Symmetrically Designed Sifrei Torah: A Quantitative Analysis - Hakirah
Symmetrically Designed Sifrei Torah: A Quantitative Analysis - Hakirah Symmetrically Designed Sifrei Torah: A Quantitative Analysis - Hakirah
208 : Hạkirah, the Flatbush Journal of Jewish Law and Thought 10. The Changes Continue If our conjecture that the rishonim designed a 46-verses page is correct, what happened to cause that S”T style to change in time? We have previously discussed Ezra and the innovations he introduced into the script of the Torah, and how that innovation changed the template of the S”T. In fact, Ezra’s contributions went far beyond the script of the Torah. He was also responsible for many of the current rules of Torah readings: בבא קמא פב. עשרה תקנות תיקן עזרא שקורין במנחה בשבת וקורין בשני ובחמישי…: שיהו קוראין במנחה בשבת משום יושבי קרנות: ושיהו קוראין בשני ובחמישי עזרא תיקן? והא מעיקרא הוה מיתקנא דתניא (שמות טו) וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים דורשי רשומות. אמרו אין מים אלא תורה שנאמר (ישעיהו נה) הוי כל צמא לכו למים כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה. מעיקרא תקנו חד גברא תלתא פסוקי אי נמי תלתא גברי תלתא פסוקי כנגד כהנים לוים וישראלים אתא הוא תיקן תלתא גברי ועשרה פסוקי כנגד עשרה בטלנין: The Gemara concludes that Ezra introduced a new Torah reading on Shabbos afternoon, and changed the general reading requirement from three verses distributed amongst 1, 2 or 3 readers to 3 readers each requiring a minimum of 3 verses individually and 10 cumulatively. It is not clear from the Gemara whether the Shabbos morning reading originally followed the same format as the weekday morning reading, or if it had always been 7 olim (with how many verses?). Rambam writes: הלכות תפילה יב:א משה רבנו תיקן להן לישראל, שיהיו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית, כדי שלא ישהו שלושה ימים, בלא שמיעת תורה. ועזרא הסופר תיקן שיהיו קורין כן במנחה בכל שבת, משום יושבי קרנות; וגם, הוא תיקן שיהיו הקורין בשני ובחמישי שלושה בני אדם, ולא יקראו פחות מעשרה פסוקים.
Symmetrically Designed Sifrei Torah: A Quantitative Analysis : 209 He too is vague on who is responsible for the current Shabbos morning reading format of calling 7 olim. The following Gemara seems to indicate that in fact the Torah reading on Shabbos morning prior to Ezra was not 7 people: מגילה כא. משנה …בשני וחמישי בשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה ביום טוב חמשה ביוה"כ ששה בשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא גמרא כג. הני שלשה חמשה ושבעה כנגד מי פליגי בה רבי יצחק בר נחמני וחד דעמיה ומנו רבי שמעון בן פזי ואמרי לה ר' שמעון בן פזי וחד דעמיה ומנו רבי יצחק בר נחמני ואמרי לה ר' שמואל בר נחמני חד אמר כנגד ברכת כהנים וחד אמר כנגד שלשה שומרי הסף חמשה מרואי פני המלך שבעה רואי פני המלך תני רב יוסף ג' חמשה ושבעה שלשה שומרי הסף חמשה מרואי פני המלך שבעה רואי פני המלך אמר ליה אביי עד האידנא מאי טעמא לא פריש לן מר אמר ליה לא הוה ידענא דצריכתו ליה ומי בעיתו מינאי מילתא ולא אמרי לכו אמר ליה אמר ליה יעקב מינאה לרב יהודה הני ששה דיוה"כ כנגד מי אמר ליה כנגד ששה שעמדו מימינו של עזרא וששה משמאלו שנאמר (נחמיה ח) ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמוד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשום וחשבדנה זכריה משלם הני שבעה הוו היינו זכריה היינו משלם ואמאי קראו משלם דמישלם בעובדיה. :… The Gemara asks for the reason for having more than three olim on Shabbos and Yom Tov, and justifies it with a reference to the way the Persian palace system was set up in the time of Mordechai and Esther. 61 Similarly when the Gemara questions about the number 61 This is how Rashi explains the references to the “seven who see the face of the King.” Tosfos disagree and say it refers to the following verse: מלכים ב׃כה׃יח וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים, אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ, וְאֶת צְפַנְיָהוּ, כֹּהֵן מִשְׁנֶה; וְאֶת שְׁלֹשֶׁת, שֹׁמְרֵי הַסַּף. יט וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הוּא פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁ ים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא, הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ; וְשִׁשִּׁ ים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ, הַנִּמְצְאִים בָּעִיר.
- Page 1 and 2: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 3 and 4: Analysis Symmetrically Designed Sif
- Page 5 and 6: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 7 and 8: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 9 and 10: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 11 and 12: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 13 and 14: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 15 and 16: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 17 and 18: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 19 and 20: Answer 2: Symmetrically Designed Si
- Page 21 and 22: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 23 and 24: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 25 and 26: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 27 and 28: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 29 and 30: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 31 and 32: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 33 and 34: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 35 and 36: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 37: עח: Symmetrically Designed Sif
- Page 41 and 42: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 43 and 44: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 45 and 46: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 47 and 48: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 49 and 50: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 51 and 52: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 53 and 54: Symmetrically Designed Sifrei Torah
- Page 55: Symmetrically Designed Sifrei Torah
<strong>Symmetrically</strong> <strong>Designed</strong> <strong>Sifrei</strong> <strong>Torah</strong>: A <strong>Quantitative</strong> <strong>Analysis</strong> : 209<br />
He too is vague on who is responsible for the current Shabbos<br />
morning reading format of calling 7 olim. The following Gemara seems<br />
to indicate that in fact the <strong>Torah</strong> reading on Shabbos morning prior to<br />
Ezra was not 7 people:<br />
מגילה כא. משנה …בשני וחמישי בשבת במנחה קורין שלשה אין<br />
פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם<br />
בתורה מברך לפניה ולאחריה בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין<br />
ארבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח<br />
והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו<br />
יום טוב קורין ארבעה ביום טוב חמשה ביוה"כ ששה בשבת שבעה אין<br />
פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא גמרא כג. הני<br />
שלשה חמשה ושבעה כנגד מי פליגי בה רבי יצחק בר נחמני וחד דעמיה<br />
ומנו רבי שמעון בן פזי ואמרי לה ר' שמעון בן פזי וחד דעמיה ומנו רבי<br />
יצחק בר נחמני ואמרי לה ר' שמואל בר נחמני חד אמר כנגד ברכת כהנים<br />
וחד אמר כנגד שלשה שומרי הסף חמשה מרואי פני המלך שבעה רואי<br />
פני המלך תני רב יוסף ג' חמשה ושבעה שלשה שומרי הסף חמשה מרואי<br />
פני המלך שבעה רואי פני המלך אמר ליה אביי עד האידנא מאי טעמא לא<br />
פריש לן מר אמר ליה לא הוה ידענא דצריכתו ליה ומי בעיתו מינאי<br />
מילתא ולא אמרי לכו אמר ליה אמר ליה יעקב מינאה לרב יהודה הני<br />
ששה דיוה"כ כנגד מי אמר ליה כנגד ששה שעמדו מימינו של עזרא<br />
וששה משמאלו שנאמר (נחמיה ח) ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ<br />
אשר עשו לדבר ויעמוד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה<br />
ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשום וחשבדנה זכריה<br />
משלם הני שבעה הוו היינו זכריה היינו משלם ואמאי קראו משלם<br />
דמישלם בעובדיה.<br />
:…<br />
The Gemara asks for the reason for having more than three<br />
olim on Shabbos and Yom Tov, and justifies it with a reference to the<br />
way the Persian palace system was set up in the time of Mordechai<br />
and Esther. 61 Similarly when the Gemara questions about the number<br />
61 This is how Rashi explains the references to the “seven who see the<br />
face of the King.” Tosfos disagree and say it refers to the following<br />
verse:<br />
מלכים ב׃כה׃יח וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים, אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ, וְאֶת צְפַנְיָהוּ, כֹּהֵן מִשְׁנֶה; וְאֶת שְׁלֹשֶׁת,<br />
שֹׁמְרֵי הַסַּף. יט וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הוּא פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁ ים<br />
מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא, הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ; וְשִׁשִּׁ ים אִישׁ<br />
מֵעַם הָאָרֶץ, הַנִּמְצְאִים בָּעִיר.
Change language