המלצות ליצירת מודל להכשרה מקצועית בישראל - מרכז מאקרו לכלכלה מדינית

המלצות ליצירת מודללהכשרה מקצועית בישראלבעריכת1ד"ר רובי נתנזון2רועי לוידצמבר 20101ד''ר רובי נתנזון,‏ מנכ''ל,‏ מרכז מאקרו לכלכלה מדינית ‏)ע"ר(‏2רועי לוי,‏ חוקר,‏ מרכז מאקרו לכלכלה מדינית ‏)ע"ר(‏

4 LIBERTARIAN PAPERS 1, 18 (2009)IV. Utility Ex Ante and Ex PostJust because people think they are going to benefit by a trade—whichby definition they must, otherwise the trade would not take place (if a “trade”is forced it is theft)—it does not mean they benefit after it. This may seemobvious, but even those who acknowledge the distinction between utility exante (before trade) and ex post (after trade) often ignore it.Ex post utility cannot be demonstrably proven, because it cannot beproven that expressions of ex post utility are not really evidence of acting,joking, lying or playing. But insincerity assumes rather than denies there issomething to treat insincerely. Therefore, it is incorrect to talk of thebeneficence of trade on the basis of ex ante utility alone.In Murray Rothbard’s reconstruction of welfare economics he rightfullylimits his analysis to ex ante utility. 10 But more emphasis is needed, to avoidmisunderstandings, on the fact that ex ante utility is only suitable for showingwhether trade is voluntary, not whether it is beneficial. 11It could be argued that when a trade takes place, since the ex antebenefits are achieved there is benefit in that respect. But this is just anadditional line of reasoning that delays dealing with the fact that one’s idea ofwhat is beneficial may have changed. To reason that ex ante utility fulfillmentdoes result in happiness is to assume that what makes one happy remainsconstant, rather than often changing. It is to assume that people are allknowingor at least competent, rather than constantly making mistakes andregretting their actions. If one is trying to be scientific and not impute anyvalue-judgments, then one must neither assume that people know what isbest for them, nor that anyone else does. There is no reason to blindlyassume that people are smart or competent. It seems to me that there are agreat many more incompetent than competent people. Therefore, as it readsin the Chuang Tzu, “the good men under heaven are few and the bad men aremany. Thus the benefits of sages to all under heaven are few and their harmsto all under heaven are many.” 12 Perhaps, then, they shouldn’t be called sages.10 Murray N. Rothbard, “Toward a Reconstruction of Utility and WelfareEconomics,” in his The Logic of Action One (Cheltenham, UK: Edward Elgar Publishing,1997), pp. 211–54.11 A similar application of this observation can be found in Walter Block,“Libertarianism and Libertinism,” The Journal of Libertarian Studies, vol. 11, no. 1 (Fall1994), pp. 117–28.12 Chuang Tzu, Wandering on the Way, trans. Victor H. Mair (Honolulu: University ofHawai’i Press, 1998), p. 86.

צוות ההיגויד"ר אלי אייזנברג – סמנכ"ל,‏ ראש המנהל למו"פ ולהכשרה ברשת אורטד"ר יוטה אליכמאן – נספחת מדע,‏ שגרירות גרמניהיעל אלנתן – הנוער העובד והלומדמיכאל אקסמן - מומחה למערכות פיתוח מקצועי,‏ המחלקה לפיתוח מקצועיותעסוקה,‏ ארגון העבודה הבינלאומילילך בלוך – אנליסטית,‏ התנועה החברתית לישראלאלי בן גרא – סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי,‏ ההסתדרות החדשהשלום בן משה – מנהל האגף להכשרה מקצועית,‏ משרד התמ"תגלעד ברנד – עוזר מחקר,‏ מרכז מאקרו לכלכלה מדיניתד"ר רוני ברנשטיין – הממונה על נוער וחינוך במשרד התמ"תצביקה גוטווטר – יו"ר רשת עמלגדי גולן – סגן ממונה מחוז צפון של משרד התמ"ת,‏ אחראי על תחום הנוערד"ר גיזלה דובאוסקי - מנהלת המחלקה הבינלאומית,‏ המועצה הלאומית להכשרהמקצועית בגרמניהמיקי דריל- מנהל פרויקטים,‏ קרן פרידריך אברטד"ר ראלף הקסל – מנהל,‏ קרן פרידריך אברטליאור זיידל – מנכ"ל,‏ מנהיגות עסקית צעירה,‏ המרכז הישראלי לניהולפרופ'‏ אדריאן זיידרמן – פרופ'‏ אמריטוס האוניברסיטה העבריתאסנת חכמון – מנהלת תוכנית טכנאי ובגרות,‏ רשת אור"טגרשון כהן – מנהל תחום הטכנולוגיה,‏ משרד החינוךריקי כהן,‏ מנהלת בית ספר,‏ עמלד"ר טל לוטן – מנהלת המחלקה לחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית,‏ התאחדותהתעשייניםמור לוי – הנוער העובד והלומדרועי לוי – חוקר,‏ מרכז מאקרו לכלכלה מדיניתרימון לוי – יו"ר האיגוד הישראלי לייעוץ תעסוקתי ויו"ר צוות תעסוקה במרכזלקידום צדק חברתיאלינור מאיר – התנועה החברתית לישראליונית מוזס – בן אור תקשורת4

מבואפרויקט הכשרה מקצועית של צעירים התקדם משמעותית השנה ועבר מלמידת הנושאלגיבוש המלצות קונקרטיות.‏ משתתפי הפרויקט נפגשו מספר פעמים כדי לשמוע אתדעותיהם של מומחים ישראלים ובינלאומיים,‏ לערוך סיורים,‏ להתדיין ולנתח את שוקהעבודה.‏ מעבר לכך,‏ בסוף השנה הוצג מודל להכשרה המקצועית של צעירים המבוסס עלהדיונים שנערכו.‏ חוברת זו מציגה את עיקר העבודה שנעשתה השנה וכוללת מצגות שלמומחים,‏ מחקר של מרכז מאקרו על ניתוח שוק העבודה וכן מסמך שמרכז המלצות למודלשל הכשרה מקצועית.‏צוות ההיגוי– שכוללנציגים מההסתדרות,‏ התאחדות התעשיינים,‏ משרד התמ"ת,‏ משרדהחינוך,‏ בתי הספר המקצועיים,‏ הנוער העובד והלומד,‏ לה"ב וארגונים חברתייםהגיע -במשך השנה להסכמה על מספר עקרונות מרכזיים:‏ ראשית,‏ מהדיונים עולה שיש לקדםבצורה דחופה את ההכשרה המקצועית של צעירים ואת החינוך הטכנולוגי בישראל.‏תוכניות להכשרה מקצועיות צריכות להיות קשובות לצרכי השוק ורצוי לערוך מחקריםלזיהוי צרכים עתידיים של המעסיקים.‏ נוסף לכך,‏ יש להגביר את שיתוף הפעולה ביןהגופים השונים שמעורבים בהכשרה מקצועית ולהקים מועצה או רשות לאומית שתקדםאת הנושא.‏ כמו כן,‏ חשוב להעלות את תדמית ההכשרה המקצועית,‏ ולוודא שתוכניותלהכשרה מקצועיות יוכלו לאפשר קידום לבוגרים מצטיינים ופרנסה ראויה גם לבוגריםהחלשים.‏בהמשך החוברת ניתן יהיה להעמיק בכל אחד מהנושאים אך לפני כן ראוי לעמוד על אותםעקרונות שעלו בדיונים.‏ מיכאל אקסמן,‏ מומחה של ה-‏ILO בפיתוח כישורי עבודה,‏ הדגישבהרצאה שלו את החשיבות של קשר הדוק עם התעשייה.‏ הוא המליץ לקדם פרויקטים שלשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי למגזר התעשייתי ,)PPP( ובעזרת תוכניות פיילוט ללמודכיצד ניתן לקדם שיתוף פעולה מוצלח ברמה הלאומית.‏ תוכניות להכשרה מקצועיתחייבות להתבסס על צרכי השוק )demand-driven( ושיתוף פעולה עם התעשייה נחוץ גםכדי לקדם מטרה זו.‏ על פי הגישה שמתמקדת בצרכי המגזר הפרטי גם המורים בבתיהספר המקצועיים חייבים להכיר את התעשייה ‏)באמצעות התמחות למשל(‏ כדי שהם ידעואילו כישורים חשוב ללמד וכיצד.‏ כך המורים יוכלו לשלב הרצאות עיוניות עם קורסיםמעשיים שמאפשרים לתלמידים להתנסות בתרגילים שמדמים את עולם העבודה.‏ אקסמןהדגיש שתוכניות להכשרה מקצועית חשובות במיוחד בעת האחרונה בשל העלייה הגבוההבשיעור האבטלה של צעירים ברחבי העולם.‏6

עקרונות והמלצות למדיניות בחינוךהמקצועי בישראל10

מותירה אותם בנחיתות כלכלית,‏ התפתחותית ובעקבות כךפתרונות הולמים בסביבתההצעירים ממצבם הנחות–––לעצמם פרנסה הוגנת בהמשך.‏לימודית.‏ באיןכאלה המסוגלים לתת חינוך משמעותי ולחלץ אתהם נותרים כאלה,‏ דבר המתבטא באי יכולתם לייצרד.‏לישראל,‏ מבחינת היכולת להפעיל תעשייה מאוזנת המאפשרת ניצול מיטבי שלכוח העבודה והכישרון הלאומי,‏ חסר דרג ביניים מקצועי-מבצע המסוגל להפעילתעשיות מתכת,‏ פלסטיק,‏ עץ,‏ אנרגיה,‏ סביבה ועוד.‏ כוח האדם החסר יכול לאפשרלתעשיות להציע את שרותיהן ומוצריהן באיכות ובמחירים ראויים וברי תחרות.‏ה.‏בשל המחסור בסוגים רבים של בעלי מקצוע,‏ ובשל חולשתן של תעשיות מסוימותכאן,‏ תמונה בה קשה להבחין מה הסיבה ומה המסובב,‏ מוצאת את עצמה מדינתההי-טק הישראלית במצב בו היא מייצאת עבודה,‏ סובלת מדליפת מוחות ניכרתבעשירונים המשכילים,‏ ומותירה אזורים גדולים – בעיקר פריפריאליים – עם תל"גנמוך יחסית,‏ ובאחוזים גבוהים של עוני,‏ מחסור ואבטלה.‏ב.‏ חינוך וחינוך מקצועיו.‏מושג השוויון החינוכי המתקיים אצלנו איננו נכון ויש בו כדי הטעיה הרת אסון.‏שוויון אמת בחינוך איננו במתן חינוך שווה לכולם כי אם בהתאמת סוג החינוך,‏כליו והמינונים–כולל סיוע פרטני דיפרנציאלי–לַאוכלוסיות,‏ לַצרכים ולַאזוריםהשונים על מנת להעניק סיכוי חברתי-כלכלי שווה לַבוגרים בהמשך חייהם.‏ גיווןהנושאים,‏ באפיקי ההתמחות ובשיטות הפעולה בחינוך,‏ יחד עם הכשרת הלבבות,‏הם מרכיבים הכרחיים בבניית השוויון בחברה הישראלית.‏ מה לנו שוויון בבתיהספר,‏ אם לאחר מכן מוצאים עצמם הבוגרים ללא כושר השתכרות הולם?‏ז.‏קיים צורך אקוטי בגוון ההכשרות החינוכיות כדי להתאים בין מגוון מערכיהנטייה והכשרון באוכלוסיית הצעירים לבין צרכי החברה והכלכלה.‏ על המערךהחינוכי המונוליטי-בגרותי של ישראל לפנות מקום למארג חינוכי מגוון.‏ כך ניתןיהיה להתאים את החינוך ליכולות ולנטיות הפרט,‏ לצרכי המשק,‏ לתנאיםהאזוריים ולצרכי הזמן המשתנים.‏13

ח.‏מוסדות חינוך מקצועיים פועלים מתוך הפרדיגמה הפרקטית השונה לחלוטין מזוהעיונית.‏ מכאן שמתן הפתרון לבעיית העדר חינוך מקצועי אינה יכולה להיעשותעל ידי תוספות קוריקולריות בבתי ספר עיוניים.‏ נכשלנו במשימה זאת בשנותהשישים בבתי הספר המקיפים.‏ לחינוך המקצועי דרושים מוסדות חינוך ייעודייםבעלי אוריינטציה פרקטית המכשירים לחיי מקצוע בתעשייה.‏ במדינת ישראלקיימים היום כמה וכמה מוסדות כאלה ‏)שנותרו לפליטה ממערך עשיר הרבהיותר(‏ ואלו מקיימים לימודי מקצוע במסגרת האגף להכשרה ולכוח אדם במשרדהתמ"ת.‏ הבעיה היא במספר מוסדות אלה,‏ בהיקפם,‏ בגוונם המקצועי,‏ בתדמיתםובמעמדם בחברה.‏ חשוב מאד,‏ אם כן,‏ לצאת מתוך אפיק חינוכי זה ולפתחו.‏ט.‏ליבו של מוסד חינוכי מקצועי הוא בכך שהוא לא רק מקנה ידע,‏ כי אם עוסקבהכשרה ובניית מיומנויות,‏ יחד עם בניית מימדים חינוכיים ערכיים וחברתייםהמאפשרים לבוגריו חִ‏ ברות מוצלח עם עולם התעשייה.‏ מדובר בתהליכי חונכותקוגניטיבית מצד אחד ובהכשרת לבבות לקראת אורח חיים וממדי תִ‏ פקודארגוניים מצד שני.‏י.‏מחקרו של גדי פרנק מראה שארצות בהן מתקיימת תעסוקה מיטבית ושבהן מדדג'יני לאי-שוויון חברתי הוא נמוך הן הארצות בהן מתקיימת חלוקה מיטביתחצי חצי - בין החינוך העיוני לבין החינוך המקצועי.‏––יא.‏ ארצות אלו מקיימות חינוך דואלי.‏ הדואליות מתבטאת בכך שהמסגרות המחנכותזו הלימודית-בית סִ‏ פרית וזו התעשייתית פועלות בשיתוף ומתוך קוהרנטיותבעיצוב המקצועיות,‏ היכולת החברתית-ארגונית והיכולת העיונית של הלומדים.‏יב.‏משמעות החינוך הדואלי,‏ שמתקיים למשל בגרמניה,‏ שוויץ אוסטריה,‏ היאשבמערכת החינוך יש אפשרות ביטוי ופיתוח הן לממדים עיוניים והן למימדיםמעשיים-ביצועיים של הלומד ושיש אפשרות נוחה למעבר בין חינוך עיוני לחינוךמקצועי ולהפך - בשלבי החינוך השונים.‏יג.‏קיומו של מערך חינוכי דואלי נשען על תפישות מגוונות של החינוך המיטבי בקרבהאוכלוסייה.‏ לשון אחרת:‏ יש באוכלוסיה מרכיב נכבד של הורים הסבורים שחינוךמעשי איננו נופל מן העיוני ושהוא טוב לצאצאיהם.‏ מרכיב זה איננו קייםבאוכלוסיה בישראל,‏ לכן יש צורך במהלך עמוק וממושך של הכשרת לבבות בקרבהאוכלוסייה בארץ למתן חינוך מקצועי לבניהם ולבנותיהם ויש צורך לבנות גרסה14

יז.‏הסמכות מקצועיות:‏ לישראל יש היום מערכת של הסמכות מקצועיות במשרדהתמ"ת.‏ מערכת זאת טעונה תגבור,‏ הרחבה,‏ העמקה ושיכלול.‏ לאחרונה ישבהוועדה שמינה שר התמ"ת מר בנימין בן אליעזר,‏ בראשות התעשיין סטף ורטהימר,‏וגיבשה מסמך יסוד להנהגת שלוש רמות של הסמכות מקצועיות,‏ בנוסף עלהסמכות הטכנאי וההנדסאי הקיימות היום.‏ השר קיבל את המלצות הוועדה ועתהיש צורך לממשן הלכה למעשה.‏ הממשלה תחליט ותפעיל סולם הסמכותמקצועיות הנשען על המערכת הקיימת היום יחד עם רמות ההסמכה המקצועיותשהומלצו:‏ בעל מקצוע,‏ אומן ורב אומן.‏ משרד התמ"ת יפיק את מערך הבחינותהנדרש לשם כך.‏יח.‏ בתי ספר מקצועיים לתעשייה:‏ הקמת בתי הספר החדשים תפורט במסמךממשלתי כולל אשר יפרט את מבנה בתי הספר,‏ תכניות הלימודים,‏ ארגון בתיהספר ותקצובם.‏ בתי הספר יוקמו על פי תקינת התמ"ת,‏ על ידי רשויות מקומיותורשתות חינוך כשיתופי פעולה עם התעשייה וצה"ל.‏ בתי הספר יפעלו על פי תכניותלימודים והכשרה התואמות את הצרכים ויקיימו רמה גבוהה של טיפוח אישיומקצועי.‏ הם יוקמו בצמידות לתעשייה ויתקיימו בהם תכניות המשלבות ביןלימודים עיוניים,‏ לימוד מקצוע ופיתוח הפרט בחברה.‏יט.‏ תקצוב שוטף להפעלה:‏ מומלץ לא לתקצב בנייה של בתי ספר,‏ פעולה שהיאאיטית,‏ מסורבלת ויקרה,‏ כי אם למקם את בתי הספר במבנים קיימים או בהסדרישכירות מתוקצבים.‏ הממשלה תכסה את הוצאות ההפעלה של בתי הספר על בסיסמספר התלמידים לפי מפתחות מקצועיים וסוציו-אקונומיים.‏כ.‏שיתוף פעולה עם התעשייה:‏ מומלץ לקבוע כי ההצטיידות של בתי הספר תיעשהעל ידי שיתוף פעולה של התעשייה,‏ רשויות מקומיות,‏ צה"ל ומקורות אחרים.‏ כמוכן,‏ תאפשר התעשייה חִ‏ ברות תלמידים אל שורותיה על ידי פרקי התמחותופרקטיקה לתלמידים במסגרתה.‏ פרקי התמחות אלה יעוגנו בתקינה מתאימה,‏בתכנית מחייבת ובהערכות.‏כא.הכשרת מורים ומדריכים:‏ קיים היום מחסור אקוטי במורים ומדריכיםמקצועיים.‏ פעולה זו מחייבת הערכות של קורסים מיוחדים המיועדים לבעלימקצוע במטרה להכשירם לפעולה בבתי הספר.‏ בנושא זה מתבקש שיתוף פעולהעם תעשיות,‏ מרכזי הדרכת מבוגרים ומוסדות להכשרת מורים ומדריכים.‏ כמו כן,‏מומלץ לתת עדיפות ארגונית ותקציבית להכשרת המורים שמהווה מפתח לכל יתר16

הפעולות.‏ הכשרת המורים היא קריטית שכן ללא תשתית אנושית ראויה לא תוכלישראל להתמודד בשוק העבודה הגלובאלי.‏הוראה והנחיה מקצועית מתבססות על תהליכי חונכות שאינם היום חלק מןההכשרה הבסיסית של מורים במערכת החינוך בישראל.‏ לכן,‏ יש לייבא ולפתח אתהאפיסטמולוגיה של הוראה והנחיה מקצועית,‏ לפתח מיומנויות אלה בארץ ולפתחאת הסביבות ההכרחיות לשם קיומו של תהליך זה.‏ מומלץ,‏ אם כן,‏ לקדם שנימסלולים מקבילים:‏ בטווח הקצר לפתוח במהלך להקמת בתי הספר המקצועייםבהקדם רב ולהכשיר במהירות מורים רבים,‏ ואילו בטווח הארוך לפתח אתהדיסציפלינה ההוראתית של החינוך המקצועי במלוא היקפה.‏ כאן מומלץ לפתחאת המערך הזה תוך צמידות לתעשיות כדי לשַ‏ מר את המימד הפרקטי.‏ו.‏ המלצות - משרד החינוך:‏המלצת הוועדה למשרד החינוך היא לתגבר את כל לימודי התעשייה – לימודים מקצועייםולימודים טכנולוגיים.‏ מדובר בהגדלת מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי-מקצועיוהמקצועי.‏ חשוב להעמיק את תכניות הלימודים במסגרות השונותהתנסותיים – אם בתוך בתי הספר ואם בתעשיות ובמתקנים מרכזיים.‏–כולל אלמנטיםכב.‏ תיגבור מסגרות:‏ מערכת החינוך החלה להפעיל כמה וכמה מסגרות לתגבורהחינוך הטכנולוגי.‏ מאמצים אלה משלימים תכניות קיימות בחטיבות הבינייםובחטיבות העליונות.‏ התקדמות רבה חלה בפרויקט טו"ב,‏ המשותף למשרד החינוך123ולהתאחדות התעשיינים.‏ ממחזור ראשון של תלמידים,‏ כ-‏‎68‎ הנדסאיםהמשיכו,‏ וכ-‏‎40‎ מתוכם המשיכו לתואר אקדמי.‏ הפרויקט הצליח כל כך שמשרדהחינוך התבקש להוסיף לו עוד מגמות.‏ המשרד מקיים עתודה מדעית טכנולוגיתשמתחילה בכיתה ז'‏ וכיתה י'‏ וכוללת30בתי ספר ומיועדת לתלמידים טובים ‏)לאבהכרח מחוננים(.‏ המשרד גם מקים שני מרכזים בחיפה וב"ש בהשקעה של50מיליון ש"ח עם מעבדות מרכזיות בשיתוף מלא עם התעשייה.‏ התקדמות גם חלהבתחום ההסמכות שנחשב כעקב אכילס של המערכת.‏כג.‏ ריבוי מודלים:‏ רצוי לאמץ יותר ממודל אחד להכשרה מקצועות ולכן הפעולות שלהאגף למדעים וטכנולוגיה במשרד החינוך חשובות ומועילות.‏ חשוב להגביר אתהמוכנות והפנייה למסלולי טכנאים והנדסאים–לפני הגיוס לצבא שכן כוח אדםמוכשר זה משמש בתפקידי מפתח בחילות השונים.‏ פרויקט טו"ב הוא דוגמהלשילוב מוצלח של לימודים טכנולוגיים יחד עם למידה כללית.‏17

כד.‏ תיגבור הפאן ההתנסותי:‏ מומלץ בכל תכניות הלימודים הטכנולוגיות להעמיקולהרחיב את הפאן ההתנסותי ולקיים אותו הן בבתי הספר והן במרכזיםטכנולוגיים המיועדים לכך.‏כה.‏ אפשרויות להמשך:‏ חשוב מאד לבנות מודלים שיאפשרו לתלמידים להמשיךלהתפתח מקצועית וימנעו מצב בו תלמידים ‏"נתקעים"‏ במסלולים ללא התקדמות.‏הלימודים המתקדמים יכוונו לתלמידים טובים ומצטיינים יתקיימו בבתי ספר,‏במרכזים טכנולוגיים או בתעשייה.‏ז.‏ כללי:‏כו.‏וועדת תיאום עליונה:‏ בעיה מרכזית בפיתוח תוכניות להכשרה מקצועית היאהעדר תיאום בין הגופים שצריכים לעסוק בנושאי התעשייה והטכנולוגיה.‏ ישלהגביר את שיתוף הפעולה בין התעשיינים,‏ האיגודים המקצועיים,‏ התמ"ת,‏ משרדהחינוך,‏ האקדמיה והצבא.‏ מומלץ לכן להקים ולהפעיל וועדת תיאום עליונה בהיידונו הצרכים של התעשייה וצה"ל מחד והאפשרויות לפתרון מאידך.‏ על הוועדהלכלול את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר–תמ"ת,‏ חינוך ואוצר,‏ את התאחדותהתעשיינים,‏ רשתות החינוך הטכנולוגיות,‏ צה"ל והאיגודים המקצועיים.‏כז.‏ מסע הסברה לאומי:‏ יש צורך בהפעלת מסע הסברה לאומי נרחב שיפעל לשינויהתפישה בחברה הישראלית.‏ מבדיקה באתרי הכוונת תלמידים עולה שרובהתלמידים אינם מתעניינים בבתי ספר מקצועיים.‏ אחד הבעיות היא הדימוי שלהתלמידים ושל העובדים בתחום הטכנולוגי.‏ למרות שגוון סוגי הלמידה יכוליםלהוות פתרון טוב לפלחים נכבדים באוכלוסיה,‏ הדעה הרווחת בכל הציבורבישראל היא שטובת הילד היא השגת בגרות עיונית.‏ יש צורך במסע הסברהמתמשך למשיכת צעירים וצעירות לבחירה במסלולי חיים טכנולוגיים ומקצועיים.‏18

עריכת תחזיות לשוק העבודה הישראליניתוח על פי נתונים מאקרו כלכליים ובאמצעות אותותבעריכת:‏מחבר:‏ רועי לויד"ר רובי נתנזון והגר צמרת-קרצ'ר20

תוכן ענייניםרקעמבוא ..................................................................................................0405...................................................................................................תחזיות של שוק העבודה ..................................................................................... 25יתרונות כלכליים26 ...............................................................................................שינויים בשוק העבודה ........................................................................................ 28מודלים31...............................................................................................ניתוחים מאקרו-כלכליים30 ...................................................................................ניתוח שוק העבודה על פי אותות .......................................................................... 32ניתוחים קיימים של שוק העבודה35...............................................................התחזיות של ה-‏BLS‏...........................................................................................‏ 35מודלים נוספים..................................................................................................‏ 37תחזיות ישראליות..............................................................................................‏ 38ניתוח שוק העבודה הישראלי40....................................................................היצע העובדים ................................................................................................... 41תכנון כוח אדם באמצעות נתונים מאקרו כלכליים ............................................. 43ניתוח שוק העבודה באמצעות אותות – חיפוש עבודה במנועי חיפוש ..................... 45ביקוש לעבודה ................................................................................................... 49תכנון כוח אדם באמצעות נתונים מאקרו כלכליים ............................................. 49ניתוח שוק העבודה על פי אותות – מודעות דרושים............................................‏ 51סיכום ומסקנות .....................................................................................5522

רשימת תרשימיםתרשים 1: התפלגות בני15-24על פי עבודה ולימודים ................................................ 42תרשים 2: הגידול הצפוי במספר העובדים לפי תרחיש ב'‏ על פי דת ומין........................‏ 45תרשים 3: הגידול הצפוי במספר העובדים לפי תרחיש ב'‏ על פי מין וגיל........................‏ 45תרשים 4: הקשר בין מספר מחפשי העבודה לחיפוש המונח ‏"דרושים".........................‏ 47תרשים 5: השוואת מחפשי העבודה בתחום ההיי טק ותחום ההוראה..........................‏ 48תרשים6: השוואת מחפשי העבודה בחיפה ובירשלים ................................................ 48תרשים 7: מספר העובדים הצפוי על פי תרחיש א'‏ בשניםתרשים 8: מספר העובדים החדשים הצפוי בשנת50 ...........................2011-2012לעומת 201251 ............................ 2011תרשים 9: השינוי במספר מודעות הדרושים מדי חודש ב-‏‎2007-2008‎‏...........................‏ 53תרשים 10: שיעור השינוי במספר המודעות ינואר-אוגוסט2007לינואר-אוגוסט53 ...2008רשימת טבלאותטבלה 1: בית הספר האחרון בו למדו בני43 ......................................................... 25-34טבלה 2: תחזית לגידול הצפוי במספר העובדים על פי תרחיש א'‏ ‏)באלפים(...................‏ 44טבלה 3: מודעות לעובדים בתחומים שונים על פי בדיקה ב-‏‎25.11.10‎‏..........................‏ 52טבלה 4: השינוי במספר המודעות הממוצע בחודש54 ....................................................23

מבואכל תוכנית להכשרה מקצועית שואפת שבוגריה ימצאו עבודה עם סיוםהלימודים.‏ כדילהבטיח הצלחה שכזאת התוכניות זקוקות לניתוח מורכב של שוק העבודה אשר כולל אתצרכי המעסיקים ואת ציבור העובדים.‏ כאשר מפתחים תוכניות חדשות להכשרה מקצועיתלא ניתן להסתפק בניתוח שוק העבודה הנוכחי ויש צורך בתחזית לשנים קדימה.‏תחזית של שוק העבודה יכולה להתמקד בצד הביקוש ולדון רק בצרכי המעסיקיםהעתידיים.‏ ניתוח כזה נעשה נפוץ יותר ויותרבשנים האחרונותתופסת את התפקיד שלה כמעצבת של שוק העבודה ומסתפקתבצורה המיטבית לצרכי השוק הפרטי.‏תחזיותיכולותכאשר המדינה אינהבהתאמתהיצע העבודהגם לדון בצד ההיצע ולנתח אתהפרופיל של המצטרפים העתידיים לשוק העבודה.‏ כך ניתן לבחון את ההשכלהוהמקצועותשל המצטרפים החדשים ולבחון אם הם מתאימים לצרכי המשק.‏ ניתוחמורכב יותר יוכל אף להתייחס לעמדות העובדים,‏ לחסמים שונים בשוק שיכולים להוביללאבטלה,‏ לשינויים בשכר ולכישורים להם נזקקים העובדים בשוק העבודה המודרני.‏מאמר זה עוסק בתחזיות של שוק העבודה ומדגים את השימוש במתודולוגיותשונות לניתוח שוק העבודה הישראלי.‏ הפרק הראשון דן בצורך של תחזיות לשוק העבודהומסביר את היתרונות הכלכליים שטמונים בתחזיות אלו.‏ בפרק השני מוצגים שני מודליםעיקריים לתחזיות:‏ תכנון כוח אדם על פי נתונים מאקרו כלכליים וניתוח שוק העבודה עלפי אותות.‏ עבור כל אחד מהמודלים מוצגות מתודולוגיות שונות שבעזרתן ניתן לערוך אתהתחזית.‏ הפרק השלישי דן בתחזיות בהן נעשה שימוש היום בישראל ובעולם.‏ רובהתחזיות מתבססות בעיקר על נתונים מאקרו כלכליים וביניהם גם התחזית האמריקאיתשמוצגת בקצרה בפרק זה.‏ כמו כן מוצגות תחזיות לענפים ספציפיים בישראל המבוססיםהן על נתונים מאקרו כלכליים והן על ניתוח אותות.‏הפרק הרביעי הוא הפרק החשוב במאמר ומדגים שימוש באמצעים שונים לעריכתתחזיות של שוק העבודה הישראלי.‏ הפרק מחולק לניתוח של הביקוש לעובדים וניתוח שלהיצע העבודה.‏ בכל חלק מודגמת מתודולוגיה מאקרו כלכלית אחת ומתודולוגיה נוספתהמבוססת על אותות העולים משוק העבודה.‏ התחזיות בפרק זה אינן שלמות ולאמאפשרות להרכיב תמונה מלאה ומדויקת של שוק העבודה הישראלי העתידי,‏ אך אפילוניתוח בסיסי מאפשר להסיק מסקנות ראשוניות שראוי לקחת בחשבון בבניית תוכניותלהכשרה מקצועית.‏ כמו כן ניתן לפתח כל אחת מהמתודולוגיות שמוצגות בפרק זה כדילבצע ניתוח עמוק ומדויק יותר.‏ לבסוף הפרק האחרון דן במגבלות המחקר ומסכם אתהמסקנות העיקריות שעולות ממנו.‏24

רקעתחזיות של שוק העבודההמשבר הכלכלי האחרון העלה באופן משמעותי את האבטלה ברחבי העולם.‏ בעודשהידיעה כי האבטלה בארה"ב עלתה לכ-‏‎10%‎ יצרה תהודה רבה,‏ רבים לא יודעים שבקרבצעירים המצב חמור אף יותר.‏ לאחר שנים של ירידה במספר המובטלים,‏ המשבר הוביללעלייה החד-שנתית הגבוהה ביותר אי פעם במספר המובטלים הצעירים.‏העולמית בקרב צעירים ‏)גילאיתמשיך לגדול ב-‏‎2010‎15-24( עמדה על 13%האבטלהב-‏‎2009‎ והציפייה היא שהאבטלה)2010 .)ILO בתקופה של אבטלה גואה חשוב במיוחד לערוךניתוחים של שוק העבודה ותחזיות לשינויים עתידים כדי להבין היכן צעירים יכולים בכלזאת למצוא עבודה ואילו תוכניות להכשרה מקצועית ראוי לפתח.‏מעניין שתחזיות של שוק העבודה נעשו נפוצות דווקא בתקופה של צמיחה כלכליתגבוהה לאחר מלחמת העולם השנייה.‏ בשנות ה-‏‎50‎הביקוש לעובדים גבר,‏ אך במדינותרבות נותרה אבטלה מבנית.‏ מקבלי החלטות קיוו שבאמצעות תכנון המשק ניתן יהיהלכוון את העובדים ואת החיילים המשוחררים לתחומים בהם נחוצה עבודה וכך להגדילאת הפרודוקטיביות שלהם )1999 al. .)Campos et מאז,‏ תחזיות להתפתחות שוק העבודההפכו לנפוצות במדינות רבות,‏ כאשר אחד הגורמים העיקריים לכך הוא ביקוש של תוכניותלהכשרה מקצועית לתחזיות.‏את התוכניות להכשרה מקצועית ואת המוסדות להשכלה גבוהה מממנת לעיתיםקרובות המדינה אשר צריכה להחליט אילו תוכניות לקדם.‏ בעוד שהיעדים של ההשכלההגבוהה אינם מוגדרים בצורה בהירה,‏ בתוכניות להכשרה מקצועית שמספק הסקטורהציבורי המטרה ברורה–הכשרת עובדים חדשים.‏ המדינה שואפת שההשקעה שלהתשתלם לעובדים,‏ למשלמי המיסים ולמשק.‏ כדי שהתוכניות יהיו רלוונטיות הן חייבותלהכשיר עובדים למקצועות בהם צפוי ביקוש עתידי ולמנוע מצב של היצע עודף של עובדיםשעלול להגדיל את האבטלה.‏ לכן ניתוחים מפורטים של שוק העבודה ותחזיות לעתיד הםכלי קריטי עבור המדינה )1997 .)Cliftonניתוחים ותחזיות של שוק העבודה נחוצים גם למקבלי החלטות שאינם עוסקיםבתחום ההכשרה המקצועית.‏ אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא השימוש של מעצבימדיניות ההגירה בארה"ב ובקנדה בניתוחים של שוק העבודה כדי לאתר מהגרים בעליכישורים הנחוצים למשק.‏ באיחודהאירופי החל בשלב מאוחר יותר הדיון על הגירהכלכלית,‏ אך סביר להניח שגם באיחוד המתאפיין באוכלוסייה מזדקנת ומספר גובר שלמהגרים לא חוקיים יעלה צורך גובר בתחזית הצופות את הצרכים העתידיים שלהמעסיקים 2002( .)Neugart and Schömannלמרות שתוכניות להכשרה מקצועית שמפעילה המדינה הם הגורם העיקרישמזוהה עם ניתוח שוק העבודה,‏ את רוב ההחלטות המעשיות על הכשרה,‏ השכלה או25

כיוונים מקצועיים מקבלים עובדים ופירמות פרטיות )1992 al. .)Adams et צעירים אשרמתחילים את חייהם המקצועיים יכולים להיעזר בניתוחים של שוק העבודה,‏ הכוללים אתהשכר והביקוש הצפוי לעובדים,‏ כדי להחליט במה להתמחות.‏ פירמות זקוקות לתחזיותכדי לתכנן קדימה,‏ להעריך את היצע העובדים הצפוי ולהתכונן בהתאם.‏ מוסדות הכשרהפרטיים זקוקים למידע במיוחד כדי להחליט אילו תוכניות ברצונם להעביר וכדי לבנות אתהסילבוס של כל תוכנית להכשרה מקצועית )2002 .)Neugart and Schömannיתרונות כלכלייםניתן לטעון שאם למגזר הפרטי חשוב מספיק לחזות שינויים בשוק העבודה איןצורך שהמדינה תקדם תחזיות כאלו.‏ אולם למרות שלפירמות ולפרטים אינטרס בניתוחאיכותי של העבודה,‏ לרובם אין תמריץ,‏ מימון או יכולת לערוך ניתוח מאקרו כלכלימעמיק של המשק בעצמם.‏ המדינה מתמודדת עם הבעיה כאשר היא מתערבת ומספקתאת הניתוח של שוק העבודה שמהווה מוצר ציבורי good( )public שבדרך כלל נגיש לכולם.)ibid(אפשר לבחון את התחזיות גם בעיניים של מקבלי החלטות רציונליים ואז לראותבהם מידע שהמדינה מספקת לציבור )2007 ,)CCL וכך מאפשרות לכל השחקנים במשקלקבל החלטות שקולות על פי מידע סימטרי ככל האפשר.‏ בלי האינפורמציה השחקניםיקבלו החלטות פחות יעילות שלא יאפשרו להם למקסם תועלת,‏ וכך גם סך התפוקה שלהמשק עלולה להיפגע.‏ במקרים רבים המאמצים של שחקן בודד להשיג את האינפורמציהיהיו יקרים יותר מהתועלת שהיא תספק ולכן נחוצות התחזיות אשר מסופקות כמוצרציבורי של הממשלה.‏תועלת כלכלית מרכזית של הניתוחים היא האפשרות לזהות ולהתמודד עם צוואריבקבוק של חוסר יעילות בשוק העבודה,‏ כמו ענפים בהם נוצר חוסר שיווי משקל חריףשמתבטא בעודף או מחסור של עובדים )1992 .)Adams et al בחלק מהמקרים השוק יכוללהביא את עצמו לשיווי משקל באמצעות שינויים בשכר,‏ אך לעיתים קרובות למשכורתתפקידים נוספים,‏ והמעבידים אינם מסוגלים להנמיך או להעלות את המשכורת בשלמגבלות שונות ‏)חוקים של המדינה,‏ התנגדות של ועדי עובדים,‏ שימוש במשכורת למטרותאחרות כמו הגברת הפרודוקטיביות,‏ תחרות בינלאומית,‏ בירוקרטיה ארגונית(.‏ נוסף לכך,‏גם כאשר המחירים משתנים העובדים לא בהכרח יגיבו כצפוי וייתכן למשל שהם יניחושירידה במשכורת היא זמנית ולא יחפשו משכורת גבוהה יותר בתחום אחר.‏ לבסוף,‏ גםכאשר המחירים משתנים בהתאם לשינוי בשוק וכאשר העובדים מגיבים לשינוי,‏ התהליךאיטי והדרגתי ולכן ייתכן שיעברו שנים עד שמספיק אנשים יתחילו ללמוד ולעבוד במקצועבו חסרים ידיים עובדות )2007 .)CCL לכן יש צורך לזהות את השינויים בשוק העבודהמוקדם ככל האפשר,‏ ולא לסמוך על השוק בלבד שיתקן את עצמו.‏26

יתרון נוסף של התחזיות הוא צמצום המחזוריות שנפוצה בעולם העבודה.‏ באופןטבעי,‏ כאשר סטודנטים מתחילים ללמוד הם מעדיפים מקצועות שנתפסים כמבוקשיםביותר בעת הנוכחית,‏ כלומר מקצועות בהם חסרים בדרך כלל עובדים.‏ כתוצאה,‏ מספרהבוגרים בתחום הולך וגובר עד שבסופו של דבר במקום מחסור בעובדים נוצר עודףבמקצוע.‏ תופעה זו מכונה מעגלי גאות ושפל ודומה לתופעת מחזורי העסקים.‏ לכאורה איןסיבה שסטודנטים רבים ימשיכו להתמקד במקצוע כאשר הביקוש לעובדים יורד,‏ אולםלרוב,‏ הסטודנטים אינם בוחנים את הביקושים הצפויים בשוק העבודה עם סיוםלימודיהם ובמקום זאת הם מסתמכים בדרך כלל על מצב השוק בשנים קדומות .)ibid(הבעיה אינה טמונה רק בהחלטות הסטודנטים,‏ גם המוסדות להשכלה גבוהה מגיבים לאטומלמדים לעיתים קרובות כישורים לא רלוונטיים במקום להתמקד בצרכים האמיתייםשל שוק העבודה,‏ פער זה בין הכישורים המועדפים על המעסיקים לכישורים הנלמדיםבכיתות מכונה ‏"פער ציפיות".‏תחזיות של שוק העבודה מנסות להקטין את התנודתיות של שוק העבודה ולצמצםאת פער הציפיות.‏ התחזיות שואפות לכך שתוכניות להכשרה מקצועית יתאימו את עצמןקודם כל לצרכים הנוכחיים של השוק ‏)במקום לצרכי עבר(‏ ובהמשך,‏ אם ניתן,‏ יבססו אתתוכניותיהם על צרכים עתידיים של המעסיקים.‏ סביר להניח שתחזיות של העבודה לאיפתרו את המחזוריות של שוק העבודה אך היא תאפשר למקבלי החלטות לקדם פתרונותלבעיות מבניות בטווח ארוך,‏ במקום לנסות רק לכבות שריפות ולפתור בעיות נוכחיותדחופות 2002( .)Neugart and Schömannניתוח שוק העבודה חשוב במיוחד בישראל משתי סיבות עיקריות.‏ ראשית,‏בישראל אין משאבים טבעיים רבים והמדינה מתבססת באופן מובהק על הון אנושי.‏כאשר ההון האנושי מהווה חלק נרחב בתוצר ובייצוא,‏ חשוב במיוחד שצעירים ילמדומקצועות שיש להם ביקוש בשוק העבודה.‏ כך הדור הבא יוכל להרוויח משכורת ראויהוהמשק ירוויח עובדים מיומנים רבים יותר בתחומים הנחוצים.‏ שוק העבודה הישראלי גםייחודי בשל גיוס החובה בארץ.‏ מצד אחד צעירים מצטרפים לשוק העבודה בגיל מאוחריותר,‏ אך מצד שנים רבים מתחילים לעבוד כאשר ברשותם כבר ניסיון.‏ מחסור של בעלימקצוע בצבא יכול גם להוות שיקול של מקבלי ההחלטות בתכנון כוח אדם ‏)הוס.)2009לכן המשק הישראלי אינו יכול להסתמך על ניתוחים בינלאומיים של שווקי עבודה שוניםויש צורך להבין את היצע העבודה הייחודי בארץ.‏היתרונות הכלכליים של תחזיות משמעותיים במיוחד בשל הדינאמיות המאפיינתאת עולם העבודה המודרני.‏ אם שוק העבודה היה יציב,‏ ניתן היה להסתפק בניתוח חדפעמי שלו,‏ לבצע את ההתאמות הנחוצות במשק ולהניח שמה שהיה הוא שיהיה.‏ אולםבשל השינויים הרבים העוברים על שוק העבודה חשוב לנתח אותו,‏ להבין כיצד הואמשתנה ולנסות לחזות כיצד הוא ישתנה בעתיד.‏ בפרק הבא נציג את השינויים שבפניהםניצב עולם העבודה.‏27

שינויים בשוק העבודהבעשורים האחרונים משתנה שוק העבודה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרטבצורה דרמטית.‏ הגורמים העיקריים שמובילים לשינויים הם חברתיים,‏ טכנולוגייםותהליך הגלובליזציה.‏ כל אחד מהגורמים מכיל בתוכו תתי-תופעות רבות,‏ בעלות השלכותשונות ואף סותרות על שוק העבודה.‏ בחלק הנוכחי לא נדון לעומק בשינויים אלו,‏ עליהםניתן לערוך מחקר מקיף נפרד ונסתפק בהצגת הנושאים העיקריים בקצרה.‏ כל מודל עתידישל תחזיות לשוק העבודה יצטרך לקחת כל אחד מהגורמים הבאים בחשבון.‏שינויים דמוגרפיים–השינוי הדמוגרפי החשוב ביותר שמשפיע על שוק העבודההמערבי הוא הזדקנות האוכלוסייה הנובעת מירידה בריבוי הטבעי במקביל לעלייהבתוחלת החיים.‏ לאוכלוסייה המזדקנת צרכים שונים מאוכלוסייה צעירה ולכן ניתן לצפותלגידול במקצועות המשרתים צרכים אלו,‏ למשל בתחום הבריאות.‏ נוסף לכך,‏ המשמעותשל הירידה במספר הילדים לאישה הוא שמספר המצטרפים החדשים לשוק העבודה הולךוקטן.‏ במשק בו המצטרפים החדשים לשוק העבודה רק מספיקים כדי להחליף אתהעובדים שמפסיקים לעבוד לא יהיה גידול במספרהעובדים ללא הגדלת שיעורההשתתפות בכוח העבודה או עידוד הגירה.‏ בישראל הילודה נותרה גבוהה יחסית לארה"בואירופה ולכן חלק מהאתגרים עדיין אינם רלוונטיים,‏ אך כדאי למדינה ללמוד מהניסיוןשל מדינות מערביות כדי שהיא תוכל לצפות כיצד שוק העבודה שלה ישתנה עם הזדקנותהאוכלוסייה.‏גלובליזציה–במחצית השניה של המאה ה-‏‎20‎הלכה וגברה תנועת הסחורות,‏השירותים,‏ הרעיונות והאנשים בין מדינות.‏ התוצאה של גלובליזציה היא תחרותבינלאומית בין תעשיות של מדינות שונות ולא רק בתוך המדינה.‏ כתוצאה,‏ גוברתההתמחות של כל מדינה בתחומים ספציפיים והסתמכות על ייבוא כדי לספק לאזרחיםמוצרים שהמדינה אינה מתמחה בהם.‏ היתרון היחסי של המדינות המתפתחות הוא בדרךכלל כוח האדם הזול שמצוי בהם.‏ לכן במדינות המערב הנתח של מקומות עבודה בתחוםהייצור הולך קטן ‏)כאשר מפעלים חדשים נפתחים בסין למשל(‏ וגם שירותים בסיסייםעוברים תהליך של מיקור חוץ )2007 .)Richardson and Tan תהליך זה מוביל לכך שמדינותמערביות נאלצות להסתמך יותר ויותר על מקצועות הדורשים התמחות וכישורים גבוהים‏)כמו טכנולוגיה עילית(‏ או על מקצועות שלא ניתן לייצא אותם למדינות אחרות ‏)כמושירותי אירוח(.‏התפתחות טכנולוגית–לטכנולוגיה השפעה כפולה,‏ מצד אחד היא מייתרתמקצועות רבים באמצעות תהליך מחשוב או אוטומציה,‏ ומצד שני היא יוצרת צורךבעובדים במקצועות חדשים לגמרי,‏ כמו עובדים בתעשיות ההיי-טק,‏ ביוטק,‏ וקלינטק.‏השינוי הטכנולוגי הוא אחד המסובכים לצפייה,‏ קשה להעריך מראש איזוטכנולוגיהתפרוץ ובאיזה קצב.‏ ניתן להניח שתהליכים ארוכי טווח יימשכו ולנסות לזהות סימניםלמקצועות חדשים,‏ אך תמיד צריך לקחת בחשבון שיכול להופיע ‏"ברבור שחור",‏ שינוידרמטי ולא צפוי,‏ שישנה את עולם העבודה.‏ אין זה הופך את התחזיות למיותרות,‏ הן עדיין28

עדיפות על העדר תחזית בכלל,‏ אך צריך לקחת אותם בעירבון מוגבל.‏ כמו כן,‏ מומלץלערוך מחקרים ספציפיים על תחומים חדשים כדי לבחון את ההשפעה שלהם על עולםהעבודה,‏ כך למשל מחקרים על מחזור פסולת מראים שתעשיית המחזור בדרך כללמגדילה ומגוונת את מקומות העבודה במשק )2009 .)Cascadia29

מודליםבשל החשיבות של הבנת שוק העבודה כבר שנים רבות מנסים חוקרים לנתח ולחזות אותו.‏עד כה התפתחו שתי גישות עיקריות לניתוחים כאלו.‏ בשנות ה-‏‎60‎ התפתחה גישת ‏"תכנוןכוח אדם"‏ Planning( )Manpower שמבוססת על נתונים מאקרו-כלכליים.‏ למרותשהעקרונות הבסיסיים של גישת תכנון כוח אדם נפוצים גם היום,‏ הועברה עליה ביקורתרבה ועם השנים חוקרים רבים העדיפו להתמקד במקום בגישת ‏"ניתוח שוק העבודה"‏Analysis( )Labor Market שמבוססות על אותות שעולים מהשוק.‏ בפרק זה נציג את שתיהגישות,‏ נפרט כיצד כל גישה חוזה את שוק העבודה ונדון ביתרונות ובחסרונות של כלגישה.‏ניתוחים מאקרו-כלכלייםהמודל הבסיסי ביותר של גישת תכנון כוח האדם כולל את השלבים הבאים:‏תחילה,‏ חוזים את השינוי הצפוי בתמ"ג,‏ מעריכים כיצד תתחלק הצמיחה בתמ"ג על פניענפים שונים,‏ מעריכים את דרישות כוח האדם עבור יחידת תפוקה בכל ענף ‏)יחס תמ"ג-‏עובדים(‏ ולבסוף מחשבים כך את הביקוש הצפוי לעובדים בכל ענף.‏ בשלב הבא מעריכיםאילו מקצועות מרכיבים כל ענף וענף,‏ את רמת ההשכלה הנחוצה בכל מקצוע ואת מספרהעובדים שהולכים לסיים את תפקידם בכל מקצוע ‏)עקב פנסיה,‏ פרישה,‏ פיטורין,‏ מחלהוכו'(.‏ לבסוף,‏ השוואת התחזית שלכוח האדם הנחוץ בכל מקצוע עם כוח האדם החדששעומד להיכנס לשוק העבודה,‏ מלמדת על עודף או מחסור של עובדים על פי מקצועוהשכלה (1992 al. .(Adams et מודל זה לתחזית שוק העבודה מכונה גם תחזית דרישותכוח האדם Forecast( .)Manpower Requirements המודל כה נפוץ שלעיתים כאשרמשתמשים במושג תכנון כוח אדם מתכוונים בעצם למודל תחזית דרישות כוח האדם.‏המודל הפך לנפוץ בשל הפשטות שלו,‏ היכולת לספק תחזיות לטווח ארוך וכיוון שהואאינטואיטיבי ונוח.(Clifton 1997)אמצעי נוסף לתכנון כוח אדם הוא שימוש בכלים אקונומטריים ובעיקר במשוואותרגרסיה.‏ ניתן להכניס למשוואות את כל הפרמטרים הרלוונטיים,‏ ובאמצעות הערכה לגביהשינוי העתידי בפרמטרים,‏ ליצור תחזיות שונות לעתיד שוק העבודה.‏ כמו כן ניתן להיעזרבמשוואות רגרסיה כדי להעריך אם השינוי בחלק מהפרמטרים שמשמשים כקלטלטכניקת דרישות כוח אדם,‏ כמו למשל את הגידול הצפוי בתפוקה2007) .(CCL היתרוןהמרכזי של משוואות רגרסיה הוא היכולת להבחין בין ההשפעה של פרמטרים שונים עלמספר העובדים העתידי )ibid(בעוד שמודלים אקנומטריים מאפשרים לנתח משתנים רבים וכן להעריך השפעהשל תרחישים שונים על שוק העבודה,‏ הם מוגבלים מאד.‏ המשוואות מבוססות על הנחותמובלעות שונות,‏ כך למשל רגרסיה ליניארית מניחה שמידת השפעה של פרמטרים שונים30

על שוק העבודה לא תשתנה כאשר הפרמטרים יגדלו.‏ בפועל שינוי גדול במשק,‏ כמו פיתוחטכנולוגי יכול להפר את ההנחות הבסיסיות והתחזית תאבד מערכה.‏ חסרון נוסף שלמודלים אקונומטריים הוא שהם אינם בהירים מספיק )1997 ,)Clifton חסרון זה לא נראהחשוב במיוחד על פניו,‏ אך כדי שניתן יהיה לעשות שימוש נכון במודל,‏ לבקר אותו,‏ לשפראותו וליישם אותו בצורה נכונה,‏ הכרחי שהוא יהיה מובן.‏טכניקה מאקרו כלכלית שלישית היא שימוש בלוחות תשומה-תפוקה אשרמתארים את היחסים בין הסקטורים השונים במשק ומראים אילו תשומות נחוצות לכלסקטור כדי להפיק יחידת תפוקה.‏ מודל התשומה-תפוקה שימושי כדי לחשב כיצד הגידולבתפוקה של ענף אחד יגדיל את התעסוקה באותו ענף באופן ישיר את התעסוקה בענפיםאחרים באופן עקיף.‏ כיוון שהמודל מבוסס על תמונת המצב האמיתית במשק ונעזרבנתונים רבים הוא נחשב אמין יחסית,‏ אך הוא גם יקר מאד.‏ גם במדינות בהן נאסףהמידע הנחוץ למודל,‏ לוחות מתפרסמים בדרך כלל רק אחת לחמש שנים.‏ חיסרון נוסףהוא שגם מודל זה מניח בדרך כלל שהמקדמים במשק סטטיים ושההשפעה של שינוייםבמשק היא ליניארית.‏לכאורה היתרון של תחזיות מאקרו כלכליות בא לידי ביטוח בטווחים בינונייםוארוכים.‏ תחזיות לטווחים כאלו הן מסובכות ואינן אמורות להיות מדויקות לחלוטין,‏ אךשימוש בנתוני מאקרו מאפשר לחשב הערכה גסה לגבי העתיד שסביר שתישאר נכונה גםאם יהיו סטיות קטנות מההנחות של המודל.‏ במילים אחרות,‏ כל עוד לא תתרחשהתפתחות דרמטית ובלתי צפויה סביר להניח שבטווח הארוך המשק יגיע לשיווי משקלושההשפעה של טעויות מקריות תהיה קטנה.‏ אף על פי כן,‏ גם על הטענה שבטווח הארוךמספר העובדים יתאים את עצמו לצרכים של המשק נמתחה ביקורת ונטען שמעסיקיםימצאו דרכים להתגבר על הצורך הגובר לכוח אדם,‏ למשל באמצעות התבססות גבוההיותר על הון,‏ העסקת עובדים בעלי השכלה נמוכה יותר או התייעלות.‏ כל אחת מהפעולותהאלו עלולות לשנות את ההנחות הבסיסיות של המודל ולהפוך את ההשקעה ארוכתהטווח של הממשלה בתחומים בהם צפוי מחסור בעובדים למיותרת )1992 al. .)Adams etחלק ניכר מהביקורת על מודל תכנון כוח אדם התמקדה בהנחת המקדמיםהקבועים במודל ובעיקר בהנחה שקיים יחס קבוע בין מספר העובדים בתחום מסויםלתפוקה של אותו תחום.‏ בהמשך התפתחו גרסאות מתוחכמות יותר לתחזית שוק העבודהשמתמודדות עם הביקורת ומחשבות את יחס כוח האדם לתפוקה בכל אחד מהענפיםומניחות כיצד יחס זה ישתנה ‏)סביר שענפים שיעברו אוטומציה בעקבות שינוייםטכנולוגיים יגדילו את פריון העבודה ויחס כוח האדם לתפוקה יקטן(‏ )2003 .)Stevens ניתןלראות גם בגרסאות אלו חלק מהמודל הכללי של תכנון כוח אדם כיוון שהן מבוססות עלהעיקרון לפיו קלט המודל הוא נתונים מאקרו כלכליים של המשק וכן תחזית לגבי השינויהצפוי בנתונים,‏ והפלט היא תחזית לגבי מספר מקומות העבודה בכל ענף וענף בעתיד.‏ביקורת נוספת שהועלתה נגד המודל הופנתה להנחה שיש קשר קבוע כלשהו בין מקצועות31

להשכלה,‏ אף על פי שבפועל לעיתים קרובות ניתן לעבור מסלולי השכלה שונים כדי לעבודבאותו מקצוע ודרישות ההשכלה עבור מקצועות שונים משתנות במהירות ( al. Adams et.)1992לבסוף,‏ גם אם המודל מעריך נכון את השינוי בתפוקה,‏ מפרק בהצלחה את השינוילענפים ספציפיים,‏ חוזה בדיוק באילו מקצועות חדשים יהיה מחסור ואף מעריך אתההשכלה הנחוצה בכל ענף וענף,‏ המודל אינו מעריך את הכישורים הנחוצים לשוק העבודההעתידי.‏ הבחנה בין כישורים למקצועות והשכלה חשובה מאד כאשר בונים תוכניותלהכשרה מקצועית.‏ בעוד ששינויים בהשכלה הנחוצה מתרחשים בהדרגה,‏ הכישוריםהדרושים למשק הם הרבה יותר דינאמיים ולעיתים קרובות חשובים לא פחות למעסיקים.‏כך למשל סביר שתוכנית שתחזה מחסור עתידי במתכנתים ותשאף להכשיר עובדיםחדשים באמצעות לימודי תעודה,‏ אך תלמד אותם לתכנת בשפות אסמבלי ישנות במקוםלתכנת בשפות תכנות מודרניות,‏ כמו,Java תכשל.‏הביקורת הרבה שהועברה על מודל תכנון כוח אדם הובילה לכך שחוקרים רביםתיארו את המודל ככישלון.‏ אפילו מילת המפתח ‏'תכנון'‏ שזוהתה עם הגישה הסובייטיתיצאה בהדרגה משימוש ואותה החליפו המילים ‏'ניתוח'‏ ו-'מדיניות'‏ (Psacharopoulos1991(. ייתכן שהסיבה לכך שהמודל נתפס לעיתים ככישלון היא אי-ודאות שמלווה אתהחיים הכלכליים,‏ כל מודל שמנסה לחזות את העתיד על סמך נתונים מהעבר צפוילהיכשל במידה כלשהי ולכן החלו החוקרים להתמקד בגישה חדשה שמסתמכת על ניתוחאותות שעולים משוק העבודה הנוכחי במקום לנסות ולצפות מה צפוי בשוק ,)ibid( עלהגישה הזאת נעמוד בפרק הבא.‏ניתוח שוק העבודה על פי אותותהגישה המודרנית של ניתוח שוק העבודה על פי אותות היא מצד אחד מתיימרתפחות אך מצד שני מורכבת יותר.‏ גישת ניתוח שוק העבודה אינה מנסה לצפות כיצד ייראההשוק בטווח הארוך ובאילו תחומים יהיהמחסור בכוח אדם,‏ אלא שואפת לאבחן אתנקודות אי שיווי המשקל בשוק העבודה הנוכחי.‏ במקום להסתמך על נתונים מאקרוכלכליים,‏ הגישה מבוססת על אותות הנובעים ממספר מגוון של מקורות וכוללים ביןהשאר שינויים בשכר,‏ ראיונות עם מומחים לשוק העבודה,‏ מודעות דרושים,‏ סקרים בקרבמעסיקים ומשקי בית ומעקב אחרי בוגרים של תוכניות להכשרה מקצועית ומוסדותלהשכלה גבוהה.‏בגישת תכנון כוח אדם המקורית,‏ השכר בדרך כלל לא נלקח בחשבון והגישהוהתמקדה במספר העובדים בלבד .)ibid( לעומת זאת,‏ על פי גישת ניתוח שוק העבודה,‏עלייה מהירה בשכר בתחום מסוים יכולה להעיד על מחסור של כוח אדם באותו תחום)1992 al. .)Adams et כלומר ניתן להיעזר בשינויים בשכר כדי להבין באילו תחומים ישעודף ומחסור של עובדים במשק.‏32

מודעות דרושים שמפרסמים מעסיקים מעידות לא רק על התחומים שבהם נחוצהעבודה,‏ אלא גם על הדרישות של המעסיק לרמות ההשכלה,‏ הניסיון והכישורים הדרושים.‏המודעות מתפרסמות לעיתים קרובות והמעסיקים צריכים להחליט בדיוק כיצד לנסח אתהמודעות ואילו דרישות להדגיש.‏ באמצעות מאגר של מודעות ניתן לנתח שינויים בשוקהעבודה לאורך זמן,‏ לזהות מגמות בעבר ולהעריך כיצד מגמות אלו יימשכו בעתיד הקרוב.‏אחד היתרונות המרכזיים של ניתוח מודעות הוא האפשרות לבחון את הקשר בין כישוריםלמקצועות.‏ במודעות בדרך כלל מפורטים דרישות לכישורים טכניים ‏)למשל,‏ ידע בשפותאו יכולת להפעיל מכונה(‏ וכישורים רכים ‏)למשל עבודת צוות או יכולת מנהיגות(.‏ בעודשניתוחים מאקרו-כלכליים מסוגלים לבחון אילו מקצועות נחוצים למשק,‏ מודעותדרושים יכולות להצביע על שינויים בכישורים,‏ ניסיון והשכלה הדרושים בכל מקצוע ( CCL.)2009איתות הדומה למודעות דרושים הם הודעות על גיוסים במגזר הציבורי.‏ לשכותהתעסוקה שומרות בדרך כלל נתונים מדויקים אודות גיוסים ופיטורים היכולים להעיד עלשינויים בשוק העבודה.‏ ניתן להיעזר בנתונים אודות איוש המשרות כדי לנתח שינוייםבביקוש והיצע של עבודה.‏ כך למשל,‏ אם לוקח זמן רב לגייס מועמדים לעבודות בתחוםמסוים,‏ ייתכן שיש מחסור בעובדים באותו תחום וכדאי להשקיע מאמצים להכשרת כוחאדם בכיוון.‏ ללשכות התעסוקה מידע רב שניתן להיעזר בו,‏ אך חשוב לקחת בחשבוןשהנתונים אינם מייצגים את כל השוק ונוטים להתמקד במגזר הציבורי ובעבודותהדורשות כישורים נמוכים )1997 .)Cliftonמעקב אחר בוגרים של אוניברסיטאות או מסיימי תוכניות להכשרה מקצועית יכוללעזור למקבלי החלטות להבין עד כמה התוכניות הנוכחיות יעילות )1992 al. .)Adams etמחקרים אלו מכונים מחקרי מעקב studies( )follow up ועוזרים להבין טוב יותר אתהקשר בין ההכשרה המקצועית לעולם העבודה.‏ הנחקרים נשאלים אם הם מצאו עבודה,‏כמה זמן הם חיפשו מקום עבודה,‏ האם ההכשרה שלהם עזרה להם ומה המשכורתהנוכחית שלהם.‏ באמצעות התשובות ניתן ללמוד האם יש טעם להמשיך תוכניות להכשרהמקצועית,‏ האם הן מצדיקות את המימון שלהן ומה צריך לשפר בתוכניות.‏ עריכת מחקריםכאלו בתקופת שונות יכולה להצביע על מגמות בשוק העבודה וגם על מסלול הקידוםוההתקדמות במקצועות שונים.‏לסקרים בקרב מעסיקים ומשקי בית שני שימושים עיקריים.‏ ראשית הם יכוליםלהעיד על מצב השוק ודרישות העובדים והמעסיקים בפועל בתתי תחומים ספציפייםבמקום להסתמך על נתונים מאקרו-כלכליים רחבים.‏ מעבר לכך המעסיקים יכולים להעידעל ציפיותיהם לשוק בעתיד.‏ לעיתים קרובות ציפיות של הגורמים המעורבים מהוותתחזיות טובות לעתיד,‏ וכך לדוגמא במקום להניח שהיחס בין מספר העובדים ליחידתתפוקה יישאר קבוע,‏ ניתן לבנות תחזית בהתאם לציפיות של המעסיקים.‏33

ראיונות עם מומחים וביניהם עובדים בכירים בחברות השמה,‏ חוקרים אקדמאייםשל שוק העבודה וסמנכ"לי כוח אדם בפירמות גדולות מאפשרים לערוך ניתוח עומקאיכותני של שוק העבודה.‏ בשיחות ניתן לשאול על מקרים של חוסר שיווי משקל בשוקהעבודה,‏ על תהליך הגיוס של עובדים ועל צפי לעתיד )1997 .)Clifton שיחה עם מומחיםיכולה להעיד על תהליכים שעדיין אינם נצפים בנתונים רשמיים,‏ כמו למשל דרישות שלמעסיקים לכישורים חדשים או צפי לעודף כוח אדם בענף מסוים )2009 .)CCLאחד היתרונות של גישת ניתוח שוק העבודה היא התייחסות לעובדים חסריהשכלה ולמובטלים,‏ בניגוד לגישת תכנון כח אדם המקורית אשר התמקדה לעיתיםקרובות רק בעובדים אשר זוכים להשכלה אקדמית והניחה שלעובדים חסרי השכלה תמידתהיה עבודה פשוטה )1991 .)Psacharopoulos יתרון שני של הגישה הוא התמקדותבכישורים ולא רק במקצועות והשכלה.‏ מעבר לכך הגישה מוערכת כיוון שהיא נוטהלהתמקד בדרישות שעולות מהשוק בפועל.‏ מצד אחד,‏ בהחלטה להכשיר עובדים על פיהצרכים הנוכחיים שעולים מהשוק,‏ המדינה בעצם מוותרת על הניסיון לעצב את שוקהעבודה כנכון בעיניה.‏ מצד שני,‏ ניסיון של ארגון העבודה הלאומי מעיד שתוכניות של3הכשרה מקצועית המבוססות על דרישות השוק )market-driven( נוטות יותר להצליח .חשוב לזכור שגם לגישת ניתוח שוק העבודה חסרונות בולטים.‏ הגישה בדרך כללמתקשה בניתוח של השוק לטווח הארוך כיוון שהיא עוסקת רק באיתותים שעוליםמהשוק היום.‏ מעבר לכך,‏ גישה כזאת אינה מספקת נוסחא ברורה לכימות מספר העובדיםבכל תחום,‏ מקצוע והשכלה בעתיד.‏ לכן במקרים רבים תחזיות שעולות מאיתותים יהיואיכותיות במקום כמותיות.‏ למרות הבעייתיות של תחזיות כמותית,‏ תחזיות כאלושימושיות כיוון שהן מספקות למקבלי החלטות תמונה ברורה לגבי העתיד שאיתה הםיכולים לעבוד.‏ תחזיות אלו מאפשרת לבצע השוואה בין כל מקצוע ומקצוע ולהעריך אתשיעור הצפוי במספר העובדים.‏ חסרון נוסף של ניתוח באמצעות אותות הוא החששמהטיית הנתונים.‏ כאשר מסתמכים על נתונים חלקיים ‏)למשל על ראיונות או מודעותממקור מסוים(‏ ייתכן שהם לא מייצגים את כלל המשק ולכן מציגים תמונה מעוותת שלהמציאות.‏3אקסמן,‏ מ.‏ )30.7.2010( – הרצאה במסגרת סמינר הכשרה מקצועית בגינוסר.‏ 30/7/2010.34

ניתוחים קיימים של שוק העבודהלאחר שדנו במודלים התיאורטיים המקובלים לחקר שוק העבודה,‏ בפרק זה נציגשיטות בהן נעשה שימוש בפועל.‏ רוב השיטות המודרניות לניתוח שוק העבודה מבוססותעל כלים אקנומטריים וסימולציית של העתיד בהתבסס על נתונים היסטוריים רבים)2009 .)CCL שיטות אלו הם בעצם התפתחות של גישת תכנון כוח האדם.‏ הן אמנם כבראינן מתיימרות לתכנן איך יראה המשק,‏ אך מתבססות בעיקר על נתונים מאקרו-כלכלייםומתמקדות בטווח הבינוני-רחוק.‏ מעניין שאחרי הביקורת הרבה שהעוברה על גישת תכנוןכוח האדם בעשורים האחרונים,‏ היא נשארה הגישה הדומיננטית.‏ בין הסיבות לכך ניתןלמנות את הפשטות היחסית של שיטה זו ‏)הכנסת נתונים כתשומה למודל,‏ ביצוע פעולותמתמטיות וקבלת תפוקה(‏ ואת החיבה להערכות מספריות מדויקות )1992 .)Adamsחלק מהמודלים,‏ וביניהם המודל האמריקאי שאותו נציג בפרק זה,‏ התפתחו מעברלמודל מאקרו-כלכלי קלאסי ונעזרים גם בניתוח איכותני עבור חלק מההערכות.‏ רובהשיטוח המודרניות מתמקדות בביקוש לעבודה ואינן מתייחסות כמעט להיצע העבודה,‏בניגוד לשנות ה-‏‎70‎וה-‏‎80‎‏.‏ ניתוח כזה עולה בקנה אחד עם התפיסה הליברלית של שוקהעבודה,‏ שנפוצה יותר מאז שנות ה-‏‎70‎‏,‏ לפיה הממשלה צריכה להגיב לשוק העבודהולוודא ששיווי המשקל מתקיים,‏המקצועות אותם צריך ללמד.‏אך לא לכוון את השוק מלמעלה באמצעות החלטה עלהתחזיות של ה-‏BLSבארה"ב הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקת עבודה מספקת מדי שנתיים תחזיותלטווח בינוני ‏)עשר שנים קדימה(.‏ התחזיות מבוססות על ה-‏census האמריקאי שבעזרתומפרקים את האוכלוסייה ל-‏‎136‎קבוצות וחוזים את ההשתתפות של כל קבוצה בכוחהעבודה על פי שנים קודמות ושינויים דמוגרפים צפויים.‏ כך מעריכים בכמה תגדלהתעסוקה של כל אחת מהקבוצות על פי הגידול הצפוי שלה באוכלוסייה.‏ לאחר חישובכוח העבודה הצפוי,‏ מתבצעת תחזית למשק בכללותו ולמרכיבי התמ"ג באמצעותמשוואות אקונומטריות מורכבות שכוללות מאות משתנים.‏ התוצאות הסופיות מועברותלפאנל של כלכלנים בכירים,‏ שיכולים לשנות חלק מהנחות המודל עד שמתקבלים נתוניםמוסכמים.‏ לבסוף מתקבלת תחזית לביקוש הממשלתי,‏ לצריכה הפרטית,‏ להשקעה במשקולסחר חוץ הצפוי.‏ פירוק הביקוש לסחורות שונות מאפשר שימוש בלוח תשומה תפוקה,‏בעזרתו מחשבים את הגידול הצפוי בתפוקה של כל ענף במשק.‏ בשלב הבא נערכת תחזיתלמספר שעות העבודה והמשכורת בכל ענף על כל יחידת תפוקה ‏)ניתן לראות חישוב זה גםכחישוב פריון העבודה(‏ וכך ניתן להמיר את התפוקה הצפויה בכל ענף למספר עובדים צפוי.‏גם בשלב זה עוברים אנליסטים המתמחים בענפים מסוימים על התוצאות ובודקים האםסביר שמגמות היסטוריות יימשכו גם בעשר השנים הקרובות.‏ לבסוף,‏ התחזיות לגידול35

ענפים במשק מומרות לתחזיות לגידול במקצועות ספציפיים באמצעות מטריצה של יחסיענפים-מקצועות matrix( .)industry-occupation כחלק מהתחזית עורך ה-‏BLS שניחישובים נוספים:‏ הערכת מספר העובדים שיצאו משוק העבודה כדי להעריך את מספרהעובדים הנחוץ להחליפם needs( )replacement וחישוב נוסף בו מוצמד לכל מקצוע ‏)מעל700 מקצועות(‏ רמת השכלה או ניסיון הדרוש לתפקיד )2010 )BLSעל פי התחזית האחרונה של ה-‏BLS לשנים2008-2018התמ"ג האמריקאי יצמחב-‏‎2.4%‎ בממוצע בשנה ‏)בדומה לעשור הקודם(,‏ כוח העבודה יגדל ב-‏‎0.8%‎ בשנה ‏)בניגוד ל-‏1.1%בעשור הקודם(,‏ שיעור ההשתתפות בכוח העבודה צפוי לרדת מ-‏‎66%‎ ל-‏‎64.5%‎‏,‏הפריון יגדל ב-‏‎1.8%‎ בממוצע בשנה ‏)פחות מ-‏‎2.6%‎ שנרשם בעשור הקודם(‏ ומספרהמועסקים יגדל ב-‏‎1%‎ בממוצע בשנהמיליון עובדים.‏ בנוסף אליהם,‏–כך שסך הכל יצטרפו למשק האמריקאי15.434.3מיליון עובדים חדשים יצטרפו למשק כדי להחליףעובדים שיפסיקו לעבוד.‏ שיעור הביקוש הפרטי ביחס לתמ"ג יקטן מעט,‏ ושיעור הסחרהבינלאומי יגדל.‏ מגזר השירותים ימשיך לגדול ביחס לתעשייה.‏ התחזית ל-‏‎2018‎ צופהצמיחה מהירה במיוחד בענפי השירותים העסקיים,‏ הבריאות והחינוך,‏ בעוד שצפויהירידה בייצור,‏ כרייה,‏ חקלאות ושירותי חשמל ומים)2010 .)Woods מקצועות שצפוייםלצמוח במהירות כוללים מהנדסים ביו-רפואיים,‏ מנתחי מערכות תקשורת ומטפליםאישיים בבית,‏ בעוד שמספר החקלאים,‏ מפעילי מכונת תפירה ופקידי הזמנה צפוייםלרדת,‏ לדוגמא.‏ באופן כללי מקצועות שדורשים השכלה אקדמית צפויים לגדול במהירות,‏אך רוב העבודות עדיין לא ידרשו השכלה כזאת.‏ רוב מקומות העבודות שצפויים לצמוחבמהירות מעריכים ‏'הדרכה תוך כדי עבודה'‏ training( )on the job כמקור החשוב ביותרשל הכשרה או השכלה לעובד)Bartsch 2010(בניגוד לממשל הפדרלי,‏ מדינות שונות בארה"ב מפרסמות גם מודלים לטווח קצר,‏המצביעים על שינויים בשוק שנתיים קדימה.‏ תחזיות אלו אינן תלויות במידה רבהבשינויים מבניים במשק ‏)כמו אוכלוסייה מזדקנת(‏ ומושפעות יותר ממחזורי עסקים.‏ שערהריבית יכול להשפיע על התחזיות ולמשברים כלכלים השפעה מאד משמעותית.‏ כךבתחזית של מדינת אוהיו שניתנה עם תחילת המשבר הכלכלי ברבעון השלישי ב-‏‎2008‎נצפה שהמשק של המדינה יאבד כרבע מיליון מקומות עבודה בשנתיים.‏ התחומיםהיחידים שבהם נצפה גידול בתעסוקה הם חינוך ושירותי בריאות.‏ התחזית עצמה נערכהבטכניקה הדומה תחזית למתודולוגיה של תחזיות ארוכות הטווח:‏ מספר המועסקיםהעתידי בכל ענף נצפה בהתאם למשוואות אקונומטריות והענפים הומרו למקצועותבאמצעות מטריצת ענפים-מקצועות שנבנתה על פי סקר של מעסקים באוהיו (Ohio.)Bureau of Labor Market Information 200936

מודלים נוספיםבקנדה המשרד לפיתוח כוח אדם וכישורים מקצועיים )HRSDC( עורך תחזיותלעשר שנים החוזות תחילה את ההתפתחות בכל המשק,‏ מפרקות את התחזיות לפי ענפיםולבסוף חוזות צמיחה או נסיגה של מקצועות ספציפיים.‏ בדומה לארה"ב,‏ המודל הקנדי,‏ה-‏COPS‏,‏ מאפשר לקחת בחשבון גם ניתוח איכותני של שוק העבודה.‏ נוסף לכך,‏ נערכתתחזית להיצע העבודה,‏ כלומר מספר העובדים שצפויים לסיים לימודים או להגר למדינה.‏התחזית צופה שרוב גדול מבין המצטרפים לשוק העבודה יהיה במקצועות שדורשים בדרךכלל השכלה על-תיכונית או במקצועות הניהול ושהעובדים עצמם יהפכו למשכילים יותר‏)אם כי קצב גידול ההשכלה יאט(.‏ גידול מהיר צפוי במקצועות הבריאות,‏ פיתוח מערכותמחשוב ושירותים מקצועיים 2006( al. .)Lapointe etבגרמניה קיימים מודלים מגוונים באחריות של גורמים שונים לניתוח ועריכתתחזיות של שוק העבודה.‏ היתרון בהתבססות על כמה מודלים במקביל הוא שניתן להיעזרבמתודולוגיות שונות,‏ כך למשל חלק מהמודלים עורכים תחזיות לטווח ארוך בעוד שאחדממחקרי הפיילוט בודק אפשרות לזהות במהירות את צרכי השוק באמצעות ניתוח הצעותעבודה.‏ התחזית המרכזית מנתחת בנפרד תחזיות לגבי המקצועות העתידיים והענפיםהכלכליים השונים ומשלבת את הנתונים כדי לפתח תחזית עקבית )1999 .)Dostalבאוסטרליה המודל הנפוץ ביותר הואMonashעל שם האוניברסיטה אשר עורכתאותו.‏ במודל מתפרסמות תחזיות לביקושים לעבודה על פי ענפים,‏ מקצועות,‏ דרישותומחוז.‏ המודל עורר ביקורת כיוון שלאחר בדיקה שהשוותה את תחזית המודל לשוקהעבודה בפועל נטען שתוצאות המודל מספקות ברמת כלל המשק אך לא מספקותלתחזיות ארוכות טווח או לתחזיות מדויקות יותר של כישוריםאו מקצועות.‏ לכן נטעןשיש לערוך תחזיות לחמש שנים בלבד,‏ לבצע תחזיות לכל אוסטרליה בלי פירוט למחוזותספציפיים,‏ ולהוסיף ניתוחים המבוססים על אותות )2007 .)Richardson and Tanבתגובה של מחברי המודל לטענות נכתב ששימוש במודל שלהם הוא עקבי,‏ ברור,‏ מקיף,‏מתבסס על נתונים רבים ודעות מומחים ומעודכן לעיתים קרובות.‏ מעבר לכך נטען שלא4הוכח שיש מודל אחר המספק תוצאות אמינות יותר .הויכוח על המודל האוסטרלי אינו חשוב כשלעצמו,‏ אך הוא עוזר להדגים אתהבעייתיות הכרוכה בתחזיות של שוק העבודה.‏ ראשית,‏ קשה מאד לבחון את התחזיות– בדיעבדהתחזיות מורכבות מאד,‏ כוללות פרטים רבים ולעיתים קרובות הסיווגיםהסטטיסטים משתנים אחרי שהתחזית נערכה ולפני שהגיעה השנה לה ניתנה התחזית.‏שנית,‏ הדילמה בין השיטות המתודולוגיות השונות עוד לא הוכרעה.‏ מצד אחד חלו שינוייםבעשורים האחרונים,‏ ניתן יותר דגש לביקוש לעובדים והמודלים האקונומטריים נעשו4 Meagher, G. A. (1997) Assessing the Reliability of the Monash Labour Market Forecasts: SomeComments on a Report by the National Institute of Labour Studies. Center of Policy Studies. MonashUniversity.37

מחוכמים הרבה יותר.‏ מצד שני,‏ המודל הבסיסי הוא עדיין מתמטי ומבוסס על נתוניםמאקרו כלכליים.‏ במקביל האלטרנטיבה שהוצעה,‏ ניתוח באמצעות אותות,‏ אמנם הצביעהעל הבעייתיות של הגישה הישנה אך אינה מצליחה להתגבש לכדי מודל מקובל וקוהרנטישיכול לספק תחזיות אמינות.‏ פתרון אפשרי לבעיה הוא שימוש בשני המודלים כמשלימיםזה את זה.‏ אחת המסקנות שעלו ב-‏ILO היא שיש לערוך תחזיות בשלוש רמות שונות:‏"(a) Matching supply to current demand for skills;(b) Helping workers and enterprises adjust to change; and(c) Building and sustaining competencies for future labour marketneeds" (ILO 2008: 3)את התחזית הראשונה,‏ התאמת כוח העבודה לביקושים הקיימים,‏ יכולה לבצעגישת ניתוח שוק העבודה.‏ אותות משוק העבודה יכולים לספק את המידע המפורט ביותראודות צרכי שוק העבודה ולהראות בדיוק באילו כישורים צריך להתמקד.‏ את התפקידהשני יכולה לבצע גישת תכנון כוח האדם המודרנית.‏ כלומר,‏ כאשר מסתכלים על הטווחהבינוני,‏ כדאי להסתכל על מגמות העבר,‏ לבחון אילו מגמות צפויות להימשך ובאילומקצועות יהיה עודף או מחסור.‏ את התחזית השלישית לטווח הארוך ניתן גם להתחיל עםניתוח מאקרו כלכלי,‏ אך כיוון שאי הודאות בניתוח כזה כה גדולה חשוב לעדכן אותולעיתים קרובות באמצעות מחקרים איכותיים על ענפים ספציפיים ועל גורמים מבנייםשיכולים להשפיע על שוק העבודה.‏תחזיות ישראליותבישראל לא נערכת תחזית רשמית לביקוש והיצע הצפוי של כוח האדם במשק,‏ אךנערכו מספר תחזיות של תחומים ספציפיים.‏ הלשכה המרכזית לססטיסטיקה ערכה דו"ח2006-2012‏)למ"ס 2007(. תחילה נערכהעל תחזית כוח האדם במערכת החינוך בשניםתחזית למספר התלמידים הצפוי במגזרים שונים עד שנת 2012, בהמשך נאספו נתוניםאודות מספר המורים שהצטרפו ועזבו את מערכת החינוך בשנים האחרונות בהתאםלמאפיינים של המורה ובית הספר ולבסוף פותח מודל שחוזה את מספר המורים הצפויבהתאם למאפייני המורים וכן מספר התלמידים.‏ כמו כן נערכה תחזית לגבי אחוז המוריםהחדשים מסך כלל המורים בכל שנה.‏ המחקר צופה שמספר המורים בחינוך הממלכתיהעברי יפחת בשנים 2006-2012, בעיקר בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה,‏ מספר המוריםבמגזר הממלכתי-דתי צפוי לגדול,‏ בעיקר בחטיבות הביניים,‏ ומספר המורים במגזר החרדייגדל בשיעור ניכר.‏ גם במגזר הערבי צפוי גידול במספר המורים,‏ בעיקר בחינוך היסודי.‏ עלפי התחזית,‏ המספר הממוצע של תלמידים למורה יגדל במגזר הממלכתי והחרדי,‏ יישאריציב במגזר הממלכתי-דתי ויקטן במגזר הערבי כך שב-‏‎2012‎ יצטמצם הפער בין מספרהתלמידים למורה בחינוך הערבי והחרדי למספר התלמידים למורה בחינוך הממלכתי‏)שם(.‏38

המודל מזכיר את המודלים המאקרו-כלכליים ואחד האמצעים העיקרייםשעליהם הוא מתבסס הוא הרצת רגרסיה לוגיסטית לחיזוי מספר המורים.‏ למרות זאת,‏התחזית מצליחה להימנע מחלק מהמגרעות הקלאסיות של מודלים אקונומטריים כיווןשהיא מתמקדת בתחום ספציפי ומתבססת על נתונים עבור אותו תחום.‏ במילים אחרות,‏סביר שתחזית לכוח האדם בהוראה שמבוססת על מספר התלמידים אמינה יותר מתחזיתלכל ענפי המשק שמבוססת על התמ"ג.‏ הבעיה בניתוח של מקרה מבחן היא שקשה לאמודקשרים בין תחומים שונים,‏ למשל ייתכן שפגיעה בענפים כלכליים אחרים תוביל לכךשהיצע המורים יגדל.‏ בדומה למודלים מאקרו-כלכליים קלאסיים לתכנון כוח אדם,‏המודל גם מתעלם מרכיבים חשובים כמו שכר המורים או עמדות העובדים,‏ למשל השפעתהשינוי במעמד המורה בחברה הישראלית על שוק העבודה.‏מחקר של מכון ברוקדייל על אחיות בישראל נקט בגישה מעט שונה ובנוסףלאיסוף נתונים ערך סקר בקרב3200אחיות מוסמכות וראיונות עם מנהלים במערכתהבריאות ‏)ניראל ושותפים 2010(. הסקר הראה ש-‏‎90%‎ מהאחיות הן נשים,‏ 87% יהודיות,‏ו-‏‎56%‎ נולדו בישראל.‏ מקום העבודה העיקרי של 76% מהאחיות הוא בתי חולים והשארעובדות בקהילה.‏ כמו כן נערך פילוח של אוכלוסיית האחיות על פי ותק,‏ השכלה,‏ מחלקותבבתי חולים ומקום עבודה.‏ באמצעות הסקר נבדקו המאפיינים של עולם העבודה של– האחיותכמה שעות הן עובדות בממוצע,‏ האם הן עוברות בין תחומים ומגזרים שוניםוהאם מקובל לשנות את היקף המשרה.‏ נוסף לכך,‏ נבדקו עמדות האחיות והן נשאלו עלגורמי לחץ שמפריעים להן בעבודה:‏ בעוד שרק 19% דיווחו ששעות העבודה יוצרות אצלן60% לחץ,‏דיווחו על גובה השכר כגורם ללחץ.‏ למרות זאת,‏72%ציינו שהן מרוצותמעבודתן והרוב הגדול דיווחו שהן מתכננות להישאר במקצוע.‏ לבסוף באמצעות תוצאותהסקר ונתונים קיימים נערכה תחזית לגבי היצע האחיות הצפוי בשנת2013. עלפיהתחזיות מספר האחיות לאלף נפש צפוי לרדת ואף צפויה ירידה מספר האחיות המוחלטבישראל ‏)שם(.‏מחקר כזה,‏ המתבסס על אותות העולים מסקרים,‏ מאפשר לבצע ניתוחים עמוקיםיותר ביחס לנתונים מאקרו כלכליים.‏ כך אם צפוי ביקוש גובר לאחיות ‏)כפי שקורה ברחביהעולם המערבי(‏ ניתן להיעזר בתוצאות הסקר כדי להבין כיצד להתמודד בצורה הטובהביותר עם המחסור,‏ למשל באמצעות העלאת השכר.‏ כמו כן ניתן ללמוד איפה עובדותהאחיות היום,‏ באילו אזורים או מגזרים צפוי מחסור חריף בעתיד,‏ וכן ללמוד על הקשרבין המוסד והותק של האחות לעמדות שלהן ‏)כך למשל יש קשר מובהק בין אחיות שנולדובברית המועצות לשביעות רצון ממקום העבודה(.‏ באמצעות שאלות על כוונת אחיות לעזובאת המקצוע ‏)כ-‏‎11%‎‏(‏ או את המדינה ‏)כ-‏‎13%‎‏(‏ ניתן להעריך כמה אחיות חדשות יהיה צורךלהכשיר,‏ כיצד ניתן להכשיר אחיות כך ששיעור ההישרדות שלהן יגדל וכן לחשב בעזרתנתונים מאקרו כלכליים את היצע האחיות הצפוי.‏טכניקה נוספת לניתוח אותות העולים משוק העבודה היא מעקב אחרי בוגרים שלתוכניות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה.‏ כיוון שתחום זה קשור באופן הדוק לתוכניות39

ציבוריות,‏ נערכים בו מחקרים רשמיים מטעם המדינה.‏ כך למשל ביולי2007החל שירותהתעסוקה בתוכנית ניסיונית למתן שוברים להכשרה מקצועית.‏ מחקר של התמ"ת בחן אתמשתתפי התוכנית באמצעות סקרים שנערכו בתקופות שונות.‏ הסקר השני שנערך,‏ כעשרהחודשים לאחר סיום הלימודים,‏ הראה שרק43.1%עובדים במקצוע הנלמד בקורס ו-‏23.7% מהמשתתפים נותרו מובטלים )29.6% עבדו במקצועות אחרים ו-‏‎3.6%‎ לא השתתפובכוח העבודה(.‏ מבין הבוגרים שעובדים במקצוע הנלמד בקורס כ-‏‎80%‎מרוצים יותרמעבודתם לאחר התוכנית להכשרה מקצועית ביחס לעבודה שהיתה להם לפני הקורס.‏הסקר גם הראה שבעלי השכלה של 12 שנות לימוד ומעלה עבדו במקצוע הנלמד בתוכניתבשיעורים גבוהים יותר ביחס לבעלי השכלה נמוכה ושהשכר הממוצע של כל הבוגרים עמדעל כ-‏‎4900‎ ₪, שכר נמוך גם ביחס לאלו שעבדו לפני תחילת הקורס ‏)פורת 2009(.מחקר אחר בחן את הבוגרים שלמדו לתואר הנדסאי,‏ במסגרת מכללות,‏ שלוחותובתי ספר להנדסאים.‏ סקר שנערך כשנה לאחר סיום הלימודים גילה ש 44.7% מהבוגריםעבדו במקצוע הנלמד,‏ 36% עבדו במקצוע אחר ו-‏‎11%‎ היו מובטלים.‏ שכרם הממוצע שלהעובדים במקצוע הנלמד עמד על כ-‏‎7000‎ ₪,במקצוע אחר.‏ מהסקר עולה כי 40%כ-‏‎900‎ ₪יותר משכרם של בוגרים שעבדומאלו שלא עבדו במקצוע חשבו שהסיבה המרכזיתלכך היא שאין מספיק ביקוש לעבודה בתחום וגם בקרב העובדים במקצוע הנלמד 59% לאהסכימו במידה רבה עם הטענה שהביקוש לעבודה בתחום הוא גבוה ‏)פורת.)2010מהנתונים עולה שהתוכניות להכשרה מקצועית מטיבות עם הבוגרים אשר מוצאים עבודהבתחום הנלמד,‏ אך שיש לבדוק לעומק מדוע שיעור גבוה של עובדים אינם מוצאים בסופושל דבר עבודה בתחומם.‏ גם נייר עמדה של מכון ירושלים הראה שרוב בוגרי התוכניותלהכשרה מקצועית אינם עובדים במקצוע הנלמד ולכן יש להגביר את המעקב אחר5הבוגרים ואת שיתוף הפעולה עם המגזר הפרטיבחלק זה הצגנו ניתוחים קיימים של שוק העבודה בישראל,‏ הן מהכיוון המאקרוכלכלי והן באמצעות ניתוח אותות העולים בשוק העבודה.‏ ניתן לראות שקיים מחסורבמחקרים ישראליים רחבים המתייחסים למגמות רחבות היקף בשק העבודהושהמחקרים הנוכחיים מוגבלים בדרך כלל לתחומים בודדים ולטכניקות ספציפיות.‏ בפרקהבא נדגים כיצד ניתן לעשות שימוש במתודולוגיות שהוצגו בפרק התיאורטי כדי לנתחולחזות שינויים במשק הישראלי בכללותו.‏5סולומון,‏ ע.‏ )12.12.2010(- 620 מיליון שקל בשנה להכשרות מקצועיות - בלי יעדים,‏ בלי מעקב ובלי תוצאות.‏The.Marker40

ניתוח שוק העבודה הישראליכאמור חסרים בישראל ניתוחים רשמיים של שוק העבודה.‏ ניתוחים אלו חשוביםלכלל המשק ובמיוחד כדי להפוך את התוכניות להכשרה מקצועיות ליעילות יותר וכךלהבטיח שאחוז גבוה ככל האפשר של בוגרי התוכנית ימצאו עבודה במקצוע הנלמד.‏ בפרקזה נציע מתודולוגיות לניתוח הביקוש וההיצע של העובדים באמצעות שימוש במודליםמאקרו כלכליים וכן באמצעות ניתוח של אותות העולות משוק העבודה הישראלי.‏ בפרקאיננו מתיימרים להעריך בדיוק כיצד ייראה שוק העבודה הישראלי בעוד כמה שנים,‏ אלאלהציע ולהדגים מתודות שונות שבאמצעותם ניתן יהיה לבצע ניתוח מקיף שכזה.‏היצע העובדיםלפני שמנתחים ועורכים תחזיות לשוק העבודה הישראלי,‏ ראוי לבדוק את הנתוניםהיבשים,‏ כלומר לבחון מה ידוע לנו כבר היום עלהנתונים מראים שרוב מוחלט של בני15-17המצטרפים העתידיים לשוק העבודה.‏לומדים ולא עובדים,‏ ומעט מאד נערים אינםלומדים או משלבים עבודה עם הלימודים ‏)ראו תרשים 1(. זוהי תמונה חיובית סך הכל,‏היא מלמדת על שיעור נשירה שהולך ופחות,‏ ועל כך שהשכלה תיכונית נעשית נפוצה יותר.‏המסקנה המתבקשת היא שתוכניות להכשרה מקצועית בגילאים אלו חייבות להשתלבבמסגרת של לימודים,‏ ולא כדאי בהכרח להעמיס עבודה בתוכניות אלו,‏ שעלולה לפגועבהשכלה של צעירים שמעדיפים היום ללמוד.‏ בקרב בנייותר:‏18-2442.2%מהצעירים לא עובדים ולאמתקבלת תמונה מורכבתלומדים.‏ ההסבר המיידי לכך הוא השירותהצבאי,‏ אך ברור שהשירות הצבאי אינו יכול להסביר לבדו את הנתון.‏ שירות החובה כוללפחות מחצי מהשנים הכלולות בטווח הגילאים )2-3 שנים מתוך 7(, וגם כך רק כ-‏‎50%‎ מכל6מחזור משרתים בצבא . גם כאשר בודקים את הנתונים עבור צעירים שאינםורובם אינם מועמדים לגיוס מתקבלים נתונים דומים41.9%–יהודיםאינם עובדים ואינםלומדים.‏ נראה שבישראל יש אבטלה גבוהה או שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה בקרבצעירים,‏ תופעה הנפוצה ברחבי העולם.‏ תוכניות להכשרה מקצועיות יכולות להתמקדבצעירים אלו,‏ אשר מצד אחד לא עובדים,‏ ומצד שני לא מקדמים את עתידם המקצועיבאמצעות הרשמה ללימודים.‏The6סלע,‏ ר.‏ )1.7.2008( – צה"ל כבר לא צבא העם:‏ ‏"פחות ממחצית מבני הנוער בישראל מתגייסים לשירות צבאי".‏.Marker41

תרשים70: התפלגות בני 05-04 על פי עבודה ולימודים900לא עובדים ולא לומדים800700עובדים ולא לומדיםלומדים ולא עובדים600500400300200עובדים ולומדים10018-2415-170ניתוח של צעירים בגילאים15-24עוזר להכיר את הפרופיל של המצטרפיםהעתידיים לשוק העבודה,‏ אך לא מספק את התמונה המלאה.‏ צעירים רבים מתחיליםללמוד בגיל מאוחר יחסית ולכן כדי להבין את רמת ההשכלה הנפוצה בקרב צעירים בחנואת התושבים גילאים 25-34. הנתונים מוצגים בטבלהבגילאי125-3440%ומראים שכ-‏‎40%‎ מהתושביםלמדו במוסד אקדמי,‏ וכ-‏‎55%‎ למדו במוסד על-תיכוני כלשהו.‏ סך הכל מעלמהצעירים בגילאים25-34לא השתתפו באף בית ספר אחרי גיל18. תוכניותלהכשרה מקצועיות יכולות לעזור לצעירים אלו.‏ גם אם יקומו בתי ספר מקצועיים בגילאיהתיכון,‏ ניתן להבטיח שבוגריהם יוכלו להמשיך ללימודים מתקדמים שימשיכו לפתחאותם מקצועית לאחר גיל 18.7הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.‏ סקר כוח אדם 2008. לוח 1.5: אוכלוסיית בני 15-24לפי לימודים,‏ עבודה )1(,קבוצת אוכלוסייה,‏ גיל ומין.‏42

טבלה80: בית הספר האחרון בו למדו בני 05-34בית הספר האחרון בו למדומספר בני05-34‏)באלפים(‏שיעור בני05-345.29%11.90%22.92%3.13%3.10%6.25%5.08%40.00%1.55%0.79%57.6129.5249.534.133.768.055.4435.516.88.61,088.7בית ספר יסודי וחטיבת בינייםבית ספר תיכון מקצועי או חקלאיתיכון עיוניישיבהבית מדרש למורים ולגננותבית ספר על-תיכון להנדסאים ולטכנאיםבית ספר על-תיכון אחרמוסד אקדמי ‏)אוניברסיטה,‏ טכניון וכו'(‏אחרלא למדוסך הכלתכנון כוח אדם באמצעות נתונים מאקרו כלכלייםניתוח מאקרו כלכלי של שוק העבודה הישראלי יתבסס בעיקר על עיבודיםמתקדמים של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.‏ בשנתלאוכלוסיית ישראל בשנים20082010-2030פורסמה בלמ"ס תחזיתאשר מבוססת על נתונים מ-‏‎2005‎‏.‏ התחזיתמתחלקות לשלוש חלופות ומתייחסת רק להרכב האוכלוסייה.‏ התבססנו על תחזיתהחלופה הבינונית לשנת92015ובחנו את האוכלוסייה הצפויה של יהודים ובני דתותאחרות כאשר היא מפולחת על פי מגדר וגיל.‏ בשלב השני הערכנו מה יהיה שיעור10ההשתתפות בכוח העבודה בכל שילוב של דת,‏ מין וגיל באמצעות נתונים של הלמ"ס .בתרחיש א'‏ הנחנו ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה בשנתההשתתפות בשנת20152008העובדים יגדל בכ-‏‎321‎ אלף ביןשנתיהיה זהה לשיעורובדקנו את ההשלכות על שוק העבודה.‏ על פי תרחיש זה מספר2008ל-‏‎2015‎‏,‏ גידול ממוצע של כ-‏‎46‎ אלף עובדים בשנה.‏תוצאות יותר מעניינות מתקבלות כאשר בוחנים כל קבוצה בנפרד.‏ הנתונים מראים שעד2015יצטרפו לשוק העבודה יותר לא יהודים מאשר יהודים )177 אלף מולהנתון מפתיע הן כיוון שהאוכלוסייה144 אלף(.‏היהודית מהווה רוב גדול במדינה והן בגלל שהיאמשתתפת בשיעורים גבוהים יותר בשוק העבודה.‏ ההסבר לנתונים טמון בפער בין הגידול810הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‏ סקר כוח אדם 2008. לוח 1.15: אוכלוסיית בני 15 ומעלה וכוח העבודה האזרחי,‏לפי סוג בית הספר האחרון שלמדו בו,‏ גיל ומין.‏9הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת 2030. לוח – 16 תחזית אוכלוסייה לפי קבוצתאוכלוסייה,‏ דת,‏ מין וגיל,‏ חלופה בינוני.‏ 2008.הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – סקר כוח אדם.‏ לוח - 1.4 אוכלוסיית בני ומעלה,‏ לפי תכונות כוח העבודההאזרחי,‏ גיל,‏ מצב משפחתי ‏)נשוי/לא נשוי(,‏ קבוצת אוכלוסייה ומין.‏15.2008 ,2007 ,2006 ,2004 ,200343

הצפוי באוכלוסייה היהודית לגידול הצפוי באוכלוסייה הלא יהודית.‏ כמו כל תחזית,‏ ייתכןשהנתון לא מדויק כיוון שלא ניתן לדעת בדיוק מה תהיה גודל האוכלוסייה ושיעורההשתתפות בשוק העבודה בשנת 2015, אך בכל מקרה ברור על פי הנתונים שמדינתישראל תהיה חייבת להשקיע ברצינות בהכשרה מקצועית של אזרחים לא יהודים כדילקדם תעסוקה וצמיחה במשק.‏ הבדל מעניין נוסף מתגלה כאשר משווים גברים ונשים,‏בעוד שעל פי הצפי יצטרפו כ-‏‎223‎ אלף גברים לשוק העבודה,‏ רק כ-‏‎100‎ אלף נשים צפויותלהצטרף אליו.‏ במקרה הזה הגורם להבדל הוא הפער המשמעותי בין שיעור ההשתתפותשל גברים ונשים.‏ ניתוח על פי גילאים מראה כי רוב הגידול בשוק העבודה יהיה בקרבעובדים הצעירים מגילומעלה ‏)כ-‏‎101‎ אלף(.‏45‏)כ-‏‎221‎ אלף(‏ וגידול קטן בהרבה צפוי במספרים העובדים בני45טבלה0: תחזית לגידול הצפוי במספר העובדים על פי תרחיש א'‏ ‏)באלפים(‏קבוצת אוכלוסייהיהודיםנשיםגבריםסך הכל144.28177.05321.33לא יהודיםסך הכל97.83123.96221.7946.4553.0999.53בתרחיש ב'‏ בחנו את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של שנים קודמות ובדקנוהאם שיעור זה השתנה משמעותית.‏ עבור הקבוצות בהן לא נרשם שינוי,‏ הערכנו ששיעורההשתתפות יישאר זהה גם ב-‏‎2008‎‏.‏ עבור הקבוצות בהן נמדד שינוי עקבי בשיעורההשתתפות הערכנו שהשינוי בין2008ל-‏‎2015‎ יהיה דומה לשינוי שחל בשנים.2003-2008למרות שהתקופה הקודמת קצרה יותר,‏ אנו מניחים שקצב השינוי ילך ויפחת ‏)יתכנס(‏ ולכןסביר ששינוי שהתפרס בעבר על פני חמש שנים יתפרס בעתיד על פני שבע שנים.‏ אםיימשכו המגמות של שנים קודמות גידול חיובי בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה צפויאצל מבוגרים ‏)בני60ומעלה(.‏ כמו כן צפוי גידול חיובי בקרב נשים יהודיות ולא יהודיותברוב קבוצות הגילאים.‏ בקרב גברים יהודים לא צפוי גידול בשיעור השתתפות בקרבעובדים הצעירים מגיל 60, ובקרב העובדים הצעירים ביותר ‏)בני 15-24( ניתן אף לצפותלירידה מסוימת בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה.‏ על פי התרחיש השני מספר העובדיםהכולל שיצטרפו למשק בין2008ל-‏‎2015‎ הוא451אלף,‏ כ-‏‎64‎ אלף עובדים בשנה.‏ כלומרבזכות הגידול הצפוי בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה נוספים כ-‏‎130,000‎ עובדים נוספיםביחס לתרחיש הראשון ‏)גידול של כ-‏‎41%‎‏(.‏ את התוצאות ניתן לראות בגרפים 2 ו-‏‎3‎‏.‏על פי תרחיש ב'‏ מצטרפים יותר יהודים מלא-יהודים לשוק העבודה,‏ והפער ביןנשים לגברים שנרשם בתרחיש הראשון מצטמצם.‏ גם הפער בין עובדים מבוגרים לצעיריםמצטמצם בשל הגידול הצפוי בשיעור ההשתתפות של מבוגרים47% -מהגידול בשוקהעבודה צפוי לנבוע מגידול מספר העובדים בגילאים 45 ומעלה ביחס ל-‏‎31%‎ בתרחיש א'.‏44

תרשים 0: הגידול הצפוי במספר העובדים לפי תרחיש ב'‏ על פי דת ומין160.000140.000120.000100.00080.00060.00040.00020.000נשים לא יהודיותגברים לא יהודיםנשים יהודיותגברים יהודים0.000תרשים 3: הגידול הצפוי במספר העובדים לפי תרחיש ב'‏ על פי מין וגילנשיםגברים160.00140.00120.00100.0080.0060.0040.0020.000.0015-24 25-34 35-44 45-54 55-64 65+מהנתונים ניתן להסיק ששוק העבודה הישראלי צפוי לגדול בעשרות אלפי עובדיםחדשים מדי שנה.‏ רוב הגידול צפוי לנבוע מגידול באוכלוסייה ‏)כ-‏‎71%‎‏(‏ והשאר ינבע מגידולבשיעור ההשתתפות בשוק העבודה.‏ המדינה צריכה לנסות להבטיח שרוב שהעובדיםהחדשים הרבים יוכלו למצוא עבודה במשק.‏ מסקנה חשובה נוספת היא שכאשר עורכיםתחזיות חשוב להפריד בין מספר העובדים הכללי במשק לגידול במספר העובדים במשק.‏כך למשל בעוד שעובדים לא יהודים ימשיכו להוות מיעוט במשק,‏ הגידול מספר העובדיםהלא יהודים צפוי להיות דומה לגידול מספר העובדים היהודים.‏ניתוח שוק העבודה באמצעות אותות – חיפוש עבודה במנועי חיפושעד כה התבססנו על סטטיסטיקה רשמית לניתוח הביקוש לעבודה.‏ מעניין לבחוןאת התמונה שתתקבל באמצעות ניתוח אותות שעולים מהשוק.‏ אחד האותות הברוריםביותר הוא עובדים שמחפשים עבודה בפועל.‏ כלומר במקום להתבסס על תחזיות לגבי45

השינויים בתמ"ג והשתתפות בשוק העבודה,‏ מעניין לבחון את השינויים במספר האנשיםשבאופן אקטיבי מחפשים עבודה כדי להעריך את מצב המשק.‏ הלמ"ס בוחן אבטלהבאמצעות סקרי כוח אדם,‏ במחקר זה בחרנו להציג גישה מעט שונה,‏ ולבחון את הביקושלעבודה דווקא באמצעות ניתוח שימוש במנועי חיפוש.‏ כבר היום נעשה שימוש במידע הרב11שנצבר במנועי חיפוש כדי להצביע על תופעות רחבות כמו התפשטות מחלות , ובין השארעל תופעות מאקרו כלכליות כמו מספר המובטלים )2005 al. .)Ettredge etמנוע החיפוש של גוגל הוא המצליח בעולם,‏ חשוב מכך,‏ זהו מנוע החיפוש המצליחבישראל והאתר בעל החשיפה הגבוהה ביותר בארץ )92.1%בנובמבר12.) 2010 האתרGoogle Insightsמפרסם מדד שמצביע על שינויים בחיפוש של ערכים ספציפיים,‏ בדקנואת השינויים במדד של חיפוש המונח ‏"דרושים"‏ בחודשים ינואר2007עד אוקטובר13. 2010 הנחנו שאנשים מחפשים את המילה ‏'דרושים'‏ בעיקר שהם מחפשים עבודה,‏ובעיקר בישראל ‏)כיוון שהחיפוש נעשה בעברית(.‏ את התוצאה השוונו למספר דורשי14העבודה שמפרסם שירות התעסוקה הישראלי מדי חודש . התוצאות מרתקות ומראותשיש מתאם מובהק )0.01>α( וחזק )0.62=R( בין חיפוש המונח ‏"דרושים"‏ למספר דורשיהעבודה בכל חודש ‏)גם עבור המונח ‏"חיפוש עבודה"‏ התקבלו תוצאות דומות(.‏ את הקשרבין מספר דורשי העבודה לחיפוש בגוגל ניתן לראות בתרשים.411 Googe Flu Trends: http://www.google.org/flutrends/.The Marker בנובמבר ל-‏‎14.9%‎‏.‏ TheMarker13 Google Insights. All results for this section were obtained from the sitehttp://www.google.com/insights/search/# on November, 2010.12הירשאוגה,‏ א.‏ )14.12.2010( –14זינוק בחשיפה לאתרשירות התעסוקה הישראלי,‏ דו"ח דורשי העבודה,‏ ספטמבר 2010.46

תרשים 4: הקשר בין מספר מחפשי העבודה לחיפוש המונח ‏"דרושים"‏לאחר שהראינו שניתוח השימוש במנועי חיפוש תקף,‏ ראוי לעמוד על היתרונות שלניתוח כזה.‏ ראשית,‏ השינויים בתוצאות החיפוש מתפרסמים באופן כמעט מיידי,‏ זאתבניגוד למספר דורשי העבודה שמתפרסמים קרוב לחודשיים לאחר סוף החודש אליומתייחסים הנתונים.‏ הנתונים של מנוע החיפוש גם מפורטים יותר ומציגים את השינוי מדישבוע בניגוד לשירות התעסוקה שמציג נתונים על כל חודש בנפרד.‏ כמו כן גוגל מציעיםמנגנון לחיזוי עתידי של החיפוש.‏ התחזית של גוגל מבוססת על אקסטרפולציה של העברבלבד,‏ ולכן אין לה יתרון מובהק,‏ אך היא ניתנת בחינם ויכולה להיות שימושית להצבעהעל מגמות אשר חוזרות על עצמן בשוק העבודה ‏)למשל שינויים עונתיים(.‏ לבסוף היתרוןהכי חשוב של ניתוח אותות באמצעות מנועי החיפוש הוא שניתן להרחיב את החיפושולכלול בו מונחים נוספים.‏כך למשל ערכנו השוואה בין חיפוש של המונחים:‏ ‏"דרושיםחיפה"‏ ו"דרושים ירושלים"‏ והשוואה בין חיפוש של המונחים ‏"דרושים הייטק"‏ ו-‏‏"דרושים מורים",‏ התוצאות מוצגות בתרשימיםו-‏‎6‎‏.‏ 580706050403020Jan-07Mar-07May-07Jul-07Sep-07Nov-07Jan-08Mar-08May-08Jul-08Sep-08Nov-08Jan-09Mar-09May-09Jul-09Sep-09Nov-09Jan-10Mar-10May-10Jul-10Sep-10250,000240,000230,000220,000210,000200,000190,000180,000170,000160,000150,000דורשי עבודהחיפוש ‏"דרושים"‏47

תרשים 5: השוואת מחפשי העבודה בתחום ההיי-טק ותחום ההוראהחיפוש ‏"דרושים הייטק"‏חיפוש ‏"דרושים מורים"‏9080706050403020100Jan-08Mar-08May-08Jul-08Sep-08Nov-08Jan-09Mar-09May-09Jul-09Sep-09Nov-09Jan-10Mar-10May-10Jul-10Sep-10תרשים 6: השוואת מחפשי העבודה בחיפה ובירושלים9080706050403020100Jan-07Mar-07May-07Jul-07Sep-07Nov-07Jan-08Mar-08May-08Jul-08Sep-08Nov-08Jan-09Mar-09May-09Jul-09Sep-09Nov-09Jan-10Mar-10May-10Jul-10Sep-106חיפוש ‏"דרושים חיפה"‏חיפוש ‏"דרושים ירושלים"‏מהנתונים ניתן ללמוד שבעוד חיפוש עבודה בתחום ההיי טק יציב לאורך זמן,‏חיפוש עבודה בתחום ההוראה נוטה להיות עונתי.‏ בכל שנה החיפוש עולה לקראת הקיץויורד עם סוף הסתיו.‏ תוצאות אלו הגיוניות ומעידות על אנשים שמחפשים עבודהבקייטנות או מחפשים משרה לקראת שנת הלימודים הקרובה.‏ מעניין שכמעט בכל חודשיותר אנשים חיפשו את המונח ‏"דרושים מורים"‏ מהמונח ‏"דרושים הייטק".‏ לא ניתןלהסיק מכך מסקנות חד-משמעיות,‏ אך ראוי לבדוק האם ההיי טק זוכה לבולטותתקשורתית מוגזמת בעוד שבפועל יותר אנשים מחפשים עבודה בתחומים אחרים.‏ תרשיםמלמד שיש מתאם גבוה מאד )0.92=R( בין חיפש עבודה בירושלים וחיפה ‏)תוצאותדומות נרשמו גם עבור אזורים אחרים(.‏ הנתון מלמד ששוק העבודה בארץ קטן מאדואירוע אשר משפיע על אזור אחד משפיע בצורה דומה על אירועים אחרים.‏ ייתכן גםשאנשים מוכנים לעבור דירה,‏ או לנסוע לעיר אחרת כדי למצוא עבודה,‏ ולכן בפועל ישמתאם גבוה בין השינויים בחיפוש עבודה בערים שונות.‏48

חשוב לזכור שניתוח על פי מנוע חיפוש הוא מוטה:‏ לא כל העובדים מחפשיםעבודה באמצעות מנועי חיפוש,‏ והחיפוש לעיתים קרובות מדגיש מקצועות מסוימיםומתמקד בתפקידים ספציפיים ‏)למשל,‏ סביר שפחות בכירים יחפשו עבודה באמצעות מנועיחיפוש(.‏ כמו כן,‏ תהליך חיפוש העבודה מתבצע באמצעות לוחות הדרושים עצמם ולאבאמצעות מנועי החיפוש.‏ אך כיוון שכל כך הרבה אנשים נעזרים בכל זאת במנועי חיפוש,‏התוצאות עדיין מתואמות עם השינויים במספר דורשי העבודה בפועל כפי שהראינו,‏ויכולות לעזור לנו להבין טוב יותר את שוק העבודה.‏ביקושלעבודהבפרק הקודם דנו במספר העובדים במשק,‏ בתחזית לשינוי הרכב העובדים במשקובפילוח מחפשי העבודה.‏ פרק זה יתמקד בביקוש לעובדים.‏ כמו בפרק הקודם גם כאןנדגים שתי מתודולוגיות:‏ תכנון כוח אדם באמצעות נתונים מקרו כלכליים וניתוח שוקהעבודה על פי אותות העולים מהמשק.‏תכנון כוח אדם באמצעות נתונים מאקרו כלכלייםאחד האמצעים הותיקים לעריכת תחזית של שוק העבודה,‏ היא ניתוח מלמעלה-‏למטה .)top-bottom( כלומר ניתוח השינויים הצפויים בתל"ג,‏ פירוקם לכל ענף וענףוהסקה על מספר המצטרפים הצפויים להצטרף לשוק העבודה בכל ענף.‏ בחלק זה נקטנובגישה דומה.‏ הערכנו את שיעור הגידול בתמ"ג על פי הערכות בנק ישראל שצופה גידול של153.7% ב-‏‎2010‎ותחזית של משרד האוצר שצופה גידול של 3.8%ו-‏‎4%‎ב-‏‎2011‎ו-‏‎2012‎16בהתאמה . בחנו את השיעור של כל ענף במשק באמצעות עמודת התפוקה בלוחות17ההיצע , ובחנו את היחס בין התמ"ג למספר העובדים בכל ענף באמצעות נתונים אודות18מספר המועסקים במשק בכל ענף . כך יכולנו לחזות את התמ"ג לשנים 2011-2012, אתשיעור הגידול בתמ"ג בכל ענף ואת מספר העובדים בכל ענף.‏ זוהי התחזית הפשוטה ביותראותה נכנה תרחיש א'‏ והיא מוצגות בתרשים.71516בנק ישראל,‏ הודעה לעיתונות - ריבית בנק ישראל לחודש מאי 2010 תישאר ללא שינוי.‏משרד האוצר,‏ עיקרי התקציב 2011-2012. תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנת הכספיםהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‏ השנתון הסטטיסטי לישראל 14.23: לוח היצעהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‏ ירחון שכר ותעסוקה.‏ לוח 1.3 משרות שכיר לפי ענף כלכלי.2011-2012.1999-2008.2005-20082010. לוח171849

תרשים 7: מספר העובדים הצפוי על פי תרחיש א'‏ בשנים 0100-0100בשלב הבא,‏ הנחנו שהשיעור של כל ענף מסך התפוקה במשק ישתנה בהתאםלמגמה בעשר השנים האחרונות.‏ כך למשל השיעור של ענף השירותים קהילתיים,‏חברתיים ושירותים אישיים מכלל המשק גדל במעל-‏‎6%‎ בשנה בממוצע בעשר השניםהאחרונות ‏)מ-‏‎2.25%‎ ל-‏‎3.6%‎‏(‏ ונצפה שגידול זה יימשך.‏ לעומת זאת השיעור של ענףהשירותים הציבוריים דווקא קטן בקרוב ל-‏‎3%‎ בשנה בממוצע ‏)ירידה מ-‏‎8.59%‎ ל-‏‎6.62%‎‏(.‏הירידה בענף השירותים הציבוריים לעומת העלייה החדה בענפי השירותים הקהילתייםהאחרים יכולה להעיד על תהליך ההפרטה שמתרחש במשק הישראלי ומוביל לכךששירותים שבעבר המדינה סיפקה ניתנים היום על ידי פירמות פרטיות ועמותות.‏באמצעות הנתונים ערכנו תחזית של השיעור של כל ענף במשק בשנים2011-2012, בהנחהששיעור השינוי בשנים האחרונות יימשך.‏ את התחזית החדשה נכנה תרחיש ב',‏ והיא בעצםמציגה תחזית מעודכנת שמאפשרת מקדם גמיש לחלקו של כל ענף במשק.‏בשלב האחרון בחנו את השינוי במספר העובדים ליחידת תל"ג ‏)פריון העבודה(‏בשנים 2005-2008. הנתונים מראים שבענף התעשייה,‏ החקלאות והבינוי מספר השכיריםליחידת תמ"ג קטן בכ-‏‎3%‎ בשנה,‏ כלומר פריון העבודה גדל.‏ תהליך כזה מלמד עלהתייעלות של המשק שמאפשרת להגדיל את התפוקה,‏ אך גם יכולה להעיד על צורך פוחתבעובדים.‏ בענפים אחרים כמו שירותי בריאות,‏ שירותי אירוח ואוכל דווקא נרשמה ירידהבפריון בשנים שבדקנו.‏ הנחנו שהשינוי בפריון העבודה בשנים האחרונות יימשך גם בשניםהבאות וכך עדכנו את התחזית מתרחיש ב'‏ ויצרנו את תרחיש ג'‏ בו הן המקדם לשיעור שלכל ענף במשק והן המקדם ליחס בין עבודה לתפוקה גמישים.‏ מספר העובדים החדשים עלפי שלושת התרחישים מוצגים בתרשים.850

תרשים 8: מספר העובדים החדשים הצפוי בשנת 0100 לעומת 0100תרחיש ג'‏ תרחיש ב'‏ תרחיש א'‏30.025.020.015.010.05.00.0-5.0חקלאותתעשייהחשמל ומיםבינוימסחר ותיקוניםאירוח ואוכלתחבורה,‏ אחסנה ותקשורתמוסדות פיננסיםנכסי דלא-ניידי ושירותים עסקייםשירותים ציבורייםחינוךשירותי בריאות ורווחה וסעדשירותים קהילתיים,‏ חברתיים,‏ אישייםהישראלי גדלעלייה בתעסוקה מתרחיש א'‏ לתרחיש ב'‏ מעידה על ענף שהנתח שלו בשוקכמו ענפי השירותיםהקהילתיים,‏ נכסי דלא-ניידי וענף האירוח ואוכל,‏ובניגוד לענפי השירותים הציבוריים,‏ שירותי הבריאות והחינוך.‏ עלייה בתעסוקה מתרחישב'‏ לתרחיש ג'‏ מעידה על עלייה במספר עובדים ליחידת תמ"ג,‏ כלומר ירידה בפריוןהעבודה,‏ כך מתרחש בענפי האירוח והאוכל ובענף שירותי הבריאות.‏ לעומת זאת ירידהבתעסוקה באותה תקופה מעידה על עלייה בפריון העבודה כפי שהתרחש בענפי התעשייהוהבינוי.‏בחלק זה הצגנו בקצרה תחזיות לביקוש לעובדים בענפים שונים במשק.‏ תוכניותלהכשרה מקצועית יצטרכו לקחת בחשבון שענף התעשייה צפוי לסבול מעלייה קטנהמהצפוי במספר העובדים כאשר מתחשבים בעלייה בפריון ובשינוי בדומיננטיות של ענפיםשונים במשק הישראלי.‏ לעומת זאת ענפים כמו שירותים קהילתיים וחברתיים צפוייםלצמוח במהירות,‏ כפי שהתגלה גם במחקרים אחרים בעולם,‏ ותוכניות להכשרה מקצועיתיצטרכו להתייחס גם לענפים אלו.‏ בחלק הבא נבחן שינויים שחלו בביקוש לעובדיםבענפים שונים באמצעים מודל ניתוח שוק העבודה באמצעות אותות.‏ניתוח שוק העבודה על פי אותות – מודעות דרושיםאחת הדרכים הטובות ביותר להערכת שינויים בביקוש לעובדים היא לבחון אתהצרכים של המעסיקים עצמם הבאים לידי ביטוי במודעות דרושים.‏ ניתחנו את המודעותשהתפרסמו באתר19, AllJobs אחד האתרים המצליחים למודעות דרושים בישראל.‏ כמובפרק הקודם,‏ גם בפרק זה בחרנו במתודולוגיה שמציגה את ההיבטים הכמותיים שלניתוח על פי אותות שנוטה להיות איכותני.‏ הניתוח הכמותי מאפשר לנו להציג מספרים19נתונים אודות מספר המשרות בכל תחום מופיעים ב-‏http://www.alljobs.co.il/UserMallNew.aspx - All Jobs51

אבסולוטיים אשר הופכים את התחזית למעניינת יותר,‏ אבל עלול למנוע התעמקותבתופעות שונות ‏)כמו הכישורים הנדרשים מהעובדים(.‏טבלה 3: מודעות לעובדים בתחומים שונים על פי בדיקה ב-‏‎05.00.01‎תחוםמספר משרותתחוםמכירות והפצהתוכנהללא ניסיוןהנדסהייצור ותעשייההוראה וחינוךשירות לקוחותאדמיניסטרציהכספים וכלכלהמזון ומסעדנותמספר משרות2135189017811654130611881186114110468495355510241973848352832552998287727332171אלקטרוניקהרופאה ופארמהאינטרנטמיחשוב ורשתותלוגיסטיקה איחסון ותפ"יאחזקה ניקיון והובלהשיווק ופרסוםבינוי ובנייןאבטחת איכותמדעים מדויקיםתחילה בדקנו באילו תחומים התפרסם מספר המודעות הרב ביותר בסוף2010‏)ראו טבלה 3(. הנתונים מראים שענפי המכירות והפצה,‏ תוכנה והנדסה,‏ ייצור ותעשייהוהוראה וחינוך הם דומיננטיים ועוזרים לנו להבין את מצב המשק,‏ אבל טומנים בתוכםבעיות לא מעטות.‏ ראשית,‏ לעיתים קרובות משרות יכולות להשתייך לכמה קטגוריות.‏מעבר לכך נתונים שמתפרסמים באינטרנט אינם מייצגים בהכרח את כל שוק העבודההישראלי כיוון שתחומים מסוימים מקובל יותר לפרסם מודעות באינטרנט ועבור משרותאחרות החיפוש של עובדים מתבצעבאמצעים אחרים.‏ בחלק מהמקרים אף ייתכןשהפרסום של המשרה מתבצע לצרכים פנימיים של הארגון ואינו מייצג חיפוש אמיתי שלעובדים.‏ גם הכמות של המשרות עלולה להטעות,‏ ייתכן שעבור משרה מסוימת יתפרסמוכמה מודעות ושחלק מהמודעות כבר אינן רלוונטיות.‏כדי להתמודד עם חלק מהבעיות הללו ניתן לבחון את השינוי שחל במספרהמודעות לאורך זמן.‏ גם אם מספר המודעות אינו בהכרח מייצג את צרכי המעסיקים,‏סביר להניח שההטיה עצמה נשארת דומה לאורך זמן,‏ ולכן בחינת השינוי היחסי במספרהמודעות יכול להעיד על שינויים בשוק העבודה הישראלי.‏ בחנו את מספר המשרותשהתפרסמו בכל קטגוריה בכל חודש החל מינוארבעזרת ארכיון אינטרנט באמצעות כניסה לאתר2007AllJobsועד אפריל 2008. הנתונים נבדקובתאריך הראשון בכל חודש לו20היתה נגישות דרך ארכיון האינטרנט . נתונים של הלמ"ס אודות מספר המשרות הפנויותקיימים רק ממאי 2009, לכן לא ניתן לערוך השוואה עם נתונים אלו ולבחון את תקיפות20ארכיון האינטרנט www.archive.org מאפשר גישה לאתרי אינטרנט בתאריכים שונים בעבר.‏52

המתודולוגיה ויש להיזהר כאשר מסיקים מסקנות מהנתונים.‏ תרשימיםהשינוי במספר המשרות הפנויות בענפים הנפוצים ביותר.‏,910 מציגים אתתרשים 9: השינוי במספר מודעות הדרושים מדי חודש ב-‏‎0117-0118‎9000800070006000500040003000הנדסהייצור ותעשייהכספים וכלכלהמכירה והפצהתוכנה20001.1.076.3.075.5.0715.7.074.9.074.11.075.1.084.3.085.7.082.7.08תרשים 01: שיעור השינוי במספר המודעות ינואר-אוגוסט 0117 לינואר-אוגוסט 0118ניתן להיעזר בנתונים כדי ללמוד על שינויים שחלו בשוק העבודה הישראלי.‏ כךלמשל במחצית הראשונה של2008השקל התחזק ותעשיית ההיי טק נפגעה.‏ ייתכן שזוהסיבה לירידה החדה במספר המודעות בתחום התוכנה,‏ אך בין2007ל-‏‎2008‎ בכל זאתחלה עלייה במספר המודעות בתחום האינטרנט.‏ העלייה המשמעותית במספר המשרות53

בתחום האינטרנט בתקופה שענף היי טק מצוי בקשיים מעידה שהביקוש לעובדים בתחוםזה צומח במהירות ואכן מאז2008מספר המודעות למשרות אינטרנט המשיך לגדול.‏תוכניות להכשרה מקצועית צריכות להתחשב בתחומים שצפויים לצמוח מהר ולהכשיראליהם עובדים מראש.‏ למשל תחום האינטרנט כולל משרות בדרגות שונות החלממתכנתים דרך עורכי תוכן וכלה במתפעל תוכן וסביר שניתן להכשיר אנשים שיעבדובמקצועות אלו בעתיד.‏ האינטרנט מהווה רק דוגמא לכך שבאמצעות מודעות דרושים ניתןלזהות מגמות בטווח הקצר ולבחון בזמן אמת באילו תחומים עולה הביקוש לעובדים.‏לבסוף בדקנו גם את התנודתיות של ענפים שונים,‏ כלומר את השינוי החודשיהממוצע במספר המשרות.‏ התוצאות מוצגות בטבלה4ומלמדות באופן מפתיע על דמיוןרב בין התנודתיות של כל התחומים.‏ פרט לחינוך והוראה,‏ בכל הענפים שנבדקו מספרהמשרות שהתפרסמו השתנה בממוצע בכ-‏‎8-14%‎ מדי חודש.‏ התנודתיות של תחוםההוראה והחינוך אינה מפתיעה,‏ בשל הצורך ביותר עובדים לקראת הקיץ ופתיחת שנתהלימודים.‏ ייתכן שיותר עובדים מחפשים עבודה בחודשים אלו ‏)כפי שהראינו בחלקהקודם(‏ כיוון שהם יודעים שבחודשים אלו המעסיקים מחפשים יותר עובדים ומפרסמיםיותר מודעות.‏טבלה 4: השינוי במספר המודעות הממוצע בחודשהתחומיםהתנודתיים ביותרהוראה וחינוךבינוי ובנייןרפואה ופארמהמזון ומסעדנותמדעים מדויקיםשיעור השינויהממוצע מדי חודשהתחומיםהתנודתיים פחותמכירות והפצהמחשוב ורשתותאבטחת איכותאדמיניסטרציההנדסהשיעור השינויהממוצע מדי חודש7.9%8.5%8.5%8.8%9.3%17.7%14.1%13.6%12.9%12%54

סיכום ומסקנותמאמר זה הציג שתי גישות עיקריות לתחזיות של שוק העבודה:‏ תכנון כוח אדם על פינתונים מאקרו כלכליים וניתוח שוק העבודה על פי אותות.‏ האמצעים העיקריים לעריכתתחזיות בגישה הראשונה כוללים רגרסיות לינאריות,‏ לוחות תשומה תפוקה ובחינתדרישות כוח האדם.‏ לעומת זאת,‏ ניתוח על פי אותות מתבסס על שינויים בשכר,‏ מעקבאחר בוגרים,‏ סקרים בקרב מעסיקים ומועסקים,‏ ראיונות עם מומחים,‏ מודעות דרושיםואותות נוספים הנובעים מהתנהגות העובדים בפועל.‏ כיום מועברת ביקורת רבה על גישתתכנון כוח האדם הקלאסית,‏ אך רוב התחזיות בעולם עדיין מבוססות על טכניקות הדומותלמתודולוגיה של גישה זו.‏לאחר סקירה מקיפה של הגישות והתחזיות בפועל,‏ עולות שתי שאלות:‏ האם בכללצריך את התחזיות?‏ והאם יש לתחזיות ערך מוסף?‏ אין ספק שיש ביקוש לתחזיות של שוקהעבודה.‏ ניתוחים אלו שימושיים לפירמות,‏ לפרטים שמתכננים את הקריירה שלהםולמקבלי ההחלטות שעוסקים בהגירה.‏ עיקר הביקוש לתחזית מגיע מתוכניות להכשרהמקצועית אשר יכולות להיעזר בתוצאות כדי להבין אילו מקצועות כדאי להכשיר לקראתשוק העבודה של מחר.‏ ניתן לטעון שתוכניות להכשרה מקצועית צריכות לעצב את שוקהעבודה ולא להסתפק בלשקף אותו ושהביקוש לעובדים יגיב להיצע העבודה.‏ כך לדוגמאאם תוכניות להכשרה מקצועית ישקיעו בהכשרת מומחים בתחום הצבע שאין כיום בארץ,‏סביר להניח שהתעשייה הישראלית תעסיק את הבוגרים של התוכניות במקום לייצא את21העבודה למדינות אחרות .כל מדינה יכולה לכוון את שוק העבודה ולקדם עקרונות שחשובים לה,‏ כמו שוקמגוון או תעשייה ביטחונית עצמאית.‏ בד בבד,‏ חשוב לזכור ששווקים בעולם הולכיםומתמחים בתחומים ספציפיים,‏ ושארגון העבודה העולמי מדגיש את החשיבות בהכשרהמקצועית על פי הביקוש לעובדים .)demand-driven( לכן נראה שגם אם המדינה מחליטהלעצב את השוק כראות עיניה,‏ עדיין כדאי שהיא תהיה קשובה לדרישות השוק ותכיר אתהתחזיות של שוק העבודה.‏ מעבר לכך,‏ אפילו אם המדינה מחליטה שלא להתחשבבדרישות השוק בקביעת תחומי הלימוד,‏ ניתוח האותות שעולים מכל אחד מהתחומיםיכול לעזור לבנות את הסילבוסים של התוכניות להכשרה מקצועית.‏אם כן,‏ נראה שיש צורך בתחזיות,‏ אולם לתחזיות וניתוחים של שוק העבודה לאיהיה שום ערך מוסף אם הם לא מסוגלים באמת לחזות את העתיד.‏ חוסר הדיוק שלהתחזיות הוא אכן אחד הגורמים שעוררו ביקורת רבה עליהן.‏ ההתמודדות עם ביקורת זומורכבת:‏ ראשית חשוב להבין שאכן כל תחזית יכולה לטעות.‏ תמיד יכולים להופיע‏"ברבורים שחורים"‏ ושינויים טכנולוגיים יכולים לשנות את שוק העבודה ללא היכר.‏ מעברלכך,‏ חשוב לזכור שתחזיות מסוגלות להצביע על מגמות שנצפו בעבר וצפויות להימשךבעתיד אך אינן יכולות לדייק במספרים אבסולוטיים.‏ לבסוף,‏ חשוב להדגיש מהי21אני מודה לד"ר דן שרון על הדוגמא הטובה.‏55

המתודולוגיה שעליה התבססה התחזית כדי שניתן יהיה להבין אותה טוב יותר ולשפרולעדכן אותה.‏ לאחר שלוקחים בחשבון את כל הגורמים האלו,‏ בהחלט ניתן לעשות שימושבתחזיות.‏ כפי שהראינו במאמר זה,‏ הדגמה בלבד של אמצעים שונים לעריכת תחזיותחשפה שינויים מרתקים שעברו על שוק העבודה הישראלי בשנים האחרונות ושצפוייםלעבור עליו בעתיד הקרוב.‏ כלומר,‏ למרות המגרעות של התחזיות,‏ הן עדיין בעלות ערךועדיפות על העדר מידע מוחלט.‏המסקנה העיקרית שעולה מהמחקר זה היא שיש לשלב תחזיות על פי גישת תכנוןכוח האדם עם ניתוחים המבוססים על האותות.‏ הניתוח המאקרו כלכלי שימושי בעיקרכדי להעריך מגמות במשק,‏ וכן כדי לחשב הערכה כמותית,‏ שאמנם אינה מדויקת,‏ אךמאפשרת לבצע השוואה בין ענפים שונים.‏ יש לוודא שכל ניתוח מאקרו כלכלי ייקחבחשבון שגם המקדמים ‏)למשל הקשר בין מספר העובדים ליחידת תפוקה(‏ יכוליםלהשתנות וכך להשפיעעל התחזית.‏ ניתוח מפורט באמצעות אותות יכול לחשוף חסמיםבשווקים שונים וכן לעזור להבין לעומק תחומים חדשים בשוק העבודה.‏ כמו כן,‏ ניתוחכזה שימושי כדי לוודא שהתוצאות שהתקבלו על פי הנתונים המאקרו כלכליים נכונות גםבבדיקה של התנהגות העובדים והמעסיקים בפועל.‏מאמרזה מצביע על כמה אמצעים אפשריים לניתוחים:‏ תחזיות לעובדים על פיהגידול הצפוי באוכלוסייה ובשיעור ההשתתפות בשוק העבודה,‏ תחזית לביקוש לעבודה עלפי הגידול הצפוי בתמ"ג בענפים שונים,‏ ניתוח של מודעות דרושים וניתוח על פי מנועיחיפוש שהתגלה כמתואם סטטיסטית עם מספר דורשי העבודה.‏ במאמר הדגמנו כל אחדמהאמצעים,‏ וכדי להסיק מסקנות נוספות ומדויקות יותר כדאי לערוך מחקר עמוק נפרדעל פי כל אחד מהמתודולוגיות שהוצעו כאן.‏כמה מסקנות ניתן להסיק כבר עכשיו על פי תוצאות המאמר.‏ ראשית,‏ תוכניותלהכשרה מקצועית יכולות להתמקד גם בגילאי21-24שרבים מהם לא עובדים ולאלומדים.‏ נוסף לכך,‏ חשוב שהתוכניות יתמקדו גם בעובדים לא יהודים שצפויים להוותאחוז משמעותי מהמצטרפים החדשים לשוק העבודה.‏ הניתוח של שוק העבודה הישראלימראה שענפי השירותים ‏)וביניהם שירותיים קהילתיים,‏ אירוח ואוכל(‏ צפויים לצמוח מהריותר מענפי התעשייה ויש לתת על כך את הדעת בתכנון תוכניות להכשרה מקצועית.‏לסיכום,‏ חסרה בישראל תחזית מקיפה של שוק העבודה.‏ ראוי לקדם במהירותתחזית כזו שתתבסס על מתודולוגיות מגוונות.‏ עד אז חשוב שתוכניות להכשרה מקצועיותיערכו ניתוחים של שוק העבודה ויתאימו את התוכניות שלהם לשינויים הצפויים בביקושובהיצע של עובדים במשק.‏56

ביבליוגרפיהAdams, A. V., Middleton, J. and Ziderman, A. (1992) – Market-based ManpowerPlanning with Labour Market Signals. International Labor Review. Vol. 131 (3),pp. 261-279.Bureau of Labor Statistics (BLS) (2010) – BLS Handbook of Methods. Availableonline: http://www.bls.gov/opub/hom/Campos, N. F., Hughes, G., Jurajsa, S. and Munich, D. (1999) - ForecastingEducation and Training Needs in Transition Economies: Lessons from theWestern European Experience. In: Strietska-Ilina, O. (ed.) Forecasting Educationand Training Needs in Transition Economies: Lessons from the WesternEuropean Experience. European Commission and National Training Fund,Prague.Cascadia (2009) – Recycling and Economic Development. A Review of ExistingLiterature on Job Creation, Capital Investment, and Tax Revenues. Prepared forLinkUp, King County Solid Waste Division. Cascadia Consulting Group.CCL (2007) – Is it Possible to Accurately Forecast Labour Market Needs?Prepared by Canadian Council on Learning for British Columbia Ministry ofAdvanced Education.Clifton, C. P. (1997) - Workforce Requirements: the Basis for RelevantOccupational Training. Journal of European Industrial Training. Vol. 21 (8), pp.279-297.Dostal, W. (1999) – Forecasting Methodology for Qualification and TrainingNeeds in the Labour Market in Germany. Appendix IV in Strietska-Ilina, O. (ed.)Forecasting Education and Training Needs in Transition Economies: Lessonsfrom the Western European Experience. European Commission and NationalTraining Fund, Prague.ILO (2008) - Conclusions on Skills for Improved Productivity, EmploymentGrowth and Development. International Labor Organization.ILO (2010) – Global Employment Trends for Youth. Special Issue on the Impactof the Global Economic Crisis on Youth. International Labor Organization.Lapointe, M., Dunn, K. Tremblay- Côté, N., Bergeron, Louis-Philippe andIgnaczak, L. (2006) – Looking Ahead: A 10 Year Outlook for the Canadian Labor57

Market. Labour Market and Skills Forecasting and Analysis Unit, Strategic PolicyResearch Directorate , Human Resources and Social Development Canada.Neugart, M and Schömann, K. (2002) - Employment Outlooks: Why Forecast theLabour Market and for Whom? Discussion Paper FS 1 02-206. Berlin:Wissenschaftszentrum Berlin für Sozialforschung.Ohio Bureau of Labor Market Information (2009) – Ohio Short Term EmploymentForecast 3 rd Quarter 2008 to 3 rd Quarter 2010. Ohio Department of Jobs andFamily Services.Psacharopoulos, G. (1991) – From Manpower Planning to Labour MarketAnalysis. International Labour Review. Vol. 130 (4), pp. 459-474.Richardson, S. and Tan, Y. (2007) - Forecasting Future Skill Demands - What wecan and Cannot Know. National Centre for Vocational Education Research(NCVER).Stevens, D. W. (2003) – Employment Projections for Planning Vocational-Technical Education Curricula: Mission Impossible? Jacob France Institute,University of Baltimore (first published in 1976).הוס,‏ א.‏ )2009(– הרחבת עתודות כוח אדם טכנולוגי באמצעות עידוד פניית תלמידים לנתיבהטכנולוגי.‏ נייר מדיניות המוגש לד"ר חנה ויניק,‏ מנהלת המנהל למדע וטכנולוגיה,‏ משרדהחינוך.‏ במסגרת בית הספר למדיניות ציבורית,‏ האוניברסיטה העברית.‏– תחזית כוח אדם בהוראה במערכת החינוך 2006-2010 ‏)דו"ח ממצאים לשנתלמ"ס )2007(2006(. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואגף מדען ראשי,‏ תחום חינוך גבוה וכוחות הוראה.‏ניראל,‏ נ.,‏ יאיר,‏ י.,‏ סמואל,‏ ה.,‏ ריב"א,‏ ש.,‏ רייכר,‏ ס.‏ ותורן,‏ א.‏ )2010(בישראל:‏ כוח העבודהדפוסים ומגמות.‏– אחיות מוסמכותמאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.‏ מרכז סמוקלר–לחקר מדיניות הבריאות.‏פורת,‏ א.‏ )2009(– מצבם התעסוקתי של בוגרי הכשרה מקצועית במסגרת תוכנית השובריםשל שירות התעסוקה.‏ תמונת מצב מסקר שני.‏ מנהל מחקר וכלכלה.‏ משרד התעשייה,‏ המסחרוהתעסוקה.‏פורת,‏ א.‏ )2010(– מצבם התעסוקתי של בוגרי מה"ט שלמדו לתואר הנדסאי כשנה לארחסיום לימודיהם ‏)בוגרי 2008(. מנהל מחקר וכלכלה.‏ משרד התעשייה,‏ המסחר והתעסוקה.‏58

מצגות60

התמודדות עם אבטלה דרך הכשרה מקצועית–‏אקסמןגישת ה-‏ILO - מיכאלMichael Axmann, ILO Expert in Skills Development SystemsSkills and Employability DepartmentILO Geneva.Presentation given at the Workshop on Vocational Training byMACRO – the Center for Political Economicsin Ginosar, Israel29-30 July 2010Michael Axmann, ILO Expert in Skills Development SystemsSkills and Employability DepartmentILO Geneva62

Promote and realize standards andfundamental principles and rights at work Create greater opportunities for women andmen to secure productive employment anddecent work Strengthen the coverage and effectiveness ofsocial protection for all Strengthen tripartism and social dialogueStrategic Policy Framework2010 -2015 (ILO Outcome 2) « Skills development increases theemployability of workers, thecompetitiveness of enterprisesand the inclusiveness of growth »63

Portability and employability of skills,Development of higher level skills,Linking employers to training providers and increasingworkplace learning,Entrepreneurship development,Establishing labour market information systems andworking with employment services,Skills contribution to “Decent Work”,Development of core skills (such as problem solving andteam work),Development of regional recognition schemes, andIntegrating skills development into national and sectoraldevelopment strategies.Youth Unemployment RatesUN and OECD statistics show that the youthunemployment rate in most countries is often2 times higher than the generalunemployment rate- with notable exceptions in some Europeancountries:64

Youth Unemployment Ratesin selected OECD countries(measured as unemployed people from 15-24 years in relation to overall labour force in %)Countries 1999 2000 2001 2003 2007 2008Austria 4.8 4.9 5.4 7.0 8.7 8.1Denmark 10.0 6.7 8.3 9.8 7.2 7.2Germany 8.2 7.7 8.3 10.6 11.7 10.4Iceland 4.4 4.7 4.8 8.2 7.7 8.2Ireland 8.5 6.4 6.2 7.8 8.7 10.5Luxemburg 6.8 6.4 6.7 6.2 6.7 7.0Netherlands 7.0 6.6 5.8 6.7 6.3 5.6Switzerland 5.6 4.8 5.6 8.5 7.1 7.0OECD Youth UnemploymentPredictions (20 April 2010)65

8 Components of EBS-VET Linking employersto trainingproviders Developing coreskills Using differentlearning places Teacher trainingand training oftrainers Cooperation withkey labour marketactors (“socialconsensus”) Integrating skillsdevelopment withnational strategies Employability ofskills Entrepreneurshipeducation (KAB)Successful Practices in EBS-VET Pre-employment Apprenticeship Post-secondary66

Pre-employmentemployment EBS-VETThe Netherlands (ATB) New concepts ofteaching Variations inlearning places Collaborativetraining schemeswith enterprisesand RegionalTraining Centres(RTCs) Active relationshipswith SMEsThailand (ILO) Make preemploymenttrainingflexible and relevant(up to 6 months) Work with enterprisesin carpentry andmotorcycle repair Alternating work andlearning places Evaluation with tracerstudiesApprenticeship EBS-VETGermany “Reflection learning”practices in schools Cooperation betweenenterprises andschools Strong demandorientation Promote employabilityin a changingworkplace(“Dual Systems”)Malaysia Apprenticeships are“bridges to further andlife-long learning” Direct involvement ofindustry and SMEs at allVET levels Pre-service and in-serviceteacher training Involvement of key VETactors Demand-driven andeconomically affordabletraining solutions67

Post-secondarysecondary EBS-VETDenmark (AMU) Training for low-skilledadults Training is work-relatedand organized inworkshops, not inschools Tripartite tradecommittees in charge ofupdating courses Project-organizedtraining with trainees asactive learners and mainfocus on core skillsCameroon and Benin (ILO) Training interventionsfor master craftspeople Market-drivenapproach Training is used as anentry point to improvemarket positions Training in technicalskill upgrading andintroduction of newtechnologiesSkills Development Yesterdayand Today68

5 Recommendationson how to integrate EBS-VET morewidely into a portfolio ofinterventions in VETand Skills Development!1. Support of any kind of Public-Private-Partnerships Partnerships (PPP) by: Looking at successful best practices Documenting results Adapting cases to national and regionalsituations Pilot running good examples Multiplying on a larger scale69

2. Design more demand-drivendrivenprogrammes by: Involving enterprises at very early stages ofprogramme development Using quantitative ways of research toidentify skill needs Comparing desired enterprise skills levelswith what public institutions can deliver Identifying deficiencies and making up forshortcomings in curriculum and programmedevelopment3. Design new learningenvironments by: Trying to make programme developmentand designing a joint process betweenministries, vocational schools, enterprises,trade unions and national VET Centres Designing flexible and short cycles of EBS,which directly respond to training needs Qualifying students to organize their ownlearning-on-the job Upgrading the roles of teachers to coaches70

4. Prepare teachers/trainers by: Setting up pre-and in-service teachertraining Combining theoretical and practical aspectsof teaching in learning situations that havereal-life and real-work importance Emphasizing a legal and didacticalframework in teacher training and the jointrole of vocational schools, institutes andenterprises Making frequent internships and/or initialapprenticeships in enterprises mandatoryfor vocational school teachers5. Establish tripartite bodies by: Involving the social partners nationally,regionally and locally in working levelcommittees Dividing responsibilities along the lines ofcomparative advantages of eachstakeholder Marking ownership through individualcontributions71

Exports more than 40% of its GDP, butunemployment went up by 2% from 2008-09 Strategic assets are science and technology, hightechsector in Israel was hit hard by the crises Large number of part-time jobs, higher than theusual rate in developed industrialized countries “No real coordination between educationframeworks in Israel” (Summary Report 2009,p.23), Entrepreneurship rates in the business sector arelower than in the Western countriesVET in Israel Only 30% of the students are enrolled in VET(as opposed to 50% in the 80s), 13,000 technicians and engineers requiredfor industry and research each year seem topoint at skills shortages, No more new « skilled immigration » from theformer Soviet Union, TOV – Technician and MatriculationProgramme, Recruitment of teachers and trainers, formallyemployed in industry and the military - forthe VET system .72

החינוך הטכנולוגי בישראל-מנהל תחום טכנולוגיהמשרד החינוךגרשון כהןמשרד החינוךהמנהל למדע ולטכנולוגיהיולי 201074

1993החלטת ממשלהדודו"ח מח"רר 98981995דודו"ח מבקרת המדינה עלהרפורמה בחינוך הטכנולוגי‏-יישוםהחינוך הטכנולוגיאבני דרךהמלצות מרכזיות:‏בנית מבנה לימודים חדשמיפוי חדש של המגמות ומקצועות הלימוד בחינוך הטכנולוגיואקרדיטציה(‏תמריצים לתלמידי החטיבה העליונה ‏)בונוסיםשילוב תלמידים בעלי יכולות גבוהות בנתיב הטכנולוגיצמצום הפער בין צרכי התעשייה והמשק לתוכניות הלימודים בחינוךהטכנולוגי•••••1999דצמבראישור שרהחינוך למבנההחדשהקמת וועדתהיגוי לארגון המבנהלימודים חדש2001פברואר החלטת מנכ"ליתליתלקיום ניסוי חלוץלמבנה החדשמוסדות חינוךב-‏ 20 2001ספטמבר 20ספטמברתחילת ניסוי החלוץ2002ספטמבר ספטמבר תחילת שלב א א'‏ביישום המבנה החדש2003ספטמבר ספטמבר תחילת יישוםהמבנה החדשבכל מערכתהחינוךהטכנולוגיהחינוך הטכנולוגיאבני דרך ‏)המשך(‏20082007ספטמברהחלטת מנכ"ליתליתמשה"ח ומנכ"ללמשרד רוה"ם לקיוםינוארניסוי חלוץ לפרויקטפיתוח פרויקטטכנאיספטמברטוטו"ב בתי ספרבב טוטו"ב ב-‏‎9‎ ובגרות בסוף י י"בבהתחלת פיתוחתכנית לימודיםוחומרי למידה ע ע"פפהמלצות דו"ח הועדההעליונה20052005פברוארדודו"ח הועדה העליונהלבחינת המגמותוהמקצועות הטכנולוגייםקני פרייס(‏פרופ'‏ ‏)ועדת2005ינוארכוח המשימה הלאומילקידום החינוך בישראל‏)דודו"ח ועדת דוברת(‏ספטמבראישור הרחבתפרויקט טו"ב ל ל-‏בתי ספר30 ספטמבראישור הרחבתפרויקט טו"ב ל ל-‏בתי ספר60 60302006200675

הצבת החינוך הטכנולוגי והמקצועי בסדרעדיפות לאומי – מתוך יעדי משרד החינוךרק כמחצית מבוגרי שנתון יב'‏ זכאים לתעודת בגרות.‏ חלקם אינם עומדיםבסף נדרש להמשך באקדמיה מחד,‏ והם אינם רוכשים מקצוע מאידךoהיקף בוגרים עמד בעבר על כמחצית משנתון,‏ וכיום על כ-‏ 36.5%.נמוך בהשוואה למדינות ה-‏ EUוה-‏ OECDשעומד על 65%בהתאמה ‏)דו"ח מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל,‏ 2008(ו-‏ 46%היקף זהoקיים מחסור גובר בכוח אדם טכנולוגי ומקצועי ‏)מנתוני המולמו"פ,‏ התאחדותהתעשיינים,‏ איגוד תעשיית אלקטרוניקה ומחשבים וצה"ל(‏oרכישת מקצוע מגדילה את פוטנציאל ההשתכרות ושיפור מצבאקונומיסוציו-‏oישראל היא מדינת עלייה ‏)לא הגירה(‏ המחויבת לטפח את ההון האנושישלהo4מיצובו של החינוך הטכנולוגי ועידודו יגבירו את שיעור הייצור וימנעו צורךלהוציאו מחוץ לגבולות ישראלoהצבת החינוך הטכנולוגי והמקצועיבסדר עדיפות לאומי - רציונאלמטרה ‎3‎ב:‏התאמת החינוך הטכנולוגי והמקצועי לסטנדרטים בינלאומיים,‏כמו גם לצרכים לאומיים כנדרש במשק,‏ בתעשייה ובצה"ליעד 4: תוך ארבע שנים יגיע שיעור זכאים ל-‏ 68%יעד ‎7‎ב:‏ תוך ארבע שנים יגדל מספר הניגשים לבגרותבמקצועות מדעיים ברמה מוגברת ב-‏ 10%יעד 14: תוך ארבע שנים יהווה היקף לומדים 42 %ובתוך שש שנים 46 %יעד 15: תוך ארבע שנים יושג יעד טו"ב – 25005בוגרים בעלי תעודת טכנאי ובגרות76

חינוך מדעי טכנולוגיי עפ"י שכבות גיל- פריסה פיסיקהכימיהחט"ביסודימדע וטכנולוגיהגןביולוגיהמוט"בתקשובתעסוקתיותטכנולוגיותמדעיותהנדסיותמאפייניםמודל למבנה מגמה• המשך רציף ללימודי המקצוע ‏"מדעוטכנולוגיה"‏• יישום עקרונות מדעיים במערכותטכנולוגיות עדכניות.‏• בניית מקצוע מוביל שלדי אחד• מגמות והתמחויות חדשות ומעודכנות• אפשרות לעדכון שוטף של תוכניותהלימוד• יישום עקרון המודולריות בכלהמקצועות• מתן מענה לדרישות סיווג מקצועיולהמשך לימודים לחטיבה העל תיכוניתטכנאים-הנדסאים.‏• בניית תשתית רלוונטית להמשךלימודים אקדמיים הנדסייםבחירהא'‏בחירהב'‏בחירהג'‏מקצוע מדעימדעיהטכנולוגיהמקצוע מוביל במגמהמקצועות התמחות-77

החל מ 1989מגמההתמחותמדעי הטכנולוגיהתמורות במבנה הדעתשל החינוך המדעי טכנולוגימבנה לימודים חדש 2003לימודי גרעיןהחל מ 2000רפורמה 1989לפני רפורמה 19891989 לפנילימודי התמחות ספציפייםלפניהחל מ 1989החל מ 20001989מתכונת הלימודים של החינוך הטכנולוגיבחטיבה העליונהמדעים:‏או כימיהאו פיזיקהאו ביולוגיהא.‏הנדסה,‏ תכנוןובקרהב.‏מערכות עתירותמידע וידעחשיבה טכנולוגית מדעיתערוץ תקשוב מחשוב ערוץ הנדסהא.‏ מערכות מידעא.‏מערכות תקשורתג.‏מערכותתקשורת וחברהב.‏ בקרתתהליכים ומערכותב.‏ אלקטרוניקהומכניקה במערכותד.‏מערכות ניהולותעשייהערוץ משק וכלכלהג.‏ יזמות וחשיבהעיסקיתג.‏מערכות ארגוניותה.‏עיצוב1יח"ל*1יח"ל1יח"ל2בסיס מבואות יח"לבסיס1-5יח"ל* מינהל** מלונאות** מערכות בקרהואנרגיה* הנדסת מכונות* מערכות ייצורממוחשבות* ביוטכנולוגיה* מדעית טכנולוגית* הנדסת אלקט'‏ומחשבים* הנדסת תוכנה* טכנולוגיות תקשורת‏•מערכות תקשוב‏•מדיה ופרסוםהנדסת תעשייהתיירות ופנאי* מערכות בריאות* חינוך* הנדסת בנייהואדריכלות* עיצוב תעשייתי1-5יח"ללימודי התמחות לתעודה טכנולוגית/הסמכה/‏ תנאי קבלהלהמשך לימודים על - תיכוניים78

הנדסת אלקטרוניקהומחשביםאלקטרוניקה ומחשבים* מערכות אלקטרוניות* מערכות מחשוב ובקרה* מערכות מחשביםמערכות בקרהואנרגיהמערכות חשמל* מערכות פיקוד,‏הספקובקרהמערכות בקרתאקלים*תקשובמערכות תקשוב* תשתיות מחשובותקשובמגמות והתמחויות בחינוך המדעי טכנולוגי‏)מעודכן ע"‏ פ הועדה לקידום החינוך הטכנולוגי נובמבר 2005(הנדסת מכונותבקרה במכונות* מערכות תעופה* מכטרוניקה* מכונאות ימיתמערכות יצורממוחשבותמכניקה הנדסית* שירטוט תיכוןויצורממוחשבים* מערכות מכונאות ברכב* מערכות ממוחשבותברכבניהול עסקימינהל וכלכלהצביר א מגמות הנדסיותטכנולוגית תקשורתאופטיקה יישומית* מערכות טלוויזיהוקולנוע* מערכות צילוםהנדסת תכנהמדעי המחשב* תכנון ותכנותמערכותצביר ב מגמות טכנולוגיותהנדסת בנייהואדריכלותטכנולוגית הבניה‏*אדריכלות* תכנון הנדסישל מבניםצביר ג מגמותביוטכנולוגיהכימיה ‏/ביוכימיה* מערכותביוטכנולוגיותהנדסת תעשייהניהול ותפעול***VET**ניהול ומשאבי אנושחשבונאותחינוךפסיכולוגיההתפתחותית* חינוך לגיל הרך* הוראה והדרכהמערכות בריאותמדעי הבריאות**סיעודמערכות רפואיותניהול הייצורניהול השיווקימאות ספינותוחובלותתיירות ופנאיתיירות**מדעית טכנולוגיתמדעי ההנדסה* טכנולוגיה מוכללתעיצוב תעשייתיאומנות שימושית‏*עיצוב המוצר‏*אופנה ותלבושות‏*עיצוב שיערקוסמטיקהואיפורניהול תיירותיניהול מלונאימדיה ופרסוםתקשורת וחברה‏*תקשורתאלקטרונית* פרסום ויחסיציבורמלונאותמדעי התזונה* אומנות הבישולוהאפייה המלונאיתמגמהמקצוע מובילהתמחויותמקצוע מדעי או מדעי הטכנולוגיהמקצוע מובילמקצוע התמחותתעודה טכנולוגית מעניקה הסמכה ומהווה תנאי קדם להמשך לימודים בכיתות י"ג-י"ד79

-ש 8-כיתה ט'‏ – ‏"ש תגבור בעברית,‏ אנגלית,‏מתמטיקה ומדעיםכיתות י'‏ וי"א לימודים לקראת תעודתבגרות ועמידה בקריטריוני קבלה לכיתה י"גכיתה י"ב השלמות לבגרות ולימודיםלקראת תואר טכנאי•••פרויקט טו"ב מיועד למגמות חשא"ל ומכונות על-פיצורכי המשק והתעשייהפריסה רב שנתית של תכנית טו"ב בשנים תשס"ז – תשע"גתשע"ג2012-13תשע"ב2011-12תשע"א2010-11תש"ע2009-10תשס"ט2008-9תשס"ח2007-8תשס"ז2006-7שנה"לכיתות10025001002500100250010025004001000010025001002500100250055137535588751002500100250055137527750282712510025005513752775082001904825561400277508200717598252530750922582004711759225922518450כיתות ט'‏תלמידיםכיתות י'‏תלמידיםכיתות יא'‏תלמידיםכיתות י"בתלמידיםסה"כ:‏כיתותתלמידיםסה"כ:‏29 כיתות במגמת מכונות5615כיתות במגמת מערכות בקרה ואנרגיהכיתות במגמת הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים1380

,פרויקט בשיתוף התאחדות התעשיינים,‏ ביטוח לאומי עמותת ‏"הזנק"‏חשיפה בני הנוער לתעשייה המתקדמת,‏ מניעת נשירה וקידום מקצועיסיוע לתלמידים:‏– תגבורים לימודיים במקצועות החובה הטכנולוגיים ‏-מקצועיים– פריסת בחינות בגרות והסמכההתנסות בתעשייה ומסוגלות תעסוקתית והמשך לימודים לתואר טכנאיהנדסאיהפרויקט יבוצע בבתי ספר בהם קיימת מסגרת י'‏ – י"ב באחתמהמגמות:‏- מערכות ייצור ממוחשבות- מערכות הספק פיקוד ובקרהבמקרים ייחודיים - במגמות נוספות לפי צרכי המשק והתעשייהפתיחת שלושה מט"מים/‏)מגמה 10(‏)מגמה 33(-••••••תשע"אאתשע"בבתשע"גגמגמהמסמס'‏כיתותמסמס'‏תלמידיםמסמס'‏כיתותמסמס'‏תלמידיםמסמס'‏כיתותמסמס'‏תלמידים300122008100מכונות 42259150675חשמל 31506100450תקשוב 275350225מינהל 1750305002025010סהסה"ככ81

נתונים של בתי ספר בחינוך הטכנולוגי תשס"עעכלל ארצימתוכםי,ג,‏ י"ד4,805360,441סה"כ תלמידים4,805122,841סה"כ תלמידים טכנולוגיים79691מספר בתי ספר טכנולוגיים1710סה"כ מגמות טכנולוגיות82

צביר מגמותמדעיות הנדסיותמס'‏מגמההיקף תלמידיםבחינוךהטכנולוגימתוכםי"ג,‏ י"דהיקף מגמותבחינוךהטכנולוגי166202013,693הנדסת אלקטרוניקה 11ומחשבים24740618,257הנדסת תוכנה 1484176,03516ביוטכנולוגיה35-1,811מדעית טכנולוגית 3050-3,629הנדסת מכונות 325822443סה"כ 43,425צביר מגמותטכנולוגיותמס'‏מגמההיקף תלמידיםבחינוךהטכנולוגימתוכםי"ג,‏ י"דהיקף מגמותבחינוךהטכנולוגי10911248,92610מערכות יצורממוחשבות251311,741הנדסת בניה ואדריכלות 12491773,80718תעשייה וניהול227-17,135אומנויות העיצוב 2033691,726טכנולוגיות תקשורת 214-20926מערכות ימיות111-8,52331מדיה ופרסום1306397,569מערכות בקרה ואנרגיה 33688214049,636סה"כ83

צביר מגמותׁVET ‏)מקצועי,‏בגרותי וטכנולוגי(‏מס'‏מגמהמספרתלמידיםבחינוךהטכנולוגימתוכםי"ג,‏ י"דמספרמגמותבחינוךהטכנולוגי27522222,55617ניהול עסקי15-719תיירות ופנאי 1947-2,072מערכות בריאות 2447-2,96325חינוך19-56534מלונאות37-90535תקשוב44022229,780סה"כ201020092008200720062005200420032002122,841117,083112,318109,860108,983110,494110,489114,301כלל החינוך הטכנולוגי 113,29532,75829,85627,82727,09623,02922,54620,16720,296מגזר דוברי ערבית 15,40490,08387,22784,49182,76485,95487,94890,32294,005מגזר יהודי 97,89184

201020092008200720062005200420032002691665637606591572544555546חלוקת תלמידים לצבירי המגמות בשנה"ל תש"ע‏)כולל י"ג,‏ י"ד(‏85

חלוקת התלמידים בנתיב הטכנולוגי לפי מגזריםתשס"ח‏)כולל י"ג י"ד(‏תשס"טתש"עשנה25נספח 1:מס'‏ תלמ'‏ללא כללי,‏חקלאות ו-טנתוני תלמידים בחינוך הטכנולוגי20092000%1995ללא כלליוחקלאותהכווןכללי‏)מוז',‏ מחול,‏ חג(‏חקלאותטכנולוגי ט48222418613534103172428057991352714991018467245403020732.9134.5036.919044010206411708319952000200986

נתוני תלמידים בחינוך הטכנולוגי2009 - 2006נספח 2:שנהמס'‏ תלמידיםבחינוךהטכנולוגימס'‏ מוסדותבחינוךהטכנולוגיסה"כמס'‏ מוסדות261134 591 108983 20061159 606 109860 20071175 637 112318 2008954 665 117083 2009,חלוקת תלמידי י"ג י"ד לפי מגמותבשנה"ל תש"ע87

מספר תלמידים במגמות טכנולוגיותמספר בתי ספר במגמות הטכנולוגיותבשנה"ל תש"ע88

חלוקת תלמידי החינוך הטכנולוגי ע"פ מחוזותבשנה"ל תש"עמספר בתי ספר טכנולוגיים ע"פ מחוזותבשנה"ל תש"ע89

נתונים על הלומדים,‏ על הניגשים והזכאים לתעודת הבגרות90

מקצועות מדעיים*‏ ברמה מוגברת לפי נתיב( 2008 כולל מועד חורף ) 2009נתיבמקצועי"למספרנבחניםמספרעובריםאחוזעובריםמספרמצטייניםאחוזמצטייניםממוצע ציוןסופי82.483.859886.0378.3384.649884.0691.4482.269684.0980.1284.8994.584.46052.8710062.3835.457.0510056.1388.8947.3310056.5541.9458.337556.93314091119418612480119371639682306953503993324708099.5110099.1697.1398.7610098.9310099.1110098.1297.3598.910098.89426521189851064293134141883082532512417677144291526651191452574347134511883832542712755684644339* מדעים – 4,5 יח"ל4545454545454545טכנולוגיעיוניביולוגיהביולוגיהכימיהכימיהמתמטיקהמתמטיקהפיסיקהפיסיקהביולוגיהביולוגיהכימיהכימיהמתמטיקהמתמטיקהפיסיקהפיסיקהנתיב טכנולוגימקצועות מדעים*‏ברמה מוגברת לפינתיב)2008 כוללמועד חורף 2009(נתיב עיוני91

שיעור הניגשים והזכאים לבגרות מהלומדים בי"ב לפיצבירי מגמות - נתיב טכנולוגי‏)מחזור 2008(מחזורסיוםצבירי מגמותלומדיםבי"בניגשיםלבגרותשיעור ניגשיםלבגרות מהלומדיםבי"בזכאים לבגרות לאחרמועד חורף העוקבלאחר סיום הלימודיםשיעור הזכאיםלבגרותמהלומדים בי"ב75.14829397.951081111037מגמות מדעיותהנדסיות200838.38554283.66120802008 מגמות טכנולוגיות 1444027.74218483.3665647874מגמות VET מקצועיבגרותי וטכנולוגי2008שיעור זכאים לבגרות במקצועות מדעייםבשנה"ל תשס"חמספר יחידות לימודביולוגיהמקצועות מדעייםכימיהפיסיקה99.7398.2299.2598.1691.5999.3699.8399.499.81 י"ל3 י"ל4+5 י"ל92

חינוך טכנולוגי-מקצועי עמדת התאחדות התעשיינים - ד"ר טל לוטןמנהלת המחלקה לחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית,‏התאחדות התעשייניםכנס גינוסר - חינוך טכנולוגי-מקצועיד"ר טל לוטן – מנהלת המח'‏ לחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועיתיולי 201094

מהו החינוך הטכנולוגי והמקצועי?‏החינוך הטכנולוגי ‏-מקצועי מכשיר את התלמיד לפעול,‏ לעסוק וללמוד בסביבותעתירות טכנולוגיה המבוססות על מדע ומשתנות תדיר,‏ ומקנה לבוגר,‏ ידע,‏מיומנויות טכניות,‏ כישורים וערכים הנדרשים בעולם העבודהקשת רחבה של מגמות לימוד:‏החל ממגמות עתירות מדע ‏)רובוטיקה,‏ מחשבים,‏ ביו-טכנולוגיה(,‏דרך מגמות טכנולוגיות ‏)מע'‏ ייצור ממוחשבות,‏ בקרה ואנרגיה(,‏ועד מגמות תעסוקתיות ‏)סיעוד,‏ ניהול,‏ מתכת וכו'(‏חינוך טכנולוגי בארץ ובעולם‏"החינוך הטכנולוגי המקצועי מהוה את הקטר המשמעותי ביותר להשגת היעד המרכזי שלהאיחוד האירופי-‏ כלכלת הידע המובילה בעולם בשנת 2020" ‏)החלטת OECD)2004בעולם - רפורמות בחינוך הטכנולוגי,‏ התאמה לצורכי המשק בשיתוף המעסיקים*דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא:‏ החינוך המקצועי והטכנולוגי,‏ מרץ 200895

בישראלחינוך טכנולוגי טכנולוגי-מקצועי מסוף שנות ה-‏ 70: ירידה מ- 52% ל - 37%מ תלמידים במסלול הטכנולוגי- 2003 ל-‏ 2007 ירידה של 35% בתקצוב החינוך הטכנולוגי עלות הלימודים בחינוך הטכנולוגי גבוהה מהחינוך העיוני ‏)מס'‏ תלמידים,‏ ציודומעבדות,‏ עלויות הפעלה(‏שעור התלמידים הזכאים לבגרות48% -פגיעה בתלמידיםפגיעה בצבאפגיעה בצמיחת המשק והתעשייהפגיעה ממשית בתעשייה הישראליתתעשייה מתקדמת ומורכבת עתירת טכנולוגיה ‏)מחריטה ל-‏CNC‏(‏מחסור של אלפי עובדים מיומנים במיוחד טכנאים והנדסאיםמחסור הולך ומחריף עקב יציאה לגמלאות ‏)עובדים מחבר העמים(‏פגיעה בכושר התחרותיות של המשק הישראליהתאחדות התעשיינים נרתמה,‏ במהלך השנים האחרונות,‏לפעילות אקטיבית למתן מענה לצורכי התעשייהבהכשרת כ"א טכנולוגיוטיפוח ההון האנושי העתידי- מקצועי96

סקר עמדות הציבור* watch Market אוקטובר 2009– מדגם של 500 נשאליםסקר עמדות הציבור* watch Market אוקטובר – 2009 מדגם של 500 נשאלים97

אז מה נדרש לעשות?‏נדרשת תוכנית ממשלתית יסודית ומקיפהלקידום החינוך הטכנולוגי-מקצועי בישראלקירוב הדור הצעיר לתעשייה הישראליתהגדלה משמעותית של היקפי הלומדים במגמות הטכנולוגיות ובבתי הספרהטכנולוגיים/מקצועיים - לפחות לרמת הממוצע במדינות ה-‏ OECDהתאמה של מקצועות,‏ תכני הלימוד,‏ הכישורים והמיומנויות לצורכי המשקהשקעה מסיבית בסדנאות מתקדמות לתרגול ולהתנסות מעשיתטיפול בעתודת כ"א להוראה בחינוך הטכנולוגי-מקצועישינוי תדמית ושיווק של החינוך הטכנולוגיהקמת מועצה ציבורית לקידום החינוך הטכנולוגי/מקצועיקירוב הדור הצעירלתעשייה הישראליתעמותת החינוך של התאחדות התעשייניםפעילויות בשיתוף המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך,‏בקרב 80,000 תלמידים בשנההרצאות תעשייניםסיורים בתעשייה,‏המצאות ויזמות,‏פיתוח מוצרים,‏עבודות חקר,‏ חקר,‏תחרויות וטקסיםפרויקטי גמר,‏ גמר,‏הכשרת מאות מורים במסגרת השתלמויות וימי וימי עיון עיוןפיתוח עשרות ערכות למידה והעשרה למוריםפעילות ענפה במרכז ההדרכה‏"מנהל מאמץ מנהל"‏98

הגדלת היקף הלומדים בחינוך הטכנולוגיה-‏‎46%)OECD‏)‏לממוצע במדינות(46%)OECDתוכנית משותפת של משרד החינוך,‏ צה"ל,‏רשתות החינוך הטכנולוגי והתאחדות התעשיינים תעודת בגרות ותעודת טכנאי בסיום י"ב מקצועות נדרשים בתעשייה ‏)מכונות,‏ חשמל,‏ אלק'(‏)100 כיתות ט'(‏ שילוב הבוגרים בצבא / מורות חיילות המשך לימודים להנדסאי הישגים לימודיים מרשימים ‏-מעבר למתוכנן תעשייה מאמצת5000 תלמידים בתש"עסיור בחברת אלאופ לתלמידי טו"ב‏"מאמצת"‏התעשייההתעשייה "הרצאות וסיורים מקצועיים לתלמידיםהרצאות וסיורים מקצועיים למוריםליווי והנחיה מקצועית של פרויקטיםומוצריםהעסקת תלמידים בעבודה במפעלפעילויות חברתיות ‏/קהילתיות ייעודיות:‏עזרה בלימודים,‏ טיולים ופעילויותחברתיות משותפותפרס ישראל לתעשייה כמלגות לתלמידיםמצטייניםהענקת מלגות מפרס ישראל לתעשייה 2010הענקת תעודות הוקרה למפעלים ‏"מאמצים"‏חברות מאמצות:‏ חב'‏ חשמל,‏ אינטל,‏ ישקר,‏אל-אופ,‏ קבוצת אסם,‏ רפאל,‏ לגין,‏ תדירגן,‏א.מ.טכנולוגיות,‏ לומר פרוייקטים,‏ פיניציה,‏קליל,‏ תפן יציקות,‏ זוגלובק,‏ אבקו,‏ חודהמגדר,‏ שניידר,‏ ארדן,‏ זיקה,‏ פנדור,‏ פלגניא,‏ יונה אושפיז,‏ נילית,‏ דגש,‏ סימנס,‏ממגורות דגון,‏ ,EIM וישי,‏ אדקס,‏ מנועי ביתשמש,‏ רובוטק,‏ אורביט אלחוט99

הגדלת היקף הלומדים בחינוך הטכנולוגילממוצע במדינות ה ה-‏‎46%)OECD‏)‏(46%)OECD""תלמידי התכנית מסווגים בבית ספרנו ככיתותהטובות והמובילות במערכת וגישה זו יוצרת אצלםגאוות יחידה"‏ ‏)מנהל אורט קריית ביאליק(‏פרויקט זה נותן משמעות חדשה לחינוך הטכנולוגי,‏הקשר לצבא,‏ לתעשייה ולמכללה-‏ הופך את הלימודיםלרלבנטיים וברי יישום"‏ ‏)מנהלת אורט גוטמן,‏ נתניה(‏מה נדרש עוד לעשות?‏הגדלה משמעותית של התכניתהפעלת תוכניות אטרקטיביות נוספות לתלמידים ברמות שונות ולאוכלוסיותשונות ‏)כולל מהמגזר החרדי(‏בהלימה צורכי המשק ‏)צבא,‏ תעשייה(‏הגדלת היקף הלומדים בחינוך הטכנולוגילממוצע במדינות ה ה-‏‎46%)OECD‏)‏(46%)OECD""תלמידי התכנית מסווגים בבית ספרנו ככיתותהטובות והמובילות במערכת וגישה זו יוצרת אצלםגאוות יחידה"‏ ‏)מנהל אורט קריית ביאליק(‏פרויקט זה נותן משמעות חדשה לחינוך הטכנולוגי,‏הקשר לצבא,‏ לתעשייה ולמכללה-‏ הופך את הלימודיםלרלבנטיים וברי יישום"‏ ‏)מנהלת אורט גוטמן,‏ נתניה(‏מה נדרש עוד לעשות?‏הגדלה משמעותית של התכניתהפעלת תוכניות אטרקטיביות נוספות לתלמידים ברמות שונות ולאוכלוסיותשונות ‏)כולל מהמגזר החרדי(‏בהלימה צורכי המשק ‏)צבא,‏ תעשייה(‏100

–––––תוכניות הלימודהתאמה של מקצועות,‏ והמיומנויות לצורכי המשק העתידיהגדרה ותיקוף מקצועות ותוכניות הלימודים והתאמתן לצרכים ולרלבנטיות שלהמשקהפעלת מנגנון תאום של משרד החינוך,‏ משרד התמ"ת,‏ צה"ל והתעשייה ‏)משרדהחינוך:‏ חשמל,‏ מכונות,‏ אלקטרוניקה,‏ מחשבים,‏ ביוטכנולוגיה,‏ עיצוב תעשייתי,‏פלסטיקה ועוד(.‏הקניית כישורים ומיומנויות שאינם תלויי תוכן:‏יכולת למידה עצמיתעבודת בצוות/שיתוף פעולה ‏)בתוך ובין תחומים(‏יזמות/יצירתיות וחשיבת מקוריתאנגלית כשפת עבודה והכרת תרבויותיכולת קבלת החלטות בתנאי אי וודאות,‏ תכנון יעדים ועמידה בלו"ז•••השקעה מסיבית בסדנאות טכנולוגיותלתרגול ולהתנסות- מתקדמותהצעה למיזם משותף של:‏משרד החינוך,‏ משרד התמ"ת,‏ רשתות החינוך הטכנולוגיעיריות ורשויות מקומיות,‏ התאחדות התעשיינים בישראלהאקדמיה וצה"להקמת מרכזים טכנולוגיים אזוריים,‏ רב גילאים ורב תחומיים בדומה ל-‏ (Skills,)Academy- לשם התנסות מעשית,‏ ביצוע פרויקטי גמרוהכשרה טכנולוגית/מקצועית–לנוכח העלויות הגבוהות הנדרשות להקמה,‏ להפעלה ולתחזוקה של סדנאותומעבדות טכנולוגיות,‏ מתקדמות,‏ ברמה בית ספרית/מקומית101

י-‏‏-רציונלהקמת מרכזים טכנולוגיים אזוריים -המרכזים יהיו מאובזרים בסדנאות ובמעבדות חדשניות ועדכניות כולל אמצעיהדרכה מתקדמים במקצועות המחייבים מעבדות יקרות ועתירות טכנולוגיה,‏ כגון:‏,)CNC(מערכות ייצור ממוחשבות רובוטיקה,‏ אוטומציה ובקרה,‏ עיצוב המוצר‏)פלסטיקה ועץ(,‏ מערכות הנע,‏ אלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה וכימיה תעשייתיתויהיו בעלי ערך מוסף מעבר להתנסות הבית ספרית ‏)כולל פרויקטים בין תחומיים(‏המרכז יוכל לשמש גם כמרכז למצוינות,‏ לטיפוח כישורים של ממציאנות ויזמותהקמת מרכזים טכנולוגיים אזורייםאוכלוסיות היעד-המרכז הטכנולוגי יופעל לכול אורך שעות היום 8-22 וישרת מגווןאוכלוסיות ‏)בתפיסה של איגום משאבים(‏תלמידי מגמות טכנולוגיות בבתי ספר תיכון‏)גילאי י'‏ ‏"ב,‏ כולל תלמידי תוכנית טו"ב(‏לימודי טכנאים והנדסאים ‏)מותנה בתפוסתהמרכז(‏הכשרה מקצועית למבוגריםהסבה ושדרוג עובדים מהתעשייההשתלמויות למורים מהמערך הטכנולוגיחשיפה והעשרה טכנולוגית עבור תלמידיחטיבות הביניים ‏)מותנה בתפוסת המרכז(‏102

עקרונות להפעלת המרכזים הטכנולוגייםגמישות בהפעלת המרכז עבור האוכלוסיות שיתוף מורים ומרצים מהאקדמיהשיתוף התעשייההפעלה במרכזים ‏/בתי ספר קיימיםבית ספר או כמרכז ייחודי- צמוד‏•עמ"ט להפעלה במספר מרכזים‏)באר-שבע,‏ צפון,‏ מרכז(‏‏•מותנה בגיוס תקציבים ייעודייםסדנא טכנולוגית ‏–תמ"י/‏ דשניםסדנא טכנולוגית בפורטוגלטיפול בעתודת כ כ"א להוראה בחינוךהכשרה והסבה להוראההטכנולוגי:‏ יציאה לתוכנית משותפת של משרד החינוך,‏משרד התמ"ת,‏ רשתות החינוך הטכנולוגי,‏התעשייה וצה"ל - להכשרה ושילוב בעלי מקצועטכנולוגיים מהתעשייה ומהצבא ‏)כולל גמלאים(‏להוראה ולהדרכה בחינוך הטכנולוגי/מקצועיהפעלת תוכנית לימודים משולבת להנדסהולהוראהמתן תמריצים ותגמולים לעסוק בהוראתהמקצועות הטכנולוגיים103

השתלמות מורים מהמערך הטכנולוגיבתעשייה-השתלמות בתעשייה למורים בחינוך הטכנולוגיחשיפה לטכנולוגיות מתקדמות,‏ תהליכיםושיטות עבודה עדכניותבשנת תש"ע הופעלה התוכנית בהצלחה ע"יתעשיידע עם 25 מורים ‏)מאורט ועמל(‏חברות השתתפו בהשתלמות : חב'‏ חשמל,‏ אל-‏אופ,‏ אסם שהם,‏ אסם יוקנעם,‏ בז"ן,‏ ישקר,‏טוטנאור,‏ ארדן,‏ ויסוצקי,‏ דגש,‏ אבקו,‏ מנועי ביתשמש,‏ וולרול,‏ אמן יציקות,‏ קלילהיעד - הגדלה בשנת תשע"א ל-‏‎75‎ מוריםמותנה באישור ובתקצוב משרד החינוךהשתלמות בחב'‏ חשמלהשתלמות במפעל אבקושינוי תדמית ושיווק של החינוך הטכנולוגיפעילות משותפת של כלל השותפים:‏ משרד החינוך,‏ משרד התמ"ת,‏ צה"ל,‏רשתות החינוך,‏ התעשייה לשינוי התדמית כלפי החינוך הטכנולוגי-מקצועי,‏בקרב תלמידים,‏ הורים ומקבלי החלטות ‏)כולל פעילות לובי(‏עידוד בנות להשתלב בחינוך הטכנולוגימתן קרדיטאציה להמשך לימודים להנדסה לבוגרי החינוך הטכנולוגיאקדמיזאציה של מקצוע ההנדסאי104

הקמת מועצה ציבורית לחינוך טכנולוגיהקמת מועצה ציבורית לחינוך הטכנולוגי בשיתוף משרד החינוך,‏ משרדהתמ"ת,‏ רשתות החינוך הטכנולוגי,‏ התאחדות התעשיינים,‏ אנשי תעשייה,‏ האקדמיה,‏ההסתדרות והצבאמטרות המועצה:‏קביעת אסטרטגיה ומדיניות בנושא החינוך הטכנולוגי ‏)בתי"ס של משרד החינוךוהתמ"ת(‏קביעת תוכניות אופרטיביות לקידום החינוך הטכנולוגי ‏)כולל פעילות לובי וחקיקה,‏תמרוץ תלמידים – אקדמיזציה של מקצוע ההנדסאי(.‏קידום מחקרים על החינוך הטכנולוגי ולמידה מהארץ ומהעולםהגדרת כיוונים עתידיים – מקצועות ומגמות הלימוד,‏ מיומנויות עתידיותקביעת שיטות לימוד חדשניות ועדכניותשינוי התדמית כלפי החינוך הטכנולוגי ‏)בקרב תלמידים,‏ הורים,‏ מורים,‏ מקבליהחלטות(.‏החינוך הטכנולוגי הינו ה"חמצן"‏ לטיפוח ההון האנושיהעתידי,‏ ‏,לשמירת כושר התחרות של התעשייה הישראליתוהינו קריטי לחוסנה החברתי-כלכלי של מדינת ישראלנדרשת פעולה משותפת ומתואמת של משרד החינוך,‏ משרד התמ"ת,‏האקדמיה,‏ התעשייה,‏ צה"ל והציבור - לדון בדרכים ובתכניות אופרטיביותלהעלות את החינוך הטכנולוגי - מקצועי על סדר היום הלאומי,‏כחלק מודגש מיעדי הממשלה105

חינוך טכנולוגי–מקצועי לפיתוח ההון האנושי - אסנת חכמוןמנהלת תכנית טכנאי ובגרותרשת אורטחינוך טכנולוגימקצועי לפיתוח ההון– האנושיעיקרי הדו"ח שהוגש לאיחוד האירופי ע ע"י ד ד"ר אלי איזנברג בשנת2006סמינר הכשרה מקצועית,‏ מרכז מקרו לכלכלה מדיניתחוף גינוסר,‏ 29-30 ביולי 2010אסנת חכמון,‏ מנהלת תכנית טו"ב,‏ אורט ישראל106

כללי - ישראל• בשנת :2004מדינת ישראל מנתה כ-‏6,869,500 תושבים,‏ מהם 76%יהודים,‏ 16% מוסלמים,‏ 2% נוצרים,‏ 1.6% דרוזים ו-‏3.9% לא מסווגים.‏––הגיל הממוצע עמד על 28.3 שנים כאשר 28% בגילאים0-14 ו-‏ 16% בגילאים .15-24כללי- ישראלבשנת 2004:–בקרב גילאי 25-54 אחוז התעסוקה היה 70%, כאשר אחוזהאבטלה עמד על 10%.•– 19% מהמשפחות בישראל חיו מתחת לקו העוני.‏– אחוז המובטלים גבוה יותר מאשר בארה"ב ובמדינות ה-‏ .OECD–אחוז בעלי יכולת תעסוקתית והמועסקים נמוך יותר מאשרבארה"ב ובמדינות ה-‏ .OECD107

כללי - ישראל• בשנת :2004עפ"י תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחוזהאוכלוסייה היהודית יקטן בצורה משמעותית ביחס לגידולבאוכלוסייה הערבית.‏עפ"י תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחוזהאוכלוסייה החרדית יגדל בצורה משמעותית.‏––כללי– כלכלת ישראלמעבר מכלכלה ריכוזית ושיתופית המבוססת עלחקלאות,‏ לכלכלה מבוססת טכנולוגיה מתקדמתבתחומי המידע והתקשורת.‏מדיניות ממשלתית כלכלית:‏– הפרטת חברות ממשלתיות.‏– הקטנת מספר העובדים הזרים.‏– הקטנת מספר העובדים במגזר הציבורי.‏– עידוד אוכלוסיות נתמכות לתעסוקה.‏••108

כללי– מערכת החינוךכיתהמשרד החינוךגן חובהמשרד התמ"תגיל5מכללות צעירים:‏טכנאיםוהנדסאיםבי"ס יסודיחטיבת בינייםחטיבה עליונהלימודיחובהחינםאוניברסיטאות ומכללותלתואר:‏B.A, B.sc,B.edאוניברסיטאות ומכללותלתואר:‏M.A, M.sc,M.edבי"ס תעשייתייםגיל – ,14 כיתה - 9מכללות מבוגריםלתואר:‏ טכנאיםוהנדסאיםחניכות בתעשייהחניכות בתעשייה-‏קורסים מקצועיים1-67-910-1213-14186-1213-1516-1819-2024אוניברסיטאות ומכללותלתואר:‏Ph.d, DSc20262329ישראל - צרכיםעידוד האוכלוסייה הערבית והחרדית לתעסוקהמשמעותית ויצרנית.‏הקטנת אחוז המובטלים.‏הגדלת אחוז המועסקים ובעלי יכולת תעסוקתית.‏שילוב משמעותי של נשים,‏ מהגרים ואוכלוסיותנוספות במעגל העבודה.‏••••109

משרד החינוךהקמת ועדת דוברת.‏ועדת קני פרייס.‏מסקנות הועדות:‏- פעילויותo פיתוח ויישום תשתיות מדעיות המתאימות למסלוליםולמקצועות הטכנולוגיים.‏o פיתוח תכ"ל חדשות המתאימות לחוקי הזכאות לבגרותשנקבעו ע"י משרד החינוך.‏o יישום תכניות 5 שנתיות לעידוד אוכלוסייה ערבית ללימודים.‏o עידוד בנות ללימודי מדע וטכנולוגיה.‏••משרד התמ"ת - פעילויותתכנית מהל"ב לעידוד תעסוקה של מובטלים.‏פיתוח מיזמים קטנים-בינוניים להגדלות אחוזהמועסקים.‏בשנת 2006 היו כ-‏ 400,000 מיזמים בהםהועסקו כ-‏ 1.2 מיליון תושבים המהווים 60%מכלל המועסקים במגזר העסקי.‏••110

משרד התמ"ת - מדיניותהחינוך הטכנולוגי-מקצועי יתמקד במתן מענהלצרכי התעשייה והמסחר.‏מתן קורסים קצרי טווח להכשרת עובדים ע"ילשכות התעסוקה.‏ההכשרה המקצועית של מובטלים תעשה ע"יחברות פרטיות או ציבוריות וע"י רשתות לחינוךוהכשרה,‏ כאשר הפיקוח עליהם ייעשה ע"י לשכתהתעסוקה.‏•••המלצות – חינוךהשקעה בחינוך הטכנולוגי-מדעי לקידום אוכלוסיותכגון:‏ נשים,‏ מיעוטים,‏ מובטלים וכו'.‏הצערת והשבחת כוח ההוראה בשיתוף התעשייה,‏הצבא והאקדמיה.‏••111

המלצות - חינוך–מתן דגש בחינוך הטכנולוגי-מקצועי על:‏לימוד המקצוע.‏– פיתוח מיומנויות אישיות ובינאישיות,‏ ערכים,‏ אתיקה,‏יכולות למידה עצמאית ועבודת צוות.‏– לימוד מקצועות הליבה:‏ לשון,‏ אנגלית,‏ מתמטיקהומדע.‏•המלצות - כלליהגדרת מטרות ממשלתיות להקטנת אחוזהאבטלה ואחוז העניים לצמצום פערים חברתיים.‏מטרות מדידות וברות ביצוע הנגזרות מתכניתעבודה שנתית בעלת תקציב ייעודי.‏הקמת מועצה לאומית המעוגנת בחוק לזיהויצרכים עתידיים,‏ בעלת סמכויות מוגדרות ותקציבמתמשך.‏••112

2010היום -הוקמה ועדה מייעצת לשר התמ"ת בנושא קידוםההכשרה המקצועית בישראל.‏מטרות הועדה:‏–פיתוח מדרג של 3 רמות מקצועיות.‏– קביעת חוקת זכאות אוניברסלית בסיסית להסדרתמסלולים ומקצועות.‏– קביעת ענפים ותחומים מועדפים.‏– פיתוח מתודולוגיות ומנגנונים לעדכון מתמיד שלהמדרגים והמעברים ביניהם.‏••113

הצגת בית הספר עמל רמת דוד – יואב ברבימנהל בית הספרמקבל בברכה את :1114

34115

5אם החלטנו שאנו מתאימיםלטפל בנער שביקש להיכנסלשורותנו,‏ נעשה את כלהמאמצים על מנת שיסייםבהצלחה את חוק לימודיו ונהפוךאותו לאזרח מועיל,‏ תורם ושומרחוק.‏‏•תעודת גמר )12 שנות לימוד(‏‏•תעודת מקצוע‏•תעודת שלב מקצועי צבאייח"ל לטובת היקלטות ללימודיהנדסאים15•6116

10105421899רמת דוד2934701078117

ה ת מ ח ו תמג מ הה-‏ מ ק צ וע צ ב אי910118

1112ז119

1314120

1516121

1718122

1920123

2122124

2324125

25‏•תוכנית לימודים לפי משרד התמ"ת מותאמת גם לתוכניתמשרד החינוך ולתוכנית ההכשרה של חיל האוויר.‏• התלמיד יסיים עם תעודת גמר ומקצוע של התמ"ת.‏• בגרות לפי יכולת התלמיד .• שלב 7- טכנאי מטוסים בח"א.‏• חמישה ימי לימוד בשבוע.• כיתות י"א וי"ב עובדים בתוך הבסיס.‏‏•תמיכה לימודית מלאה• מרכז למידה.26126

..‏•הסעות מכל אזור הצפון• תלמידי י"א וי"ב שעובדים מקבלים שכר ‏)א.ע.צ(.‏• ארוחת צהרים חמה• סדנאות טכנולוגיות חדשות וחדישות‏•סביבת לימודים אסטטית‏•כתות קטנות 15-25 תלמידים בכתה‏•סיורים לימודיים רבים‏•חונכים.....‏•פרויקט מתנדבים בבית הספר.‏27‏•מרכז למידה.‏.‏•השתלמות בית ספרית למורים.‏‏•התאמות למידה.‏‏•סיורים מקצועיים טיולים רגליים,‏ טכסים,‏ חגים,‏ הצגות ומורשת חיל האוויר.‏‏•פעילות ייעוצית,‏ מניעה,‏ הכוון,‏ טיפול אישי.‏‏•פעילות הנוער העובד והלומד‏•מסע לפולין.‏‏•פרויקט חונכות אישית.‏28127

רשת עמל –מפעילה,‏ תמיכה פדגוגית וניהולית.‏משרד התמ"ת– תקצוב‏,פיקוח,‏ תעודת מקצוע,‏יעוץ חינוכי,פרוייקטים חינוכיים.‏חיל האווירמיקום המכללה , תמיכה לוגיסטית,‏מקומות עבודה לתלמידים,‏–29הזנה,‏ תעודת הסמכה לחיל האוויר,‏סגל צבאי.‏.בדיקת התאמת מסגרת בית הספר לתלמידהמועמדהתלמיד הנקלט יפתח מיומנויות לחיים:‏‎1‎‏.מיומנויות מקצועיות‎2‎‏.מיומנויות לימודיות‎3‎‏.מיומנויות סוציאליות ורגשיות30128

31בעבר-‏ היועצות קיבלו אתהתלמידים,‏ ולכן הן היויותר מכולם.‏כיום-‏ כל הצוות מעורב בתהליך קבלתהתלמידים ולכן כולם שותפים בטיפולבהםהתלמידים הוותיקים מעורבים– שייכים לתהליך-‏ ‏"חבר מביא חבר"‏32‏"מחוייבות "כיום –•••129

עבר:‏ התנגדות ‏)סמויה(‏ לתלמידים ‏"לא מתאימים"‏ וגםהווה:‏ צוות המורים שותף בקבלת תלמידים ושילובם.‏ליועצות.‏צוות מעורב,‏ אכפתי אשר מוכןלהשקיע ולטפלבתלמידים.‏3334130

ייעוץחברהפדגוגיה35הנהלה ובעליתפקידיםמוריםאנשי צבאמינהל36131

37הבסיס מטפח את הבוגרים ומבקש לקלוט אותם גם בגיוסתפיסת ניהול של העצמת המוריםהשתלמות מתמדת של המוריםמכללה שצמודה לבסיס וניזונה ממנו.‏השקעה ארוכת טווח בתלמידים והחדרת מוטיבציה.‏משמעת קפדנית – תגובה לכל חריגהטיפול אישי ותומך.‏צוות הוראה המורכב מבעלי ניסיון ומדריכים צעירים.‏צוות ייעוץ חריג במסירותו ובמקצועיותו.....•••••••••38132

133

נספחים134

135

פרוטוקול סמינר בנושא ההכשרה המקצועית בישראלנוף גינוסר29-30/7/2010– 09.7יום חמישימר גרשון כהן,‏ מנהל תחום טכנולוגיה,‏ משרד החינוך –החינוך הטכנולוגי במערכת החינוך בישראלהחינוך הטכנולוגי והמקצועי יוצב בסדר עדיפות לאומיחינוך טכנולוגי חשוב לצרכי התעשייה הישראלית,‏ לשיפור פוטנציאל ההשתכרותוהמצב הסוציו-אקונומי של סטודנטים ולהגברת שיעור הייצורהוצבו יעדים קונקרטיים להגדלת מספר הלומדים ושיעור הזכאים בחינוךהטכנולוגידגש על פרויקט טו"ב ‏)טכנאי ובגרות(‏ד"ר טל לוטן,‏ מנהלת המחלקה לחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית,‏ התאחדות התעשייניםחינוך טכנולוגי ומקצועי-‏ עמדת התאחדות התעשייניםהירידה בתקצוב ובמספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי פוגעת הן בתעשייה והןבמדינה.‏בתעשייה הישראלית מחסור הולך ומחריף בידיים מיומנות.‏יש צורך לקדם את החינוך הטכנולוגי,‏ לשפר את תדמיתו ולהתאימו לתעשייההישראלית.‏התעשייה מוכנה לקחת חלק במאמץ זה וכבר פועלת בכיוון.‏136

– 31.7יום שישימר מיכאל אקסמן,‏ מומחה למערכות פיתוח מקצועי,‏ במחלקה לפיתוח מקצועיותעסוקה,‏ ארגון העבודה הבינלאומיסיוע לצעירים בכניסה לשוק העבודה באמצעות תוכניות חניכות מנקודת מבט של ה-‏ILOתמיכה בשיתוף פעולה פרטי-ציבורי )PPP(אימוץ תוכניות רבות יותר המונעות ע"י ביקושתוכניות מגוונות אשר מפעילות את הידיים והראש on( .)Hands on & Mindאמצעי למידה הכוללים כישורים בסיסיים,‏ חשיבה עצמאית ויישום בשטח.‏דגש על הכשרה מתמדת של המורים והמדריכיםמיסוד קבלת ההחלטות בשולחן עגול הכולל את העובדים,‏ המעסיקים והממשלההמלצות ראשוניות לישראל:‏ מיסוד של מעורבות השוק הפרטי בכל השלבים,‏עריכת ניתוחים שיבחנו מה הם צרכי השוק והכשרה בהתאם,‏ הפיכת מוסדותההכשרה למספקי שירותי אמיתיים עם אוטונומיה חלקית,‏ ייתכן שראוי להקיםמוסד ישראל רשמי להכשרה מקצועית.‏גב'‏ אסנת חכמון,‏ מנהלת תוכנית טו"ב ‏)טכנאי ובגרות(‏ ברשת אורטחינוך טכנולוגי-מקצועי לפיתוח ההון האנושיחסר תיאום בין משרד החינוך למשרד התמ"תתמ"ת:‏ חינוך טכנולוגי-מקצועי מענה לצורכי התעשייה והמסחר וכמענה לקידוםאוכלוסיות חלשות.‏המגמה לאחרונה היא שהתמ"ת מייעץ ומפקח על מרכזי ההכשרה והמגזר הפרטימפעיל אותם.‏המלצות:‏ הגדרת הקטנת אחוז האבטלה כיעד,‏ הקמת מועצה לאומית לזיהויצרכים עתידיים,‏ השקעה בחינוך טכנולוגי-מדעי לקידום אוכלוסיות שונות,‏ הצערהוהשבחת כוח ההוראה,‏ דגש בחינוך טכנולוגי-מקצועי על לימוד מקצוע,‏ פיתוחמיומנויות אישיות ובינאישיות ולימוד מקצועות הליבה.‏דיון מסכםהסכמה שהסקירה בארץ מוצתה ועכשיו צריך לחשוב מה עושים,‏ ולבוא עםהמלצות למקבלי החלטות.‏137

oooooה-‏ILO יכול להמשיך להיות מעורב בתהליך אם הוא יקבל בקשה רשמית לכך.‏הצעות:‏אין אינטגרציה בין הרכיבים השונים במערכת–ייתכן שצריך להקיםמועצה להכשרה מקצועית ולהעצים את הקשר בין משרדי הממשלה,‏ ובינםלבין העובדים.‏ חשוב שמקבלי החלטות יהיו מעורבים בעיצוב התוכניתולא רק באישור שלה.‏יש לחקור מה הצרכים של שוק העבודה?‏ לאן הוא הולך?‏ראוי לעשות שימוש ב-‏ILO כדי ללמוד ממדינות שהצליחו לשפר אתמצבם.‏חשוב שתהיה מעורבות גדולה של ארגוני המעסיקים.‏כדאי לשים דגש על לימוד הדור הצעיר כיצד ‏"לעשות עסקים"‏ (doing.)business חשוב במיוחד בשוק עתידי בו יש יותר עצמאים,‏ פרילנסריםוהחלפות קריירה.‏ חינוך ליזמות יכול גם להתאים למגזר הערבי ולמגזרהחרדי.‏ייתכן שדגם החונכות מתאים מיד אחרי הצבא בישראל כדי שתהיההמשכיות למקום עבודה עתידי.‏oאתגרים:‏oooooooכיום חלק מבתי הספר המקצועיים במגזר הערבי הם ברמה נמוכה מאדועם נשירה גבוהה.‏האם אפשר לחנך נוער בבתי ספר מקצועיים?‏הכשרה מקצועית היא לא מספקת אם לא נוצרים מקומות עבודה חדשיםבמשק.‏כיצד ניתן להימנע מחפיפה בין קיטוב חברתי/אתני לקיטוב כלכלי?‏כיצד יוצרים תדמית גבוהה לתארים מקצועיים?‏ ייתכן שיש צורך במסעהסברה אשר ימצב מחדש את ההכשרה המקצועית,‏ אך בכל מקרה חשובלערב באופן מלא את ההורים.‏לא מספיק להתייחס לצרכי השוק,‏ אלא גם לצרכי בני האדםכיצד –הנוער רואה את העתיד שלו.‏ אם העבודה הסופית לא טובה,‏ המיתוג לאמספק.‏צריך לוודא שגם השכר יהיה מספק ולא רק להגדיל את התעסוקה138

סיכום – ד"ר רובי נתנזוןצריך להציע לצעירים הזדמנויות שיאפשרו להם להתקדםאישית וכלכלית.‏ לשלב צרכים של צעירים ושל השוק.‏ראוי להקים מועצה לחינוך מקצועי.‏בסקאלה החברתית,‏כדאי להקים קבוצות עבודה מצומצמות,‏ בהן יהיו נציגי הסתדרות,‏ ממשלהומעסיקים ובכל תחום להפיק ניירות עמדה.‏לאחר כתיבת ניירות העמדה צריך לחזור לפורום הרחב ולשתף את מקבליההחלטות.‏נשקול לעשות שימוש ב-‏ILO אם התקציב וכוח האדם יאפשרו זאת.‏עבודת תשתית תעשה במרכז מאקרו.‏139

פרוטוקול צוות היגוי-ניתוח שוק העבודה ומודל להכשרה מקצועיתבישראלקרן פרידריך אברט30/11/10נוכחים:‏ אנטיה אגר,‏ אלי בן גרא,‏ צביקה גוטווטר,‏ מיקי דריל,‏ אסנת חכמון,‏ גרשון כהן,‏רימון לביא,‏ ד"ר טל לוטן,‏ רועי לוי,‏ אלינור מאיר,יונית מוזס,‏ ד"ר טאהא מסאלחה,‏ עינתמקמורי,‏ רעיה ניאלדו,‏ ד"ר רובי נתנזון,‏ שלמה שני,‏ ד"ר דן שרוןרובי:‏ אנחנו כרגע בשלב סיכום של הפרויקט של הכשרה מקצועית של צעירים.‏ עד כהביקרנו פרויקטים שונים,‏ כולל הבית ספר של סטף ורטהיימר,‏ קיבלנו הערות של מומחיםמחו"ל,‏ למדנו על המודל הגרמני,‏ קיימנו מפגש עם נציג ה-‏ILO‏.‏ מיצינו את שלב איסוףהמידע,‏ כך שאנחנו מרגישים מספיק בשלים לבוא ולומר אלו המסקנות ולשם אנחנו רוציםלקחת את התהליך.‏ צריך להציג את המסקנות למקבלי החלטות,‏ לגופים רלוונטיים,‏ עלמנת לגרום לשינוי בתחום.‏ אין ספק שיש להגביר את המשאבים שמופנים להכשרהמקצועית,‏ כפי שמשתמע גם מהדו"ח אחרון של ,OECD זה גם ברור ממה שקורהבאירופה.‏ לכן ניתן בשלב זה לתרום תרומה משמעותית לקידום הנושא בקרב מקבליהחלטות.‏היום יוצגו שני נושאים:‏ המלצות למדיניות שהכין דן שרון ומצגת שערכנו במרכז מאקרו,‏כאשר המטרה תהיה לקבל המלצות.‏ מה צריך להיות באותה חוברת שנפיק בסוף השנה,‏היא תהיה האני מאמין שלנו,‏ היא תוצג למקבלי החלטות.‏מיקי:‏ קרן אברט היא גוף עם השקפת עולם,‏ מקדמים סולידריות חברתית,‏ גלובליזציהמבוססת על סולידריות,‏ תרבות דמוקרטית,‏ חדשנות.‏ עוסקים רבות בעולם העבודה,‏ ולכןהפרויקט הספציפי הזה רלוונטי.‏ יש כאן שיתוף פעולה של כל הגורמים שמעורבים בנושא.‏בהמשך אפשר לחשוב גם על הכשרה מקצועית למבוגרים.‏ עכשיו דן יציג את המסקנות שלכל הדיונים בנושא,‏ ויוצג המיפוי על עולם העבודה העתידי שחשוב.‏ השאלה המרכזית היאמה עושים הלאה?‏ איך מוכרים את המוצר?‏דן – העביר מצגת על הכשרה מקצועית.‏ סיכום קצר:‏מעט מאד צעירים היום לומדים בחינוך מקצועי ‏)כ-‏‎5%‎‏(.‏הכשרה מקצועית נחוצה גם כדי להתמודד עם העוני.‏התעשייה היום לא מספיק מאוזנת ומייצאים עבודה לארצות אחרות.‏140

הנקודה הכי חשובה היא גיוון:‏ של שיטות לימוד,‏ ארגון לימודים,‏ אתוס בית ספרי,‏מיקום בית ספר.‏ חינוך מקצועי חייב להיות פרקטי,‏ לא יכול להיות עיוני.‏חינוך דואלי הוא המודל הטוב ביותר.‏הבעיה העיקרית היא דעת קהל,‏ בישראל של היום חינוך מקצועי הוא לא מקובל,‏ההורים יתנגדו.‏ המוסד חייב להיות איכותי כדי שיהיה סיכוי לשכנע את דעתהקהל.‏חלוקת תפקידים-יש צורך ביוזמה ממשלתית.‏ לא צריך לפגוע בהסמכה שקיימתהיום.‏ מציעים שלוש רמות:‏ מקצוען,‏ אומן ורב אומן.‏ לא לבנות בתי ספר אלאלפעול במסגרות קיימות.‏ שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה.‏הבעיה המעשית הכי קשה היא שאין מספיק מורים.‏ מציע בטווח מיידי שבעלימקצוע יוכלו להיכנס לכיתות ולהדריך,‏ ולפתח מסגרות להכשרת מורים ומדריכיםמקצועיים.‏רובי:‏ ניתן לקחת את הסיכום של דן כתשתית.‏נעשו ניסיונות רבים לערוך מחקרים של תחזיות,‏ תמיד בעייתי לנסות לחזות שינוייםעתידיים במשק,‏ מסובך מאד,‏ אין דוגמאות רבות שהצליחו בכך.‏ לעיתים קרובות במשקשינויים ניכרים שקשה לצפות אותם כפי שקרה עם העלייה הרוסית ועם המהפכההטכנולוגית.‏ ייתכן שבזכות טכנולוגיות חדשות ניתן היום לנסות שוב לערוך תחזיות.‏פיתחנו כלי שמאפשר לזהות תופעות חדשותרועי הציג את המחקר,‏ עיקרי הדברים:‏מודל ראשון-תכנון כוח אדם מתמקד בתחזיות לטווחי זמן שונים,‏ בניתוח על פינתונים מאקרו כלכליים באמצעות שינויים בתל"ג,‏ משוואות אקונומטריות,‏ לוחותתשומה תפוקה- מודל שניניתוח שוק העבודה על פי אותות מתמקד בניתוח השוק הנוכחיבאמצעים שכוללים:‏ סקרים,‏ שינויים בשכר,‏ מודעות דרושים,‏ מעקב אחר בוגריםבארץ אין תחזית מלאה לשוק העבודה.‏ קיימות תחזיות למקצועות ספציפיים‏)אחיות,‏ מורות(‏ לכן לתחומים כמו תמ"ג או גידול באוכלוסייה- היצעמודל תכנון כוח אדם:‏ חישוב הגידול באוכלוסיה עם שינויים בשיעורההשתתפות בשוק העבודה כדי לבחון כמה ואילו עובדים צפויים להצטרף למשקהיצע –ניתוח על פי אותות:‏ התגלה מתאם מובהק בין מספר דורשי עבודה למספרהמחפשים של המונח ‏"דרושים"‏ בגוגלביקוש – מודל תכנון כוח אדם:‏ הערכת השיעור של כל ענף במשק,‏ הגידול בתמ"ג,‏הגידול בכל ענף כן היחס בין התפוקה לעובדים בכל ענף.‏ בתרחיש הראשון141

המקדמים קבועים ובתרחישים אחרים משתנים בהתאם למגמה של השניםהאחרונות.‏– ביקושניתוח על פי אותות:‏ בדיקת מספר המודעות המתפרסמות באתראינטרנט לאורך זמן כדי לבחון שינויים במשק הישראלי.‏ נראה שהירידה במספרהמודעות התרחשה כאשר החלה האטה במשק.‏סיכום"‏ חשוב לשלב ניתוח מאקרו כלכלי עם אותות,‏ ניתן להיעזר באמצעיםהשונים שהוצגו כדי להעריך שינויים בשוק העבודה וניתן כבר עכשיו להסיקמסקנות לגבי תוכניות להכשרה מקצועית.‏גרשון:‏ המודל שדן הציג לא מודע למה שקורה במערכת.‏ מערכת החינוך התחילה פרויקטשל שילוב תלמידים בתעשייה,‏ הרעיונות שמוצעים כבר מיושמים בשטח.‏ כדאי ללמוד אתהמודל של מערכת החינוך.‏ התקדמות בפרויקט טו"ב,‏ ממחזור ראשון של123תלמידים,‏כ-‏‎68‎ הנדסאים המשיכו,‏ וכ-‏‎40‎ מתוכם המשיכו לתואר אקדמי.‏ מדובר בתלמידיםבינוניים.‏ הפרויקט הצליח כל כך שהתבקשו להכניס מגמות נוספות.‏ כאשר מדברים עלרמה גבוהה,‏ יש עתודה מדעית טכנולוגית שמתחילה בכיתה ז'‏ וכיתה י'‏ כוללתבתי 30ספר,‏ מיועדת לתלמידים טובים,‏ לא למחוננים.‏ מקימים שני מרכזים בחיפה וב"שבהשקעה של50מיליון ש"ח עם מעבדות מרכזיות בשיתוף מלא עם התעשייה.‏ עובדיםעכשיו על בניית המודל הפיזי והמודל הפדגוגי,‏ עוד חודשיים יהיה מוכן.‏ דוגמא נוספתבתחום ההסמכות שנחשב כעקב אכילס,‏ כשעבדו עם משרד התחבורה שינו את המקצוע,‏ויצרו הסמכות חדשות.‏ נקרא היום אוטוטקט כי רוב העבודה היום במחשב ולא במנוע.‏עושים את זה יחד עם משרד התחבורה,‏ איגוד המוסכים ויבואני הרכב.‏ יש פורום צה"ל,‏צה"ל הוא עוד מפעל תעשייתי,‏ הוא לקוח.‏ בודקים כל מקצוע ומקצוע,‏ הכל בתהליךעבודה.‏אין ספק שלגרמניה יש הרבה מה לתרום,‏ אבל אי אפשר להתאים את כל מה שנעשהבגרמניה למדינת ישראל,‏ שוק אחר,‏ היקף אחר,‏ מיסוי אחר,‏ מנטליות אחרת.‏ גם בגרמניהיש דילמות,‏ יש הרבה שיטות דואליות,‏ לפחות 20. אין שיטה אחידה.‏ הערה אחרונה,‏ צריךלהמתין בסבלנות לדו"ח מבקר המדינה על הכשרה מקצועית בתמ"ת ואז להפיק ממנולקחים.‏לכן מתנגד למודל אחד,‏ תומך במודלים שונים,‏ צריך להתאים כל מודל לאוכלוסייההמתאימה.‏ צריך לתת לכל אחד את המענה הנכון ביותר.‏רובי:‏ מאד מבורך שיש שינויים בשטח,‏ נשמח לכלול אותם בניתוח.‏ ובפרסום הבא שלהפרויקט.‏ לגבי מודלים,‏ אפשר להציג חלופות,‏ לא צריך להתבסס על מודל אחד בלבד.‏142

טל:‏ ניתן להסכים על כמה עקרונות-הגדלת מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי-מקצועי,‏ולא רק במקצועי.‏ מסכימה שצריך לדבר על גיוון,‏ לא חושבת שזה סותר.‏ חושבת שצריךלהעמיק את הפן של תרגול מעשי במהלך הלימודים,‏ אפשר להעמיק בבתי ספר,‏ במרכזיםטכנולוגיים או בתעשייה.‏ מוביליות והתקדמות מקצועית גם חשובים,‏ אסור שהחינוךהמקצועי יהיה מקום שנתקעים בו.‏ מסכימה שצריך קמפיין לשינוי הדימוי של החינוךהטכנולוגי.‏ חייבים לצאת בקריאה לטיפוח ההוראה וההדרכה,‏ הסבת אקדמאים.‏ יש גםהסכמה על התאמת תוכניות הלימודים לרלוונטיות,‏ בכל העולם המעסיקים מעורבים,‏ גםבמקצועות חדשים ובקיימים.‏ מסכימה שצריך מועצה ציבורית שיישבו בשולחן אחדמשרד החינוך ומשרד התמ"ת.‏גרשון:‏ במשרד החינוך עובדים על קמפיין לשינוי מעמד ההכשרה המקצועית וכבר החלוהסבת היי טקסטים להוראה.‏שלמה:‏ הבעיה המרכזית היא התיאום בין הגופים שצריכים לעסוק בנושא הזה.‏ חושבשצריך יותר שיתוף פעולה בין תעשיינים לאיגודים מקצועיים לתמ"ת למשרד החינוך.‏ גםאקדמיה וגם הצבא.‏ בעבר היה גוף כזה–ועדת הגג לחינוך הנדסאים וטכנאים.‏ קיים בכלהעולם וצריך להיות קיים גם בארץ.‏ מודל שלא יהיה מקובל על כל ארבעת הגופיםהעיקריים לא יעבוד.‏ בעיה חריפה שלא מצליחים להכניס מובטלים בארץ למעגלהלימודים.‏יש היום אתרי הכוונת תלמידים,‏ האתר הגדול הוא ‏"יורם תלמידים",‏ בדק חיפוש לפימגמות לימוד,‏ פנו אל האתר 247,000 מחפשי עבודה.‏ מתוכם:‏ 100,000 התעניינו בלימודים80,000אקדמאיים,‏ בלימודים תעודה ולא תואר,‏ ו-‏‎5000‎ ללימודי הנדסאים ו-‏‎0‎ ללימודיםטכנאים ו-‏‎0‎ ללימודים של בתי ספר מקצועיים.‏ זה מלמד על מה שקורה בשטח.‏ אחתהבעיות היא הדימוי,‏ של התלמידים ושל העובדים בתחום הטכנולוגי.‏ שתי נקודותחשובות:‏ שיתוף פעולה ותדמית של חינוך טכנולוגי.‏גרשון:‏ סבלנו משנות שפל,‏ עכשיו במצב טוב יחסית,‏ תקציבית וכן הלאה,‏ במגמת עלייה.‏החינוך הטכנולוגי במגמת עלייה.‏ יש עכשיו הזדמנות נדירה אפילו היסטורית,‏ לעשותשינויים שיכתיבו מה יקרה אחר כך.‏ אופטימי.‏צבי:‏ התוכנית ששמענו מדן מתאימה לחלק מסוים של האוכלוסייה.‏ מאד נהנה מהמחקרעל תחזיות שוק העבודה,‏ הביקורת שלו על המחקר:‏ חסרים לו נתונים על כמה רתכיםחסרים ובאיזו מחזוריות.‏ האם צריך רתכים חדשים מדי שנה,‏ או שצריך להשלים פער חד-‏פעמי.‏ משפיע על הכשרה מקצועית,‏ אם הצרכים חוזרים מדי שנה אז אפשר לבנות תוכניתחינוכית.‏ בנוסף יש פער בין הזמן שלוקח לבנות בתי ספר,‏ לצרכים היום.‏בעיה נוספת בקרב מסיימי תיכון,‏ מי שמסיים בלי בגרות בתיכון עיוני הולך לאיבוד.‏143

הסכמה כללית שחסרים נתונים על צרכים מדויקים.‏טל:‏ יש ניתוח חדש של הלמ"ס על כמה עובדים חסרים בכל רבעון מדי שנה,‏ אבל איןתחזית קדימה.‏רינת:‏ הבעיה המרכזית היא העניין של המיתוג ודעת הקהל,‏ בני הנוער וההורים מחפשיםביטחון.‏ התוכנית צריכה להתמקד ביצירת עתיד קרוב ורוד יותר,‏ בין אם בהשתלבותבמקומות העבודה,‏ או בדאגה לרמת ההשתכרות של הצעירים.‏ צריך להציג תוכנית לפחותל-‏‎5‎ שנים אחרי הצבא,‏ כדי שיהיה איזשהו ביטחון.‏רימון:‏ מצטרף להמלצות של טל.‏ העבודה המתודולוגית של המחקר של רועי חשובה,‏אפשר לעשות שימוש באותות וכיוונים ובמודל שפותח.‏עיקר ההצטרפות לכוח העבודה במשק תבוא מאוכלוסיות מועטות משאבים.‏ עםאוכלוסיות אלו אי אפשר לבנות על מקצועות טכנולוגיים גבוהים.‏ צריך לתת הרבה משקללמוביליות במסלולי חינוך,‏ לאפשרות לצבור ניסיון.‏ לא במקרה בתי הספר מקצועיים עםתדמית נמוכה,‏ כיוון שאם היית שם,‏ היית תקוע,‏ גם לטובים היה קשה להתקדם.‏ חסרהצבירה של השכלה/ניסיון–כל הנושא של .lifelong learning תוכנית החניכות לצעיריםדי נכשלה,‏ אבל דווקא למבוגרים תוכנית כזאת יכולה להצליח.‏דן:‏ שתי הערות קצרות–לא ניתן לקיים תחזיות מקיפות בתחום המקצועי.‏ אפשרבקטגוריות כלליות אך לא באופן ספציפי.‏ למשל כמה אנשים צריך היום לייצור תבניותפלסטיק,‏ לכאורה לא צריך בכלל,‏ אך הקימו בתי ספר לייצור תבניות פלסטיק,‏ מקצועשלא היה קיים בעבר ועכשיו יש בזה עובדים.‏ עד שלא קיים מפעל שמתחיל מקצוע חדש,‏אז על פי הסטטיסטיקה היבשה כלל לא צריך אותו.‏ בעייתי מאד לחזות קדימה.‏היו לנו בתי ספר מקצועיים לדוגמא:‏ ההנדסאים בתל אביב,‏ סינגלובסקי.‏ את בתי ספרהאלו ביטלנו,‏ ונכשלנו במגמות מקצועיות בבתי ספר עיוניים,‏ לא צריך לחזור על כישלונותהאלו.‏הכוונה במודל לא לפגוע בפרויקטים קיימים,‏ אבל צריך הצעה ברורה ואותה להעלותלמנכ"ל המשרד עם מנדט ברור.‏ עדיין יש נקודות לדון בהם,‏ למשל הכשרה מקצועיתלמבוגרים.‏החלק התחתון של האוכלוסייה הנושא הכי בוער:‏ גם היבט חברתי וגם היבט מקצועי.‏רובי:‏ אנחנו נפיץ את החומר בימים הקרובים,‏ המסמך של דן,‏ המצגת,‏ והפרוטוקול שלהישיבה הזאת.‏ נשמח לקבל הערות ותגובות ולהכניס אותם לחוברת.‏ לא חושב שיש כאןחילוקי דעות קשים,‏ אלא שכל אחד משלים את השני.‏ כל השותפים הרלוונטיים על144

השולחן.‏ כל מי שיושב כאן יודע שזה חשוב מה שנעשה כאן.‏ אולי זו התשתית הראשוניתשל המועצה העתידית.‏גרשון:‏ דווקא תומך במושג רשות – כיוון שיש לכך מעמד סטטוטורי.‏מיקי:‏ איך מקימים רשות כזאת?‏ צריך בעלי ברית במישור הפוליטי,‏ צוות מצומצם,‏ אישאחד מכל תחום.‏רובי:‏ אמצעים רבים,‏ לשכת התאום של הארגונים כלכליים,‏ השולחן העגול של המועצהוההסתדרות והמעסיקים,‏ זה יכול להיות פורום מתאים למועצה כזאת.‏ אפשרות אחרת זוהחלטה ממשלה או מהלך בכנסת.‏בכל מקרה אנחנו נפיק חוברת ונשמח לקבל הערות.‏ במקביל אנחנו חושבים גם על המשךהפרויקט,‏ long life learningגם למבוגרים.‏145