להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלושימת לוחותעמודלוח 1: הקדשות לצורכי ציבור בירושלים - המאה ה-‏‎16‎ ־‎34‎לוח : 2 אוקאף שנוסדו בירושלים עד 1572 לפי תקופת שלטון 35לוח 3: ייסוד הקדשות בתקופת שלסון ירדן 38לוח 4: ייסוד אוקאף בירושלים בשנים 40 1990-1967לוח 5: תקציב מחלקת ההקדשות בשנים 1967 ו-‏‎1976‎ 60לוח ‎6‎־ תקציב מחלקת ההקדשות בשנים 60 1982-1977לוח 7: הוצאות מחלקת ההקדשות בשנים 1974 ו-‏‎1976‎ 62לוח 8: עבודות שיפוץ ובנייה באוקאף בירושלים בשנים63 1976-1967לוח 9: תקציב וקף אל-מחדת׳ לשנים 1406-1404 ה׳65 (1986-1984)לוח : 10 תקציב וקף אל-ענבוסי לשנת 1406 ה׳ (1986) 66לוח 11: תקציב וקף שיח׳ מצספא אל-דנף לשנים1405-1396 ה׳ (1985-1976) 67לוח 12: תקציב וקף מוחמד עיסא שתיה לשנת 68 1989לוח 13: מוסדות חינוך ירדניים במזרח ירושלים 75לוח : 14 עובדי מחלקת ההקדשות בשנים 1967 ו-‏‎1976‎ 77

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללוח 15: עובדי מחלקת ההקדשות בשנת 1982 לפי סוג העסקה 78לוח 16: משרות במה׳ ההקדשות לפי סוג תפקיד ומעמד (1982) . ... 80איורים56מפה - גבסי הווקף המדבוט בעיר העתיקה 57מפה ־ נכסי הווקף המדבוס בבאב אל־סאהרה תרשים - מבנה מחלקת ההקדשות 71

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמ ב ו אממחצית המאה ה־‎19‎ נמצא הווקף בעולם המוסלמי כולו בתהליך ירידה אוהכחדה,‏ כחלק מתהליך המודרניזציה של החברה המוסלמית.‏ באופן בלתי צפויזוכה מוסד הווקף המוסלמי לתחייה מחודשת בירושלים אחרי 1967 תחת שלטוןישראל.‏לווקף בירושלים דימוי מוגזם של מוסד בעל עוצמה כלכלית רבה הנובעתמשליטתו על מקרקעין,‏ אשר בתקופה העות׳מאנית היו חלק ניכר משטחה שלהעיר,‏ וממימון חלק ניכר מתשתית שירותי הדת,‏ החינוך והרווחה במזרחהעיר.‏ מוסד הווקף עטוף בהילה של קדושה דתית וכפיפותו להלכה המוסלמיתחוסמת לכאורה כל אפשרות למכירת נכסיו או להעברתם.‏ על כן הוענקה לומעין חסינות מפני התערבות השלטונות.‏ הווקף הצטייר בעיני חוקרים אחדיםכמוסד קפוא מבחינה משקית,‏ הגורם נזק לכלכלה ואינו מסוגל לחתאים עצמולתנאי הכלכלה המתפתחים של העידן המודרני.‏ כבר בתקופת המנדט,‏ ובאופןבולט יותר בתקופה הירדנית,‏ התברר שהילת הקדושה חדתית נדחקת מפניהמציאות הכלכלית היומיומית המחייבת את הנהלת הווקף למכור נכסי וקףכשצריך,‏ להסכים להפקעת לצורכי ציבור ואפילו לתכנן שינוי ייעוד של בתיעלמין לצורך פיתוחם הכלכלי.‏במשך מאות שנים שימש מוסד הווקף מכשיר לביסוס מעמדה של ירושליםבאסלאם.‏ הדבר בא לידי ביטוי במספר ההקדשות הרב בירושלים,‏ ובהפיכת רובחמקרקעין בעיר למעמד של וקף.‏ מאז מלחמת העולם הראשונה קיבלה התחרותבין הדתות על קדושתה של העיר צביון של מאבק פוליטי לאומי.‏ לאחר תקופתרגיעה מסויימת תחת שלטון ירדן (1967-1948) התחדש המאבק על עתידההמדיני של ירושלים והווקף חזר לשמש מכשיר לחיזוק צביונה האסלאמיוחערבי של מזרח ירושלים.‏הממסד המוסלמי המנהל את רכוש הווקף פועל במודע ובהצלחה רבח למנועמהציבור בכלל,‏ ומהמוסלמים בפרט,‏ מידע מדוייק על נכסי הווקף ועל אופןניהולם.‏ הדימוי המוגזם שהתפתח בציבור לגבי עוצמתו של הווקף ולגביקדושתו של המוסד,‏ משרת היטב את הממסד המוסלמי בעיר הן במגעיו עםרשויות ישראליות והן לגבי מעמדו בציבור המוסלמי.‏ בציבור הישראלי נוצרבלבול מושגים בין אל-היאה אל-אסלאמיה אל־עליא,‏ שהיא הרשות המוסלמיתהעליונה,‏ או בשמה הידוע יותר ״המועצה המוסלמית״ שעל הקמתה הכריזובאופן חד־צדדי 22 אישים מוסלמים בשנת 1967, לבין המועצה המוסלמיתהעליונה שניהלה בתקופת המנדט את העניינים הדתיים של המוסלמיםבארץ־ישראל,‏ ובכלל זה רכוש רב של הווקף,‏ ושמעמדה היה שונה לחלוטיןמבחינה משפטית,‏ מבחינה פוליטית ומבחינה כלכלית.‏1

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלאחת המטרות החשובות של מחקר זה היתה לפיכך לאסוף מידע עובדתימפורט ככל האפשר ממקורות ראשוניים וליצור תשתית עובדתית בסיסית עלנכסי הווקף בירושלים,‏ על הכנסותיהם,‏ אופן ניהול הנכסים והגדרהמדוייקת של סמכויותיהם של הגורמים השונים ‏(בעלי תפקידים ומוסדות)‏הקשורים להנהלת הווקף.‏ הפרק הראשון בעבודה זו עוסק איפוא בהיבטיםהמשפטיים והמינהליים של הווקף והוא מציג את דפוסי הנהלת הווקףבירושלים אחרי 1967 ביחס לסטטוס־קוו הקודם.‏שאלה חשובה אחרת שנבדקה במחקר היא מעמדו של מוסד הווקף בחברההמוסלמית בירושלים בעידן המודרני.‏ הפרק השני עוסק בייסודם של אוקאףחדשים בירושלים ומנסה לנתח את חסיבות לחידוש הפופולריות של הווקףבחברה המוסלמית המתבטאת בפעולות הקדשת וקף בהיקף יוצא דופן בתקופהזו.‏ הנתונים הבסיסיים על הווקף שבפרק השלישי,‏ מסייעים לעמוד עלתפקידו הכלכלי של חווקף במזרח ירושלים כגוף המספק שירותים ציבורייםלאוכלוסייה וכאחד המעסיקים חגדולים במזרח העיר ובגדה המערבית כולה.‏השאלה העיקרית של המחקר נדונה בפרק הרביעי.‏ פרק זה בוחן את התפקידשהווקף - שהוא מוסד השייך לסדר החברתי הישן - ממלא בירושליםהמודרנית.‏ המגבלות ההלכתיות המסורתיות על ביצוע העברות בנכסי וקףמועידים את רכוש הווקף לקיפאון ולהרס.‏ יחד עם זאת,‏ התפתחו באסלאםמכניזמים שונים המאפשרים את שימורם של הנכסים ואולי אף את פיתוחםהכלכלי.‏ למידת השימוש במכניזמים אלה יש השפעה מכרעת על חלק ניכרמהמערכת הכלכלית בירושלים,‏ על שימושי הקרקע ועל תכנון השטחים שבהם ישרכוש וקף.‏ המחקר בוחן את מידת התאמת הניהול של נכסי הווקף לתנאיהחברה והכלכלה המתפתחים ואת השפעת הנסיבות הפוליטיות על דפוסי ניהולהנכסים והשימוש בהם,‏ ומשמעות הדבר לגבי תכנון עירוני.‏איסוף המקורות לעבודה זו נעשה במקביל לאיסוף חחומר לעבודת הדוקטורשלי על הווקף בירושלים בתקופת המנדט ‏(ראה ביבליוגרפיה).‏ ניתן לראותבעבודה זו,‏ ובעיקר בפרק הרביעי,‏ העוסק בטרנסקציות ובפיתוח כלכלי שלנכסי הווקף,‏ מחקר משלים של אחד הפרקים המרכזיים בדוקטורט.‏כידוע,‏ הווקף הוא מוסד בעל רגישות רבה משום עיסוקו במשאביםכלכליים ופוליטיים.‏ מידע על נכסי הווקף,‏ על תקציב הווקף ועלפעולותיו,‏ חוא חלקם של קומץ יודעי דבר ויש קושי רב להגיע למסמכיםהקשורים בו.‏ אף על פי כן,‏ נקרתה לי הזדמנות לעיין במסמכי הנהלת הווקףבירושלים בנסיבות לא רגילות.‏ חוקר ישראלי המבצע את עבודתו בארכיוניםאסלאמיים במזרח העיר בתקופת האינתיפאדה,‏ הוא בהחלט יוצא דופן.‏ עבודתיחתמקדח בשני ארכיונים עיקריים:‏2

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלא.‏ חרשומות ‏(םג׳ל)‏ של בית הדין השרעי במזרח ירושלים.‏ מתוך כ־‎125‎׳ 1 שעניינם וקף:‏ שטריכרכי הסג׳ל מהשנים 1990-1948 נאספו כ-‏‎500‎ייסוד הווקף,‏ היתרים,‏ מינויים ופסקי דין.‏ התעודות העוסקותבהנהלה הפנימית של הווקף המשפחתי לא נוצלו במחקר זה.‏ב.‏ ארכיון מרכז המורשת האסלאמית באבו דיס.‏ לקראת סוף תקופת המחקרהתאפשרה לי גישה גם לארכיון זה המכיל למעשה את ההתכתבויותהאדמיניסטרטיביות של המועצה המוסלמית שרובן עוסקות בענייני וקף.‏סידורו של חחומר בארכיון זה וההיקף הרב של המסמכים שבו לא אפשרולי אלא להתבסס על מדגם של מסמכים אדמיניסטרטיביים באופיים,‏ רובםעד סוף התקופה הירדנית,‏ שניתן היה להצליבם עם התעודות בעלותהאופי המשפטי מהסג׳ל.‏נתונים מרוכזים על נכסי הווקף המדבוס - נכסי הווקף המנוהלים בצורהמרוכזת על ידי מחלקת ההקדשות ‏(דאארת אל־אוקאף אל־אסלאמיה)‏ - ועלהכנסותיהם,‏ נמצאים במינהלות חמחוזיות של הווקף.‏ נתונים אלה סוכמו עלידי עיסא ח׳דר שעבר בשנים 1983-1982 על רשימות נכסי הווקף והכנסותיהםבמינהלות המחוזיות של הווקף.‏ השוואת סיכומיו של ח׳ז־ר עם מסמכים שלהנהלת הווקף בארכיון אבו דיס,‏ הביאה למסקנה כי הם אמינים למדי.‏להארת המידע מהמקורות הכתובים ולהשלמתו נעזרתי בראיונות עם מספרמצומצם של יודעי דבר בממסד הדתי המוסלמי.‏ תודתי לאלה שאיפשרו לי אתהגישה למקורות ופתחו בפני את המידע שברשותם,‏ ובראש וראשונה למופתישל ירושלים - שיח׳ סעד אל-דין אל־עלמי.‏הערות סכניותהמילה וקף מופיעה לעיתים בעברית כ״הקדש״.‏ כאשר הוצמדה למילה וקף האהידיעה או אות יחס ‏(הווקף,‏ לווקף,‏ בווקף)‏ הוכפלה האות וו.‏ צורתהריבוי העברית של וקף ‏(הריבוי בערבית - אוקאף)‏ שנבחרה היא הקדשות‏(בזכר).‏ מונחים ערביים שתדירותם בטקסט רבה ‏(קאדי אל-קדאת,‏ מדבוס,‏סג׳ל וכיו״ב)‏ הודגשו בדרך כלל בפעם הראשונה בלבד.‏ בתעתיק מונחיםמערבית לעברית ובציטוטים של טקסט ערבי השתמשתי בעיצוריםובאמות-הקריאה העבריים המקבילים לערביים,‏ או אלה שניתן להוסיף להםגרש כפיצוי על הנקודה הדיאקריטית בערבית ‏(למשל:‏ £ = ג׳),‏ פרט לשתיאותיות:‏ 1' ‏=ג,‏ - ‏=ד.‏ שמות ערביים הובאו בטבלאות בתעתיק,‏ אולםבטקסט הוספו להן אמות-קריאה מלאות ‏(אל-חוסייני ולא אל-חסיני).‏ לציוןהגוף המנהל את נכסי הווקף המדבוט בירושלים - דאארת אל־אוקאףאל־אסלאמיה,‏ הידוע גס בקיצור כ״אל-אוקאף״ ולעיתים גם ״אל־וקף״,‏ נבחרהביטוי ״מחלקת ההקדשות״,‏ משום היותו של גוף זה המשך ישיר למחלקה3

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהעות׳מאנית ובשל כפיפותו המינהלית והתקציבית למשרד הווקף הירדני,‏ משלהיה חלק אורגני של משרד זה.‏לסיום,‏ אני מבקש לחודות למכון ירושלים לחקר ישראל שבמסגרתו נעשהמחקר זח,‏ לראש חמכון חקודם - פרופ׳ עמירם גונן,‏ ולנוכחי - פרופ׳אברהם פרידמן.‏ תודח מיוחדת למנהלת המכון גב׳ אורה אחימאיר על העידודהרב ועל העצות המועילות לקראת פרסום העבודה.‏ תודתי גם לפרופ׳ אהרןליש שייעץ לי בתחילת דרכי במחקר,‏ ולצוות חחיגוי שליווח את מחקרי מטעםמכון ירושלים לחקר ישראל - פרופ׳ משה מעוז ועו״ד אהרן שריג - עלעצותיהם המועילות.‏ לבסוף אני מבקש להביע את תודתי והערכתי לציונהחזקיחו ולשלומית גרינבום ממכון ירושלים לחקר ישראל על עבודתן המסורהבהתקנת חעבודח לדפוס.‏יצחק וייטר4

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלפרק ראשוןהיבטים משפטיים ומינהליים של הנהלתהווקף בירושליםמהו!‏ וקףוקף ‏(רבים:‏ אוקאף)‏ - הקדש שנערך לפי ההלכה המוסלמית ־ הוא פעולתהקדשה,‏ שאדם עורך ברכושו,‏ ושפירותיה מוקדשים למטרת צדקה ‏(ציבורית אומשפחתית}.‏ המילה וקף בערבית גזורה מהפועל ‏^-י שפירושו:‏ עצר,‏ עמד.‏משמעות המונח וקף היא,‏ שמרגע שההקדש נכנס לתוקף נעצרת כל פעולה שלהעברת זכויות קבועות בנכס שהוקדש מוקף,‏ כגון:‏ העברת בעלות או חזקה,‏החכרה ארוכה,‏ משכון או שעבוד אחר של הנכס,‏ זולת מסירת הנכס בהשכרהלתקופות קצרות לשם הפקת פירות ממנו.‏ את הכנסות הנכסים יש להוציאלמימון מטרות,‏ שקבע המקדיש בשטר ההקדש ־ הווקפיה.‏הווקף מבוסס על עקרון קיומו הנצחי של ההקדש,‏ דהיינו:‏ של המטרה לההועיד המקדיש את פירות הנכסים שהוקדשו.‏ מקורו באמונה דתית,‏ שלפיהעשיית מעשה צדקה מביאה לאדם גמול בעולם הבא.‏ על כן על פעולת הצדקהלהיות קיימת לנצח,‏ כשם שנפש האדם ממשיכה להתקיים בעולמות עליונים -שם היא ניזונה ללא הרף ממעשי הצדקה של האדם.‏ 1 הרכוש שהוקדש:‏ קרקעות,‏מבנים ואפילו נכסי דניידי,‏ איננו מקבל מעמד של קדושה.‏ מבנה שהוקדשאיננו הופך להיות מקום קדוש,‏ אלא אם כן נועד לשמש כמבנה פולחני.‏ יחדעם זאת ביסוס פעולת ההקדשה על אמונה דתית,‏ שהתאזרחה בהלכה המוסלמית -השריעה - מקנה לווקף באסלאם מעמד משפטי של חסינות מפני פגיעה.‏ פעולתההקדשה נערכת ונרשמת בפני הקאדי של בית-הדין השרעי,‏ שהוא גם הסמכותהעליונה לגבי גורל הנכסים והנהלתם לאחר שהוקדשו.‏חחסינות שהיתה לנכסי הווקף הניעה רבים בימי־הביניים להקדיש אתרכושם כווקף לשם הבטחת גורל רכושם וכדי להימנע מחמס,‏ מהפקעה אומהחרמה מצד השלטון.‏ 2 הממלוכים במצרים נהגו אף הם להשתמש במוסד הווקףלשם ״הלבנת״ רכוש,‏ שהגיע לידיהם בדרכי גזל ועושק של האוכלוסייה.‏ 3 ברםהחסינות המשפטית שניתנה לווקף היתה במקרים לא מעטים תיאורטית בלבד.‏היו שליטים ואנשי שררה מוסלמים שהפקיעו והחרימו רכוש וקף למטרותשונות וביטלו אוקאף של קודמיהם.*‏ אחת המטרות של מייסדי וקף היתהלמנוע את חלוקת הרכוש,‏ שצברו בעמל רב כדי שרכושם יעמוד כמצבה חיה להם5

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללראותן בהקדשות לצורכי ציבור ‏(וקף ח׳יוי).‏ רוב ההקדשות,‏ שנוסדו עלבסיס גורם ב׳ הן הקדשות משפחתיים ‏(וקף ד׳וי ובמצרים - וקף אהלי).‏ההבחנה בין סוגי הווקף המקובלת היום היא הבחנה מאוחרת,‏ מהמאה ה-‏‎19‎‏,‏ועוד נעמוד בהמשך הדברים על סיבותיה.‏אחת השאלות התיאורטיות,‏ בה עסקו משפטנים מוסלמיים מראשית האסלאס,‏נוגעת בשאלה למי הבעלות בנכס הווקף לאחר שהוקדש.‏ אבו חניפה,‏ חמשפטןהמוסלמי שעל שמו נקראת אסכולה שלמה של משפטנים,‏ האסכולה חחנפית,‏ פסק,‏שהבעלות נשארת בידי המקדיש ויורשיו.‏ האסכולה החנפית היתה האסכולההרשמית באימפריה העות׳מאנית ועל פיה פוסקים עד היום גם בארץ־ישראל.‏משתמע מכך שהמקדיש יכול לחזור בו מייסוד ההקדש ולבטלו בתנאיםמסויימים,‏ שהרי הבעלות נשארה בידיו.‏ אולם דעתו של אבו חניפה בענייןזה לא נתקבלה על ידי רוב המשפטנים של אסכולה זו.‏ הדעה שנתקבלה היא שלשני תלמידיו,‏ אבו יוסף ומוחמד אל־שיבאני,‏ שפסקו,‏ שהבעלות הערטילאיתעל הנכס עוברת לאלוהים,‏ דחיינו,‏ חיא נצחית כאלוהים,‏ ואין עוד לחזורולבטל את הווקף.‏ כתוצאה ממחלוקת זו נוהגים בעת ההקדשה לערוך מעין״משפט מבויים״,‏ שבו המקדיש מנסה לחזור בו מייסוד ההקדש,‏ אך הקאדיפוסק כי ההקדש נערך לפי גישתם של אבו יוסף ואל־שיבאני,‏ שאין למקדישאפשרות לחזור בו מפעולת ההקדשה."‏שאלה אחרת,‏ שהעסיקה את המשפטנים המוסלמיים,‏ היא מתי ועל ידי מהנכנס ההקדש לתוקפו,‏ דהיינו,‏ מהן הפעולות שלאחר עשייתן ההקדש הואבלתי־הדיר - שלא ניתן עוד לבטלו.‏ יש הגורסים,‏ כי ההקדש נכנס לתוקףבעת האמירה של המקדיש בנוכחות שני עדים מהימנים,‏ כי הוא מועיד אתרכושו כווקף למטרה מסויימת.‏ אחרים סבורים,‏ שההקדש נכנס לתוקפו,‏ מעתשמונה לו מנהל.‏ דעה מאוחרת יותר קובעת שההקדש נכנס לתוקף לאחר שהקאדיפסק בעניין,‏ דהיינו לאחר שנערך שטר הקדש - וקפיה ־ בפני הקאדי,‏ והואנתן את פסיקתו על תקפותו של הווקף במסגרת ״המשפט המבויים״ הנרשםבווקפיה.‏ בתקופת המנדט הוסיפו הבריטים בחקיקה אזרחית תנאי נוסף,‏ולפיו,‏ אין להקדש תוקף כל עוד לא נרשם בטאבו.‏דיני הווקף השרעיים עוסקים באריכות בתנאים שונים הקשורים בשאלות,‏כגון:‏ מי יכול להקדיש וקף ומי לא,‏ אילו סוגי נכסים מותר להקדישולאילו מטרות מותר לייסד וקף."‏ אחד הכללים השרעיים של הווקף קובע,‏כי המקדיש יכול להתנות בשטר ההקדש תנאים שונים,‏ שבהם הוא יכול להשאירלעצמו או למנהלי ההקדש שיבואו אחריו את הזכות לשנות בפרטי הווקף,‏בנכסי ההקדש ובנהנים מפירותיו.‏ כלל זה נקרא ״עשרת התנאים״.‏ חלק נכבדמדיני הווקף עוסק בצורת הנחלתם של נכסי הווקף.‏7

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהנהלת הווקףבידיו של המקדיש לקבוע,‏ מי ינהל את ההקדש מעת כניסתו לתוקפו ובדורותהבאים,‏ באחד משלושה אופנים:‏ באופן שמי אישי,‏ לנושא בתפקיד מסויים‏(‏‎0‎ג)‏‎0£5‎‏-^,‏ או באמצעות קביעת בחנים למינוי ‏(כגון:‏ ״המבוגר ביןילדי״,‏ ״המוכשר בין צאצאי״).‏ אם לא עשה כן,‏ הקאדי הוא הממנה את מנהלההקדש.‏ ברוב ההקדשות לצורכי ציבור באימפריה העות׳מאנית מינו המקדישיםבעלי תפקידים מסויימים כמנהלי ההקדש.‏ לעיתים קרובות עברה משרת המנהל- מתולי - על פי נוהג,‏ מאב לבנו.‏ בהקדשות המשפחתיים קבעו רובהמקדישים כי בדורות הבאים ינהל את ההקדש האיש המוכשר והמתאים ביותר‏(אל־ארשד פאל־אושד)‏ לתפקיד מבין צאצאיו הנהנים.‏ הקאדי הוא אשר הוסמךלקבוע ולאמת מי מבין הצאצאים הוא אכן המתאים ביותר.‏ מבחינה תיאורטיתהקריטריון העיקרי לקביעת ההתאמה היה יכולת ניהול משקי,‏ אולם מעשית,‏הנהנים הם שהציעו לקאדי את המועמד המקובל עליהם,‏ וזה היה על פי רובהמבוגר ביניהם שחלקו בהנאה מפירות הווקף היה גדול יותר."‏לקאדי נתונה סמכות הניהול והפיקוח העליונה על האוקאף ובענייניםמסויימים מנהל ההקדש ‏(המותוולי)‏ וחמפקח ‏(נאט׳ו)‏ אם יש כזה,‏ אינםרשאים לפעול ללא קבלת היתר מאת הקאדי ‏(כמו למשל בענייני טרנסקציותבנכסי וקף).‏ בידי הקאדי נתונה גם הסמכות לפטר מותוולי שמעל בתפקידו,‏אפילו אם המותוולי הוא המקדיש עצמו."‏השריעה איננה מכירה בניהול מרכזי של אוקאף.‏ יתר על כן,‏ קיים איסורמפורש על שימוש בכספי הכנסות של וקף אחד לטובת מימון הוצאותיו של וקףאחר,‏ אם אין המטרה הנהנית מפירות הווקף זהה בשניהם."‏ על אף האיסורהשרעי היו בתקופות שונות נסיונות מצד השלטון לנהל את האוקאף במינהלהמרכזית.‏ נסיונות אלה,‏ שהתגברו והפכו למציאות במאה ה-‏‎19‎‏,‏ קשוריםברפורמות שערכה המדינה העות׳מאנית במוסד הווקף.‏רפורמות בהנהלת הווקף באימפריה העותימאניתבמאה ה־‎19‎‏,‏ משהתברר שכ־‎75%‎ מהשטח המעובד באימפריה העות׳מאנית הםבמעמד של וקף,‏ הנמצא מחוץ למעגל המשקי החופשי ‏(אינו ניתן להעברה אולשיעבוד תמורת הלוואה),‏ ומשום כך גורם נזק לכלכלה,‏ נראה היה,‏ שאיןמנוס מהכנסת תיקונים בשיטת הווקף.‏ במהלך התיקונים הועלתה ביקורת קשהנגד מוסד הווקף.‏ בין השאר נטען שהווקף הוא כר נוח לשחיתות מצד מנהליההקדשות."‏ עם חדירת התפיסה המודרנית של תפקיד המדינה לאימפריההעות׳מאנית,‏ פעלו ראשי המדינה לעריכת רפורמה במוסד הווקף במגמה לרכזאת הנהלת ההקדשות לצורכי ציבור על ידי המדינה,‏ תוך מימון מוסדות8

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהציבור ‏(מסגדים,‏ מדרסות וכוי)‏ מהכנסות הווקף.‏ במקביל פעלה המדינהלרכז בידיה סמכויות פיקוח על מנהלי ההקדשות המשפחתיים.‏מיניסטריון הווקףהרפורמות במוסד הווקף לוו בהפרדה בין האוקאף המשפחתיים לבין ההקדשותלצורכי ציבור.‏ במאה ה-‏‎19‎ הוקמה מינהלה מרכזית להקדשות,‏ שהפכה אחר כךלמיניסטריון."‏ בכל מחוז ממחוזות האימפריה הוקמה מחלקת הקדשות שהיתהכפופה למיניסטריון.‏ בראש כל מחלקה עמד מנחל ‏(מדיר)‏ ואילו בעריםובנפות הגדולות עמד מנהל בדרגה נמוכה יותר שנקרא מאמור אל-אוקאף.‏הקדשות משפחתיים או הקדשות לצורכי ציבור,‏ שמשרת הניהול בהן הוענקהבשעתה על ידי הסולטאן למשפחה מסויימת,‏ המשיכו להתנהל על ידיהמותוולים הפרטיים,‏ אך הוכפפו לביקורת מסויימת מצד מיניסטריון הווקףו/או הקאדי.‏ההקדשות,‏ שנוהלו על ידי מיניסטריון הווקף,‏ נקראו אוקאף מדבוטה‏(רשומים),‏ אליהם צורפו הקדשות ממלכתיים אחרים,‏ שנקראו אוקאף מלהקה‏(נספחים).‏ הקדשות אשר נשארו בידי מותוולים פרטיים,‏ כפי שקבעוהמקדישים בשטר ההקדש ותחת פיקוחו המלא של בית הדין השרעי,‏ רובםהקדשות משפחתיים,‏ נקראו אוקאף גיר מדבוטה ‏(לא רשומים).‏העברת ניהול ההקדשות מסוג מדבוט לידי המדינה הוסדרח תחילה מבחינהמשפטית באמצעות כתב מינוי,‏ שהקאדי היה מוציא למנהל מחלקת ההקדשות,‏לנהל את האוקאף הציבוריים במקום מותוולים,‏ שמונו על ידו בעבר,‏ אובמקום בעלי תפקידים רשמיים,‏ שהמקדיש הועיד להם בשטר ההקדש את ניהולהווקף.‏ מאוחר יותר הוסדרו ההעברות בחקיקה אזרחית."‏ההבחנה בין מירי לבין מלבאחת הרפורמות המשמעותיות מהתקופה העות׳מאנית,‏ שהשפיעה על הווקף,‏קשורה להגדרה מחודשת של סוגי הקרקע בחוק הקרקעות העות׳מאני.‏ חוקהקרקעות מ־‎1858‎ מבחין בין קרקע מירי לבין קרקע מלב.‏ בניגוד לקרקעמסוג מלב,‏ שלמחזיק בה יש זכויות בעלות מלאות,‏ למחזיק בקרקע מירי ישרק זכות השימוש ואכילת הפירות הנקראת תצרף,‏ אך לא הבעלות הערטילאית‏(רקבה)‏ השייכת למדינה.‏ קרקע מירי היא קרקע השייכת למדינה,‏ שנמסרהלעיבוד תמורת תשלום מיסים.‏ כל קרקע מעובדת,‏ שאין למחזיק בה תעודההמאשרת את בעלותו המלאה בנכס כמלכ היא מירי.‏ מכאן שרוב הקרקעותבאימפריה העות׳מאנית נכללו בהגדרה של מירי.‏9

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהבחנה זו יצרה שני סוגים של וקף:"‏א.‏ וקף,‏ שהנכס המוקדש היה בבעלותו המלאה של המקדיש כמלכ ערב ההקדשה,‏בין אם על ידי קנייה או הענקה מהסולטאן,‏ או בדרך אחרת.‏ הקדש זהנקרא וקף צחיח,‏ כלומר:‏ הקדש שלם או אמיתי.‏וקף,‏ שהנכס המוקדש היה מסוג מירי,‏ כלומר:‏ הבעלות הערטילאית שלוב.‏ שייכת למדינה,‏ ולהקדש הוקנתה רק זכות השימוש ואכילת הפירות ממנו.‏סוג זה של הקדשות נמנו הכפרים והשטחים המעובדים בקביעות,‏עם ‏(באישור הסולטאן)‏הקדישו הבכירים המדינה או אנשי שהסולטאנים מטרות ציבוריות שונות.‏ סוג זה של וקף נקרא מירי מוקופהלטובת גםשנקרא וקף,‏ זה של בסוג צחיח).‏ ‏(גיר לבלתי-שלם נחשב והוא תחיציצאת,‏ ניתן היה להקדיש את המיסיס והמעשרות או את זכות השימושאו את שניהם כאחד.‏ קרקע מירי,‏ שרק הכנסותיה ממיסים וממעשרותהוקדשו למטרה מסויימת,‏ ניתנת להעברה ולירושה,‏ ורק המיסים עליה,‏מיסי העברה ומיסי ירושה,‏ שייכים לווקף.‏ לעומת זאת,‏ קרקע,‏כולל השימוש בה הוקדשה ‏(עם או בלי המיסים והמעשרות),‏ איננהשזכות ניתנת להעברה ולירושה,‏ וההקדש מנהל אותה ומעבדה בעצמו או על ידיהחכרה."‏המשמעות המעשית שיש לאבחנה בין וקף צחיח לבין וקף גיר צחיחולשלושת הסוגים של מירי מוקופה היא שהמדינה,‏ שלה זכות הרקבה וזכותהשימוש,‏ יכולה לעשות שימושים שונים בקרקע של וקף גיר צחיח,‏ שבוהוקדשו המיסים והמעשרות,‏ ובלבד שתדאג להעביר את המיסים והמעשרותלייעודם על פי שטר ההקדש.‏ בשלהי התקופה העות׳מאנית החלה המדינה לגבותבאופן מרוכז את המעשרות מהקרקעות מסוג זה ולהעביר לקופת ההקדשותסכומים המבוססים על ממוצע היבול בחמש השנים שקדמו לגבייה.‏ הסדר זהשיפר את יכולת התפקוד של ההקדשות,‏ משום שהם קיבלו סכום קבוע שאיננומשתנה בהתאם לטיב העונה החקלאית.‏ 20 חשוב לציין כאן כי רוב קרקעותהווקף בארץ ישראל היו מסוג מירי מוקופה.‏רפורמות במוסד הווקף משנת 19131913, ערב מלחמת העולם הראשונה,‏ נחקקו מספר חוקים רדיקלייםבשנת הווקף,‏ אשר,‏ ככל הנראה,‏ לא הספיקו לאכוף אותם בארץ-ישראל.‏בנושא תחילה בוטלו באמצעות חוק כל בתי התמחוי של ההקדשות,‏ והזכאים להנאהבאותה שנה הוסמךזכותם באמצעות קיצבה מהמדינה.‏ 21 קיבלו את בהם מיניסטריון ההקדשות למכור כל מבנה הקדש מיותר שבהנהלתו הישירה,‏ למעטבתי־ספרכמו ציבור מוסדות בבניית התמורה את ולהשקיע מסגד,‏ חוק זה הוא מהפכני ביחס לווקף,‏ שכן הוא משחרר את נכסיובתי-חולים.‏ 2210

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהווקף ממעמדם בווקף ומכפיפותם לשריעה ולהחלטה של קאדי בית־הדיןהשרעי.‏ חוקים אחרים אפשרו להפקיע נכסי וקף לצורכי ציבור,"‏ וייסודאגודות צדקה על פי חוק אזרחי וללא כל צורך בווקף."‏יש להדגיש,‏ שרוב הרפורמות של העות׳מאנים נגעו רק בהקדשות מסוגמדבוט,‏ ורק לחלק קטן מהם היתה השלכה על הקדשות משפחתיים או הקדשותשאינם תחת ניהול ופיקוח מיניסטריון ההקדשות.‏ אלה האחרונים היו רובהתקדשות מבחינה מיספרית ‏(אם כי לא מבחינת היקף הנכסים החקלאיים),‏ והםהיוו רוב רכוש הווקף העירוני.‏הנהלת הווקף בתקופת המנדט ובתקופת שלטון יידןבתקופת המנדט נשמר בארץ ישראל הסטטוס־קוו בענייני וקף,‏ שהיה קייםבשלהי התקופה העות׳מאנית,‏ בחבדל אחד:‏ הבריטים הסכימו,‏ שהמועצההמוסלמית העליונה תמלא את מקומו של השלטון העותימאני ‏(מיניסטריוןהווקף ושיח׳ אל-אטלאם)‏ לצורך ניהול ההקדשות הציבוריים ופיקוח עלההקדשות חמשפחתיים.‏הצו המכונן את המועצה המוסלמית העליונה שנחתם על ידי הנציב העליוןבעשרים בדצמבר 1921 ופורסם בעיתון הרישמי באחד בינואר 1922, העניקלמועצה המוסלמית אוטונומיה מלאה בענייני הווקף.‏ המועצה המוסלמיתהעליונה ‏(להלן ממ״ע),‏ מילאה למעשה את מקום הממשלה העותימאנית ברובענייני הווקף.‏להלן פירוט סמכויותיה של הממ״ע:‏1. לנהל את ההקדשות חמוסלמיים ולפקח עליהם,‏ להכין ולאשר את תקציבהווקף השנתי ולהביאו לידיעת הממשלה ‏(ידיעה בלבד ולא אישור).‏2. להציע מועמדים לתפקידי קאדים בבתי-הדין השרעיים ולמנותם לאחראישורם על ידי הממשלה.‏ אם הממשלה מסרבת לאשר מינוי של מועמד,‏עליה לנמק תוך 15 יום את סירובה.‏3. למנות את המופתים מתוך שלושה מועמדים,‏ שיוצעו על ידי גוף בוחריםמיוחד בהתאם לתקנות מיוחדות שתתקין הממ׳׳ע.‏ ‏(המופתי של באר־שבעייבחר על ידי ראשי השבטים הבדואים).‏11

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל4. למנות את המנהל הכללי של הנהלת ההקדשות,‏ את המאמורים ושאר פקידיההקדשות,‏ את כל עובדי המוסדות הממומנים על ידי הווקף ואת פקידיבתי־הדין השרעיים.‏5. לפקח על ועדת ההקדשות הכללית ועל הוועדות והנהלות הווקףהמקומיות.‏6. לפטר בעת הצורך את פקידי ההקדשות ופקידי בתי־הדין השרעיים וכלעובד של מוסד הממומן מתקציב ההקדשות,‏ ולהודיע לממשלה את סיבתהפיטורין.‏7. לתבוע מהממשלה להחזיר לממ״ע כל נכס,‏ שלאחר חקירה נמצאו הוכחותבעלות הווקף עליו.‏ הממ״ע מצידה תקיים את תנאי המקדיש באוקאףאלה.‏8. לשנות,‏ לתקן ולהשלים כל הוראה בנוגע להנהלת ההקדשות או לפרסםהוראות חדשות,‏ אגב מסירת הודעה על כך לממשלה,‏ זאת בכפיפות לנוהלמסויים:‏ החלטת רוב של שני שלישים של חברי הגוף חבוחר והסכמתהממשלה.‏9. לאשר בהחלטה פה אחד העברות בנכסי וקף מסוג אסתבדאל ‏(חליפין),‏חכו ואג׳אותין ‏(החכרות),‏ קודם שניתנה החלטה של בית־דין שרעי."‏הבריטים נתנו בידי הממ״ע אוטונומיה דתית מעשית,‏ וההקדשות נשלטולחלוטין על ידיח מחוץ לפיקוחה של הממשלה הבריטית."‏ הבריטים היו מאודנדיבים כלפי הממ״ע והעבירו לידיה נכסים רבים שהופקעו על ידיהעות׳מאנים,‏ ובכך ביטלו למעשה רפורמות משלהי התקופה העות׳מאנית.‏באוקטובר 1937 פוטר חאג׳ אמין אל־חוסייני ממשרת נשיא הממ׳׳עומתפקיד יו״ר ועדת ההקדשות המרכזית.‏ סמכויות הממ״ע בענייני הקדשותהועברו על פי תקנות ההגנה ‏(הווקף המוסלמי)‏ 1937 לוועדה ממשלתית בתשלושה חברים ובראשה השופט גרין."‏ ועדה זו הוסמכה לפקח בצורה הדוקהעל פעולות הממ׳׳ע ותקציבה ולאשר כל הוצאה כספית קטנה כגדולה של הממ״ע.‏במשך הזמן חדלה הממשלה לגלות עניין רב בפעולות הממ״ע,‏ ובסוף תקופתהמנדט היו כבר שלושת חברי הוועדה הממשלתית פקידים מוסלמים.‏הירדנים אף הם המשיכו תחילה את הסטטוס־קוו המנדטורי.‏ צו מ-‏‎1949‎הסדיר את המשך פעולת המועצה המוסלמית העליונה בענייני הקדשות במזרחירושלים ובגדה המערבית לפי סמכויותיה עד 1937." במסגרת הפעולהלאיחוד שתי הגדות ב־‎1951‎ בוטל הצו המכונן את המועצה המוסלמית12

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל32הגדהעל גם והוחל הורחב מ-‏‎1946‎ הירדני הווקף וחוק העליונה,‏ המערבית.‏ 29 על פי חוק זה,‏ הקאדי הראשי של הממלכה עומד בראש מועצתההקדשות העליונה,‏ המנהלת את תקציב הווקף כקופה מרכזית.‏ ראש הממשלהמאשר את תקציב הווקף,‏ והוא ממנה מנהל כללי לווקף בהסכמת המלך.‏ 30 בשנתנחקקו תקנות הווקף ‏(שחליפו תקנות קודמות מ-‏‎1952‎‏),‏ שהסדירו את1955 ומנהליהווקף,‏ גזבר הווקף,‏ מנכ׳׳ל ההקדשות,‏ מועצת של סמכויותיהם המחוזיות של הנהלת הווקף.‏ בתקנות אלה הוקמו גם ועדות וקףהמחלקות בראשות גזבר הווקף,‏ שמתפקידן לפקח על השכרת נכסי הווקףמקומיות מכרז,‏ לפקח על ביצוע שיפוצים חיוניים ולהציע הצעות להגדלתבאמצעות הכנסות הווקף.‏ שינויים מינוריים,‏ בעיקר לגבי הסמכות הממשלתית,‏ הוכנסובחקיקה ב-‏‎1962‎ וב־‎1966‎‏."‏ הממשל הירדני לא הרחיק לכת ברפורמה במוסדהווקף.‏חוק הווקף הירדני מ-‏‎1966‎ הפקיד את הנהלת הווקף בידי מיניסטריוןממשלתי להקדשות ולעניינים אסלאמיים בראשות שר הווקף ‏(בממשלתו החדשהשל טאהר אל־מצרי משמש המהנדס ראיף נג׳ם כשר הווקף).‏ במשרד זה פועלתמועצת ההקדשות והעניינים האסלאמיים הממונה על ידי הממשלה,‏ ומתפקידהלאשר טרנסקציות בנכסי וקף,‏ בנייה על קרקעות וקף וטיפול בסכסוכיםבענייני וקף.‏ הכנסות הווקף מועברות לקרן מרכזית בפיקוח המועצה,‏ והןמוצאות על פי תקציב המאושר על ידי הממשלה.‏ בראש המועצה יכול לעמוד,‏על פי החוק,‏ הקאדי הראשי של הממלכה ‏(קאדי אל-קזיאת),‏ או שר שימונהלעניין זה.‏ ואכן נעשתה בירדן הפרדה בין מערכת השיפוט השרעית,‏ שבראשהעומד קאדי אל־קדאת בדרגת שר,‏ לבין מערכת ההקדשות,‏ שבראשה שר לענייניהווקף.‏ בתחום טיפולה של מחלקת ההקדשות והעניינים האסלאמיים נמצאים גםענייני הקבורה,‏ החינוך הדתי,‏ ההטפה והחג׳ - העלייה לרגל למכה.‏ המחלקהמפעילה מנהלי וקף מקומיים,‏ חמפקחים על עובדי מוסדות הדת ועל בעליהתפקידים הדתיים והמנהליים,‏ ומשלמים את שכרם.‏33על פי חוק זה נוהלו ההקדשות בירושלים עד 1967. ההוראות והאישוריםהעקרוניים הוצאו ברבת־עמון.‏ העניינים השוטפים של הווקף נוחלו על ידיהפקידות הירושלמית חמקומית של מחלקת ההקדשות.‏ מצב זה נשאר על כנו עדהיום,‏ אם כי איננו מוכר רשמית על ידי ישראל.‏הנהלת הווקף בישראל עד 1967מצבה של הנהלת הווקף בירושלים תחת שלטון ישראל עד 1967 היה שונה.‏ רובנכסי הווקף בישראל הוגדרו כ״נכסי נפקדים״ על פי חוק נכסי נפקדיםהתש״י,‏ 1950, משום שהמנהלים הרשומים:‏ המועצה המוסלמית העליונה,‏ מאמוראל־אוקאף או המותוולים,‏ נפקדו מן הארץ.‏ ההקדשות המעטים יחסית,‏13

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלשמנהליהם נשארו בתחומי ישראל,‏ המשיכו להתנחל תחת פיקוחו של בית הדיןהשרעי ללא התערבות ממשלתית.‏ רוב נכסי הווקף הועברו אל האפוטרופוס עלנכסי נפקדים,‏ וזה העבירם לרשות הפיתוח הממשלתית למטרות פיתוה שלהמדינה.‏ הקדשות עירוניים הועברו למשרד הדתות ‏(כסוכן האפוטרופוס),‏ אשרניהל אותם באמצעות ועדות מקומיות מייעצות של נכבדים ואנשי דתמוסלמים.‏ במעמד זה היו ‏(ועודם)‏ נכסי הווקף במערב ירושלים.*‏3בתקופה שבין 1948 ל־‎1967‎ היה מקרה אחד,‏ שבו לא ויתרו המותווליםשהיו במזרח ירושלים על הנכסים שנותרו במערב העיר.‏ המדובר בווקףהמוגרבי - אבו מדין ‏(הקדש לצורכי ציבור שאיננו מסוג מדבוט)‏ - שהיהבעל זכויות על כל אדמות עין כרם:‏ בשטח של כ-‏‎150,000‎ דונמים ועליהםשכונות עין כרם וקריית היובל.‏ לפחות כ-‏‎8,000‎ דונמים מהשטח חופקעו עלידי הממשלח לצורך בניית בי״ח הדסה,‏ מוסד ״יד ושם״ ושיכונים בקרייתהיובל.‏ במזרח העיר היו בבעלות וקף זה רחבת הכותל המערבי ושכונתהמוגרבים שלידה.‏ בגלל הקשר של וקף זה לאלג׳יריה ‏(משם הגיעו מייסדההקדש ותרומות נוספות לווקף זה),‏ ראתה עצמה ממשלת צרפת,‏ ששלטה באותהעת באלג׳יריה,‏ כמייצגת של האינטרסים של הווקף.‏ לגבי עין כרם נערכובתקופת המנדט משפטים בין הנהלת הווקף לבין הממשלה,‏ שלא הכירה בבעלותהווקף על השטח,‏ אלא רק בזכות ליהנות ממעשרות הווקף על היבולים.‏בהתערבות ממשלת צרפת,‏ שילמו הבריטים בתקופת המנדט 500 לא״י בשנהלהנהלת הווקף באמצעות הקונסוליה הצרפתית בירושלים מבלי להכיר בבעלותהווקף.‏ בעקבות פנייתה של צרפת הסכימה גם ממשלת ישראל להמשיך בנוהג זהתוך התאמת הסכומים לשינויים בשער המטבע.‏ בשנת 1960 ייפו המותוולים שלהווקף את כוחו של עורך-דין ישראלי,‏ באמצעות הקונסוליה הצרפתית,‏ לתבועאת ההכנסות מרכוש הווקף שנשאר במערב העיר.‏ הדיונים התנהלו בבית המשפטהמחוזי בירושלים במשך כשנתיים.‏ לאחר יציאתה של צרפת מאלג׳יריה הפסיקהאת טיפולה בנושא והתביעה הופסקה.‏ 35 הנושא התפרסם כפרשה בראשית שנותהשישים,‏ ומשנודע הדבר במזרח ירושלים,‏ פוטרו המותוולים מתפקידם עקבהסכמתם לקבל פיצוי על הפקעת רכוש הווקף,‏ שיש בה משום ויתור על בעלותהווקף על הנכסים.‏1965 חוקקה הכנסת תיקון לחוק נכסי נפקדים,‏ אשר חולל רפורמהבשנת בלתי ישירה באוקאף,‏ שהוגדרו כנכסי נפקדים.‏ 36 לפי חחוק,‏ ממנהמהותית ועדי נאמנים לניהול הווקף במספר ערים,‏ שבהן קיים רכוש וקףהממשלה ואוכלוסייה מוסלמית.‏ ירושלים לא נכללה בין אותם ערים,‏ אולםמוסלמי הממשלה הוסמכח בחוק לקבוע מקומות נוספים,‏ שבהם יוקם ועד נאמנים.‏ לפינכסי וקף מוסלמי שבידיו לבעלותם של ועדיהאפוטרופוס ישחרר החוק,‏ הנכסיםתמורת בעלים.‏ מינהג בהם לנהוג חופשיים יהיו והם הנאמנים,‏ שהאפוטרופוס איננו משחרר,‏ הוא יוציא סכומי כסף למטרות שונות שנקבעובחוק:‏ להקמת מוסדות דת,‏ בריאות,‏ חינוך וכיו״ב.‏14

והנהלת הווקף בירושלים אחרי1967 ומדיניות ממשלת ישראללאחר איחוד שני חלקי העיר לא היתה ממשלת ישראל מעוניינת בהמשךחסטטוס-קוו בכל העניינים הקשורים למקומות הקדושים למוסלמים וליהודיםובענייני העדה המוסלמית במזרח העיר.‏ בגלל האפליה הממושכת כלפי‏\זי\‏‎7‎ץדים במשך דורות של שלטגץ מוסלמי גבת^גפת המנדט תבריטי ‏.רעגייייהסטטוס-קוו חדתי בכל הקשור לרחבת הכותל המערבי,‏ לרובע היהודי,‏להר-הבית ולמקומות נוספים,‏ ברור היה שהסטטוס-קוו שקדם לארבעה ביוני1967 איננו יכול להימשך.‏ ראש הממשלה הבטיח לראשי העדות,‏ כי בכוונתהממשלה למסור את הניהול הפנימי ואת הסידורים הנוגעים למקומות הקדושיםלידי מנהיגי העדות שלהם חם שייכים.‏ חוק השמירה על המקומות הקדושיםתשכ׳׳ז-‏‎1967‎ הבטיח חופש גישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם,‏ומכאן שגם ליהודים זכות גישה לחר-חבית.‏משרד הדתות,‏ שעליו הוטלה חאחריות לטיפול בענייני העדה המוסלמית,‏ניסח לאכוף את חוקי ישראל בכל הקשור לעניינים אלה ובעיקר בשלושהנושאים:‏א.‏ על פי חוק הקאדים תשכ״א-‏‎1961‎ היה על הקאדים במזרח ירושלים לחישבעאמונים למדינה בפני נשיא המדינח ולשפוט על פי חוקי ישראל במקריםשחקיקת הכנסת סותרת את הדין הדתי ‏(גיל המינימום לנישואין וכף).‏המוסלמים נדרשו לנתק בין השיפוט השרעי במזרח ירושלים לבין מערכתבתי-הדין השרעיים בגדה המערבית ולקבל את מרותו של בית-הדין השרעילערעורים שמושבו במערב ירושלים,‏ הפועל מכוח החוק הישראלי.‏ב.‏ על פי תקנות ההגנה ‏(הווקף המוסלמי)‏ 1937, היח על חממשלח לפקח עלניהול הווקף המדבוט באמצעות ועדה ממשלתית של שלושה פקידים.‏ג.‏ משרד הדתות דרש לקיים צנזורה על דרשות הנישאות במסגד אל-אקצאובמסגדים אחרים ולהשמיט מהן קטעים,‏ שיש בהם משום הסתה נגד ישראל.‏לאחר שהתערבותו של משרד הדתות נכשלה והמוסלמים הגיבו בהכרזח עלהקמת רשות מוסלמית עליונח ‏(ראח לחלן),‏ החליטה הממשלה לחחזיר אתהטיפול בענייני העדה המוסלמית לידי הממשל הצבאי.‏ שיח׳ עבד אל-חמידאל־צאאח שהיה האישיות הדתית הבכירה שהועמדה בראש הרשות המוסלמיתהעליונה,‏ גורש מן הארץ."‏הממשלה לא הכירה ברשות המוסלמית העליונה,‏ והממסד המוסלמי מצדואיננו מכיר בריבונות ישראל במזרח העיר.‏ ניהול העניינים האסלאמייםהושאר בידי הממסד המוסלמי ללא התערבות כמעט.‏ הממשלה לא התערבהבענייני הנהלת הווקף והשאירה בידי המוסלמים אוטונומיה מלאה בתחום זה.‏כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל 15

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהניהול הפנימי בכל הקשור להר-הבית הושאר בידי הממסד המוסלמי,‏ דהיינובידי מנהל מחלקת ההקדשות במחוז ירושלים ‏(כיום - עדנאן אל-הוסייני),‏ושאר אנשי המימסד הדתי המוסלמי.‏ סידורי השמירה והכניסה מתואמים עםהרשויות השונות.״'‏גורמים ממשלתיים הציעו בנובמבר 1967 לשלב את כל המוסדות ‏(בתי הדיןהשרעיים,‏ הווקף ושאר המוסדות)‏ ואנשי הדת המוסלמיים במזרח ירושליםשילוב מוסדי ואישי במערכת הדתית המוסלמית הישראלית,‏ על פי חוקי מדינתישראל ‏(חוק הקאדים מ-‏‎1961‎ ותיקון מס׳ 3 לחוק נכסי נפקדים מ-‏‎1965‎‏).‏משמעות ההצעה היתה הכרזח על נכסי חווקף במזרח ירושלים כנכסי נפקדיםבמסגרת החלת החוק חישראלי במזרח העיר ומינוי ראשי הממסד הדתי המוסלמיבמזרח העיר כוועד נאמנים שינהל את רכוש הווקף הציבורי על פי חוק נכסינפקדים ‏(במקום המועצה המוסלמית כיום).‏ נכסי הווקף המשפחתי,‏ על פיהחוק,‏ מיועדים היו להימסר לבעלות מלאה של הנהנים.‏ ברם ההצעה לאהתקבלה.‏ התנגדות נחרצת של המוסלמים תרמה לגיבוש מדיניות ישראלית שלאי התערבות בענייניהן הדתיים של העדות הדתיות הלא-יהודיות בירושליםובכלל זה מוסד הווקף.‏ ממשלת ישראל החליטה שלא לאכוף את הוק נכסינפקדים במזרח ירושלים אשר לפיו צריך היה להעביר לידי אפוטרופוסממשלתי כל נכס וקף,‏ שמנהליו היו נפקדים על פי החוק.‏בפועל לא הוקם ועד נאמנים בירושלים.‏ הממשלה גם לא התערבה בעניינימערכת השיפוט השרעית במזרח ירושלים.‏ הקאדי של יפו הוסמך לטפל בפניותשל תושבי מזרח ירושלים,‏ ובשנת 1988 אף מינתה הממשלה קאדי לירושליםהיושב במערב העיר.‏ הרשויות אינן מכירות בפסקי דין ובפעולות של הקאדיהמזרח ירושלמי לצורך הוצאה לפועל,‏ ועל כן נזקקים תושבי מזרח העירהמעוניינים באכיפה ובהוצאה לפועל של עניינים בתחומי המעמד האישיוהווקף ולהסדרת פעולות אדמיניסטרטיביות שונות,‏ לפנות לקאדי הישראלי.‏כשליש ממקדישי הווקף אחרי 1967 עורכים את הווקפיה שלהם הן בפני הקאדיהמזרח ירושלמי והן בפני הקאדי הישראלי.‏ גם רוב המינויים לתפקידימותוולי נעשים בכפילות.‏הסג׳ל של יפו בתקופהירושלים לבין השוואה בין הסג׳ל של מזרח 1987-1967 מגלה,‏ כי 23 מתוך 90 מקדישים ממזרח ירושלים בתקופה האמורהערכו את הווקפיה שלהם בשנית ביפו.‏ אחדות מהווקפיות נרשמו ביפו בהפרששל שנים אחדות לאחר שנערכו במזרח ירושלים.‏ וקפיית מוסא ועבדאללהג׳ודה למשל נרשמה ביפו ב-‏‎1980‎‏,‏ תשע שנים לאחר רישומה בירושלים.‏ שלושהנוספים של מקדיש אחד ‏(עבד אל-מוחסן עאבדין),‏ שנוסדו בתקופההקדשות בשנים 1962-1958, נרשמו אף הם ביפו בשנת 1971. נוסף על כךהירדנית נוסדו ביפו שלושה הקדשות של תושבי מזרח ירושלים,‏ אשר לא נרשמו כללייתכן שהסיבה לכך נעוצה ביחסים עכורים בין המקדישים לביןבירושלים.‏ 16

בסך הכל נרשמו ביפו בתקופה האמורה 29המוסלמי בירושלים.‏ הממסד וקפיות.‏בשנים 1987-1967 טיפל בית-הדין השרעי ביפו ב־‎145‎ תיקים שענייניהם320 שהוגשו לבית־הדין השרעי במזרח ירושלים.‏ רוב מסמכילעומת וקף,‏ (81), הם כתבי מינוי לתפקיד מותוולי - מנהל הווקף.‏ מספרביפו הווקף דומה של כתבי מינוי הוצאו במזרח ירושלים בשנה זו,‏ אולם חלק מכתביהמינוי חיפואיים לא נרשמו כלל במזרח ירושלים,‏ משום שהמותוולים העדיפואת הביטחון המשפטי,‏ שמקנה בית-הדין השרעי הישראלי,‏ שהחלטותיו מוכרותוניתנות לאכיפה ולהוצאה לפועל.‏ השוואה מדגמית בין כתבי המינויבחוק שהוצאו ביפו ובירושלים מלמדת על מספר מקרים שבהם שני בתי הדין מינובאותו שבוע אנשים שונים כמותוולים של הווקף.‏ כך למשל,‏ מינה בית-הדיןנאמקמחמוד גאלב את 1974, בפברואר ב-‏‎6‎ ירושלים,‏ במזרח חשרעי משפחת אל־ימאנלי.‏שייסדו בני הקדשות,‏ כמותוולי של שני אל-נשאשיבי כעבור שבוע מינה בית-הדין השרעי ביפו אנשים ממשפחות שונות ־ את מוחמדבכיר ואת אחמד פודי אל־ח׳אלדי - כמותוולים של אותו הווקף."‏מוסא אחרים מונו בירושלים וביפו מנהלים שונים לווקף בחיותם נמניםבמקרים עם ענפים שונים של אותה המשפחה.‏ * 0 במקרה אחד מונו בשנת 1983 שני בנישונים כמותוולים של וקף מחבובה אל-ח׳אלדי,‏ אולם כעבור עשרהדודים חודשים,‏ בעקבות פנייה לבית־הדין השרעי ביפו,‏ ערך הקאדי של יפו ״יישורקו״ עם בית הדין הירושלמי ומינה את המותוולי שמונה בירושלים *. 1האפשרות לפנות לבית-הדין השרעי הישראלי ולערכאות אזרחיות בישראלנוצלה על ידי שני גורמים מוסלמיים מירושלים לשם התנצחות על ניהולו שלוקף,‏ שייסד צלאח אל-דין.‏ היה זה ספיח של מאבק,‏ שהתנהל בתקופת המנדטבין משפחת אבו אל־פדל אל-עלמי,‏ שהיתה הנהנית ובעלת זכות המשיח׳ה שלאל-ח׳אנקאה אל־צלאחיה ‏(ראה בפרק הבא),‏ לבין מחלקת ההקדשות,‏ שראתחבווקף זה הקדש לצורכי ציבור.‏ בינואר 1969 הצליח שיח׳ מוחמד עבדאל-מעטי אמין אל-עלמי,‏ שאביו היה שיח׳ הזאויה בתקופת המנדט,‏ להשיגמינוי מבית־הדין השרעי ביפו כמותוולי של הווקף.‏ אל-עלמי הציג בפניקאדי יפו עצומה חתומה על ידי נכבדים מירושלים האומרת,‏ שמשרת הניהולשל הווקף פנויה על אף שהווקף נוהל מאז תקופת המנדט על ידי מנהלההקדשות בירושלים.‏ מנהל הווקף בירושלים מטעם מחלקת ההקדשות ־ חסןפטין טהבוב - ניסה תחילה לערער על ההחלטח באמצעות אדם אחר ממשפחתאל־עלמי,‏ ומשלא עלה הדבר בידיו עתר טהבוב עצמו לבג״צ ולבית-הדיןהשרעי הישראלי בתוארו כמנהל הווקף בירושלים והצליח להפוך את החחלטהעל פיה.‏ אל־עלמי השתומם על שבתי המשפט בישראל מכירים בתפקיד של ״מנהלהווקף בירושלים״ על פי החקיקה הירדנית ו/או המנדטורית,‏ ומתעלמיםמהחקיקה שהחילה את המשפט והחוק הישראליים על מזרח ירושלים.‏ הוא עתרלבג״צ וביקש להוציא את ניהול הווקף מידיו של ״מנהל ההקדשות17כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלבירושלים״,‏ משום שהחקיקה הישראלית איננה מכירה עוד בצו המכונן אתהמועצה המוסלמית העליונה מתקופת המנדט.‏ בג״צ הפנה אותו אל הערכאהחשרעית,‏ וחקאדי של יפו פסק לאחר מכן ‏(ינואר 1977), כי ממשלת ישראל לאערכח בפועל אחרי 1967 שום שינוי בסטטוס-קוו בענייני חנחלת ההקדשותבמזרח ירושלים,‏ לפיכך לא ראה הקאדי עילח לחיענות לבקשתו של אל-עלמילהפקיע את ניהול הווקף מהגורם אשר מנהלו ברציפות זח למעלח משישיםשנח,‏ אלא אם כן יוכיח,‏ כפי שקובע הדין המוסלמי,‏ כי ההנהלה הנוכחית שלהווקף מזניחה את הנכסים.‏ תיתח זו אחת הפעמים חנדירות,‏ שבחם גורם רשמישל מחלקת ההקדשות במזרח ירושלים פנה ביוזמתו לבג״צ ולבית-הדין השרעיהישראלי ביפו.‏ בית-הדין השרעי הישראלי אף חוא מצידו נתן גושפנקאלמחלקת חחקדשות במזרח ירושלים חפועלת למעשח על פי חחוק הירדני.‏ * 2במספר מקרים פנו גם נהנים מהווקף,‏ הסבורים שקופחו על ידיהמותוולי,‏ לקבל סעד מבית-הדין השרעי הישראלי.‏ בתקופה האמורה נערכוביפו 14 פעולות של התחשבנות ‏(מחאסבה)‏ בין מותוולים לבין נהנים.‏ בפניבית-הדין נדונו תשע תביעות שהגישו נהנים בתביעה לפיטורי המותוולי,‏וחמש תביעות לקבוע את חחלק המגיע להם מפירות הווקף על פי תנאיהמקדיש.‏ אולם העניינים הקשורים לניהול השוטף של הווקף,‏ כמו:‏ שינויצביון הנכסים,‏ שיפוצם,‏ עריכת טרנסקציות בנכסים,‏ קבלת שכר טרחהלמותוולי,‏ נטילת הלוואת לווקף וכיו״ב,‏ טופלו בבית-חדין חמזרח ירושלמיבלבד.‏ירושלים מפלט,‏ שאליו ניתןמוסלמי מהווה עבור הישראלי בית-הדין כאשר אין מרוצים מחחלטת בית־הדין השרעי במזרח ירושלים,‏ אולפנות,‏ מעריכים מראש שהסיכויים לזכות בסעד בית-חדין חמזרח ירושלמיכאשר אפסיים.‏ממשלת ישראל קבעח סטטוס־קוו חדש בשלושת מקומות קדושים שהם וקף:‏ברחבת הכותל המערבי,‏ ברובע היהודי ובהר־חבית.‏ רחבת הכותל המערביוהרובע היהודי הופקעו,‏ מבנים ישנים שהיו בהם נהרסו ברובם והם שוקמובאתרים לאומיים יהודיים.‏ לטענת המוסלמים,‏ במהלך הכשרת רחבת הכותלהמערבי נהרסו בשכונת המוגרבים 135 יחידות מגורים שבהן התגוררו כ-‏‎650‎נפשות,‏ וכן שני מבני קבורה ‏(של אבו מדין ושל מייסד וקף מסעודי - הקדשמוגרבי אחר).‏ * 3 לפי דברי ראש עיריית ירושלים בתקופה הירדנית,‏ רוחיאל-ח׳טיב,‏ היו בשטח שהופקע ברובע היהודי 595 מבנים בבעלות מוסלמיתו-‏‎105‎ מבנים בבעלות יהודית.‏ בין הנכסים שהופקעו חיו 434 חנויות,‏ 5מסגדים ‏(אל־מחארב,‏ עת׳מאן בן עפאן,‏ אל־עמרי,‏ אל־ח׳אנקאה אל-פח׳ריה,‏ושיח׳ עמר אל־מג׳רד),‏ ומבנים היסטוריים כמו שוק אל־באשורה,‏ שוקאל־חצר וקצר אל-אמאם מהתקופה הממלוכית.‏ מבין המבנים שהופקעו ברובעהיו,‏ לדבריו,‏ 111 בחזקת וקף ציבורי ו-‏‎354‎ בחזקת וקף משפחתי.**‏ ממשלת18

ישראל העניקה פיצויים למתגוררים בבתים ‏(רובם ממוצא חברוני),‏ דהיינולשוכרי הדירות.‏ מנהלי הווקף ובעלי הבתים הפרטיים לא הסכימו לקבלפיצויים מחשש שקבלת פיצוי תהיה מעין הסכמה למכירת הבתים ליהודים,‏ועל כך צפוי היה לחם עונש בחברה הערבית ובירדן.‏ * 5למוסלמים טענות גם נגד חפירות דרוס הר-חבית וחפירות הכותל,‏המתבצעות בגבולות של נכסי וקף,‏ ולדבריחם מסכנות את יציבותם של מבניוקף שמעליהם.‏ בהר־תבית הוכנסו שינויים בסידורי הכניסה והשמירה,‏ כדישאפשר יחיח לחבטיח את הסדר הציבורי בו וכדי לאפשר ליהודיםהמעוניינים בכך גישה חופשית אל הר-הבית.‏ לשם כך הופקעח אל־מדוסהאל-תנבזיה ‏(מבנה המחכמה),‏ ומפתחות שער המוגרבים מוחזקים בידי המשטרה.‏יחד עם זאת לא התקינה הממשלה תקנות שיאפשרו את מימוש זכות התפילה שלהיהודים על הר-הבית,‏ וזאת מתוך הבנה,‏ שהדבר עלול להביא להפרת שלוםהציבור.‏ * 6טענת המוסלמים,‏ כי פעולות ישראל ברחבת הכותל המערבי ובשכונתהמוגרבים וברובע היהודי הן פגיעה במקום קדוש,‏ מעלה את השאלה,‏ באיזומידה נכס וקף,‏ הקדש מוסלמי,‏ מהווה מקום קדוש או נכס תרבות,‏ על פיאמנת האג מ־‎1954‎ בדבר הגנת נכסי תרבות בשעת סכסוך מזוין.‏כאמור,‏ הקדשת נכס כווקף היא ביסודה עניין של התקרבות ‏(קובה)‏לאלוהים,‏ ובתור שכזה חווקף נחשב למוסד מקודש באסלאם.‏ המשפטנים באסלאםחלוקים ביניהם לגבי שאלת מעמדו של נכס שהוקדש כווקף.‏ הדעה שהשתרשהבאסכולה החנפית,‏ שהיא האסכולה הרשמית באימפריה העות׳מאנית,‏ היתחשהבעלות הערטילאית בנכס עוברת לאלוהים.‏ * 7 קביעה זו נועדה להעניק מעמדנצחי לפעולת ההקדש על שני מרכיביה:‏ א.‏ קיומה של המטרה הנהנית מהווקףלנצח כמקור מתמיד לגמול למקדיש בעולם הבא.‏ ב.‏ קיומו חנצחי של חנכסחמוקדש כמצבה חיה למקדיש ולפועלו.‏ כבר בראשית האסלאם התברר,‏ שהתנאיהשני איננו יכול להתקיים בכל מקרה ומקרה.‏ המציאות המתפתחת אילצה אתהמשפטנים המוסלמים לפתח מכניזמים שאפשרו החלפתם,‏ שיעבודם ואפילומכירתם של נכסי וקף,‏ ובלבד שהתמורה הכספית תושקע ברכישת נכס חליפישמפירותיו ימשיך ההקדש להתקיים.‏ מכאן,‏ שנכס הווקף עצמו בתור שכזהאיננו מקודש ואף איננו נכס תרבות,‏ וזאת בניגוד למוסד הווקף עצמו.‏בתקופת המנדט הבריטי ובתקופת שלטון ירדן הופקעו בירושלים נכסי וקףתוך תשלום פיצויים להנהלת הווקף,‏ שאמורה היתה לקנות בהם נכס חלופי,‏שימשיך לקיים את הווקף מפירותיו.‏ בית-הדין השרעי בירושלים אישרפעולות אלה ‏(ראה להלן בפרק הרביעי).‏ ועדת החקירה בעניין הכותל המערבימשנת 1929 קבעה,‏ ש״נכס וקף בתור שכזח אינו נחשב כמקום קדוש מנקודתמבט מוסלמית דתית״.‏ מקום קדוש הוא רק נכס וקף שמשמש לצורכי פולחן.‏לפיכך קבעה הוועדה,‏ שרחבת הכותל המערבי,‏ על אף שהיא נכס וקף,‏ הרי19כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללאור שימוש החולין שעשו בה המוסלמים מאז ומתמיד אין היא מקום קדושלאסלאם.**‏נכסי הווקף בחלקה המערבי של ירושלים נשארו ברובם בידי האפוטרופוס.‏המקומות הקדושים,‏ כגון:‏ מסגד עוכאשה במרכז ירושלים ‏(מאחורי ביתההסתדרות ברח׳ שטראוס),‏ ומסגד עין כרם,‏ שופצו ושומרו על ידי המחלקההמוסלמית במשרד הדתות.‏ שאר נכסי הווקף המוסלמי נשארו בהנהלתהאפוטרופוס.‏נכסי וקף במערב ירושלים,‏ השייכים להקדשות שהמשיכו להתנהל במזרחירושלים אחרי 1948, הוגדרו ב-‏‎1950‎ כנכסי נפקדים והועברו לניהולו שלהאפוטרופוס על נכסי נפקדים.‏ הם לא הוחזרו אחרי 1967 למנהלי חווקףבמזרח ירושלים.‏ כך למשל,‏ נכסים רבים של וקף אמינה אל-ח׳אלדי,‏ אשרהקדישה בתקופת המנדט רכוש רב שירשת לטובת הקמת בית חולים לענייםמוסלמיים,‏ היו במערב ירושלים ובשטח ההפקר בשכונת שיח׳ ג׳ראח.‏ נכסיםאלה לא הוחזרו להנהלת הווקף,‏ ומנהלי ההקדש לא הצליחו איפוא להקים אתבית החולים,‏ שהמקדישה התכוונה לייסד באמצעות הקדשת רכושה.‏ על חלקמקרקע הווקף ‏(שטח של 12.5 דונמים במקורו),‏ שחוחכרה בשנת 1944 מווקףכיפת הסלע,‏ נסלל כביש עירוני עורקי.‏וקף נבי דאוד ‏(קבר דוד),‏ שעל הר ציון ונכסי וקף שיח׳ אחמדנכסי שלנוספים ונכסים אל־דג׳אני,‏ משפחת ידי על נוהלו אשר אל-דג׳אני,‏ אחרים של משפחה זו,‏ אשר הועברו ב-‏‎1948‎ לשליטה ישראלית אוהקדשות שנפלו בשטח ההפקר שבין שני חלקי העיר,‏ לא הוחזרו לה אחרילשתי חלקות קבורת קטנות של המשפחה ‏(בתנאי שלא ימשיכו לקבור בהם).‏ * 9זה גם גורלם של נכסים רבים אחרים מחוץ לשער יפו בשטח חחפקר ובשכונתשחיו שייכים לחקדשות משפחתיים,‏ כמו וקף אל-ענבוסי או וקףממילא,‏ הנדיה.‏ כל נכסי וקף שיח׳ מחמד יחיא אל-מוקת,‏ למשל,‏ נמצאיםמשפחת הוחזרואלה לא נכסים במזרחה.‏ מתגוררים הנחנים בעוד העיר,‏ במערב לרשותם של צאצאי המקדיש במזרח העיר.‏1967, פרטהקמת המועצה המוסלמיתחקיקת חחוק הישראלי שהכריז על החלת המשפט והמינהל הישראליים על מזרחירושלים,‏ ונסיונות משרד הדתות לאכוף את החוק הישראלי על ענייני העדההמוסלמית,‏ שימשו כמאיץ להקמת גוף אסלאמי עליון.‏ ב-‏‎24‎ ביולי 1967התכנסו 22 אישים פוליטיים ואנשי דת מירושלים וחיברו תזכיר אל המושלהצבאי של הגדה המערבית.‏ בתזכיר טענו לאי חוקיותו של סיפוח מזרחירושלים,‏ שבה ראו חלק בלתי נפרד מממלכת ירדן.‏ הם הכריזו על עצמם20

50כ״רשות אסלאמית עליונה״ ‏(אל־היאה אל־אסלאמיה אל-עליא).‏ יצוייןשהביטוי היאה,‏ שפירושו ״גוף״ או ״רשות״,‏ שונה מהמונח מגילס ‏(מועצה),‏שהיה מקובל בתקופת המנדט.‏ ביטוי זה מעיד על השוני בין המועצההמוסלמית העליונה המנדטורית לבין מה שידוע כיום כ״המועצה המוסלמית״.‏בתזכיר נאמר כי ״מאחר שהמשפט הדתי המוסלמי קובע באורח ברור,‏שהמוסלמים חייבים לקחת את היוזמה לנהל את ענייניהם הדתיים בעצמםבמצבים הקיימים היום,‏ ומאחר שהמשפט הדתי המוסלמי אוסר על אלה שאינםמוסלמים לנהל את ענייניהם הדתיים של המוסלמים...״ לפיכך מינו החותמיםאת עצמם כ״רשות מוסלמית האחראית על העניינים המוסלמיים בגדה המערביתכולל ירושלים,‏ עד אשר יסתיים הכיבוש״.‏ החותמים ייפו את כוחו של שיח׳עבד אל-חמיד אל־צאאח לפעול בסמכותו של קאדי אל-קדאת ‏(הקאדי הראשי)‏של הגדה חמערבית,‏ כפי שנקבע בחוקים חירדניים,‏ ואת כוחו של בית חדיןהשרעי לערעורים ייפו לפעול בסמכויות של מועצת ההקדשות והענייניםהאסלאמיים,‏ של הוועדה לשיפוץ אל־ חום אל־ שריף ושל המנהל הכללי שלהווקף.‏ כמו כן חם ייפו את כוחו של שיח׳ חילמי אל־מוחתסב לפעולבסמכויות של מנחל בתי חדין חשרעיים.‏ מופתי ירושלים,‏ שיח׳ סעד אל-דיןאל־עלמי,‏ צורף כחבר משלים להרכב בית הדין השרעי לערעורים,‏ וקאדיירושלים,‏ שיח׳ סעיד צברי,‏ צורף למועצת ההקדשות והעניינים האסלאמייםולוועדת שיפוצי חר חבית.‏חחותמים על התזכיר,‏ שהתיימרו להכריז על עצמם כמועצת מוסלמית,‏הודיעו חד-צדדית על ייפוי כוחו של בית הדין השרעי לערעורים בירושליםלפעול בכל הסמכויות של מועצת ההקדשות והעניינים האסלאמיים,‏ כפי שנקבעבהוק הירדני,‏ ולפעול בכל הסמכויות המוענקות למנהל הווקף הכללי.‏ בשנותהשמונים הורחבה המועצה,‏ כך שכללה את כל הקאדים ואישים פוליטייםנוספים,‏ ויש בח כיום 51 חברים.‏ בחודש יוני 1990 נערכו לראשונה בחירותבין הברי המועצה לתפקידי ההנהלח.‏ בבחירות אלה,‏ שנערכו בדרך של הסכמהפח אחד ‏(תזכיה),‏ נבחרו שיח׳ סעד אל-דין אל־עלמי לתפקיד יו״ר המועצה,‏אנור אל-ח׳טיב - לסגן ראשון,‏ ופיצל אל-חוסייני לסגן שני.‏ חסן טחבוב,‏לשעבר מנכ״ל הווקף,‏ נבחר כמזכ״ל המועצה.‏51גורמי הנהלת הווקףהמועצה המוסלמית איננה גוף רשמי מוכר על ידי שלטונות ישראל או על ידיהחוק הירדני.‏ היא גוף פוליטי הקובע מדיניות שיש לו מעמד בקרבהאוכלוסייה המוסלמית במזרח ירושלים ובגדה המערבית.‏ התארים הרשמיים שלהעומד בראש המועצה המוסלמית,‏ כפי שהם מוכרים בירדן על פי החוקהירדני,‏ הם ממלא מקום הקאדי הראשי(אל־קאאם גאעמאל קאדי אל־קדאת),‏21כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראליו״ר מועצת ההקדשות והעניינים האסלאמיים בגדח המערבית ‏(ובמזרחירושלים)‏ ומופתי ירושלים.‏ניהול העניינים הדתיים של המוסלמים במזרח ירושלים נעשה בכפיפותמלאה לחוק ולמינהל הירדניים.‏ ענייני הווקף מתנחלים על פי חוק הווקףחירדני מ-‏‎1966‎ ‏(ראח נספח),‏ ובכפיפות מינהלית ותקציבית למיניסטריוןהתקדשות הירדני.‏ בתי הדין השרעיים כפופים למשרד הקאדי הראשי הירדני.‏במשרד ההקדשות הירדני קיימים תפקידים שונים לניהול העניינים הדתייםבכלל ואלה של מזרח ירושלים והגדה המערבית בפרט.‏ מול בעלי תפקידיםמרכזיים במשרד חירדני עומד במזרח ירושלים בעל תפקיד המקביל לו ומשמשפורמלית כעוזרו.‏ כך למשל,‏ במשרד ההקדשות הירדני משמש רפיק אל-ח׳טיבבתפקיד של ״מנהל הר חבית״ ‏(מדיו אל־חרם אל-קדסי אל-שריף),‏ ואילו בהרחבית משמש אחמד חסין בתפקיד של ״עוזר מנהל הר הבית״.‏ מול מנהל ההטפהבמיניסטריון הירדני ‏(מדיו אל-ועט׳ ואל-אושאד),‏ משמש בירושלים שיח׳עכרמה צברי בתפקיד ״עוזר מנהל ההטפה״.‏חוק מס׳ 36 לשנת 1982 ‏(ראה נספח),‏ תיקן סעיפים בחוק הווקף מ-‏‎1966‎בהוסיפו למועצת ההקדשות והעניינים האסלאמיים סמכות לקבוע את חמדיניותהכללית של המיניסטריון ולקבוע את מדיניות השקעות כספי הווקף.‏ כמו כןפורטו סמכויות המועצה בניהול ענייני החג׳ ובעניין ניהול בתי הספרוהמכללות השרעיות הממומנים מהווקף.‏ כן נקבע כי המועצה יכולה להסמיךאת השר לפעול בכל סמכות הנתונה לה.‏חברי מועצת ההקדשות והעניינים האסלאמיים בירושלים,‏ שהורכבה בעתהכרזה על ייסוד המועצה המוסלמית ב-‏‎1967‎‏,‏ היו:‏שיח׳ עבד אל-חמיד אל-צאאח - יו״רשיח׳ חלמי אל־מחתסבשיח׳ סעד אל-דין אל-עלמישיח׳ סעיד צברי.‏שיח׳ חלמי אל-מחתסב תפס את מקומו של שיח׳ עבד אל־חמיד אל-צאאח ב־20.9.67, לאחר שזה גורש לירדן.‏ כחבר במקומו מונח חסן טהבוב,‏ שהיה גםמנהל מחלקת התקדשות במחוז ירושלים.‏ לאחר שהקאדי חירושלמי שיח׳ סעידצברי נפטר,‏ תפס את מקומו שיח׳ רג׳ב ביוד אל-תמימי."‏ בתאריך 24.8.78הורחבה מועצת התקדשות,‏ ונוספו לח חמישח חברים חדשים:‏ עבד אלקאדר אל־צאלח,‏ שיח׳ תופיק ג׳ראר,‏ ד״ר מוחמד אל-דג׳אני,‏ תופיק אבו אל-סעודוד״ר דאוד עבד אל־חק.‏ לאחר פטירתו של שיח׳ חילמי אל-מוחתסב הורכבחמועצה חדשה בראשותו של שיח׳ סעד אל-דין אל-עלמי."‏ חברי המועצה החדשההיו:‏ שיח׳ סעד אל-דין אל-עלמי,‏ אנור אל-ח׳טיב,‏ אנור נוסיבה,‏ עבד22

אל־קאדר אל-צאלח,‏ שיח׳ תופיק ג׳ראר,‏ חוסני אל־אשהב,‏ חסן טהבוב,‏אבראהים אל-טויל וד״ר חאפט׳ עבד אל-נבי.‏מאז נקבע מדי שנתיים חרכב חדש למועצת ההקדשות בגדה המערבית על פיצו מלכותי.‏ חחרכב חנוכחי (1991-1990) של המועצה הוא כדלקמן:‏שיח׳ סעד אל-דין אל-עלמי ־ יו״ר מתוקף תפקידו.‏שיח׳ עבד אל־עט׳ים סלהב ־ מנכ״ל מחלקת ההקדשות במזרח ירושלים והגדההמערבית,‏ לפי תפקידו כעוזר הממונה מטעם משרד ההקדשות הירדני.‏שיח׳ עכרמח סעיד צברי ‏(אחיו של קאדי ירושלים ולשעבר דרשן מסגדאל-אקצא),‏ מתוקף תפקידו כעוזר מנחל מחלקת ההטפה מטעם משרד ההקדשותחירדני.‏שיח׳ מוחמד אחמד חסין - עוזר מנהל אל־חרם אל-שריף במשרד ההקדשותהירדני.‏שיח׳ מוחמד נפאע - מנהל מחוז ראמאללה-אל-בירה במחלקת ההקדשות.‏שיח׳ חיאן חלמי אל־אדריסי - קאדי ראמאללה.‏שיח׳ עלי אל-טזיז - יו״ר לשכת חמסחר.‏המהנדס עדנאן גאלב אל-חוסייני ־ מנהל מחוז ירושלים של מחלקתההקדשות.‏חאג׳ מצטפא אבו זהרה ־ סוחר.‏בכפוף למועצת ההקדשות והעניינים האסלאמיים פועלת מחלקת ההקדשות‏(דאאות אל־אוקאף),‏ המנהלת את ההקדשות מסוג מדבוט במינהלה מרכזיתבראשות מנהל כללי ושבעה מחוזות מינהליים הכפופים לו בירושלים ובגדההמערבית.‏ מחלקת ההקדשות אחראית גם למקומות הקדושים,‏ לכלי הקודשבמסגדים ולמערכת ההטפה,‏ לחינוך הדתי ולעלייה לרגל למכה."‏חסן טהבוב,‏ שהיה מנחל מחלקת ההקדשות במחוז ירושלים ‏(מאמור אוקאףאל־קדס)‏ בתקופה הירדנית,‏ המשיך לכהן בתפקידו גם אחרי 1967, ולאחר מכןמונה כמנכ״ל הווקף בגדה המערבית ובירושלים.‏23כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללמחלקת ההקדשות אין סמכויות פיקוח על המותוולים של ההקדשותהמשפחתיים.‏ אלה מתמנים על ידי הקאדי על-פי המלצת הנהנים והם כפופיםלפיקוחו של בית הדין השרעי בלבד.‏ אולם משפוטר המותוולי או שהתפטר,‏וטרם מונה להקדש מנחל אחר מבין הנהנים,‏ מעביר הקאדי את ניהול ההקדשבאופן זמני למחלקת ההקדשות,‏ הגובה מההקדש דמי ניהול של 10% מפירותיו.‏ניהול זמני זח יכול לתתמשך שנים רבות,‏ כל עוד לא נמצא בין נחני משפחתהמקדיש אדם המתאים לתפקיד מותוולי.‏ על אף הפרדת הרשויות הקיימת ביןמחלקת ההקדשות לבין בית הדין השרעי,‏ ניתן להשפיע על הקאדי,‏ שיביאלפיטוריו של המותוולי ויעביר את ניהול הווקף זמנית למחלקת ההקדשות,‏אם מסיבה כלשהי התקבלה החלטה של צמרת הממסד המוסלמי בירושלים,‏בגיבויו של מיניסטריון ההקדשות הירדני,‏ להשתלט על ניהולו של הקדשמשפחתי מסויים.‏ פעולה כזו נעשתח בעבר במקרים חריגים בלבד,‏ כאשרתתעורר חשד שמותוולי מנסח לחעביר נכסי וקף ליחודים.‏ בכל וקף משפחתיקיים בשטר ההקדש תנאי הקובע,‏ כי בכלות צאצאי המקדיש,‏ תעבור ההנאהמהווקף למטרה ציבורית ספציפית או למטרה כללית כמו עניים.‏ כאשר נפטראחרון צאצאי המקדיש עובר איפוא ניהול הווקף לידי מחלקת ההקדשות,‏וההקדש משנה את מעמדו לווקף מדבוט לצורכי ציבור.‏מינויים של בעלי תפקידים בכירים וזוטרים למנגנון מחלקת ההקדשותנעשה אך ורק באישורה של ממשלת ירדן.‏ בעלי התפקידים הבכירים בהנהלתמחלקת ההקדשות הם ברובם ממשפחות עירוניות מיוחסות ‏(בירושלים:‏ עלמי,‏זאת יש במנגנוןיחד עם אוריינטציח פרו-ירדנית.‏ ותמימי),‏ בעלי חוסייני ההקדשות ובין כלי הקודש במסגדים בגדה המערבית עובדים רביםמחלקת בתפקידים זוטרים),‏ הנמנים עם תנועת האחים המוסלמים - תנועה‏(בעיקר שנחשבה תמיד ללגיטימית בירדן.‏24

גורמי הנהלה הווקף וסמכויותיהםש‎0‎ מגורם הרכב ‎01‎יס משפטי כפיפות סמכויות געגימי תווקףהמועצה המוסלמית‏(אל-וזיאת אל-אסלאמיתאל-עליא)‏בראשות שיחי סעד אל-דיןאל-עלמי ובהשתתפות 50חברים נוספים,‏ בהםאישים פוליטיים וכלהקאדים בנדה המערביתגוף פוליטי חסרבסיס משפטיגוף מתאם הקובע מדעיותכללית.‏ יכולת ביצוע החלטותיונובעת מתפקידיהם הנורמלייםשל העומד בראשו ושל חלקמחבריומיניסטריון ההקדשותוהעניינים האסלאמיים‏(וזאות אל-אוקאן ואל-‏מקדסאת ואל-שאוןאל-אסלאמיה)‏בראשות שר הווקףהירדני ראיף נגיםחוק הווקף הירדנימ-‏‎1966‎ ותיקונו1982«המלךוממשלתירדןאחריות מיניסטריאליתלתקציב הווקףמועצת ההקדשות,‏ המקומותהקדושים והענייניםהאסלאמיים בגדה המערביתובמזרח ירושלים ‏(מג׳לסאל-אוקאף ואל־מקיסאתיאל-שאון אל-אסלאמית)‏בראשות שיחי סעד אל-דיןאל-עלמי ובהשתתפותשמונה חברים נוספיםחוק הווקף הירדנימ-‏‎1966‎ ותיקונו1982«שר הווקףהירדניאחריות כוללת לניהול הווקףהמדבוט.‏ אישור תקציב הווקף.‏אישור טרנסקציות ושימושבנכסי וקף מדבוטמשרד הקאדי הראשי בירדן‏(ימאן קאדי אל-קדאת)‏בראשות שיח׳ מחמדאל-מגילי.‏ כממלא מקומובגדה המערבית ובמזרחירושלים משמש שיחיסעד אל-דין אל-עלמיחוק בתי הדיןהירדני מ-‏‎1951‎ראש ממשלתירדןאחריות על מערכת השיפוטהשרעיתקאדי בית הדין השרעיבמזרח ירושליםשיחי עבד אל־קאדרעאבדין ושיח׳ אבראהיםצבריחוק בתי הדיןהשרעיים הירדנימ-‏‎1951‎‏.‏ חוקי ירדןוהשריעהמ״מ קאדיאל-קדאתפיקוח כולל על ניהול הווקףשאיננו מסוג מדבוט.‏ מינויופיטורי מותוולים,‏ רישוםוקפיות,‏ אישור טרנסקציותופשרות בסכסוכי וקףקאדי בית הדין השרעיהישראלי בירושליםשיחי זכי מדלג׳חוק הקאדיםהישראלי מ-‏‎1961‎‏.‏חוק הפרוצדורה שלבתיה״ד מ-‏‎1917‎‏.‏ חוקיישראל והשריעהשר הדתותהישראליכנ״ל.‏ פסיקתו מוכרת בישראלומחייבת את מערכת ההוצאהלפועלמחלקת ההקדשות(דאארתאל־אוקאף)‏ ובה הנהלהכללית ושבעה מחוזותבראשות מנכ״ל הווקףשיחי עבד אל-עטיים סלהב.‏מנהל מחוז ירושלים הואעדנאן אל-חוסייניחוק הווקףהירדני מ-»‏‎19‎יו״ר מועצתההקדשותוהענייניםהאסלאמייםניהול שוטף של נכסי הווקףהמדבוט.‏ אחריות לניהול וטיפוחהמקומות הקדושים לאסלאם,‏החג׳,‏ ההטפה וחינוך דתימותוולים של הקדשותשאינם מסוג מדבוטלכל הקדש ממנה הקאדימותוולי על פי בחניםשקבע המקדישדיני הווקף השרעיים.‏תקנות המינוייםלמוסדות הווקףקאדיבית הדיןהשרעיבירושליםניהול שוטף של נכסי הווקף.‏השכרת הנכסים ואחזקתםהשוטפת,‏ חלוקת הפירות לנהנים,‏העברות ופיתוח נכסים באישורקאדי25כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלסיכוםלמוסלמים במזרח ירושלים אוטונומיה כמעט מלאה בניהול ענייניהם הדתיים,‏ובכלל זה ענייגי הווקף.‏ סססוס-קוו חדש בענייני האסלאם בירושלים נקבעעל ידי ישראל בשלושה מקומות קדושים ליהודים:‏ ברחבת הכותל המערביוברובע היהודי,‏ שהופקעו ושוקמו כאתר לאומי יהודי,‏ ובהר הבית,‏ אשרחקיקה ישראלית קבעה את חופש הגישה והפולהן בו,‏ אם כי לא הותקנו תקנותלהבסיח את מימוש זכות התפילה של יהודים על הר הבית.‏ האחריות לשמירתהבסחון והסדר הציבורי בהר הבית היא בידי הרשויות הרשמיות בישראל,‏בעוד ניהולו של הר הבית והשמירה בתוכו הושארו בידי הממסד המוסלמיבתיאום עם הרשויות הרשמיות.‏ לשלושת המקומות הקדושים שצויינו,‏ בהלקםאו במלואם,‏ יש מעמד של וקף.‏ פרט לשינויים אלה לא חל שיגוי בהנהלתהווקף אחרי 1967.גם אחרי איחוד העיר מנוהל הווקף במזרה ירושלים על פי הוק הווקףהירדני וכפוף למשרד ההקדשות הירדני.‏ נכסי הווקף המדבוט מנוהליםמבחינת המדיניות על ירי מועצת ההקדשות והעניינים האסלאמיים המתמנהעל-ידי ממשלת ירדן ומבחינה מעשית על ידי מחלקת ההקדשות הכפופה לה.‏נכסי הווקף מסוג גיר מדבוט ‏(רובם משפהתיים),‏ מנוהלים על ידי מותווליספרסיים בפיקוחו של בית הדין השרעי במזרח ירושלים הפועל מכוה הקיקהירדנית.‏ נכסי הווקף במערב ירושלים,‏ אשר ב־‎1948‎ נותקו מהנהלותיהםשנותרו במזרחה,‏ הועברו על פי חוק ישראלי לאפוסרופוס ממשלתי על נכסינפקדים,‏ ולאחר 1967 לא הוחזרו להנהלות ההקדשות במזרח העיר.‏בירושלים שורר דו-קיום בין שתי מערכות פוליסיות ומשפסיות המנהלותאת ענייניהם הדתיים של המוסלמים שאינן מכירות זו בזו.‏ הממסד המוסלמיאיננו מכיר בריבונות ישראל על מזרח ירושלים,‏ בחוק הישראלי ובבית הדיןהשרעי שבמערב העיר.‏ ישראל איננה מכירה רשמית במועצה המוסלמית,‏ בביתהדין השרעי במזרח ירושלים על שתי ערכאותיו ובתשתית המשפטית הירדניתשעל פיה מנהל הממסד המוסלמי את ענייניו.‏ כאמור,‏ על אף אי־ ההכרהההדדית שורר דו־קיום בין שתי המערכות.‏ האוכלוסייה המוסלמית בירושליםלמדה לנצל את כפל המערכות כדי לבקש סעד בבית הדין השרעי הישראלי,‏כאשר הדבר לא ניתן לה על־ידי הקאדי המזרה ירושלמי.‏26

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהערות1. ש.ד.‏ גויטיין וא.‏ בן שמש,‏ המשפט המוסלימי במדינת ישראל,‏ ירושלים,‏,1957 עמ׳ .1562. ג.‏ בר,‏ מבוא לתולדות היחסים האגראריים במזרה התיכון 1970-1800,הוצאת הקיבוץ המאוחד,‏ תשל״ב ־ 1972, עמ׳ 75¡ גויטיין ובן-שמש,‏עמ׳ 157.,p ,(1640-18021986; מחמד אמין,‏ אל-אוקאףIncidences of Waqf Cases in Three Cairo Courtקחיר,‏אל-ערביה,‏ ואל-חיאת אל-אגיתמאעיה פי מצר,‏ דאר אל-נהדה ,1980 עמ׳ .724. דוגמאות ראה אצל גויטיין ובן שמש,‏ עמ׳ 157.J. Schacht, An Introduction to Islamic Law, Oxford, 1964, .5p. 53, Note 1, and p. 212.6. גויטיין ובן שמש,‏ עמ׳ 155.7. הווקפיה ראה אצל מחמד אל־אמאם אל־חסיני,‏ אל-מנהל אל-צאפי פיאל-וקף ואחכאמה,‏ ירושלים,‏ ללא תאריך,‏ עמ׳ 78; עודד פרי,‏ ״המדינהחעות׳מאנית ומוסד הוקף בירושלים בסוף המאה השמונה עשרה״,‏ עבודתמ.א.‏ שלא פורסמה,‏ האוניברסיטה העברית,‏ ירושלים,‏ תשמ״ג/‏‎1983‎‏,‏ עמ׳1 ואילך.‏8. ראה למשל ליש,‏ ״תקדש והתנחלות של דרווישים בארץ-ישראל בראשיתהתקופה העת׳מאנית״,‏ קתדרה לתולדות ארץ ישראל וישובה,‏ 35, אפריל,1985 ע״ע .51-17A. Layish, The Family Waqf and the Shar'i Law of Succession" .9in: G. Baer and G. Gilbar (eds.), Social and Economic Aspectsof the Waqf, Oxford University Press (in print); Idem, , The MalikiFamily Waqf According to Wills and Waqfiyyat, BSOAS, XLVI, part 1,(1983), pp. 1-32.10. גויטיין ובן שמש,‏ עמ׳ 158.27

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל11. שם,‏ עמ׳ 162.12. על פי מחמד קדרי פאשא,‏ קאנון אל־עדל ואל־אנצאף פי אל־וקף,‏ בולאק,‏חוצ׳ שלישית,‏ 1902, סעיף 154: ואל־מראד באל-רשד הנא חסן אל־מצרףבאל-מאל.‏ ׳׳חכוונח כאן במונח רשד היא לניהול נכון של כספים/‏רכוש״.‏13. קדרי,‏ סעיף 248.Omer Hilmi Efendi, A Treatise on the Laws of Evkaf, tras. .14C.R. Tyser and D.G. Demetriades Nicosia, 1899, sq. 340.15. גויטיין ובן שמש,‏ עמ׳ 170! מחמד אבו ט׳הרה,‏ מחאדראת פי אל־וקף,‏קהיר,‏ חוצי שניה,‏ 1971, עמי,‏ 30-29.16. אבו טיהרה,‏ עמ׳ 332¡ יצחק רייטר,‏ ״הווקף המוסלמי בירושלים בתקופתהמנדט״,‏ עבודת דוקטור,‏ האוניברסיטה העברית בירושלים,‏ 1990, פרקראשון.‏J. Barnes, An Introduction to Religious Foundations in the .17Ottoman Empire, Brill, Leiden; 1987.1965, עמי 32מסדה,‏ 18. א.‏ בן-שמש,‏ חוקי הקרקעות במדינת ישראל,‏ ואילך.‏19. סעיף 4 לחוק חקרקעות.‏ ראח:‏ בן-שמש,‏ עמי 33-32.J.B. Barron, Mohammedan Waqfs in Palestine, Jerusalem 1922, .20PP. 58-61; Un M. Kupferschmidt, The Supreme Muslim Council,Islam under the British Mandate for Palestine, Brill, Leiden,1987, p. 116.לפי אל-גזי ההסדר פעל בסוריח כבר ברבע חאחרון של המאה ה-‏‎19‎‏.‏ ראה:‏כאמל אל־גזי,‏ נהר אל-ד׳הב פי תאריח׳ חלב,‏ חלב,‏ 1342 ה׳,‏ כרך בי,‏עמי 513.H. A. Hayyat, "Waqfs in Palestine and Israel from the Ottoman .21Reforms to the Present", Ph.D Dissertation, Univ. Micr. Int.,1962, pp. 83-85.22. שם.‏ חוק מ-‏‎23‎ דיו אל-קעדה 1332 חי.‏28

23. ח׳יאט,‏ שם,‏ חוק מ־‎17‎ רביע אול 1332 ה׳.‏24. שם,‏ חוק מ-‏‎22‎ רביע אול 1331 ח׳.‏25. יעקב שמעוני,‏ ערבי ארץ ישראל ‏(תל-אביב,‏ תש״ז/‏‎1947‎‏),‏ עמ׳ 88.26. קופפרשמידט,‏ עמ׳ 28 מכנה זאת .Unwarranted Autonomy27. ע״ר 730, תוס׳ ב׳ עמ׳ 973.28. צו מיום 1.12.49, עייר 1002, עמ׳ 392.29. צו מיום 22.4.51, ע״ר 1062, נספח 1, עמ׳ 39 שנכנס לתוקפוב-‏‎1.5.51‎‏.‏ חוק מס׳ 61 לשנת 1951.30. חוק מס׳ 25 לשנת 1946.31. חוק מס׳ 45 לשנת 1962, ע״ר 1949, עמ׳ 1359 מיום 17.11.62 שבוטלבתקנות מיום 1.7.63, ע״ר 1696, עמ׳ 800. ראה נסים דנה,‏ ״אנשי הדתבממסד המוסלמי בגדה המערבית בתקופת השלטון הירדני״,‏ האוניברסיטתהעברית - המכון ללימודי אסיה ואפריקה,‏ ירושלים,‏ תשל״א - 1971 ‏(לאפורסם).‏32. א.‏ ליש,‏ ״הממסד הדתי המוסלמי בגדה המערבית בתקופה הירדנית״,‏מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים,‏ חוב׳ 11, חורף 1977, עמ׳ 108-97.33. חוק מס׳ 26 לשנת 1966. ראה תרגום החוק לשפה העברית בנספח א.‏34. על הווקף במדינת ישראל ראה א.‏ ליש,‏ ״הוקף המוסלמי בישראל״,‏המזרח החדש,‏ ט״ו,‏ 2-1, תשכ״ה-‏‎1965‎‏,‏ עמ׳ 56-38..35 הארץ,‏ .4,11.62 ,29.1.61 ,7.11.6036. חוק נכסי נפקדים ‏(תיקון מס׳ 3) ‏(שחרור נכסי הקדשות והשימוש בחם),‏תשכ״ה-‏‎1965‎‏.‏37. בנבנישתי,‏ מול החומה הסגורה,‏ ירושלים,‏ 1973, עמ׳ 246.38. סג׳ל ירושלים 558/77/27, סג׳ל יפו 51/74.29כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל39. ראה למשל,‏ מינוי שני אנשים שונים ממשפחת והבה כמותוולים של וקףשכימכי בשנת 1971 בסג׳ל ירושלים 580/160/65 ובסג׳ל יפו 4-84/71,כנ״ל לגבי וקף חייר אל-דין אל-נשאשיבי בספטמבר 1974 בסג׳לירושלים 588/180/194 ובסג׳ל יפו 557/74.40. סג׳ל יפו 452/83, סג׳ל ירושלים 622/47/196.41. ראה פס״ד של בית הדיו השרעי ביפו 660/75, 263/72, 149/69, 28/69,¡ 141/76 פסקי דין של בית הדין השרעי לערעורים 42/75 20/72, ופסקידיץ מ־‎2.4.70‎‏,‏ 2.2.71, בג״צ 110/70, פד״י,‏ כ״ד (2), עמ׳ 57 ובג״צ256/71, פד׳יי,‏ כ״ו (1), עמ׳ 505, בג״צ 14/75.42. ספר החוקים 491 מיום 28.8.67.A. L. Tibawi, The Islamic Pious Foundation in Jerusalem, .43London, 1978, p. 35.44. רוחי אל-ח׳טיב,‏ תהויד אל-קדס,‏ ביירות,‏ 1970, עמ׳ 18-17; עלמי,‏עמ׳ 36-35; טיבאוי,‏ עמ׳ 47.45. ראיון עם עו״ד נזאר אל-דג׳אני מיום 19.5.90.46. על טענות המוסלמים לגבי הפרת הסטטוס-קוו חדתי במקומות חקדושיםלאסלאם בירושלים ראה:‏ יצחק רייטר ווג׳די ג׳בארין,‏ שאלתהסטטוס-קוו במקומות הקדושים לאסלאם בירושלים,‏ מכון ירושלים לחקרישראל ‏[בהכנה].‏47. גויטיין ובן שמש,‏ עמ׳ 159.48. ש.‏ ברקוביץ,‏ ״המעמד המשפטי של המקומות הקדושים בארץ-ישראל,״עבודת דוקטור,‏ האוניברסיטה העברית בירושלים,‏ ירושלים,‏ תשל״ח,‏ עמ׳473-472¡ ברקוביץ בעמ׳ 470 רואה בנכס הווקף נכס מקודש,‏ לדעתי לאנכס הווקף הוא מקודש אלא הווקף עצמו.‏49. ראיון מיום 19.5.90 עם עו״ד נזאר אל-דג׳אני.‏50. תרגום התזכיר ראה אצל דוד פרחי,‏ ״המועצה המוסלמית במזרח ירושליםוביהודה ובשומרון מאז מלחמת ששת הימים״,‏ המזרח החדש,‏ כ״ח (1-2),תשל״ט/‏‎1979‎‏,‏ עמ׳ 21-20.30

51. ראיון מיום 23.5.90 עם א.ע.‏ - אחד מחברי המועצה המוסלמית.‏52. גיאן אל-אוקאף אל־אסלאמיה פי אל־דפה אל-גרביה ח׳לאל עשר סנואת מן.1982-197653. שם.‏54. פרחי,‏ עמ׳ 15.31כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלפיק שניייסוד אוקאף בירושליםבכל העולם המוסלמי נמצא מוסד הווקף בירידה מאז המאה ה־‎19‎ ובעיקר במאהה-‏‎20‎‏.‏ הווקף המשפחתי בוטל בחלק מארצות האסלאם,‏ וניהול הווקף המדבוטהולאם ועבר לידי המדינה.‏ ככל הידוע חלה ירידה חדה במספרם של ההקדשותהחדשים במאת ת-‏‎20‎‏.‏ במדינת ישראל למשל,‏ כמעט שלא נוסדו אוקאף חדשיםתתמונה שונת מסיבות שיובהרוירושלים במזרח ברם המדינה.‏ קום מאז להלן.‏מוסד הווקף הוא תוצר של הסדר החברתי הישן.‏ רבים מהיעדים,‏ שהווקףמילא בימי הביניים,‏ חם חסרי משמעות בעידן המודרני.‏ כך למשל,‏ מילאהווקף את החלל שהותירה תפיסת המדינה האסלאמית,‏ שלא ראתה לעצמה כלתפקיד באספקת שירותים ציבוריים לאוכלוסייה.‏ יוזמה פרטית הקימה מוסדותציבור ותמכה בתם באמצעות הקדשת נכסים בשיטת הווקף.‏ במדינה מודרנית,‏המכירת בחובתה לספק שירותים ממלכתיים ומוניציפליים,‏ אין עוד,‏ לכאורה,‏צורך בווקף לצורכי ציבור.‏החברה המודרנית מספקת תחליפים טובים יותר גם לווקף המשפחתיבאמצעות צוואות,‏ קרנות נאמנות וכיו״ב.‏ תחליפים אלה מעמידים בפניהמייסדים אפשרויות רחבות יותר למימוש מטרותיהם,‏ מבלי שעל הנכסיםיחולו המגבלות הידועות של מוסד הווקף,‏ העלולות להביא להרס הנכסים.‏משמעות דתית ופוליטית של פעולות ההקדשההקדשת וקף נתפסת באסלאם כאקט בעל משמעות דתית.‏ פעולת ההקדשה נחשבתלעשיית מעשה של צדקה וחסד,‏ גם אם הנהנים מההקדש הם המקדיש עצמו ובנימשפחתו.‏ עשיית מעשה צדקה,‏ כמו ייסוד וקף,‏ היא אחד משלושת הדבריםהמנציחים את פועלו של חאדם לאחר המוות.‏ צדקה זו תזכת אותו בגמולבעולם הבא.‏ לאמונה זו משקל משמעותי במוטיבציה של מוסלמים להקדיש אתרכושם כווקף.‏בגלל ההיבט של קדושה דתית,‏ שיש למוסד הווקף,‏ ניתן להניח כי בקרבתםשל מקומות קדושים לאסלאם יוקמו אוקאף בשיעורים גבוהים יותר מאשרבמקומות אחרים.‏ זאת מתוך אמונה,‏ כי תצמידות למקום קדוש מקרבת יותראת עושה הצדקה אל אלוהיו.‏ כך למשל,‏ מספר חחסטוריון חירושלמי,‏ מוג׳יר32

16אל-דין,‏ שסולטנים ומושלים ‏(איובים וממלוכים),‏ הקדישו נכסים ‏(בירושליםומחוצה לה)‏ לטובת כיפת הסלע ומסגד אל־אקצא,‏ כדי שפירותיהם יממנושכירת איש דת שיקרא פסוקים מהקוראן במסגד אל־אקצא לעילוי נשמתם,‏ וכךיזכו לגמול בעולם הבא.‏קדושתה של ירושלים באסלאס איננה מנותקת מהגורם הפוליטי:‏ התחרותבין שלוש הדתות המונותאיסטיות,‏ אשר בזמן תחדש מתלווה לה גם יריבותלאומית.‏ בנייתה תמונומנטלית של כיפת הסלע על הר הבית על ידי הח׳ליפהעבד אל־מלכ בן מרואן (705-685), מבטאת את השאיפה להבליט את חשיבותירושלים לאסלאם על רקע קדושתה לנוצרים וליהודים.‏ 2 מאוחר יותר החלהלהתפתח באסלאם ספרות שבחי ירושלים,‏ שבאה לחזק מגמת זו.‏ 3 תענייןבירושלים גבר אחרי סילוק הצלבנים מארץ ישראל.‏ צלאח אל-דין עצמו,‏ אשרכבש את ירושלים מידי חצלבנים,‏ ייסד בת מוסדות ציבור ואוקאף שנועדולמימונם.‏ בין האוקאף של צלאח אל-דין היו הח׳אנקאה,‏ שנוסדת בשנת 1189ונקראח על שמו:‏ אל-חיאנקאה אל-צלאהיה.‏ היא שימשה כמרכז למשיכתמיסטיקנים מוסלמים ‏(צופים).‏ ההקדש כלל חמישח שטחי קרקע מעובדים,‏ ארבעבארות מים,‏ שלושה מחסנים תת־קרקעיים ובית־מרחץ,‏ והוא יועד לטובתהשיח׳ הצופי שישב בת.‏ קודם לכן,‏ בשנת 1188, ייסד צלאח אל-דין הקדשאחר,‏ שכלל את ההכנסות משני הכפרים:‏ טור זיתא ‏(א־טור שעל הר הזיתים)‏ואבו דיס,‏ לטובת שיח׳ צופי,‏ אחמד בן אבו בכר אל-חכארי,‏ בנו עליוצאצאיחם.*‏ אין כל פלא ששליט כצלאח אל-דין ייסד הקדשות בירושליםדווקא לטובת שיח׳ים צופיים.‏ שיח׳ים אלה נחשבו למאורות ידע אשר משכואחריהם חסידים רבים ובדרך זו ניתן היה למשוך מתיישבים מוסלמיםבתנאי ההקדש קבע צלאח אל-דין קיצבח לקוראי קוראן,‏ אשרלאחר מותו יקראו בקוראן במחזוריות ויתפללו לעילוי נשמתו.‏ השליטיםהממלוכיים והעות׳מאניים הלכו בעקבותיו של צלאח אל-דין.‏5לירושלים.‏בסוף המאה ה־‎15‎ מונת מוג׳יר אל־דין בירושלים,‏ 65 מוסדות דת,‏ שהםבתי ספר דתיים ‏(מדרסה),‏ או בתי פולחן צופיים מסוגים שונים:‏ זאויה,‏רבאס,‏ חיאנקאה וכיו״ב,‏ שלצורך אחזקתם השוטפת נוסדו בירושלים הקדשותעל ידי שליטים איובים וממלוכים.‏ הוא מציין,‏ שיש עוד מוסדות דומיםרבים,‏ ששמם לא צויין.‏לפי סקר הנכסים בארץ ישראל מהמאה ה־‎16‎ היו בירושלים 86 אוקאף.‏ 68%מהם היו הקדשות לצורכי ציבור,‏ כמחציתם לטובת מוסדות צופיים,‏ לפיהחלוקה הבאה:‏33כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל7לוח 1: הקדשות לצורכי ציבור בירושלים - המאה ה-‏‎16‎מוסד צופי מדרסח מבנר!‏ קבר קוראי קוראן אחר(7%)4 (8%) 5 (11%) 7 (27%) 16 (46%) 27הערותבקטיגוריה של מוסד צופי נכללו:‏ זאויה,‏ רבאט,‏ חיאנקאה,‏ תניה,‏ שיח׳א.‏ וצאצאיו.‏צופי בקטיגוריה של מבנה קבר נכללו:‏ תיבה,‏ מקאם,‏ ולי.‏ב.‏ בקטיגוריה של מוסדות ציבור אחרים מופיעות שתי הקדשות לטובת ביתג.‏ חולים על שמו של צלאח אל-דין ‏(אל-במארסתאן אל-צלאחי),‏ אחת לטובתהמים של ירושלים.‏ואחת לטובת מערכת ליתומים מוסד קדושתה של ירושלים באסלאם ותיותה אבן שואבת לעולי רגל תרמולייסודם של אוקאף לטובת עולי רגל ועוברי אורח.‏ הקדשות אלה היו על פירוב מכלול של זאויה צופית ובח מעון לחוסים,‏ אשר פירות הווקף הוצאולאכסונם ולהאכלתם.‏ כך,‏ למשל,‏ הקדיש הסולטן הממלוכי אל־ט׳אהר ביברסבשנת 1264 את ח׳אן אל-ט׳אהר שבנה והועיד לטובתו את מחצית הכפר ליפתאוכפרים אחרים במחוז דמשק.‏ הוא התנה בשטר ההקדש כי יחולק בו לחם ומזוןלמגיעים אליו.‏ 8 גם הווקף המוגרבי של אבו מדין אל-גות׳,‏ שנוסד בשנת1320 נועד לסיפוק צורכיהם של המוגרבים המגיעים לירושלים והיושבים בה,‏אשר שוכנו בזאויה המוגרבית ברחבת הכותל המערבי ובבתים בשכונתהמוגרבים,‏ שהיתה רובה ככולה שייכת לווקף.'‏ עד המאה ה־‎16‎ נוסדובירושלים 37% מההקדשות בארץ.‏ רוב האוקאף שנוסדו בארץ ישראל עד שנת1572 היו בתקופה הממלוכית ‏(בעיקר הבורג׳ית).‏ כחמישית מההקדשות בארץישראל נוסדו בראשית ימי השלטון העות׳מאני,‏ וכרבע מהם בירושלים.‏34

לוח 2: אוקאף שנוסדו בירושלים עד 1572 לפי מקופת שלטוןפרה-‏ אי ובית לא ידוע סה״נ583 -492 ה1187- 1099איובית648-584 ה1250-1187ממלוכיתבחר י ת793-649 ה1390-1250ממלוניו!‏בורגייו!‏923-794 ר,‏1517-1390עותימניו!‏980-924 ה1572-1517תקופהמחוז מס ! % מסי % מסי % מסי % מסי % מסי %ירושלים 86 31 27 2 2 5 4 14 12 29 25 19 16שאר הארץ 144 29 43 2 2 - 1 6 9 50 72 12 17כל הארץ 230 30 70 1 4 2 5 9 21 42 97 14 33רוב המקדישים בירושלים עד סוף התקופה הממלוכית היו שליטים ואנשישררה.‏ חלק גדול מהם הועיד בשטר ההקדש קיצבה לקוראי קוראן,‏ אשר יתפללולעילוי נשמתם ולהנצחת שמם.‏בפנקסי הסג׳ל של בית הדין השרעי בירושלים רשומים כיום למעלהמאלפיים אוקאף,‏ כולל הקדשות של לא מוסלמים.‏ משמעות הדברים היאשבתקופה העות׳מאנית הוקדשו בירושלים בממוצע כארבעה עד חמישה אוקאףחדשים בכל שנה.‏בדיקת היחס בין מספר ההקדשות לבין מספר התושבים המוסלמים בעירבתקופה העות׳מאנית בהשוואה לערים עות׳מאניות גדולות אחרות מראה כיבירושלים נוסדו הרבה יותר הקדשות לנפש מאשר בערים כמו אסטנבול,‏ קהיר,‏חלב ובורסה."‏קדושתה של ירושלים ומעמדה באסלאם הביאו לכך שהווקף בעיר זו יהיהמוסד מרכזי,‏ באופן שחלק גדול מהמקרקעין שלה הוא במעמד של הקדש.‏מוסדות הציבור מומנו מפירות הווקף,‏ ורכושן של משפחות רבות היה וקףשייסדו אבותיהם.‏בעת החדשה נוסף למימד הדתי-פוליטי של הווקף בירושלים גם הגורםהפוליטי־לאומי.‏ המאבק על הקרקעות,‏ שאפיין•‏ את המאבק הלאומי בארץישראל בין התנועה הציונית לבין התנועה הערבית הפלסטינית,‏ הביא35כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללנסיונה של המנתיגות תפלסטינית להשתמש בווקף כסכר בפני מכירות קרקעליהודים.‏בתקופת המנדט השתמשה המועצה המוסלמית העליונה בכספי תפירות שלהאוקאף שהיו בניהולה כדי לרכוש קרקעות.‏ בעיקר נרכשו שטחי קרקע בבעלותמשותפת ‏(משאע)‏ כדי לסכל את מכירתן."‏ אחד האמצעים,‏ שנקטה המועצההמוסלמית,‏ היה הטפה לציבור להפוך את רכושו הקרקעי לווקף,‏ שהרי נכסיוקף אסורים במכירה,‏ ודאי ללא אישור הקאדי.‏ בדרך זו ניתן,‏ כך סברו,‏לעצור את מכירת הקרקעות ליחודים.‏ חאג׳ אמין אל-חוסייני ארגן פסק הלכה‏(פתוא)‏ של אנשי דת ‏(עלמא)‏ פלסטינים,‏ אשר קרא לממשלה בין תיתר לאפשרהפיכת קרקע מירי לווקף,‏ משום שעל פי השריעה ועל פי חוק הקרקעותהעות׳מאני לא ניתן היה להקדיש קרקע מירי כווקף,‏ ‏(משום שתבעלותהערטילאית שלת תיתה בידי המדינה).‏ המועצה המוסלמית פתחה במסע ציבורישתכליתו תיתה לקרוא לציבור להפוך את רכושו לווקף.‏ לקריאה זו תיתהתיענות מועטת בלבד."‏גם בירושלים בא המאבק לידי ביטוי ברכישת מקרקעין ליד מקומותקדושים לאסלאם ובסביבות שכונות ערביות.‏ כך,‏ למשל,‏ פיטרו הקאדים‏(כתוצאה מתביעה של הממ״ע)‏ בירושלים המנדטורית,‏ מנתלי תקדשותמשפחתיים,‏ משום שהשכירו ליהודים נכסי וקף ליד הר ציון או שהזניחו אתקרקעות תווקף בשכונת תלפיות על גבול בקעת הערבית."‏ כן עסקח המועצהחמוסלמית ברכישת מבני וקף משפחתי בקירבת הר תבית לטובת תווקף שלאל-חרם אל־שריף."‏ זאת כדי לחבטיח שליטה מרכזית על נכסים אלח ובגללחחשש שנכסי וקף משפחתי שהפיקוח עליתם רופף,‏ עלולים לחגיע לידיים לארצויות.‏אחת הסוגיות המרכזיות במסגרת המאבק על נכסים בסמוך למקומות קדושיםבירושלים היתה הסכסוך סביב פרשת רחבת הכותל חמערבי,‏ אשר תיתח שייכתלווקף תמוגרבי - אבו מדין.‏ בתקופת המנדט תתפתח מאבק זה למתומות בהיקףארצי.‏משנת 1922 חזרו ונשנו תקריות בין יהודים לבין מוסלמים,‏ שאסרו עלהיהודים לתביא כסאות לרחבת תכותל המערבי.‏ תקריות אלת אירעו על רקעתמאבק בין שתי תנועות לאומיות בארץ ישראל,‏ ותן תתרחשו כתוצאה מפרשנותשונה של הסטטוס-קוו מהתקופת תעות׳מאנית.‏ שתי תקריות:‏ חאחת בערב יוםהכיפורים 1928 והשניה בתשעה באב 1929, הביאו למאורעות תרפ״ט.‏ תקריותאלח פרצו על רקע החשש של המוסלמים שכוונת היהודים תיא לתשתלט על הרהבית כולו ‏.ולתקים עליו את בית המקדש,‏ ועל רקע כוונתו של חאג׳ אמיןאל-חוסייני להפוך את בעיית המקומות הקדושים בירושלים לקרדוםפוליטי."‏ ועדת שאו,‏ אשר בדקה את מאורעות תרפ״ט,‏ חמליצח על כינון36

ועדה בינלאומית לבדיקת הסכסוך בכותל המערבי.‏ לפי המלצת בריטניההחליטה מועצת חבר תלאומים ב-‏‎14‎ בינואר 1930, שבריטנית תמנה ועדתחקירה כאמור.‏ בריטניח מינתת ועדת חקירה,‏ שהורכבה משלושה נתינים לאבריטיים.‏ הוועדה הגיעה לארץ ביוני 1930, מסקנותית קיבלו תוקף שלחקיקה בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל ‏(הכותל המערבי)‏ 1931." בחוק זהנקבע,‏ כי למוסלמים זכות הבעלות חייחודית על הכותל חמערבי,‏ על הרחבהשלפניו ועל שכונת המוגרבים.‏ ליתודים ניתנה זכות לחופש גישה אל הכותלולתפילה ברחבה שלפניו ללא הפרעה מצד המוסלמים.‏ נאסר על היהודים להביאאל הכותל תשמישי תפילה ואביזרים שונים ‏(פרט לעמוד אחד לנרות,‏ אגןרחצח אחד,‏ כיור אחד,‏ שני שולחנות,‏ ארון קודש ועמוד לחנחת ספריתפילה).‏ כן נאסר עליהם לתקוע בשופר ליד הכותל.‏ על המוסלמים נאסרלהעביר בהמות דרך רחבת חכותל בשעות מסויימות ולערוך טכסי פולחן הד׳כר‏(פולחן צופי שבו מזכירים בקול ובקצב את שמות אללה),‏ סמוך לרחבה בשעתהתפילה של היהודים.‏ נקבע,‏ כי הכותל הוא מצבה היסטורית ובתור שכזהמסורה אחזקתו לממשלת המנדט,‏ בכפוף להתייעצות עם המועצה המוסלמיתהעליונת ומועצת הרבנות של ארץ-ישראל.‏ כמו כן נאסרו תפגנות פוליטיותונאומים מדיניים ברחבת הכותל.‏קביעה זו של ועדת הכותל נתנה למעשה גושפנקא לסטטוס־קוו העות׳מאניהרשמי,‏ שנקבע בפרמאן ב-‏‎1840‎ ובהחלטת מועצת המחוז ‏(מג׳לס אדאוה)‏מ־‎1911‎‏,‏ ולא לפרשנות היהודית.‏ פרשנות זו גרסת,‏ כי למרות ההחלטות הנ״לנוצר בפועל סטטוס-קוו אחר עד 1922, משום שהיהודים השיגו בעזרתשתדלנות אצל המושל המקומי ואצל מנהלי הקדש אבו מדין הסכמה לתתפללברחבת הכותל כדרכם ללא הפרעה."‏רוב היהודים השלימו עם מסקנות ועדת הכותל למעט חאיסור לתקועבשופר.‏ חקונגרס חאסלאמי,‏ שנערך בשנת 1931 בירושלים ביזמת חאג׳ אמיןאל־חוסייני,‏ דחת את מסקנות הוועדה וערער על סמכויותיה.‏ מאז החלת החוקועד לסיום תקופת המנדט היו תפרות הדדיות מצד יחודים ומוסלמים,‏ שלאהשלימו עם איסורים שהוטלו עליהם בחוק."‏פרשת תכותל המערבי ממחישת את עוצמת הרגישות הפוליטית של ירושליםבכלל ושל בעיית נכסי וקף מסויימים בירושלים בפרט.‏בשנת 1948, משעברה מזרח ירושלים לשליטת ירדן הסתיים לפרק זמןמסויים המאבק הלאומי על מקרקעין ונכסים בירושלים.‏ שליטה מוסלמית עלהר תבית חפחיתת את המתח הדתי ותפוליטי סביב שאלת ירושלים.‏ כיפת הסלעומסגד אל-אקצא עמדו שנים אחדות במצב תחזוקה ירוד עד למפעל השיפוציםחגדול שנערך באמצע שנות השישים.‏37כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלואמנם,‏ במשך עשרים שנות שלטון ירדן במזרח ירושלים נוסדו בח רק 16אוקאף,‏ כולם הקדשות משפחתיים.‏לוח 3: ייסוד הקדשות בתקופת שלטון ירדןמסי תאריך טס המקויט ונסים חלקיות מיקום7.3 66 1 זהו׳ עא חאפט'‏ סונדח בית קסן,‏ 3 קומות 1/2 רובע יהודי8.1 58 2 חאג'‏ עא מחסן חסין חסין עאבוין בית וחצי (38 חוו)‏ 1/2+1 ואוי גיוז וטעו טכס4.6 59 3 ״ ביח 24 חווים 1/2 טעו טנם11.6 62 4 ״ בית 3 קומות טלםי•‏16.4 63 5 נ וו אל-הדא עא קאוו עתימאן גוטה 1.3 ו , + 3 חווים טלם ״9.7 63 6 פואו עא קאדו אל-ווינ 4 דירות.‏ 12 חווים טלם יווטלים30.7 63 7 פוזל יוסף אל-מניו 1.1 ו'‏ + 2 בתים טלם יווטלים22.8 63 8 צבחי עלי יוסף אל-חלאק בית (12) חנות (8) טלם אל-זהוא27.8 63 9 מצטפא קאסם מצטפא אל-תוחיו-‏‎3‎ אחיו 52 חווים,‏ 10 חנות טלם והי צלאח אל-ויןיווטליםטלם בית 11 חווים יעקוב מצטפא אל-חלואני 17.9 63 10 עא וחמן מחמו עתימאן אל-נווי2.10 63 11 גיוזואדי טלם ו-‏‎9‎ חווים חנות ואטתו יווטליםטלם בית 12 חדרים חאג'‏ מחמו חסן אל-זעבי אל-חילילי 5.2 64 12 דוו טכםטלם ויוח 4 חו'.‏ 4 חנות 27.5 מחמו עא חלים אמין אל-טעאו 64 13 ׳טואלבונת טלם ביח 7 חווים 22.2 אחמד חסן ואגב מוצן 65 14 30 חוו,‏מלוין 27.10 חאג'‏ כאמל סלימאן בוכאח 65 15 באב אל-סאהרהטלם (12) חנות ו-‏‎3‎ אחיו ירושליםטלם בית 2 קומות עיו מחמד חסין עאבדין חאג'‏ 18.9 63 16 סך כל הנכסים,‏ שהוקדשו בירושלים באותה תקופח,‏ חיו 15 בתי מגוריםובית מלון אחד ‏(מלון ריץ)‏ ובהם יחד כ-‏‎235‎ חדרים,‏ 34 חנויות ו־‎4‎ מגרשיבנייה.‏איחוד שני חלקי העיר ב-‏‎1967‎ והעברת השליטה בחלק המזרחי של תעירובהר-הבית לידי ישראל,‏ חידשו את המאבק הדתי-פוליטי על מעמדה שלירושלים.‏ לאחר ירידה בתפקודו של מוסד הווקף,‏ שהורגשה במשך עשרים שנותהשלטון הירדני בעיר,‏ נוצרו נסיבות חדשות,‏ שהחזירו את הווקף למעמדוכמוסד מרכזי וחשוב בחיי האוכלוסיית תמוסלמית בירושלים.‏כאמור,‏ מעמדו של נכס בירושלים כנכס וקף לא הקנה לו חסינות בעיניהשלטון הישראלי לאחר 1967, אם לישראל היה אינטרס לאומי חשוב.‏ כךהתברר בסוגיית רחבת תכותל תמערבי,‏ שתיתת שייכת לווקף אבו מדין,‏38

ובסוגיית הרובע היהודי,‏ אשר היו בו נכסי וקף רבים,‏ שהופקעו למטרותידועות.‏ יחד עם זאת נמנע הממשל הישראלי מלתתערב בעניינים הדתיים שלהמוסלמים,‏ ורכוש הווקף,‏ למעט סוגיות אלה,‏ נשמר במעמדו ללא פגיעה מצדישראל.‏מגמת ישראל תיתח לחרחיב את תחומה המוניציפלי של ירושלים ולעבות אתהאוכלוסייה היהודית בה כדי לשמור על היתרון תדמוגרפי בעיר.‏ הופקעוקרקעות בחלק המזרחי בשטח שיפוט תעיר ‏(לא קרקעות וקף),‏ כדי לבנותעליהן שכונות מגורים ליתודים ולערבים.‏ פעולות ישראל ברחבת הכותלהמערבי,‏ שיקום הרובע היהודי ויישובו על ידי יהודים ‏(שחלקם השתכנו אףברובע המוסלמי),‏ העמידו את האוכלוסייה המוסלמית בעיר במצב שלהתגוננות מתמדת.‏ חוק השמירה על המקומות הקדושים,‏ אשר איפשר ליהודיםחופש גישה ותפילה בהר הבית ‏(במגבלות מסויימות),‏ ופעילותן של קבוצותיהודיות קיצוניות לתגברת חנוכחות היהודית בהר תבית,‏ הביאו לחידושהמאבק הדתי והלאומי בירושלים,‏ ובמרכזו - הר הבית."‏המאבק הדמוגרפי בירושלים הביא אף הוא להתגברות ההגירה הערביתלירושלים.‏ במצב זה הווקף כמוסד צדקה יכול לשרת את המאבק המוסלמיבמספר דרכים:‏א.‏ תקדשת נכסים בירושלים כווקף מחזקת את הצביון האסלאמי של העיר.‏ב.‏ תקדשת נכסים לטובת מוסדות דת מוסלמיים מחזקת אותם ואת פעילותם.‏ג.‏ הקדשת אוקאף להקמה או לתמיכה במוסדות ובשירותי חינוך ורווחהלאוכלוסייה המוסלמית מחזקת את עמידתה ומעודדת הגירה מוסלמית אלהעיר.‏בעשרים ושלוש שנות שלטון ישראל ‏(יוני 1967 עד סוף 1990), נוסדובירושלים 90 הקדשות וקף חדשים ‏(לעומת 16 בלבד בתקופה הירדנית!),‏דהיינו ארבעה הקדשות חדשים בשנה בממוצע.‏ 25 מהם (29%) הם הקדשותלצורכי ציבור,‏ וזהו שיעור גבוה מאוד בהתחשב בעובדה שבתקופה הירדניתלא חוקדש אפילו וקף אחד לצורכי ציבור.‏ ברם גם העלייה בשיעור ההקדשותחמשפחתיים שנוסדו אחרי 1967 מרשימה ביותר.‏39כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

לוח 4: ״סוד אוקאף גירושליט בשנ>ם 1990-1967מס׳ תארין שם המקדיש סוג ההקדש גנסים חלק>ות מיקומואדי ג׳וזשלם שני בתים 9 חדרים משפחתי חאג׳ אסחאק ב מחמד אל-תכרורי 8.11.71 1 ירושליםשלם בית 9 חדרים + עצים משפחתי זליח׳א ופאטמה בנות עלי אל-קטב 24.6.70 2 שיח׳ ג׳ראחשלם 3 דונם + 2 בתים 12 חדרים משפחתי ג׳מיל אחמד חסן נאצר ואשתו 12.6.68 3 ראס עמודשלם בית 3 חדרים ציבורי לבית יתומים פרידה ב שיח׳ עבדאללה עא לטיף אל-רמלאוי 3.7.68 4 עיזריהשלם בית 2 חדרים זע״ז ציבורי לנבי עזיר יורשי סאלם צאלח אבו גית(גישי)‏ 15.4.69 5 ואדי ג׳וז1/4 + 1/2 3 בתים 33 תדרים משפחתי עא פתאח חאג׳ דאוד אסעד בדריה 20.10.68 6 אל-סעדיה1 + 2/3 2 בתים *1 חדרים משפחתי חאג׳ ח׳ליל ב מחמוד ב מוסא אל-דבאג 2.7.68 7 שער שכםשלם בית .19 חדרים ומוסך משפחתי מחמוד ב מחמד אבו עביד 16.5.71 8 ואדי ג׳וזשלם בית 30 חדרים ומוסך משפחתי חאג׳ עלי ב מחמד ב חאג׳ עלי אל-שאמי 31.3.71 9 ואדי ג׳וזשלם בית 6 חדרים ו-‏‎3‎ חנויות משפחתי מוסא ב עבדאללה ב מחמד ג׳ודה 10.3.71 10 אל-סאהרה2/7 בית 12 חדרים ומוסך משפחתי עא ראוף ג׳לאל אל-דין עא רזאק אל-עלמי 19.7.70 11 אל-שיאח׳שלם 2 בתים 13 חדרים ועצים משפחתי שיח׳ חיליל בדר...שיח׳ אחמד אל-דאואדי 19.5.70 12 באב חטה1/12 חלק קטן ב-‏‎2‎ בתים ציבורי לחרם אל־שריף מחמד ב יעקוב חברמאן 3.8.71 13 ירושליםשלם בית 8 חדרים משפחתי ערפאן ב מצטפא חסיני אבו אל-סעוד 1.9.71 14 שעפאט2! + 1/2 2.5 בתים 46 חדרים משפחתי חאג׳ אסחאק ב סלימאן עא רחמן אבו ח׳דיר 4.10.71 15 שעפאטשלם בית 22 חדרים ו-‏‎3‎ חנויות ציבורי לביח׳׳ח אל-מקאצד חאגיה נעימה בת מוסא עא והאב נסיבה 6.12.71 16 אל-ראםשלם בית 3 חדרים ציבורי למסגד אל-ראם חאג׳ וראד ב עלי ברכאת 6.3.72 17 אל-סאהרהשלם בית 3 חדרים משפחתי חאג׳ה פאטמה ב מחמד ב עא ראוף עבדה 25.12.73 18 הר הביתשלם 1,040 ספרי ספרייתו ציבורי לספריה שיח׳ אסעד אל-אמאם אל-חסיני 22.11.74 19 אל-ת׳ורישלם דונם + 2 בתים 6 חדרים משפחתי חאג׳ אסחאק ב חאג׳ יאסין ציאם 14.4.74 20 אל-סאהרהשלם 4 חדרים שקנתה מאמה משפחתי מהא בת סעיד אל-חסיני אשת עא רחים נסיבה 17.7.74 21 אל-ראםשלם 2 דונם + בית 8 חדרים משפחתי חאג׳ עא ג׳באר ב עבדאללה פראח 25.6.75 22 שיח׳ ג׳ראח1/2 בית 22 חדרים משפחתי חאג׳ רשיד ב יוסף ב רשיד חמודה 14.4.76 23 ואדי ג׳וזשלם בית 20 חדרים משפחתי מחמד ב עאטף עא אל-קאדר אל־דויכ 3.6.76 24 אל-סאהרהשלם בית 4 חדרים משפחתי היפא בת סעיד אבראהים בחיית אל-חסיני 14.10.76 25 אל-סאהרהשלם בית 4 חדרים משפחתי רקיה סעיד אבראהים בחיית אל-חסיני 14.10.76 26 באב חטהשלם בית 9 חדרים משפחתי ערב ב עראבי אל-רשק 21.11.76 27 ואדי ג׳וזשלם בית 22 חדרים ו-‏‎2‎ חנויות משפחתי חאג׳ חסין ב חסן מצטפא נג׳ם 3.2.77 28 שער שכםשלם בית 13 חדרים משפחתי חאג׳ה דולת אל-חאג׳ דיב מניר 2.4.77 29 סלואןשלם 2.2 דונם + 6 חדרים + חנות משפחתי עא עט׳ים ב מחמד ב מחמד אבו הרואן 7.5.77 30 כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל0־*ז

מס׳ תאריך שם המקדיש סוג המקדש נצסים חלקיות מיקוםקלנדיהשלם 4 דונם + בית 3 חדרים + חנות ציבורי לבי״ח אל-מקאצד הדא בת עאטף אל-בדירי אשת פידי עלמי 23.6.77 31 אל-טורשלם בית 6 חדרים משפחתי עבד ב דאוד אל עכארי 28.6.77 32 אל-סאהרהשלם 2 בתים ע חדרים משפחתי צאיב ב עא רחמן מצטפא אל־נשאשיבי 10.1.78 33 סלואן1/2 בית 6 חדרים 2 חנויות ציבורי לבית היתומים סלוא בת עא כריס אבו מנשאר אל-חרבאוי 28.2.78 34 בית חנינאשלם בית 20 חדרים משפחתי עא מעטי ב מחמד ב עא מעטי אל-קטב 22.10.78 35 ואדי נ׳וז9/24 בית 17 חדרים משפחתי מליח ב עא חלאק יוסף מכאוי ״אל-ח׳ארוף״ 24.10.78 36 אל-טורשלם 4.7 דונם ציבורי למכללת אבראהמיה נהאד ב עליאן עא עזיז אבו גרביה 4.12.78 37 שיח׳ ג׳ראחשלם 18 דונם ציבורי לדאר אל-טפל מוסא ב פיד ב מוסא אל-עלמי 20.2.79 38 בית צפאפאשלם 71 דונם + בית 8 חדרים משפחתי חסן ג׳מאל מחמד צאלח אל-חסיני ואחיו(‏‎2+2‎‏)‏ 28.2.79 39 שיח׳ ג׳ראחשלם 88 דונם + 4 בתים גדולים ציבורי לדאר אל-טפל אנור עא חי עא פתאח אל-ח׳טיב והנד חסיני 6.3.79 40 שיח׳ ג׳ראחשלם 821 מ״ר ליד דאר אל-טפל ציבורי לדאר אל-טפל ופיה בת שריף סלים אל-חסיני 9.4.79 41 שעפאטשלם בית 9 חדרים משפחתי מוסא סלימאן נעמאן אל-בשיתי 17.3.79 42 ענאתאשלם בית 10 חדרים משפחתי עודה ב דרויש אל-מלאעבי 9.5.79 43 ואדי ג׳וז וסלואןשלם 2 בתים 21 חדרים משפחתי עא רחים מצטפא פח׳ר רשיד אל-בלביסי 23.5.79 44 ואדי ג׳וז2/28 145 מ׳׳ר + 11 חדרים משפחתי מצטפא ב חסן מצטפא נג׳ם 3.7.79 45 בית חנינאשלם 3 בתים 24 חדרים משפחתי מצטפא עבדאללה אל-צוצ אל-קואסמה 29.8.79 46 עין אצילהשלם בית 7 חדרים וחנות משפחתי דיב מחמד מצלח אל־ימן 13.5.80 47 באב חטהשלם בית 5 חדרים וחנות משפחתי דאוד סלים ח׳אלד סעיד 7.12.80 48 אל-סאהרה1 + 1/3 2 בתים 36 חדרים + 4 חנויות משפחתי שיח׳ סעד אל-דין אל-עלמי 9.12.80 49 שיח׳ ג׳ראח3/5 בית 6 חדרים + 2 חנויות ציבורי לחרם אל-שריף אסחאק ופאטמה עארף מחי אל-דין אל־ח׳טיב 25.1.81 50 שעפאטשלם 2 בתים 18 חדרים + 8 חנויות משפחתי חאג׳ תופיק חסן אסעד אבו זהרה 3.82^17 51 אל-עיזריהשלם 3 דונם שלד 620 מ׳׳ר ציבורי לג׳יל אל-אמל אנור נסיבה ונזהת יעקוב אל-גצין 7,7.82 52 אל-סאהרהשלם מבנה ציבורי גדול ציבורי לאתחאז־ אל-נסאא זליח׳א אסחאק עא קאדר אל-שהאבי 8.12.82 53 שיח׳ ג׳ראחשלם בית 11 חדרים 1.1 דונם ציבורי לדאר אל-טפל מחמד נאצר אל-דין פואד מחי אל-דין אל-נשאשיבי 16.5.83 54 באב חטהשלם בית 5 חדרים משפחתי חאג׳ עא חאפט׳ ב מחמד עא חאפט׳ אל-תמימי 1.6.83 55 ג׳בל מכברשלם 2.4 דונם לבנייה ציבורי למכללה אסלאמית אוצתין אבראהים אבו דהים 4.7.83 56 אל-אקצאשלם 67 כתבי יד במרכז אל-תראת׳ ציבורי למבקשי ידע מחמד פריד מחמד דעאן אל-עג׳לוני 20.11.83 57 אל-טורשלם בית 28 חדרים משפחתי עבדאללה מוסא אבו סביתאן 26.11.83 58 ג׳בל מכברשלם קומת קרקע ציבורי למסגד עיאד מחמד אחמד אבו סרחאן 9.1.84 59 ג׳בל מכברשלם 4 דונם ציבורי לבי׳׳ס בנים ג׳מיל עלי אחמד עלאן ואח׳ ב״כ ו.‏ חינוך 29.3.84 60 באב חטהשלם 6 חנויות + 4 דירות 13 חדרים משפחתי חאג׳ מחמוד מחמד מחמת אל-ארנאוט 6.12.84 61 שעפאטשלם בית 10 חדרים משפחתי שכיב קאסם מצטפא אל-תרהי 19.12.84 62 כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

בית חנינאשלם בית 5 דירות משפחתי אחמד מחמת דעמס 6.2.84 88 ואדי ג׳וזשלם בית 7 חדרים משפחתי אסחאק זכריא אסחאק זכריא 22.1.72 89 ירושליםשלם בית משפחתי עבד אל-מטלב עבד אל-סלאם אבו רמילה 6.10.85 90 כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמס׳ תאריך שם המקדיש סוג ההקדש נכסים חלקיות מיקוםבית חנינא1/2 בית 8 חדרים משפחתי שיח׳ ראשד מסעוד עא והאב 1.85.¿ 63 אל-סעדיה24/40 בית 4 קומות משפחתי בהיה האשם מחמוד נג׳ם ואחותה נג׳יה 17.2.85 64 סואחרה מערבשלם 5 דונם ציבורי לבי״ס לבנות ג׳מיל עלי אחמד עלאן ב׳׳כ ו.‏ חינוך 24.2.85 65 אל-ראםשלם מסגד(כולל לנשים)‏ ציבורי למסגד חאג׳ מוסא סעיד אל-ע׳אלי 24.3.85 66 אל-ת׳ורישלם דונם וקומה שניה משפחתי חאג׳ אחמד אבראהים אל-שיח׳ 25.4.85 67 אל-ת׳ורישלם קומה ראשונה משפחתי הנ״ל 7.8.85 68 ואדי ג׳וזשלם בית 15 חדרים משפחתי אחמד סלים צאלח עאשור 14.10.85 69 חברת ״גת׳׳שלם מניות ב-‏‎1,000‎ דינר ציבורי ליתומים כותר שכרי אל-שריף אשת סלים אל-שריף 27.10.85 70 סלואןשלם בית 18 חדרים ציבורי לאגודת הקשישים עבדאללה עבדאללה אל-צוץ ו-‏‎4‎ אחיו 22.3.86 71 עיסאויהשלם בית 4 חדרים משפחתי נג׳מה בת מוסא ציאם 2.8.86 72 אל-סאהרהשלם 293 מ״ר לבנייה ציבורי ללשכת המסחר שיח׳ עלי מחמוד אל-טזיז ב״כ לשכת המסחר 15.7.86 73 ליד הכותלשלם בית 4 חדרים ציבורי לעניים ד״ר דאוד מחמד דאת אל-ח׳אלדי 24.8.86 74 אל-ראםשלם בית 10 חדרים משפחתי מוסא עארף תופיק זעתרה 14.5,87 75 4.6.87 76 עארף סלימאן מוסא אל-באסטי משפחתי בית 15 חדרים שלם אל-ראםואדי ג׳וזשלם חצי דונם משפחתי אמינה ח׳ליל עלי חמתה 27.3.88 77 סלואןשלם בית 4 חדרים משפחתי חסב צאלח עבד אל-רחמן אל-עבאסי 29.6.88 78 סעדיהשלם בית 5 חדרים ו-‏‎2‎ חנויות משפחתי יורשי אסחאק מחמד אל-מוסוס 6.9.88 79 סעדיהשלם בית 4 חדרים משפחתי מחמד חסן חסין ג׳עפר 6.10.88 80 ואדי ג׳וזשלם בית 6 חנויות,‏ 2 דירות משפחתי פוזי יוסף אל-מניר 16.10.88 81 סלסלהשלם דירה וחנות משפחתי מוסא מחמוד מוסא אל-ח׳אלץ 21.10.88 82 ראס עמתחלק קרקע ומבנה הקמת מוסד חינוכי אסלאמי יורשי מחמד עלי קאסם 7.8.89 83 ואדי ג׳וזשלם בית משפחתי עמראן יעקוב מצטפא אל-חלואני 11.9.89 84 שיח ג׳ראחשלם מבנה ציבורי גדול משפחתי עלי אסד עבד אל-לטיף פריתח׳ 14.12.89 85 אל־טורשלם בית משפחתי אחמד מחמד אבו אל-הוא 1.1.90 86 ירושליםשלם בית משפחתי יסרא מחמד חסין אבו אל-הוא 18.6.90 87 נרשמו בבית הדין השועי ביפו בלגד:‏

שיעור הקדשת אוקאף בתקופת ישראל,‏ גדול פי ארבעת מאשר בתקופת ירדן,‏והוא הגבוה ביותר בירושלים במאה העשרים.‏ זוהי תופעה יוצאת דופן עלרקע הירידה בהקדשת אוקאף,‏ המאפיינת את חזמן החדש.‏ אחת הסיבות הטבעיותלעלייה בייסוד אוקאף נובעת ככל תנראת מכך שאוכלוסייתה המוסלמית שלירושלים בתקופת ישראל הוכפלה במשך עשרים שנה מ-‏‎67,000‎ נפש ב-‏‎1967‎לכ-‏‎145,000‎ נפש בשנת 1991. אולם הגידול באוכלוסייה איננו מסבירלכשעצמו את הנטייה לייסוד אוקאף חדשים.‏ העלייה תמשמעותית בייסודם שלתקדשות ציבוריים,‏ שגם שיעורם עלה באופן משמעותי ביחס לתקופות קודמותבמאה הנוכחית ‏(בתקופת המנדט רק 10% מההקדשות היו לצורכי ציבור),‏יכולה להסביר חלק מתתופעה ‏(ראה להלן).‏הגידול בייסודם של אוקאף משפחתיים נובע בראש ובראשונה ממניעיםחברתיים,‏ דתיים ופסיכולוגיים ‏(רצונו של המקדיש בהנצחת שמו}.‏ 20 אולםבתקופה תישראלית גדל מספרם של אוקאף משפחתיים בשל בטחונו של הציבורהמוסלמי בעיר במוסד חווקף ובחסינותו בעיני השלטון הישראלי.‏ ציבור זהרואה את פרשת תפקעת רחבת תכותל המערבי והרובע היהודי כפעולה חד-פעמיתחריגה.‏ האמון במערכת בתי הדין השרעיים גבר בתקופת ישראל,‏ שבה איןהשלטון הישראלי מתערב בשיקוליהם.‏מטרות הווקף המשפחתי לא השתנו.‏ כך,‏ למשל,‏ הקדיש חאג׳ כאמל ברכאתאת מלון ריץ שהיה בבעלותו ‏(ובבעלות שלושת אחיו),‏ משום שחשש שילדיוימכרותו ויבזבזו את תכסף."‏ איש דת בכיר בממסד המוסלמי תדתי בעירמסביר את הירידה בהקדשת אוקאף משפחתיים בתקופת ירדן,‏ לעומת העלייהבייסוד הקדשות חדשים אחרי 1967, בגורמים חברתיים.‏ לפי דבריו,‏ ״הכיבושהישראלי חולל תמורות יסודיות באוכלוסייה הערבית בעיר.‏ רמת הליכודהמשפחתי ירדה,‏ בנים אינם סרים למשמע אביתם,‏ רמת המוסר ‏(חילוקיה)‏ירדה,‏ ולעומת זאת יש חרדה אמיתית מפני מה שהעתיד צופן לאדם.‏ אנשיםבמצב זה מגלים יותר נטייה להקדיש את רכושם,‏ הן כדי לעשות מעשה צדקההראויה לגמול על פי האמונה הדתית והן כדי למנוע מילדיהם או מיורשיהםבכוח להביא לפיצול הרכוש,‏ לבזבוזו,‏ למכירתו ולאובדנו״.‏ לדבריו,‏תשימוש בתחליפי הווקף,‏ כמו צוואה אזרחית חופשית,‏ איננו רווח.‏ ישבודדים בלבד העורכים צוואה אזרחית."‏מוסדות מודרניים חלופיים לווקףעד סוף התקופה חעות׳מאנית היה הווקף המוסד היחיד שיכול היה למלאתפקידים חברתיים שונים:‏ אספקת שירותים ציבוריים,‏ כגון:‏ שירותי הדתושירותי החינוך;‏ עשיית מעשי צדקה;‏ אספקת שירותי סעד ורווחה סוציאלית:‏43כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

טיפול ביתומים ובנזקקים;‏ עקיפת חוקי הירושה ושימוש בווקף כבתחליףלצוואה חופשית.‏המדינה המודרנית רואה את תפקידת באספקת תשירותים הציבורייםלתושביה באמצעות תקציב תמדינת או באמצעות תרשויות המוניציפליות.‏ תקמתמסגדים,‏ תקמת בתי ספר ובתי חולים וכיו״ב ואחזקתם,‏ תם בידי המדינה.‏משום כך מורגשת חחל בסוף תתקופה העות׳מאנית ירידה חדה בתקדשת אוקאףלצורכי ציבור.‏כבר בשלהי התקופח חעות׳מאנית נחקק חוק,‏ שאפשר ייסוד אגודות צדקההכפופות לחוק חאזרחי ולא לשריעת."‏ גם דעתם של הבריטים לא היתה נוחהמכפיפותם של ההקדשות לבתי תדין תדתיים.‏ בעקבות מוסד ה־^-נ!‏ האנגליחוקקו הבריטים חוק,‏ שאפשר ליצור הקדש בפני בית משפט אזרחי על פי חוקחילוני.‏ פקודת תתקדשות לצורכי צדקה 1924 אפשרה לכל אדם להקדיש נכסלמטרות צדקה,‏ חינוך ודת,‏ וחשיפוט לפי חוק זה הוקנה לבית המשפטחמחוזי.‏ פקודת הצדקות ‏(הנאמן הציבורי)‏ משנת 1925, אפשרה הפיכת הקדשדתי להקדש חילוני לצורכי צדקח.‏ חקיקה זו הציבה מול חווקף מוסד חלופי,‏המבוסס על כללי המשפט חאזרחי חחילוני חמשוחרר מתמגבלות של מוסדתווקף.‏ מגבלות אלת אוסרות על עריכת טרנסקציות בנכסים,‏ והמהדרין בהןעלולים להמיט כליה כלכלית על נכסי הווקף.‏בפועל תתברר,‏ כי בתקופת המנדט לא נזקקה האוכלוסיית תמוסלמית למוסדההקדש האזרחי והמשיכה להשתמש במוסד הווקף.‏ רק יהודים ונוצרים השתמשובפקודת הצדקות כדי להוציא את האוקאף שלתם משליטתו של בית הדין השרעי.‏בתקופת תמנדט נחקקת גם פקודת תירושת מ-‏‎1923‎‏,‏ שאפשרת לכל אדם לערוךצוואח אזרחית חופשית.‏ גם פקודת הירושה יכולה תיתה להוות תחליף לווקףהמשפחתי אשר נועד לעקוף את דיני הירושת.‏ אולם מתברר,‏ כי המוסלמים לאגילו נטייה להשתמש בחלופה זו.‏גס חחוק האזרחי חישראלי ‏(חוק הירושה)*‏ 2 מאפשר חופש צוואה.‏ חוקהנאמנות"‏ מאפשר עריכת חקדש אזרחי.‏ חוק האגודות חעות׳מאניות,‏ שחוחלףבשנת 1980 על ידי חוק העמותות,‏ 26 מאפשר קיום פעולות צדקה והפעלתמוסדות ציבור כעמותות,‏ שיכולות לקבוע בעצמן את תקנונן,‏ כמובן תוךשחרור מהגבלות השריעה.‏ אף על פי כן,‏ השימוש בכלים אלה במזרח ירושליםלצורכי צדקה הוא כמעט אפסי,‏ בין השאר מתוך מניע של אי הכרהבלגיטימיות,‏ בריבונות ובחוק הישראליים בחלק המזרחי של העיר.‏מוסד ‏^חר,‏ שיכול הית לתת מענה להקמת מוסדות רווחה סוציאלית על פימתכונת אזרחית,‏ הוא ה׳׳אגודה העות׳מאנית״.‏ בתקופה הירדנית חוקמו/כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל44 ן//

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלאגודות צדקה ששמו להן למטרח לחקים,‏ לפתח ולספק שירותי רווחה סוציאליתלאוכלוסייח על פי חוק האגודות וגופי הסעד מס׳ 65/7 משנת 1965.נראח שחוק זת תאם יותר את המגמח של חתארגנות וולונטרית על בסיסלאומית ולא על פי זהות דתית בלבד,‏ ועל כן אפשר לכלול אתהשתייכות הנוצרית במרחב הפעילות של אותן אגודות.‏ להלן פרטים עלהאוכלוסייה שנוסדו לפי חוק זה,‏ ושאחר כך נוצר קשר ביניהן לביןאגודות,‏ מספר הווקף.•‏א.‏ ג׳מעית דאר אל־ טפל אל־ ערבי ‏(אגודת בית הילד הערבי)‏ ־ בין מטרותיהלהקים מוסדות ובתי ספר לילדי חחללים ‏(שהדאא),‏ ליתומים ולילדיםנזקקים,‏ ולחנכם עד שיוכלו לעמוד ברשות עצמם."‏ב.‏ ג׳מעית ג׳יל אל־אמל ‏(אגודת גיל התקות)‏ ־ מטרתח לדאוג לילדים,‏ליתומים ולעניים,‏ ולהקים עבורם מוסדות."‏ג.‏ ג׳מעית אתחאד אל־נסאא אל־ערבי ‏(אגודת איחוד תנשים תערביות)‏ -אגודה המפעילת בית ספר תיכון,‏ מרכז לאם ולילד,‏ בית מלאכה לאריגהולתפירה עממיים ומרפאה."‏ד.‏ אל־גרפה אל־תג׳אריה ‏(לשכת המסחר)‏ ־ רשומה כמוסד ציבורי לפי חוקלשכות המסחר מס׳ 41 לשנת 1949, ששונה בחוק מס׳ 21 לשנת 1961.ח,‏ גימעית בית אל־רחמח אל־אסלאמי לל־מסגין ‏(אגודת בית הרחמיםהמוסלמי לקשישים)‏ ־ אגודה ששמה לה למטרה להקים בית אבות מוסלמי.‏ו.‏ ג׳מעית אל־מקאצד אל־חייריה אל־אסלאמיה ‏(אגודת הצדקה המוסלמית)‏־ אגודה שהקימה את בית החולים לנזקקים מוסלמים.‏אגודות אלה פעלו מספר שנים על פי החוק וניהלו את רכושן ללאתגבלות.‏ אך שנים אחדות מאוחר יותר החליטו הנתלות האגודות לרשום את כלרכושן כווקף לטובת האגודה.‏בשנת 1979 הופיע בבית חדין חשרעי בא כוח אגודת דאר אל־ספל אל־ערביוביקש לרשום קרקע בשטח 1,786 מ״ר כווקף לטובת האגודת.‏ ראש האגודה,‏הינד בת טאהר שוכרי אל-חוסייני,‏ מונתה למנהלת ההקדש ‏(מותוולי).‏שבועיים לאחר מכן הופיעו הינד אל-חוסייני ואנור אל־ח׳טיב כמייצגיהאגודה וביקשו לרשום את כל נכסי האגודה כווקף.‏ הנכסים כוללים קרקעבשטח 8,811 מ״ר ליד מלון אמריקן קולוני,‏ עליה בית בן שתי קומות ו־‎16‎חדרים;‏ בית נוסף בן שתי קומות ו־‎18‎ חדרים,‏ בית גדול ובו 32 חדרים לבד3045

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל33מחדר-אוכל,‏ ספרייה,‏ אולם ספרייה ומחסנים;‏ בית חדש ובו אולם ספורטו-‏‎21‎ חדרי מגורים.‏ יצויין שבתנאי התקדש נקבע,‏ כי לאגודת זכות להוסיףנכסים,‏ אך גם לגרוע מהם.‏ 31 כן נקבע,‏ כי המותוולית תיבחר מפעם לפעם עלידי הנהלת האגודה.‏למיטב ידיעתנו זהו מקרה ראשון שבו ההקדש לא נעשה באופן אישי,‏ אלאעל ידי אגודה הפועלת על פי חוק אזרחי.‏ מבחינת זו מקבילת פעולת זולהקדשות היהודיים והנוצריים במחצית השנייה של המאה ה-‏‎19‎‏,‏ כאשר מלא-‏מוסלמים נמנעה האפשרות להתאגד באגודות עות׳מאניות,‏ ולכן תם רשמו אתנכסי מוסדותיהם כווקף על שמם הפרטי של ראשי המוסדות הללו."‏בשנת 1983 הופיעו שני עורכי דין כמיופי כוח של נאצר אל־דיןנשאשיבי לפי ייפוי כוח שנחתם בשגרירות ירדן בלונדון,‏ וביקשו להקדישקרקע בשטח 1.181 דונם בשיח׳ ג׳ראח,‏ ועליו בית בן 3 קומות,‏ לטובתאגודת דאר אל-טפל אל-עדבי.‏ 33 רכישה זו התאפשרה על ידי תרומה,‏ שחגיעחממדינות תמפרץ בתיווכה של ממשלת ירדן.‏ הקדשתה כווקף תיתת תנאישהעמידה המדינה התורמת.*‏בשנת 1982 הופיעו בבית הדין השרעי אנור נוסייבה ‏(כיועץ משפטי)‏ונזהת אל-גצין כנציגי אגודת ג׳יל אל־אמל.‏ הם ביקשו לרשום את כל נכסיהאגודה כווקף לטובת האגודה לפי מטרותיה.‏ בתנאי ההקדש נקבע,‏ כי שתייםמחברות ההנהלת תהיינה מותווליות;‏ הקאדי ימנה את המוכשר ביותר‏(אל־ארשד)‏ שבין חברי הנתלת האגודת בתתייעצות עם חברי התנתלח.‏ הנכסיםשהוקדשו היו קרקע באל-עיזריה בשטח כ-‏‎3‎ דונמים,‏ מבנה של 620 מ״ר בנוי,‏וכל מה שייבנת בעתיד על הקרקע.‏ גם כאן נקבע,‏ כי לאגודה זכות להוסיףולגרוע מהנכסים.'‏באותה שנה רשמת גם אגודת איחוד הנשים הערביות את נכסיה כווקף.‏יושבת ראש הנהלת האגודה,‏ זליח׳א אל-שהאבי,‏ הופיעה בבית הדין השרעיוהקדישה את נכסי האגודה,‏ הכוללים בית ספר תיכון אל-רוחה,‏ מרכז לאםולילד,‏ אולם מרפאה ומרכז מלאכה ואריגה עממיות.‏36בשנת 1986 ביקשת לשכת חמסחר לרשום קרקע בשטח 293 מ״ר,‏ עליה עמדהלבנות את משרדיה,‏ ברחוב תארון אל-רשיד כווקף.‏ תנכס נרשם על-ידי יו״רהלשכה,‏ עלי אל־טזיז,‏ והנהלתו נמסרה לו ולפאאק ברכאת ‏(מנהל הלשכה)‏ -ולאחריהם למי שייבחר על ידי מועצת הנהלת הלשכה.‏37אגודות אלה פעלו עד עתה כמוסדות חילוניים חלופיים לווקף,‏ ובשנותהשמונים הן חוזרות ורושמות את נכסיהן כווקף,‏ ובכך מכפיפות את הנכסיםלמגבלות של הדין השרעי,‏ המונע שימוש בהם על פי שיקולים משקיים46

רציונליים.‏ לפנינו תופעה ייחודית שתאגיד פועל על בסיס שתי מערכותמשפטיות שונות:‏ השריעח והחוק האזרחי.‏ השריעה עשתה כאן ויתור מתותילטובת חחוק חאזרחי.‏ ראשית,‏ היא הכירה באגודה,‏ שקמה על פי חוק אזרחיירדני ‏(שאין לו תוקף חוקי בירושלים על פי המצב המשפטי בישראל),‏כאישיות היכולה לתקדיש נכסים.‏ שנית,‏ היא הכירה בכך שהאגודה עצמהבוחרת את תמותוולים על פי תקנונת!‏ ושלישית,‏ היא הכירה בכך שגםלא־מוסלמים ‏(נוצרים),‏ יכולים ליתנות מפירותיו של וקף שנוסד על ידימוסלמים תמנתלים את תאגודת.‏קיימת גם תופעה של תקמת מוסדות חדשים וחקדשתם כווקף מלכתחילת,‏וייתכן שהדבר נעשה על פי הנחיות מירדן.‏ כך,‏ למשל,‏ הוקמה מכללתאל-אבראהמיה,‏ ובעל הקרקע תקדיש את הקרקע וכל מה שיקום עליה כווקף,‏שינוחל על ידי מחלקת תתקדשות ‏(הכפופה למשרד הווקף הירדני).**‏ בדומהלכך הוקדשה קרקע אחרת בג׳בל מוכבר לשם הקמת מכללה מוסלמית."‏ בג׳בלמוכבר הוקדשו חלקות קרקע גם לתקמת בית ספר לבנות * 0 ובית ספר לבנים.‏ * 1כן הוקדש מסגד באל-ראם.**‏קיימת גם תופעת של אנשים פרטיים,‏ תמקדישים וקף לטובת מוסדות שלאגודות אזרחיות,‏ הפועלות לפי החוק האזרחי.‏ כך,‏ למשל,‏ הקדישו אנשים אתרכושם לאגודת אל־מקאצד אל-ח׳יריה אל-אסלאמיה המפעילה בית חוליםמוסלמי."‏ אדם תקדיש את רכושו לאגודת בימ אל־רחמה לל־מסנין אל-מסלמיןלהקמת בית אבות.**‏הקדשת נכסים של אגודות ומוסדות ציבור כווקף בשנות השמונים נובעתמתנסיבות הפוליטיות.‏ גורמים חיצוניים:‏ ממשלות ירדן,‏ סעודיה ומדינותהמפרץ,‏ נעתרים לתמוך במוסדות ציבור ערביים במזרח ירושלים.‏ הזרמתתכספים מותנית על ידי התורם ברישום הנכסים כווקף כדי להבטיח אתחסינותם של הנכסים מפני שינויים פוליטיים,‏ הן מפני השתלטות ישראל והןמפני תשתלטות זרמים פוליטיים ערביים לא רצויים לתורם.‏סימםקדושתה ומעמדה המיוחד של ירושלים באסלאם הם הגורם העיקרי לכן שבמשךמאות שנים נוסדו בה הקדשות בשיעור גבוה יחסית למספר האוכלוסין,‏ יותרמערים גדולות באימפריה העות׳מאנית.‏ דהיינו,‏ למעלה מאלפיים פעולותהקדשה של וקף במשן חמש מאות שנים.‏ מיעוט ההקדשות החדשים בתקופההירדנית,‏ משקף את המגמה הכללית בארצות האסלאם,‏ שבהן מוסדות מודרנייםדוחקים את רגלי הווקף עד לביטולו המוחלט של מוסד זה.‏ באופן בלתי צפוי47כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל— זוכה מוסד הווקף לפריחה מחודשת בירושלים אחרי 1967. אחת הסיבות לכןהיא פוליטית,‏ והיא נובעת מהיותה של ירושלים במוקד סכסון פוליטי-לאומיבין האומה הערבית והמוסלמית לבין התנועה היהודית-ציונית.‏הפיכת רכושן של אגודות ציבוריות הפועלות על פי חוק אזרחי לווקףהיא תופעה ייחודית,‏ שיש לראותה דרן הפריזמה הפוליטית,‏ ועל רקעהנסיבות המדיניות המיוחדות בירושלים שאחרי 1967. רישום מקרקעיהם שלמוסדות חינון ורווחה אסלאמיים כווקף,‏ מעניק לקהילה המוסלמית המקומיתולאלה המסייעים לה כספית,‏ בטחון משפטי וציבורי מפני השתלטות גורמיםפוליטיים שאינם רצויים להם.‏ למען המטרה הפוליסית מוכן בית הדין השרעילוויתור נדיר על סמכותו למנות את המותוולי של הווקף על פי שיקולדעתו,‏ ומאפשר להנהלת האגודה לבחור את המותוולי על פי תקנון של חוקאזרחי,‏ דהיינו,‏ על פי הלין דמוקרסי.‏ הווקף,‏ כמוסד דתי באופיו,‏ נרתםלמלא תפקיד במסגרת המאבק הלאומי על צביונה ועתידה הפוליטי שלירושלים.‏ שמירה על נכסי וקף והקדשתם של נכסים חדשים למטרות ציבוריותשונות,‏ מסייעות לאוכלוסיית מזרח העיר לשמר במידת מה את צביונההאסלאמי של העיר ולחזק את ההגירה המוסלמית לתוכה.‏פריחתו של הווקף בירושלים אהרי 1967 בולטת במיוהד לאור העובדהשהמוסלמים במדינת ישראל כמעט שלא הקדישו אוקאף מ־‎1948‎ ועד היום.‏ גםהתנועה האסלאמית,‏ שצברה אוהדים רבים בשנות השמונים,‏ לא גילתה ענייןרב במוסד הווקף.‏ ייתכן שההסבר נעוץ דווקא בהיעדר האמון מצדו של ציבורזה במדיניותו של השלטון הישראלי בכל מה שקשור לווקף במדינת ישראל.‏הווקף בישראל הוגדר ברובו כ״נכסי נפקדים״ והועבר לידיים ממשלתיות.‏מקצת הנכסים שוחררו לניהולם של ועדי נאמנים מוסלמיים שמינתה הממשלה,‏אשר הציבור המוסלמי אינו נותן בהם אמון לאור הניסיון למכור נכסי וקףביפו ובמקומות אחרים."‏ השוני הבולס בין החברה המוסלמית במזרהירושלים לבין המוסלמים בגליל ובמשולש,‏ מבחינת ההיזקקות למוסד הווקף,‏נובע מכן שהמוסלמים בירושלים לא נחשפו למגע הדוק עם החברה הישראליתולהשפעות המודרניזציה באותה מידה כמו ערביי ישראל.‏ אחריהווקף במזרח ירושלים כאמצעי ללכידות הקהילה המוסלמית,‏ המסתגרת בפנישלסון לא־מוסלמי ואיננה משלימה עם ריבונות ישראלית.‏1967 משמשכל אלה תרמו לכן שבתקופת שלטון ישראל פוקדת את מוסד הווקף,‏ שהיהרדום בתקופה הירדנית,‏ תקופת פריהה והתחדשות המזכירה את ימי הזוהר שלובתקופה העותימאנית.‏48

הערות1. מגייר אל-דין אל-חנבלי,‏ אל-אנס אל-ג׳ליל בתאריח׳ אל-קדסואל-ח׳ליל,‏ עמאן,‏ 1973, ב׳,‏ עמ׳ 100.2. על קדושת ירושלים ראה עמנואל סיון ״קדושת ירושלים באסלאם״,‏ בתוך:‏מ.‏ שרון ‏(עורך),‏ סוגיות גתולדות ארץ ישראל תחת שלטון האסלאם,‏ירושלים,‏ יד יצחק בן צבי,‏ תשל״ו,‏ עמי 42-35.3. יצחק חסון,‏ ״ספרות שבחי ירושלים באסלאם״,‏ אצל מ.‏ שרון,‏ שם,‏ עמי.434. מגייר אל-דין,‏ ב׳,‏ עמי 100.5. על תפקידו תקולוניאלי של תווקף לטובת שיח׳ים צופיים,‏ ראה א.‏ ליש,‏הקדש והתנחלות,‏ שם.‏6. מגייר אל-דין,‏ בי,‏ עמי 49-33.7. מנט׳מת אל-מאתמר אלאסלאמי,‏ אוקאף ואמלאכ אל־מסלמין פי פלסטין‏(תחקיק ותקדים מחמד אבשרלי ומחמד דאוד אל-תמימי,‏ אסתנבול,‏ ; 1982D.S. Powers, "Revenues of Public Waqfs in Sixteenth CenturyJerusalem", Archivum Ottomanicum, IX, 1984, pp. 163-202.8. מגייר אל-דין,‏ בי,‏ עמי 87.9. על חווקפיה,‏ ראה אל-אמאם אל-חסיני,‏ עמי 72.incidences of Waqf", D. C r e c e ip, 182. Cases in "Three Cairo Courts", JESHO, XXIX ,1986באסתנבול:‏O.L. Barkan and E.H. Ayverdi, Istanbul Vakiflari Tahrir DefteriTarihi, 953, (1546), Istanbul, 1970.בחלב:‏R. Roded, "The Waqf in ottoman Aleppo", In: Baer and Gilbar, Ibid.49כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל11. י.‏ פורת,‏ ממהומות למרידה - התמעה הלאומית הערבית הפלסטינית1939-1929, תל-אביב,‏ 1978, עמ׳ 122 ואילך.‏12. פורת,‏ שם.‏13. סג׳ל - 502/232/101 בעניין וקף מוסא עקבה,‏ 466/9/175 בעניין וקףאל-זאויה אל-פח׳ריח.‏.14 ראה םג׳ל .505/71/745 ,445/2/111 ,458/138/119 ,443/79/1615. י.‏ פורת,‏ צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1929-1918,תל-אביב,‏ 1976, עמ׳ 216. ראה גם דדה ועדת הבותל.‏16. ראה תוספת 1 לחוק,‏ אצל ז.‏ ורהפטיג ואח׳ ‏(עורכים),‏ דת ומדינהבחקיקה,‏ משרד תדתות,‏ ירושלים,‏ 1973, עמי,‏ 256-251.17. ראת פורת,‏ שם,‏ עמ׳ 211-210.18. ש.‏ ברקוביץ,‏ ע״ע 55-54.19. ראה רייטר וג׳בארין,‏ שם.‏20. על המוטיבציה להקדשת וקף משפחתי ראה אצל רייטר,‏ הווקף בירושליםבפרקים 5-3. פרופ׳ א.‏ ליש עומד לפרסם מאמר על וקפיות שנרשמובסג׳ל של יפו,‏ בכרך ל״ד של המזרח החדש,‏ בו הוא מנתח את המוטיבציתלהקדשות וקף על פי מטרת הווקף ודפוסי ההנאה והניהול.‏21. ראיון מיום 23 ביוני 1990 עם א.א.‏ - בכיר בממסד הדתי.‏22. שם.‏23. חוק מ-‏‎22‎ רביע אל-אול 1331 ח׳,‏ ח׳יאט,‏ עמ׳ 85-83.24. חוק תירושת,‏ תשכ׳׳ה - 1965, ספר החוקים,‏ מס׳ 446, עמ׳ 63.25. חוק הנאמנות,‏ תשל״ט - 1979, ספר החוקים,‏ מס׳ 941, עמ׳ 128.26. חוק תעמותות,‏ תש״מ - 1980, ספר החוקים,‏ מס׳ 983, עמ׳ 210.50

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל27. חברי הנהלת האגודה היו:‏ באסמה אמין פארס,‏ עאישה אחמד אל-תיג׳אני,‏סמיחהאל-שתאבי,‏ סמירה אמינה עלי אל-חוסייני,‏ הדא אל־חוסייני,‏ אל-ניראבת׳אל-נשאשיבי,‏ ודאד אאמאל אבו אל-חאג׳,‏ אל-חוסייני,‏ נאצר.‏28. חברי חנחלתח:‏ מחמוד אבו אל־ריש,‏ נזהת אנור נסיבה,‏ אניס סמאר,‏סמאח נסיבה,‏ עטיה מצארוה,‏ באסיל סמאר,‏ נג׳יב קיסיח,‏ אניס סאלםשובאש ונזתת יעקוב אל-גצין.‏29. בראשותח של זליח׳א אל-שחאבי.‏.30 סג׳ל .601/156/53.31 סג׳ל .601/163/5932. על הקדשות של יהודים ונוצרים,‏ ראח רון שחם,‏ ׳׳וקפים של נוצריםויהודים בפני בתי דין שרעיים בארץ ישראל בשלהי התקופההעות׳מאנית״,‏ המזדח החדש,‏ ל״ב תשמ״ט/‏‎1989‎‏,‏ עמ׳ 66-46..33 סג׳ל .622/162/40334. ראיון מיום 13.3.90 עם א.ע.‏.35 סג׳ל .615/160/171.36 סג׳ל .620/118/445.37 סג׳ל .635/127/274.38 סג׳ל .601/109/30.39 סג׳ל .622/48/19840. סג׳ל 624/89/103, בית ספר לבנים.‏.41 סג׳ל .626/171/53.42 סג׳ל .626/184/73.43 סג׳ל .596/135/160 ,583/73/23251

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל.44 סג׳ל .631/162/7145. על הווקף בישראל,‏ ראה רייטר,‏ הווקף בעכו.‏52

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלפרק שלישיהמערכת הכלכלית של הווקף בירושלים:‏נכסים,‏ תקציב,‏ שירותים ומועסקיםנכסי הווקףבסג׳ל של ירושלים מראשית התקופה העות׳מאנית רשומים כאלפיים הקדשותוקף,‏ מהם כמה מאות הקדשות של יתודים ונוצרים.‏ איתור כל הווקפיותבסג׳ל ורישום כללי של הנכסים שהוקדשו היא משימת לשנים רבות,‏ תחורגתממסגרת מחקר זה.‏ אולם גם לו נעשה הדבר,‏ לא היו הנתונים המתקבליםנותנים לנו אינוונטר מדויק של חנכסים בירושלים כיום,‏ וזאת,‏ מן הסיבותתבאות:*‏א.‏ תיאור הנכסים,‏ כפי שהם צוינו בווקפיות עד לאחרונת,‏ מבוסס עלהשיטה הישנה שלפיה צוינו הגבולות מארבע חרוחות,‏ ולא על פי שיטהקדסטרלית,‏ המציינת גוש וחלקה.‏ב.‏ חלק מתנכסים שתוקדשו לא תית בבעלות מלאה של המקדיש.‏ המקדיש החזיקבזכויות חכירת לדורות מסוגים מסויימים.‏ג.‏ חלק ניכר מחנכסים הוחכר לדורות,‏ חלק אהר נהרס מפגעי הטבע,‏ תזמןאו האדם ואין אפשרות מעשית לעקוב אחר תתפתחותו של כל נכס ונכס.‏חלק אחר עבר פעולת חליפין או העברת בעלות לידיים פרטיות בנסיבותשונות,‏ ויש נכסים חדשים שנקנו על ידי הנהלת הווקף,‏ אשר לא תמידטרחה לרשמם בבית הדין השרעי.‏ד.‏ במספר ניכר מההקדשות לא הוקדשו הנכסים בשלמותם,‏ אלא כחלק מרכושמשותף.‏מסיבות אלה נכסי הווקף,‏ המנוהלים כיום על ידי מחלקת,‏ התקדשות,‏מהווים רק חלק ממקרקעי הווקף בירושלים,‏ וחם משקפים תמונח חלקית שלהמצב.‏אלפיים התקדשות שנוסדו בירושלים במשך שנות השלטון העות׳מאני,‏הקיפו,‏ על פי הערכה זהירה,‏ חלק נכבד מהשטח והמבנים של ירושליםהעות׳מאנית.‏53

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלחלק ניכר משטחה של העיר העתיקה תית וקף בראשית תקופת המנדט.‏ לפיהערכת יודעי דבר בממסד המוסלמי כ-‏‎80%‎ מהנכסים בעיר העתיקה חם וקף.‏עם תחילת היציאה אל מחוץ לחומות בסוף המאה ה-‏‎19‎ הובחן תהליך שלהפשרת קרקעות וקף בפריפרית של ירושלים ורכישת נכסים באזורים חחדשיםשל העיר ובעיקר באזור שער הפרחים ‏(באב אל־סאחרה),‏ אזור המהווה כיוםאת המרכז העיסקי של מזרח העיר:‏ רח׳ צלאח אל-דין וחרחובות תמסתעפיםממנו.‏13בתקופת המנדט הוקדשו בירושלים 113 נכסים חדשים שכללו כמאה מבנים,‏רובם בתי מגורים ‏(אך יש גם בית ספר ומסגד)‏ ועוד כמאח חנויות ובתי עסקושני בתי מלאכה ‏(מפעל אריחים ובית דפוס).‏ על כך יש להוסיף כ־‎11‎ דונםשל קרקע עירונית.‏רוב הנכסים שהוקדשו בתקופת המנדט היו באזורים בעלי חשיבות כלכליתמתפתחת בשוקי העיר העתיקה,‏ באזור שער שכם ושער הפרחים מחוץ לחומותהעיר ובאזור שער יפו וממילא.‏ כן הוקדשו נכסים בשכונות יוקרה חדשות,‏כמו בקעה וקטמון.‏ חלק מהנכסים הוקדשו בכפרים שהיו מחוץ לירושלים:‏ אל-‏טור,‏ אבו ת׳ור,‏ ובכפרים שנכללו מאוחר יותר בתוך תחומי הבנייה של העיר‏(ליפתא).‏היקף רכוש הווקף בירושלים בפרט ובישראל בכלל הוא אחת השאלותהנעלמות,‏ אשר אין עליה תשובה לפי שעה.‏ גם בתקופת המנדט לא תיתה לשאלהזו תשובה חד משמעית.‏ לא המועצה המוסלמית העליונה ולא הממשלה הבריטיתפרסמו נתונים על רכוש הווקף,‏ ונראה שלאיש לא היו נתונים מדויקים.‏ ביןהממ״ע לבין הממשלת תבריטית התנחל ויכוח ממושך על נכסים,‏ שתממ׳׳ע טענתשהם וקף ציבורי,‏ שצריך לעבור לניהולה,‏ ולבסוף הושג הסכם בין שניהגופים.‏ אם נצא מהנחה,‏ שהממ׳׳ע ידעח לפחות מהם נכסיה,‏ הרי שלגביהקדשות משפחתיים,‏ שיש מעריכים אותם בכ-‏‎40‎ עד 50 אחוזים מכלל קרקעותהווקף בארץ,‏ אין נתונים ברורים.‏אומדים את הרכוש הקרקעי של הווקף הצחיח בארץ־ישראל המנדטוריתבהיקף של 100,000 דונמים ‏(כולל הווקף המשפחתי).‏ שטח זה כולל גם קרקעעירונית,‏ שעל חלק ממנה יש נכסים בצורת מבנים,‏ וערכה הכלכלי רב בהרבהמקרקע באזור חחקלאי.‏ הכנסות הרכוש העירוני בתקופת המנדט מהשכרה עמדועל 20,000 - 10,000 לא״י.*‏אדמות מירי מוקופה,‏ דתיינו קרקעות שרק מיסיהם מוקדשים לווקף,‏ כללובתקופת המנדט 750,000 עד מיליון דונם,‏ שהם 75 עד 100 כפרים מתוך אלףכפרים בכל ארץ ישראל,‏ שכל הכנסותיתם ממיסים מיועדות לווקף,‏ ועוד כמת54

6עשרות כפרים,‏ שרק חלק מהכנסותיהם ממיסים מוקדש כווקף.‏ היקף מקרקעיהווקף הוערך איפוא בכ-‏‎7-5‎ אחוזים מכל אדמות א״י ללא תנגב.'‏דו״ח תכנסות מדמי שכירות של נכסי וקף שבהנהלת הממ״ע בירושליםמגלה,‏ כי היקף נכסי הווקף חמדבוט בירושלים מצומצם מאוד ביחס לתדמיתחרווחת בציבור שלפיה בידי הווקף יש כביכול נכסים בהיקף עצום.‏ מהדו׳׳חעולה כי בירושלים חיו בניחול מחלקת ההקדשות 334 נכסי וקף לפי הפירוטחבא:‏ 198 חנויות,‏ עשרת בתים,‏ שני בתי-קפח,‏ ח׳אן אחד,‏ בית-מרחץ אחד,‏שש חלקות קרקע ואדמות בריכות שלמת,‏ בריכת ממילא,‏ מלון פאלאס,‏ משרדיבית-הדין השרעי לערעורים ומאפייה אחת.‏ כולם יחד הניבו 4,446 לא״יבסוף שנות תשלושים.‏נכסי הווקף המדבוט אינם כוללים את נכסי הווקף המשפחתי,‏ הנאמדיםבכ־‎40%‎ עד 50% מהתקדשות.‏ בתקופת המנדט היו בירושלים כ-‏‎250‎ הקדשותמשפחתיים פעילים,‏ ומאז נוסדו עוד כ-‏‎90‎ תקדשות משפחתיים חדשים.‏ מכיווןשרוב התקדשות מסוג זת כוללים בממוצע יחידת מגורים ולעיתים יחידהמשקית נוספת,‏ ניתן לאמוד את היקף הרכוש הכולל של ההקדשות המשפחתייםבירושלים בכ־‎350‎ יחידות מגורים ומספר דומח של יחידות משקיות נוספותבחן חנויות,‏ בתי מלאכת,‏ מספר בתי מלון וחלקות קרקע פנויות.‏נתונים מפורטים על נכסי הווקף בירושלים כיום קיימים רק לגבי חווקףהמדבוט,‏ המנוחל על ידי מחלקת ההקדשות.‏7להלן פירוט נכסי הווקף המדבוט בירושלים:‏א)‏ 376 חנויות.‏ שני שלישים מהם נמצאים בתוך תחומי העיר העתיקה,‏ רובםהמכריע נמצא בחמשת השווקים חגדולים:‏ חארת אל־נצארה (74 חנויות),‏סוק אל־קטאנין (40), סוק אל־שייחין (31), סוק אל-לחאמין (39),ח׳אן אל-זית (21), ואל-ואד (17). תשליש תנותר,‏ 129 חנויות,‏נמצאות בבאב אל-סאהרה,‏ דהיינו רח׳ צלאח אל-דין והרחובות חסמוכיםאליו.‏55כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלנכסי הווקף המדבוט בעיר העתיקהם חדר • חנות 4 טחנה2 0 חדרים 2 0 חנויות 0 אורווה• 5 חדרים 5 0 חנויות 03 בית מרחץם 10 חדרים 10 0 חנויות ^ חציוןהמקור:‏ ח׳דר,‏ עמ׳ 198.56

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל57

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלב)‏ 466 יחידות מגורים.‏ שלושה רבעים מהן נמצאים בעיר העתיקה,‏ בעיקרברחובות באב אל־חרם,‏ אל־רודה,‏ באב אל-סלסלה,‏ באב אל-עטם,‏ וסוקאל-חצר.‏ 48 יחידות מגורים בעיר העתיקה משמשות כמשרדים למחלקתהתקדשות ולמועצה המוסלמית.‏ 76 יחידות מגורים אחרות מושכרותלעיריית ירושלים ולמשרד החינוך,‏ והן משמשות כבתי-ספר ‏(אל-עמריהואל-בכריח).‏ שאר 114 יחידות חמגורים נמצאות ברחוב צלאח אל-דיןומול שער שכם ומשמשות רובן ככולן כמשרדים.‏ג)‏ מספר יחידות משקיות גדולות המוחכרות לתקופה ארוכה:‏ תחנתהאוטובוסים תמרכזית ומבנה החנויות שלידת ‏(כולל מבנת חמושכר לבנקדיסקונט),‏ חניון ליד באב חטה,‏ ארבעה מבנים המושכרים לבנקיםמסחריים,‏ חמישה בתי מלון,‏ מבנת בית-הדין השרעי ברחי צלאח אל־דין,‏מבנה ואולם חמוחכרים לאגודת האחים המוסלמים,‏ מבנה המשמש כמרפאחומבנה בית-הספר עבדאללה בן אל-חוסיין בשיח׳ ג׳ראח ובית נוסףבאל-טור.‏ד)‏ מקרקעין מסוג חכר - בחכירה לדורות - אשר הנהלת תווקף נהנית רקמדמי חכירה סמליים.‏ לא ידוע מחו שטח המקרקעין מסוג זה.‏ פעולתההחכרת נעשתה לרוב לפני עשרות ומאות שנים.‏ מנתונים של משלמי דמיחחכירה ידוע,‏ כי על מקרקעין אלה קיימים 625 חנויות,‏ 172 בתימגורים,‏ 19 בתי-מלאכה,‏ 22 בתי-עסק ועוד כ־‎30‎ מבנים בשימושיםשונים.‏ מעמד הווקף במבנים אלה הוא רופף ומסתכם בקבלת דמי חכירתסמליים ביותר שאינם מכסים את תוצאות גבייתם.‏ה)‏ מבני דת ומוסדות חינוך.‏ בירושלים 65 מסגדים ובתי פולחן צופיים,‏כולל מתחם הר-הבית ‏(כ-‏‎135‎ דונם),‏ שלושה בתי-עלמין,‏ מספר לא ידועשל קברי קךושים,‏ 27 סבילים ו-‏‎34‎ בארות ובורות מים.‏ כמו כן מנחלתמחלקת התקדשות בירושלים מוזיאון על הר-תבית ותשעה מוסדות חינוך.‏להיקף המשמעותי של מקרקעי הווקף במזרח ירושלים תשלכות על כלכלתתעיר ועל תכנון אורבני בגין מגבלותית תידועות של שיטת הווקף.‏ השלכותאלה נדונות בהרחבה בפרק הבא.‏58

תקציב הווקף במזרח ירושלים ובגדה המערביתתקציב מחלקת ההקדשומ8תקציב חממ״ע לארץ ישראל כולה בשלחי תקופת חמנדט בשנת 1946, עמד על139,660 לא״י לפי הפירוט הבא:‏84,816מהממשלה ‏(עבור השכרת נכסים ומעשרות)‏ 27,507מדמי שכירות ומדמי חכירה 8,503מהכנסות אוקאף מנדרסת 2,288מתרומות 16,546שונות ‏(ממכירת נכסים בעיקר)‏ 139,660סה״כ על כך יש לתוסיף עוד 50,000 לא״י נוספות שקיבלה הממי׳ע ב-‏‎1948‎למפרע בעד כל אחת מהשנים 1947-1942, ומכאן שהכנסות הממ״ע מתווקףבשלהי תקופת המנדט הסתכמו בכ־‎190,000‎ לא״י לשנה.‏9פרוייקט שיפוץ תר הבית,‏ שעלה 170,000 לא׳׳י ומומן מתרומות מהעולםהמוסלמי,‏ נוהל בקרן נפרדת.‏ קופת תיתומים אף היא נוהלה מחוץ לתקציב.‏היו בה 145,000 לא׳׳י,‏ והיא שימשה להענקת הלוואות בריבית לחקלאיםבמצוקה.‏ נוספה לכך עלותה של מערכת בתי־הדין השרעיים בסך 10,000 לא״יבשנה.‏תקציב זה אפשר לממ״ע להעסיק קרוב ל-‏‎600‎ עובדים במנגנונה ‏(מזה 450כלי קודש בכ-‏‎300‎ מתוך כ-‏‎500‎ מסגדים כפריים בכל תארץ),‏ נוסף על כ-‏‎550‎הממ״ענישואין,‏ 90 מורים ו-‏‎188‎ איש שעסקו בשיפוץ הר תבית.‏ מורשי ולרכושאחרים נכסים ולבנות לפתח להגדיל את נכסיח,‏ לשפץ,‏ הצליחה קרקעות.‏תקציב הווקף בירושלים לשנת 1967, כפי שאושר על ידי תירדנים לפנימלחמת ששת הימים,‏ עמד על 76,039 דינר.‏59כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלתקציב מחלקת ההקדשות לכל הגדה המערבית וירושלים אחרי 1967:10לוח 5: תקציב מחלקת התקדשות ‏(בדינרים)‏ בשנים 1967 ו־‎1976‎ויונה הכנסות הוצאות הזרמה מירדן129,375130,3891967552,037823,992271,9551976לוח 6: תקציב מחלקת ההקדשות ‏(בדינרים)‏ בשנים 1982-1977"שנה הכנסות הוצאות הזרמה מירדן568,967 951,356 382,389 1977703,466 1,051,070 347,604 19781,047,435 1,476,137 428,702 19791,328,732 ,1,824,681 495,949 19802,147,091 2,379,459 232,368 19812,245,049 2,607,486 362,437 1982הכנסותמקורות ההכנסה הרגילים הס התכנסות מדמי שכירות שנתיים של נכסי הווקףאו מדמי חכירה של נכסי וקף,‏ שחוחכרו לתקופה ארוכה.‏ תקדשות משפחתיים,‏שהמותוולי שלתם פוטר או שתפקיד תמותוולי איננו מאוייש מסיבה כלשהיוהם מנוהלים באופן זמני על ידי מחלקת ההקדשות,‏ על פי החוק הירדנימחלקת ההקדשות גובה 10% מהכנסותיהם כדמי ניהול.‏ דמי כניסה להר-הביתמהווים מרכיב חשוב בהכנסות הממ׳׳ע.‏ באופן רשמי אין מכנים זאת דמיכניסה,‏ אלא תמורת עבור מכירת המדריך להר-חבית ‏(דליל אל-חרם אל־שריף).‏60

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלבסעיף שונות נכללות תכנסות מעבודות מקצועיות מסחריות,‏ המבוצעות על־ידי תיתומים במסלול תמקצועי של בית היתומים תמוסלמי:‏ עבודות נגרות,‏מסגרות וכיו׳׳ב.‏ בתקופת המנדט הית מרכיב תמעשרות,‏ ששולמו על ידיהממשלת עבור קרקעות וקף מסוג תח׳ציצאת בכפרים,‏ מרכיב עיקרי בתקציבתממ״ע.‏ ממשלת ירדן חפחיתה את תשלומי המעשרות בצורת ניכרת,‏ וחלק זהעמד על כ-‏‎5%‎ מהתקציב בלבד בשנות השבעים.‏ מאז שנות תשבעים ממשלת ירדןמשלימת את תקציב הממ׳׳ע.‏ גידול ניכר של חמענק מורגש חחל בשנת 1972,כתוצאח מחחלטה פוליטית.‏ בעשר תשנים תראשונות של שלטון ישראל העבירהירדן למחלקת תתקדשות סך של מיליון דינר.‏ההפרש הבולט בין תתכנסות לבין תתוצאות בשנת 1976 הושלם על ידימענק ממשלת ירדן.‏ רוב ההוצאות וכל המשכורות ממומנים על ידי משרדהאוקאף הירדני.‏ גודלו של תתפרש מסביר במידת רבת את עוצמת שליטתת שלירדן במוסדות חמוסלמיים במזרח ירושלים ובגדת תמערבית.‏ תקציב מחלקתהתקדשות גדל פי ששת בעשור תראשון לשלטון ישראל.‏נכסי הווקף שבמחוז ירושלים מכניסים 60% מן התכנסות העצמיות שלמחלקת תתקדשות בגדה תמערבית כולה על שבעת מחוזותיה (218,389 דינרמתוך 362,437 דינר בשנת 1982). זאת בגין ההכנסה הגבוהה יחסית מדמיהכניסה למסגדי הר־תבית,‏ שתיתת בשנת 102,440 1982 דינר ‏(ובשנת 1976עמדה על 176,640 דינר).‏ דמי הכניסה למסגדי הר-תבית בשנת 1982 היוואיפוא 47% מההכנסות העצמיות במחוז ירושלים של מחלקת תתקדשות ו-‏‎28%‎מסך תתכנסות של מחלקת ההקדשות בגדה המערבית כולת.‏ ‏(בשנת 1977 היו149,712 דינר,‏ דהיינו דמי תכניסת לחר-חבית תיוו 50% מתכנסות חווקףבגדת תמערבית).‏ נתונים אלת מעידים על רמת תכנסות נמוכה מאוד של נכסיהווקף בירושלים ביחס להיקף הנכסים.‏ נראה שניהול נכסי הווקף בידימחלקת תתקדשות בירושלים איננו ניתול כלכלי יעיל.‏ על פי נתוני ההכנסותמשנת 1982, רבע מחנויות הווקף בירושלים ‏(רובן בעיר תעתיקח),‏ הכניספחות מ-‏‎100‎ דינר לשנת.‏ רק 11.5% מחחנויות של הווקף בירושלים תכניסובשנה זו 500 דינר ויותר מדמי שכירות."‏ הסיבת תעיקרית לכך היא תיותרוב חנכסים כבולים בחוזי שכירות,‏ המוגבלים בחוק תגנת הדייר ‏(החוקהירדני והחוק הישראלי).‏ חלק ניכר מיחידות חמגורים מושכר בדמי שכירותנמוכים למשפחות מעוטות יכולת כסיוע סוציאלי.‏ גם ההזרמה תכספית מירדןשתלכת וגדלת מאז שנות השבעים לא עודדה את התנתלת תמקומית של מחלקתההקדשות לפעול לייעול ולפיתוח של מקורות תתכנסת העצמיים.‏מחלקת תתקדשות נמנעת במשך 24 שנים מלתבוע מעיריית ירושלים דמישכירות עבור נכסי וקף המוחזקים על ידי תעירייח במזרח ירושלים - התחנהתמרכזית מול שער שכם ומספר מוסדות חינוך.‏ דמי החכירה שהוסכמו בשעתםעם תעיריית תירדנית חם נמוכים יחסית ומחלקת תתקדשות לא עשתה דבר61

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללעדכנם ולתבוע סכומים ריאליים מעיריית ירושלים.‏ רק בשנת 1991 הגישהמחלקת ההקדשות לעיריית ירושלים תביעת לתשלום למפרע של דמי השכירותבגובה של כמיליון שקלים,‏הוצאותלוח 7: הוצאות מחלקת ההקדשות ‏(בדינרים)‏ בשנים •197 ו-‏‎1976‎‏"‏סעיף הוצאה 1974 ‏(הוצאה בפועל)‏ 1976 ‏(הצעת תקציב)‏משכורות 577,537 318,933מי נהלה 202,650 59,224רכישת ציוד ובנייה 20,650 48,450מענקים 23,000 12,387סה״כ 823,992 438,994מהרכב ההוצאות של מחלקת ההקדשות עולה כי חלק גדול מתקציבה מיועדלתשלום משכורות ולהוצאות מינהלה שונות,‏ ורק חלק קטן מיועד לפיתוחולמענקים.‏ בשנת 1982 היו הוצאות השכר 82% מסך תוצאות מחלקת ההקדשות.‏לתלן פירוט עבודות שיפוצים וסיוע בבניית מתקציב מחלקת ההקדשותבמחוז ירושלים בשנים :** 1976-196762

לוח 8: עבודות שיפוץ ובנייה באוקאף בירושלים בשנים 1976-1967סוג העבודות הסכום ‏(דינרים)‏ באחוזיםטיפוץ בתי פולחן בירושלים 4% 12,092טיפוץ נכסי וקף מסחריים בירושלים 22% 65,613רכישת מכוניות בירושלים 2% 6,821שיפוץ והקמת מוסדות חינוך בירושלים 48% 139,959סה״כ עלות עבודות בירושלים 76% 224,185בניית נכסים מסחריים מחוץ לירושלים 15% 41,747שיפוץ מסגדים מחוץ לירושלים 25,128. 9%לא ידוע - 1,184סה״כ כללי 100% 291,059הסכום שהוצא בעשור חראשון לאחר איחוד חעיר לבנייה ולשיפוץ נכסי וקףבירושלים,‏ מהווח שיעור זניח ביחס לסך התקציב.‏בחודשהכריז אל-ח׳יאט,‏ הירדני לשעבר,‏ עבד אל־עזיז שר תתקדשות דינריםמוציאה מדי שנה סך של ששה מיליוני אוגוסט 1989, כי ירדן לתקצוב מחלקת התקדשות בירושלים ובגדה המערבית.‏ לדבריו,‏ הוציאה ירדןעל מימון מוסדות הווקף בגדת תמערבית מאז 1967 סך של 138 מיליוניבירושליםהתקדשות מחלקת תולם את נתוני סכום זה איננו דינרים."‏ הפער בין המספרים מעיד על כך כי הווקף משמש צינורלעיל.‏ שנסקרו כספים למוסדות חינוך ולמוסדות נוספים במזרח ירושלים ובגדהלתעברת אשר אינם נכללים רשמית בתקציב מחלקת תתקדשות.‏ נראה כיתמערבית,‏ מוסדות החינוך בניחולו של חוסני אל-אשהב,‏ הידועים כמוסדות הווקף,‏ אךאין לתם קשר למחלקת התקדשות,‏ עברו עם תכרזת ירדן על הניתוק מהגדההמערבית לקבל כספים באמצעות הווקף.‏ נראה שהשר חירדני חביא בחשבון אתכל ההשקעות של ירדן בשנים הללו במהלך הקשר עם הגדה תמערבית ואת מכלול63כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלההוצאותהכספים.‏הכרוכות בכך,‏ כאשר מערכת ההקדשות משמשת כיסוי להעברתAהגותואנשי עולמא ועידה של בירושלים נערכה 1953 בדצמבר ב-‏‎3‎ מוסלמים שהחליטה על ייסוד קונגרס אסלאמי כללי למען ירושלים שיהיה לו1967.אחרי לירדן מושבו את העביר הקונגרס בירושלים.‏ קבוע מושב הוועידה חחליטת אז כי בעיית ירושלים תיא בעיית אסלאמית,‏ וכי יש לדחותכל רעיון של השלמת עם ישראל וכל תוכנית לבינאום ירושלים או לשינויהאסלאמי.‏ כן חוחלט להקים ״קרן אסלאמית להגנה על פלסטין״.‏צביונה הראשונה של שנות השמונים הוקם סניף של הקונגרס בירושלים.‏במחצית הסניף כפוף לסניף בירדן שבראשו עומד שר ההקדשים הירדני לשעבר,‏ וחבריוחם שיח׳ סעד אל-דין אל-עלמי ‏(נשיא),‏ קאדי ראמאללה - שיח׳בירושלים אל-אדריסי,‏ המהנדס מוחמד נוסייבה ועבד אל־רחים מחמוד ‏(מנכ״ל).‏חיאן ובמיוחדערב ממדינות סיוע לקרן חיצונית מסגרת אלא איננו חקונגרס ״אגודת העולם המוסלמי״ תסעודית.‏ פעילות הקרן הוקפאת בעת משבר המפרץהפרסי.‏פעילויות הקרן בשנות השמונים תיו:‏רכישת שטיחים חדשים למסגד אל-אקצא.‏1. מענקים לעובדי מחלקת התקדשות.‏ תחל מאוגוסט 1989 מקבלים עובדי2. מחלקת תתקדשות ומערכת השיפוט השרעית תוספת שכר של 75 דינר.‏סיוע בשיפוץ נכסי וקף.‏3. סיוע לבתי ספר ולגני ילדים במזרח ירושלים ותשלום שכר המורים.‏סיוע לבתי יתומים.‏5. סיוע לאגודות צדקח לחקמת מפעלי פיתוח כלכלי באמצעות בנק חפיתוח6. חאסלאמי.‏ בירושלים נחנו מתסיוע 15 אגודות.‏סיוע בניקוי וגידור בתי עלמין אסלאמיים.‏7. תשלום שכר לחלק מעובדי הר הבית.‏8. רכישת ציוד למוסדות ציבור שונים.‏9. הזכאתועדת מסיוע נהנו בירושלים ועדות הזכאת.‏ ועידוד סיוע 10. בירושלים וועדת בית הספר ריאד אל-אקצא.‏תקציבי הקדשות משפחתייםתקציבם של ההקדשות המשפחתיים איננו מסוכם וערוך בסכום כולל שניתןלאמוד אותו.‏ כל תקדש מפרט את חשבונותיו,‏ רק כאשר תוא נדרש לעשות כןעל ידי בית הדין השרעי.‏ נביא לדוגמא את פירוט תקציביהם של מספרהקדשות משפחתיים בירושלים,‏ כפי שסוכמו על ידי ועדת מיוחדת שמינה ביתהדין השרעי.‏64

לוח 9: תקציב וקף אל-מחדת׳ ‏(בדינרים)‏ לשנים •1406-140 ה׳(1986-198•)סעיף הכנסה סכום סעיף הוצאה סכוםדמי טכיוות לטנת 370.7 1404 טכ״ס עו״ד 285.8דמי טכיוות לטנת 678.7 1405 אגווו!‏ ומיסים 174.3דמי טכיוות לטנת 744.7 1406 טונות 79.9החזר חוב למותוולי 351.4 טיפוצים 1242.0טנ״ט למותו ולי 162.4 10%הלוקה לנהנים 201.0סה״כ 2,145.5 סה״כ 2,145.5הערות:‏חשבון שנערך ב-‏‎29.11.86‎‏.‏המקור:‏ 1. מהטבלה עולה כי רק אחוז קטן מהתקציב ‏(פחות מ-‏‎10%‎‏)‏ מוצא לחלוקת2. הוצאותותשלום מוצאות על שיפוצים לנהנים.‏ רוב ההכנסות ההנאה שונות.‏המירםהמותוולי שקלים,‏ אבודים בסך 7,254.1 לווקף היו חובות 3. ולדברילחובות,‏ בתמורה הירדני לדינר צמודים שכירות בחוזי חיתה בכך תועלת לווקף.‏המותוולי סכום של 18,100.55 שקלים.‏הווקף חיה חייב למותוולי 4. 65כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללוח 10: תקציב וקף אל-ענבוסי ‏(בדינרים)‏ לשגת 1406 ה׳ (1986)הכנסוח מדמל טכלרות סכום סעיף הוצאה סכוםמקדמות 384.3 טונות 35.5לתרה מטנה קודמת 7,376.0 הפוטל ויבלת 5.0דמל טכלרות טנתלים 9,048.0 טיפוצלם 45.0הוצאות מטפטיות 100.0טכ״ט מותוולל ונאטיר 596.6חלוקת הנאה לנהנלם 4,800.0ל תרה 773.2דמל טכלוות ל-‏‎1408‎ ה'‏ 10,453.0סה״כ 16,708.3 סה״כ 16,708.3הערות:‏1 המקור:‏ חשבון שנערך ב-‏‎24.8.87‎‏.‏2. המותוולי והנאט׳ר מכהנים בתפקידם מאז 1957. המותוולי מקבל 7%מהכנסות הווקף,‏ והנאט׳ר מקבל 3%.66

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללוח 11: תקציב וקף שיח׳ מצטפא אל-דנף ‏(בדינרים)‏ לשנים1405-1396 ח׳ ((1985-1976)סעיף הוצאה:‏ שיפוצים ואחזקה 628 0ו׳וכ״ט עו״ד - 0 100שכ״ט מותוולי 640 3חלוקת הנאה - 7 5,034סה״כ 6,403 0הערות:‏1. הכנסות הווקף כולן מדמי שכירות.‏2. בתקופה האמורה פעלו שני מותוולים,‏ אב ובנו שירש אותו בתפקיד.‏3. החשבון נעשה על ידי ועדת מומחים בהרכב מנהל מחלקת ההקדשות ומזכירבית-הדין השרעי,‏ בזמן שפרץ סכסוך בין המותוולי לבין אחד הנהנים.‏תאריך ההתחשבנות ב-‏‎18.9.86‎‏.‏4. המותוולי מכהן מ-‏‎1964‎ תמורת 10% מהכנסות הווקף.‏5. בין השנים 1982-1978 היה המותוולי נהנה יחיד בווקף,‏ ומשנפטר עברהההנאה לשכבה שאחריו המונה 14 נהנים.‏6. ערך הדינר חיה אז 10 שקלים.‏7. חלק מהנהנים מתגוררים בנכסי הווקף במקום לקבל מנה מפירות הווקף,‏אולם הם נהנים יותר ממה שמגיע להם;‏ חמישה מהם חייבים לווקף כ־‎475‎דינר.‏8. פרט להכנסות בכסף נהנו הנהנים מחלוקת שמן זית שהופק ממטע הווקף.‏

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללוח ‎12‎־ תקציב וקף מוחמד עיסא שתיה לשנת 1989 ‏(בדינרים)‏הכנסותהוצאות1,167.303ושיפוצים אחזקה 13,463.783 יתרה משנה קודמת 2,965.048טוני•‏ שירותים 1.060.000 יתרת דמ״ש משנה קודמת 1,914.919שונות 24.320.000 דמ״ש ממבנה הדש 357.000הוצאות משפטיות 20,095.730 דמ״ש ממבנה ישן 11,135.168מיס י ממשלה 2,481.500 החזר הוצאות שירותים 4,702.501 שכ״ט מותתולי 5%1.908.000 החזר תשלומי מיסים 5,426.497שכר עובדי החניון 28,464.297 הכנסות מגרש החניה 940.000שירותים שוטפים 21,000.000 מפרעות דמי מפתח 38,500.000יתרה מחולקת 190.000 ושירותים מיסים החזרי 12,954,310יתרה להעברה לנהנים סה״כ 112,945.310 סה״כ 12,954.310מכיוון שרק חלק ממאות תתקדשות המשפחתיים בירושלים מגיש אתחשבונותיו לביקורת כלשהי של בית הדין השרעי,‏ לא ניתן לאמוד את תקציביתקדשות אלה,‏ אשר היקפם הכולל הוא בעל משמעות כלכלית רבח לא פחות מזושל מחלקת התקדשות.‏ ניתן רק לקבוע,‏ כי מספר ניכר של משפחות בירושליםנהנות מפירות של תקדשות משפחתיים,‏ וכי חווקף חמשפחתי נוטל חלקמשמעותי בפעילות הכלכלית בעיר.‏ כן ברור,‏ כי ההקדשות המשפחתיים מנהליםאת נכסיהם בצורה יעילה יותר מזו של מחלקת תתקדשות,‏ ותם משקיעיםסכומים גדולים יותר באופן יחסי בשיפוצים.‏אם נביא בחשבון את קיומם של כ-‏‎350‎ הקדשות משפחתיים פעיליםבירושלים,‏ שלכל אחד מהם הכנסות של כמת מאות דינרים בממוצע לשנה,‏ נקבלתוצאה שלפיה תכנסות נכסי וקף משפחתי בירושלים עולות על תכנסות נכסיהווקף בעיר,‏ המנוהלים על ידי מחלקת תתקדשות ‏(לא כולל דמי כניסתלמסגדי הר-הבית).‏68

שירותי חינוך ורווחה סוציאלית שמפעילה מחלקת ההקדשותתפקידי מחלקת ההקדשותסעיף ‎2‎‏(ג)‏ בחוק תווקף מ־‎1966‎ מגדיר כדלקמן את תנושאים שבאחריות מועצתתתקדשות והעניינים חאסלאמיים:‏תתקדשות תאסלאמייס1. מסגדים2. בתי ספר ומוסדות חינוך דתיים3. בתי יתומים4. מכללות ללימוד חשריעת5. בתי עלמין אסלאמיים6. ענייני תעליית לרגל למכת ‏(חחג׳)‏7. ענייני תאפתאא ‏(מתן פסקי הלכת).‏8. תמקומיתמוסלמי הממסד שבין הגומלין יחסי על מעיבים לעיתים לבין תרשויות תרשמיות בירדן הבדלי השקפה בנושאים שונים.‏בירושלים המקומית רואת לא אחת את צרכיה באופן שונת מזו של תממשלההנהגה תירדני.‏ כתוצאה מכך מנוהלים מגעים תכופים באמצעות שליחים מיוחדים ביןירושלים לבין רבת־עמון.‏הממסד המוסלמי המקומי רואה את תפקידית של מחלקת ההקדשות באופןרחב יותר ממח שמגדיר חחוק הירדני.‏ בחוברת פנימית,‏ שכתב מנכ״ל מחלקתהתקדשות בשנת 1977, תוגדרו תפקידיה של מחלקת תתקדשות כך:‏א.‏ שמירה על המסגדים ועל נכסי הווקף,‏ שימורם,‏ פיתוחם וניהולם.‏ב.‏ דאגה להרחבת תפקודו של תמסגד כדי שימלא את שליחותו בתחומי החינוך- האסלאמי.‏ג.‏ החדרת רוח ההקרבה והעמידה האיתנה בקרב בני האומה וחיזוק המורלבאמצעות עקרונות האמונה האסלאמיים והפצת עיקרי האמונה.‏ד.‏ פיתוח ערכי המוסר האסלאמיים והחדרתם לאורח החיים המוסלמי תציבוריותפרטי.‏ת.‏ תמיכה בפעילות מוסלמית ציבורית ובחינוך דתי והקמת מוסדות חינוךדתיים ובתי ספר להוראת הקוראן.‏69כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלו.‏ הפצת התרבות האסלאמית,‏ שמירת על תמורשת האסלאמית,‏ הסברת תרומתהשל הציביליזציה המוסלמית לשגשוגו של תאדם,‏ פיתוח תתודעה תדתיתועידוד המוסלמים לדבוק באמונתם.‏16הגדרה רחבת זו של תפקידי מחלקת תתקדשות מאפשרת לה פעילות חינוכיתוחברתית רחבה במימון הכנסות הווקף.‏ כך,‏ למשל,‏ מתפקידח של מחלקת ההטפהוהחדרכח לפקח על האמאמים,‏ על תדרשנים,‏ ועל תלימוד הדתי במסגדיםולסייע בארגון טקסים דתיים.‏מחלקת תתקדשות מורכבת ממספר מחלקות מטה ומשבע מינהלות מחוזיות‏(ראח תרשים).‏ מחלקות המטה המרכזי חן:‏ לשכת תיו״ר,‏ מינחלח,‏ כספים,‏הטפה והדרכה,‏ בינוי ואחזקת ותיעוד ומחקר."‏תמינתלות חמחוזיות תן:‏ ירושלים,‏ בית לחם ויריחו,‏ חברון,‏ ראמאללהואל-בירה,‏ שכם,‏ טול כרם,‏ גינין.‏ שר הווקף הירדני חחליט בראשית שנותהשמונים שמנהל מחלקת תתקדשות המחוזית בירושלים ‏(חסן טהבוב)‏ יהיה גםמנחל כללי של מחלקת התקדשות בגדה המערבית וכך אוחדה המינהלה בירושליםעם המינהלה תכללית למשך מספר שנים עד לסיום תפקידו של טחבוב.‏ בכלמחוז יש לשכה ראשית,‏ חאחראית לקיום הקשר עם המינתלת תמרכזית בירושליםובה מספר מדורים:‏ ארכיב,‏ הכנסות,‏ תוצאות,‏ כתבנות,‏ מזכירות ושליחים.‏מדור ההספה וההדרכהמדור ההטפה וההדרכה ‏(אל־ועס׳ ואל-ארשאד)‏ הוא המדור החשוב ביותר שלמחלקת התקדשות.‏ מדור זה עוסק בארגון ובאספקת שירותי החינוך וחפולחןתדתי לאוכלוסיית מזרח ירושלים והגדח המערבית.‏א.‏ שירותי חינוך דתימחלקת התקדשות מפעילת מערכת של חינוך דתי במספר רמות:‏1. מכללותהמכללת תאסלאמית בבית חנינא ‏(כלית אל-דעוא ואצול אל־דין),‏ נוסדתבשנת 1980 כחלק מ״אוניברסיטת ירושלים הערבית״,‏ והיא נבנתהוממומנת על ידי מחלקת ההקדשות ‏(מתרומות דרך ממשלת ירדן).‏ כיו״רחבר הנאמנים שלה מכהן שיח׳ סעד אל-דין אל־עלמי והרקטור הוא ד״רשפיק עיאש.‏ מחזור הבוגרים תראשון בעל תואר ראשון ‏(ב.א.)‏ סיים•70

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמגנה מחלקת ההקדשות״ר מועצת ההקדשות,‏ המקומות הקדושיםוהעניינים האסלאמייםשיחי סעד אל-דין אל-עלמימנכ״ל מחלקת ההקדשותשיחי עבד אל-עטיים ס>ד,נמינהלות מחוזיותאדמיניסטרציההטפה והדרכהלשנה ראשיתכספיםאחזקה ובנייהתיעוד ומחקרירושליםבית-לחם - יריחוחברוןראמאללה -אל-בירהטול-גר•‏שכםג׳ניןנכסי וקףייעוץ משפטירכישותכוח אדםתחבורההנדסה חקלאיתחינוך והפצהספריות ופרסומי•‏מורשת אסלאמיתאישיםהכוונה אסלאמית‏(בתי ספר,‏מכללות,‏ משלחות)‏מזכירותהדפסהשליחיםהוצאותהכנסותארכיבתקציבהנהלת חשבונותאחזקהתכנון ופיקוח‏(מבנים,‏ מסגדים)‏אתרים אסלאמייםאיסוף נתוניםותיעוד

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללימודיו בשנת 1983. מועסקים בה 29 עובדים המקבלים את שכרם ממחלקתהתקדשות.‏מחלקת תתקדשות מממנת גם שתי מכללות שרעיות,‏ חאחת בירושלים ותשנייתבקלקיליח:‏אל-מעהד אל־שרעי,‏ מכללת שנוסדת בשנת 1975 באבו דיס במימון מחלקתהתקדשות,‏ ומתפקידה להכשיר כלי קודש למסגדים ולמנגנון חדתי שלמחלקת חתקדשות.‏ בכל מחזור כ־‎30‎ תלמידים,‏ אשר לומדים שנתיים בתנאיפנימייה,‏ והם מקבלים אפילו מימון להוצאות אישיות.‏ במוסד מועסקים17 עובדים.‏אל-מעהד אל־שיעי בקלקיליה,‏ מכללת שנוסדח ב־‎1978‎ על ידי מחלקתהתקדשות.‏ היא פועלת על פי אותו עיקרון כמו המוסד באבו דיס,‏ דהיינוהכשרת עובדים למנגנון תדתי של מחלקת תתקדשות.‏ מספר עובדיה - 12.בכל מחזור 30 תלמידים.‏ בשנת 1982 נפתח אגף חדש לבנות ובו 68תלמידות.‏••2. בתי ספר תיכונייםמחלקת תתקדשות מממנת בירושלים שני בתי ספר תיכוניים שרעיים.‏ כמו כןהיא משתתפת במימון משרות תוראת לדת במספר בתי ספר תיכוניים אחריםבגדת תמערבית,‏ בתי ספר המופעלים על ידי אגודות צדקה מקומיות.‏בתי תספר בירושלים תם:‏• בי״ס תיכון שרעי אל־אקצא לבנים ־ המחזור הראשון סיים בשנת1960/61. בבית תספר 3 כיתות,‏ ובהן 71 תלמידים ו-‏‎11‎ עובדים.‏• בי״ס תיכון שרעי אל-אקצא לבנות ־ בו 71 תלמידות ו-‏‎7‎ עובדים.‏בתי הספר בגדת תמערבית שמחלקת ההקדשות משתתפת במימון שכרם של חלקמהמורים בתם,‏ הם:‏בי״ס תיכון שרעי חברון - מופעל על ידי אגודת צדקת,‏ ומחלקת תתקדשותרק מפקחת על תוכנית הלימודים השרעית.‏ יש בו 587 תלמידים,‏ ומחלקתההקדשות מממנת חמישה מורים מתוך 20.•• בי״ס תיכון אסלאמי בשכם - מופעל על ידי אגודת צדקה ובו 39תלמידים.‏ מחלקת ההקדשות מממנת שמונת מורים מתוך 19 עובדים.‏72

בי״ס תיכון שרעי בג׳נין - ובו 36 תלמידים.‏ מחלקת ההקדשות מממנתשישת מתוך שמונח מורים.‏•• בי״ס תיכון שרעי אל-בירח - נוסד ב-‏‎1980‎ במימון מחלקת התקדשותוכל עובדיו שייכים לווקף.‏ יש בו 85 תלמידים.‏3. בתי ספד יסודייםמחלקת חתקדשות מממנת רק בית ספר יסודי אחד בירושלים,‏ והוא בי׳׳ס יסודישל בית היתומים.‏ בשנת 1982 חיו בו •234 תלמידים ו-‏‎60‎ עובדים.‏ ביתהיתומים המוסלמי נוסד בשנת 1922 ‏(בשנת 1976 היו בו 311 יתומים).‏בסוף שנות חשבעים נוסד על ידי מחלקת תתקדשות בסיוע ממשלת ירדן,‏ ביתיתומים מוסלמי מקצועי חדש על קרקע וקף בשטח 13 דונם באל-עיזרית‏(חשקעח של כחצי מיליון דינר).‏ כמו כן נוסד בית יתומים שלישי בירושליםבשכונת דאחית אל-בריד.‏ מחלקת התקדשות של הווקף החלח גם בבנייתבית-ספר לבנות באל-ראם על שטח של 6,431 מ״ר בהשקעת של חצי מיליוןדינר,‏ ובית ספר נוסף ליתומים בואדי ג׳וז,‏ על מבנח בשטח 786 מ״ר שרכשחמחלקת תתקדשות ותתכוונח לתשקיע בשיפוצו סך 14,000 דינר.‏4. לימודי ערבמחלקת ההקדשות חחלה בשנות השבעים בהקמת מוסדות חינוך עממיים ללימודיערב בהם לומדים קוראן ותורת שבעל-פה.‏• דאר אל-קראן אל-כרים - הראשון נוסד בירושלים בהר תבית בשנת 1972.בשנת 1982 היו 12 בתי קוראן בגדה המערבית.‏ הקורס נמשך בלימודי ערבשנתיים,‏ וחוא מועבר ארבע פעמים בשבוע,‏ כל פעם שעח אחת.‏ רשאיםלהשתתף בשיעורים בני 12 ומעלת.‏ בסוף תשנת נערכות בחינות.‏• דאר אל־חדית׳ - פועל על הר הבית.‏ בשנת 1982 היו בגדה המערבית עודארבעה מוסדות מסוג זה.‏ הקורס מועבר בשתי רמות:‏ עד כיתה ח׳ ומכיתהו׳ ומעלה.‏תתקדשות בירושלים מקיפיםחחינוך שניתנים על ידי מחלקת שירותי איפוא שתי מכללות,‏ שני בתי ספר תיכוניים,‏ בית ספר יסודי אחד ושניקורסי ערב.‏ מוסדות אלת אינם כוללים את רשת מוסדות החינוך הירדנייםשהווקף משמש רק צינורנוספים ומוסדות בניחולו של חוסני אל־אשתב להעברת כספים אליהם.‏73כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלב.‏ שירותי חיייד לא ימייםמאז שנת 1967 פעלו בירושלים מוסדות חינוך לא דתיים שנודעו כ״בתי הספרתירדניים״.‏ תם הופעלו במימון ירדני מכספי תוועדת תמשותפת לאש״פולירדן,‏ באמצעות ״מיניסטריון תאדמות הכבושות״ בירדן.‏ כשליש מן חמוריםתיו ותיקים וקיבלו שכר ממשרד החינוך.‏ כדי לחסוות את מקור תמימוןהאמיתי ‏(הוועדה המשותפת),‏ ועל מנת שתציבור ידע,‏ כי ירדן תיא ״בעלתתבית״ במוסדות אלה,‏ נמסר לציבור,‏ כי מוסדות אלה שייכים למחלקתההקדשות,‏ למרות שאין כל קשר בינם לבין תווקף.‏ על אף תכרזת ירדן עלניתוק הקשר מן הגדה המערבית ב-‏‎1988‎ היה לה עניין להמשיך ולממן מוסדותחינוך אלח.‏ לפיכך חוחלט כי התקציב שירדן מעבירת לבתי ספר אלת יועברדרך מחלקת ההקדשות שתשמש צינור להעברת כספים בלבד.‏ לשם כך צורף מנהלרשת חחינוך חזו בירושלים,‏ חוסני אל-אשחב,‏ איש חינוך ותיק,‏ למועצתההקדשות והעניינים האסלאמיים.‏ השליטת במוסדות אלה היתה בעבר ירדניתבעיקרה,‏ ומנהלם הצליח לשמור על תדמית מתונה מבחינת פוליטית.‏ בתקופתהאינתיפאדה חחלו יסודות של ארגונים שונים באש״פ לפעול בתוך בתי-הספרבמאבקי כוח בניסיון לקנות להם שליטה מסויימת.‏ הנתונים על מספרתמוסדות ומספר תתלמידים וחמורים נשמרים בחשאיות רבה.‏ יודעי דבראומדים את מספר תמוסדות הללו ב-‏‎17‎ בכל רמות החינוך,‏ בכלל זה שתימכללות טכנולוגיות:‏ כלית אל־אמה בבית חנינא ופלית אל-מג׳תמע.‏ המוסדותכוללים את שלושת בתי-היתומים המוסלמיים בירושלים ואת בית תספראל-פתאת אל-לאג׳אה.‏ על פי אומדן לומדים בכל בתי-הספר הללו כ־‎12,000‎תלמידים,‏ ומלמדים בהם כ־‎500‎ מורים.‏ תקציב משכורות הסגל מוערך בכ-‏‎3‎־‎4‎מיליון דינר בשנה.‏ התלמידים במוסדות אלת אינם משלמים שכר לימוד כלל,‏או שהם משלמים סכומים סימליים.‏ רוב המורים אינם מקבלים משכורותכעובדים רשמיים,‏ אלא מקבלים את שכרם בצורת מענקים ‏(מכאפאה).‏ג.‏ מדור הספריות והפרסומיםמדור הספריות והפרסומים של מחלקת ההקדשות נוסד ב-‏‎1.8.1981‎‏.‏ מתפקידולשמור על הספריות,‏ לפתחן ולהוציא לאור פרסומים דתיים.‏ הספריותהעיקריות חן:‏ ספריית מסגד אל־אקצא,‏ שנפתחה בשנת 1976, וספריית מסגדאל־חאג׳ נמר בשכם.‏ מחלקת ההקדשות מפרסמת פרסום תקופתי בעל תכניםדתיים בשם הדא אל־אסלאם.‏74

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללוח 13: מוסדות חינוך ירדניים ‏!מזרח ירושליםמס׳ שם בית הספר מס׳ ציתות מס׳ תלמידים ציתות מיקום1 נט׳אמיה לבנות 1,230 36 גן - י׳׳ב בית חנעא,‏ דרך שכם2 אל פתאת אל-לאג׳אה לבנות א׳ 893 24 גן - י״ב ואדי ג׳וז,‏ ע״י מוזיאון רוקפלר3 אל פתאת אל-לאג׳אה לבנות ב׳ 620 18 א׳ - י׳׳ב » יו » » »4 דאר אל-אולאד לבנים 386 9 א׳ - ט׳ ואדי ג׳וז,‏ ע״י ביה״ס מאמתייה5 אל-אומה לבנות 1,200 20 א׳ - ט׳ דאחית אל בריד6 אל-אומה לבנים 550 13 י׳ - י״ב » » ״7 אל-רודה אל-חדית׳ה לבנות 682 16 גן - ט׳ שיח׳ ג׳ראח8 אל-שאבאת אל-מוסלמאת לבנות 733 16 קדם ח.‏ - ט׳ ואדי ג׳וז,‏ ע״י דאר אל-טפל9 אל-אקצא אל-שרעיה לבנים 170 8 י׳ - י״ב הר הבית10 אל-אקצא אל-שרעיה לבנות 185 8 י׳ - י״ב הר הבית,‏ העיר העתיקה11 דאר-אל-איתאם לבנים 2,400 75 א׳ - י״ב רח׳ אלואד - עקבת אל סראיה12 אל-נהדה אל-אסלאמיה לבנים 200 7 גן - ו׳ שכונת נוצרים13 דאר אל-איתאם לבנים 180 6 גן - ו­‏ ע״י ימק׳׳א14 רודת אל-זוהור,‏ מעורב 245 8 קדם ח.‏ - ו׳ רח׳ צאלח אל-דין,‏ ע״י בית המשפט המחוזי15 רודת ג׳בל אל-זיתון,‏ מעורב 150' 4 גן-א­‏ אל-טור16 אגודת סואחרה,‏ מעורב 330 7 גן - ו׳ סואחרה גרבייהמפוזרים בכל חלקי מזרח ירושלים:‏גן - ו׳ 2,000 60 ריאד אל-אקצא אל-אסלאמיה 17 1. באב אל-זאהרהבנים - בנות2. הר הבית3. דאחיתאל-בריד4. אל-עיזליה5. צור באהרסה״צ 12,154 335תעית־.‏ מוסדות החינוך של ריאד אל-אקצא(מס׳ 17) ממומנים על ידי מספר מקורות,‏ בעיקר על ידי ועדת תזצאת המקומית,‏שחלק מחברי מועצת ההקדשות בירושלים מכהנים בהנהלתה.‏ שאר המימון מגיע מירדן וממדינות המפרץ.‏

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלד.‏ מדור המורשת האסלאמיתמדור המורשת האסלאמית ממוקם בבניין המכללה האסלאמית באבו דיס,‏ ובוארכיון מסמכים מהתקופה העות׳מאנית ועד סוף התקופה הירדנית.‏ זהו למעשהארכיון המועצה המוסלמית,‏ הכולל גם ספריית לכתבי יד וספרייה כללית.‏המדור מדפיס מדי פעם עבודות על נושאים הסטוריים בתפוצה פנימית קטנה.‏מועסקים בו כתריסר עובדים.‏המוזיאון האסלאמי על הר-הבית,‏ שנוסד בתקופת תמנדט,‏ נפתח מחדש בשנת1980, והוא כפוף ישירות להנהלה הראשית של מחלקת התקדשות.‏ה.‏ שירותי דתמחלקת ההטפת אחראית לכל שירותי הדת תניתנים במסגדים.‏ בכל מינהלהאזורית יש מפקח הכוונה,‏ שתפקידו להכין תוכנית חודשית לביקור מטיפיםבמסגדים וכן לארגן מפגשים של מטיפים,‏ דרשנים ואמאמים לדיוןבבעיותיהם.‏ כמו כן הוא מפקח על המטיפים,‏ על האמאמים ועל תדרשניםוהמאד׳נים וכן על אולפני קוראן ‏(דור אל־קראן)‏ ועל מצב תמסגדים.‏חמחלקה עוסקת גם בארגון טקסים דתיים ובארגון התפילה באל־אקצא בחודשחרמדאן.‏מספר המסגדים בגדה המערבית בשנת 1982 הית 710 לעומת 547 בשנת 197565כיום יש לבדה בירושלים שנים!).‏ בשבע מסגדים 163 של ‏(תוספת מסגדים.‏מדור הבנייה והאהזקהמחלקת הבנייח וחאחזקה עוסקת בהכנת תוכניות לבניית מסגדים,‏ בעבודותאחזקה ובפיקוח על מחנדסי חבנייח.‏במדור התיעוד והמחקר של מחלקח זו שני מדורי משנח:‏ מדור לאתריםאסלאמיים ומדור לאיסוף נתונים ותיעודם.‏ מדור תאתרים האסלאמיים נוסד, 12.6.77-1 ותוא עוסק בשימור אתרים אסלאמיים ומיפויים.‏ במדור סקריםותיעוד שנוסד בסוף 1978 הועסק פקיד אחד שתפקידו הית לערוך אינוונטרשל חנכסים,‏ של תעובדים ושל תמסגדים ולכתוב דו״חות לפי דרישת.‏76

מדור הכספיםבמחלקת תכספים יש שני מדורים:‏ תקציב והנהלת חשבונות.‏ במדור השני ישקופה,‏ משכורת,‏ תוצאות ותכנסות כולל גבייה.‏המדור האדמיניסטרטיביבמחלקת תאדמיניסטרטיבית ישנם שישח מדורים:‏ 1. מדור כוח אדם.‏ 2. מדורנכסי וקף ־ שתפקידו לערוך רישום וקפיות בטאבו,‏ לתעד את מסמכי בעלותולקיים מעקב אחר תביעות משפטיות בקשר לנכסי וקף.‏ 3. מדורחווקף תחבורח -משפטיות ‏(נוסד ב-‏‎18.10.79‎‏).‏ 4. מדור ציוד.‏ 5. מדור תביעות יש בהנתלת תכללית שלוש מכוניות,‏ שתיים לתובלת עובדים,‏ ואחת להובלתמתים.‏ בכל מינהלת אזורית יש מכונית ולרשותן עומדות עוד ארבע מכוניות.‏6. מדור תנדסת חקלאית,‏ העוסק בפיתוח החקלאות באדמות תווקף בגדהחנינא ליד כליהבבית בירושלים יש 21 דונמים מטע זיתים המערבית.‏ אל־דעוא.‏מועסקים במחלקת ההקדשותמנגנון עובדי מחלקת ההקדשות כלל בשנת 888 1976 עובדים בירושלים ובגדההמערבית,‏ לעומת 774 עובדים בשנת 1967, לפי הפירוט הבא"‏לוח 14: עובדי מחלקת ההקדשות בשנים 1967 ו־‎1976‎סה״כ מזה:‏ סה״כ מזה:‏ סה״כהשנה עובדים לא-‏ בירושלים כלי בירושלים מועסקיםקבועיםקודש774 154 598 20 51 1967888 188 744 25 66 197677כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראליחד עם העובדים תזמניים תועסקו במחלקת ההקדשות בשנת 1,846 1976,עובדים.‏ מספרם תגדול של תעובדים נבע מתגדלת מצבת השומרים בהר הביתל-‏‎110‎ איש ול-‏‎29‎ במערת המכפלת."‏ בשנת 1982 ירד מספר תעובדיםל-‏‎1,579‎‏.‏לוח 15: עובדי מחלקת ההקדשות בשנת1982 לפי סוג העסקהטם המחוז עובדים קבועים עובדים קבועים עובדים זמניים סה״כעם ח.‏ סוציאליים ללא תנאים עד 60 מעל 60סוציאליים473 65 102 218 88׳רוטלים 294 43 51 125 75חברון בית לחםבית96 15 14 40 27ויריחו 118 32 18 41 27רמאללה 270 79 40 91 60טכם 131 19 20 39 53טול כרם 121 24 13 54 30ג־נין היתומים 76 7 45 7 17סה״כ 1579 284 303 615 377בלוח 16 שבעמודים 81-80 להלן מובא פירוט תעובדים במחלקת תתקדשות לפיתפקיד,‏ לפי סוג העסקח,‏ בחתך מחוזי.‏78

הנתונים מראים,‏ כי בעלי תפקידים דתיים מהווים כשלושה רבעיםמהמועסקים במנגנון מחלקת תתקדשות.‏ בירושלים הם מהווים 46%, כיווןשתתנתלת תכללית של הווקף,‏ המעסיקה עובדי מינהלת רבים,‏ נמצאת בעיר וכןבגלל מספרם חרב יחסית של שומרי מסגד אל-אקצא.‏ סיבה נוספת היאהימצאותם של רוב מוסדות החינוך של הווקף במחוז זח.‏ במחוז ירושליםמועסקים כ־‎36%‎ מכלל עובדי מחלקת התקדשות.‏בשנת1982 התפלגו עובדי מחלקת התקדשות בירושלים כדלקמן:‏‏(כולל שומרים ומשרות טכניות)‏(47%) 222 משרות מינהלה - (46%)217 - משרות דתיות היתומיםעובדי בית 76 כולל ‏(לא (8%) 30 - משרות חינוך בירושלים)‏סת״כ - 469בשנות השמונים שוב תפח מנגנון עובדי מחלקת ההקדשות והגיע ל-‏‎2,200‎לפי חפירוט הבא"‏(59%) 1,290משרות במוסדות חפולחן (13%) 283עובדי מינחלת (8%) 175שומרים (20%) 450מורים לדת בבתי-ספר הגידול במספר העובדים נובע מהעסקת עובדים לא קבועים,‏ הממומנת מתקציבשל מענקים נמוכים,‏ בתפקידי שמירת ובתפקידי הוראה.‏על אלת יש לתוסיף עוד 120 עובדי מערכת בתי הדין השרעיים שאיננהתלויה במנגנון תווקף,‏ אך מקבלת את שכרה מירדן.‏שכרם של עובדי המערכת הדתית המוסלמית בעיר איננו גבות.‏ שכרו שלקאדי נע בין 300 ל-‏‎500‎ דינר ירדני בהתאם לדרגתו,‏ ושכרו של אימאם אופקיד בינוני,‏ נע בין 150 עד 300 דינר.‏79כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

לוה 16: משמת גמה׳ ההקדשות לפי סוג תפקיד ומעמד(‏‎1982‎‏)‏ג׳גץ/ מחוז ירושלים ועוון ואמאללת - שצ‎0‎ סולצום «

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל1 1מנהל מדור אתרים אסלאמיים 1 1 2מנהל מוזיאוו 1 1 2מנהל ספריה 2 1 2 2 1 .1 3 12מנחל חשבונות 1 1 2מפקח לילה 2 3 1 5 1 1 2 2 3 1 8 13 42פקיד 1 1 1 1 1 1 6כתבן 1 1מוכר כרטיסים 1 1 1 1 2 6גובה 1 1 1 4 7נהג 1 3 2 1 4 3 1 13 28שליח 3 3 2 3 27 23 90 151שומר 1 1ספרן 2 3 6 6 3 9 1 4 9 9 4 2 3 5 32 5 25 118 27 274סה״כ משרות מינהלה ד.‏ משוות טנגיות ומשמת שימת8 2 10מהנדס 1 1מומחה לשיקום אתרים 1 1 2מפקח בנייה 1 1 2מפקח מודדים 2 2 1 5מודד 10 1 11שרטט 2 2צלם ומשקם מסמכים 1 1עובד טכני 1 4 5מדריך או עובד חקלאי 2 1 2 5חשמלאי 1 1מחסנאי ראשי 5 5גנו 4 1 5תברואן 2 2חייט 1 2 1 3 7טבח 1 1צבע 2 1 1 4 5 34 13 5 65סה״כ משרות טכניות סן נל המשוות 38 54 30 37 41 56 116 91 61 50 43 24 29 36 29 94 123 74 160 217 91 1,495

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהערות ללוח 16:1. מעמד = 1 עובד קבוע,‏ מעמד = 2 עובד קבוע ללא תנאים סוציאליים,‏מעמד = 3 עובד זמני.‏במשרות חדתיות במסגדים משולם שכר נמוך,‏ ועל כן אדם אחד ממלא2. קרובות,‏ ובעיקר במסגדים קטנים בכפרים,‏ מספר תפקידים כמו:‏לעיתים דרשן,‏ מאד׳ן ושרת.‏ בטבלה נרשמה המשרה בקטיגוריח חבכירהאמאס,‏ המשרות.‏שבין 3. פרט לעובדים שבלוח יש בבית היתומים המוסלמי בירושלים עוד 76עובדים של מערכת הווקף,‏ רובם זמניים (52)..4 45 מבין 68 המטיפים הם נשים,‏ המטיפות בקרב ציבור נשים המגיעותלמסגדים.‏בירושלים היו שלושה מטיפים ושלוש מטיפות.‏5. סך כל העובדים איננו כולל כמאה ועשרים עובדי בתי הדין השרעייםסיכוםבגדה המערבית,‏ השייכים למשרד הקאדי הראשי,‏ שהוא נפרד ממחלקתההקדשות,‏וכחמש מאות רושמי נישואין,‏ המקבלים את שכרם מאיגרותוממענקים,‏ שהם מקבלים מהורי בני הזוג הנישאים.‏התדמית המקובלת של הווקף בירושלים כמוסד בעל עוצמה בלבלית רבה - איןלה על מה להתבסס.‏ אמנם במשן דורות הלן וגדל היקף המקרקעין שנרשמוכווקף,‏ אולם נכסי הווקף שבניהול מחלקת ההקדשות,‏ אינם מהווים גורסהשפעה מרכזי על כלכלת העיר והכנסותיהם זעומות יהסית.‏ גם היקףהשירותים הציבוריים,‏ שהווקף מספק במזרה העיר,‏ אינו גדול והם תלוייםלהלוסין בהזרמה כספית חיצונית מירדן ‏(וממדינות המפרץ הפרסי).‏ השיבוהוהעיקרית של הווקף לכלכלת העיר נובעת מהיותו מעסיק ציבורי גדול ‏(השניבגודלו בירושלים),‏ המספק פרנסה לכ־‎500‎ משפחות בירושלים ולכ־‎1,500‎משפחות נוספות בגדה המערבית.‏ ירדן מזרימה כספים בהיקף של כ־‎6‎ מיליונידינר בשנה להקמה ולאחזקה של מוסדות חינון ומוסדות רווחה סוציאליתולתשלום משכורות.‏ ההזרמה נמשכת גם לאחר הודעת המלן חוסיין והחלטתהפרלמנס הירדני על ניתוק ירדן מהגדה המערבית.‏ מגמת ירדן במימון שכרעובדי המנגנון הדתי ובאספקת שירותי המון ורווהה מסובסדים היא להגביראת תלות האוכלוסייה המקומית בירדן.‏ המשן סיפוח הממסד הדתי והמקומותהקדושים לאסלאם,‏ נועד לשמר בידי ירדן אמצעי השפעה לקראת פתרונותמדיניים עתידיים.‏82

הערות1. לגבי הקשיים הכרוכים בהוכחת מעמד וקף של נכסים,‏ ראהקופפרשמידס,‏ עמ׳ 125.2. ראיון מיום 12.5.90 עם שיח׳ א.א.‏3. נוסף על 1,000 דונם קרקע חקלאית בכפר זיתא,‏ גן פרי אחד,‏ גן ירקאחד,‏ נכסי דניידי של מקדישה אחת ושלושח סכומי כסף שנועדולבניית בית.‏ ראה רייטר,‏ הווקף בירושלים,‏ פרק רביעי.‏4 שמעוני,‏ עמ׳ 90-89. קופפרשמידט,‏ עמ׳ 108.5. שם.‏.6 ממ׳׳א,‏ .13/39/2 ,58/10Issa Khater, "Waqf in der West Bank", Unpublished dissertation .7Philipps - Universität, Maarburg/Lahn, 1987, pp. 197-220.‏(לחלן:‏ ח׳דר).‏8. פרסומי הוועדה הממונה לענייני תקדשות,‏ דתות,‏ מ״א 23, כרך 2;ג״מ,‏ פ/‏‎988‎‏,‏ תיק 38.9. שמעוני,‏ עמ׳ 83¡ קופפרשמידט,‏ עמ׳ 112.10. ביאן אל־אוקאף אל־אסלאמיה פי אל־דפה אל-גרביה ח׳לאל עשר סנואתמן 1976-1967, חוברת פנימית שהוכנח ביוזמת חסן טהבוב,‏ מנהלעבדאל-חסיני,‏ עדנאן צברי,‏ בשנת 1978, על ידי עכרמה תווקף ביאן 1976-1967], עמ׳טתבוב ‏[לתלן:‏ וודאע אל-ח׳יאט,‏ אל־רחים .16.11 ביאן .1982-197712. ח׳דר,‏ שם.‏.13 ביאן .1976-1967.14 ביאן ,1982-1977 עמ׳ .13183כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל.15 אל-קדס,‏ 11 באוגוסט .1989.16 ביאן ,1976-1967 עמ׳ .717. חלק זה מבוסס על ביאן 1982-1977..18 ביאן .1976-196719. ביאן 1982-1977, עמ׳ 132 ואילך.‏84

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלפרק רביעיטרנסקציות ופעולות פיתוח כלכלי בנכסי הווקףרקע משפטי והיסטורישיטת הווקף מבוססת על שני עקרונות מרכזיים שנועדו להבטיח את רצונו שלהמקדיש:‏ השאיפה לקיומה הנצחי של מטרת ההקדש ‏(הגורם הנתנת מההקדש),‏שהיא לכשעצמה פעולת צדקת תמעניקת נופך דתי להקדש,‏ והשאיפה לקיומםהנצחי של הנכסים,‏ שהוקדשו על ידי המקדיש על פי ציביונם וייעודםהמקוריים בעת ההקדשה - נכסים שנועדו לתיות מעין מצבה חיה למקדישולפועלו.‏בין שני עקרונות בסיסיים אלת קיימת סתירה פנימית.‏ בכל נכס יש,‏מטבע הדברים,‏ גורם של פחת ובלאי התלוי בזמן,‏ ולא תמיד ניתן לשמר אתתנכס ולקיימו אך ורק מפירות ההקדש.‏ לדוגמא,‏ אדם הקדיש למטרת צדקהמסויימת קרקע מעובדת ועליה מטע של עצי תמר.‏ בחלוף תזמן חדל תמטעלהניב פרי,‏ והקרקע איבדת את פוריותת.‏ בנסיבות אלת אין כל אפשרותלמנתל חחקדש לפתחת,‏ שתרי אין לווקף משאבים נוספים מלבד תפירות.‏ עלכן,‏ אם לא ימכור מנהל ההקדש את חקרקע או יחכירח לאדם אחר לצרכיו,‏וישתמש בתמורת הכספית להמשך מימון מטרת ההקדש,‏ כי אז נועד הווקףלעבור מן העולם.‏ דוגמא זו איננה פרי הדמיון.‏ תיא נזכרת אצל מעצביחמשפט חחנפי בראשית תאסלאם,‏ אשר נאלצו כבר אז לתתמודד עם הבעיה.‏אולם בימי הביניים,‏ מראשית האסלאם ועד לזמן החדש,‏ תיתה הדאגה העיקריתנתונה לשמירה על הנכסים הקיימים ולהמשך קיומו של ההקדש.‏ בעידןהמודרני,‏ בתנאי הכלכלה המתפתחים,‏ אין דואגים עוד לשמירת על תקייםבלבד.‏ יש לחץ בלתי פוסק לפיתוח כלכלי.‏ חכמי ההלכה באסלאם מצאו אמנםדרך לתתגבר על מגבלות שיטת חווקף ‏(כפי שיובחר לחלן)‏ כדי לשמור עלתקיים ולתציל את אשר ניתן,‏ אך לא כך בכל תקשור לפיתוח כלכלי.‏ יתר עלכן,‏ חוקרים שעסקו בסוגיית זו תגיעו למסקנת,‏ שתווקף תוא מרשם לקיפאוןכלכלי.‏ 1 לא תמיד ניתן לקיים לנצח את מטרת תתקדש מבלי לעשות שינוייםכלשתם בנכסים תוך התאמתם למציאות תכלכלית תמתפתחת.‏ עובדה זו ממחישהאת תסתירה הפנימית בין שני עקרונות שיטת תווקף.‏1העיקרון הבסיסי,‏ שנועד להבטיח את נצחיותו של הווקף,‏ הוא תאיסורהחמור על מכירת הנכס שהוקדש או עריכת טרנסקציות אחרות בו,‏ כגון:‏החכרת והעברת זכויות חזקה,‏ השכרה לתקופה העולה על שנה בנכס עירוני85

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל3ועל שלוש שנים בנכס חקלאי,‏ משכון הנכס,‏ שעבודו וכיו״ב.‏ יתר על כן,‏ראיית נכס הווקף כמצבה חיה לזכרו ולפועלו של המקדיש גרמה לכך שחלאיסור על עריכת שינויים כלשהם בצביון הנכסים המוקדשים כווקף.‏ סיבהנוספת לכך שדיני תווקף בשריעת המוסלמית אוסרים על מנתל תווקף לערוךשיפור כלשהו בנכס,‏ בהשוואה למצבו המקורי,‏ היא העובדה,‏ שמנתלי וקףניצלו את מעמדם וערכו שיפוצים ושיפורים בנכסי ווקף שלא היה בהם צורךחיוני,‏ ושבמקרים רבים חכניסו לכיסם חפרטי רווחים מעבודות אלה,‏ והכלעל חשבון יתר המטרות והנהנים אשר להם הועיד תמקדיש את פירות הווקף.‏כך למשל,‏ אסור לחוסיף חלון או לטייח בטיח טוב חדר חשייך לווקף,‏ אםבעת ההקדשה לא חיו בחדר זח חלון או טיח משובח,‏ גם אם עבודה זו עלותהנמוכת,‏ ועריכת השיפור תביא לתגדלת ההכנסות מתשכרת אותו חחדר.‏ דוגמאאבסורדית זו שבחוק היבש ממחישה מדוע נפוצת חדעח בקרב חחוקרים,‏ שהווקףהוא מוסד המביא נזק לכלכלת.‏בווקף משפחתי,‏ לעומת זאת,‏ ניתן לחשביח את תנכס ולשנות את צביונוחמקורי,‏ אם חנחנים מסכימים לכך.*‏ לא נאמר אם חכוונח חיא לרוב הנהניםאו להסכמה פח אחד של כולם.‏ נראה שהכוונה היא להסכמה כללית של כלחנחנים.‏ לא אחת תגישו נתנים תביעות לבית הדין השרעי ודרשו פיטורימותוולי,‏ שערך שיפוצים בהיקף שחרג מצביונו חמקורי של הנכס.'‏ סנקציהזו היתה גורם שהרתיע מותוולים מלבצע שיפורים בנכסי תווקף.‏ בהקדשמשפחתי,‏ שבו עשרות או מאות נהנים,‏ אין אפשרות מעשית לקבל את תסכמת כלתנחנים לבצע עבודח לשיפור חנכס,‏ אשר כרוכה בוויתור על חכנסח בטווחהקצר למען אפשרויות תגדלתח בטווח תארוך יותר.‏ נחנים אינם נוטים לערוךחישובים של כדאיות כלכלית לטווח רחוק.‏ מלבד זאת,‏ די אם למנהל ההקדשיש יריבים בתוך חמשפחת ‏(ולמי אין?)‏ כדי לתפוך את האפשרות לקבל אתהסכמת תנתנים לבלתי מעשית.‏בפני המקדישים עומדת הברירה:‏ האם להעדיף את שימור הנכס המקורי בכלמחיר ולו גם במחיר אובדן תווקף,‏ או לתעריף את שימור מטרת ההקדשולהסתכן באפשרות שהנכסים עלולים להשתנות בעתיד.‏תמתח בין שני תעקרונות תסותרים של הווקף מוצא את ביטויו בספרותהמשפטית באסלאם בכל תתקופות.‏ חכמי המשפט המוסלמים מצאו דרכים לעקוףאת המגבלות המהותיות של הווקף,‏ האוסרות שינויים ומכירה של נכסי וקף.‏נראה כי המגבלות הללו היו גזירה שהחברה המוסלמית לא יכולת תיתת לעמודבת.‏ תמציאות הכלכלית היתח חזקה יותר מכל חוק,‏ והמשפטנים נדרשו למצואפתרונות שיאפשרו לתתגבר על מכשולים אלת.‏ כבר בראשית האסלאם התפתחומכניזמים משפטיים,‏ שאפשרו למכור נכסי וקף ולהתגבר על הנזק תכלכליתטמון בתגדרתו היסודית של הווקף.‏ ברם העובדה שבחיבוריהם של משפטניםמוסלמים יש ציון של טרנסקציות שונות בנכסי וקף ופירוט תתנאים,‏ שבתם86

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמותר לבצעם,‏ איננה מספקת כדי לטעון,‏ שהאסלאם התגבר על מגבלותיההכלכליות היסודיות של שיטת הווקף,‏ ושלא היה קיפאון כלכלי של נכסיתווקף.‏ זאת משום שעצם קיומם של היתרים משפטיים מסויימים עדיין איננוהוכהה שנעשה בהם שימוש בפועל.‏ מכל מקום,‏ בוודאי אין בהם כדי לתצביעעל מידת השימוש שנעשה בהם.‏ לפיכך,‏ על מנת לבדוק,‏ אם האוקאף קופאים עלשמדיחם ומגיעים לחרס ולחידלון מוחלט אם לאו,‏ שומה עלינו לבדוק נושאזה הלכה למעשה.‏ מכיוון שהטרנסקציות למיניהן תיו כולן כפופות לאישורושל הקאדי,‏ הרי שהמקום חיחיד שבו משתקפת הפרקטיקה תיומיומית הוא הסג׳ל‏(רשומות בית הדין השרעי).‏במקום אחר בדקנו את הפרקטיקה של מוסד הווקף כפי שהשתקפה בסג׳ל שלירושלים בשלהי חתקופת תעות׳מאנית ובתקופת חמנדט.‏ 6 חממצאים גילו,‏שהקאדיס השכילו להתאים את הווקף לתנאי החברה והכלכלה המתפתחים.‏בתקופה האמורת נערכו בירושלים עשרות פעולות שינוי והעברה בנכסי ווקף,‏והמגמה תכללית תיתת שמירת על תקיים עם ניצנים ראשוניים של פיתוחכלכלי.‏מחקר אחר על הווקף בעכו של ימינו (1985-1965) הצביע אף הוא עלהתאמת הווקף הכפוף לבית הדין תשרעי לתנאים של משק וכלכלה מודרניים.‏פרט לשני מחקרים אלת,‏ שאלת הקיפאון או הפיתוח הכלכלי של נכסי הווקףכמעט שלא נחקרה על בסיס הפרקטיקה,‏ המתועדת במסמכי סג׳ל לאורך תקופהמסויימת.‏7התקופה הנדונה בחיבור זה שונת בנסיבותיה תכלית שינוי מתקופתהמנדט,‏ הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה המדינית.‏ בתקופת שלטון ירדןחלח במזרח ירושלים התפתחות כלכלית רבה.‏ הממשלה תירדנית סייעה לשיקוםהריסות מלחמת העצמאות והעניקה הלוואות לבנייה ולפיתוח.‏ אחת התוצאותשל התפתחות זאת היתה הקמת המרכז העסקי תמשגשג בשכונת שער הפרחים(באבאל־סאהרה),‏ בעיקר רחוב צלאח אל-דין והרחובות המסתעפים ממנו.‏ מבחינהמדינית חזרה ירושלים לתיות תחת שלטון מוסלמי ערבי אחרי שלושים שנותשלטון בריטי.‏ מעניין לבדוק כיצד השפיעה עובדה זו על הממסד הדתי ועלכל הגורמים העוסקים בווקף,‏ החל מהנהנים וכלה בממשלה המנהלת ומפקחת עלתתקדשות הציבוריים.‏ האם שלטון מוסלמי מביא עמו השפעת שמרנית יותר?‏האס הקאדים ושאר העוסקים בנושא הווקף היו כבולים יותר לנורמה השרעיתשאיננה מותאמת לזמן חחדש,‏ או שחם חשו חופשיים יותר לחולל תמורהולהתאים את הווקף למציאות החדשה?‏מאז 1967 שולטת ישראל בירושלים רבתי.‏ מזרח ירושלים חזרה והוכפפהלשלטון לא־מוסלמי.‏ ממשלת ישראל קיבלה על עצמה מראש שלא להתערבבעניינים הדתיים,‏ ובכללם ענייני התקדשות של ערביי מזרח תעיר.‏ היא87

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלאפשרה אוטונומיה דתית למוסלמים במזרח ירושלים,‏ ואף אפשרה מידה רבה שלהמשך השלטון הירדני בממסד תדתי חמנוחל בשלט־רחוק מרבת-עמון.‏ מה היוההשלכות של חילופי השלטון בירושלים על השימוש בנכסי הווקף:‏ האם חלקיפאון,‏ או שהשינוי המדיני האיץ תנופת פיתוח כלכלי?‏ יש לזכור כיתנופת הבניית העיקרית במזרח העיר התחוללת בתקופה הירדנית.‏ בתקופתשלטון ישראל כבר חיח רוב חשטח במזרח העיר בנוי ושימש לתפקודים שונים.‏ההתפתחות העיקרית אחרי 1967 התחוללה בפריפריה הכפרית של מזרחירושלים,‏ במקומות שבהם אין נכסי וקף בהיקף משמעותי.‏על מנת להמחיש את חשיבותת של שאלת חמחקר תנדונת כאן והשלכותיה עלהתפתחות העיר,‏ נתאר לעצמנו וקף,‏ שנוסד במאה שעברה ושהנכס שהוקדש כללשטח אדמת,‏ אשר שימש במקורו לעיבוד חקלאי עונתי מחוץ לגבולות ירושליםדאז,‏ במקום שבו נמצא כיום רחוב צלאח אל-דין.‏ כפי שנראח לחלן,‏ אין זודוגמה תיאורטית ויש כמות לא מעטות.‏ אילו הקפידו מנחלי חחקדש על כלליההלכה המוסלמית ותמשיכו לעבד את האדמה עד היום,‏ כאשר האזור נכלל בשטחהבנוי במרכז העסקים של העיר,‏ מבלי לשנות את ייעודה וצביונה,‏ היההווקף מכניס הכנסת זעומת ביותר.‏ יתר על כן,‏ הווקף יכול היה גם להפסידולפשוט רגל כתוצאה מנטל תמס,‏ תמוטל על קרקעות בשטח עירוני בנויכתוצאה מחקיקה אזרחית.‏ לעומת זאת,‏ הווקף יכול היה להתעשר בין־לילת,‏אילו קם על קרקע זו בית מלון או מרכז מסחרי.‏דוגמה שנייה ממחישת את ההבדל בין השמירת על תקיים לבין פיתוחכלכלי.‏ נניח שלחקדש מסויים יש בית חד-קומתי ישן,‏ שהוקם על מגרש רחבבשטח שכיום ניתן על פי תוכנית בניין עיר לבנות עליו בניין רב,‏ידיים תכנסות תנכס תמקורי מדמי שכירות הספיקו בעת ההקדשה לשמשקומתי.‏ מטרת ההקדש,‏ ואולי כבר אין בהם די.‏ אם מנהל תתקדש ידבקלמימון בנורמות השרעיות התומכות בשימור צביונו תמקורי של תנכס,‏ ישאר ההקדשוייתכן שילך וידעך במשך תדורות.‏ אולם אם ניחן מנתל ההקדשבצורתו,‏ ובמטרותיוחקדש צנוע בממדיו וביוזמח,‏ יש בידיו לחפוך משקית בגישה ליחידה כלכלית חשובה.‏קל לחבין מחדוגמאות דלעיל את תנזק שיכולת לגרום שיטת חווקף לכלכלחעירונית בעיר כמו ירושלים,‏ שחלק ניכר משטחה הוא אדמת וקף,‏ אם חממסדהמנחל ומפקח על ההקדשות מגלת נטיות שמרניות.‏ לעומת זאת,‏ מאמץ מצדהממסד המוסלמי להתאים את ניהול נכסי תווקף לתנאי הכלכלה תמתפתחיםיכול לתרום לפיתוח העיר ולחזק את הגורמים המנהלים את ההקדשות והנהניםמפירותיחם.‏תיושתי בעיות אחרות של הווקף הנוגעות לאפשרויות של פיתוח כלכלי,‏ לאקיימות בעבר.‏ הראשונה - הווקף לא נועד מלכתחילה לפיתוח כלכלי,‏88

אלא לכל תיותר לשמירה על הקיים.‏ השאלה שתידון כאן היא,‏ אם עמד הווקףבירושלים בלחץ תתנאים של תעידן תמודרני או שנאלץ להתאים עצמו אליהםולהתפתח.‏הבעיה השניית - לווקף אין משאבים עצמיים לצורכי פיתוח.‏ הכנסותיונועדו למימון מטרות החקדש ולאחזקה נאותה של נכסיו.‏ כדי לממש פעולה שלפיתוח כלכלי של נכסי הווקף ולהגדיל את משאביו,‏ על מנהל ההקדש לגייסחון חיצוני.‏ בדרך כלל בעל נכס,‏ שאין לו משאבים לפתחו,‏ נאלץ לשעבד אתהנכס לטובת המשקיע בפיתוחו.‏ שעבוד נכס הווקף ־ אף הוא אסור על פיההלכה המוסלמית.‏שאלח חשובח אחרת בעיר כמו ירושלים היא השפעת מקרקעי הווקף עלהתכנון העירוני.‏ תתגבלות שמטילת שיטת הווקף על שינוי ייעודם של נכסיהתכנוןבאפשרויות לפגוע עלולות בתם חופשי משקי שימוש וקף ועל ההילה הדתית של מוסד חווקף עלולח למנוע ממעצבי חמדיניותהעירוני.‏ לאשר תוכניות שיש בחן תתייחסות למקרקעי וקף ‏(על כך ראהתעירונית להלן).‏טונסקציות ופיתוח נכסי וקףמבדיקת הסג׳ל של ירושלים עולה כי בשנים 1988-1948, הוציא בית-הדיןהשרעי מאה היתרים לעריכת טרנסקציות או לביצוע שיפורים ועבודות פיתוחכלכלי של נכסי וקף.‏ רק תשעה מהחיתרים ניתנו לאחר איחוד שני חלקי העירב-‏‎1967‎‏.‏ לתלן פירוט תממצאים על פי סוגי הפעולות:‏שינוי צביון הנכס לשם שיפורו הכלכליכאמור,‏ דיני הווקף השרעיים אינם מאפשרים לשנות את צביונו המקורי שלהנכס.‏ מותוולים נמנעו בדרך כלל מלבצע שינויים בנכס על דעת עצמם מבלילקבל את אישורו של תקאדי,‏ וזאת משום שהנהנים יכולים היו להגישלבית-הדין השרעי תביעה לפיטוריהם על סמך טענה,‏ כי הם עברו על חוקיהווקף.‏ לפיכך פנו המותוולים לקבל את אישורו של בית הדין השרעי בכלשינוי קטן כגדול.‏בתקופת חנחקרת תוגשו לבית־תדין תשרעי 21 בקשות לשינוי צביונוולשיפורו של הנכס,‏ 16 מתן בתקופת תירדנית ו־‎5‎ בתקופת שלטון ישראל.‏הדוגמה חבאח ממחישה עד כמה אבסורדית ההגבלה על שינוי צביון הנכס.‏המותוולי של וקף אל-דג׳אני פנה אל הקאדי וביקש היתר לפתוח חלון בקירחנות ליד שער שכם,‏ ששימשת בעבר בית-בד.‏ תמותוולי הגיע להסכם עם שוכר89כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהנכס כי הוא יבצע את העבודה במימון עצמי,‏ וכי בתמורת להיתר יגדלו דמיהשכירות תשנתיים בחמישה דינרים.‏ הצדדים תסכימו,‏ כי בתום תקופתתשכירות ידאג תשוכר לאטום את החלון ולהחזיר לנכס את הצביון המקורי.‏נראה כי מנהל ההקדש דאג לתכניס סעיף זת לתסכם כדי לפצות את מחויבותולעקרון השרעי.‏ אין צורך בדמיון רב כדי להבין,‏ כי תפתח לא שב ונסתםחזרת בתום תקופת חשכירות.‏ לקאדי גם אין אמצעים לפקח על כך.‏,דוגמח זו איננח חראיח חיחידח לכך שגם שינויים קלים בצביון נכסיתווקף תיו טעונים אישורו של בית-חדין חשרעי,‏ וחיו כרוכים בפרוצדורחמינתלית ממושכת,‏ כמו כל בקשח אחרת לביצוע טרנסקציה בנכס וקף.‏ ההליךנפתח בפנייה של מנהל הווקף אל הקאדי המקומי בירושלים.‏ הקאדי היה ממנהועדת מומחים לא:תלויים,‏ שתפקידם לפקוד את חנכסים ולחכין דו״ח מפורט,‏בסיוע מהנדס הווקף או מהנדס העיריית על מצב תנכס ותשינויים תמבוקשים.‏משתשתכנע בחיוניות השינוי,‏ תית חקאדי מעביר את הבקשה לאישור המועצההמוסלמית העליונה,‏ או המשרד לענייני הקדשות בתקופה הירדנית.‏ משניתנההסכמת הגוף העליון התנהל הליך פורמלי בפני הקאדי השרעי,‏ שבו תמותוולימביא עדים לחוכחת העילות השרעיות הנחוצות,‏ ורק אז ניתן ההיתר לעריכתהשינויים.‏תיתר דומה לזה ניתן למנהל של וקף משפחת קטינה.‏ מנהל ההקדש קיבלהיתר מהקאדי לפתוח חלונות בבית־בד בעיר העתיקה,‏ משום שמחלקת הבריאותתעירונית התנתת בזאת מתן רשיון להפעלת בית הבד.‏ במקרה זה היה אינטרסלשני תצדדים,‏ למותוולי ולשוכר,‏ לבצע את השינוי,‏ ולכן תם הסכימולהתחלק ביניהם בהוצאות.‏ 9 שנה לאחר מכן הופיעו שניהם שוב בפני הקאדיבבקשה לבצע שינוי בצביון בית-בד אחר של אותו ההקדש.‏ הפעם ביקש השוכרלשנות את צביון הנכס ולהפעיל את בית הבד במכשור חשמלי ומכני.‏ כמו כןהוא ביקש לתחליף את חשירותים במקום ולחברם לרשת חביוב.‏ מאחר שהשינויתית יותר מעניינו של השוכר מאשר אינטרס של הווקף,‏ הוא נשא הפעם בכלההוצאות.‏ יתר על כן,‏ מנהל ההקדש ניצל את ההזדמנות להעלות את דמיתשכירות השנתיים מ-‏‎25‎ ל-‏‎32‎ דינרים לשנה.‏10שינוי מינורי לכאורה מסוג אחר,‏ שנועד להתאים את הנכס לביקוש,‏ היהחיבור שתי חנויות צמודות של חווקף לאחת על ידי הסרת הקיר המחברביניתן.‏ שלוש בקשות כאלה אושרו על ידי בית הדין השרעי להקדשותמשפחתיים:‏ פיד אללה אל-עלמי",‏ ענבוסי"‏ ושמיני."‏ בשלושת המקריםניצלו מנחלי התקדש את התזדמנות להעלות את דמי תשכירות.‏יש שהשינויים בנכס נערכו ללא קבלת היתר מאת הקאדי כנדרש.‏ במקרהאחד הופיע מנהל וקף אל-ענבוסי בפני הקאדי וביקש תיתר בדיעבד לחיבורןשל שתי חנויות הווקף ברח׳ צלאח אל-דין על ידי השוכר.‏ המנהל טען,‏ כי90

השינויים החדשים ‏(אחדאתיאת),‏ אינם פוגעים בווקף!‏ נהפוך הוא,‏ התמורהמדמי שכירות תגדל ב-‏‎10‎ דינר לשנה."‏שינויים אחרים בנכסי וקף,‏ חנויות בעיקר,‏ נעשו במטרת להתאימםלייעוד מודרני יותר.‏ כך למשל,‏ ביקש מנהל הווקף המוגרבי ‏(הקדש ציבוריבאופיו),‏ וקף אבו מדין,‏ היתר להרחיב את פתח אחת החנויות ולהוסיףשיפוצים דקורטיביים ‏(האסורים על פי דיני הווקף השרעיים),‏ בהשקעה של160 דינרים מקופת ההקדש.‏ בהנמקה לבקשה ציין,‏ כי דמי השכירות השנתייםמחחנות יגדלו בעתיד ב־‎40‎ דינר בשנה."‏ בחנות אחרת של אותו תתקדשהוחלפה תקרת תעץ בתקרת בטון,‏ הורחבו הפתחים וחוכנסו שיפורים נוספיםבעלות של 105 דינרים.‏ הווקף תשתתף בתוצאות בסכום של 40 דינרים,‏ והשארמומן על ידי השוכר."‏ במקרח דומח חנות הווקף ליד תכותל המערבי,‏ שתיתהמושכרת לאחד משני מנהלי ההקדש,‏ עברה שיפוצים באישור הקאדי(הרחבת פתחהחנות),‏ בהשקעת אישית של תמותוולי חשוכר בסך 40 דינר."‏במקרח אחר ביקש חשוכר לחפוך חלון של חנות של אותו הווקף לדלתולהרכיב בפתח שער ברזל.‏ השוכר מימן מעט יותר ממחצית עלות העבודה,‏והווקף נשא בשאר חחוצאח בחתחשב בהשבחת הנכס עקב העבודה."‏ שיפוריםהיצוניים בנכסי וקף נעשו גם בדירות מגורים.‏ כך למשל,‏ שיפץ אחדהשוכרים של דירה חשייכת לווקף משפחת שתית את הדירה בסגנון מודרניכולל חחלפת אבני ציפוי,‏ ובתמורה להסכמת מנהל הווקף ניאות להגדיל אתדמי השכירות תשנתיים מ-‏‎32‎ ל-‏‎35‎ דינרים."‏גם נכסים שנוחלו על ידי מחלקת תתקדשות שינו את צביונם המקורי,‏כאשר הדבר נדרש לצורך הגדלת תכנסותיהם.‏ כך למשל,‏ פנח בשנת 1963 מאמוראל-אוקאף אל הוועדת המקומית לתכנון ולבנייה בבקשה לחרחבה של מספרחנויות של תווקף ושינוי צביונן באמצעות פתיחת פתחים חדשים.‏הרחבת בנייה בנכסי וקף קיימים20עד כאן תוארו בקשות לשינויים,‏ שהיו ככל הנראה פרי יוזמה של שוכריהנכסים.‏ אולם,‏ רוב הבקשות לשינוי בצביון הנכס חיו מסוג אחר.‏ ברובהמקרים ניצלו מנתלי תווקף את הצורך בשיפוצים כלשהם בנכס כדי להכניסבו שיפורים,‏ תוספות ופיתוח,‏ שישביחו את הנכס ואת תכנסותיו.‏ לדוגמה,‏מנחל וקף ‏(משפחתי)‏ אל־ריס קיבל חיתר לשקם חדר חרוס.‏ תמותוולי ניאותלתלוות להקדש את הסכום הדרוש לביצוע השיפוצים (170 דינרים).‏ בדיעבדתתברר,‏ שתמותוולי לא תסתפק בשיקום,‏ ותוך כדי ביצוע השיפוץ הוסיף ובנתעל קרקע ההקדש שלושה חדרים נוספים בהשקעה של 350 דינרים,‏ ופנה לקבלאת אישור הקאדי לאחר מעשה.‏ הקאדי לא זו בלבד שהתיר את התוספת,‏ אלא גםאישר למותוולי לקבל חזרה את תשקעתו מפירות התקדש."‏ יש לציין,‏ שעל פי91כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלההלכה היה על הקאדי לפטר את המותוולי,‏ על שביצע עבודות בנכס ללא קבלתהיתר.‏ וכך היה לו הגיש אחד הנהנים בווקף תלונה לבית הדין השרעי.‏המותוולים של וקף ציבורי אבו מדין,‏ שנזכר לעיל,‏ ניצלו במקרה אהראת העובדה,‏ שהית צורך בשיפוץ חזיתם של שני בתי הווקף ‏(שבאחד מהםמתגורר אחד המותוולים בתיותו נהנה מהתקדש),‏ כדי לערוך בתם שיפוריםהכרוכים בשינוי צביונם,‏ כולל פתיחת חלונות שלא תיו במקור."‏ חמותווליהשני קיבל היתר לשפץ את דירת הווקף,‏ שבה הוא מתגורר כנהנה,‏ להפוךחלון לדלת,‏ ולחייב את קופת ההקדש להשתתף ב-‏‎10‎ דינרים מעלות העבודה."‏בחיתר אחר קיבל מנהל תתקדש את הסכמת הקאדי לתתיר לאמו של תמותווליהמתגוררת בדירת תשייכת לווקף לבנות דירת חדר על גג הבית בחשקעח של350 דינרים.‏ הווקף נשא ברבע מההוצאות.‏ במקרה זה הן תמותוולי והן אימוהיו בעלי זכות מגורים בהקדש,‏ ומכאן שהנכס ודאי עמד לרשותם לתקופתחיית של חאם לפחות.‏ בהיתר עצמו לא צויינה כלל הגבלת זמן."‏דוגמת אחרת לכך שמנהל הקדש מנצל את השיפוצים לעבודות השבחת קשורהבווקף משפחת אל-נשאשיבי.‏ מנהל ההקדש ניצל את הצורך בשיפוץ דירת תווקףברובע היהודי כדי להוסיף לה חדר,‏ לפתוח פתח נוסף ולבנות מדרגותושירותים בחלק של חדר אחר בהשקעה של 350 דינרים.‏ דירה בת ארבעה חדריםהפכה איפוא לשתי דירות נפרדות,‏ והכנסות תנכס תנוסף תגיעו ל־‎40‎ דינריםבשנה."‏ מנהל אותו הקדש העניק במקרח אחר לקופת ההקדש הלוואה לשםשיפוץ חדר ישן בדירת הווקף.‏ במהלך תשיפוץ תפך את החדר לדירה ובנהחומת הפרדה בינה לבין הנכס השכן בהשקעה של 153 דינרים.‏ התכנסותהצפויות מהדירה החדשה היו אמורות להיות כ־‎18‎ דינרים בשנח."‏מרבית ההיתרים לשינוי צביונם של נכסי תווקף ניתנו על ידי הקאדיםבמודע למען שיפור תנכסים ופיתוחם תכלכלי וכדי לתגדיל את משאבי הווקף.‏אחד ההיתרים הברורים ביותר בלשונם הוא ההיתר שניתן למנהל וקף אבושריף ב־‎1956‎‏,‏ להרוס חדר ומחסן ברובע היהודי ולבנות במקומם דירת שלושהחדרים בהשקעת של 225.2 דינרים מקופת תתקדש."‏ תגדילו לעשות בעניין זההמנהלים של וקף אבו מדין,‏ שחוא כאמור חקדש מוגרבי ציבורי:‏ חם ערכושינויים בנכסים,‏ שהיו מוחזקים על ידם אישית כבעלי זכות שימוש ומגוריםבעצמם כפי שראינו לעיל,‏ אך הם גם התירו לנהנים ולשוכרים אחרים שלנכסי הווקף להוסיף חדרים ונספחים לנכס הקיים בהשקעה עצמית,‏ בתשתתפותחלקית בלבד של תווקף או ללא תשתתפותו כלל,‏ הכל בהתאם לנסיבות וללחץמצד המחזיקים בנכס.‏ למשל,‏ אחד השוכרים של בית חשייך לווקף בשכונתחמוגרבים בנח חדר בחצר הבית בעלות של 140 דינרים.‏ המותוולים קיבלו אתהסכמת הקאדי להשתתף בהוצאות הריצוף בסך של 15 דינרים."‏ שוכר אחרהוסיף חדר על גג הבית של הווקף בעלות של 200 דינר,‏ מתוכם תשתתף הווקףבמימון בסך 50 דינרים."‏ במקרה אחר שינה השוכר צביונו של חדר בעלות92

386 דינר,‏ והווקף השתתף בסך 25 דינרים בהוצאה.‏ מנהל הווקף טען,‏שהשינוי חיוני לשמירת גוף הנכס.‏ 30 המותוולי של אותו הקדש קיבל במקרהאחר את אישורו של הקאדי להוסיף לדירת חווקף חדר נוסף,‏ מטבח ושירותיםבעלות של 314 דינרים,‏ מתוכם השתתף הווקף בסך 100 דינרים מהעלות."‏לאחר מכן ביקשה אימו של אותו מותוולי לחוסיף חדר על גג דירת הווקףשבה היא מתגוררת.‏ הווקף עצמו נשא ברבע מההוצאה שהוערכה ב-‏‎225‎ברוב המקרים הקשורים בווקף אבו מדין היו למעשה המחזיקיםבנכס נהנים,‏ שקיבלו את זכות תשימוש בנכסים ללא דמי שכירות כחלקמזכותם בהנאה.‏ בדרך כלל התגוררו בחם כל חייהם ואף הורישו זכותםלצאצאיתם.‏ משום כך תית לתם עניין לתשקיע בפיתוח תנכס.‏ תשתתפות תווקףבהוצאה היתח מעין חשקעח לטווח ארוך ‏(או לחילופין תגמול אישי מצדמנהלי הווקף).‏32דינרים.‏הוספת שיפורים ונכסים לווקף קייס חיתח שכיחת גם בהקדשות אחרים,‏משפחתיים בעיקר.‏ מנחל וקף משפחת קזאז למשל,‏ תפך מרפסת דירת וקף,‏ שבתתוא מתגורר,‏ לחדר,‏ במימון עצמי של 160 דינרים.‏ 33 שוכר של בית תשייךלווקף משפחת אל-אנצארי,‏ קיבל חיתר לחוסיף מטבח וגדר אבן לבית,‏ גם תיאבמימון עצמי.*‏לא נדירים היו תמקרים,‏ שבתם בוצעו עבודות פיתוח בנכסי וקף ללאקבלת היתר מראש מבית הדין השרעי.‏ המבצעים פנו וקיבלו את ההיתר שלתקאדי בדיעבד.‏ נראת שלא תית שום קושי בקבלת תיתר כזת.‏ את תשינוייםכבר לא ניתן חיח לחסיג לאחור,‏ ותקאדי גם לא נטת לתעניש את המבצעים אולהטיל עליהם את מימון העבודות שביצעו ללא אישור.‏ כך קרה ששוכר שלחנות וקף משפחת אל-סאפוטי חפר והוסיף לשטח הנכס ‏(שהיה במקורו 25מ״ר),‏ עוד 82 מ׳׳ר.‏ לדברי המותוולי תדבר נעשח על-ידי חשוכר ללא קבלתהסכמתו.‏ מאחר שתשינוי איננו ניתן להחזרה,‏ הוא ביקש להתיר את התוספת.‏תקאדי מינת ועדת בדיקה שמצאה,‏ כי החפירה לא הזיקה לנכס המקורי.‏ הואהתנת את ההיתר בכך שהשוכר ישפת את הווקף בגין כל נזק שיגרם בעתידכתוצאה מהחפירה."‏ בדומה לכך,‏ שוכר דירה מווקף אבו מדין הוסיף ובנהחדר בחצר תבית בתשקעת של 50 דינרים.‏ תקאדי נתן את ההיתר בדיעבדלחחזיר לשוכר את השקעתו,‏ כדי שהנכס יהיה לקניין הווקף.‏ חאפשרותשהשוכר שם כספו על קרן הצבי בכך שבנה ללא אישור לא עלתה כלל.‏ 36 במקרחאחר קיבלו חמותוולים של וקף משפחת אל-ח׳לילי,‏ היתר לשפץ דירת שלושהחדרים ולהוסיף לה חדרי ספח ‏(שירותים ומטבח),‏ בעלות של 354.3 דינרים.‏בפועל השקיעו חמותוולים סכום כפול,‏ משום שתוסיפו מרפסת ושיפוריםנוספים,‏ ותם קיבלו את אישור בית הדין לכך בדיעבד.‏ 37 הקאדי לא הענישאת המותוולים על שחרגו מתנאי ההיתר הראשון.‏ הוא אף הסתפק בעדים,‏ ולאמינת ועדת מומחים לבדיקת טיב השיפוצים.‏93כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל393במקרה אחר יזם המותוולי של ווקף שתיה הריסת בית ישן בן חמישהחדרים,‏ שלא היה מושכר כבר מספר שנים,‏ כדי לבנות במקומו פרוייקט דירותומשרדים.‏ זהו מפעל פיתוח מובחק,‏ חמאפיין אזור עירוני מתפתח.‏ חווקףאמור תית לבצע את תתריסת בעצמו,‏ אך הותר לו למכור את חומרי הבנייה,‏כך שלאחר ההריסה נשארו בידיו 230 דינרים.‏ לא ברור מהסג׳ל מה היה גודלההשקעה בפרוייקט הבנייה.'‏במקרים אחדים שינוי צביון הנכס ופיתוחו הכלכלי היו כרוכים בשינויייעודו המקורי.‏ גם שינוי זח מנוגד לעיקרון חשרעי של הווקף.‏ לדוגמה,‏תמותוולי של וקף משפחת אבו אל-פדל אל־עלמי,‏ קיבל תיתר לשנות אתייעודה של דירה ליד שער שכם ולחפכח לחנות.‏ מנהל הווקף פינת לשם כך אתהשוכרים וחסכים עם שוכר אחר,‏ כי ישקיע 90 דינרים בעבודה הדרושה עלחשבון דמי השכירות לתקופה של ארבע שנים,‏ שבתן יסתפק הווקף בדמישכירות של כ-‏‎30‎ דינרים בשנה.‏פיתוח נכסי וקף באמצעות שיעבוד הנכס למספר שניםאחת תשיטות חמקובלות לגיוס תון לשם פיתוח נכסי וקף בתקופת שלטון ירדןהיתה יוזמה ועידוד משקיעים,‏ על ידי מסירת הנכס לשימוש חמשקיע למספרשנים ללא תשלום דמי שכירות או תשלום דמי שכירות סמליים.‏ אורך התקופהנקבע בהתאם ליכולתו של המשקיע להחזיר לעצמו את התשקעת ולתפיק רווחסביר מהשקעתו.‏ בחלק מההסכמים נקבע,‏ כי בתום תקופת השימוש תהיה לשוכרזכות להאריך את התשכרת תמורת דמי שכירות ראויים.‏ המבנים שנבנו ופותחועל ידי המשקיע עברו בתוקף ההסכם לבעלות מלאה של הווקף.‏ כאמור,‏ על פידיני הווקף תשרעיים אסור לתשכיר נכס וקף עירוני ליותר מאשר שנה אתת,‏אלא אם הנכס הרוס וזקוק לשיפוץ חיוני.‏ אולם דומה שדיני הווקף נדחקוהצידה מפני תמציאות תכלכלית.‏אחד ממפעלי תפיתוח הגדולים ביותר של נכסי וקף בירושלים בתקופה זוהיו מפעלי הבנייה תגדולים של וקף שתיה במרכז רח׳ צלאח אל-דין.‏ הקדשזה ניהל בהמשכים שני מפעלי בנייה,‏ האחד מ-‏‎1957‎ והשני מ־‎1967‎ ואילך.‏הראשון קשור במגרש שעמד בשיממונו שנים רבות.‏ המותוולים קיבלו מהקאדיהיתר לבנות עליו שבע חנויות בשטח של כ-‏‎340‎ מ״ר,‏ בהשקעה של 3,740דינרים.‏ חלק מההשקעה אמור היה להיות ממומן מכספי תמורה של פעולתחליפין(אסתבדאל)‏ שבח מכרו המותוולים מגרש של 833 מ״ר באותו רחוב שנהקודם לכן במכרז,‏ * 0 והשאר היה מיועד להיות מושקע מפירות ההקדש."‏ההכנסות הצפויות מהחנויות חוערכו בכ-‏‎1,000‎ דינרים בשנח.‏ לאחר מכןקיבל המותוולי חיתר לתוסיף ולבנות עוד שלוש חנויות."‏ כעבור זמןתופיע תמותוולי בבית חדין וביקש לאשר לו לקחת הלוואה בסך 2,100דינרים לצורכי הבניית,‏ משום שעלויות תפיתוח עולות ב־‎30%‎ על חאומדן94

הראשון.‏ הוא ציין,‏ שעקב הבנייה תנוספת תגדלנה הכנסות הווקף הצפויותמ-‏‎1,000‎ ל-‏‎1,600‎ דינרים בשנה.‏ * 3 עקב מצבו הכספי של הווקף,‏ שמיצה אתיכולת קבלת חתלוואות לשם פיתוח,‏ מצאו המותוולים דרך שונח לפתח חלקהאחרת של תווקף באותו רחוב.‏ הם החליטו לשעבדה לתקופה של עשר שנים לשנימשקיעים,‏ שיבנו עליח חמש חנויות,‏ ותן ישובו לבעלות הווקף לאחר תקופתהשימוש.‏ דמי השכירות הצפויים מחחנויות נאמדו ב־‎700‎ דינרים בשנח.**‏ארבע שנים לאחר שקיבלו תיתר לבניית חחנויות פנו תמותוולים וביקשותיתר להוסיף ולבנות עוד 12 משרדים על גג חחנויות בשטח של 360 מ״רובהשקעה של ‎860‎‏,־‎4‎ דינרים.‏ המותוולים השיגו את תסכמת הנהנים להשקיעמפירות הווקף 2,000 דינר ולשעבד את תכנסות תשכירות בסך 850 דינריםבשנח לשוכרים ולקחת הלוואת של 2,010 דינרים.'*‏במאי 1967 הגיש המותוולי תוכניות בנייה על קרקע הווקף בשטח 4.65דונם.‏ תתוכנית כללת בניית 15 חנויות,‏ 9 מחסנים,‏ 31 משרדים,‏ בית מלוןשל 147 חדרים וכן 10 דירות גדולות על נספחיחן.‏ בשלב חראשון תתכווןלבצע בנייח של 12 חנויות ועוד 12 מחסנים במפלס חרחוב בחשקעח של22,148 דינרים.‏ מימון הבנייה נעשה מיתרות פירות ההקדש,‏ שהיו בבנק בסן12,037 דינרים,‏ והשאר משעבוד דמי השכירות לתקופת מסויימת ‏(לאמוגבלת),‏ ומתלוואת אם יתעורר צורך.‏ ‏(לפי האומדן תיתה צפויה הכנסה של120 דינרים מכל מחסן וכ־‎500‎ דינרים לפחות מכל חנות).‏ בבקשת צייןתמותוולי כי הקרקע נמצאת באזור פיתוח מבחינה תיירותית ומסחרית,‏ וערכהעולת מיום ליום.‏ * 6 בשנת 1985 קיבלו תמותוולים הלוואה של 20,000דינרים לצורך בניית מבנים חדשים על הקרקע בהשקעה של 33,000 דינרים.‏תמותוולי הודיע,‏ כי הוא מוכן להלוות בעצמו לווקף 10,000 דינרים ללאריבית כדי להחזיר תלוואת בריבית.‏ כן התחייב לכסות חחוב מפירות הנכסיםהחדשים באופן שלא יפגע בהנאה של תנתנים מתנכסים חאחרים.‏ * 7דוגמאות אחרות לפיתוח נכסי וקף בשיטה זו:‏מנתל וקף משפחת אל-אנצארי העמיד לרשות אדם חצר בית בשטח 30 מ״רלתקופה של 11 שנת,‏ על מנת שיבנח בח דירת חדר וישלם לחקדש דמי שכירותשנתיים של 22.6 דינרים.‏ על פי ההסכם בין הצדדים,‏ בתום התקופה תאמורתיחיח חחקדש בעלים של מחצית הדירה שנבנתה."‏ בנו של שוכר מוגן תגיעקודם לחסכמת עם מותוולי,‏ כי יבנת על גג בית וקף אל-אנצארי דירת חדרמבלי לקבל תיתר חקאדי.‏ שש שנים לאחר מכן ביקש תמותוולי חחדש היתרשיאפשר לשוכר לכסות בתוך שמונה שנים את השקעתו בפרוייקט בסך 480דינרים ¡ הוא ציין שבתום תתקופה ישלם השוכר שכ״ד ראוי.‏ * 9מקרה דומה היה לגבי בית של וקף משפחת אל-ח׳אלדי.‏ מנהל ההקדש הסכיםעם שוכר חבית כי ישקיע 100 דינר בבניית חנות בחצר הבית תמורת זכות95כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל50שימוש בחנות לחמש שנים.‏ תפעולת נעשתה ללא קבלת אישורו של בית הדיןתשרעי.‏ כעבור שנתיים פנה המותוולי חחדש לקאדי וקיבל את אישורובדיעבד,‏ תוך תסכמת כי בתום חמש תשנים תינתן לשוכר זכות ראשונת לשכוראת החנות.‏גם המותוולי של וקף סאפוטי ביקש מהקאדי להתיר לו להשקיע 611דינרים מהונו העצמי בבניית דירת שלושח חדרים על בית של הווקף.‏ הפנייהלקבלת התיתר נעשתה אחרי שתעבודות כבר היו בעיצומן ואחרי השקעה של 230דינרים.‏ חמותוולי ציין בפנייתו,‏ כי חלק מהנהנים הסכים לפעולה,‏ וכי לאתהיה לבנייה השפעה על חלקם של הנהנים בהנאה,‏ וכן שההלוואה שתוא נותןלווקף תיא ללא ריבית."‏המותוולים של וקף ענבוסי חחכירו שלוש חלקות ברח׳ צלאח אל-דין ליזםעל מנת שיבנח על אחת מהן,‏ אשר עליה היתת קומת חנויות,‏ קומה נוספת של15 חנויות.‏ על שתי חחלקות חאחרות בנו 8 חנויות ו-‏‎16‎ משרדים כוללנספחים.‏ היזם שזכה במכרז קיבל בתמורה זכות שימוש בכל חנכסים לתשעשנים,‏ שבמתלכן שילם לווקף דמי שכירות סמליים של 50 דינרים בשנה.‏הפרוייקט תואר כפרוייקט חיוני לווקף,‏ שיביא לו בעתיד הכנסות גדולותמאוד.‏ מובן,‏ שבתום תקופת השכירות עברו תנכסים בשלמות לווקף."‏פיתוח קרקעות וקף באמצעות ההכרות לתקופה ארובהאחת השיטות שפותחו באסלאם לטיפול בנכסי וקף תרוסים תיתח שיטת חחכירחלתקופת ארוכת.‏ זאת משום שלווקף אין בדרך כלל משאבים עצמיים לשיפוץנכסיו.‏ פסקי ההלכה של המשפטנים באסלאם מתירים העברת נכסי וקף באמצעותחכירה בשיטות שונות,‏ כנראה שיטות מנהגיות שהיו קיימות באזורים שונים,‏וקיבלו גושפנקא הלכתית.‏ החכרה מותרת רק אם התמלאו תנאים מסויימיםנכס בנוי - על מנת שיותר למסרו בחכירה לתקופההנכס והחקדש.‏ לגבי ‏(חכר)‏ צריך להיות חרוס לחלוטין,‏ איננו מניב כלל,‏ ואם לא ישוקם,‏ארוכה כל אפשרות של הפקת תועלת ממנו.‏ אס הנכס הוא קרקע חקלאית,‏תאבד ניתןולא ההוצאות,‏ מן יותר מניבות שאינן באופן פחתו שתכנסותיה לתקופה ארוכה מהרגילה לצורך פיתוחת,‏ וגם לא ניתן למסרתלהשכירה באריסות תמורת חלק מסויים מהיבול ‏(מזארעה)‏ - רק אז מותר למסרה בחכר.‏משהובאת בפני חקאדי בקשח לחחכרת נכס וקף,‏ עליו לוודא את מצבו תפיסישל הנכס ואת העובדה שכל האפשרויות האחרות:‏ שיפוץ מכספי הווקף,‏ נטילתהלוואה לשם שיפוץ,‏ השכרה ארוכת בתשלום מראש,‏ אריסות ‏(במקרה של קרקע),‏חליפין ‏(אסתבדאל,‏ במקרה של מבנה),‏ אינן מעשיות."‏96

כבר בתקופת תמנדט תתברר,‏ ששיטות החכירה המסורתיות מסוג חכר,‏אג׳ארתין ומקאסעה תולכות ונעלמות,‏ ואת מקומן תפסת שיטת חכירה אזרחיתמודרנית יותר,‏ שנועדה לאפשר פיתוח קרקעות וקף ‏(חקלאיות בעיקר),‏ שלאהיו מנוצלות,‏ ושללא ההחכרה לא יכול היה מנהל ההקדש להפיק מהן תועלת.‏יתרה מזו,‏ בדרך כלל תוטלו על קרקעות לא מנוצלות מיסים כבדים.*‏5נסיבותיתן של פעולות חחחכרת בתקופת תמנדט,‏ שרובן נעשת ביוזמת ועלידי הממ״ע,‏ מצביעות על כך שמטרת ההחכרה חיתה להביא לניצולן של קרקעותפנויות ובלתי מנוצלות ולמשוך משקיעים,‏ שישקיעו בפיתוחן של אותןקרקעות,‏ שלווקף לא היה עניין להשקיע בהן.‏חמקרח חיחיד בתקופח שבין 1990-1948, שבו חוחכר מבנת וקף לתקופתארוכת,‏ תוא יוצא דופן בנסיבותיו.‏ מדובר במבנה צמוד להר הבית,‏ השייךלווקף משפחת ח׳טיב.‏ המבנה היה במצב ירוד,‏ ולהקדש לא הית כסף לשפצו.‏מחלקת תתקדשות ניצלה ככל הנראה את התזדמנות ומימנח בשנת 1984 אתשיפוצו.‏ בתמורה הגיעה להסכם עם מנהל ההקדש חמשפחתי,‏ כי המבנה יעמודלרשותה בחכירת לתקופה ארוכה,‏ כאשר בעשר השנים הראשונות תיא תשלםלחקדש דמי חכירח סמליים של 100 דינרים בשנח,‏ ולאחריהן ישולמו דמישכירות ראויים.‏ קודם לאישורו של הקאדי ניתנה תסכמת ועדת מיוחדת שלמחלקת ההקדשות לשיפוצי חקדשות משפחתיים - ועדח חדשה שהוקמת אחרי55 1967. לממ״ע היה עניין לחחזיק במבנה בגלל קרבתו לתר תבית,‏ והיאפעלה בנושא זה משיקולים ציבוריים,‏ לא משיקולים כלכליים.‏שאר פעולות חחחכרה בשטח שיפוטו של בית הדין השרעי בירושלים נוגעותבנכסי קרקע.‏ חלק מהפעולות עוסקות בקרקעות וקף,‏ שאינן בתחומי ירושליםהעיר,‏ אך מצאנו לנכון להביאן כאן כדי לחמחיש את חפער בין התיאוריהחמשפטית ותפרקטיקת תיומיומית.‏ בשנת 1950 חחכיר מאמור אל-אוקאף‏(הממונה חמחוזי מטעם משרד חתקדשות),‏ כ־‎300‎ דונם קרקע חקלאית סביבבריכות שלמה לשני אחים ממשפחת ברכאת,‏ לתקופה ארוכה של 36 שנים.‏בתתחשב בשטח חקרקע דמי חחכירת תשנתיים היו נמוכים:‏ 75 דינרים בתריסרהשנים הראשונות,‏ 125 בתריסר השנים שאחריהן ו-‏‎200‎ דינרים עד סיוםתתקופה.‏ הקרקע,‏ נשוא החכירה,‏ לא חיתת מנוצלת,‏ ומטרת מחלקת ההקדשותתיתה להביא לניצולה ולפיתוחה.‏ לשם כך הותנה עם החוכרים,‏ כי ישקיעובפיתוחה ב־‎24‎ השנים הראשונות סכום של 10,000 דינרים.‏ התועלת הכלכליתשתצמח להקדש היתה עילה מספקת לקאדי לאשר את פעולת ההעברה.‏ יחד עםזאת,‏ הקאדי הגביל את החוכרים ואסר עליהם להשתמש בנכס ״בצורה הנוגדתאת עקרונות השריעה והנורמה תציבורית״.‏ 56 עסקת כזו לא ניתן היה לצפותבהקדש משפחתי.‏ רק מחלקת תתקדשות,‏ שתיא מעין רשות ממלכתית,‏ יכולת לתתדעתת על פיתוח,‏ שתתועלת תממשית ממנו לווקף תהיח רק בטווח הארוך,‏ אךתתועלת למשק הלאומי הנובעת מהפיתוח היא מיידית.‏ עסקת זו דומת במחותת97כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללעסקאות אחרות של הממ״ע בתקופת המנדט."‏ עסקות אלת חיו במתכונת שלחסכמי חכירח אזרחיים,‏ שנועדו לנצל קרקעות ולפתחן ובו בזמן גם לשמורעליהן במסגרת המאבק הלאומי על הקרקע בארץ ישראל.‏ מבחינת שרעית תסתפקותקאדים באימות תתועלת שתצמח לווקף מכך שבתום תקופת חחכירה יהיוהנכסים שיפותחו על הקרקע לקניין הווקף.‏ דמי חחכירח חיו סמליים,‏ ועלכן התועלת הממשית להקדש תיתה זעומה.‏ הרווח היחיד כמעט של הווקף הואהשתחררותו מתשלום מיסי חקרקע.‏ מחלקת התקדשות תתנתה בהסכמי החכירה אתסוג הפיתוח ואת דרך ניצולו של הנכס על ידי חחוכר תוך קביעת לוח זמניםמדוקדק לפיתוח.‏ אי-עמידתו של חחוכר בתנאים אלה יכולה היתה לשמש עילהלהפרת ההסכם.‏במקרים אחדים היתת פעולת מסירת הקרקע בחכירה כרוכה גם בשינויייעודה.‏ כאמור,‏ שינוי ייעודו של הנכס אסור על פי השריעח.‏ אחד הנכסים,‏שהנתלת הווקף למדה להפכם לנכס כלכלי מכניס,‏ הוא קרקעות של בתי-קברות,‏שכבר לא חיו פעילים.‏ כך למשל,‏ תחכיר מאמור אל־אוקאף שטח בית-קברות שללמעלה מ־‎14‎ דונמים ביריחו לעיריית יריחו,‏ לתקופת של 10 שנים עם זכותתארכת,‏ על מנת לבנות במקום שוק עירוני.‏ בהיתר בית הדין השרעי נאמר כימאחר שבית תקברות כבר איננו פעיל 30 שנה ניתן לנצלו למטרות אחרות.‏בין תנאי ההסכם נקבע,‏ כי בתום תקופת חחכירה יהיה כל מח שייבנח עלהקרקע לרכוש הווקף,‏ אם כי העיריית תוכל לשוב ולחכור את הנכס תמורתדמי חכירה ראויים.‏ דמי חחכירה לשש השנים תראשונות היו 100 דינריםבשנה,‏ ולארבע השנים שאחריהן - 130 דינרים.‏ העירייה לא התחייבה לפיתוחספציפי או להשקעה,‏ בסכום כלשהו,‏ פרט להתחייבות לגדר ולשמור חלק מביתתקברות חסמוך,‏ ו־‎1.25‎ דונם משטח בית תקברות,‏ שהיו מוחכרים עוד מתקופתהמנךט לחברת תדלק ״של׳׳ לשימוש כתחנת דלק."‏ בתיתר אחר חוחכרו שלושתדונמים נוספים של אותו בית־קברות לתקופה של 15 שנים לאיש עסקים,‏במטרה להקים עליהם עשר חנויות בהשקעה של 6,000 דינרים תוך שנתייםמתחילת החכירה.‏ החוכר ‏(חאג׳ ג׳ודת אל-חלבי)‏ לא חויב בתשלום דמי חכירהכלל,‏ אך תותנה עמו,‏ כי בתום תקופת החכירה יהיו חחנויות רכוש תווקף.‏שימוש בבתי־קברות בירושלים לשם פיתוח נכסי וקף היה מקובל כברבתקופת המנדט.‏ בתקופת השלטון הירדני המשיכו הממ״ע והממשלח תירדניתבמדיניות זו.‏ בשנת 1953 קיבל מאמור אל-אוקאף היתר מבית הדין השרעילחחכיר לתקופת של שמונח שנים שטח של בית תקברות אל-גזאת אל־מג׳אהדיןמול שער שכם בירושלים.‏ החוכרת היתת אגודת האחים המוסלמים,‏ וחיאהתחייבה להשקיע בנכס מכספי תאגודת ולבנות על תקרקע בתוך שנה שנימבנים,‏ שבכל אחד מחם שלוש חנויות בקומת המסד,‏ ומעליהן קומה נוספת שלאולם תרצאות בהתאם לתוכניות ומפרט שצורפו לבקשה.‏ החוכרים שילמו דמישכירות של 40 דינרים בשנה עבור כל חנות שבנייתה נסתיימת.‏ על פיההסכם,‏ יעברו תמבנים לבעלות מלאה של הווקף בתום תקופת החכירה,‏ אך98

6360חחוכרים יוכלו לחמשיך ולחכור רק את קומת האולמות והמשרדים בדמי חכירהשל 60 דינרים בשנה.‏ מחלקת התקדשות שמרה לעצמה גם את תזכות להמשיךבהשבחת הנכס על ידי בניית קומה נוספת על המבנים בתוך תקופת חחכירה,‏וכן בנייה נוספת ברצועה של שישה מטרים לאורך החלקה הצמודה לכבישחחוכרים התחייבו גם לגדר את תקרקע בתוך שלוש שנים מתחילתחראשי.‏ הושכרה על ידיהחנויות קומת בגדר אבן בגובת 1.5 מטרים."‏ החכירת הווקף למרפאה,‏ שחופעלת על ידי אגודת אל-מקאצד אל־ח׳יריוז.‏ כעבור מספרשנים,‏ בשנת 1962, ביקשה אגודת חאחים המוסלמים לבנות על גג המבנה קומהנוספת,‏ שתשמש מרפאת עיניים לעניים מוסלמיים.‏ הסכם חחכירה ל-‏‎14‎ שניםעוכב על ידי ממלא מקום קאדי אל-קדאת,‏ משום שמחלקת ההקדשות התכוונההמסחריולהחזירן לייעודן לבטל את חחכרת חחנויות,‏ ששימשו כמרפאה,‏ תמקורי.‏בית חעלמין תזת בשכונת באב אל-סאחרח תית עתודת קרקע מבטיחת מאודשל מחלקת התקדשות,‏ אם לשפוט על פי תעסקות ופעולות הפיתוח שנערכובשטחו.‏ עוד בחודש מאי 1950 חתמה המועצה המוסלמית,‏ שתיתה עדיין קיימתאז,‏ על חוזה לבנייה של 10 חנויות על חלק משטח בית חעלמין ברחוב צלאחאל-דין."‏ חלקח אחרת של בית הקברות בשטח של 1,276 מ״ר בפינת רח׳ צלאחאל־דין ודרך יריחו,‏ מול בניין הדואר,‏ הוחכרה אף היא על ידי מחלקתההקדשות ל-‏‎12‎ שנה לשני יזמים,‏ אשר בנו עליה 18 חנויות וקומת משרדיםובח 33 חדרים,‏ בהשקעת כוללת של 18,700 דינרים.‏ בהסכם מיום 1.4.56 עםתווקף תתחייבו חחוכרים לסלק אדמה עד לגובה הרחוב ולבנות גדר אבןבגבול חחלקת עם בית העלמין.‏ חם תתחייבו עוד להשלים תוך שנה את בנייתהקומת תראשונת,‏ ותוך שלוש שנים - את הקומה חשנייח,‏ אשר יעברו בשלמותלבעלות תווקף בתום תקופת החכירה."‏ יצויין,‏ שהווקף פרסם על כךמכרז בעיתונות,‏ ודחת תצעות של יזמים אחרים,‏ שתיו בעלות ערך כלכלימופחת.‏הבנייה בבית העלמין בבאב אל-סאהרה היתה כה כדאית מבחינה כלכלית,‏עד שמחלקת ההקדשות לא נרתעת מתזזת קברים,‏ ואפילו קברים של אישיםחשובים,‏ שנקברו זח מכבר,‏ כדי לממש פיתוח על קרקע זו.‏ כך נעשח לצורךבניית בניין הווקף ברחוב צלאח אל-דין,‏ המשמש כיוס משרדי בית הדיןהשרעי.‏ מחלקת תתקדשות תכננה וביצעה פרוייקט של שתי קומות על שטח של210 מ״ר:‏ בקומה הראשונה ארבע חנויות ומעליה תשעה חדרי משרד.‏ כך גםלגבי הבניין,‏ שנבנה צפונה לו,‏ על-ידי מחלקת התקדשות בהשקעה עצמית ולאממקורות חיצוניים.‏ לאחר שהוזזו מספר קברים,‏ התברר במהלך הבנייה,‏ שישצורך להזיז עוד קברים לצורך העברת קו ביוב לפי דרישת תעיריית.‏ תקאדיתראשי ברבת-עמון ניסה להגיע להסכם עם ראש העירייה,‏ אך כנראה ללאתועיל.‏ מעניין לתביא במלואו את מכתבו של המפקח תכללי של התקדשות99כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלבירושלים,‏ חסן אל-דג׳אני,‏ מיום 26.7.61, אל ממלא מקום הקאדי הראשי:‏מחלקת ההקדשות התכוונה מזח מספר שנים לבנות קומת חנויות בחלקהמזרחי של בית העלמין המוסלמי באב אל-סאהרה בירושלים,‏ בגלל הביקושהרב שיהיה להשכרה של חנויות כאלה,‏ אשר לאחר הקמתן יהיו בלב המרכזהמסחרי.‏ לאור זאת,‏ מחלקת ההקדשות פועלת מזה שנה שלמה להעברת קבריםמשולי רחוב צלאח אל-דין אל התל המערבי של בית העלמין.‏ אולם אתהשלמת הפרוייקט מעכב קיומם של מספר קברים,‏ שהעברתם התעכבה,‏ ובראשםקברו של עבדאללה מח׳לץ,‏ אחד ממנהלי האוקאף בתקופת המנדט,‏ ולדעתי,‏העברת הקברים הללו והכנת הקרקע לבנייה תארך כשלושה שבועות שלעבודה ממושכת.‏ השכנים של חלקת הווקף מצד צפון,‏ משפחת שתיה,‏ הקדימואת מחלקת ההקדשות בהפקת תועלת מהקרקע שלהם והס הקימו עליה חנויותנאות מאוד,‏ ומעליהן בנו דירות ומשרדים,‏ שהושכרו לבנק קהיר עמאןולאחרים,‏ ונוצר ביקוש רב ותחרות להשכרתן,‏ כך שדמי השכירות של חנותאחת עלו ליותר מארבע מאות דינרים.‏ בדברים אלה כוונתי להצביע עלערך קרקע הווקף ומיקומה.‏ זוהי הזדמנות טובה,‏ שיש בה תועלת רבהלמחלקת ההקדשות,‏ אם תצליח לבנות על חלק זה של בית העלמין.‏ השטחהפנוי הנמצא היום בין בית הדין השרעי לבין בניין יוסף אל-נג׳אר,‏שהוקם אף הוא על קרקע הווקף,‏ מאפשר לבנות 13 חנויות,‏ ואנו נשתדלשכל חנות תהיה בשטח 14-12 מ״ר,‏ כך שגג החנויות יתאים למשרדיםשייבנו מעליהם.‏ לדעתי,‏ בנייח זו,‏ לאחר שתושלם ותושכר,‏ תכניסלמחלקת ההקדשות דמי שכירות שיכסו בתוך חמש שנים בלבד את כלההוצאות של הווקף על הבנייה.‏ אני מציב פרוייקט זה בראש תוכניותהפיתוח,‏ יש גם מספר פרוייקטים אחרים בעלי ערך,‏ שאפשר לבדקםולהציגם בפניך ובפני מועצת ההקדשות הנכבדה,‏ אם תבקשו זאת ממני.‏6יש להדגיש,‏ כי היוזמה היתה מקומית ולא הונחתת מרבת־עמון.‏ המכתבנשלח יומיים לאחר שממלא מקום תקאדי תראשי ביקר בשטח בלווייתו של חסןאל-דג׳אני.*‏שני מבנים נוספים נבנו באותו חרחוב על ידי מחלקת תתקדשות,‏ בדרך שלהשכרח מראש לחמש שנים לוועדה לשיפוץ מסגד אל-אקצא וכיפת הסלע.‏ הקאדיתראשי תירדני,‏ שהית גם ראש ועדת תשיפוצים ששכרת את תמבנים,‏ כתב לראשמועצת התקדשות העליונת בשנת 1957, כי ועדתו מוכנה לתלוות לווקף15,000 דינרים כמקדמה לבניית משרדים חדשים עבור ועדת השיפוצים.‏ לפיתתוכניות בנתה מחלקת תתקדשות שני מבנים:‏ האחד על שטח של 500 מ״רוהשני על שטח של 250 מ״ר.‏ בראשון תיו שמונת דירות של ארבעח חדרים כלאחת,‏ ובשני - 12 חדרי משרדים על נספחיהם.‏ בתום חמש שנים אמורה ועדת100

השיפוצים לחחזיר את הנכסים לווקף כשהם פנויים.‏ 65 גם לשכת המסחר ברחובהארון אל־רשיד נבנתת בשנת 1963 על קרקע בית־קברות אל־גזאת.‏6667מבנח אחר של הווקף,‏ שנבנת אף תוא על קרקע בית העלמין הוא בנייןהתחנה המרכזית מול שער שכם.‏ שטח תתחנת תמרכזית חוחכר בשנת 1953 על1967ידי מחלקת תתקדשות לעיריית ירושלים לתקופה של 30 שנים.‏ בשנת בחשקעח של 8,000 דינריםנוספת עליו תעיריית קומת משרדים תוסיפת בתמורה לחכירת חחנויות ל-‏‎17‎ שנים,‏ שבתומן יחזרו תמשרדים לרשות תווקף.‏השתתף גם קאדיתפרוייקט,‏ בישיבה עם ראש העירייה,‏ שבת אושר ירושלים.‏גם בניין תדואר בפינת רחוב צלאח אל-דין הוקם על ידי מחלקת ההקדשותבתשקעת עצמית.‏ לאחר שתושלמת בניית חקומח חראשונת,‏ בנתח מחלקת תתקדשותחדרים נוספים מעלית ותשכירת אותם לממשלח.‏ בניין חדואר וחחדרים שמעליוהושכרו לממשלה הירדנית בשנת 1957 תמורת 2,540 דינרים.‏68החוש המסחרי של מהלקת ההקדשות לא הסתכם בייזום מפעלי בנייה.‏ גםעבור מתן אישור להציב על בניין הווקף שלט פרסום מואר,‏ ששימש את הבנקתעות׳מאני,‏ גבה הווקף דמי שכירות בסך 50 דינרים לשנה.‏69במקרח אחר החכירה מחלקת ההקדשות למשרד החינוך הירדני כשמונה דונםבשיח׳ ג׳ראח לתקופת של 30 שנים לצורך בניית בית-ספר תיכון ‏(ע׳׳שעבדאללח בן אל-חוסין).‏ על פי תתסכם,‏ ישלם משרד חחינוך למחלקת תתקדשותסך 150 דינרים בשנה ובתום תקופת החכירה חשוכר זכאי לבקש הארכתהחכירה בדמי חכירה ראויים.‏ 70 אין ספק שבפני הווקף עמדו אפשרויותטובות יותר לניצול כלכלי של קרקע זאת ואפילו בטווח הקצר.‏ אולם נראהששליטתת של תממשלת תירדנית במחלקת התקדשות גרמת לתעדפת שיקוליםציבוריים בעסקה זו על פני שיקולים כלכליים.‏בתיתר אחר נאלץ תקאדי לאשר בדיעבד תסכם בין מותוולי וקף מסגד אל-‏עומרי לבין יזם,‏ שבנת בית על חלקת הווקף ברובע היהודי,‏ בעלות של2,650 דינרים,‏ וזאת ־ בתמורה לחכירתח ל־‎29‎ שנים בדמי חכירת סמליים.‏בתום תתקופת יעבור תבית לבעלות מלאה של הווקף.‏ 71 באמצעות אישורהפעולת בדיעבד נתן תקאדי גושפנקא לעקיפת בית הדין תשרעי מבלי לנקוטצעדים נגד תמותוולי,‏ שלא פנה לבקש את האישור בזמן.‏המותוולי של אותו הווקף חחכיר גם קרקע עירונית ברובע היהודילתקופה של 29 שנים.‏ חחוכר בנה על הקרקע בית של חמישה חדרים ללא היתר,‏והשקיע 2,000 דינרים.‏ לדברי מנהל ההקדש,‏ תוא תגיע עמו לתסכם,‏ כי101כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל7677החוכר ישלם להקדש דמי חכירה סמליים של שני דינרים בשנה,‏ בתנאי שהנכסיעבור לבעלות תווקף בתום תקופת חחכירח."‏חליפין ומכירת נכסי וקף לשם פיתוח כלכליחמכניזם חראשון,‏ שפותח על ידי משפטנים מוסלמיים כדי לתתגבר על מגבלותשיטת הווקף והקיפאון הכלכלי של נכסיו,‏ הוא פעולת חליפין - אסתבדאל.‏שיטת תאסתבדאל קובעת,‏ כי צריכים לחתקיים מספר תנאים חכרחיים שתםעילות משפטיות לחחלפת נכס וקף בנכס חלופי.‏ תעילת ‏(מסוגה)‏ תמרכזית היאעילת חחכרח ‏(דרורה).‏ חחכרח מוגדר כמצב שבו תנכס תרוס לגמרי,‏ מט לנפולאו חרוס ברובו וחדל לחניב לחלוטין,‏ או במקרת של קרקע - שהכנסותיהפחתו,.‏ ואין תן יכולות עוד לכסות את תוצאותיח ‏(מיסיס,‏ גבייהוכיו״ב)."‏ בצד עילת חחכרח,‏ לא יאשר תקאדי פעולת אסתבדאל,‏ אלא אםתוכח לו,‏ כי תצמח לווקף תועלת ‏(מנפעה,‏ מצלחה)‏ מתפעולת.‏ כלומר,‏תאסתבדאל מותנת בקיומם של שני תנאים יסודיים:‏ חכרח מצד אחד ותועלתמצד שני.*‏ 7 בפעולת חליפין רגילת ‏(נכס תמורת נכס),‏ אסור שהנכס חמחליףיחיח במיקום נחות מבחינת תמוניטין שלו מחנכס חמוחלף."‏ פעולתהאסתבדאל קיבלה במשפט המוסלמי פיתוח נוסף,‏ שתפך לפעולת מכירת לכלדבר,‏ שבה נכס חווקף איננו מוחלף בנכס,‏ אלא נמכר בכסף אשר מושקע כעבורזמן ברכישת נכס חדש לווקף.‏ צורה זו של אסתבדאל נקראת בספרות תמשפטיתחמאוחרת יותר אסתבדאל באל־ נקוד או אסתכדאל באל־דראהם ‏(חליפיןבדירתמים או בכסף).‏ פעולת מכירת זו תיתת שכיחת בארץ ישראל בתקופתהמנדט.‏ בתקופת תירדנית כבר תיתת מסורת של תיתרים לאסתבדאל אולמכירת נכסי וקף על פי תמכניזם של אסתבדאל רק על סמך תועלת שתצמחלתקדש מפעולת חחליפין או תמכירת.‏ נמצאת חנוסחת שאפשרת לתתגבר עלתמגבלות תמסורתיות של תווקף,‏ שתיו עלולות לדון את תווקף לקיפאוןכלכלי.‏ באיזו מידה נעשה שימוש במכניזם זת מאז 1948 ועד תיוםו• פעולת חליפין רגילהאיפיינח לא רק תקדשותפיתוח לצורכי נכסי וקף או חחלפתם מכירת משפחתיים.‏ גם מחלקת התקדשות נעזרח במכניזם זח כדי לתתאים את ניהולתנכסים לתנאי תכלכלת תמתפתחים.‏ כך למשל,‏ חחליפח מחלקת תתקדשות חלקתאדמה,‏ שהיתת לח בשטח חמסחרי של רח׳ צלאח אל-דין,‏ בחלקת שכנת.‏ העילהלחליפין היתה העובדה,‏ שחלקת הווקף תיתה צרה וארוכה ולא התאימה לבנייהולפיתוח.‏ החלקת שמחלקת תתקדשות רכשה בפעולת חחליפין מאפשרת,‏ כלשוןדינריםכ-‏‎400‎ לווקף שיכניסו חנויות,‏ עליח לבנות תתיתר של תקאדי,‏ בשנת.‏102

• מכירה והשקעת התמורה בנכס חלופינסיבות מכירה של נכס חשייך לווקף משפחת אל-אמאם היו כאלה:‏ הווקף מכרחלק מזערי שהית לו בנכס,‏ אשר לא תניב תכנסות רבות,‏ תמורת 302.4דינרים.‏ חכסף חושקע חמישח חודשים אחר כך ברכישת שתי חנויות לווקףבמחיר 229 דינרים,‏ אשר חכניסו יחדיו כ־‎15‎ דינרים בשנה.‏ ,7 אין כל ספקשתווקף תעדיף שני נכסים בבעלות מלאה מאשר חלק מזערי בנכס אחר שעליואין לו שליטה.‏ רוכש חלקו של חווקף חיח לא אחר מאשר תשותף בעל שארחחלקים בנכס המקורי,‏ אשר היה אף הוא מעוניין בשליטה מלאה,‏ שתאפשר לוחופש פעולח בנכס.‏היתרים של בית הדין תשרעי לאסתבדאל אפשרו גם פעולות מכירה של נכסיוקף לצורכי פיתוח כלכלי.‏ טרם קבלת תיתר תקאדי תית מתפרסם בעיתונותמכרז למכירת חנכס מטעם מנחלי חחקדש.‏ בדרך זו מכרו מנחלי וקףאל־ענבוסי קרקע בשטח של 4,249 דונם בבאב אל-סאתרת לבעלי עיתוןאל״ג׳האד,‏ כדי שיבנו עליו את בניין תעיתון.'‏ נראת שתמכירת לעיתון לאהושלמה,‏ משוס שכעבור שנה ממתן תתיתר ביקשו מנהלי ההקדש תיתר לבנות עלשלושת החלקות שמונת חנויות ו-‏‎14‎ משרדים.‏ 80 חלקות אלה היו תפוסות על־ידי סוחר עצים בשכירות מוגנת,‏ ומנהל ההקדש ביקש מתקאדי לאשר לו לשלםלמחזיק פיצויים בסך 200 דינרים מקופת הווקף כדי לפנותו.‏• הסגת גבול והפקעה7אחד תתנאים,‏ שבתם מותר למכור נכסי וקף,‏ הוא אם פלשו זרים לנכס ההקדשומחזיקים בו.‏ 81 בנסיבות אלת,‏ לעיתים מוטב לתגיע לפשרח עם מסיגי חגבולמאשר לתתדיין שנים על גבי שנים בבתי משפט,‏ כאשר לא תמיד יש לווקףחוכחות פוזיטיביות לבעלות בנכסים ותוצאות המשפט אינן מובטחות.‏ מקרחאחד כזח לפחות תית בירושלים בתקופת הירדנית.‏ לווקף אל־זאויהאל-פה׳ריה היה שטח קרקע של למעלח מ-‏‎15‎ דונמים בכפר סילואן.‏ עשריםוחמישה תושבי הכפר פלשו וחחזיקו בקרקע שנים לא מעטות,‏ כנראה כתוצאהמחזנחה מצד מנהלי הווקף,‏ שלא דאגו לעשות שימוש בקרקע ולנצלה,‏ אולחילופין לגדרת או לשמור עלית.‏ כתוצאה מכך אישר בית הדין השרעי למנחלההקדש להגיע לפשרה עם מסיגי הגבול,‏ שבעקבותיה מכר להם תווקף את חקרקעבעלות נמוכה של עשירית הדינר לדונם.‏ התסכם קיבל תוקף משפטי שרעי שלאסתבדאל.‏ 82 במקרה אחר בנה אדם,‏ שרכש חלקה של וקף משפחת אבו ג׳בנה עודבשנת 1928, בית על שטח הווקף.‏ הבית היה גדול ב-‏‎100‎ מ״ר מהשטח שנרכש.‏תמותוולי תחדש תבע את תקונת בבית משפט אזרחי והגיע עמו לפשרה,‏ שקיבלתתוקף של פסק־דין אזרחי,‏ לפיה על הקונה לשלם לווקף תמורת כספית לשטחהנוסף,‏ שיעבור לבעלותו באותם ערכים של המכירה המקורית.‏ תקאדי הכירבפסק הדין חאזרחי ונתן לו תוקף של החלטה שרעית."‏103כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלתיתרים דומים למכירת או לפעולת חליפין של נכסי וקף נובעים,‏בנסיבות של חקיקת מודרנית,‏ מתצורך של רשויות ממלכתיות ומוניציפליותלחפקיע שטחים לצורכי פיתוח לטובת כלל תציבור.‏ לדוגמת,‏ תעיריית הפקיעתבתקופת הירדנית חלק מקרקע וקף אל-ח׳לילי בשטח של 3.315 דונם בואדיג׳וז לשם תקמת שוק עירוני.‏ מנתלי תווקף ניצלו תפקעת חלק מחחלקת כדילקבל אישור למכור לעירייה את יתרת הקרקע,‏ תמורת אותו מחיר שנקבעלפיצויי הפקעה,‏ כלומר חצי דינר למ״ר.‏ תנימוק לבקשת תתיתר היהשהעירייה הקימה על החלקת מערכת ביוב,‏ ואין היא מתירה בנייה באזור זה.‏הפעולה כולת קיבלת גושפנקא שרעית של אסתבדאל ותתמורת תכספית (48,425דינרים),‏ הופקדה בקופת תיתומים בבית-הדין תשרעי על מנת להשקיעה בנכסוקף חלופי בפיקוח חקאדי.‏ מאוחר יותר רכש מנתל תווקף בסכום תתמורה ביתבן ארבע קומות ברחוב מסחרי ‏(פורת סעיד),‏ בעלות של 29,000 דינרים‏(שתכנסותיו נאמדו ב-‏‎2,485‎ דינרים בשנה),‏ ועוד שש חנויות ותשעה משרדיםבהשקעה של 9,200 דינרים ‏(שהכנסותיתם נאמדו ב־‎2,000‎ דינרים בשנה),‏ושטח של 330 מ״ר באזור מסחרי טוב בבאב אל-סאהרה בהשקעה של 9,900מקרה זה מדגים כיצד הקדש,‏ שתיתה בבעלותו קרקע בשטח עירונישלא נוצלת זמן רב ולא יכולת תיתת לתביא לו תועלת לפי ייעודה המקורילשימוש חקלאי,‏ תתעשר בפעולח חד-פעמית שלאו דווקא ביוזמתו.‏ ייתכן,‏ כיהפעולה איננה עולת בקנח אחד עם דיני חווקף חשרעיים,‏ אולם התוצאהמשרתת את מטרת המקדיש ביעילות רבה יותר מאשר בעת ההקדשה.‏,4דינרים.‏מקרה אחר,‏ שבו הופקעה קרקע תשייכת לאותו הווקף,‏ קיבל אף תוא אתאישור תקאדי,‏ אך מבלי לתשתמש במונח אסתבדאל.‏ קרקע בשטח כשני דונמיםבבאב אל-סאתרת תופקעת לשם תקמת מרכזת טלפונים.‏ בית-משפט אזרחי פסק עלפיצויי הפקעה בשיעור 48,425 דינרים.‏ הקאדי התיר את תפעולת והורהלהפקיד את תתמורה בבנק בחשבון משותף לקאדי ולמותוולי במטרה שהסכוםיוצא בביטחון לטובת הווקף."‏הפקעה גדולה מצד ממשלת ירדן נתקלת בתתנגדות המותוולים של חווקף.‏בשנת 1963 תפקיעת ממשלת ירדן שטח קרקע רחב ידיים מווקף מוחמד אל־עלמיעל הר הזיתים לצורכי פיתוח תיירותי,‏ ובעיקר לשם בניית מלוןאינטרקונטיננטל.‏ תממשלת ניצלת את העובדה,‏ שניהולו של הווקף חמשפחתיתופקד בידי מחלקת התקדשות באורח זמני בשל סכסוך,‏ ותפקיעת את חשטח.‏פעולת זו עברת ללא ביקורת מצד הממסד המוסלמי דאז,‏ ובראשו שיח׳ עבדאל-חמיד אל-צאאח,‏ שהית יו״ר מועצת תתקדשות.‏ תמותוולים סירבו לקבל אתפיצויי התפקעת וסירבו לקבל תיתר אסתבדאל מבית הדין השרעי.‏ הם נימקואת סירובם בכך שחשטח יועד לצרכים חילוניים,‏ שאינם תואמים את השריעהמבחינה זו שבבית תמלון יוגשו משקאות אלכותוליים.‏ כספי תפיצויים,‏ כרבעמיליון דינרים,‏ הופקדו על ידי הממשלת בבנק ברבת-עמון לטובת הווקף,‏אולם המותוולי עומד עד היום בסירובו ליטול את הכספים.‏ ייתכן104

שתמותוולים סבורים,‏ כי הקרקע שהופקעה שוות יותר ממת שהעריך בשעתוהשמאי הממשלתי תירדני,‏ וזאת תסיבת לעמדתם תנחרצת.‏ 86 תמשפחת הנתניתמודעת להפסד תכספי תניכר שנגרם כתוצאת מאי-נטילת כספי הפיצויים עלההפקעה,‏ שנערכה לפני כשלושים שנים."‏• מכירת לשם בניית9190בשונה מהיתרי תאסתבדאל,‏ שעל פיהם תמורת תמכירת מושקעת בקנייה של נכסחלופי לווקף,‏ התפתהת בירושלים בתקופת המנדט שיטה חדשה שלפיה תיתהתמורת מכירת נכס וקף מושקעת במפעלי בניית.‏ פעולות חמכירח של קרקעותוקף נועדו לשם תשקעת תתמורת תכספית בפיתוח שאר נכסי תווקף,‏ על ידישיפוצם ובעיקר באמצעות בניית על קרקעות אחרות של הווקף,‏ שנכללו בשטחחבנייח חעירוני.״״ בדרך זו חרוויח תווקף פעמיים מעסקת המכירת:‏ פעםאחת - מהמכירה עצמה,‏ ופעם שניית - מפעולת הבנייה,‏ שהיתח תשקעח טובה‏,וכלכלית יותר מאשר קנייה של נכס בנוי.‏ יתרון שלישי היה הפיתוח שלמגרש נוסף של הווקף,‏ שעליו בוצע מפעל הבנייה.‏ מנהלי הווקף הפכולמבצעי פרוייקטים של בנייה ופיתוח,‏ ובדרך זו העשירו את קופת הווקףואת הנהנים ‏(ולעיתים גם את עצמם).‏ בתיתרים שנתן בית הדין השרעילמכירת נכסי תווקף נאמר במפורש,‏ שהתמורה תושקע בבניית נכסים על ידיהווקף.‏ כך למשל,‏ קיבל מנהל וקף שתיה ב-‏‎1956‎ תיתר למכור קרקע בשטח 833מ׳׳ר בבאב אל-סאהרה,‏ שלא היתת מנוצלת קודם לכן,‏ במחיר של 2.15 דינרלמ״ר.‏ העילת לבקשת תתיתר היתח שלא נמצא לחלקה זו שוכר או יזם,‏ שיהיהמוכו להשקיע בפיתוחת באמצעות פטור מתשלום דמי חכירה למשך מספר שנים.‏הקאדי אישר את תפעולת כאסתבדאל,‏ ומנהל ההקדש קיבל היתר כללי לבנותמבנים לווקף על אחד ממגרשי הווקף."‏בתיתר אחר נמכרת בשנת 1978 קרקע בשטח 803 מ״ר של וקף אל-עלמיבאותה שכונת לאגודת איחוד תנשים בירושלים,‏ תמורת 24,090 דינר.‏ תתמורתהופקדה הפעם בבנק ברבת-עמון על שם הקאדי ותמותוולי לשם קניית אובנייה של נכס חלופי.‏כספי תמורה מעסקת חליפין של וקף אל-זאוית אל-אדהמיה הוצאו על ידיתמותוולי לבניית בית בן שתי קומות על מגרש פנוי של תווקף,‏ בעלות של3,082 דינרים.‏ מנהל הווקף העדיף להשקיע את כספי תתמורת בבנייהעצמית,‏ ולא בקניית נכס חלופי מוכן בטענה,‏ כי בדרך זו תגדל תתועלתשתצמח להקדש.‏ תקאדי אישר את הבקשה,‏ אך הטיל עליו פיקוח בקבעו,‏ כיהתשלום עבור הבנייה יוצא בשישה שלבים לפי תתקדמות תבניית,‏ ובכל שלבושלב יוגשו חחשבונות לבית-הדין.‏105כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלבמקרת אחר ניצלו מנתלי וקף אל-ענבוסי תמורה מקרקע שמכרו בעיסקתחליפין כדי לתשקיעת בבניית מבנת בן שתי קומות ובו 8 חנויות ו־‎14‎חדרים בשטח בנוי של 676 מ״ר בבאב אל־סאהרה.‏ לפני העבודח אישר לחםתקאדי לתוציא מפירות תתקדש סך 60 דינרים לתכנת תוכניות הבנייה.‏בבקשתם ציינו תמותוולים,‏ שיש בפיתוח זת משום השבחת ותגדלת חכנסותההקדש ‏(מחסין אל-וקף ותנמיה למוארדה).‏ 92 באופן דומה השקיע מנחל וקףאל-עלם את תמורת מכירת נכס וקף ‏(אל-ח׳אתוניה הסמוכה להר תבית),‏בקניית בית בן שתי קומות בבאב אל-סאהרח במחיר 1,154 דינרים.‏ הכנסותהבית נאמדו אז ביותר מ-‏‎110‎ דינרים בשנת."‏פיתוח נכסי וקף באמצעות הלוואותהשאלח של לקיחת הלוואה לצורכי פיתוח איננה עולה כלל בספרות המשפטיתתמוסלמית.‏ עניינם של תמשפטנים בתקופת תטרום־מודרנית לא היה נתון כלללאפשרות של פיתוח כלכלי,‏ וזאת בתתאם לנסיבות הכלכליות של התקופה.‏בקובצי משפט מאוחרים עולה האפשרות של מנהל הווקף ליטול הלוואה ואפילולהלוות לווקף מהונו תפרטי,‏ אולם תלוואת זו ‏(אסתדאנה),‏ נזכרת תמידבהקשר של הצורך ההכרחי לשפץ נכסי וקף ולשקמם.‏ בשום מקרה לא מדוברבאפשרות של חרחבת נכסי הווקף מעבר לנכסים שהוקדשו במקור.‏בראשית שנות החמישים הקימה ירדן קרן סיוע לשיקום הריסות המלחמה.‏את הקרן ניהלה המועצה לפיתוח ‏(מג׳לס אל-אעמאר),‏ אשר תיתה מעניקתהלוואות בערבות עצמית לצורכי שיקום,‏ בניית ופיתוח בריבית שנתית של4%. הסג׳ל של ירושלים מגלה,‏ כי תקדשות משפחתיים הרבו לתשתמש באפשרותשנפתחה בפניחם כדי לפתח ולהרחיב את נכסי הווקף.‏ להלן מספר דוגמאות:‏חמותוולית של וקף משפחת אל-צאלח קיבלה מהקרן הלוואה בסך 950דינרים כדי לבנות מחדש את הבית של הווקף בשכונת שיח׳ ג׳ראח,‏ שנהרסבמהלך המלחמה;‏ ההלוואה תושב לבנק בעשרח תשלומים שנתיים.‏ בבקשת ההיתרצויין,‏ שתכנסות המבנה החדש לא יפחתו מ־‎150‎ דינרים בשנה.‏ הקאדי אישראת הפעולה והתנה,‏ כי יפורסם מכרז פומבי לביצוע העבודה,‏ ושתיא תתנהלבפיקוח צמוד של הקאדי.‏ התשלומים יועברו למבצע לפי שלבי התקדמותהעבודה.*‏ 9 מדוגמה זו עולה,‏ כי ההלוואה אכן שימשה לשיקום נכס חרוס,‏ אםכי נראה,‏ כי מה שנבנה בפועל,‏ עלה על ערך הנכס המקורי.‏בתנאים דומים קיבל המותוולי של וקף משפחת דזדאר הלוואה לצורךשיקומו של בית תווקף בשכונת מוסרארה שנפגע מפגזים במהלך המלחמה.‏כך גם מנחל וקף משפחת אל־דמשקי לגבי בית ברובע היתודי.‏ 96 אין זת מןהנמנע,‏ כי בעבודות שיפוץ אלת נבנו תבתים מחדש במתכונת מודרנית95106

97ובצביון שונה מהמקור.‏ כך למשל,‏ שני נכסים של וקף משפחת בשיתי,‏ שקיבלוהיתר לשיפוץ לבקשת תמותוולי,‏ כללו תוספת דירת ארבעח חדרים לנכסתמקורי.‏ תמותוולי טען,‏ כי אין הוא מוצא אדם,‏ שיסכים לשכור ולשפץ אתהנכס.‏ הוא ציין כי כל הנהנים פרט לשניים הסכימו לפרוייקט,‏ וכי תואמוכן לדאוג לכך שחלקם בתנאת מפירות הווקף לא ייפגע עקב תוספת הבנייה.‏הוא ציין,‏ כי באמצעות ההלוואה לא רק שיוחזר הנכס למעגל המשקי,‏ אלאשאף יגדלו תתכנסות ממנו.‏ הקאדי אישר את הפעולה,‏ משום שמצא שהיא׳׳חכרחית לתועלת תווקף״.‏תמותוולי של וקף משפחת תורג׳מאן נטל אף תוא תלוואח של 700 דינריםל-‏‎10‎ שנים כדי לשפץ בית של חווקף ברובע חיחודי שנפגע במלחמה.‏ הואציין,‏ כי חמפקח על תווקף ‏(נאס׳ר)‏ ותנתנים מסכימים לפעולת.‏ , ' גם וקףקמיע קיבל תלוואת לשיפוץ שלושת בתים באותו הרובע.‏ ההכנסות תצפויותמתבתים חיו לפחות 83 דינרים בשנת."‏ וכך לגבי בית בשיח׳ ג׳ראח,‏ השייךלווקף אל-מתתדי.‏ 100 תמותוולים של חקדשות משפחת אל-נמרי לקחו מהקרןהלוואת בסך 3,800 דינרים לצורך שיפוץ ארבעת נכסים שנפגעו במלחמת,‏בציינם,‏ כי תנתנים תסכימו לכך.‏ 101 כל תאישורים שתוגשו לבית הדין כללותוכניות בנייה,‏ וחקאדי חטיל פיקוח הדוק על הוצאת תכסף.‏שיפוץ ושיקום של מבני ווקף נעשה גם על ידי מחלקת ההקדשות לגבינכסי וקף מדבוט שבניתולת.‏ כך למשל,‏ שופצו בשנת 1957 בית תיתומים,‏משרדי תווקף עצמם,‏ בית תספר אל-עמרית שתושכר לממשלת,‏ ומספר מסגדיםוחנויות ובתי מגורים.‏ בשנת 1962 שופץ בניין וקף אל-ראשדיה,‏ שהושכרלמשרד חחינוך תירדני לשמש כבית-ספר אל-ראשדיה.‏ בשנת 1960 שופצומשרדי תקונגרס תאסלאמי,‏ מבנת על תר תבית ששימש כפנימייח לתלמידיתמכללת תאסלאמית,‏ בתים שונים בעיר תעתיקת ועוד.‏102דוגמח אחרת,‏ מעידת על כך שתווקף יזם נטילת חלוואח לשם פיתוחכלכלי:‏ תמותוולים של וקף אל-דג׳אני קיבלו תיתר לקבל הלוואה של 1,800דינר לשם תוספת דירת ארבעח חדרים על גג אחד תבתים של הווקף בעירתעתיקת.‏ דמי השכירות שיתקבלו בעתיד נועדו לחחזר התלוואת.‏גיוס תרומות לצורכי פיתוח כלכלי של נכסי הווקף103אחד תמקורות לתגדלת תערך תכלכלי של נכסי תווקף מתון חיצוני חיח גיוסתרומות.‏ פעולה זו יכולים היו לבצע רק הקדשות בעלי אופי ציבורי,‏שנוהלו על ידי מותוולים,‏ ולא על ידי מחלקת תתקדשות.‏ כך למשל,‏תמותוולים של תווקף תמוגרבי אבו מדין ערכו מסע גיוס תרומות בארצותצפון-אפריקה.‏ בשנת 1953 תשקיעו תמותוולים 3,500 דינרים,‏ שנאספו באותומסע,‏ בבנייה מחדש של בית הרוס בעיר העתיקת,‏ ובנו שתי חנויות בקומת107כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהקרקע של הבית.‏ על מגרש של תווקף,‏ שתית בעבר גינת ירקות בשכונתהמוגרבים,‏ תקימו לפי תזמנת המשטרה מבנה,‏ שהושכר כנקודת משטרה וחנותצמודת לו.‏ על מגרש דומת בנו בית בן שתי דירות חדר.*"‏ בשנת 1964 רכשוהמותוולים קרקעות ברבת־עמון לשם חשקעת כלכלית לתועלת תווקף,‏ וביקשומתקאדי בירושלים תיתר להוציא 80 דינרים להוצאות תכנון הבנייה עלתקרקע ולהוצאות לא צפויות ‏(נפקאת טאראה).‏ תקרקע יועדת לבניית שניבתים בני שתיים עד שלוש קומות,‏ מתוך כוונת שבעתיד יתאפשר למנהליהווקף לבצע את תבניית ‏(באמצעות תלוואת).‏105106גם הווקף התודי גייס תרומה מארץ תמוצא.‏ מותוולי וקף אל־זאויה אל־הנדיה קיבל ב-‏‎1962‎ היתר מבית תדין תשרעי לתשקיע תרומה בסך 10,840דינרים שקיבל מממשלת הודו בבניית 12 חנויות על קרקע הזאויה ‏(סך כלשטח קרקע תזאויה 5.895 דונם).‏ הוא ציין,‏ כי המותוולי יבצע אתחפרוייקט בפיקוח חשגריר תתודי.‏פינוי נפסים מוגנים בהגנת הדיירהמנדט נחקקו צווים,‏ תמגבילים את דמי תשכירות ומעניקים חגנחבתקופת מתנכס ללא תשלוםבאופן שלא ניתן היה להוציאם ולשוכרים לדיירים פיצוי.‏ " 7 חוק זה לא תוציא את נכסי הווקף מן תכלל.‏ תיתת כאן תתנגשותבין החוק הדתי השרעי ‏(לפיו אין להשכיר נכס וקף בנוי לתקופה העולה עלשנת,‏ וקרקע ־ ליותר משלוש שנים,‏ ויש לעדכן את דמי שכירות לפי ערךהשוק),‏ לבין חחוק האזרחי.‏ כתוצאה מכך קנו להם שוכרים זכויות בנכסיהאוסר להעביר נכסלחוק השרעי ולעיקרון כאמור,‏ הווקף,‏ דבר חמנוגד,‏ אולם חקיקה זו התקבלת ללא תתנגדות ואף אומצה על ידי השלטוןלאחר.‏ לאחר חמלחמת.‏ מבחינת כלכלית כדאי תית לווקף לפנות שוכרים,‏חירדני בעלי מעמד של דייר מוגן,‏ משום ששכירות כלכלית חופשית תיתחשתיו מכניסה יותר לווקף,‏ אולם לשם כך חיח על חווקף לגייס משאבים לתשלוםהפיצויים לדייר חמחזיק בנכס.‏ תנתנים,‏ שמטבע תדברים רואים את טובתםבטווח המיידי הקצר,‏ לא נטו לייעד את פירות ההנאה שלהם למטרה זו.‏יחד עם זאת,‏ יש בסג׳ל שלושת מקרים,‏ שבתם בכל זאת פונו בעלי זכויותבנכס.‏ פעולות אלה נעשו בנסיבות יוצאות דופן.‏ במקרח אחד ביקש חמותוולישל וקף ענבוסי תיתר לשלם לסוחר עצים,‏ שחחזיק בקרקע תווקף באזור מסחריבעיר ‏(רח׳ צלאח אל-דין},‏ בשכירות מוגנת,‏ סך של 200 דינרים כדילפנותו,‏ מאחר שהקרקע יועדח על ידי חווקף לבנייח ופיתוח.‏108במקרה השני בנח שוכר של נכס מוגן מווקף משפחת אל-ג׳אעוני בביתשלושה מטבחים ב-‏‎75‎ דינרים,‏ וחוא חשכיר חלק מתנכס בשכירות משנה לאחר.‏תמותוולי הגיע עמו לתסכם,‏ כי יפנת את תנכס ויקבל בתמורה פיצוי של 135108

דינרים תמורת שלושת המטבחים שבנה ‏(בציינו שהכנסות תנכס מגיעות ל־‎128‎דינרים בשנה).‏ הקאדי אישר את תפעולת בתנאי שתמותוולי יערוך חוזישכירות חדשים עם דיירי המשנה הקיימים.‏ 109 במקרה זה התעלמו מכך שאסורלשוכר להשכיר בשכירות משנה.‏במקרח תשלישי,‏ חמצוין בסג׳ל,‏ שילמו שוכרי חמש חנויות של וקף אבומדין ברובע היהודי 20 דינרים וגבו משוברי משנח 100 דינרים.‏המותוולים תבעו את השוכרים הראשיים לדין,‏ אך העדיפו להגיע עמם לפשרהשלפית יפנו את הנכסים תמורת פיצוי של 200 דינרים.‏ המותוולים הודיעו,‏כי יקשרו חוזי שכירות כלכליים חדשים עם שוכרי המשנה וזאת משום תזמןתרב תנדרש לדיון בבית משפט.‏ הקאדי השתכנע שיש בכך תועלת לווקף.‏ " 0מיעוט המקרים מסוג זה מביאנו למסקנה,‏ שעל אף תתתקדמות הרבה בשיטותלפיתוח נכסי וקף,‏ נכס חווקף חוא עדיין באופן כללי נחות מבחינהכלכלית בתשוואת לנכסים בבעלות פרטית.‏ מנהלי התקדש ביקשו,‏ ככל הנראה,‏לגייס כספים כדי לפצות דיירים מוגנים ולתשכיר את חנכס מחדש בשכירותכלכלית.‏נכסי הווקף ותכנון עירוניהאיסור השרעי על ביצוע שינויים והעברות בנכסי הווקף עומד בסתירהלעקרונות של תכנון עירוני מודרני.‏ הווקף שונה מנכס בבעלות פרטית,‏ושומת על המתכנן העירוני,‏ בבואו לקבוע את ייעודם של שטחים ולתכננםתכנון מפורט יותר,‏ להתחשב בעובדת זו ולבדוק מראש את האפשרויותלתתגבר על תמגבלות תשרעיות.‏תקשיים תכרוכים בתכנון אזורים,‏ שבתם יש נכסי וקף שונים,‏ תלוייםבסוג הנכס ואופיו:‏ האם מדובר בקרקע עירונית או במבנים,‏ תאם מדוברבתכנון אורבני או בתכנון פרטי מצד הנהלת ההקדש,‏ האם מימוש תתכנוןכרוך בהפקעח לצורכי ציבור,‏ וחאם חנכס חוא בבחינת מקום קדוש,‏ נכסתרבות,‏ או שחוא בעל אופי חילוני מובהק.‏באשר למקומות קדושים,‏ ובכללם מסגדים,‏ מבני פולחן אחרים ובתי-עלמין־ יש בהלכה תמוסלמית דעות שונות לגבי מעמדם ולגבי האפשרות לערוך בחםשינויי ייעוד.‏ מובן שאם מסגד או בית עלמין הם פעילים,‏ אין כל אפשרותלתכניס בתם שינויים.‏ לעומת זאת,‏ חלוקות תדעות באשר למסגד שחרב ויצאמכלל שימוש,‏ או לגבי בית עלמין,‏ שכבר איננו בשימוש פרק זמן מסויים.‏109כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל1דעת תרוב באסכולת חחנפית,‏ לפית נוהגים לפסוק בארץ ישראל בעתהחדשח,‏ גורסת,‏ שאין מסגד או בית עלמין מקבלים מעמד של קדושת נצחיתכמו חרם,‏ דתיינו:‏ כמו תמקומות הקדושים במכה,‏ באל־מדינה,‏ בהר-הביתובמערת תמכפלת.‏ קדושתם נובעת מעצם חשימוש בחם,‏ ומרגע שחדלו לשמשלצרכים שלשמם יועדו,‏ ניתן לבטל את מעמדם ולשנות את ייעודם.‏מסגד חרב שאיננו בשימוש,‏ ניתן להריסה,‏ בתנאי שחומרי תבניית יילקחולבניית מסגד חדש,‏ במקום שבו חדבר דרוש לצורכי המוסלמים בסביבהבאשר לבית-עלמין,‏ תרי דעת תרוב גורסת,‏ כי כאשר בית־עלמיןאיננו בשימוש תקופח של דור אחד,‏ או שתעצמות תקבורות בו כבר תתפוררווהתמזגו עם תאדמת,‏ ניתן לשנות את ייעודו ולחפכו לקרקע חקלאית אולבנות עליה."‏1תקרובת."‏השאלה,‏ אם המתכנן העירוני המודרני יוכל לעשות שימוש באפשרותתמוקנית לו לפי תשריעת,‏ איננת תלוית בדת,‏ אלא בנסיבות תפוליטיותוחחברתיות.‏ לתבתרת תעניין נביא כאן מספר דוגמאות:‏א.‏ בית-קברות מאמילא ומקברת אל-מג׳אהדין - בשנת 1927 חגישו שיח׳עבד אל־רזאק אלעלמי,‏ שיח׳ סעיד כסאב וחסן אל-בודירי תביעה נגד נשיאהממ״ע ונגד מנהל ההקדשות בירושלים ‏(מאמור אל-אוקאף),‏ על שבנו מספרחנויות ומבני מגורים וחחלו בבניית מלון פאלאס על קרקע בתי העלמיןבמאמילא ובאב אל-סאתרת,‏ ותוך כדי העבודות תוציאו עצמות מהקבריםותעבירו אותן למקום אחר.‏ בא-כוח חממ״ע טען,‏ שחכמי חמשפט נחלקו ביניתםבסוגיח זו,‏ וציטט דעות של חכמי הלכה מוסלמים מן האסכולה החנפית,‏תמתירים את הפעולה.‏ ברם בית-חדין בחר שלא להתמודד עם חסוגיח תתלכתיתודחת את תתביעת בנימוק פרוצדורלי."‏ בתקופה תירדנית תופקעו חלקמבית-קברות באב אל-סאהרח ומקברת אל-גזאת לצורך סלילת רחוב צלאחאל־דין,‏ קברים חשובים תוזזו,‏ ותנופת תבניית על קרקע זאת נמשכת.‏פעילות זאת לא זכתת לביקורת בציבוריות תמוסלמית בירושלים.*"‏1ב.‏ בית-קברות אל-אסתקלאל בחיפת - אחת תטרנסקציות תידועות,‏ שנעשתהעל ידי תמותוולים של וקף ג׳אמע אל־אסתקלאל בחיפת,‏ תיתח חחכרת קרקע שלבית הקברות אל-אסתקלאל למשרד השיכון.‏ בינואר 1976 התיר בית תדיןהשרעי בחיפת למותוולים לחחכיר קרקע בשטח של כחמישת דונמים בשדרותחמגינים בחיפת לתקופת של 99 שנים למשרד תשיכון לשם תקמת שיכוןלאוכלוסייה תמוסלמית,‏ כחלק מפתרון מצוקת חדיור של ערביי חיפת.‏ " 5תקאדי פסק,‏ כי על פי תתלכת תמוסלמית מותר לשנות ייעודו של בית עלמין,‏אם עברת תקופת שלא קברו בו,‏ ומצב תקבורים כבר עבר ריקבון.‏ עוד קבע,‏כי העסקת תואמת את השריעה,‏ המתירח חחכרת לתקופה ארוכה אם הדבר לתועלתהווקף.‏ הווקף אמור היה לקבל מהעסקה 12 דירות מתוך 4 72, חנויות,‏110

מועדון וגן ילדים,‏ והעדה המוסלמית בכלל יכולה תיתת לפתור חלק ממצוקתתדיור שלת.‏ אמנם ניתן לאמר כי הפעולה כשרה על פי השריעה,‏ אולם היאעוררה סערה ציבורית רבה בעדה המוסלמית.‏ כתוצאת מכך ביטל בית תדיןתשרעי לערעורים את תתיתר של קאדי חיפה,‏ אולם המותוולי פנה לבג׳׳צ וזכהבעתירתו נגד בית תדין תשרעי לערעורים.‏ " 6על רקע נסיונם של המותוולים לממש את העסקה קמח בחיפת ״אגודתתיוזמת תמוסלמית״,‏ ששמה לה למטרה להיאבק לביטול הפרוייקט ולחדחתתמותוולים וועד תנאמנים,‏ לשמור על כבודו של בית תעלמין ולתיאבקבמדיניות הממשלה בנושא הווקף בכלל.‏ " 7 ח״כ זידאן עטשת טען בכנסת,‏ כיאמנם הפעולת תואמת את ההלכה תמוסלמית,‏ אבל משרדי הממשלה היו צריכיםלגלות רגישות רבה יותר בטרם אישרו אותה.‏ לדבריו,‏ אילו הממשלה תיתהמשחררת יותר נכסי וקף בחיפת,‏ לא תיו מגיעים למצב שצריך לבנות דווקאעל בית קברות.‏ , " כתוצאה מההתנגדות הציבורית לא חצליחו המותווליםלממש את העסקת עד תיום.‏ג.‏ בית-קברות מאמילא אחרי - 1967 בשנות השמונים עסקה עיריית ירושליםבעבודות שיפוצים ובחנחת קו ביוב בגן העצמאות,‏ שניטע על חלק משטח ביתהעלמין מאמילא.‏ גילוי קברים תוך כדי תעבודות עורר את תגובת המועצהתמוסלמית,‏ ותיא תבעה להפסיק את תעבודות.‏ תיתת זו תגובה ראשונה מצדתמועצת תמוסלמית,‏ הקשורה לנכסי וקף או מקומות קדושים לאסלאם בחלקתתמערבי של ירושלים.‏ד.‏ בית-קברות מדרום מזרח לתר תבית - בשנת 1987 תכננת עירייתירושלים לחרחיב את כביש תעופל.‏ תושבי סלואן הביעו תתנגדות לפעולה,‏ולשם כך גייסו לעזרתם את חעובדח שבסמוך לכביש קיימים מספר קברים,‏ אשרהעבודות עלולות לפגוע בתם.‏גם מבנים אחרים שאינם מקומות קדושים,‏ אך יש להם מעמד של מבניםתקשורים למוסדות דת,‏ כגון:‏ מדרסה,‏ זאוית וכיו״ב,‏ אין להם מעמד מיוחדבשריעח.‏ אולם חמתכנן חמודרני לא יוכל לתכננם מחדש מבלי לקבל את תסכמתהממסד הדתי והפוליטי,‏ בגלל מעמדם וחשיבותם במורשת תתרבותיתותתיסטורית של האוכלוסייה.‏ יש להניח שהצעה להקים בתוך זאויה שאינהפעילת,‏ ספריית דתית,‏ לא תיתקל בתתנגדות,‏ אלא תתקבל בברכת.‏ לעומת זאת,‏תצעת לתופכח למבנח בעל אופי מסחרי חילוני יכולת לעורר התנגדות,‏ שתמנעאת מימוש התכנון.‏השאלה המרכזית,‏ תקשורת בתכנון עירוני ובנכסי וקף,‏ נוגעת בעיקרבקרקעות פנויות של תווקף שבתוך שטח תתכנון חעירוני.‏ בתחום המוניציפליחמורחב של ירושלים נכללו שטחי קרקע,‏ שחיו בעלי אופי חקלאי במקורם,‏111כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלבעת שהוקדשו בתקופה העות׳מאנית.‏ במשך הזמן,‏ משנכללו בשטה העירוני,‏עירוניות,‏קרקעות גם לווקף יש המקורי.‏ לייעודם מלשמש רובם חדלו שהגיעו לידיו בדרך של עסקת חליפין עם נכסים בנויים שלו.‏ מובן,‏ שבשטחאורבני תמשך קיומם של קרקעות פנויות עלול לפגום בתפקוד העיר,‏ ושומהעל רשויות תתכנון לתת את דעתן על ייעודם ותפקידם של חשטחים תפנויים.‏כאן יש לערוך הבחנה בין שטחים המיועדים לעסקים ולמגורים לבין שטחיםלצורכי ציבור.‏ באשר לשטחים המיועדים למגורים ולעסקים - הרשות המתכננתאת השטח,‏ ובעלי תקרקע תם מי שמגישים בקשות לניצול הקרקעמייעדת מפורט.‏ במקרה של קרקע וקף,‏ מנהל הווקף יכול ליזום בנייה עלותכנון הקרקע שלו.‏ הבעייה חיחידת תיא מציאת מקורות מימון.‏ מכיוון שלווקף ישבגיוס מקורות מימון,‏ משך תזמן שקרקע וקף נשארת פנויה ובלתיקשיים מנוצלת רב יותר מאשר קרקע בבעלות פרטית,‏ וזאת למרות המיסוי הגבוהבתתפתחות הכלכלית שלעל קרקעות עירוניות.‏ מציאות זו פוגמת המוטל כפי שצויין לעיל,‏ מנהלי התקדשות בדרך כלל הצליחו לנצל בצורההעיר.‏ את קרקעות הווקף,‏ וחצליחו גם בגיוס מקורות מימון לכך.‏ יחד עםטובת זאת,‏ יש דוגמאות של קרקעות וקף בלתי מנוצלות בתוך תמתחם תעירוניחבנוי.‏ כך למשל,‏ ברחוב תארון אל־רשיד ליד לשכת חמסחר,‏ יש לווקף שיח׳עבד אל-רזאק אל-עלמי קרקע מגודרת המיועדת לבניית מבנח.‏ עסקים גדול,‏אשר עדיין איננת מנוצלת בשל היעדר מקורות מימון.‏ " 9באשר לשטחים תדרושים לצורכי ציבור מתעוררת לכאורת בעית של סתירהבין חחוק חאזרחי לבין חחוק הדתי.‏ לפי החוק חדתי מעמד חקרקע כווקף חואנצחי ואיננו ניתן לשינוי.‏ לפי חחוק חאזרחי מותר לרשויות ממשלתיות אומוניציפליות לחפקיע שטחים הדרושים לפיתוח לצורכי ציבור,‏ ובלבדשישולמו פיצויים לבעלי הזכויות במקרקעין.‏תקדימים של תפקעות לצורכי ציבור בירושלים מתקופת המנדט הבריטיומחתקופת תירדנית שצויינו לעיל מעידים על כך שחחוק האזרהי,‏ תמייצג אתהאינטרס הציבורי,‏ גובר בפרקטיקה על החוק תדתי.‏ בתקופת המנדט נרשמובבית-הדין תשרעי בירושלים תשע פעולות הפקעה של נכסי וקף.‏ כך למשלהופקעו על-ידי חעירייח חדר וחנות של וקף אל־סאפוטי,‏ הקדש משפחתי בעירתעתיקה,‏ לשם תפיכתם לשירותים ציבוריים.‏ העיריית שילמת לתנתלת הווקףסכום פיצויים של 500 לא״י.‏ " 0 בפעולת חפקעח אחרת תופקע מטע של וקףאל-ח׳לילי,‏ ותמורתו שולמו לתנתלת חווקף כ־‎7,000‎ לא״י פיצויים.‏ " 1 רובההפקעות קיבלו גושפנקא של בית הדין חשרעי,‏ אשר אישר לווקף לרכושנכסים חלופיים בסכומי הפיצויים.‏ כפי שצויין לעיל,‏ היו מקרים שלהפקעות לצורכי ציבור גם בתקופה הירדנית.‏בתקופת שלטון ישראל הופקעו במזרח ירושלים שני שטחים,‏ שבהם היונכסי וקף:‏ רחבת הכותל המערבי והרובע היהודי.‏ " 2 כן חופקעו חלקות וקף112

לצורך סלילת כבישים ‏(כביש מס׳ 1 למשל).‏ הנהלת הווקף,‏ שממנה הופקעתנכס,‏ סירבת בדרך כלל לקבל פיצויים על תתפקעת,‏ מחשש שיש בכך משוםתכרת בריבונות ישראל.‏תתקדימים מאפשרים לרשות ממלכתית או עירונית לחפקיע שטחי וקף שאינםבבחינת מקומות קדושים,‏ ובלבד שתבוא בדברים עם תנתלת הווקף ותגיע עימתלהסדר על הפיצויים,‏ ומנהל תווקף מצידו יפנת ויקבל את אישורו שלבית הדין השרעי.‏יחד עם זאת,‏ שיתוף תפעולת עם מנתלי תווקף תלוי גם באופי תתכנוןחמיועד לשטח חמופקע.‏ יש חבדל בין חפקעת לצורך סלילת כבישים לביןהפקעה של שטח באזור מוסלמי כדי לבנות עליו מוסד יחודי.‏ גם כאןהנסיבות הפוליטיות משפיעות על תתכנון.‏תסג׳ל של ירושלים מגלת,‏ שתווקף תוא גם גורם תמתכנן פיתוח כלכלי שלנכסיו לטווח ארוך.‏ כך למשל,‏ לווקף משפחת אל-ח׳טיב תיו 70 דונמים קרקעחקלאית בואדי ג׳וז,‏ חלקה הית נטוע בעצי זית.‏ בעלות הווקף על הקרקע לאהפריעת לעיריית בתקופת שלטון ירדן לייעד את חשטח כאזור תעשייהומלאכה.‏ הווקף נהנה איפוא משינוי הייעוד,‏ והמותוולי מיתר לבית הדיןוביקש אישור ליטול הלוואה בסך 4-50 דינרים לשם מדידה,‏ תכנון חשטחוחלוקתו לחלקות כדי למכרן באמצעות אסתבדאל ולהחכיר חלק מהקרקע.‏ זאתמשום תתועלת חכלכלית חרבת שתצמח לווקף מפעולח זו,‏ מח עוד שתכנסותתווקף בתוות אינן משתוות לנטל חמיסים.‏ ‏(שטח תעשייתי משלם חרבת מס,‏ותעיריית בעצם מאלצת את תווקף למכור את נכסיו.)‏ " 3מקרח אחר:‏ לווקף עבד אל-רזאק אל-עלמי תיו כ-‏‎14.5‎ דונם ליד באבאל-סאהרה סמוך לחומת העיר העתיקה.‏ המותוולי ביקש לערוך חלוקת משנח‏(פרצלצית)‏ ל-‏‎5‎ חלקות של יחידת קרקע ‏(אחת מ־‎6‎ החלקות בשטח של 6.112דונם שליד תכביש),‏ כדי למכרת באסתבדאל ובתמורה לבנות מבנים על יתרחחלקות של הווקף.*"‏ בית הדין השרעי פרסם פעמיים מכרז בעיתונותלחחכרת חחלקות לדורות ‏(ללתאג׳יר עלא אל-סנין).‏ אגודת חנשים חערביותתגישת תצעת לקניית אחת מהחלקות בשטח 830 מ״ר בסכום של 6,059דינרים.‏ " 5 מאחר שהאגודה תיתה המציע חיחיד תיא זכתת במכרז.‏ העובדהשתמכרז פורסם מטעם בית הדין השרעי רק ממחישה,‏ עד כמה הממסד הדתיבירושלים עודד פיתוח כלכלי של נכסי וקף בתקופה הירדנית מבלי להיותכבול למגבלות תמסורתיות שבשריעת.‏דוגמת נוספת:‏ מותוולי וקף שתית ביקש אישור לתוציא 1,000 דינריםלתכנון בניית על ארבע חלקות של הווקף ברח׳ צלאח אל-דין שחן שטח טרשי,‏113כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלאך טוב מאוד מבחינח מסחרית ‏(מצטקה מג׳אדיה ממתאזה).‏ חמותוולי קיבלתיתר להוסיף עוד חמש דירות וקומת תת־קרקעית שתשמש לדירות קטנות.‏ " 6מותוולי וקף משפחת אל-חוסיני,‏ שתיו לו שלושת מטעים בחלקיותבשותפות עם בן אחר של אותח משפחה,‏ הגיע להסכם עם השותף על איחודבעלויות,‏ באופן שלווקף יחיו 10.5 דונם קרקע טרשית בעקבת אל-צואנת,‏שניתן יהיה לייעדם לבנייה,‏ ולכן הוא ביקש וקיבל מבית חדין אישורלחלקם ל-‏‎9‎ חלקות משנח,‏ שאפשר יחיח לחחכירן לתקופה ארוכה על פי כוונתתמותוולי.‏ " 7 לבקשה צורפה מפת פרצלציח.‏גם מחלקת חחקדשות גילתח יוזמת לתכנון פיתוח של קרקעותית.‏ המפקחהכללי של הווקף בירושלים כתב בשנת 1954 לוועדת התכנון תמקומית,‏ כיתווקף מבקש לשנות את ייעוד תקרקע באל-טור,‏ תנקראת ארד כרם אל-באשא,‏מייעוד חקלאי לבנייה.‏ הנימוקים לבקשה תיו כדלקמן:‏ 1. מיעוט הקרקעותלפיתוח ולבנייח בירושלים שלאחר חמלחמה.‏ 2. המצב הכלכלי הירוד חמונעפיתוח.‏ 3. איסור הבנייח בתקופת חמנדט באזור זת נבע מצורך למנועמחיתודים לבנות שם.‏ 4. תווקף סובל מגירעון בתקציבו,‏ תנובע מפיתוח רובקרקעותיו.‏ 5. שטח בניית צר של ירושלים בעת ההיא.‏ , "מסקנותהדעח חרווחת לגבי תקיפאון חמוחלט של נכסי וקף וחנזק חכלכלי תנגרםלתם ולכלכלת תלאומית כתוצאה מכך,‏ כבר הופרכה במחקרי הקודם על הווקףבירושלים תמנדטורית.‏ אולם על אף שהממצאים מירושלים תמנדטורית תראו,‏שנכסי הווקף אינם קפואים והם ניתנים להעברה ללא קשיים רבים,‏ תרישהפעולות שבוצעו עד סוף תקופת המנדט נועדו בעיקר לשמירה על הקיים.‏רוב תתעברות בנכסי ווקף בוצעו לשם שיקומם הפיזי והכלכלי של תנכסים.‏יחד עם זאת,‏ בתקופת המנדט נראו ניצנים ראשונים של גישה משקית ופיתוחכלכלי,‏ התואמים את תנאי הכלכלה המודרניים.‏אחרי 1948 חלת תנופה בהתפתחות הבנייח בחלקה המזרחי של ירושלים.‏מקרקעין שמעמדם וקף,‏ שחיו עד אז מחוץ לאזור חמיועד לבנייח,‏ למגוריםולעסקים,‏ נמצאו אז בלב מרכז עסקי חדש ההולך ומתפתח.‏ תהליך דומח התרחשגם עם התרחבות העיר בתקופת המנדט.‏אחד תגורמים,‏ שתאיצו את פיתוחם של נכסי וקף,‏ ובעיקר קרקעות,‏שייעודן המקורי היה חקלאי,‏ ואשר נכללו בשטח הבנייה העירוני,‏ היההתערבות המדינת בחקיקת אזרחית ומינתלית.‏ חקיקה מודרנית של תהליכיתכנון עיר והטלת מס רכוש גבוה על קרקעות,‏ שנכללו בתהומי העיר,‏ אילצו114

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללמעשח את חווקף,‏ לתתאים עצמו לתנאים חחדשים ולהתפתח.‏ במקרים רביםהחלופה האחרת לפיתוח תיתה חיכחדות ותיעלמות של הווקף.‏ אם מנהלי הווקףלא גילו נטייה לערוך שינויים בנכסי הווקף,‏ באת תמדינת ובאמצעות חוקיהפקעה לצורכי ציבור אילצת אותם לוותר על הנכסים המקוריים ולרכושנכסים אחרים ‏(בעלי ערך רב יותר)‏ בכספי הפיצויים.‏הקאדים והממסד הדתי(המועצה המוסלמית חעליונח,‏ מיניסטריון תתקדשותהירדני),‏ לא זו בלבד שלא מנעו העברות ופיתוח נכסי וקף,‏ אלא אף סייעוועודדו אותם.‏ דאגתם לא תיתת דבקות בחוק היבש של דיני הווקף השרעיים,‏כי אם הפיקוח שתטרנסקציות ייערכו בכללי מינתל תקינים.‏ יתר על כן,‏גם הממשלה תירדנית עצמה,‏ אשר ניהלה את נכסי הווקף המדבוט באמצעותמחלקת ההקדשות,‏ חיתת מעוניינת בפיתוח נכסי הווקף וביצעה טרנסקציותופעולות פיתוח של נכסי חווקף שבחנתלתת.‏ יש לציין כי בתקופח תירדנית,‏שתיא תקופת פיתות כלכלי תמאפיינת את העידן החדש,‏ נוצר לחץ לפיתוחכלכלי.‏ השמירה על תקיים אשר איפיינת את תעידן תטרום-מודרני,‏ לא ענתהעוד על הצרכים תמתפתחים.‏ בזמן חחדש שמירה על הקיים כמוה כנסיגה,‏ וישלחץ כלכלי רב לתתפתחות.‏ הלחץ היה כח רב,‏ עד שמחלקת התקדשות מצאהלנכון לשנות את ייעודם של בתי קברות עתיקים וחשובים ולחקים עליהםמפעלי בנייח ומסחר.‏ חלחץ תביא את תווקף לתכנן את פיתוח נכסיו בתכנוןרב-שנתי,‏ תוך תשקעת כספיו בתוכניות בנייה,‏ בהפשרת קרקעות ושינויייעודן ובחלוקת מחודשת שלתן בספרי חאחוזת.‏חנורמח חחדשת,‏ שנוצרת בתקופה הירדנית בירושלים לגבי שינוייםותעברות בנכסי וקף,‏ תשפיעת על מנתלי תתקדשות ליזום פיתוח ובנייהבנכסי וקף,‏ לעיתים אפילו מבלי לדאוג לקבל מראש את תסכמת בית תדיןהשרעי.‏ למעשה,‏ ההתעלמות מהקאדי לא הזיקה,‏ משום שהקאדים לא פיטרו אףמותוולי בתקופת תנדונת מסיבת זו,‏ ותם תכשירו את פעולותיהם ח״חריגות״של המותוולים בדיעבד.‏ זאת,‏ אך ורק אם לא הוגשת לבית הדין השרעי תלונתמצד נתנים.‏ תלונות מסוג זת תיו נדירות והממצאים מראים,‏ כי לא שאלוכלל את פי הנתנים.‏פעולת הפיתוח חכלכלי חיחידת חראויח לציון אחרי 1967 תיא פרוייקטתבניית של וקף שתית,‏ אשר קיבל תלוואת לצורך בניית מעין מרכז מסחריברח׳ צלאח אל-דין.‏ לבד ממכירת מגרש של וקף אל־עלמי באמצעות אסתבדאללאגודת איחוד הנשים הערביות,‏ כל שאר תשע הפעולות,‏ שנרשמו אחרי 1967,הן שינויים בנכס ותוספות,‏ שנעשו ביוזמת השוכרים,‏ ובית הדין השרעיאישרם בדיעבד.‏ בתקופת תישראלית חלה איפוא נסיגה רבה בפיתוח נכסיחווקף במזרח ירושלים.‏ חברו לכך מספר סיבות.‏ האחת נובעת מכך שתנופתהבנייח על שטחים חדשים בעיר,‏ שאפיינת את תקופת תמנדט,‏ פסקת,‏ משוםשרוב חשטח במזרח העיר כבר היה בנוי ב־‎1967‎‏.‏ אחרי 1967 התרכזה115

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלתתתפתחות בפריפריה הכפרית של העיר,‏ באזורים שבהם אין נכסי וקף רבים.‏מבחינת תפיתוח הכלכלי אין מזרח ירושלים יוצאת דופן משאר ערי הגדהתמערבית.‏סיבת נוספת לכך שמאז 1967 ועד 1988 אושרו בירושלים רק עשר פעולותשל שינוי וטרנסקציות בנכסי וקף,‏ היא כנראת פוליטית.‏ חכפפתת של מזרחהעיר לשלטון לא־מוסלמי לא השפיעה,‏ לכאורה,‏ על המערכת תדתית המוסלמיתועל תממסד תדתי.‏ ממשלת ישראל העניקה למוסלמים מעמד מעין אוטונומי,‏בכך שנמנעה מלתתערב בענייניהם תדתיים.‏ לקאדים ולרשות תמוסלמיתחעליונח שחוקמח אחרי 1967, ניתנת עצמאות חחלטה בענייניהם,‏ ובכלל זהבענייני תווקף.‏ מידת האמון של מוסלמי מזרח ירושלים בווקף ובחסינותומפני פגיעה מצד השלטון הישראלי באה לידי ביטוי במספרם הרב של תקדשותחדשים,‏ שנוסדו אחרי 1967. יחד עם זאת,‏ תממסד תדתי לא היה עצמאי.‏ הואתמשיך בכפיפותו לממשלת ירדן.‏ תנסיבות תפוליטיות חחדשות גרמו לחידושהתחרות תדמוגרפית ותתחרות על תבעלות במקרקעין בעיר.‏ ממשלת ירדן אסרתעל מכירת נכסים ליהודים והודיעה,‏ כי מי שימסור זכויות בנכס ליהודייועמד לדין כבוגד.‏ כך למשל,‏ פוטר תמותוולי של וקף אל־אמאם,‏ אשר חחכיראת אדמת אל-ח׳אתונית בדרום תר תבית לאגף תעתיקות לצורכי חפירותארכיאולוגיות,‏ מעבודתו כקאדי וב־‎1973‎ תועמד למשפט ברבת-עמון.‏ " 9הרגישות חרבת בנושא טרנסקציות במקרקעין במזרח ירושלים תרמת לצמצוםחיקפן באופן כללי,‏ ועל אחת כמת וכמת תעברות בנכסי וקף תכפופות לאישורבית תדין תשרעי,‏ תכפוף אף תוא לאישור קאדי אל קדאת ברבת־עמון.‏ אםמותוולי ביצע טרנסקצית או עבודות פיתוח ללא תיתר מהקאדי,‏ תוא נאלץלבקש תיתר בדיעבד מחשש לתגובת ירדן.‏ " 0בממסד חמוסלמי נוטים לייחס את מיעוט תטרנסקציות ועבודות תפיתוחבנכסי וקף בתקופת ישראל לקשיים תביורוקרטיים,‏ תכרוכים בתשגת היתרבניית.‏ פעולות בנייה כמו של וקף שתיה הם,‏ לדעתם,‏ חריג,‏ ותעובדתשמנתלי תווקף זכו לאישור בניית מ׳׳תשלטונות״ זוכת אצלם לפרשנויותשונות.‏ " 1 גורמים רשמיים דוחים טענות אלת.‏ מנתל וקף נשאשיבי,‏ המנהלאת מלון פילגרימס השייך לחקדש זת,‏ טוען כי לא אישרו לו תוספת קומתלבית המלון.‏ גורמי העיריית מכתירים כי תסיבת לכך תיא שעל פי תקנותהבנייה הקיימות עוד מהתקופה הירדנית אסור לבנות מעל גובת מסוייםבמרחק 150 מטרים מחומת העיר תעתיקה.‏פעולות לשינוי צביונם של נכסי הווקף חיו ברוב חמקרים רק עילחלחשבחח של נכסי חווקף.‏ מנתלי תתקדשות ערכו פעולות פיתוח בנכסים תוךכדי עבודות שיפוצים וקיבלו את אישור הקאדי בדיעבד.‏ כאשר הנכסים תיותפוסים על ידי דיירים בשכירות מוגנת,‏ נערכו פעולות פיתוח וחשבחת של116

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלתנכס במימון משותף או בהסכמה ביניהם לבין הנהלת הווקף.‏ מנהלי ההקדשעצמם,‏ שתתגוררו בנכסי תווקף שתם מנתלים בתוקף היותם נתנים מפירותיתם,‏דאגו לחשביח נכסים אלח גם על חשבון תווקף.‏ אחת השיטות תפופולריותלפיתוח נכסי תווקף תיתח שיעבוד חנכס למספר שנים לגורם חיצוני שישקיעבנכסים.‏ חחכרות לתקופת ארוכת אינן שכיחות בירושלים שאחריבניגוד לתקופות קודמות.‏ נראה כי הסיבת לכך תיא תתפתחות מקורותחלופיים מודרניים לגיוס תון,‏ שלא תיו בעבר.‏1948, זאתשיטות גיוס חתון לשם פיתוחם תכלכלי של נכסי תווקף תיו מגוונות:‏תלוואות ‏(מתמותוולי עצמו,‏ מרשות ממשלתית או מגורם מסחרי פרטי).‏1. מכירת נכסי וקף ‏(או חחלפתם).‏2. שעבוד חנכסים למספר שנים או בחכירת לתקופת ארוכת.‏3. תכנסות הווקף ויתרותיו.‏4. תרומות ‏(לגבי וקף ציבורי).‏5. אם הוחכרו נכסי וקף לתקופה ארוכה,‏ לא הית זת משיקולים כלכליים,‏אלא משיקולים ציבוריים.‏ שמירת היתרות,‏ שתצטברו בקופת הווקף,‏ לשםקניית של נכסים חדשים לווקף ולתגדלת משאביו איננח שכיחת,‏ על פי ממצאיחמחקר.‏לעומת זאת כספים אלה וכן כספי תמורה,‏ שתתקבלו ממכירת נכסי וקף,‏הושקעו במפעלי בנייה שיזמו וניהלו מנהלי תתקדש בכוחות עצמם.‏סיכוםאין כמעט מכשול המונע מותוולי,‏ המעוגיין לפתח נכסי וקף,‏ לבצעפעולות לתועלת ההקדש.‏ הממסד הדתי והממשלה הירדנית עודדו את מגמתפיתוה נכסי הווקף.‏ יהד עם זאת,‏ מעמד נכסי הווקף עדיין נחות ביחסלנכסים אהרים,‏ משום שכל טרנסקציה או פעולת פיתוה,‏ תלויות ביוזמהובראייה משקית נכונה של מנהל ההקדש וברצונם הטוב של הקאדי,‏ של הרשותהמוסלמית העליונה בירושלים ושל שלטונות ירדן.‏הערות1. אל-ח׳צאף,‏ בתאב אחכאם אל־אוקאף,‏ קהיר 1904, עמ׳ 22.2. ראה למשל,‏ גויטיין ובן שמש,‏ עמ׳ 170-169¡ ג.‏ בר,‏ מבוא,‏ עמ׳ ‎77‎־79¡ א.‏ גרנובסקי,‏ המשטר הקרקעי בארץ־ישראל,‏ תל-אביב,‏ תש״ט ־1949 עמ׳ .130-127117

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל3. קדרי פאשא,‏ סעיף 3.4. קדרי פאשא,‏ סעיפים 236. 412,5. ראה למשל,‏ סג׳ל 527/168/59 מ-‏‎28.2.52‎‏.‏6. יצחק רייטר,‏ הווקף בירושלים,‏ פרק שמיני.‏7. יצחק רייטר,‏ ״הערכת הרפורמה במוסד ההקדש חמוסלמי בישראל:‏ הווקףבעכו״,‏ המזרה החדש,‏ כרך ל״ב,‏ 1989, עמ׳ 45-21.8. סג׳ל 545/31/58 מ-‏‎20.7.57‎‏.‏9. סג׳ל 525/5/158 מ-‏‎3.6.51‎‏.‏10. סג׳ל 525/164/15 מ-‏‎24.1.52‎ ו-סג׳ל 525/114/13 מ-‏‎29.1.53‎‏.‏11. סג׳ל 545/105/76 מ-‏‎8.9.58‎‏.‏12. סג׳ל 557/53/79 מ-‏‎1.9.62‎‏.‏13. סג׳ל 563/61/78 ‏:מ-‏‎27.5.64‎‏.‏14. סג׳ל 566/49/74 מ-‏‎10.6.65‎‏.‏ שכר חדירח של חנות אחת חיה 200דינרים ושל השנייח 130.15. סג׳ל 566/53/79 מ-‏‎20.6.65‎‏.‏ תחנות נמצאת ככל הנראה בשכונתתמוגרבים.‏16. סג׳ל 571/4/67 מ-‏‎27.2.66‎‏.‏17. סג׳ל 571/104/252 מ-‏‎17.11.66‎‏.‏18. סג׳ל 566/7/252 מ-‏‎30.12.64‎‏.‏19. סג׳ל 566/37/55 מ-‏‎8.5.65‎‏.‏.20 ממ״א .13/64/6,197/2021. סג׳ל 545/77/21 מ-‏‎24.3.58‎‏.‏118

22. סג׳ל 545/181/98 מ־‎25.6.59‎‏.‏23. בתיתר לא צויינת העלות של העבודות.‏ סג׳ל 556/133/219מ-‏‎9.11.65‎‏.‏24. סג׳ל 544/155/27 מ-‏‎9.11.65‎‏.‏25. סג׳ל 545/90/47 מ-‏‎1.7.58‎‏.‏סג׳ל 563/71/93 מ-‏‎23.6.64‎‏.‏26. סג׳ל 545/3/119 מ־‎4.11.56‎‏.‏27. סג׳ל 563/152/236 מ-‏‎6.12.64‎‏.‏28. 29. ס>׳ל 563/153/237 מ-‏‎6.12.64‎‏.‏סג׳ל 566/6/251 מ-‏‎13.12.64‎‏.‏30. סג׳ל 566/52/78 מ-‏ .20.6.65.31 סג׳ל 556/134/220 מ-‏‎9.11.65‎‏.‏32. סג׳ל .19.11.64-0 563/143/219.33 סג׳ל 612/162/36 מ־‎25.1.81‎‏.‏34. סג׳ל 636/113/491 מ־‎15.11.86‎‏.‏35. 36. סג׳ל 557/1/130 מ-‏‎26.11.61‎‏.‏ דוגמת נוספת,‏ ראת סג׳ל 652/39/229:תדייר ‏(תמוגן)‏ תוסיף חדר בעלות של 1,230 דינר,‏ ובית-תדין תשרעיאישר זאת בדיעבד.‏37. סג׳ל 566/138/227 מ-‏‎18.11.65‎‏.‏38. סג׳ל 571/150/70 מ-‏‎20.4.67‎‏.‏39. סג׳ל 525/10/165 מ־‎7.6.51‎‏.‏40. סג׳ל 541/186/107 מ-‏‎24.10.56‎‏.‏119כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל.41 ‎0‎‏>׳ל 545/19/31 מ-‏‎13.4.57‎‏.‏42. סג׳ל 545/42/81 מ-‏‎11.9.57‎‏.‏43. סג׳ל 545/122/109 מ-‏‎12.11.58‎‏.‏44. סג׳ל 545/123/110 מ-‏‎19.11.58‎‏.‏.45 ‎0‎‏>׳ל 557/42/61 מ-‏‎10.7.62‎‏.‏46. סג׳ל 571/160/89 מ-‏‎18.5.67‎‏.‏47. אין איזכור לאישור ההוצאה,‏ סג׳ל 626/141/12 מ-‏‎8.1.85‎‏.‏.48 סג׳ל .D-16.2.56 541/147/1549. סג׳ל 598/130/63 מ-‏‎18.3.78‎‏.‏50. סג׳ל 557/58/87 מ-‏‎17.9.62‎‏.‏51. סג׳ל 557/134/81 מ-‏‎19.6.63‎‏.‏52. סגיל 557/81/126 מ־‎6.12.62‎‏.‏ את ההסכם בין הצדדים ערך,‏ אגב,‏ עו״דשל מחלקת תתקדשות.‏53. קדרי פאשא,‏ סעיף 332.54. ראח חערח 6 לעיל.‏55. סג׳ל 624/127/159 מ-‏‎26.5.84‎‏.‏56. גמא יח׳אלף אצול אל-שריעה אל-אסלאמיה ואל־אאדאב אל־עאמה.‏ סג׳ל.523/6901/19857. ראח רייטר,‏ הווקף בירושלים,‏ פרק שמיני.‏58. סג׳ל 523/6971/323 מ־‎26.10.50‎‏.‏59. סג׳ל 534/123/29 מ-‏‎23.5.53‎‏.‏120

* ^ix «UJi >^1"1 ül 1_¿L3jlU l^ilj Ui»j 4 JLo^AJ l^jl j

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל.65 ממ׳׳א .13/57/10 ,24/20.66 ממ׳׳א,‏ מיכל .13/60/6,192/20 ,33867. ראה מכתבו של רוחי אל־ח׳טיב מ־‎20.12.66‎ בממ׳׳א 13/66/10,27/20..68 ממ״א מיכל ,13/56/10/,22/20 ,338 .13/56/60,183/20.69 ממ׳׳א,‏ מיכל .13/60/6,192/60 ,33870. סג׳ל 545/166/75 מ-‏‎25.4.59‎‏.‏71. סג׳ל 525/120/318 מ-‏‎13.12.51‎ וחית׳ אן אל־מסתאג׳ר אנשא אל־עקאראל־מד׳כור קבל אל־חצול עלא מואפקת הד׳ה אל־מחכמה פקד אג׳זת מאאנשאה מן אל-בנאא לצאלח אל-וקף קבל אל־אד׳ן לה:‏ ״מאחר שהשוכרבנת את תנכס תנזכר לפני שקיבל את תסכמת בית הדין הזה הרי שאנימתיר את הבנייה שעשה לטובת ההקדש טרם קבלת ההיתר״.‏72. סג׳ל 566/47/72 מ-‏‎6.6.65‎‏.‏73. קדרי פאשא,‏ סעיף 133.74. שם.‏75. שם,‏ סעיף 134.76. ראה לעיל הערת 6.77. סג׳ל 557/103/32 מ־‎13.3.63‎‏.‏78. סג׳ל 545/25/44 מ-‏‎22.5.57‎ ו־‎545/55/108‎ מ-‏‎29.10.57‎‏.‏סג׳ל .545/128/119 ,545/88/43 ,545/87/42.79 סג׳ל 545/185/105 משנת .1959.80 81. קדרי פאשא,‏ סעיף 135.82. סג׳ל 571/9/75 מ־‎12.3.66‎‏.‏122

.83 סג׳ל 540/186/251 מ־‎16.12.54‎ ..84 סג׳ל 545/81/31 מ־‎4.5.58‎‏,‏ 563/81/109 מ-‏‎9.7.64‎‏,‏ 566/154/252מ־‎11.12.65‎‏,‏ 563/100/140 מ־‎18.8.64‎‏.‏85. סג׳ל 557/136/82 מ-‏‎19.6.63‎‏.‏ראיון מיום 23.6.90 עם א.א.‏86. ראיון מיום 18.3.90 עם א.ע.‏87. 88. ראה הערה 6 לעיל.‏סג׳ל 541/186/107 מ-‏‎24.10.56‎‏.‏89. סג׳ל 601/80/271 מ-‏‎12.10.78‎‏.‏90. סגיל 525/177/15 מ-‏‎14.2.52‎‏.‏91. .92 סג׳ל 545/185/105 משנת .195993. סג׳ל 534/179/114 מ-‏‎8.9.53‎‏.‏.94 ‎0‎‏>׳ל 541/126/259 מ-‏‎16.11.55‎‏.‏95. סג׳ל 539/20/171 מ-‏‎10.11.53‎‏.‏96. תמינוח בו תשתמש הקאדי לגבי הלוואה לא היה אסתדאנה אלאאסמקראד.‏ סג׳ל 539/39/1 מ-‏‎4.1.54‎‏.‏.97 ‎0‎ג׳ל 539/44/6 מ־‎14.1.54‎‏.‏98. סג׳ל 539/53/22 מ־‎4.2.54‎‏.‏99. סג׳ל 539/62/40 מ־‎7.3.54‎‏.‏100. סג׳ל 539/78/64 מ-‏‎13.4.54‎‏.‏101. סג׳ל 539/102/107 מ־‎15.7.54‎‏.‏123כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל.102 ממ״א,‏ מיכל .13/56/60,183/20 ,13/58/6,184/20 ,338103. סג׳ל 557/49/72 מ־‎23.8.62‎‏.‏104. סג׳ל 541/28/62 מ־‎3.3.55‎‏.‏105. סג׳ל 563/70/92 מ-‏‎21.6.64‎‏.‏106. סג׳ל 557/74/114 מ-‏‎12.11.62‎‏.‏107. ראח הערח 6 לעיל.‏108. סג׳ל 545/111/88 מ-‏‎30.9.58‎‏.‏109. סג׳ל 571/28/108 מ-‏‎11.5.66‎‏.‏110. סג׳ל 571/91/226 מ-‏‎9.10.66‎‏.‏111. פסק הלכה של מופתי מצרים בעניין המסגד הגדול בחיפה מיום 1באפריל 1981, ראה ג׳מהור>ת מצר אל־ערביה,‏ וזארת אל־עדל,‏ דאראל-אפתא,‏ סג׳ל 115/113 מס׳ 112. תעתק תפתוא ברשות המחבר.‏112. סג׳ל חיפת מס׳ 5, מסמך 76/6.113. ראח רייטר,‏ הווקף בירושלים,‏ פרק שמיני.‏114. תנימוק:‏ לתובעים אין כל זכות עמידה בדיון זה,‏ שכן רק מותוולייכול להיות צד בתביעה בענייני וקף.‏ זאת למרות שתתובעים ציינובצדק,‏ כי על פי תשריעת לכל מוסלמי יש זכות להיות צד בתביעהבאוקאף ח׳ירית ‏(בתור תיותו נחנח בכוח)‏ ־ סג׳ל 444/19/95, אעפ״כאושר פסת״ד גם בערכאת תערעורים.‏ ייתכן שלממ׳׳ע,‏ שחלשה עלבתי-הדין השרעיים,‏ חיח עניין לדחות את התביעת בנימוק פרוצדורלידווקא כדי למנוע תגשת תביעות דומות בעתיד,‏ משום תטירדת הציבוריתשתביעות מסוג זת יכולות לגרום.‏115. תתיתר בסג׳ל חיפת מס׳ ,5 76/6 ‏(תיק 75/95 מיום 25.1.76).116. בג״צ 232/76, סהיל שוכרי נגד בית תדין חשרעי ואח׳,‏ פד׳יי,‏ לא(‏‎1‎‏),‏עמ׳ 413.124

117. על ועד היוזמת ופעולותיו,‏ ראה פתחי פוראני,‏ דפאען ען אל-ג׳זור‏(ותייקה),‏ חיפה,‏ 1984.118. דברי הכנסת,‏ 91, עמ׳ 2936-2932.119. ראיון מיום 13.3.90 עם א.ע.‏.120 סג׳ל .508/123/80.121 סג׳ל .475/56/93.122 סג׳ל 545/81/31 מ־‎4.5.58‎‏,‏ 563/81/109 מ-‏‎9.7.64‎‏,‏ 566/154/252מ־‎11.12.65‎‏,‏ 563/100/140 מ-‏‎18.8.64‎‏.‏123. סג׳ל 545/175/90 מ־‎1.6.59‎‏.‏124. סג׳ל 557/117/54 מ-‏‎15.4.63‎‏.‏125. סג׳ל 557/128/71 מ-‏‎28.5.63‎‏.‏126. סג׳ל 566/19/19 מ־‎23.2.65‎‏.‏127. סג׳ל 563/102/142 מ-‏‎19.8.64‎‏.‏.128! _ ¿ | ¿xj...ממ״א,‏ מיכל 13/54/10,20/20. 379,129. עיתון אל־ראי ‏(הירדני),‏ גיליון 17 בפברואר 1973.130. ראת תערת 87.131. ראת תערת 86.125כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלפיק חמישיסיכום ומסקנותהווקף המוסלמי,‏ שתוא מוסד תמאפיין את הסדר החברתי הישן בעולם האסלאם,‏זוכת באופן בלתי צפוי לתחיית ולתתחדשות במזרח ירושלים ובגדה המערביתתחת שלטון ישראל אחרי 1967. פריחתו חמחודשת של הווקף בולטת על רקעשקיעתו של מוסד זת גם בתקופת שלטון ירדן במזרח ירושלים,‏ בשנים ‎1948‎־1967 וגם במדינת ישראל מאז 1948, ועד תיום.‏ממצאי חמחקר מצביעים על שוני רב במעמדו של מוסד הווקף ובתפקודובירושלים בתקופת שלטון ירדן מול שנות שלטון ישראל במזרח חעיר.‏לכאורת צפוי חית שמוסד אסלאמי,‏ שתתאזרח בחברת תמוסלמית,‏ יזכת לשגשוגבמדינת מוסלמית כמו ירדן,‏ וששלטון לא-מוסלמי בעל אוריינטצית מערביתומודרנית כמו זה שבישראל יביא לחיחלשותו של הווקף,‏ כפי שאירע למוסדזה בתחומי ח׳׳קו חירוק״ אחרי 1948. אך העובדות מפריכות את תציפיות.‏ניתן לתסביר סתירה זו במספר גורמים:‏מדיניותת של ממשלת ירדן כוונה לשילובו של תווקף במסגרת הממלכהכמשרד ממשלתי,‏ חפועל על פי חוקי חמדינח חאזרחיים.‏ תירדנים ביטלו אתהאוטונומית תדתית,‏ שתיתת לתושבי מזרח ירושלים והגדה המערבית מתקופתהמנדט,‏ במסגרת כינונה של המועצה המוסלמית העליונה.‏ שילובו של הווקףבממשלת ובתקציב המדינה הביא למעורבות פוליטית של השלטון בכל הענייניםהנוגעים לווקף וממומנים מכספי הווקף.‏השלטון הירדני היה מודאג מקיפאון כלכלי של נכסי הווקף ומתתשלכותתשליליות של מגבלות תווקף על תתפתחות תעיר ועודד בכל דרך אפשרית אתהתאמת תווקף לתנאים של כלכלה מודרנית,‏ גם על חשבון ההלכה תמוסלמית ־השריעה.‏הבעית תמרכזית שעמדת בפני חירדנים אחרי 1948, תיתה הצורך לשקםמבנים רבים,‏ שנהרסו במהלך המלחמה.‏ מכיוון שכשמונים אחוזים מהמבניםבעיר העתיקה וכשליש מהמבנים העסקיים בעיר היו וקף,‏ ומכיוון שלווקף ישקושי לגייס תון לצורך שיקום ופיתוח,‏ נקטת תממשלת מספר פעולות.‏ תחילתתוקמת קרן פיתוח מרכזית ‏(מג׳לס אל-אעמאר).‏ מחלקת תתקדשות ומותווליםפרטיים,‏ זכו לקבל תלוואות לצורכי שיקום,‏ בניית ופיתוח כלכלי שלהנכסים שהם ניהלו.‏ הטלת מס רכוש כבד על קרקעות עירוניות פנויות אילצת126

את מנתלי תתקדשות לנקוט אחת משתי הדרכים:‏ מכירת הקרקע באמצעות פעולתחליפין,‏ או תשגת תון לצורכי בניית ופיתוח תקרקע.‏המותוולים של הווקף הצליחו לגייס תוך לפיתוח נכסי ההקדש גםבאמצעות חחכרה או שעבוד הנכס למספר שנים ובאמצעות תרומות ‏(לגבי וקףציבורי).‏ עיקר תפיתוח בתקופת תירדנית נעשה על קרקעות וקף בשכונת באבאל־סאהרה,‏ שהפכה למרכז העסקי חחדש של מזרח ירושלים.‏ תלחץ תכלכלי תביאלכך שבתי עלמין מוסלמיים שינו את ייעודם והפכו לקרקע לבנייה,‏ תוךשיתוף פעולה מצד הממסד הדתי.‏ כאשר מותוולים פרטיים ‏(של תקדשותמשפחתיים בדרך כלל),‏ לא עמדו באתגר ההתפתחות כיאה לתנאים תכלכלייםחחדשים,‏ נאלצח חממשלת לתפקיע את רכוש תווקף לצורכי פיתוח,‏ כפי שעשתהלגבי חשטח עליו נבנח מלון אינטרקונטיננטל בתר תזיתים,‏ שחופקע מווקףשיח׳ אל־עלמי.‏ניצנית של תנופת תפיתוח ניכרו עוד בתקופת חמנדט,‏ וכבר אז פיתחוהקאדים נטייה לסגל את תווקף לתנאי משק וחברת מודרניים,‏ לעיתים תוךתתעלמות מתוראות סובסטנטיביות של השריעה,‏ האוסרת את שינוי צביונם שלנכסי ווקף,‏ שיעבודם ומכירתם,‏ אלא אם כן נתקיימו תנאים מסויימים.‏תקאדים בתקופת ירדן תמשיכו במסורת זו ושיתפו פעולת עם מגמת ההתפתחותולא תיססו ״לתכשיר״ בדיעבד פעולות תעברח חריגות בנכסי וקף,‏ שנעשו עלידי מותוולים.‏בעשרים שנות שלטון ירדן נוסדו מעט (16) הקדשות משפחתיים.‏ הממשלהחירדנית לקחת על עצמת את תספקת שירותי חרווחה תסוציאלית,‏ בין השארמהכנסות הווקף הציבורי שבהנהלתה,‏ ולפיכך קטנה המוטיבציה להקדשת וקףלצורכי ציבור.‏ גם הנטייה לייסוד אוקאף משפחתיים לא היתה חזקה לנוכחהשמירת על דפוסים מסורתיים,‏ הקשר תאמיץ ותציות של בנים לאביהםותרגיעת תפוליטית וחחברתית,‏ שמאפיינת תקופת זו.‏ תתפקיד,‏ שמילא הווקףבאופן מסורתי במתן שירותי רווחה שונים לציבור,‏ נתמלא על ידי אגודותציבוריות שהוקמו לפי חוק אזרחי ‏(חוק האגודות וגופי הסעד).‏ קמו אגודותצדקח,‏ כמו ג׳מעימ אל־מקאצד אל־ח׳יריה אל־אסלאמיה,‏ שהקימה מכספיתרומות את בית-חולים ״אל-מקאצד״ למתן שירותי בריאות למוסלמיםנזקקים.‏ הווקף לא היה עוד הדרך היחידה,‏ שבה ניתן לממש מטרות צדקת,‏ונראח שתשלטון תירדני עודד את פיתוחם של תחליפי הווקף.‏מספרם תמועט של תקדשות חדשים שנוסדו בירושלים בתקופת תירדנית,‏ממחיש את שקיעתו של מוסד תווקף בתקופה זו.‏ אמנם נכסי תווקף,‏ על אףמגבלותיתם תשרעיות,‏ לא היוו בדרך כלל מכשול בפני תכנון עירונימודרני,‏ ופעולות תפיתוח שנעשו בהם,‏ הביאו לשיגשוגם הכלכלי של מספרתקדשות ניכר,‏ אולם דווקא תתאמת ניהול תווקף לתנאים כלכליים מודרניים,‏127כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלדהיינו הטרנסקציות תרבות שנעשו בנכסי הווקף,‏ לא היוותה גורם המעודדאת ייסודם של אוקאף חדשים,‏ משום שתמוטיבצית תעיקרית של המקדיש קשורהברצונו בחנצחת שמו וראיית חנכס כמצבח חית לזכרו ולפועלו.‏ תמקדיש בדרךכלל איננו מעוניין,‏ שלאחר מותו יוחלף הנכס חמוקדש או יימכר תמורתנכס אחר.‏השינוי חבולט,‏ שחל במעמדו של הווקף בירושלים בין תקופת שלטון ירדןלבין התקופה שאחרי איחוד תעיר 1967-2, נובע בעיקרו מתשתנות תנסיבותתפוליטיות.‏ ממשלת ישראל הכירה דה-פקטו במעמד אוטונומי של המוסלמיםבניהול ענייניהם הדתיים ובכלל זת נכסי תווקף.‏ יתר על כן,‏ באמצעות״מדיניות תגשרים תפתוחים״ אפשרת ישראל לממשלת ירדן מעורבות רבהבניהול ענייני הווקף במזרח ירושלים ובגדה המערבית.‏ למעשת,‏ מתנתליםחאוקאף בשני חלקי חעיר,‏ במזרחת ובמערכת,‏ על פי שתי מערכות משפטיותומינתליות נפרדות.‏ במערב תעיר נחשבים נכסי חווקף כנכסי נפקדים,‏ וחםמנותלים על ידי אפוטרופוס ממשלתי לפי חוק נכסי נפקדים תש״י ־ 1950,בעוד שבמזרח תעיר מתנהלים למעשה ענייני הווקף על פי חחקיקת תירדנית.‏ממשלת ישראל ויתרת על חחלת חוק נכסי נפקדים הישראלי על מזרח העיר‏(הצעה כזו תועלתת ב־‎1967‎ על ידי פקידים בכירים,‏ אך לא תתקבלת על ידיהדרג המדיני),‏ והיא הכירה דה-פקטו במועצה המוסלמית ובניהולההאוטונומי של ענייני הווקף.‏ אולם הממשלה לא החזירה להקדשות במזרהירושלים את הנכסים שבמערב תעיר,‏ שתפכו בינתיים ל״נכסי נפקדים״.‏תתתערבות היחידח של ישראל בענייני חווקף חנחשבת פעולח חריגה,‏ תיתהתפקעת תרובע תיתודי ורחבת תכותל תמערבי ותענקת חופש גישה ליתודים לתרתבית על כל הכרוך בשמירת חביטחון והסדר הציבורי באתר זה ‏(שמירת כוחותהבטחון ושליטה בבניין המחכמה ובשער תמוגרבים).‏בין השנים 1990-1967 נוסדו בירושלים 90 הקדשות חדשים,‏ כשליש מהםתקדשות לצורכי ציבור.‏ בתשוואת לתהליך ההכחדות שעובר על מוסד הווקףבארצות חאסלאם במאת תעשרים,‏ ניתן לומר שחווקף במזרח ירושלים שב לימיהזוהר שלו מהתקופה העות׳מאנית.‏ מוסד הווקף משמש כאמצעי ללכידותהקהילה תמוסלמית בירושלים תמסתגרת בפני שלטון לא־מוסלמי.‏ בטחונו של‏.חציבור חמוסלמי בחסינותם של נכסי הווקף בעיני השלטון הישראלי מאפשרתלמוסלמים רבים לממש מטרות דתיות וחברתיות שונות באמצעות תווקףחמשפחתי וחווקף לצורכי ציבור.‏בתקופת ישראל חלה ירידח דרסטית במספרן של טרנסקציות ופעולות פיתוחבנכסי תווקף ־ עשר לעומת כמאת בתקופת תירדנית.‏ חידוש המאבק הפוליטיתלאומי בירושלים,‏ שחלקת חמזרחי עבר ב־‎1967‎ לשלטון ישראלי,‏ חחזיר עמואת תתחרות תדמוגרפית ותמאבק על שליטת בקרקעות ובנכסים.‏ ממשלת ירדןשינתה את מדיניותת תקודמת מן הקצת אל תקצח;‏ חיא חוקקח חוק,‏ תאוסר על128

מכירת נכסים ליהודים,‏ והפעילה סנקציות כלפי מפירי החוק.‏ הדבר יצראווירת של חשדנות,‏ שתביאת לקיפאון בטרנסקציות במקרקעין במזרח תעירבכלל ובנכסי וקף,‏ חמחווים חלק משמעותי משטח חלקת חמזרחי של תעיר,‏בפרט.‏ ייתכן גם,‏ שקשיים ביורוקרטיים בתשגת רשיונות בנייח במזרח חעירמרתיעים מותוולים מליזום שינויים בנכסי תווקף.‏ מגמת ניתול נכסי תווקףבירושלים אחרי 1967 מבוססת איפוא על שימור יותר מאשר על תמשך פיתוחכלכלי.‏ ייתכן גם,‏ שחווקף אחרי 1967 מתקשת בגיוס תון לחשקעח בפיתוחכתוצאה מהיעדר צמיחת כלכלית במזרח ירושלים ובגדת תמערבית.‏ גורם נוסףהוא תיעדר פיתוח כלכלי,‏ תמאפיין את מזרח העיר כמו את שאר ערי תגדתתמערבית.‏ אין בירושלים שאחרי 1967 גורם המעודד ומעניק הלוואות לפיתוחנכסי וקף,‏ כפי שהיח בחלקח חמזרחי של העיר בתקופת שלטון ירדן אחרי.1948תנסיבות תפוליטיות אחרי 1967 מקשות על תכנון עירוני מודרני בנכסיוקף.‏ תחת שלטון לא-מוסלמי הנמצא בעימות לאומי עם האוכלוסייההפלסטינית,‏ תמוסלמים מגלים תתנגדות עקרונית לשינויים בנכסי וקף,‏תיזומים על ידי תשלטונות.‏ ההנמקות נשענות בדרך כלל על טענות דתיותוהלכתיות,‏ אשר לא עמדו למכשול לתכנון המודרני בתקופה תירדנית.‏מוסד תווקף נרתם במסגרת המאבק הלאומי לשמור על צביונה המוסלמי שלמזרח ירושלים.‏ המוסלמים בירושלים הגיעו להכרה,‏ שתשלטון תישראלי נמנעמלתתערב בענייני תווקף ובכך תוענקח מעין חסינות לנכסי הווקף.‏ חערכחזו עודדה את ייסודם של הקדשות וקף חדשים למלא צרכים חברתייםוציבוריים.‏ לא רק גורמים פרטיים הביאו לעלייה במספר נכסי הווקףשתוקדשו בירושלים,‏ אלא שלטונות ירדן בעצמם אילצו אגודות ציבוריותשונות לרשום את נכסיהן כווקף,‏ כמחסום תמונע מישראל לתשתלט על נכסיםאלה,‏ וכפתח המאפשר לירדנים שליטה פוליטית מסויימת באותן אגודות.‏ירדן תפכת את הווקף אחרי 1967 לצינור שליטח חשוב במזרח ירושליםובשטחים.‏ מאז שנות השבעים הגדילה ירדן בהדרגת את היקף המענק שתיאמעבירה לכיסוי הגירעון של מחלקת ההקדשות במזרח ירושלים ובגדהתמערבית,‏ מענק שהגיע ערב מלחמת המפרץ לכשישה מיליוני דינרים בשנה.‏מנגנון תווקף גדל מ־‎774‎ ללמעלת מאלפיים עובדים.‏ תקציב תווקף מהווהמכשיר לבנייח ולטיפוח של מוסדות דת ומוסדות חינוך ורווחת בירושלים,‏ביניהם:‏ 65 מסגדים בירושלים,‏ שלושה בתי יתומים,‏ שלוש מכללות אסלאמיותומספר בתי ספר תיכוניים ויסודיים.‏ מחלקת תתקדשות מעסיקה כ-‏‎500‎ עובדיםבירושלים ‏(ובגדת תמערבית כולת - יותר מאלפיים עובדים),‏ שחלק גדול מתםנמנה עם המשפחות חחשובות בעיר,‏ והדבר מקנה לירדן אחיזת פוליטיתמסויימת באמצעות הווקף.‏129כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללהנתלת תמקומית של מחלקת ההקדשות נוח להישען על הזרמה קבועה שלמשאבים מירדן,‏ מאשר לדאוג לניהול כלכלי יעיל של נכסי הווקף.‏ באשרלתכנסות הווקף בירושלים,‏ יש לציין שהסכמתה של ממשלת ישראל לגביית דמיכניסה למסגד אל-אקצא ולכיפת תסלע מביאת לגידול משמעותי בתכנסותהווקף.‏ ההכנסה ממקור זה לפני האינתיפאדת תיוותת יותר משליש תתכנסותתעצמיות של מחלקת התקדשות בירושלים ובגדת תמערבית.‏ בצד פיתוח מוסדותחינוך עיקר ההשקעה של הנתלת תווקף תמקומית היא בניפוח של מנגנונת.‏הגידול במספר העובדים מורגש במוסדות חדת,‏ וחוא נובע מעלייח במספרהמסגדים חחדשים ומתעסקת מטיפים רבים ומורים ללימודי דת במסגדים ובבתיספר שונים,‏ וכן מהצורך בתגדלת מספר השומרים בהר תבית ובמערת המכפלהבחברון כתוצאה מאירועים פוליטיים.‏העובדה,‏ שהווקף הוא הגורם המנהל תשולט במקומות חקדושים לאסלאם,‏ובעיקר בתר תבית,‏ ומנתל את שאר העניינים הדתיים,‏ כמו העלייה לרגללמכת וטקסים דתיים אחרים,‏ מסבירה אף היא את הצורך של תירדנים בשליטהעל מחלקת ההקדשות.‏תתמיכה של ירדן במוסדות חינוך מסויימים ובמוסדות רווחה סוציאלית,‏נועדה לעודד תלות של חלק מהאוכלוסייה בירדן ולשמר בכך את תזיקתהפוליטית אלית,‏ כדי שתדבר יקנת לת דריסת רגל באזור בתתפתחויותמדיניות עתידיות.‏אין לתתפלא על כן,‏ שבד בבד עם הכרזתה של ירדן על הינתקותה מהגדההמערבית כתוצאת מהאינתיפאדה,‏ שפרצה בשטחים ובמזרח ירושלים בדצמבר1987, היא הודיעת באוגוסט 1988, כי ניתוק זה איננו חל על הקשר שלה עםמחלקת ההקדשות.‏ עובדי מחלקת תתקדשות ובתי הדין השרעיים לא הוצאולגימלאות כמו עמיתיהם במערכת החינוך ושאר עובדי תמדינת,‏ אולם איןמקבלים עובדים חדשים במקום עובדים פורשים.‏ פרט לכך לא חל כל שינויבמחלקת ההקדשות ובתפקודח.‏את שירותי רישום תאוכלוסין ואשרות היציאת לירדן,‏ שניתנו בעבר עלידי לשכת המסחר,‏ העבירת ירדן לבתי תדין תשרעיים,‏ שאת שכר עובדיתם תיאממשיכת לשלם.‏ אולם כתוצאה מתמשבר תכלכלי,‏ שפקד את ירדן בשנתייםחאחרונות,‏ וירידת ערך חדינר חירדני,‏ חלה שחיקת בשכרם של עובדי תממסדתדתי תמוסלמי בירושלים ובגדת תמערבית.‏ תדבר גרם למספר שביתותועיצומים של עובדי הווקף בתקופה קשת זו מבחינת כלכלית עקב אירועיתאינתיפאדה.‏ בעקבות אירועים אלה נאלצת ירדן לפצות את עובדי הווקףבמידת-מח ‏(מענקים חד-פעמיים),‏ כדי להמשיך ולשמור על שליטה במחלקתההקדשות.‏130

לאחר פרוץ משבר המפרץ הפרסי באוגוסט 1990 החריפה מצוקתו התקציביתשל הממסד המוסלמי המקומי;‏ מדינות תמפרץ כסעודית וכוויית חדלו לחעבירכספים לפלסטינים ולירדן.‏ פעילותת של ״אגודת העולם המוסלמי״,‏ שנהגהלתעביר כספים למימון מפעלים שונים של מחלקת תתקדשות,‏ שותקת לחלוטין.‏תורמות תכספים לגדת תמערבית פחתו באופן משמעותי.‏סיכומו של דבר,‏ בעוד שבעולם המוסלמי כולו הולך מוסד הווקף ונעלם,‏זוכה הווקף במפתיע לפריהה מחודשת בירושלים תחת שלטון ישראל.‏ סייעהלכך לא במעט מדיניותה של ממשלת ישראל,‏ אשר הותירה לקהילה המוסלמיתאוטונומיה בניהול ענייניה הדתיים.‏ למעט חריגים כמו:‏ רחבת הכותלהמערבי ומבני וקף ברובע היהודי שהופקעו,‏ זכו נכסי הווקף בירושליםלהסינות מעשית מפני התערבות של רשויות השלסון.‏ לא רק שהחוק הישראלילנכסי נפקדים לא יושם במזרה ירושלים,‏ אלא שגורמי הממשל הישראליים,‏אשר רשמית אינם מכירים במועצה המוסלמית,‏ מנהלים מגעים עם ממלאיתפקידים מסעמה ועם נציגי מהלקת ההקדשות הפועלים על פי חוק ירדניומגיעים עמס להסדרים לא־פורמליים.‏ מדיניות זו העניקה לווקף עוצמהרבה.‏ כתוצאה מכן התפתה דימוי מעוות של הווקף כמוסד עתיר משאבים השולטעל מקרקעין רבים.‏ לתדמית זו אין על מה להתבסס משום שרוב המקרקעיןשהיו בתקופה העות׳מאנית במעמד של וקף אינם בשליסתה המלאה של מחלקתההקדשות.‏בנסיבות הפוליסיות של מיעוס ערבי פלסטיני בירושלים שאיננו מכירבריבונות ישראלית,‏ הפן מוסד הווקף אמצעי ללכידות הקהילה המוסלמיתהמסתגרת בפני שלסון לא־מוסלמי.‏ הווקף משמש לאוכלוסייה הערבית אחדהתהליפים למוסדות שלסוניים,‏ ומשאביו הכלכליים נרתמו לעגלת המאבקהפוליסי כאמצעי לשמירת צביונה האסלאמי של מזרח ירושלים ולחיזוק זיקתהשל האוכלוסייה הערבית למוסדות האסלאמיים,‏ למנהיגות המקומית המנהלתאותם ולממשלת ירדן המממנת אותם.‏מאות הנכסים שבהנהלת מהלקת ההקדשות מנוהלים באופן לא־ כלכליוהכנסותיהם הכוללות נופלות מאלה של סן כל ההקדשות המשפחתיים בעיר.‏כתוצאה מכן נשען הממסד המוסלמי המקומי על הזרמה כספית גדולה מירדן.‏מוסד הווקף בירושלים מנוהל איפוא בשלס רחוק מרבת־עמון מבהינת התשתיתהמשפסית,‏ הכפיפות המינהלית והתמיכה הכספית.‏ מקור כוהו העיקרי שלהווקף בירושלים נובע בעיקר מהיותו המעסיק השני בגודלו במזרח העירומשליסתו במוסדות דתיים שרגישותם הפוליסית בחברה המוסלמית ידועה.‏בניגוד לתדמית הרווהת של הווקף המוסלמי,‏ אשר מעצם כפיפותו לדיניההלכה המוסלמית אין אפשרות לבצע בנכסיו העברת בעלות,‏ או סרנסקציות131כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלאחרות,‏ ויש לשמור על צביונם המקורי ולשמרם מבלי לפתהם,‏ מתגלה הווקףבירושלים במוסד בעל גמישות כלפלית רבה המאפשרת פיתוח פלפלי.‏הווקף בירושלים,‏ שנכסיו מתקדשות ציבוריים ומשפחתיים מקיפים את רובשסחה של העיר העתיקה וחלק נכבד מהמקרקעין במזרה העיר,‏ היה גורם חיוביבפיתוהה הכלכלי של העיר בתקופה הירדנית,‏ הודות למדיניות ממשלת ירדןולשיתוף פעולה מצד הממסד הדתי,‏ שהשכיל לסגל את הווקף לתנאי משקוכלכלה מודרניים.‏שינוי הנסיבות הפוליסיות בעיר אחרי 1967 הביא לתחייה מהודשת שלמוסד הווקף,‏ שהתבטאה בגידול במספר ההקדשות,‏ במספר הנכסים,‏ בהשקעהמוסדית בהקמה ובפיתוה מוסדות ושירותים ציבוריים,‏ הממומנים על־ידיהווקף.‏ עקב המאבק הלאומי והמדיני מחד גיסא והיעדר צמיחה כלכלית מאידןגיסא,‏ לא נעשו פעולות פיתוח בלבלי של נכסי וקף,‏ אולם ההקדשות המשיכובשימור הנכסים ובהפקת מירב הפירות מהם.‏132

ביבליוגרפיה1. אבו ט׳הרה,‏ מחמד.‏ מחאדראת פי אל־וקף,‏ קהיר,‏ הוצ׳ שנייה,‏ 1971.2. אל-אמאם אל־חסיני,‏ מחמד.‏ אל-מנהל אל־צאפי פי אל-וקף ואחכאמח,‏ירושלים,‏ ללא תאריך.‏3. אמין,‏ מחמד.‏ אל־אוקאף ואל-היאת אל-אג׳תמאעיה פי מצו,‏ קהיר,‏ דאראל-נחדח אל-ערביח,‏ 1980.4. ביאן אל־אוקאף אל-אסלאמיה פי אל-דפה אל-גרביה ח׳לאל עשר סנואתמן 1976-1967 ‏(חוברת פנימית).‏5. ביאן אל-אוקאף אל-אסלאמיה פי אל-דפה אל־גרביה ה׳לאל סת סנואת מן1982-1977 ‏(חוברת פנימית).‏6. בן-שמש,‏ אברחם.‏ חוקי הקרקעות במדינת ישראל,‏ תל־אביב,‏ מסדח,‏.19657. בנבנישתי,‏ מירון.‏ ירושלים - עיר ובלבה חומה,‏ תל-אביב,‏ הקיבוץהמאוחד,‏ תשמ״א,‏ 1981.8. בנבנישתי,‏ מירון.‏ מול החומה הסגורה.‏ ירושלים,‏ ויידנפלדוניקולסון,‏ 1973.9. בר,‏ גבריאל.‏ מבוא לתולדות היחסים האגראריים במזרה התיכון1970-1800, תל-אביב,‏ הוצאת הקיבוץ חמאוחד,‏ תשל״ב,‏ 1972-3.10. ברקוביץ,‏ שלמה.‏ ״המעמד המשפטי של המקומות הקדושים בארץ־ישראל״,‏עבודת ד׳׳ר,‏ האוניברסיטה העברית בירושלים,‏ ירושלים,‏ תשל״ח.‏11. גויטיין,‏ שלמה דב,‏ וא.‏ בן שמש,‏ המשפט המוסלימי במדינת ישראל,‏גוילים,‏ ירושלים,‏ 1957.12. אל-גזי,‏ כאמל.‏ נהר אל-ד׳הב פי תאריח׳ חלב,‏ חלב,‏ 1342 ה׳/‏‎1922‎‏.‏13. גרנובסקי,‏ אברהם.‏ המשטר הקרקעי בארץ-ישראל,‏ תל־אביב,‏ דביר,‏תש״ט - .1949133כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

14. דנה,‏ נסים.‏ ״אנשי הדת בממסד המוסלמי בגדה המערבית בתקופתהשלסון הירדני״,‏ האוניברסיטה העברית - המכון ללימודי אסיהואפריקת,‏ ירושלים,‏ תשל׳׳א - 1971 ‏(לא פורסם).‏15. אל-ח׳טיב,‏ רוחי.‏ תהויד אל-קדס,‏ ביירות,‏ 1970.16. חסון,‏ יצחק.‏ ״ספרות שבחי ירושלים באסלאם״,‏ בתוך:‏ מ.‏ שרון‏(עורך),‏ סוגיות בתולדות ארץ ישראל תהת שלסון האסלאם,‏ ירושלים,‏יד יצחק בן-צבי,‏ תשל״ו,‏ עמי 65-43.17. אל-ח׳צאף.‏ כתאב אחכאם אל-אוקאף,‏ קחיר,‏ 1904.18. ליש,‏ אתרן.‏ ״תקדש ותתנחלות של דרווישים בארץ-ישראל בראשיתתתקופת תעות׳מאנית״.‏ קתדרה,‏ 35, אפריל 1985, עמ׳ 52-17.19. ליש,‏ אתרן.‏ ״תממסד תדתי תמוסלמי בגדת תמערבית בתקופת תירדנית״.‏מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים,‏ 11 חורף 1977, עמ׳ 108-97.20. ליש,‏ אהרן.‏ ״הוקף המוסלמי בישראל״.‏ המזרח החדש,‏ ט״ו,‏ 2-1‏(תשכ״ה-‏‎1965‎‏),‏ עמ׳ 56-38.21. מגייר אל-דין אל-חנבלי.‏ אליאנס אל-גיליל בתאריה׳ אל־קדסואל-ח׳ליל,‏ עמאן,‏ 1973.22. מנט׳מת אל-מאתמר אל-אסלאמי.‏ אוקאף ואמלאכ אל־מסלמין פי פלסטין‏(תחקיק ותקדים מחמד אבשרלי ומחמד דאוד אל-תמימי).‏ אסתנבול,‏.198223. סיון,‏ עמנואל.‏ ״קדושת ירושלים באסלאס״.‏ בתוך:‏ מ.‏ שרון ‏(עורך),‏סוגיות בתולדות ארץ ישראל תהת שלסון האסלאם,‏ ירושלים,‏ יד יצחקבן-צבי,‏ תשל״ו,‏ עמי 42-35.24. אל-עלמי,‏ סעד אל-דין.‏ ות׳אאק אל־היאה אל-אסלאמיה אל־עליא1984-1967, ירושלים,‏ ללא תאריך [1985], עמי 65-61.25. פוראני,‏ פתחי.‏ דפאען ען אל-גיזור ‏(ותייקה),‏ חיפת,‏ 1984.26. פורת,‏ יחושע.‏ צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1929-1918.תל-אביב,‏ עם עובד,‏ 1976.27. פורת,‏ יהושע.‏ ממהומות למרידה - התנועה הלאומית הערביתהפלסטינית 1939-1929, תל-אביב,‏ עם עובד,‏ 1978.כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל134

28. פרחי,‏ דוד.‏ ״המועצה המוסלמית במזרח ירושלים וביהודה ובשומרוןמאז מלחמת ששת חימים״,‏ המזרח תחדש,‏ כ״ח (1-2) תשל״ט/‏‎1979‎‏,‏ עמ׳.21-2029. קדרי פאשא,‏ מחמד.‏ קאנון אל-עדל ואל-אנצאף פי אל־וקף,‏ קהיר,‏בולאק,‏ הוצאת שלישית,‏ 1902.30. פרי,‏ עודד.‏ ״המדינה העות׳מאנית ומוסד הוקף בירושלים בסוף המאההשמונה-עשרה״,‏ עבודת מ.א.‏ שלא פורסמה,‏ האוניברסיטה העברית,‏ירושלים,‏ תשמ״ג/‏‎1983‎‏.‏31. רייטר,‏ יצחק.‏ ״תערכת הרפורמה במוסד התקדש תמוסלמי בישראל:‏חווקף בעכו״.‏ המזרה החדש,‏ ל״ב,‏ 1989, עמ׳ 45-21.32. רייטר,‏ יצחק.‏ ״תווקף תמוסלמי בירושלים בתקופת חמנדט״,‏ עבודתדוקטור,‏ חאוניברסיטת תעברית בירושלים,‏ 1990.33. רייטר,‏ יצחק ווג׳די ג׳בארין.‏ ״שאלת הסטטוס-קוו במקומות הקדושיםלאסלאם בירושלים״.‏ מכון ירושלים לחקר ישראל ‏[בחכנח].‏34. שחם,‏ רון.‏ ״וקפים של נוצרים ויהודים בפני בתי-דין שרעיים בארץישראל בשלהי התקופה העות׳מאנית״.‏ המזרח החדש,‏ ל״ב,‏ תשמ״ט/‏‎1989‎‏,‏עמ׳ 66-46.35. שמעוני,‏ יעקב.‏ ערגי ארץ ישראל.‏ תל-אביב,‏ עם עובד,‏ תש״ז/‏‎1947‎‏.‏36. Barkan, O.L. and E.H. Ayverdi. Istanbul Vakiflari Tahrir Defteri953-1546 Tarihi, Istanbul, 1970.37. Barnes, J. An Introduction to Religious Foundations in the OttomanEmpire, Leiden, Brill, 1987.38. Barron, J.B. Mohammedan Waqfs in Palestine, Jerusalem, 1922.39. Crecelius, D. "Incidences of Waqf cases in three Cairo courts1640-1802. JESHO. XXIX, 1986, pp. 182-193.135כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל40. Hayyat, HA. "Waqfs in Palestine and Israel - from the Ottoman reformsto the present". Ph.D. Dissertation, Univ. Micr. Int., 1962.41. Hilmi, O. A Treatise on the Laws of Evkaf (trans., CR. Tyser and D.G.Dimetriades), Nicosia, 1899.42. Layish, A. "The family Waqf and the Shari'i law of succession", in: G.Baer and G. Gilbar (eds.). Social and Economic Aspects of the Waqf,Oxford University Press (in print).43. Idem. "The Maliki family Waqf according to wills and Waqfiyyat", BSOAS,XLVI, part 1, 1983, pp. 1-32.44. Khater, I. "Waqf in der West Bank", Unpublished dissertation,Phillipps-Universitat, Marburg/lahn, 1987.45. Kupferschmidt, U. The Supreme Muslim Council - Islam under the BritishMandate for Palestine, Leiden, Brill, 1987.46. Powers, D.S. "Revenues of public Waqfs in sixteenth century Jerusalem"Archivum Ottomanicum, IX, 1984, pp. 163-202.47. Roded, R. "The Waqf in Ottoman Aleppo", in: G. Baer and G. Gilbar, op.cit.48. Schacht, J. An Introduction to Islamic Law, Oxford University Press,1964.49. Tibawi, A.L. The Islamic Pious Foundations in Jerusalem, London, TheIslamic Cultural Centre, 1978.ארכיונים1. סג׳ל ־ ארכיון בית הדין השרעי במזרח ירושלים.‏2. ממ׳יא - ארכיון מרכז תמורשת האסלאמית של המועצה המוסלמית.‏136

נספח - חוק הווקף הירדניחוק מס׳ 26 לשנת 1966חוק ההקדשות והעניינים האסלאמייםהוצא בהסתמך על סעיף 107 לחוקהסעיף 1 ־ חוק זה ייקרא ״חוק ההקדשות והעניינים האסלאמיים לשנת‎1966‎״ ותחולתו מיום פרסומו בעיתון חרשמי.‏בחוק זת משמעות המילים כמשמעותן לתלן אלא אם מההקשרמשתמע אחרת:‏סעיף - 2תממלכת - תממלכת תירדנית ההאשמית.‏א.‏ תממשלת - ממשלת הממלכה הירדנית ההאשמית.‏ב.‏ ההקדשות והעניינים האסלאמיים ־ התקדשות תאסלאמייםג.‏ תמוסדות הדתיים,‏ בתי-‏המסגדים,‏ בתי הספר,‏ בממלכה,‏ המכללות הדתיות תממומנות מתקציב ההקדשות,‏היתומים,‏ בתי הקברות המוסלמים שהוקדשו לקבורה או שנאסרה הקבורהועניינילמכה לרגל העלייה ענייני שנחרבו,‏ או בחם ההלכה.‏פסיקת המועצה - מועצת ההקדשות והעניינים האסלאמיים שצוינהד.‏ בסעיף הרביעי לחוק זה.‏יושב ראש - הקאדי הראשי ‏(קאדי אל קדאת)‏ או כל שרה.‏ הממשלה לצרף לאחריותו את מחלקת ההקדשותשתחליט ותעניינים האסלאמיים.‏למחלקת ההקדשות והעניינים האסלאמיים אישיות משפטית ואי-‏תלות כספית ומנתלית ותיא רשאית בתור זת לתבוע לדין ולמנותמייצג לה,‏ בהליכים המשפטיים תנוגעים לת או לכל מטרת אחרת,‏את תתובע הכללי או כל אדם שימונה על ידה למטרה זו ותפעילאת הסמכויות תמצוינות בחוק זת או בכל תתקנות או ההוראותתניתנות לפיו.‏מחלקת תתקדשות והעניינים תאסלאמיים תהיה כפופת ליושב הראשואת עניינית ינחלו:‏א.‏ מועצת ההקדשות ותעניינים האסלאמיים.‏ב.‏ מנהל כללי.‏ג.‏ מנגנון ביצועי.‏סעיף - 3סעיף 4 ־137כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלתמועצת תורכב בראשותו של יושב הראש,‏ המנהל הכלליא.‏ סעיף - 5 ושלושת חברים.‏חמנחל חכללי וחברי תמועצת ימונו או יפוטרו לפי החלטתב.‏ חממשלת תמעוגנת בצו מלכותי לפי תמלצתו של יושב הראש.‏מנהלוההדרכה,‏ ההטפה ממנהל יורכב הביצועי המנגנון ג.‏ מחלקת הכספים,‏ מנהל מחלקת ההנהלה והפקידים הדרושיםלניתול תפעולות ותקבע את סמכויותיחם לפי תתקנות.‏וענייניהםימונו ‏(ג)‏ קטן בסעיף תמצוינים תפקידים ד.‏ מועצתהממשלה.‏ פקידי חחלות על התקנות לפי יטופלו המלצתה של המועצה לתתקין תקנותזכאית לפי תשרים מיוחדות למטרת זו.‏ליושב ראש מוענקת סמכות של שר ולמנתל תכללי סמכות שלת.‏ סגן שר ולמועצה סמכות של ועדת בחירת ומינוי תפקידים.‏על כל פקידי תתקדשות וחעניינים חאסלאמיים יחולו דיניו.‏ 1959 או תוראות כלחוק חגמלאות חאזרחי מס׳ 43 לשנת תתחלת שירותם של הפקידיםבמקומו,‏ ויום שיבוא חוק תעוסקים בעבודת ותחולת תוקפו של חוק זה תיחשב מיום- 1/5/1951 וזאת בתנאי שינוכו משכרם דמי הגמלאות שלהםויועברו לקופת ההקדשות כדי לשלם את משכורת הגמלאותותתגמולים לזכאים שבתם.‏ תוראות סעיף זח אינן חלות עלהפקידים המקבלים את שכרם מהסעיפים הגלויים של התקציבשל מחלקת ההקדשות והעניינים האסלאמיים שלגביהם יותקנותקנות מיוחדות להסדרת ענייניתם.‏תקופתהאמורה בסעיף קטן ‏(ו)‏ לתקופת תשירות בנוסף ז.‏ שירותו של הפקיד במשרד אחד תיראה תקופה מזכה למטרותתגמלאות בלי הבדל אם תקופה זו היתה בתקופה המצוינת אוקדמת לת.‏סעיף 6 ־למועצת תסמכויות האלה:‏א.‏ ההמלצת להתקין את התקנות תנדרשות לניהול העבודהוענייני הפקידים והגשתן לאישור הממשלה.‏ב אישור התקציב שתכין מחלקת הכספים בראשית כל שנהותגשתו לאישור ראש הממשלה.‏ג.‏ לאשר החלפת נכסי וקף,‏ לקבוע את תנאי חחכירה מסוג חכו,‏לאשר השכרת נכסים לתקופה העולה על שלוש שנים,‏ לאשרתקמת מבנים על אדמות וקף וההחלטה במכרזים ובתצעותמחיר.‏ד.‏ מתן ייפוי-כוח להגשת תביעות •- אישור פשרות בסכסוכיםוביטולם ובוררות בהם.‏138

ח.‏ בחירת רואי־חשבון מוסמכים לבדוק את החשבונות השנתייםולהגישם למועצה ואישור שכר טרחתם.‏ו.‏ לערוך הסכמי הלוואות כספיות לפי אישור ראש הממשלה,‏ולקבוע את הבנקים,‏ שבהם יופקדו כספי ההקדשות.‏ז.‏ אישור הוצאת סכומי כסף חעולים על חמש מאות דינריםומתן מענקים וסיוע.‏כל תתליכים,‏ תתביעות ותנכסים של תתקדשות,‏ פטורים ממס,‏מתאגרות ומהביול מכל סוג שהוא,‏ למעט המיסים על הנכסיםשאינם מנוצלים במישרין על ידי מחלקת ההקדשות והמיסיםחחלים על חשוכרים,‏ בין אם חם שייכים לאוצר או לעיריות.‏סעיף - 7סעיף - 8 א.‏ תוקם קרן מרכזית לכל תתכנסות של התקדשות וחענייניםחאסלאמיים בפיקוחה של המועצה,‏ מקרן זו ישולמו כלההוצאות תמצוינות בתקציב השנתי.‏ב.‏ ייראה כחלק מתכנסות הקרן האמורה בסעיף קטן א׳ לעיל מהשיוקצב כל שנת ממס תשירותיס חחברתיים לפי סעיף קטן‏(ב)‏ לסעיף חרביעי לחוק מס׳ 89 לשנת 1953 או כלתיקון שייחקק לחוק זח.‏תועבר למועצה תסמכות בסעיף קטן ‏(א)‏ לסעיף (3) לתקנות מסתשירותים החברתיים מס׳ 1 לשנת 1954.מחלקת תתקדשות והעניינים האסלאמיים תנתל את החשבונותוהספרים שלה לפי כללי הנתלות חחשבונות המסחריות חחדישותאו לפי הכללים הנהוגים במשרד האוצר וכל ספרי הרישוםוחחשבונות שלה יהיו כפופים לבדיקת רואח חשבון חוקי,‏ אשרייקבע על ידי המועצה.‏ ראש הממשלה זכאי לחטיל על משרד החשבתכללי לבדוק את חשבונות חמחלקה,‏ ספריה ועסקיה.‏יוקם מוסד כספי מיוחד לקרנות היתומים שיתית כפוף למחלקתהתקדשות והעניינים האסלאמיים ולמטרה זו יבוטלו חסעיפים11 ו-‏‎12‎ לחוק היתומים מס׳ 69 לשנת 1953. מחלקת ההקדשותוהעניינים האסלאמיים תקבל לידיה את תסמכויות המוענקותלמועצת תיתומים לפי החוק הנ״ל או לפי כל התקנות שיותקנולפיו.‏ תמועצת תתקין באישור הממשלת את תתקנות הדרושותלתנתלת קרנות תיתומים.‏ פקידי קרנות תיתומים העובדים ביוםפרסום חוק זת ימשיכו לקבל את משכורותיתם מתאוצר,‏וזכויותיתם לגמלאות יישמרו להסדרת ענייניחם לפי תקנותמיוחדות,‏ וזאת בתנאי שישמרו זכויותיהם תמוקנות.‏סעיף - 9סעיף - 10סעיף - 11139כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהממשלת זכאית לפי תמלצת המועצת לתתקין תקנות מיוחדותליישום מטרות חוק זת.‏ייפוי-כוח או מילוי מקום שהוענקו על ידי המנהל הכללי שלתתקדשות ימשיכו לתיראות כאילו הוענקו לפי דיני חוק זח.‏סעיף - 12סעיף - 13סעיף 14 ־ חוק תתקדשות מס׳ 16 ‏(לשנת 1962) וכל תתיקונים שחלו עליויבוטל,‏ ויבוטלו כמו כן חסעיפים (5, 9 8, 7, 6, ו-‏‎10‎‏)‏ותתיקונים שחלו עליחם לחוק מס השירותים החברתיים מס׳ 1לשנת 1954 וכל תוראות חחוקים ותתקנות תקודמות במידתויסתרו את דיני חוק זת.‏סעיף 15 ־על ראש תממשלת וחשרים ליישם דיני חוק זה.‏12/5/66140

חוק זמני מס׳ 36 לשנת 1982תיקון לחוק ההקדשות,‏ המקומות הקדושיםוהעניינים האסלאמייםסעיף 1 ־סעיף 2 ־חוק זת ייקרא ״תיקון לחוק ההקדשות וחעניינים האסלאמייםלשנת ‎1982‎״ ויש לראותו כחוק אחד יחד עם חוק מס׳ 26 לשנת1966 שייזכר להלן כחוק המקורי והתיקונים שהוכנסו בו,‏ והואנכנס לתוקפו מיום פרסומו בעיתון הרשמי.‏סעיף 7 לחוק תמקורי יבוטל ובמקומו יבוא כדלקמן:‏סעיף 7א.‏ למועצה תהיינה הסמכויות הבאות:‏עיצוב תמדיניות הכללית של משרד ההקדשות,‏ המקומות1. הקדושים ותעניינים האסלאמיים.‏תכנסת תתוכניות הדרושות להשקעת כספי ההקדשות2. ומימוש המטרות שצוינו בחוק ‏•זת.‏תכנת תצעת התקציב בראשית כל שנת כספים והבאתה3. לאישור הממשלה.‏הדרושותההוראות וקביעת החג׳ ענייני על פיקוח *. אתשיבטיחו ולסידורים הרגל עולי תעברת לארגון שלומם,‏ את נוחותם ואת אכסנתם ברחבי הממלכת ומחוצתהשירותיםעבור התמורה של וגבייה קביעה לה,‏ שהמשרד יגיש לעולי הרגל.‏ למועצה סמכותהישירים,‏ מחנות ומתקנים לנוהות עולי הרגל,‏ אם יהיהלהקים הנוגעותתעיריות עם פעולה ושיתוף בתיאום צורך בדבר בממלכה,‏ ולקבוע את דמי השימוש שייגבו מעוליתרגל עבור תשירותים שיקבלו במחנות ובמתקנים הללו,‏והסמכות לקבוע את החלק שיועבר לאותן תעיריות לפיתסכם שייערך עם כל אחת מהן.‏ארגון ענייני ההטפת והתדרכת.‏5. הקמת וניתול של מכללות,‏ מדרשות ובתי ספר שרעיים6. אוטכנולוגיים אם בין מוסלמיים,‏ יתומים ובתי אקדמיים,‏ בתסכמת הגורמים הנוגעים בדבר לפי החוקיםותנאי תפטור משכרהלימוד וקביעת שכר ותתקנות,‏ לימוד במוסדות אלת.‏1*1כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל7. המלצה על תקנות ומתן הנחיות הדרושות למינוי סגלההוראה והאמצעים הטכניים והמינהליים של תמכללותותמדרשות ובתי הספר השרעיים ובתי היתומים,‏ וארגוןשאר ענייניתם תמינתליים והכספיים.‏8. א.‏ אישור פעולות חליפין בנכסי וקף ואישור עריכתחכירה מסוג חכר,‏ לאחר שנמצאח עילח שרעית באישורבית הדין השרעי,‏ שהנכס נמצא בתחום שיפוטו.‏ב.‏ אישור פעולות תשכרת של נכסי וקף לתקופת תעולתעל שלוש שנים ואשרור הקמת מבנים על קרקעות וקף.‏ג.‏ עיון במכרזים ובהצעות מחיר לפי קריטריוניםשהמועצה תקבע.‏9. אישור הגשת תביעות,‏ מתן ייפוי-כוח למי שיהיומייצגים בתם ועריכת פשרות בסכסוכים וביטולם.‏10. עריכת תסכמי תלוואות כספיות,‏ הקשורות במפעליפיתוח נכסי תווקף בכפוף לתסכמת ראש תממשלת.‏11. קביעת חבנקים וחחברות הפיננסיות שבתם יופקדו כספיההקדשות.‏12. אשרור תוצאות סכומים שמעל 500 דינר ותשלום מענקיםומענקי סיוע,‏ שלא צוינו בחוקים ובתקנות שבתוקף,‏אם סכומיתם עולים על מאח דינר.‏ מענקים בסכום פחותמזת ישולמו בהחלטת של תשר.‏המועצת תתכנס לפי תזמנת בכתב של יושב ראש המועצה,‏ב.‏ תיחשב לחוקית בנוכחות רוב חבריה.‏ חחלטותיהוישיבתה תתקבלנה בהסכמה פה אחד או ברוב קולות תמשתתפים.‏ אםראשיושב של קולו יכריע בתצבעת,‏ שוויון תתתוות תישיבת.‏ד.‏ למועצה סמכות ליפות את כוחו של תשר לפעול בכל סמכותמסמכויותיה בחוק זה.‏סעיף 3 ־לחוק תמקורי יתווסף סעיף 8 כדלקמן:‏סעיף 8א.‏ כל ההליכים והתביעות חקשורים בנכסי וקף יחיו פטוריםמאגרות וממיסים ומיסי בולים מכל הסוגים למעט מיסיסחמוטלים על מבני וקף,‏ שאחרים מקימים על קרקעות וקףשהוחכרו להם.‏ מיסיס אלה ייגבו במהלך תקופת החחכרח.‏חפטור לא יחול גם על מיסיס המגיעים מנכסים שאחרים142

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמקדישים כהקדש לצורכי ציבור.‏ מיסים אלה ייגבו במהלךתקופת השימוש שלהם באותם נכסים.‏ב.‏ תוראות סעיף קטן א.‏ לעיל יחולו על מיסים שתוטלו עלנכסי תקדשות טרם נכנס חוק זת לתוקפו.‏15.9.1982 ע׳יו 3104 מ-‏‎16‎ באוקטובר 1982

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלI

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלפריט מתוך הכניסה לאל-מדיסת אל־תנמית(בניין המחכטה במיסה להר הבית),‏מושב בית הדין השרעי לערעורים בתקופת המנדט.‏באדיבות המדור לאתרים אסלאמיים,‏ הנהלת הווקף.‏A detail of the entrance to Al-Madrasa al-Tankiziyya(the Mahkama building at the entrance to the Temple Mount),office of the Shari'a court of appeal during the British Mandate.Photo: The Department of Islamic Archeology of the Awqaf Administration.

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלaction to better its properties, almost no obstacle is allowed to stand inits way. Even so, the status of Waqf properties is still inferior to that ofnon-Waqf immovables, since every transaction or development depends on theinitiative and correct economic vision of the endowments administration andthe good will of the qadi, the Jerusalem Supreme Islamic Authority, and theJordanian government.An analysis of economic data connected with the Jerusalem waqf, includingproperties, budget, workforce, and services rendered by the AwqafDepartment, shows that the conventional image of the Jerusalem Waqf • as aninstitution of great economic strength is unfounded. Although it is truethat the magnitude of Waqf-registered immovables has been steadily growingthroughout the generations, most properties that had Waqf status during theOttoman period are no longer under the full control of the AwqafDepartment. The Waqf properties administered by the department have littleimpact on the city's economy and generate scanty revenues. Nor are thepublic services provided by the East Jerusalem Waqf of significantproportions; moreover, they are totally dependent on funding from Jordan(and the Gulf states). The main importance of the (public) Waqf for theJerusalem economy is its status as a large public employer, sustaining 500families in Jerusalem and another 1,500 in the West Bank. Another source ofWaqf importance is its control of religious institutions whose politicalsensitivity in Muslim society is well known. The hundreds of propertiesadministered by the Awqaf Department are managed uneconomically, and theygenerate smaller total revenues than the city's family endowments. Thisexplains the heavy reliance of the local Muslim establishment on generousinjections of funds from Jordan. Despite .the Awqaf Department's budgetdeficit in East Jerusalem and the West Bank, Jordan injects six milliondinars per year ($18 million at the present writing) for the establishmentand up keep of education and social-welfare institutions. The infusions havecontinued even after King Hussein's announcement and the JordanianParliament's resolution of 1988 disengaging Jordan from the West Bank.Jordan finances the salaries of religious functionaries and providessubsidized education and welfare services in order to turn part of the localpopulation into its economic wards. The continued cultivation of thereligious establishment, coupled with the continued care of the Muslim holyplaces in Jerusalem and the West Bank, is meant to safeguard variousinstruments of Jordanian influence in anticipation of future politicalagreements.V

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלtransactions with and development of Waqf property; they actually assistedand encouraged such dealings. Furthermore, the Jordanian government itself,which managed the properties of the Waqf Madbut through the AwqafDepartment, had an interest in the development of Waqf properties andcarried out transactions and development activities on such properties thatit administered. The Awqaf Department even saw fit to redesignate importantancient cemeteries for residential and commercial development.The post-1967 turnabout in the city's political circumstances triggered arevitalization of the Waqf. The old institution rethought its goals, nowaspiring to increase its endowments and properties and engage ininstitutional investment, i.e., Waqf financing, of the establishment anddevelopment of public institutions and services. However, in view of thenational and political struggle on the one hand, and economic growth on theother, economic development activities connected with Waqf property werenegligible.There were several reasons for this. One was that vigorous construction innew sections of town - the process that had characterized the Mandate andJordanian eras ־ had come to an end because most parcels in the eastern partof the city had already been built up by 1967. After 1967, developmentconcentrated on the city's rural periphery, where the Waqf held littleproperty. In economic development terms, East Jerusalem is no different fromother cities of the West Bank.Another reason for the small number of approved modifications andtransactions involving Waqf property between 1967 and 1990 - only ten inall - seems to be political. The Jordanian government proscribed the saleof property to Jews and announced that anyone transferring property rightsto a Jew would be charged with treason. The great sensitivity of the issueof East Jerusalem immovables transactions reduced the number of suchtransactions, a fortiori with respect to Waqf property, since dealings inthe latter are subject to the approval of the Shari'a court, which, in turn,is subject to the approval of the Chief Qadi in Amman.Funds for the economic development of Jerusalem Waqf properties weremarshalled by various means: loans, the sale (or exchange) of Waqfproperties, mortgaging of properties for several years or longer, Waqfrevenues and surpluses, and donations (in the case of the public Waqf). Thestudy found that whenever the Waqf administration is interested in takingIV

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלof the traditional shar'i restrictions on transactions with Waqf property,this property would seem fated for stagnation and degeneration. However,various mechanisms have developed in Islam facilitating the preservationand, perhaps, even the economic development of these properties. The extentto which these mechanisms are invoked is a matter of decisive importance formuch of the Jerusalem economic system, for land uses; and for planningconnected with land on which Waqf properties are located. The study examinedthe extent to which the management of Waqf properties is attuned to theconditions of a developing society and economy, the impact of politicalcircumstances on administrative patterns and property use, and thesignificance of the foregoing with respect to urban planning.An earlier study by the author, conducted for the writing of a doctoraldissertation, dealt with the Jerusalem Waqf during the British Mandateperiod - the transitional period auguring the modern era in Palestine. Theprevious study found, inter alia, that the Waqf had succeeded in maintainingthe economic value of its properties and, in certain cases, showed firstindications of attending to their economic development. The present studyis, to some extent, a sequel to that study, in that it examines changes thathave taken place in the modern era. itself. The findings indicate that theJerusalem Waqf is an institution of great economic flexibility that permitseconomic development. This contrasts with the prevailing image of the Waqf,which holds that, under Islamic religious law, ownership of its propertiescannot be transferred, other transactions with them are proscribed, andtheir original character must be maintained and preserved withoutdevelopment. However, differences were found between the Jordanian andIsraeli periods.The Jerusalem Waqf, whose properties from public and family endowmentsinclude most of the Old City and much of the immovables of East Jerusalem,was a positive factor in the economic development of the city during theJordanian period. This reflected Jordanian government policies andcooperation with the religious establishment, which had the good sense toadapt the Waqf to modern economic conditions. The period of Jordanian rulewas marked by vigorous construction in East Jerusalem. Waqf ownedimmovables, previously off-limits to construction, housing, and businesses,suddenly became the very heart of a burgeoning business: district. A similarprocess had taken place with the expansion of the city during the Mandateperiod. Not only did the qadis and the religious establishment (the SupremeMuslim Council and the Jordanian Awqaf Ministry) refrain from thwartingIII

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלthe manner in which these are administered, and a precise definition of thepowers of the various officials and institutions connected with the Waqfsadministration. The sources of the study were compiled in 1987-1990 from twomain archives: the records (Sijill) of the Shari'a court in East Jerusalemand the archive of the Islamic Heritage Section in Abu Dis. To illuminateand complement the information from these written sources, several informedofficials in the Muslim religious establishment were interviewed.One of the issues investigated in this study was the role of the Waqf inJerusalem Muslim society in modern times. Information on the establishmentof new endowments may answer the question of the Waqfs role and centralityin Muslim society.For hundreds of years, more Waqf endowments were established in Jerusalem,relative to population size, than in the largest cities of Ottoman Empiremore than 2,000 endowments over five hundred years. The main reason for thiswas the sanctity and unique status of Jerusalem in Islam. The twenty yearsof Jordanian control over East Jerusalem (1948-1967) witnessed anunprecedented decrease in the establishment of new endowments: only sixteenduring the entire period. This sparsity of new endowments during theJordanian period reflects the general trend in Islamic countries, as moderninstitutions crowd out the Waqf to the extent of complete negation of thisinstitution. Under Israeli rule, by contrast, ninety new awqaf wereestablished between 1948 and 1990. The Waqf has enjoyed an unexpectedresurgence in Jerusalem after 1967. One reason for this is political, rootedin the centrality of Jerusalem in the national-political conflict betweenthe Arab Muslim and the Jewish Zionist nations.Under the political circumstances of a Palestinian Arab minority inJerusalem that does not recognize Israeli sovereignty, the Waqf has becomean instrument for the unification of the Muslim community, which has closedranks in the face of non-Muslim rule. The Waqf serves the Arab population asa substitute for governmental institutions, and its economic resources havebeen mobilized for the political struggle as a means for preserving theIslamic character of East Jerusalem and strengthening the Arab population'sattachment to Islamic institutions, to the local leadership that administersthem, and to the Jordanian government that funds them.The main question dealt with in this study is the role of the Waqf, aninstitution belonging to the old social order, in modern Jerusalem. In viewII

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלIslamic Awqaf in Jerusalem, 1948-1990Yitzhak ReiterAbstractWhile the Waqf institution is disappearing throughout the Muslim world, theJerusalem Waqf is enjoying a surprising renaissance under Israeli rule.Israeli government policy has played a significant role in this growth bygranting the Muslim community autonomy in the administration of itsreligious affairs. With several exceptions such as the expropriated WesternWall plaza and Waqf buildings in the Jewish Quarter, the Waqf properties inJerusalem have enjoyed de facto immunity from the intervention of governmentauthorities. Notwithstanding official Israeli government policy, whichapplied Israeli law and administration in East Jerusalem after the city'sreunification, the East Jerusalem Waqf has been administered under JordanianWaqf law and is subordinate to the Jordanian Ministry of Awqaf. Not only hasIsrael's Absentees' Property Law not been applied in East Jerusalem, butIsrael government agencies, while officially withholding recognition of theIslamic Council, liaise with its officials and with Waqf Departmentrepresentatives, who operate under Jordanian law, and enter into informalagreements with them. This policy has endowed the Muslim establishment thatadministers the public Waqf with much power.The two political and legal systems that administer the religious affairs ofMuslims in Jerusalem coexist without recognizing each other. The Muslimestablishment does not recognize Israeli sovereignty over East Jerusalem,Israeli law, and the Shari'a court in the western part of the city. Israel,for its part, does not recognize the Muslim Council and the Shari'a court inEast Jerusalem, with its two instances and its Jordanian legal foundations,by which the Muslim establishment conducts its affairs.The Waqf, of course, is a highly sensitive institution because it deals witheconomic and political resources. Even within Muslim society, informationabout Waqf properties, budgets, and activities is not customarily disclosed.Only a handful of insiders have access to these data, and documentsconnected with the Waqf administration are very hard to obtain. Therefore,one of the most important goals of this study was to gather detailed,factual information from primary sources to the extent possible and to builda solid set of basic data on the Jerusalem Waqfs properties and revenues,I

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלTable of ContentsPageIntroduction 1Chapter 1 - Legal and Administrative Aspects of the WaqfAdministration in Jerusalem 5Notes 27Chapter 2 - Founding Awaqf in Jerusalem 32Notes 49Chapter 3 - The Economic System of the Jerusalem Waqf:Properties, Budget, Services and Employees 53Notes 83Chapter 4 - Transactions and Economic Development inWaqf Properties 85Notes 117Chapter 5 - Conclusions 126Bibliography. 133Appendix ־ The Jordanian Law of Awqaf 137AbstractI-V

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלThe Jerusalem Institute for Israel Studies, Research Series No. 42V \ V ־ V U A J-JUI ^ L i L J ^ i4 jKMj^luVI £j\ uiljjJJ fl II |t jl nijjl ,< j t nThis publication was made possible by funds granted by theCharles H. Revson Foundation of New York. The statements madeand the views expressed, are solely the responsibility of the author.Cover: The entrance to Al-Madrasa al-Manjakiyya on the Temple Mount,currently the Awqaf offices .Photo: The Department of Islamic Archeology of the Awqaf Administration.ISSN 033-8681© 1991, The Jerusalem Institute for Israel StudiesThe Hay Elyachar House20a Radak St., 92186 Jerusalem

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלTHE JERUSALEM INSTITUTE FOR ISRAEL STUDIESFounded by the Charles H. Revson Foundation, N.Y.Islamic Awqaf in Jerusalem 1948-1990Yitzhak Reiter1991

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמכון ירושלים לחקר ישראל,‏ עוסק במחקרי מדיניות,‏ במחקר יישומי ובדיוןציבורי בתחומים הבאים:‏תכנון ופיתוח לאומי,‏ עירוני'ואזוריקליטת עלייהמדיניות חברתיתמדיניות מדעירושלים בת זמננוחמכון חוא גוף עצמאי שאינו נושא רווח ומטרותיו תןשיפור תחליכי מדיניות בישראל באמצעות מחקר עיון ודיון,‏ ניתוחאובייקטיבי ומדעי של מגמות ותהליכים בחברה הישראלית,‏ הצגת נתוניםבדוקים והצעת אופציות פעולה לקובעי תמדיניות במישור הארצי,‏ המקומיוהעסקי.‏מחקרי מכון ירושלים לחקר ישראל מם 2,