכליות חברתיות: לתעסוקת עובדים פלסטינים יתרונות על פני תעסוקת עובדים <strong>ה</strong>זרים,<br />
עובדי <strong>ה</strong>שטחים אינם מעתיקים את מקום מגורי<strong>ה</strong>ם ל<strong>ישראל</strong> ואינם כבולים למעסיקי<strong>ה</strong>ם באמצעות<br />
דמי תיווך גבו<strong>ה</strong>ים לחברות כוח <strong>ה</strong>אדם. <strong>ה</strong>שכר של עובדי <strong>ה</strong>שטחים גבו<strong>ה</strong> יותר ב<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> לעובדים<br />
<strong>ה</strong>זרים אך <strong>ה</strong>עסקתם מקטינ<strong>ה</strong> את שיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> בקרב ערבים <strong>ישראל</strong>ים.<br />
לתעסוקת פלסטינים גם משמעויות מדיניות נרחבות מאחר שיש לכך <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שפע<strong>ה</strong> חיובית על <strong>ה</strong>כלכל<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>פלסטינית אך מנגד יוצרת תלות של <strong>ה</strong>משק <strong>ה</strong>פלסטיני על <strong>ה</strong>משק <strong>ה</strong><strong>ישראל</strong>י.<br />
66<br />
P על פי נתוני משרד<br />
P65F.2009<br />
2008<br />
2010<br />
2011<br />
.14<br />
<strong>ה</strong>קשחת <strong>ה</strong>תנאים ל<strong>ה</strong>עסקת עובדים זרים ו<strong>ה</strong>תני<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>עסקת <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים במבחני<br />
תעסוק<strong>ה</strong> מקומיים, שלילת רישיונות <strong>ה</strong>עסק<strong>ה</strong> למעסיקים שאינם מספקים תנאי עבוד<strong>ה</strong><br />
מינימאליים לעובדי<strong>ה</strong>ם (<strong>ה</strong>זרים) ושלילת רישיונות לחברות <strong>ה</strong>מסרבות ל<strong>ה</strong>עסיק עובדים<br />
מקומיים.<br />
2010<br />
•<br />
בינואר <strong>ה</strong>ועל<strong>ה</strong> גוב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong><strong>ה</strong>יטל אשר על <strong>ה</strong>מעסיק לשלם ל-20% מ<strong>ה</strong>כנסת <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> ששולמ<strong>ה</strong><br />
לעובד זר 67F66. לעובד זר <strong>ה</strong>מועסק בענף <strong>ה</strong>חקלאות יישאר גוב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong><strong>ה</strong>יטל ללא שינוי בגוב<strong>ה</strong> של 10%,<br />
ולעובד זר בענף <strong>ה</strong>בניין י<strong>ה</strong>י<strong>ה</strong> <strong>ה</strong><strong>ה</strong>יטל בשיעור 15%.<br />
בענף <strong>ה</strong>מסעדנות <strong>ה</strong>יטל יעל<strong>ה</strong> באופן <strong>ה</strong>דרגתי: שנת <strong>ה</strong>מס<br />
ובשנת <strong>ה</strong>מס ואילך פטורות מ<strong>ה</strong>יטל ז<strong>ה</strong> משכורותי<strong>ה</strong>ם של <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>באים: פלסטינים<br />
תושבי יש"ע, אזרח מדינ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>גובלת ב<strong>ישראל</strong> <strong>ה</strong>מועסק כדין ב<strong>ישראל</strong> וחוזר בתום יום <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong><br />
למדינתו, עובד זר <strong>ה</strong>מועסק כדין במתן טיפול סיעודי.<br />
,13.75% –<br />
– 2010 ,10.75% שנת <strong>ה</strong>מס 2011<br />
.15% –<br />
2012<br />
•<br />
תקנות נוספות נקבעו שנועדו ל<strong>ה</strong>סדיר את תחום <strong>ה</strong>עסקת <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים ב<strong>ישראל</strong> ול<strong>ה</strong>גביל את<br />
68<br />
P בין <strong>ה</strong>תקנות: <strong>ה</strong>גברת <strong>ה</strong>אכיפ<strong>ה</strong> כלפי מעסיקי עובדים זרים שלא כחוק וייעול <strong>ה</strong>אכיפ<strong>ה</strong> כלפי<br />
מספרם.P67F<br />
מעסיקי עובדים זרים, צמצום מספר <strong>ה</strong>שו<strong>ה</strong>ים, <strong>ה</strong>רחק<strong>ה</strong> של שו<strong>ה</strong>ים שלא כדין ושל עובדים זרים לא<br />
חוקיים, לרבות <strong>ה</strong>טלת מגבלות על מתן אשרת עבוד<strong>ה</strong> ומעמד בארץ למי ששו<strong>ה</strong><strong>ה</strong> בתחומ<strong>ה</strong> שלא כחוק,<br />
<strong>ה</strong>טלת מגבלות על תחומי <strong>ה</strong>עיסוק ומקום <strong>ה</strong>עיסוק של עובדים זרים בענף <strong>ה</strong>סיעוד ובחינת נושא<br />
<strong>ה</strong>עסקת עובדים פלסטינים וירדנים ב<strong>ישראל</strong>.<br />
31<br />
66<br />
אומדן ז<strong>ה</strong> (מתוך נתוני <strong>ה</strong>למ"ס) אינו כולל מסתננים דרך <strong>ה</strong>גבולות, שרובם מגיעים מסודן ואריתריא<strong>ה</strong> דרך גבול סיני.<br />
67<br />
זאת במסגרת חוק <strong>ה</strong>תוכנית ל<strong>ה</strong>בראת כלכלת <strong>ישראל</strong><br />
68<br />
<strong>ה</strong>חלטת ממשל<strong>ה</strong> מספר 1274 בנושא מדיניות <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> בתחום עובדים זרים, ינואר 2010.
TP68F<br />
1.1.2011<br />
•<br />
1T<strong>ה</strong>חל מ<strong>ה</strong>- <strong>ה</strong>אגף לאכיפת חוקי עבוד<strong>ה</strong> יפעל לאכיפת מלוא זכויות <strong>ה</strong>עובדים לפי חוקי<br />
<strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> כלפי מעסיקי עובדים זרים וכי מעסיקים אשר לא ימלאו אחר <strong>ה</strong>וראות חוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>,<br />
צפויים ל<strong>ה</strong>עמד<strong>ה</strong> לדין או ל<strong>ה</strong>יקנס בקנסות גבו<strong>ה</strong>ים.1<br />
69<br />
2011<br />
•<br />
בחודש פברואר <strong>ה</strong>חל<strong>ה</strong> רשות <strong>ה</strong>אוכלוסין ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>גיר<strong>ה</strong> במצבע נרחב לאיתור מעסיקי עובדים<br />
זרים (פרטיים ומסחריים) באופן לא חוקי וללא <strong>ה</strong>יתר, בעבודות שונות כגון טיפול בילדים, משק<br />
בית, שיפוצים ובניי<strong>ה</strong> ועוד. כמו כן, יכלול <strong>ה</strong>מבצע פעילות יזומ<strong>ה</strong> לאיתור מעסיקי עובדים זרים בעלי<br />
<strong>ה</strong>יתר שאינם מקפידים על תנאי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>נאותים <strong>ה</strong>קבועים בחוק. מבצע <strong>ה</strong>אכיפ<strong>ה</strong> נערך במקביל<br />
לקמפיין בדבר <strong>ה</strong>איסור ב<strong>ה</strong>עסקת עובד זר ללא <strong>ה</strong>יתרים מתאימים.<br />
, <strong>ה</strong>תקבל<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>חלטת ממשל<strong>ה</strong> 1274 בתחום <strong>ה</strong>עובדים זרים, ל<strong>ה</strong>לן עיקרי<strong>ה</strong>:<br />
בתאריך 24.10.2010<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
חיוב <strong>ה</strong>מעסיק ל<strong>ה</strong>עביר את כספי <strong>ה</strong>עובד <strong>ה</strong>זר לחשבון בנק על שמו של <strong>ה</strong>עובד, מעסיק<br />
שיימצא כי <strong>ה</strong>עסיק עובדים זרים <strong>ה</strong>שו<strong>ה</strong>ים שלא כדין יבוטלו <strong>ה</strong><strong>ה</strong>יתרים שבידיו.<br />
צמצום מספרם ו<strong>ה</strong>רחקתם של שו<strong>ה</strong>ים שלא כדין ושל עובדים זרים <strong>ה</strong>שו<strong>ה</strong>ים שלא כדין וזאת<br />
בין <strong>ה</strong>יתר על ידי: קביעת תחום עיסוקו של <strong>ה</strong>עובד <strong>ה</strong>זר ב<strong>ה</strong>יתר; מתן סמכויות למפקחי<br />
רשות <strong>ה</strong>אוכלוסין ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>גיר<strong>ה</strong> כך שיוסמכו לפנות לבית <strong>ה</strong>משפט בבקש<strong>ה</strong> לקבלת צווים<br />
שיפוטיים לכניס<strong>ה</strong> לבתים פרטיים במקרים ב<strong>ה</strong>ם קיים חשש כי מתבצעות ב<strong>ה</strong>ם <strong>ה</strong>פרות של<br />
חוק עובדים זרים.<br />
צמצום <strong>ה</strong>תמריץ ל<strong>ה</strong>באת עובדים זרים וטיפול בנושא גביית דמי תיווך בניגוד לחוק וזאת<br />
בין <strong>ה</strong>יתר על ידי: יישום <strong>ה</strong>פעלת שיטות <strong>ה</strong>עסק<strong>ה</strong> חדשות בענף <strong>ה</strong>חקלאות ובענף <strong>ה</strong>סיעוד.<br />
מעקב ובקר<strong>ה</strong> אחר <strong>ה</strong>חלטות <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שונות בנושא עובדים זרים וזאת על ידי: עדכון<br />
נתונים על ידי רשות <strong>ה</strong><strong>ה</strong>גיר<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>פצתם לשרי <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> ולגורמי <strong>ה</strong>מקצוע במשרדים <strong>ה</strong>נוגעים<br />
בדבר, אחת לרבעון יתקיים דיון ביישום <strong>ה</strong>חלטת <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> על ידי ועדת שרים לעובדים<br />
זרים.<br />
עלות: כניסתם ויצאתם של <strong>ה</strong>שו<strong>ה</strong>ים נמצאת באחריות רשות <strong>ה</strong>אוכלוסין, <strong>ה</strong><strong>ה</strong>גיר<strong>ה</strong> ומעברי <strong>ה</strong>גבול<br />
במשרד <strong>ה</strong>פנים. לטובת אגף <strong>ה</strong>אכיפ<strong>ה</strong> מיועדים בתקציב <strong>ה</strong>נוכחי של משרד <strong>ה</strong>פנים כ-86 מיליון<br />
,₪<br />
מתוכם ₪ 8,353,000 מיועדים ליחיד<strong>ה</strong> בטיפול במורחקים. תקציב <strong>ה</strong>רשות למטרות <strong>ה</strong>סבר<strong>ה</strong> ופרסום<br />
עומד על ₪. 792,000<br />
<strong>ה</strong>שפעות כלכליות חברתיות: עובדים זרים מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר מעובדים <strong>ה</strong>מקומיים,<br />
דבר <strong>ה</strong>מביא ל<strong>ה</strong>קטנת שיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> בקרב <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>לא מיומנים, ל<strong>ה</strong>ורדת שכרם של עובדים<br />
מסוג ז<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>גדלת אי <strong>ה</strong>שוויון במשק. <strong>ה</strong>קשחת <strong>ה</strong>תנאים ל<strong>ה</strong>עסקת עובדים זרים צפוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>גדיל את<br />
שיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> בקרב <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>מקומיים ובכך לפתור גם את בעיית ירידת <strong>ה</strong>שכר ו<strong>ה</strong>גדלת אי<br />
<strong>ה</strong>שוויון. שמיר<strong>ה</strong> על זכויות <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים צפוי<strong>ה</strong> לצמצם את <strong>ה</strong>ביקוש ל<strong>ה</strong>ם וב<strong>ה</strong>תאמ<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>גדיל את<br />
<strong>ה</strong>ביקוש לעובדים מקומיים. בנתונים שנמסרו לרשויות <strong>ה</strong>מס ולביטוח <strong>ה</strong>לאומי אף נמצא קשר בין<br />
32<br />
69<br />
מתוך <strong>ה</strong>ודעת משרד <strong>ה</strong>תמ"ת,<br />
http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/3A714A6B-5840-41EA-A9C1-<br />
.9589F1CC4DE5.htm
כניסת<br />
70<br />
P טענות אלו מקבלות משנ<strong>ה</strong> תוקף<br />
עובדים זרים לענף לבין יריד<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>עסקת <strong>ישראל</strong>ים בו.P69F<br />
בדבריו של <strong>ה</strong>משנ<strong>ה</strong> לנגיד בנק <strong>ישראל</strong> בשנת<br />
:2010<br />
"<strong>ה</strong>קיטון <strong>ה</strong>משמעותי ב<strong>ה</strong>יקף <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים בענף<br />
<strong>ה</strong>בינוי <strong>ה</strong>לך יד ביד עם גידול דרמטי במספר <strong>ה</strong><strong>ישראל</strong>ים, כולל תחום <strong>ה</strong>עבודות '<strong>ה</strong>רטובות' ועם תיעוש <strong>ה</strong>ענף.<br />
יציאת <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים מ<strong>ה</strong>ענף שיפר<strong>ה</strong> משמעותית את שכר <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong><strong>ישראל</strong>ים, ובכך תרמ<strong>ה</strong> ישירות<br />
71<br />
לכניסת <strong>ישראל</strong>ים ולתיעוש <strong>ה</strong>ענף".P70F<br />
מעבר לעליות <strong>ה</strong>עסק<strong>ה</strong> זולות יותר וכתוצא<strong>ה</strong> יריד<strong>ה</strong> ריאלית של <strong>ה</strong>מחיר לצרכן, לעובדים זרים גם<br />
<strong>ה</strong>שפעות חיוביות ארוכות טווח על שוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> כך למשל ניתן לצפות לעלי<strong>ה</strong> במעמדם <strong>ה</strong>תעסוקתי<br />
ושכרם של <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong><strong>ישראל</strong>ים בענפים ב<strong>ה</strong>ם <strong>ה</strong>יקף רחב של עובדים זרים כפי שקר<strong>ה</strong> עם כניסת<br />
עובדי "<strong>ה</strong>שטחים" מאז<br />
.1967<br />
.15<br />
<strong>ה</strong>פחתת <strong>ה</strong>עמלות שגובות חברות תיווך לגיוס עובדים זרים, בין <strong>ה</strong>יתר על ידי <strong>ה</strong>סכמים<br />
בילטרליים לגיוס כח-אדם זר.<br />
2003<br />
במדינת <strong>ישראל</strong> נאסר על חברות <strong>ה</strong>עוסקות בתיווך ו<strong>ה</strong>שמ<strong>ה</strong> או ב<strong>ה</strong>עסק<strong>ה</strong> של עובדים זרים לגבות דמי<br />
תיווך מעובדים זרים <strong>ה</strong>מועסקים ב<strong>ה</strong>ן או באמצעותן. למרות <strong>ה</strong>איסור, נגבים מ<strong>ה</strong>עובדים סכומי תיווך<br />
72<br />
.P<br />
<strong>ה</strong>נעים בין 8,000 דולר בממוצע מעובדי סיעוד, ועד 20,000 דולר בממוצע מעובדי בניין מסיןP71F<br />
בדו"ח מבקר <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> בשנת עסק מבקר <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> בסוגיית גביית דמי <strong>ה</strong>תיווך: "<strong>ה</strong>עובד <strong>ה</strong>זר<br />
משלם, בארצות מסוימות, סכומים שבין<br />
10,000-3,000<br />
דולר כדי לעבוד ב<strong>ישראל</strong>. סכום ז<strong>ה</strong> מתחלק בין<br />
חברת כוח <strong>ה</strong>אדם בארץ <strong>ה</strong>מוצא לבין מתווכי כוח אדם בארץ".<br />
בניסיון לצמצם את <strong>ה</strong>תופע<strong>ה</strong> רשות <strong>ה</strong>אוכלוסין ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>גיר<strong>ה</strong> מקדמת כיום חתימ<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>סכמים עם<br />
פועלת <strong>ה</strong>רשות ליישום <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סכם שנחתם עם<br />
מדינות מוצא של עובדים זרים. נכון לחודש ינואר ממשלת תאילנד לפיקוח על גיוס עובדים זרים, בסיוע ארגון <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>עולמי. עד כ<strong>ה</strong> נקבע רק <strong>ה</strong>סדר<br />
73<br />
אחד, עם סרי-לנק<strong>ה</strong>, ל<strong>ה</strong>באת 300 עובדים עונתיים בחקלאות.P72F<br />
<strong>ה</strong>וצב יעד ל<strong>ה</strong>שגת <strong>ה</strong>סכמים בילטראליים<br />
בינואר יצוין גם כי ב<strong>ה</strong>חלטת <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> מס' לייבוא עובדים זרים.<br />
2011<br />
2010<br />
1274<br />
<strong>ה</strong>שפעות כלכליות חברתיות: <strong>ה</strong>וועד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>בין משרדית בנושא עובדים זרים ו<strong>ה</strong>קמת רשות <strong>ה</strong>גיר<strong>ה</strong><br />
תיאר<strong>ה</strong> את <strong>ה</strong>מתרחש בשוק <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים באופן <strong>ה</strong>בא: "מתן <strong>ה</strong>יתרים ב<strong>ה</strong>יקף נמוך מ<strong>ה</strong>ביקוש בשוק<br />
ובחינם, ו<strong>ה</strong>אינטרס <strong>ה</strong>כלכלי <strong>ה</strong>מוב<strong>ה</strong>ק של חברות <strong>ה</strong>תיווך ב<strong>ה</strong>באת עובדים זרים נוספים לארץ מביאים<br />
לתופעות כמו שחיתות, שוחד ואף סחר בעבדים". <strong>ה</strong>אפשרות <strong>לגבי</strong>ית עמל<strong>ה</strong> מ<strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים תמורת<br />
<strong>ה</strong>יתרי עבוד<strong>ה</strong> יוצרת פיתוי ל<strong>ה</strong>גשת בקשות לקבלת <strong>ה</strong>יתרי <strong>ה</strong><strong>ה</strong>עסק<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>יקף גבו<strong>ה</strong> יותר מ<strong>ה</strong>נדרש,<br />
ולסחור ב<strong>ה</strong>יתרי <strong>ה</strong><strong>ה</strong>עסק<strong>ה</strong>.<br />
33<br />
70<br />
71<br />
<strong>ה</strong>טיפול בגביית דמי תיווך מעובדים זרים שלא כחוק, <strong>מרכז</strong> <strong>ה</strong>מחקר ו<strong>ה</strong>מידע של <strong>ה</strong>כנסת, ינואר 2011.<br />
מתוך <strong>ה</strong>ודע<strong>ה</strong> לעיתונות של בנק <strong>ישראל</strong>: תמצית דברים שנשא פרופ' אקשטיין בפני ועדת <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים<br />
בכנסת יוני 2010.<br />
72<br />
73<br />
<strong>ה</strong>טיפול בגביית דמי תיווך מעובדים זרים שלא כחוק, <strong>מרכז</strong> <strong>ה</strong>מחקר ו<strong>ה</strong>מידע של <strong>ה</strong>כנסת, ינואר 2011.<br />
שם.
ניתן לצפות כי <strong>ה</strong>פחתת <strong>ה</strong>תמריץ לגיוס כוח אדם זר תפחית את יבוא <strong>ה</strong>עובדים ותגדיל את משך<br />
ש<strong>ה</strong>ותם <strong>ה</strong>ממוצע של <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>קיימים. לכך עלולות ל<strong>ה</strong>יות גם <strong>ה</strong>שלכות חברתיות מאחר שש<strong>ה</strong>יי<strong>ה</strong><br />
ארוכ<strong>ה</strong> יותר צפוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>קטין את <strong>ה</strong>אפשרות כי ישבו בעתיד לארצות מוצאם. <strong>ה</strong>פחתת גוב<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>עמלות<br />
צפוי<strong>ה</strong> גם ל<strong>ה</strong>וזיל את עלות <strong>ה</strong>עסקתם של <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים ולפגוע בתחרותיות של כוח <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>מקומי <strong>ה</strong>בלתי מיומן.<br />
34
<strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>OECD</strong> אשר נותרו ללא מענ<strong>ה</strong> ממשלתי<br />
עד עת<strong>ה</strong> תארנו את <strong>ה</strong><strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> ש<strong>ה</strong>ופיעו בדו"ח ארגון <strong>ה</strong><strong>OECD</strong> ל<strong>ישראל</strong><br />
-<br />
.16<br />
.17<br />
.18<br />
.19<br />
.20<br />
.21<br />
אשר מצאנו צעדים<br />
<strong><strong>ה</strong>מלצות</strong><br />
מצאנו שש ממשלתיים ותוכניות בתוקף שעשויות לקדם את <strong>ה</strong>שלמתן של <strong>ה</strong><strong><strong>ה</strong>מלצות</strong>, שנותרו ללא מענ<strong>ה</strong> מדיניותי קונקרטי:<br />
<strong>ה</strong>גדלת שיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>תמריצים לתעסוק<strong>ה</strong> בקרב <strong>ה</strong>עובדים שזכאותם לתשלומי<br />
<strong>ה</strong>עבר<strong>ה</strong> תלוי<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>שתתפותם בתוכניות ל<strong>ה</strong>שתלבות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>.<br />
פיקוח יעיל יותר על ישום פנסיית <strong>ה</strong>חוב<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>גברת <strong>ה</strong>עניש<strong>ה</strong> בקרב מעסיקים שאינם מקפידים<br />
על כך.<br />
פיקוח על קצבת <strong>ה</strong>נכות ועידוד יציא<strong>ה</strong> לעבוד<strong>ה</strong> בקרב אוכלוסיית <strong>ה</strong>נכים.<br />
<strong>ה</strong>גדלת <strong>ה</strong>ייצוג של <strong>ה</strong>מיעוט <strong>ה</strong>ערבי בסקטור <strong>ה</strong>ציבורי, <strong>ה</strong>קפד<strong>ה</strong> מחמיר<strong>ה</strong> יותר על מכסת תקני<br />
<strong>ה</strong>משרות במגזר <strong>ה</strong>ציבורי לאוכלוסי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>אתיופית ולמיעוט <strong>ה</strong>ערבי ומתן <strong>ה</strong>עדפ<strong>ה</strong> במכרזים<br />
ממשלתיים לחברות <strong>ה</strong>מקפידות על תעסוק<strong>ה</strong> שוו<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>וגנת לכלל <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong>.<br />
<strong>ה</strong>וספת מנגנון שנועד ל<strong>ה</strong>עניק לעובדים <strong>ה</strong>זרים אישורי ש<strong>ה</strong>יי<strong>ה</strong> קבועים כנ<strong>ה</strong>וג בשאר מדינות<br />
<strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong><br />
בין על ידי שינוי סטאטוס <strong>ה</strong><strong>ה</strong>גיר<strong>ה</strong> מזמני לקבוע או על ידי <strong>ה</strong>צרכים <strong>ה</strong>עולים<br />
לשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>. <strong>ה</strong>מלצ<strong>ה</strong> נוספת <strong>ה</strong>ינ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>סדרת ערוצי <strong>ה</strong>גיר<strong>ה</strong> וקביעת מדיניות <strong>ה</strong>גיר<strong>ה</strong> ברור<strong>ה</strong>.<br />
<strong>ה</strong>גמשת <strong>ה</strong>תנאים לקבלת דמי אבטל<strong>ה</strong> וביטול <strong>ה</strong>קריטריון על בעלות רכב בקבלת <strong>ה</strong>בטחת<br />
<strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong>.<br />
35
טבל<strong>ה</strong> מסכמת<br />
<strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong><strong>OECD</strong> ל<strong>ישראל</strong> ועלותן <strong>ה</strong>תקציבית <strong>ה</strong>מוערכת<br />
מול <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> עלי<strong>ה</strong>ן בפועל בתקציב <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>מלצ<strong>ה</strong><br />
עלות מוערכת<br />
בשקלים<br />
1. אכיפ<strong>ה</strong> אפקטיבית של חוקי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong><br />
1.1 <strong>ה</strong>גדלת מספר <strong>ה</strong>תקנים באגף <strong>ה</strong>פיקוח על<br />
חוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong><br />
1.2 תפעול פעולות ל<strong>ה</strong>סדר<strong>ה</strong> ואכיפת חוקי<br />
עבוד<strong>ה</strong><br />
1.3 תמיכ<strong>ה</strong> במוסדות ציבור <strong>ה</strong>מעניקים מידע<br />
וסיוע לעובדים בעניין זכויותי<strong>ה</strong>ם<br />
2. <strong>ה</strong>רחבת <strong>ה</strong>מדיניות <strong>ה</strong>אקטיבית בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong><br />
תקציבית<br />
בשקלים (שנת<br />
<strong>ה</strong>פרש<br />
23,932,200<br />
2,200,000<br />
(2011<br />
3,303,000<br />
6,116,000<br />
1,000,000<br />
74<br />
P73F27,235,200<br />
75<br />
P74F3,200,000<br />
1,207<br />
מיליון<br />
929,000,000<br />
76<br />
P<br />
P75F2,136.7<br />
מיליון<br />
2.1 סבסוד מעונות יום ומשפחתונים<br />
78<br />
P77F135-175<br />
(מיליוני ₪)<br />
77<br />
2.2 <strong>ה</strong>עלאת שכר מינימוםP76F<br />
979,574,000<br />
20,426,000<br />
79<br />
2.3 פריס<strong>ה</strong> ארצית של תוכנית וויסקונסין P78F100,000,000<br />
3. <strong>ה</strong>סרת חסמים לעבוד<strong>ה</strong> עבור קבוצות מיעוטים בעזרת <strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> בחינוך<br />
5.49-9.09<br />
מיליארד<br />
206,425,000<br />
80<br />
P79F5.7-9.3<br />
מיליארד<br />
3.1 צמצום מספר <strong>ה</strong>תלמידים בכית<strong>ה</strong><br />
520,000,000<br />
3.2<br />
יישום רפורמות "אופק חדש" ו"עוז<br />
תמור<strong>ה</strong>"<br />
36<br />
74<br />
75<br />
ב<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> לתקן <strong>ה</strong>עולמי אשר עומד על מפקח על עשרת אלפים משרות.<br />
כולל עלות בעבור "matching" מלא של <strong>ה</strong>תרומות לעמותת קו לעובד (על בסיס דוח כספי לשנת<br />
ותוספת של 30% עבור עמותות בעלי מאפיינים ז<strong>ה</strong>ים.<br />
ב<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ממוצעת במדינות <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> על מעונות יום כאחוז מ<strong>ה</strong>תמ"ג, מתוך "מדיניות סבסוד<br />
מעונות יום: <strong>ישראל</strong> ב<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> בינלאומית", כתיב<strong>ה</strong>: מירב פרץ, נעמת.<br />
77<br />
סעיף ז<strong>ה</strong> עומד בניגוד ל<strong>ה</strong>מלצת <strong>ה</strong> <strong>OECD</strong> <strong>ה</strong>ממליץ ל<strong>ה</strong>ותיר את שכר <strong>ה</strong>מינימום ברמתו <strong>ה</strong>נוכחית.<br />
<strong>ה</strong>תוספת <strong>ה</strong>תקציבית לשנת בגין <strong>ה</strong>תוספת לעליות <strong>ה</strong>שכר כתוצא<strong>ה</strong> מעדכון שכרם של עובדים <strong>ה</strong>מועסקים<br />
בגופים <strong>ה</strong>ממשלתיים ובגופים <strong>ה</strong>מתוקצבים דרך חברות קבלניות. מקורות:א. "סקירת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>תפתחויות <strong>ה</strong>כלכליות<br />
בחודשים <strong>ה</strong>אחרונים", בנק <strong>ישראל</strong>, יוני 2011. ב. טיוטת חוק שכר <strong>ה</strong>מינימום (<strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום-<strong>ה</strong>וראת<br />
שע<strong>ה</strong>), 2011. ג. עיבודי <strong>מרכז</strong> <strong>מאקרו</strong> לכלכל<strong>ה</strong> <strong>מדינית</strong>.<br />
<strong>ה</strong>וצאות חד פעמית על <strong>ה</strong>קמת <strong>מרכז</strong>י <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> במסגרת תוכנית ויסקונסין <strong>ה</strong>מחודשת, ניתוח <strong>ה</strong>צעת תקציב<br />
על ידי <strong>מרכז</strong> <strong>מאקרו</strong> לכלכל<strong>ה</strong> <strong>מדינית</strong>.<br />
<strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> לשנים<br />
בלס, נ. "<strong>ה</strong>קטנת גודל <strong>ה</strong>כית<strong>ה</strong> – משמעויות תקציביות וחינוכיות", מרץ<br />
(2008<br />
2008<br />
2011<br />
2011-2012<br />
76<br />
78<br />
79<br />
80
P88F<br />
P80F<br />
P85F<br />
82<br />
P81F0<br />
3.3 <strong>ה</strong>פעלת חוק יום חינוך ארוך<br />
מיליארד<br />
מיליארד<br />
81<br />
<strong>ה</strong>מלצ<strong>ה</strong><br />
עלות מוערכת<br />
בשקלים<br />
<strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong><br />
תקציבית<br />
בשקלים (שנת<br />
<strong>ה</strong>פרש<br />
(2011<br />
13,265,000<br />
3.4 <strong>ה</strong>עלאת שיעורי <strong>ה</strong>זכאות לבגרות<br />
(157)-0<br />
(מיליוני ₪)<br />
3.5 לימוד מקצועות <strong>ה</strong>ליב<strong>ה</strong> בקרב תלמידים<br />
חרדים<br />
3.6 בניית כיתות לימוד תוך מתן עדיפות<br />
לאזורי <strong>ה</strong>פריפרי<strong>ה</strong><br />
4. <strong>ה</strong>שתתפות של <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>פרשות לפנסי<strong>ה</strong><br />
לעשירונים <strong>ה</strong>נמוכיםP83F<br />
19,000,000<br />
83<br />
P82F130,000,000<br />
85<br />
1.2<br />
מיליארדP84F<br />
84<br />
5. <strong>ה</strong>עלאת גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> של נשים ו<strong>ה</strong>שוואתו<br />
לגיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> של גברים<br />
6. שינוי <strong>ה</strong>מדיניות בנוגע לחובת גיוס של<br />
<strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>חרדית – שילוב חרדים בצ<strong>ה</strong>"ל<br />
50-80 מיליון<br />
בשנ<strong>ה</strong><br />
87<br />
86<br />
P86F550,000,000<br />
393-550<br />
7<br />
(מיליוני ₪)<br />
. פריס<strong>ה</strong> ארצית של <strong>ה</strong>תוכנית "מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong><br />
שלילי"<br />
8. פיתוח מואץ יותר של <strong>ה</strong>תשתיות (כבישים ותחבור<strong>ה</strong> ציבורית)<br />
88<br />
1.62<br />
מיליארדP87F<br />
1.13<br />
מיליארד<br />
200,000,000P<br />
89<br />
2.75 מיליארד<br />
8.1 תכנית נתיבי <strong>ישראל</strong><br />
8.2 רפורמ<strong>ה</strong> בקווי <strong>ה</strong>אוטובוסים בגוש דן<br />
375,000,000<br />
8.2 תחבור<strong>ה</strong> ציבורית במטרופולין תל אביב<br />
939,000,000<br />
8.3 מערכת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>סעות בירושלים<br />
474,000,000<br />
90<br />
8.4 תחבור<strong>ה</strong> ציבוריתP89F<br />
2010<br />
.2011<br />
37<br />
.2011<br />
81<br />
82<br />
83<br />
84<br />
85<br />
86<br />
מתוך מסמך <strong>ה</strong>סנאט תקציב <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> 2011-2012,<strong>מרכז</strong> <strong>מאקרו</strong> לכלכל<strong>ה</strong> <strong>מדינית</strong>, אוגוסט<br />
לא כולל תוספת בתקציב <strong>ה</strong>פנימיות יום במשרד <strong>ה</strong>חינוך של כ-20 מלש"ח.<br />
מתוך מסמך ש<strong>ה</strong>וציא משרד ראש <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong>: "שנתיים לממשל<strong>ה</strong>, מדברים עובדות", סקירת פעולות משרד<br />
<strong>ה</strong>אוצר, מרץ<br />
כיסוי מלא של כלל <strong>ה</strong>פקדות <strong>ה</strong>עובדים בחמשת <strong>ה</strong>עשירונים <strong>ה</strong>נמוכים.<br />
ברנדר, ע. "<strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>פעלת <strong>ה</strong>סדר פנסיית <strong>ה</strong>חוב<strong>ה</strong>:<strong>ה</strong>ציות ל<strong>ה</strong>סדר ו<strong>ה</strong>שלכות פוטנציאליות על <strong>ה</strong>יצע<br />
<strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>", מתוך סדרת מאמרים לדיון, בנק <strong>ישראל</strong>, מאי<br />
"מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי, תוצאות <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ליישום <strong>ה</strong>חוק", מוגש על ידי צוות <strong>ה</strong>מחקר <strong>ה</strong>מלוו<strong>ה</strong> את יישום חוק<br />
מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי, יוני 2010.<br />
87<br />
מתוך מסמך ש<strong>ה</strong>וציא משרד ראש <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong>: "שנתיים לממשל<strong>ה</strong>, מדברים עובדות", סקירת פעולות משרד<br />
.2011<br />
88<br />
89<br />
<strong>ה</strong>אוצר, מרץ<br />
עלות שנתית מסך עלות <strong>ה</strong>תוכניות שצפוי<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>יפרס על פני עשור.<br />
<strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> צפוי<strong>ה</strong> לשנ<strong>ה</strong>.<br />
90<br />
כולל בין <strong>ה</strong>שאר תכנון מערכת <strong>ה</strong>סע<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>מונים בנצרת, <strong>ה</strong>שרון, באר שבע, נתני<strong>ה</strong>, חיפ<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>כרמל.
90F<br />
6,300,000<br />
8.5<br />
ועדת תכנון תשתיות לאומיות<br />
9.א יישום <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> ועדת גולדברג (מתוך<br />
סעיפי תקציב משרדי P <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong>)<br />
<strong>ה</strong>מלצ<strong>ה</strong><br />
413,775,000<br />
91<br />
9.ב יישום תוכנית <strong>ה</strong>סדרת <strong>ה</strong>תיישבות<br />
<strong>ה</strong>בדואים בנגב<br />
10. פעילות "<strong>ה</strong>נציבות לשוויון <strong>ה</strong>זדמנויות<br />
בתעסוק<strong>ה</strong>"<br />
עלות מוערכת<br />
בשקלים<br />
מיליארדי<br />
92<br />
שקלים P91F<br />
<strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong><br />
תקציבית<br />
בשקלים (שנת<br />
(2011<br />
744,000<br />
<strong>ה</strong>פרש<br />
11. נקיטת צעדים לשיפור רמת <strong>ה</strong>חינוך ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מקצועית בקרב <strong>ה</strong>מגזר <strong>ה</strong>בדואי<br />
8,232,000<br />
9,463,000<br />
11.1 <strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> מקצועית לכלל <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>מיוחדת<br />
93<br />
11.2 <strong>מרכז</strong>י <strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> ממשלתייםP92F<br />
94<br />
P93F7.4-11.1<br />
סך <strong>ה</strong>כל:<br />
מיליארד<br />
ש"ח<br />
יישום כלל <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> ארגון <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> ל<strong>ישראל</strong> כולל מספר רפורמות מבניות עמוקות ו<strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> של<br />
עשרות מיליארדי שקלים. ת<strong>ה</strong>ליך ז<strong>ה</strong> צפוי ל<strong>ה</strong>ימשך מספר שנים.<br />
כיום, שיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> גדלים ב<strong>ה</strong>תמד<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>ביקוש לעובדים גבו<strong>ה</strong>. תנאים אל<strong>ה</strong> מ<strong>ה</strong>ווים כר נוח<br />
ל<strong>ה</strong>משך <strong>ה</strong>רחבת שיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> במשק ו<strong>ה</strong>פחתת תחולת <strong>ה</strong>עוני. בעזרת אכיפ<strong>ה</strong> אגרסיבית של חוקי<br />
<strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> (לרבות שכר מינימום), ו<strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> נוספת ב<strong>ה</strong>סרת חסמי <strong>ה</strong>כניס<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>שתלבות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong><br />
(כגון <strong>ה</strong>גדלת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> בסבסוד מעונות יום), ניתן לנצל את <strong>ה</strong>תנאים ל<strong>ה</strong>משך עידוד <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong>.<br />
עלות <strong>ה</strong>ביצוע של פעולות אלו מוערכת על ידינו בכ- 1.5-2 מיליארד ₪.<br />
38<br />
91<br />
93<br />
סך <strong>ה</strong>תקציב <strong>ה</strong>מיועד לסעיפים <strong>ה</strong>באים: <strong>ה</strong>סדרת <strong>ה</strong>תיישבות <strong>ה</strong>בדואים בנגב, תשתיות לבני<strong>ה</strong> חדש<strong>ה</strong> עבור<br />
<strong>ה</strong>בדואים בדרום, פיתוח תשתיות <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>בדואית, פיתוח <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>בדואית, <strong>ה</strong>שלמת פיתוח יישובי<br />
<strong>ה</strong>בדואיים, מוסדות ציבור בישובי בדואים בדרום.<br />
92<br />
מתוך "שנתיים לממשל<strong>ה</strong>, מדברים עובדות", מרץ 2011.<br />
ביני<strong>ה</strong>ם מ<strong>ה</strong>"ט, אשר עתיד ל<strong>ה</strong>פעיל מסלול ל<strong>ה</strong>כשרת בדואים.<br />
94<br />
לא כולל ישום <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> דו"ח גולדברג <strong>ה</strong>נע<strong>ה</strong> בין מיליארד ב<strong>ה</strong>תאם לפירסומים שונים ותוכנית נתיבי<br />
<strong>ישראל</strong>.<br />
₪<br />
6-8
סיכום<br />
בעבוד<strong>ה</strong> זו בחנו את פעולות מדינת <strong>ישראל</strong> ליישום <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> ארגון <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong>, אשר פורסמו בינואר<br />
2010. את <strong>ה</strong><strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> ל<strong>ה</strong>ן מצאנו <strong>ה</strong>תייחסות ניתן לחלק לפי מספר נושאים עיקריים:<br />
שוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong><br />
בשנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>אחרונ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מדינ<strong>ה</strong> ביצע<strong>ה</strong> צעדים שונים ל<strong>ה</strong>רחבת <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong>, אך עם זאת, מצאנו כי פעולות<br />
אלו חלקיות בלבד. כך למשל, בנוגע לאכיפת חוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, כמות כוח <strong>ה</strong>אדם אשר עוסקים באכיפת<br />
<strong>ה</strong>חוקים גדל<strong>ה</strong>, אך עדיין נמוכ<strong>ה</strong> מאוד ביחס לתקן <strong>ה</strong>עולמי.<br />
שיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> גדל משנת<br />
2007<br />
בכ-0.8%, כאשר שיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות של נשים<br />
בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> גדל בכ-1.4% ושל <strong>ה</strong>גברים רק בכ-0.2%. תקציב <strong>ה</strong>אגף לתעסוקת נשים גדל אף <strong>ה</strong>וא<br />
בצור<strong>ה</strong> משמעותית בשנים <strong>ה</strong>אחרונות, אך עם זאת <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> באגף <strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> מקצועית ירד<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong><br />
בשירות <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> נותר<strong>ה</strong> כש<strong>ה</strong>יית<strong>ה</strong>.<br />
לצורך <strong>ה</strong>עלאת שיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> מתוכננות פריס<strong>ה</strong> ארצית של תוכנית וויסקונסין<br />
ומס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי ו<strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום, אך נכון לשעת כתיבת <strong>ה</strong>דוח יישומ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>קרוב של תוכנית<br />
וויסקונסין במתכונת<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ארצית מוטלת בספק. שלוש תוכניות אל<strong>ה</strong> משמשות מצד אחד לתמריץ<br />
ליציא<strong>ה</strong> לעבוד<strong>ה</strong>, אך מנגד, <strong>ה</strong>עלאת שכר <strong>ה</strong>מינימום מ<strong>ה</strong>וו<strong>ה</strong> תמריץ שלילי ל<strong>ה</strong>עסקת עובדים. בשל כך,<br />
<strong>ה</strong>- <strong>OECD</strong> ממליצים לממן את מס <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שלילי בעזרת <strong>ה</strong>קפאת שכר <strong>ה</strong>מינימום.<br />
תחום נוסף בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>זוכ<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>תייחסות <strong>ה</strong>וא <strong>ה</strong>חיסכון <strong>ה</strong>פנסיוני, כאשר <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> ממליץ<br />
למדינת <strong>ישראל</strong> ל<strong>ה</strong>שתתף ב<strong>ה</strong>פרשות לפנסי<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>עשירונים <strong>ה</strong>נמוכים תחום אשר נמצא בבחינ<strong>ה</strong><br />
במשרד <strong>ה</strong>אוצר ו<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>דרגתית של גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> לז<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>גברים (67). כיום גיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> של<br />
<strong>ה</strong>נשים צפוי לעלות ל-64 ו<strong>ה</strong>עלא<strong>ה</strong> נוספת מוטלת בספק.<br />
שוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> - אוכלוסיות מיוחדות<br />
שיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות של <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>חרדית בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> נמצא אומנם במגמת עליי<strong>ה</strong> מסוימת<br />
בשנים <strong>ה</strong>אחרונות אך רמתו ביחס לכלל <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> נמוכ<strong>ה</strong> מאוד, ארגון <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> ממליץ ל<strong>ה</strong>איץ<br />
את <strong>ה</strong>שתלבותם בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> למשל, על ידי שינוי <strong>ה</strong>קריטריונים לשחרורם משירות צבאי כך שלא<br />
תימנע מ<strong>ה</strong>ם <strong>ה</strong>אפשרות ל<strong>ה</strong>צטרף לכוח <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> ולאחרונ<strong>ה</strong> נקבע ב<strong>ה</strong>חלטת ממשל<strong>ה</strong> כי מספר שעות<br />
<strong>ה</strong>לימוד אשר <strong>ה</strong>חרדים מחויבים אלי<strong>ה</strong>ם על מנת לקבל קצב<strong>ה</strong> תקטן, דבר אשר מאפשר יותר שעות<br />
פנויות בשבוע לעבוד<strong>ה</strong>. <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> רוא<strong>ה</strong> לנכון לכרוך את קצבת <strong>ה</strong>ילדים ביציא<strong>ה</strong> לעבוד<strong>ה</strong>, אך<br />
קצבאות אלו גדלו <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> בכ-1.5 מיליארד ₪.<br />
אוכלוסיי<strong>ה</strong> מיוחדת נוספת אשר מקבלת <strong>ה</strong>תייחסות <strong>ה</strong>יא <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>בדואית. <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> מתוכננת<br />
<strong>ה</strong>פעלת מסלול ל<strong>ה</strong>כשרת בדואים במכללות מ<strong>ה</strong>"ט ו<strong>ה</strong>כשר<strong>ה</strong> מקצועית לאוכלוסיות מיוחדות.<br />
חינוך<br />
מספר צעדים שננקטו בכדי לשפר את איכות <strong>ה</strong>חינוך <strong>ה</strong>ם <strong>ה</strong>גדלת תקציב משרד <strong>ה</strong>חינוך וקביעת<br />
רפורמות כגון "אופק חדש" אשר מגדיל<strong>ה</strong> את שעות <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> ו<strong>ה</strong>שכר של <strong>ה</strong>מורים בבתי ספר יסודיים,<br />
39
ו"עוז לתמור<strong>ה</strong>"<br />
–<br />
<strong>ה</strong>מקביל<strong>ה</strong> של "אופק חדש" בחטיבות <strong>ה</strong>עליונות. מתוכננת גם <strong>ה</strong>קטנת גודל<br />
<strong>ה</strong>כיתות ו<strong>ה</strong>שוואתו ברחבי <strong>ה</strong>ארץ, אך <strong>ה</strong>סכום שמקודש לכך בתקציב משרד <strong>ה</strong>חינוך נמוך מאוד ואינו<br />
<strong>ה</strong>ולם כלל את <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שקע<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>נדרשת לכך. יצוין כי <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית לתלמיד ביחס לתוצר עלת<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> לאחר מספר שנים ב<strong>ה</strong>ן לא <strong>ה</strong>י<strong>ה</strong> שינוי.<br />
תשתיות ותחבור<strong>ה</strong><br />
בנושא פיתוח <strong>ה</strong>תשתיות ו<strong>ה</strong>תחבור<strong>ה</strong> ישנן שלוש תוכניות <strong>מרכז</strong>יות: תכנית נתיבי <strong>ישראל</strong> לפיתוח<br />
תשתיות <strong>ה</strong>כבישים, רפורמ<strong>ה</strong> בתחבור<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית בגוש דן ו<strong>ה</strong>קמת רשות ארצית ל<strong>ה</strong>פעלת תחבור<strong>ה</strong><br />
ציבורית.<br />
מוצע על ידי <strong>ה</strong>ארגון ליישם את <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> ועדת גולדברג אשר עסק<strong>ה</strong> בבעיית <strong>ה</strong>ישובים <strong>ה</strong>בדואים <strong>ה</strong>לא-<br />
מוכרים בנגב ובפיתוח <strong>ה</strong>תשתיות באותם ישובים. <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> ניתן לראות <strong>ה</strong>תקדמות מסוימת ביישום<br />
<strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>וועד<strong>ה</strong>, כאשר בחודש מאי 2011 <strong>ה</strong>וצע מתוו<strong>ה</strong> ל<strong>ה</strong>סדרת <strong>ה</strong>תיישבות <strong>ה</strong>בדואים בנגב.<br />
עובדים זרים<br />
ארגון <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> <strong>ה</strong>קדיש שלוש <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> לתחום ז<strong>ה</strong>: <strong>ה</strong>וספת <strong>ה</strong>יתרים לעובדים פלסטינים תושבי<br />
<strong>ה</strong>גד<strong>ה</strong> מערבית, <strong>ה</strong>קשחת <strong>ה</strong>תנאים לתעסוקת עובדים זרים ו<strong>ה</strong>פחתת עמלות <strong>ה</strong>תיווך לגיוס עובדים<br />
זרים. שלושת <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> אלו מיושמות במיד<strong>ה</strong> חלקית.<br />
תחולת <strong>ה</strong>עוני<br />
מיום פרסום דו"ח ארגון <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong>, תחולת <strong>ה</strong>עוני עלת<strong>ה</strong> בכלל <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> ובעיקר בקרב ילדים<br />
משפחות בעלות מפרנס יחיד ובקרב <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ערבית. ישום מס <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שלילי בפריס<strong>ה</strong><br />
ארצית צפוי לתרום ליריד<strong>ה</strong> מסוימת בתחולת <strong>ה</strong>עוני.<br />
לסיכום, מצאנו כי פעולות <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> תואמות את <strong><strong>ה</strong>מלצות</strong> <strong>ה</strong>ארגון באופן <strong>ה</strong>מ<strong>ה</strong>ותי ביותר בתחום<br />
שוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>. בין <strong>ה</strong>צעדים שננקטו ניתן למנות את פריסתו <strong>ה</strong>ארצית של חוק מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> (מס<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שלילי), גידול נוסף בתקציב <strong>ה</strong>אגף לתעסוקת נשים, <strong>ה</strong>עליי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>צפוי<strong>ה</strong> בגיל <strong>ה</strong>פריש<strong>ה</strong> של<br />
נשים, במיד<strong>ה</strong> שאכן יעל<strong>ה</strong>, ובחינ<strong>ה</strong> מחודשת של <strong>ה</strong>סדר פנסיית <strong>ה</strong>חוב<strong>ה</strong>. יתר<strong>ה</strong> מכך, מגמת <strong>ה</strong>עליי<strong>ה</strong><br />
בשיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ועצמ<strong>ה</strong> לאחרונ<strong>ה</strong>, במקביל ליריד<strong>ה</strong> בשיעורי <strong>ה</strong>אבטל<strong>ה</strong>. שיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות<br />
<strong>ה</strong>משיך לעלות (בעיקר בקרב נשים) וקיימות עדויות לנכונות של <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>חרדית ליטול חלק<br />
רחב יותר בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>.<br />
צעדים אלו של <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong>, במיד<strong>ה</strong> שאכן יישמו במלואם, צפויים לעודד את <strong>ה</strong>משך <strong>ה</strong>עליי<strong>ה</strong> בשיעורי<br />
<strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> במשק ולפעול ל<strong>ה</strong>קטנת פערי <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנסות אשר <strong>ה</strong>תרחבו מיום פרסום דו"ח <strong>ה</strong>ארגון,<br />
ול<strong>ה</strong>קטנת תחולת <strong>ה</strong>עוני אשר <strong>ה</strong>ועמק<strong>ה</strong>.<br />
מנגד ניתן לראות בתחום ז<strong>ה</strong> גם את <strong>ה</strong><strong>ה</strong>חמצ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>גדול<strong>ה</strong> ביותר של <strong>ה</strong>מדיניות <strong>ה</strong>ממשלתית לעידוד<br />
<strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong>. במ<strong>ה</strong>לך שנת<br />
2010<br />
<strong>ה</strong>ופסק<strong>ה</strong> תוכנית וויסקונסין ופריסת<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ארצית שתוכננ<strong>ה</strong> לשנת<br />
2012<br />
מוטלת בספק, <strong>ה</strong>משאבים <strong>ה</strong>מוקדשים לפיקוח על חוקי <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> גדלו רק במעט. מענק מס <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>שלילי <strong>ה</strong>ופסק בפתאומיות ובכך נפגע<strong>ה</strong> אמינותו כאשר ז<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ורחב בשנת 2011 בפריס<strong>ה</strong> ארצית.<br />
40
נספח א': פריס<strong>ה</strong> ארצית של מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> (לשעבר חוק<br />
מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי), ו<strong>ה</strong>שפעתו על תחולת <strong>ה</strong>עוני<br />
464,000 -<br />
גודל אוכלוסיית <strong>ה</strong>זכאים למס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי נע בין 389,000 נפשות ושיעור <strong>ה</strong>ממששים את<br />
<strong>ה</strong>טבת מענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> עמד בשלוש <strong>ה</strong>שנים <strong>ה</strong>ראשונות על כ-45%. מסימולצי<strong>ה</strong> שנערכ<strong>ה</strong> ומוצגת בדו"ח<br />
<strong>ה</strong>מעקב ליישום <strong>ה</strong>חוק, עול<strong>ה</strong> כי פריס<strong>ה</strong> ארצית של תשלומי <strong>ה</strong>מענק צפויים לצמצם את תחולת <strong>ה</strong>עוני<br />
ב-4.6% (בקרב ממשי <strong>ה</strong>זכאות, בשיעור <strong>ה</strong>מיצוי <strong>ה</strong>נוכחי), כלומר עלי<strong>ה</strong> של כ- 2,300 משפחות מעל קו<br />
95<br />
.P<br />
<strong>ה</strong>עוני P94F<br />
מ<strong>ה</strong>דו"ח עול<strong>ה</strong> כי על מנת ל<strong>ה</strong>גדיל משמעותית את <strong>ה</strong>שפעת <strong>ה</strong>תוכנית על שיעורי <strong>ה</strong>עוני קיים צורך<br />
ל<strong>ה</strong>עלות באופן ניכר את סכום <strong>ה</strong>מענק. כך למשל, <strong>ה</strong>גדל<strong>ה</strong> של סכום <strong>ה</strong>מענק בכ-44% תוכל לצמצם את<br />
תחולת <strong>ה</strong>עוני בקרב <strong>ה</strong>זכאים (בפריס<strong>ה</strong> ארצית) בכ-10%, כלומר עליי<strong>ה</strong> של כ- 4,700 משפחות מעל קו<br />
96<br />
.P<br />
<strong>ה</strong>עוניP95F<br />
שינוים בפער <strong>ה</strong>עוני בעקבות <strong>ה</strong>מענק בקרב משפחות <strong>ה</strong>זכאים למענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong><br />
שיעור <strong>ה</strong>עוני ללא<br />
<strong>ה</strong>מענק<br />
45% מיצוי*<br />
25.1%<br />
שיעור <strong>ה</strong>עוני<br />
אחרי <strong>ה</strong>מענק<br />
23.6%<br />
<strong>ה</strong>שינוי בעומק<br />
<strong>ה</strong>עוני<br />
-5.9%<br />
מיצוי מלא<br />
<strong>ה</strong>שינוי בעומק<br />
שיעור <strong>ה</strong>עוני <strong>ה</strong>עוני<br />
אחרי <strong>ה</strong>מענק -12.4%<br />
-22.0%<br />
מקור: "מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי, תוצאות <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ליישום <strong>ה</strong>חוק", ביטוח לאומי ובנק <strong>ישראל</strong>, יוני 2010.<br />
• *שיעור <strong>ה</strong>זכאים למענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> אשר מימשו את זכותם במ<strong>ה</strong>לך שלושת <strong>ה</strong>שנים <strong>ה</strong>ראשונות ל<strong>ה</strong>פעלת <strong>ה</strong>תוכנית.<br />
תרומת <strong>ה</strong>מענק לשיפור רווחת <strong>ה</strong>עניים שלא נחלצים מעוני מתבטאת אצלם בצמצום עומק <strong>ה</strong>עוני,<br />
(<strong>ה</strong>נמדד על ידי פער <strong>ה</strong>עוני <strong>ה</strong>ממוצע מקו <strong>ה</strong>עוני), ופריסתו <strong>ה</strong>ארצית של <strong>ה</strong>חוק צפוי<strong>ה</strong> לצמצם אותו<br />
בשיעור מיצוי <strong>ה</strong>נוכחי ב-5.9% ובשיעור מיצוי מלא ב-12.4%, כפי שמוצג בטבל<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>בא<strong>ה</strong>:<br />
<strong>ה</strong>שפעת <strong>ה</strong>מענק על עומק <strong>ה</strong>עוני,<br />
עומק <strong>ה</strong>עוני מעל 30%<br />
שינוי כתוצא<strong>ה</strong> מ<strong>ה</strong>פעלת <strong>ה</strong>תוכנית<br />
<strong>ה</strong>תפלגות <strong>ה</strong>עניים <strong>ה</strong>זכאים לפי פערי עוני<br />
לפני <strong>ה</strong>מענק מיצוי חלקי (45%) מיצוי מלא מיצוי חלקי (45%) מיצוי מלא<br />
-9%<br />
-5%<br />
26%<br />
30%<br />
35%<br />
מקור: מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי, תוצאות <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ליישום <strong>ה</strong>חוק. ב"ל ובנק <strong>ישראל</strong><br />
בעקבות <strong>ה</strong>מענק חלק מ<strong>ה</strong>עניים ישפרו את רווחתם ויתקרבו לקו <strong>ה</strong>עוני. כך למשל, בפריס<strong>ה</strong> ארצית<br />
משקל קבוצת <strong>ה</strong>עניים שעומק <strong>ה</strong>עוני של<strong>ה</strong>ם מעל<br />
30%<br />
יצטמצם בשיעור <strong>ה</strong>מיצוי <strong>ה</strong>נוכחי בכ-5%<br />
וב<strong>ה</strong>נח<strong>ה</strong> שכל <strong>ה</strong>זכאים למענק <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> יממשו את זכאותם עומק <strong>ה</strong>עוני צפוי ל<strong>ה</strong>צטמצם בכ-9%.<br />
41<br />
95<br />
"מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי, תוצאות <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ראשונ<strong>ה</strong> ליישום <strong>ה</strong>חוק", מוגש על ידי צוות <strong>ה</strong>מחקר <strong>ה</strong>מלוו<strong>ה</strong> את יישום חוק<br />
מס <strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> שלילי (בנק <strong>ישראל</strong>, מכון ברוקדייל, רשות <strong>ה</strong>מסים, ו<strong>ה</strong>מוסד לביטוח לאומי), יוני<br />
.2010<br />
96<br />
שם.
נספח ב': שוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong>וצאות <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> ומדיניות<br />
<strong>ה</strong>רווח<strong>ה</strong>, סקירת <strong>ה</strong>תפתחויות אחרונות<br />
F96<br />
97<br />
גרעון <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> ירד מ-5.3% מ<strong>ה</strong>תוצר בשנת<br />
2009<br />
ל-3.8% בשנת 2010, ירידת <strong>ה</strong>גרעון<br />
<strong>ה</strong>וריד<strong>ה</strong> את יחס <strong>ה</strong>חוב תוצר ב-3 נקודות <strong>ה</strong>אחוז, זאת בניגוד למרבית מדינות <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong><br />
ש<strong>ה</strong>גדילו באופן ניכר את <strong>ה</strong>חוב <strong>ה</strong>ציבורי. <strong>ה</strong>פחתת יחס <strong>ה</strong>חוב לתוצר צפוי<strong>ה</strong> לתרום רבות<br />
ליציבות <strong>ה</strong>משק.<br />
<strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> אימצ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> כלל פיסקלי חדש <strong>ה</strong>קובע תקרת <strong>ה</strong>וצאות גבו<strong>ה</strong><strong>ה</strong> מזו ש<strong>ה</strong>יית<strong>ה</strong> בכלל<br />
<strong>ה</strong>קודם. כתוצא<strong>ה</strong>, <strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית <strong>ה</strong>אזרחית ביחס לתוצר עלת<strong>ה</strong> גם בשנת<br />
ב<strong>ה</strong>משך לעליי<strong>ה</strong> רציפ<strong>ה</strong> ב<strong>ה</strong>וצאות <strong>ה</strong>ציבורית בשנים <strong>ה</strong>אחרונות.<br />
תשלומי <strong>ה</strong><strong>ה</strong>עבר<strong>ה</strong> (ביחס לתוצר) נותרו בשנת<br />
2010<br />
2010<br />
.2007-2009<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ציבורית לתלמיד (ביחס לתוצר) עלת<strong>ה</strong> בשנת<br />
שינוי.<br />
זאת<br />
ללא שינוי לאחר רצף של עליות בשנים<br />
2010<br />
לאחר מספר שנים שלא חל בו<br />
מיום פרסום דו"ח <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> שיעורי <strong>ה</strong>תעסוק<strong>ה</strong> במשק <strong>ה</strong>תרחבו במ<strong>ה</strong>ירות שיעור<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> על<strong>ה</strong> (בעיקר בקרב נשים) ולקראת סוף שנת<br />
2010<br />
שיעורי<br />
<strong>ה</strong>אבטל<strong>ה</strong> ירדו לרמ<strong>ה</strong> שקדמ<strong>ה</strong> למשבר וברבעון <strong>ה</strong>ראשון של <strong>ה</strong>שנ<strong>ה</strong> אף ירדו לרמות שיא (6.0).<br />
חרף <strong>ה</strong>צמיח<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>מ<strong>ה</strong>יר<strong>ה</strong> בשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>שכר <strong>ה</strong>ממוצע (למשרת שכיר) <strong>ה</strong>משיך לרדת ובכך<br />
<strong>ה</strong>שלים בארבעת <strong>ה</strong>שנים <strong>ה</strong>אחרונות יריד<strong>ה</strong> ריאלית של כ-3% גם <strong>ה</strong>שכר <strong>ה</strong>חציוני ירד ריאלית<br />
ובכך <strong>ה</strong>שלים יריד<strong>ה</strong> של 1.5% בתקופת זמן זו.<br />
מיום פרסום דו"ח <strong>ה</strong>-<strong>OECD</strong> תחולת <strong>ה</strong>עוני עלת<strong>ה</strong> בכלל <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> ובעיקר בקרב ילדים,<br />
משפחות בעלות מפרנס יחיד ובקרב <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ערבית לעומת זאת תחולת <strong>ה</strong>עוני בקרב<br />
קשישים פחת<strong>ה</strong> ובשיעור מתון יותר גם בקרב <strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>חרדית.<br />
מדד ג'יני לבחינת אי שיווין בחלוקת <strong>ה</strong>כנסות רשם בשנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>אחרונ<strong>ה</strong> עלי<strong>ה</strong> נוספת ובכך<br />
<strong>ה</strong>שלים עלי<strong>ה</strong> כמעט רציפ<strong>ה</strong> במ<strong>ה</strong>לך <strong>ה</strong>מחצית <strong>ה</strong>שניי<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>עשור <strong>ה</strong>אחרון. מנגד, תרומת<br />
<strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong> לצמצום אי <strong>ה</strong>שוויון (כפי שנמדד מ<strong>ה</strong>תרומ<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>מיסים ותשלומי <strong>ה</strong>עבר<strong>ה</strong><br />
ל<strong>ה</strong>קטנת <strong>ה</strong>מדד) עלת<strong>ה</strong> מעט בשנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>אחרונ<strong>ה</strong> לאחר יריד<strong>ה</strong> רציפ<strong>ה</strong> בשנים <strong>ה</strong>אחרונות.<br />
חלקם של <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>לא <strong>ישראל</strong>ים נותר יציב ואף רשם יריד<strong>ה</strong> קל<strong>ה</strong> בשנ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>אחרונ<strong>ה</strong> זאת<br />
לאחר עלי<strong>ה</strong> חד<strong>ה</strong> שנרשמ<strong>ה</strong> בשנים 2007-2008.<br />
12.7%<br />
מכלל <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>שתכרו בשנת<br />
ביחס לשנים 2008 ו-2007.<br />
2009<br />
בשכר שמתחת לשכר <strong>ה</strong>מינימום , שיעור נמוך<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
97<br />
בנספח ניתן למצוא תרשימים ולוחות בנושא.<br />
42
ג': נספח<br />
לוחות ותרשימים<br />
2010<br />
57.4<br />
62.2<br />
52.8<br />
11.9<br />
6.5<br />
6.8<br />
6.7<br />
שיעור <strong>ה</strong><strong>ה</strong>שתתפות בכוח <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>אזרחי<br />
לוח 1: אינדיקאטורים עיקריים לשוק <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong><br />
2007-2010 (אחוזים)<br />
ס<strong>ה</strong>"כ שינוי<br />
2007-2010<br />
0.8<br />
0.2<br />
1.4<br />
0.7<br />
1.4<br />
0<br />
0.6<br />
גברים<br />
נשים<br />
חלקם של <strong>ה</strong>עובדים <strong>ה</strong>זרים ועובדי <strong>ה</strong>שטחים<br />
במגזר <strong>ה</strong>עסקי<br />
שיעור <strong>ה</strong>אבטל<strong>ה</strong><br />
שיעור <strong>ה</strong>אבטל<strong>ה</strong> גברים<br />
שיעור <strong>ה</strong>אבטל<strong>ה</strong> נשים<br />
מקור <strong>ה</strong>למ"ס<br />
2009<br />
57.0<br />
61.8<br />
52.3<br />
12.1<br />
7.5<br />
7.5<br />
7.5<br />
2008<br />
56.8<br />
62.2<br />
51.7<br />
11.8<br />
6.5<br />
5.8<br />
6.1<br />
2007<br />
56.6<br />
62<br />
51.4<br />
11.2<br />
7.9<br />
6.8<br />
7.3<br />
לוח 2: תשומות <strong>ה</strong>עבוד<strong>ה</strong> במגזר <strong>ה</strong>עסקי<br />
2008-2010, שיעורי שינוי (באחוזים)<br />
2010<br />
3.1<br />
0.4<br />
2.9<br />
עובדים <strong>ישראל</strong>ים<br />
עובדים זרים<br />
עובדים מ<strong>ה</strong>שטחים<br />
מקור <strong>ה</strong>למ"ס ודוח בנק <strong>ישראל</strong> לשנת<br />
כל שנ<strong>ה</strong> לעומת קודמת<strong>ה</strong><br />
2009 2008<br />
0.1 3.6<br />
4.0 9.8<br />
-9.4 11.0<br />
2010<br />
לוח 3: תחולת <strong>ה</strong>עוני לפי קבוצות נבחרות<br />
*2007/8-2009/10<br />
בני<br />
ילדים<br />
משפחות<br />
נפשות<br />
+65<br />
<strong>ה</strong>אוכלוסיי<strong>ה</strong><br />
למעט<br />
ערבים<br />
וחרדים<br />
עובדים<br />
(שני<br />
מפרנסים)<br />
עובדים<br />
(מפרנס<br />
אחד)<br />
חרדים<br />
ערבים<br />
12.00<br />
13.00<br />
11.40<br />
-0.6<br />
3.8<br />
4.8<br />
4.6<br />
0.8<br />
36.6<br />
36.4<br />
40.0<br />
3.4<br />
59.7<br />
60.4<br />
59.0<br />
-0.7<br />
53.7<br />
53.3<br />
56.9<br />
3.2<br />
22.9<br />
22.1<br />
20.3<br />
-2.6<br />
34.3<br />
35.0<br />
36.0<br />
1.7<br />
20.0<br />
20.2<br />
20.1<br />
0.1<br />
23.6<br />
24.3<br />
24.7<br />
1.1<br />
<strong>ה</strong>מקור: סקרי <strong>ה</strong>כנסות של <strong>ה</strong>למ"ס ודו"ח בנק <strong>ישראל</strong> לשנת 2010<br />
*מבוססים על סקרי <strong>ה</strong>כנסות שנערכו בין <strong>ה</strong>חודשים יולי ליוני<br />
2007/8<br />
2008/9<br />
2009/10<br />
ס<strong>ה</strong>"כ שינוי<br />
2007/8-<br />
2009/10<br />
לוח 4: שכר למשרת שכיר (כולל עובדים זרים)<br />
(ממוצע שנתי)<br />
43<br />
2007-2010<br />
מחירים שוטפים<br />
במחירי<br />
צרכן (1.1.2011)<br />
8,465<br />
8,411<br />
8,156<br />
8,247<br />
-3%<br />
7,628<br />
ס<strong>ה</strong>"כ שינוי מקור: למ"ס על פי <strong>ה</strong>מוסד לביטוח לאומי<br />
2007<br />
7,921<br />
2008<br />
7,974<br />
2009<br />
8,247<br />
2010<br />
8%<br />
2010-2007
2006<br />
2007<br />
2008<br />
2009<br />
2009/10<br />
לוח 5: מדד ג'יני<br />
2006-2010<br />
מדד ג'יני (<strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> נטו)<br />
0.379<br />
0.369<br />
0.372<br />
0.375<br />
0.379<br />
<strong>ה</strong>תרומ<strong>ה</strong> של<br />
<strong>ה</strong>מיסים<br />
<strong>ה</strong>ישירים<br />
ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>עברות<br />
ל<strong>ה</strong>קטנת מדד<br />
ג'יני*<br />
24.6%<br />
25.0%<br />
24.3%<br />
23.4%<br />
23.5%<br />
2010<br />
•<br />
<strong>ה</strong>מקור: סקרי <strong>ה</strong>כנסות של <strong>ה</strong>למ"ס ודו"ח בנק <strong>ישראל</strong> לשנת<br />
<strong>ה</strong>תרומ<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>ישיר<strong>ה</strong> של <strong>ה</strong>מיסים <strong>ה</strong>ישירים ו<strong>ה</strong><strong>ה</strong>עברות ל<strong>ה</strong>פחתת מדד ג'יני מחושבת כ<strong>ה</strong>פרש בין מדד ג'יני <strong>ה</strong>מחושב על<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> ברוטו לפני תשלומי <strong>ה</strong>עבר<strong>ה</strong> לבין מדד ג'יני נטו לאחר תשלומי <strong>ה</strong>עבר<strong>ה</strong><br />
לוח 6: אינדיקאטורים ל<strong>ה</strong>יקף <strong>ה</strong>שירותים <strong>ה</strong>ציבוריים ב<strong>ישראל</strong><br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>ציבורית<br />
<strong>ה</strong>אזרחית<br />
ביחס<br />
לתוצר*<br />
תשלומי<br />
<strong>ה</strong>עבר<strong>ה</strong><br />
יחסית<br />
לתוצר<br />
<strong>ה</strong><strong>ה</strong>וצא<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>ציבורית<br />
לתלמיד<br />
יחסית<br />
לתוצר<br />
לנפש<br />
0.19<br />
0.19<br />
0.19<br />
0.20<br />
0.23<br />
0.01<br />
15.50<br />
16.40<br />
17.00<br />
17.00<br />
19.30<br />
1.50<br />
31.80<br />
32.40<br />
32.80<br />
32.90<br />
39.30<br />
(בשנת 2007)<br />
1.10<br />
2007 2010<br />
<strong>OECD</strong> fact book, Education at a glance<br />
2007<br />
2008<br />
2009<br />
2010<br />
ממוצע <strong>ה</strong><strong>OECD</strong><br />
<strong>ה</strong>פרש לעומת<br />
מקור: <strong>ה</strong>למ"ס,<br />
*ללא תשלומי ריבית<br />
לוח 7:<strong>ה</strong>תפתחות גרעון <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong>*<br />
2007-2010 (אחוזי תוצר)<br />
2010<br />
5.5<br />
3.7<br />
1.8<br />
תקרת <strong>ה</strong>גרעון של <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>גרעון (בפועל) של <strong>ה</strong>ממשל<strong>ה</strong><br />
<strong>ה</strong>גרעון בפועל ביחס לתקר<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>קבוע<strong>ה</strong> בחוק<br />
מקור: דוח בנק <strong>ישראל</strong> לשנת<br />
*ללא מתן אשראי<br />
2009 2008 2007<br />
6 1.6 2.9<br />
5.1 2 0.1<br />
0.9 -0.4 2.8<br />
2010<br />
לוח 8: <strong>ה</strong>שינוי <strong>ה</strong>ריאלי ב<strong>ה</strong>כנס<strong>ה</strong> <strong>ה</strong>חציונית לנפש<br />
2008/9-2009/10 שיעורי שינוי<br />
-1.3<br />
0.8<br />
2008/9<br />
2009/10<br />
2009/10<br />
ב<strong>ה</strong>שווא<strong>ה</strong> ל- 2007/8<br />
-0.51<br />
מקור: <strong>ה</strong>למ"ס ודוח בנק <strong>ישראל</strong> לשנת 2010<br />
44
תרשים 1: שיעור <strong>ה</strong>עובדים שמעסיקי<strong>ה</strong>ם א<br />
ינם משלמים ל<strong>ה</strong>ם שכר מינימום<br />
2007-2009<br />
26.00%<br />
24.00%<br />
22.00%<br />
20.00%<br />
18.00%<br />
16.00%<br />
14.00%<br />
12.00%<br />
10.00%<br />
25.1%<br />
22.6%<br />
23.1%<br />
14.1% 13.8%<br />
12.7%<br />
13.0%<br />
12.3%<br />
11.3%<br />
2007 2008 2009<br />
י<strong>ה</strong>ודים ערבים סך <strong>ה</strong>כל<br />
מקור: אומדני <strong>ה</strong>ביטוח לאומי על פי סקר <strong>ה</strong><strong>ה</strong>כנסות של <strong>ה</strong>למ"ס, לפי שכר לשעת עבוד<strong>ה</strong><br />
תרשים 2: <strong>ה</strong>חוב <strong>ה</strong>ציבורי (ברוטו)<br />
2007-2009 (אחוזי תמ"ג)<br />
120<br />
100<br />
80<br />
99.1 97.4<br />
93.5<br />
84.5<br />
78.2 76.7 79.2<br />
76.2<br />
60<br />
40<br />
20<br />
0<br />
2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010<br />
מקור: בנק <strong>ישראל</strong><br />
45
Change language