The Primacy of Tosefta Eduyot to Mishnah Eduyot: The Beginnings ...
03.08.2013 • Views
Share Embed Flag

The Primacy of Tosefta Eduyot to Mishnah Eduyot: The Beginnings ...

The Primacy of Tosefta Eduyot to Mishnah Eduyot: The Beginnings ...

The Primacy of Tosefta Eduyot to Mishnah Eduyot: The Beginnings ...

SHOW MORE
SHOW LESS
ePAPER READ
DOWNLOAD ePAPER
noahbickart.fastmail.fm

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

START NOW

<strong>The</strong> <strong>Primacy</strong> <strong>of</strong> <strong>Tosefta</strong> <strong>Eduyot</strong> <strong>to</strong> <strong>Mishnah</strong> <strong>Eduyot</strong>:<br />

<strong>The</strong> <strong>Beginnings</strong> <strong>of</strong> the Rabbinic Cannon<br />

טרקיב דוד ןב ןימינב חנ ברה<br />

ט"סשת רדאב 'ה<br />

ןינעב רבדל אב תועובשה בויחו תוקלמה ןוגכ םינידה השעממ דחוימ אוהש המ לכו םינידהו םינידה לע רבדל םילשהשכו - ם"במר<br />

1<br />

.הילע ךומסל היואר םתודעשו םינמאנ םירורב םישנא ןהילע ודיעהש תוכלהה לכ הב רוכזל אוה תכסמה תאז ןינע בורו .תויודע<br />

דצה םנמא ,הנשמ ירדס לכמ םיניד םהלוכ יכ ,תותכסמה ראש ומכ דבל תחא הוצמ יניינעב תרבדמ הניא תכסמה תאזש ג"עאו - א"אר<br />

2<br />

.םעדילו םלבקל םכחו ןייד לכל ךירצו שיא יפמ שיא םילבוקמ םיניד םהש םהב הושה<br />

שרדמה תיבב היולת התיהש הכלה התיה אלו הוה אמוי אוהה םויב וב ןנירמאד אכיה לכו תינשנ םויב וב תוידע - א"ע ח תוכרב ילבב<br />

3<br />

.הושריפ אלש<br />

תינשנ םויב וב תויודע ףא (א ,חכ תוכרב) ןנירמאד ,הירזע ןב רזעלא 'ר םקותאד אמויב אמקותיאד תויודע תכסמ ןכו - ןואג<br />

ארירש בר<br />

4<br />

.הבישיב הירזע ןב רזעלא 'רל הובתואד אמויב םויב וב לכ ונינשו<br />

------------------------------------------<br />

- ןהכ .ב<br />

At Jabneh at the time when R. Gamliel II was deposed as Nasi and R. Elazar ben Azariah succeeded him, several<br />

sweeping changes were affected in the method <strong>of</strong> teaching <strong>of</strong> the law and in the matter <strong>of</strong> practice. Hither<strong>to</strong>,<br />

even contradic<strong>to</strong>ry views by individual authorities in regard <strong>to</strong> any point <strong>of</strong> law or particular rite were transmitted<br />

anonymously, which made confusion worse confounded. A critique <strong>of</strong> the state <strong>of</strong> Jewish learning at this<br />

time is preserved in Tosef. <strong>Eduyot</strong> I.1 הרות ירבדמ רבד שקבמ םדא אהיש העש הדיתע ורמא הנביב םרכל םימכח וסנכנשכ<br />

יימשו ללהמ ליחתנ ורמא וריבחל המוד הרות ירבדמ רבד אהי אלש אצומ וניאו םירפוס ירבדמ אצומ וניאו. This passage, as it reads,<br />

is admittedly obscure and incomplete and can be unders<strong>to</strong>od only in the light <strong>of</strong> the parallel passages. In the other<br />

sources, it is explicitly stated that the author <strong>of</strong> this statement was R. Shimon b. Yohai, who had first-hand<br />

knowledge <strong>of</strong> the state <strong>of</strong> affairs at this epoch, as he himself was not only present at Jabneh, but it was he who<br />

precipitated the discussion which finally led <strong>to</strong>t he displacement <strong>of</strong> R. Gamliel.... [I]t was <strong>to</strong> the task <strong>of</strong> deciding<br />

controverted halacha <strong>to</strong> which they addressed themselves first, which was the more urgent for the moment....<br />

Part <strong>of</strong> this collection is preserved in various parts <strong>of</strong> the <strong>Mishnah</strong> and in the treatise <strong>of</strong> <strong>Eduyot</strong>, which contains<br />

also some later material. 5<br />

תומש יפל אלא ,םיניינע יפל הרדוס אל איהו ,תורחאה תותכסמה רודיסב וליחתהש םדוק הנושארב הרדוס תויודע תכסמ - קבלא .ח<br />

,תויודע תכסמ לש תוכלהה תא ועבקו םיכרועהו םירדסמה ורזח ,ןנכות יפל תוינשמה תכירעב וליחתהשכ ךכ רחא ,תוכלה ירסומ םימכחה<br />

.ןניינע םשש תותכסמה ךותב ,םהינפל הכורע התיהש<br />

רבד שקבמ םדא אהיש העש הדיתע ורמא הנביב םרכב םימכח וסנכנשמ :הנושה ,תויודע שאר ,אתפסותה ןמ םג וליכוהל רשפא הז רבד<br />

'וכו יאמשמו לליהמ ליחתנ ורמא וריבחל המוד הרות ירבדמ רבד אהי אלש 'וכו אצומ וניאו םירפוס ירבדמ איצומ וניאו הרות ירבדמ<br />

6<br />

....ןהילעב תומש יפל תוכלהה רודיסב ליחתהל וטילחה ...הנביב םרכב םימכחה ושנכנשכ תיבה ןברוח רחאלש םידמל ונאצמנ<br />

,הנשמ רודיסב (םיליחתמה) םינושארה ויה םהש ושוריפ ןיא 'סותה לש "ליחתנ"ו ...וז תעדל דוסי לכ ןיא רוקמה ןמ לבא - ןיישפא .נ.י<br />

םילשמו הרותב ליחתמ") רחא רבדב רומגנו הז רבדב ליחתנ ושוריפ "-ב ליחתנ" ;תוקולחמ לש תוכלה רודיסב םיליחתמה אל ףאו<br />

7<br />

(המודכו "חבשב םייסמו תונגב ליחתמ" ",איבנב<br />

1. Moses Maimonides, Introductions <strong>to</strong> the Commentary on the <strong>Mishnah</strong>, (Jerusalem: Mossad Ha- Rav Kook,<br />

א"כשת) p. 53.<br />

2. Abraham ben Mordecai Azulai, Ahavah b'tanugim: perush l'masechet eduyot (Jerusalem: JTS press, 1978)<br />

p. 36.<br />

3. Berachot 28a.<br />

4. Igeret Rav Sherira Gaon, ed. Benjamin Lewin (Haifa: 1921) nusach sefaradi pp. 25-6.<br />

5. Boaz Cohen, <strong>Mishnah</strong> and <strong>Tosefta</strong>: A Comparative Study. (New York: JTS, 1935) pp. 6-7.<br />

6. Albeck pp.275-6.<br />

7. J. N. Epstein, Mevo’ot le-sifrut ha-tana’im, (Jerusalem: Magnes, 1957) p. 428.

]<br />

א<br />

[<br />

ןקיטאו י"כ) ב"ע חלק ףד תבש ילבב<br />

108<br />

(<br />

ןנבר ונת<br />

הדיתע ורמא הנביב םרכל וניתובר וסנכנשכ<br />

'רשימ חכתשתש הרות<br />

'וגו ץראב בער יתחלשהו 'יי םאנ [ם]יאב םימי הנה 'נש<br />

וטטושי םי דעו םימ וענו 'ואו 'יי רבד עמשל םא יכ<br />

האובנ וז 'יי רבד ץקה הז 'יי רבד ואצמי אלו 'יי רבד תא שקבל<br />

ואצמי אלו 'יי רבד יאמ הכלה וז 'יי רבד<br />

תושרדמו תויסנכ יתב לכ לע רוזחתו המורת לש רככ לוטתש השא הדיתע ורמא<br />

ןיבמ ןיאו הרוהט וא איה האמט םא עדיל<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

חכשת אל יכ 'נש 'רשימ הרות חכתשתש םולשו סח 'וא יאחוי ןב 'עמש 'ר אינת<br />

טלק) אצמת אלש ואצמי אלו 'יי רבד שקבל וטטושי םייקמ ינא המ אלא וערז יפמ<br />

דחא םוקמב הרורב הנשמו הרורב הכלה (א"ע<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

!<br />

(הניו די בתכ) א:א תוידע אתפסות<br />

הדיתע ורמא הנביב םרכל םימכח וסנכנשכ<br />

אצומ וניאו םירפוס ירבדמ אצומ וניאו הרות ירבדמ רבד שקבמ םדא אהיש העש<br />

'וגו ץראב בער יתחלשהו ייי םאנ םיאב םימי הנה ןכל 'נש<br />

הז ייי רבד ץקה הז ייי רבד האובנ וז ייי רבד ואצמי אלו ייי רבד תא שקבל<br />

ורמא וריבחל המוד הרות ירבדמ רבד שקבמ<br />

ללה תיבל המו יימש תיבל המ ליחתנ<br />

Both texts treat the situation when the Sages gathered in Yavneh, who understand that they are living in a period<br />

which fulfills the prophesy <strong>of</strong> Amos 8:11-12. 8 However, while the <strong>Tosefta</strong> presents only one, definitive inter-<br />

pretation <strong>of</strong> this prophecy, the Bavli's version presents a disagreement. <strong>The</strong> first opinion suggests that the<br />

defining characteristic <strong>of</strong> the time foreseen by Amos will be the lack <strong>of</strong> competent legal authority, such that<br />

even a simple question about terumah will remained unanswered. R. Shimon bar Yochai disagrees, however,<br />

preferring <strong>to</strong> explain that the prophesy refers not <strong>to</strong> simple answers <strong>to</strong> practical questions, but rather a lack <strong>of</strong><br />

consistent and reliable transmission <strong>of</strong> the oral tradition. As Halivni explains:<br />

אל .ןאכ ש"רכ תרבוס םש אתפסותהש וריעה אל לבא ,תויודע שאר אתפסותב וז אתיירבל הליבקמה לע וריעה םיבר<br />

ומכ ,תרמוא אתפסותה ןיא ןכל ".הרורב הנשמו הרורב הכלה" ואצמי אלש אלא ,תשרופמ הכלה לארשימ םלעתתש<br />

,תשרוד הניא םג איה .לארשימ חכתשת אל תשרופמ הרות ",לארשימ חכתשתש הרות הדיתע" ,ןאכ אתיירבה תרמואש<br />

רבד שקבמ םדא אהיש" אלא .לארשימ םלעית אל תשרופמ הכלה ,"הכלה וז 'ה רבד" ,ןאכ אתיירבה תשרודה ומכ<br />

ןהיתובושתש םירפוס ירבדלו הרות ירבדל תועגונה תולאשה ולא ,"אצומ וניאו םירפוס ירבדלו אצומ וניאו הרות ירבדמ<br />

רבד ןיבהל םילגוסמ ויהי אלו ,"ורבחל המוד הרות ירבדמ רבד אהי אלש" ,ןהל ןורתפ אצמיי אל .הכלהב תשרופמ ןניא<br />

.קפסב וראשיו רבד ךותמ<br />

9<br />

Many [scholars] have noted the parrallel <strong>Tosefta</strong> <strong>to</strong> this baraita which can be found at the<br />

beginning <strong>of</strong> <strong>Eduyot</strong>, but they have not noted that the <strong>Tosefta</strong> agrees with the opinion <strong>of</strong> R'<br />

Shimon here. It is not that Israel has come <strong>to</strong> lack explicit halacha al<strong>to</strong>gether, rather that they<br />

will not find, "clear halacha and clear mishnah." <strong>The</strong> <strong>Tosefta</strong>, therefore, does not say, as the<br />

baraita does here, that "in the future Torah will be forgo<strong>to</strong>n in Israel." Expicit Torah will not be<br />

forgotten in Israel. It [i.e. Torah] is not explained as it is in the baraita here, "<strong>The</strong> word <strong>of</strong> the<br />

Lord- this is halacha." Explicit law will not be forgotten. Rather, [the text states] "the day will<br />

8. ׀ה֣<br />

ֵנִּה<br />

םי֣<br />

ִמָי<br />

םי֗<br />

ִאָבּ<br />

֙םֻאְנ<br />

י֣<br />

ָמֹדֲא<br />

ק֔<br />

ִוקְי<br />

י֥<br />

ִתְּחַלְשִׁהְו<br />

ב֖<br />

ָעָר<br />

ץֶר֑<br />

ָאָבּ<br />

אֽ<br />

ֹל<br />

–<br />

ב֤<br />

ָעָר<br />

֙םֶח֙<br />

ֶלַּל<br />

אֽ<br />

ֹלְו<br />

–<br />

א֣<br />

ָמָצ<br />

םִי֔<br />

ַמַּל<br />

י֣<br />

ִכּ<br />

םִא<br />

–<br />

ַע֔<br />

ֹמְשִׁל<br />

ת֖<br />

ֵא<br />

י֥<br />

ֵרְבִדּ<br />

׃קֽ<br />

ָוקְי<br />

֙וּעָנְו<br />

ם֣<br />

ָיִּמ<br />

דַע<br />

–<br />

ם֔<br />

ָי<br />

ןו֖<br />

ֹפָצִּמוּ<br />

דַעְו<br />

–<br />

ח֑<br />

ָרְזִמ<br />

וּ֛טְטוֽ<br />

ֹשְׁי<br />

שׁ֥<br />

ֵקַּבְל<br />

תֶא<br />

–<br />

רַבְדּ<br />

–<br />

ק֖<br />

ָוקְי<br />

א֥<br />

ֹלְו<br />

׃וּאֽ<br />

ָצְמִי<br />

9. David Halivni, Mekorot u-masorot beʾurim be-Talmud, masekhet Shabat. (New York: JTS, 1982) p. 371.

come when a person will seek out a matter from the words <strong>of</strong> the Torah, but will be unable <strong>to</strong><br />

find it..." these are the questions which are based on the scriptural or rabbinic matters, whose<br />

answers are not explained clearly in halacha. Answers will not be found, "for there will be no<br />

consistency in matters <strong>of</strong> Torah" <strong>The</strong>y will not be capable <strong>of</strong> understanding once thing from<br />

another and remain in a state <strong>of</strong> doubt.<br />

<strong>The</strong> obvious question is: which version <strong>of</strong> this unit is more original? <strong>The</strong> answer seems <strong>to</strong> be clear: the <strong>Tosefta</strong>'s<br />

version preserves R. Shimon bar Yochai's assessment, converting it in<strong>to</strong> an anonymous statement, while reject-<br />

ing the other option in the Babylonian baraita. Whoever redacted this opening paragraph <strong>of</strong> the <strong>Tosefta</strong> chose<br />

one opinion and rejected the other, dropping the attribution along the way! While it might seem strange <strong>to</strong> assert<br />

that the late Babylonian source preserves a more authentic version <strong>of</strong> the tradition, it appears that, at least in this<br />

case, this is precisely what has happened. 10 If so, the irony <strong>of</strong> the situation is pr<strong>of</strong>ound. If what <strong>Eduyot</strong> is<br />

about, 11 is the beginning <strong>of</strong> a process <strong>to</strong> distinguish between different opinions, assigning traditions <strong>to</strong> their<br />

proper source, and deciding the law, R. Shimon has become a victim <strong>to</strong> his own understanding <strong>of</strong> the Prophe-<br />

cy. 12 Perhaps the form <strong>of</strong> this unit mirrors its content. Given the highly edited and derivative nature <strong>of</strong> this unit,<br />

one may assume neither that it is original <strong>to</strong> the <strong>Tosefta</strong>, nor that it bears any his<strong>to</strong>rical relationship <strong>to</strong> the<br />

<strong>Mishnah</strong>.<br />

10. This is not inconsistent with Friedman's findings in Habarai<strong>to</strong>t btalmud habavli viyahasan kmakbiloteihen<br />

sheba<strong>to</strong>sefta, which appeared in Atarah le-hayim: mehkarim ba-sifrut ha-Talmudit veha-rabanit li-khevod<br />

Pr<strong>of</strong>esor hayim Zalman Dimitrovski (Jerusalem: Magnes, 2000) pp. 163-201.<br />

11. See my discussion <strong>of</strong> Mishnayot 4-6 and their parralels below.<br />

12. Halivni, Midrash, <strong>Mishnah</strong>, and Gemara: the Jewish Predilection for Justified Law (Cambridge, MA:<br />

Harvard University Press, 1986) p. 45.

א:א תויודע תכסמ הנשמ [ ב]<br />

הדיקפמ די לע תטעממ תעל תעמ אלא הז ירבדכ אלו הז ירבדכ אל םירמוא םימכחו הברה םימיל וליפא הדיקפל הדיקפמ רמוא ללהו ןתעש ןייד םישנה לכ רמוא יאמש<br />

הדיקפמ די לעו תעל תעמ די לע תטעממ הדיקפכ וז ירה םידעב תשמשמה התעש היד תסו הל שיש השא לכ תעל תעמ די לע תטעממ הדיקפל הדיקפמו הדיקפל<br />

:הדיקפל<br />

This <strong>Mishnah</strong> is precisely the same text which serves as the beginning <strong>of</strong> Tractate Niddah. In contrast <strong>to</strong> the<br />

general tendency <strong>to</strong> see <strong>Eduyot</strong> as the source for multiple recordings <strong>of</strong> the same material, in this case the oppo-<br />

site seems <strong>to</strong> be true: this <strong>Mishnah</strong>'s proper place in Niddah. Albeck explains:<br />

,ד ,'ב תואוקמו ,ו ,'ב הלחב ןמוקמב ולפכוה אל גו ב הנשמו ליאוה ,ךפהל אלו ,א,'א הדינמ ןאכל האבוה הארנכ וז הנשמ<br />

האבוה ונתנשמ וליאו.ד הנשממ חכומש ומכ םהב ורזח םמצע ללהו יאמשו ,םימכחה תטיש יפל תכלוה הכלהה אלא<br />

13<br />

.ןאכ םג הועבק ךכ רחאו םש המוקמ רקיעש ןאכמ .םש הדינב הנושלכ<br />

Additionally, the <strong>Tosefta</strong> parallel <strong>to</strong> Niddah 1:1, seems <strong>to</strong> be a classic case <strong>of</strong> the <strong>Tosefta</strong> assuming the Parallel<br />

<strong>Mishnah</strong> without quoting it and then commenting on it. 14 Furthermore, Mishnayot 1:2 and 1:3 have almost exact<br />

parallels in the <strong>Tosefta</strong>, as will be discussed below, making the contrast even starker. Why was this <strong>Mishnah</strong><br />

added <strong>to</strong> the beginning <strong>of</strong> the <strong>Eduyot</strong>? <strong>The</strong>re are a number <strong>of</strong> possibilities. First <strong>of</strong> all, the appearance <strong>of</strong> the<br />

word דע, may have something <strong>to</strong> do with the name <strong>of</strong> the Tractate. <strong>The</strong> verb דיעה appears twenty-two times in<br />

<strong>Mishnah</strong> <strong>Eduyot</strong> and only five times in <strong>Tosefta</strong> <strong>Eduyot</strong>, but clearly not every statement in either collection is in-<br />

troduced by this formula. Nonetheless this has <strong>of</strong>ten been cited as the source for the name. 15 Perhaps the redac-<br />

<strong>to</strong>r <strong>of</strong> the <strong>Mishnah</strong> was linking the content <strong>of</strong> this <strong>Mishnah</strong> <strong>to</strong> the name <strong>of</strong> the Tractate. A second option is hint-<br />

ed at by the statement attributed <strong>to</strong> Rav Huna in the Bavli, "ללהו יאמש וקלחנ תומוקמ השלשב." 16 It is well known<br />

that three is a significant number, 17 and perhaps the inclusion <strong>of</strong> this <strong>Mishnah</strong> is a response <strong>to</strong> a perceived liter-<br />

ary need. Finally, the form <strong>of</strong> this <strong>Mishnah</strong>, in which the statements <strong>of</strong> Hillel and Shammai are followed by the<br />

re<strong>to</strong>rt <strong>of</strong> the Sages, "הז ירבדכ אלו הז ירבדכ אל," only occurs in these three instances in the literature, so it makes<br />

some sense <strong>to</strong> collect all the cases <strong>of</strong> this somewhat strange language in a single place.<br />

13. Albeck, Seder Nezikin, p. 475.<br />

14. t. Nidah 1:1 reads הדיקפל הדיקפמ די לע טעממ תעל תעמ דציכ, whereas 1:2 reads: ידי לע תטעממ הדיקפל הדיקפמ דציכו<br />

תעל תעמ.<br />

15. See above, note 3.<br />

16. Shabbat 15a, Rav Huna, <strong>of</strong> course, likely knew our <strong>Mishnah</strong>.<br />

17. See, for example Avot begins with a number <strong>of</strong> lists <strong>of</strong> three. For a possible connection between Avot and<br />

<strong>Eduyot</strong>, see: Devora Steinmetz, Distancing and Bring Near: A New Look at Tractates Eduyyot and Abot, HUC<br />

Annual 73, 2002, pp. 49-96.

('ק די בתכ) ב:א תויודע הנשמ<br />

אלו הז ירבדכ אל םירמוא םימכחו םייבקמ רמוא ללהו הלחל בקמ רמוא יאמש<br />

הלחב םיבייח הצחמו בק אלא הז ירבדכ<br />

ןיבייח םיעבר תשמח ורמא תודמה ולידגהשמו<br />

:ןיבייח דועו השמח ןירוטפ השמח רמוא יסוי יבר<br />

[ ג]<br />

(הניו די בתכ) ב-א:א תוידע אתפסות<br />

18<br />

אלו הז ירבדכ אל 'וא םימכחו םיבקמ 'מוא ללה תיב הלח בקכ 'וא יימש תיב<br />

הלחב ביח הצחמו בק אלא הז ירבדכ<br />

תסיע המכו רבדמ תסיע ידכ םכתסיע המכו םכתסיע ידכ םכיתוסירע תישאר 'נש<br />

אוה הפיאה תירישע רמועהו 'נש רמועכ רבדמ<br />

בק ןהש ןירפיצב ןיעבר תשמח ןהש ןירבדמ דועו םיעבר תעבש םימכח ורעש<br />

תימלשורי הצחמו<br />

As should be clear, even <strong>to</strong> an untrained eye, both the beginnings <strong>of</strong> <strong>Mishnah</strong> 19 and <strong>Tosefta</strong> here record the same<br />

tradition. 20 <strong>The</strong> only substantial difference 21 is that <strong>Tosefta</strong> attaches brief analyses <strong>of</strong> Numbers 15:20 and Exo-<br />

dus 16:36. However, whereas there is great structural parallelism between the final pieces, that is, both docu-<br />

ments convert the Jerusalem unit <strong>of</strong> kav in<strong>to</strong> the equivalent Galilean measure, the way the two versions depict<br />

this conversion is quite different. From the <strong>Mishnah</strong>'s perspective, the change <strong>of</strong> measures seems <strong>to</strong> have oc-<br />

curred already in the distant past. <strong>The</strong> conversion serves <strong>to</strong> allow the reader, presumably operating under the<br />

new system, <strong>to</strong> understand the units in the argument which <strong>to</strong>ok place before the time <strong>of</strong> the conversion. For the<br />

<strong>Tosefta</strong>, however, both Jerusalemite and Galilean systems seem <strong>to</strong> be in simultaneous operation, reflecting a pe-<br />

riod in time before the <strong>Mishnah</strong>'s time. Additionally, the <strong>Mishnah</strong> quotes Rabbi Yosse (ben Chalafta), a fourth<br />

generation Tanna, and his restatement <strong>of</strong> the law as an end <strong>of</strong> the pericope. This <strong>Mishnah</strong> seems <strong>to</strong> reflect a<br />

much later stage in the development <strong>of</strong> this idea compared with that which we see in the <strong>Tosefta</strong>. It is close <strong>to</strong><br />

certain that the analysis <strong>of</strong> the Biblical verses represents a parallel, but later development <strong>of</strong> the Toseftean tradi-<br />

tion. <strong>The</strong>se conclusions fit quite nicely in<strong>to</strong> the general theory proposed by Judith Hauptman. 22<br />

18. This reading <strong>of</strong> יימש תיב, does not appear in any <strong>of</strong> the other manuscripts and is best unders<strong>to</strong>od as an error. However, it is<br />

interesting <strong>to</strong> see how the Vienna Manuscript does preserve the ancient Palestinian spelling <strong>of</strong> יימש in place <strong>of</strong> יאמש.<br />

19. Regarding Shammai's reasoning, there is an interesting dispute between Nachmanides and Rabenu Tam, see<br />

both תופסות and ן"במר ישודיח <strong>to</strong> Shabbat 15a.<br />

20. <strong>The</strong> Bavli quotes the <strong>Mishnah</strong> verbatim on א"ע וט תבש.<br />

21. Any minor differences can be explained as copying errors as the following synopsis demonstrates,<br />

especially Vienna's reading <strong>of</strong> ללה תיב and יימש תיב:<br />

הלחב ביח הצחמו בק אלא הז ירבדכ אלו הז ירבדכ אל 'וא םימכחו םיבקמ 'מוא ללה תיב הלח בקכ 'וא יימש תיב הניו<br />

לחב בייח הצחמו בק אלא הז ירבדכ אלו הז ירבדכ אל 'מוא 'מכחו םייבקמ 'מוא לליהו `הלח בקמ 'מוא יאמש טרופרע<br />

לחב בייח הצחמו בק אלא הז ירבדכ אלו הז ירבדכ אל םירמוא םימכחו םיבקמ רמוא ללה הלח בקמ רמוא יאמש סופד<br />

22. Judith Hauptman, Rereading the <strong>Mishnah</strong>: A New Approach <strong>to</strong> Ancient Jewish Texts, (Tübingen: Mohr<br />

Siebeck, 2005) .

('ק די בתכ) ב:א תויודע הנשמ<br />

הוקמה ןילסופ ןיבואש םימ ןיה אלמ רמוא ללה<br />

ובר ןושלב רמול בייח םדאש אלא<br />

ןיבק העשת רמוא יאמשו<br />

ואבש דע אלא הז ירבדכ אלו הז ירבדכ אל םירמוא םימכחו<br />

תשלש ןוילטבאו היעמש םושמ ודיעהו םילשוריבש תופשאה רעשמ םיידרג ינש<br />

הוקמה תא ןילסופ ןיבואש םימ ןיגול<br />

:םהירבד תא םימכח ומייקו<br />

[ ד]<br />

(הניו די בתכ) ג:א תוידע אתפסות<br />

הוקמה תא ןילסופ גול רשע םינש לש ןיבואש םימ ןיה אלמ 'וא ללה<br />

23<br />

הוקמה תא ןילסופ גול הששו םישש לש ןיבואש םימ ןיה אלמ 'וא יימש<br />

אלא הז ירבדכ אלו הז ירבדכ אל 'וא םימכחו<br />

ואבש השעמ הוקמה תא ןילסופ ןיבואש םימ ןיגול תשלש<br />

ןוילטבאו היעמש םשב ודיעהו םלשוריבש תופשאה רעשמ ןייד?ר?ג ינש<br />

הוקמה תא ןילסופ ןיבואש םימ ןיגול תשלשש<br />

םהירבד תא ומייקו<br />

We should not be surprised when we find a very similar situation <strong>to</strong> the <strong>Mishnah</strong> above, and indeed this appears<br />

<strong>to</strong> be the case. <strong>The</strong> general outline and halachic content <strong>of</strong> these texts is nearly identical. Each text begins by<br />

quoting Hillel's position that a full hin <strong>of</strong> drawn water renders a ritual bath ineffective. Shammai then responds,<br />

and the sages decide against them both that the amount is thee logs. However <strong>The</strong> <strong>Tosefta</strong> translates Hillel's hin<br />

in<strong>to</strong> 12 logs <strong>of</strong> water, in another example <strong>of</strong> the <strong>Tosefta</strong> providing some commentary, either <strong>to</strong> an earlier version<br />

<strong>of</strong> itself, or <strong>to</strong> some kind <strong>of</strong> ur-<strong>Mishnah</strong>. 24 In the <strong>Mishnah</strong>'s version, Shammai states that nine kavs are required<br />

<strong>to</strong> render the ritual bath ineffective. In the <strong>Tosefta</strong>, however the manuscripts each record a different number:<br />

הוקמה תא ןילסופ גול הששו םישש לש ןיבואש םימ ןיה אלמ 'וא יימש הניו<br />

הוקמה תא ןילסופ גול הששו םישלש לש ןיבואש םימ ןיה אלמ 'מוא יאמש טרופרע<br />

הוקמה תא ןילוספ גול הששו םינש לש ןיבואש םימ ןיה אלמ ןירמוא יאמש סופד<br />

If the comparison <strong>to</strong> the <strong>Mishnah</strong> is accurate, the Erfort manuscript should be trusted in this case, and we should<br />

assume that the copyist <strong>of</strong> Vienna simply dropped the letter ל. Yet what is most striking about the <strong>Tosefta</strong>'s pre-<br />

sentation <strong>of</strong> Shammai's opinion is that he does so with the same term (ןיה אלמ), based on the Biblical terminolo-<br />

gy, that Hillel uses. In the <strong>Mishnah</strong>, Hillel seems <strong>to</strong> defend the usage <strong>of</strong> this confusing term by stating, "אלא<br />

ובר ןושלב רמול בייח םדאש" asserting that traditions should be reported in precisely same terminology in which<br />

they were received. That is <strong>to</strong> say, even though the Rabbinic term log is the preferred term, because he heard<br />

this tradition transmitted in hin terminology, he continued <strong>to</strong> use it. 25 In the <strong>Tosefta</strong>, however, both Hillel and<br />

הוקמה תא ןילסופ גול הששו םישש לש ןיבואש םימ ןיה אלמ 'וא יימש הניו . 23<br />

הוקמה תא ןילסופ גול הששו םישלש לש ןיבואש םימ ןיה אלמ 'מוא יאמש טרופרע<br />

הוקמה תא ןילוספ גול הששו םינש לש ןיבואש םימ ןיה אלמ ןירמוא יאמש סופד<br />

24. It should be noted, however, that brief comments like this are perhaps the reason that the <strong>Tosefta</strong> is though<br />

<strong>to</strong> be a commentary on the <strong>Mishnah</strong>, and if not for the numerous arguments <strong>to</strong> the contrary in this instance, I<br />

would have <strong>to</strong> admit this as a continued possible theory <strong>of</strong> the relationship between these two documents.<br />

25. See ד"באר <strong>to</strong> this <strong>Mishnah</strong>. This is perhaps what the Bavli terms, "ומצעל םימכח ןושל ,המצעל הרות ןושל." (See b.

Shammai use the same terminology (ןיה אלמ) without any such explanation <strong>of</strong> why. Again we see that the Mish-<br />

nah has a degree <strong>of</strong> his<strong>to</strong>rical consciousness that the <strong>Tosefta</strong> lacks. It makes good sense that when the common<br />

units change, laws that require precise amounts are translated in<strong>to</strong> <strong>to</strong> the new amounts. 26 <strong>The</strong> <strong>Mishnah</strong> stands at<br />

a point in time when transmission <strong>of</strong> legal requirements in the original, Biblical units, is odd and in need <strong>of</strong> ex-<br />

planation. <strong>The</strong> <strong>Tosefta</strong> does not.<br />

<strong>The</strong> differences between these two texts become even starker when we analyze the response <strong>of</strong> the<br />

sages. <strong>Tosefta</strong> first brings the הכלה קספ, and only afterwards cites the source <strong>of</strong> this information. <strong>The</strong> <strong>Mishnah</strong><br />

simply brings the השעמ, which it introduces with the phrase ש דע אלא. <strong>The</strong> two versions <strong>of</strong> the השעמ are virtually<br />

identical. It strikes me that these were once two separate units: the law, and the his<strong>to</strong>ry behind the law. It is the<br />

<strong>Tosefta</strong> which brings these two units <strong>to</strong>gether for the first time. <strong>The</strong> redac<strong>to</strong>r <strong>of</strong> the <strong>Mishnah</strong> then removed the<br />

remaining "seams." <strong>The</strong> השעמ is significant for a number <strong>of</strong> reasons, not the least <strong>of</strong> which is the appearance <strong>of</strong><br />

the word "ודיעהו." This may be the prime source for the name <strong>of</strong> the Tractate; these are the תויודע that everyone<br />

must accept, much the way the sages accepted the testimony <strong>of</strong> the two weavers.<br />

Avodah Zara 58b).<br />

26. Just as any modern guide <strong>to</strong> Halachah presents rabbinic units in grams, ounces, etc.

ד:א קרפ תויודע הנשמ<br />

םדא אהי אלש םיאבה תורודל דמלל הלטבל ללהו יאמש ירבד תא ןיריכזמ המלו<br />

ירהש וירבד לע דמוע<br />

:םהירבד לע ודמע אל םלועה תובא<br />

[ ה]<br />

(הניו די בתכ) ג:א קרפ תוידע אתפסות<br />

םוקמ ךל ןיאו ידרג אלא הדורי תונמוא ןיא אלהו םתונמוא םשו םמוקמ םש המלו<br />

המ אלא תופשאה רעשמ דורי<br />

ןהירבד לע ודמע אל םלועה תובא<br />

העומש םוקמב וירבד לע דמוע םדא אלש המכו המכ תחא לע העומש םוקמב<br />

We now move <strong>to</strong> the "meta-halachic section." Once again while we see a similar structure and a number <strong>of</strong><br />

points in common, the differences are quite telling. Each text asks a question (המלו) which is, in some way, re-<br />

lated <strong>to</strong> the material which immediately precedes it; each text answers this question by means <strong>of</strong> praising the<br />

םלועה תובא. Yet the question, the answer, and perhaps even the identity <strong>of</strong> those םלועה תובא are all very different.<br />

<strong>The</strong> <strong>Tosefta</strong> asks why, in the השעמ, the pr<strong>of</strong>essions <strong>of</strong> those who testify and the location <strong>of</strong> the testimony are im-<br />

portant enough <strong>to</strong> have been preserved. <strong>The</strong> answer given is that the םלועה תובא, here without question referring<br />

<strong>to</strong> the sages who heard the testimony, were blind both <strong>to</strong> class distinctions and nasty locations. When they heard<br />

a tradition attributed <strong>to</strong> היעמש and ןוילטבא, they accepted it immediately in favor <strong>of</strong> either Hillel or Shammai.<br />

<strong>The</strong> explicit lesson is that reliable oral traditions take precedence over any ארבס.<br />

In the <strong>Mishnah</strong>, however, the question asked has nothing <strong>to</strong> do with the facts <strong>of</strong> the השעמ whatsoever. In-<br />

stead, the anonymous questioner challenges the practice <strong>of</strong> continuing <strong>to</strong> transmit the opinions <strong>of</strong> Hillel and<br />

Shammai, when their opinions were rejected. Again, we see that the <strong>Mishnah</strong>, when compared <strong>to</strong> the parallel<br />

<strong>Tosefta</strong> passage displays a greater degree <strong>of</strong> self awareness <strong>of</strong> itself and its process. <strong>The</strong> author <strong>of</strong> this question<br />

knows that traditions are transmitted in a form which consciously preserves both accepted and rejected posi-<br />

tions; his rhe<strong>to</strong>rical question seeks <strong>to</strong> provide a meaningful reason for this general practice, and not the his<strong>to</strong>ri-<br />

cal case.<br />

In the <strong>Mishnah</strong>, the antecedents <strong>of</strong> the term םלועה תובא are almost certainly Hillel and Shammai, and not<br />

the sages, as is clear from the <strong>Tosefta</strong>. 27 <strong>The</strong> phrase םלועה תובא seems <strong>to</strong> have had a long and important his<strong>to</strong>ry<br />

27. This is the way Albeck (p. 282), הרונטרבמ הידבוע ,לארשי תראפת , המלש תכאלמ,<br />

and ם"במר read the text.<br />

Maimonides makes this the most explicit, writing:<br />

םדקש ומכ םהירבד לע םימכח ודמע אלו םהירבד וחדנ ללהו יאמש םהו םלועה תובא ירהש<br />

(Kapach's translation, Jerusalem: Mossad HaRav Kook, ח"כשת, p. 285)<br />

However ד"באר argues that the are םלועה תובא the sages, perhaps under the influence <strong>of</strong> the <strong>Tosefta</strong>.

in ancient Judaism. Ben Sirah 28 famously introduces his "his<strong>to</strong>ry" <strong>of</strong> biblical and post-biblical heroes with the ti-<br />

tle, "םלוע תובא חבש." Hillel and Shammai are also referred <strong>to</strong> by this title by an amora in the fascinating passage<br />

in the Yerushalmi which serves as an etiology <strong>of</strong> תקולחמ: 29<br />

ש"ב ידימלת וברשמ 'ד ןתוא ושעו ללהו יאמש ודמעו דבלב הכימסה לע אלא לארשיב תקולחמ התיה אל הנושארב<br />

ןירהטמ וליאו ןיאמטמ וליא תותכ יתשל וקלחנו לארשיב 'וקולחמה וברו ןכרוצ לכ ןהיבר תא ושמיש אלו ה"ב ידימלתו<br />

הניא הכימס ירהש ךיניעב הלק תובש אהת אל ןנחוי 'ר םשב הייח 'ר דוד ןב אוביש דע המוקמל רוזחל הדיתע הניא דועו<br />

םלועה תובא הילע וקלחנו תושר אלא<br />

In the <strong>Mishnah</strong>, however, the lesson seems <strong>to</strong> be about accepting the will <strong>of</strong> the majority. Hillel and Shammai<br />

are praised for relinquishing their own opinions and accepting the will <strong>of</strong> the sages. <strong>The</strong> <strong>Mishnah</strong> seems <strong>to</strong> be<br />

much less concerned with how or why the sages derive their interpretation <strong>of</strong> the law the way they do, and<br />

much more concerned with pointing <strong>to</strong> Hillel an Shammai as models <strong>of</strong> humility in the face <strong>of</strong> majority opinion.<br />

This humility is <strong>to</strong> be expressed through refraining from "standing on one's words" (וירבד לע דמוע), a phrase<br />

which recurs in this tractate, 30 perhaps most famously in the deathbed scene <strong>of</strong> Akaviah ben Mehalalel:<br />

יפמ יתעמש ינא ול רמא ךב תרזח אל המלו ול רמא רמוא יתייהש םירבד העבראב ךב רוזח ינב ונבל רמא ותתימ תעשב<br />

ןיבורמה יפמו דיחיה יפמ תעמש התא לבא ןתעומשב ודמע םהו יתעומשב יתדמע ינא םיבורמה יפמ ועמש םהו םיבורמה<br />

ןיבורמה ירבדב זוחאלו דיחיה ירבד חינהל בטומ<br />

Here the dying excommunicated sage regrets having "s<strong>to</strong>od" on his received traditions in the face <strong>of</strong> the majori-<br />

ty. 31 This passage is, in some ways, more reflective <strong>of</strong> the <strong>Tosefta</strong> parallel, for it <strong>to</strong>o focuses almost exclusively<br />

on the concept <strong>of</strong> העומש. For Akaviah, the majority consensus on the correct formulation <strong>of</strong> a העומש is <strong>to</strong> be ac-<br />

cepted. Hillel and Shammai, as presented in the <strong>Mishnah</strong>, seem <strong>to</strong> be exclusively concerned with the position <strong>of</strong><br />

the sages; העומש is not mentioned. Yet again, we see a clear demonstration <strong>of</strong> the his<strong>to</strong>rical development <strong>of</strong> an<br />

idea from the text as it appears in the <strong>Tosefta</strong> <strong>to</strong> the text as it appears in the <strong>Mishnah</strong>. <strong>The</strong> <strong>Tosefta</strong> seems <strong>to</strong> de-<br />

scribe a time when various and competing traditions seem <strong>to</strong> have been rampant, presenting a deep problem for<br />

a community which sought <strong>to</strong> unify itself. <strong>The</strong> <strong>Mishnah</strong> seems <strong>to</strong> represent a later period, where the principle <strong>of</strong><br />

consensus seems <strong>to</strong> have already been well established.<br />

28. Moshe Zvi Segal, Sefer ben Sirah Hasshalem, (Jerusalem: Mossad Bialek, 1953), p. 301 (דמ). For an in<br />

depth study <strong>of</strong> this section <strong>of</strong> Ben Sirah, see: Eric Reymond, Prelude <strong>to</strong> the Praise <strong>of</strong> the Ances<strong>to</strong>rs, HUC<br />

Annual 72 [2001] pp 1-14.<br />

29. y. Haggigah 2:2.<br />

30. m. <strong>Eduyot</strong> 5:7.<br />

31. See Steinmetz p. 56-59.

[ ו]<br />

ו-ה:א תוידע הנשמ<br />

דיחיה ירבד תא ןיד תיב הארי םאש ןיבורמה ירבדכ אלא הכלה ןיאו ליאוה ןיבורמה ןיב דיחיה ירבד ןיריכזמ המלו •<br />

וילע ךומסיו<br />

ןינמב אל לבא המכחב ונממ לודג היה ןינמבו המכחב ונממ לודג היהיש דע ורבח ןיד תיב ירבד לטבל לוכי ןיד תיב ןיאש •<br />

:ןינמבו המכחב ונממ לודג היהיש דע וירבד לטבל לוכי וניא המכחב אל לבא ןינמב<br />

ירבדכ ול רמאי לבוקמ ינא ךכ םדאה רמאי םאש הלטבל ןיבורמה ןיב דיחיה ירבד ןיריכזמ המל ןכ םא הדוהי יבר רמא •<br />

:תעמש ינולפ שיא<br />

ה-ד:א תוידע אתפסות<br />

ןיבורמה ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל 'מוא םימכחו ןהילע וכמסיו העש ןהל ךרצית אמש אלא ןיבורמה ירבדכ הכלה םלועל •<br />

התעמש רזעיל 'ר ירבדכ אמט 'מוא הזו רוהט 'מוא הזש ךותמ אלא<br />

רחא םכח שי םא רהטמ דחאו אמטמ דחא ריתמ דחאו רסוא דחא םינש ויה רחא םכחל לאשי אל ול אמטו םכחל לאשנ •<br />

רימחמה רחא ןיכלוה ואל םאו ול ןילאשנ<br />

לקימה רחא ןיכלוה םירפוס ירבדמ רימחמה רחא ןיכלוה הרות ירבדמ רבד 'וא אחרק ןב עשוהי 'ר •<br />

הנשמ<br />

הכלה ןיאו ליאוה ןיבורמה ןיב דיחיה ירבד ןיריכזמ המל<br />

וילע ךומסיו דיחיה ירבד תא ןיד תיב הארי םאש ןיבורמה ירבדכ אלא<br />

הנשמ<br />

םדאה רמאי םאש הלטבל ןיבורמה ןיב דיחיה ירבד ןיריכזמ המל ןכ םא הדוהי יבר רמא<br />

:תעמש ינולפ שיא ירבדכ ול רמאי לבוקמ ינא ךכ<br />

טרופרע י"כ -ד:א תוידע אתפסות<br />

ןיבורמה ירבדכ הכלה םלועל [ד]<br />

ןלטבל אלא ןיבורמה ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל<br />

ןיבורמה ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל 'מוא הדוהי 'ר<br />

ןהילע וכמסיו העש ןהל ךרצית אמש אלא<br />

אלא םיבורמה ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל 'מוא 'מכחו<br />

אמט 'מא הז רוהט 'מא הזו אמט 'מא הזש ךותמ<br />

רזעילא 'ר ירבדכ<br />

.התעמש רזעילא 'ר ירבדכ ול ורמא<br />

ןושאר סופד -ד:א תוידע אתפסות [ד]<br />

ןיבורמה ירבדכ הכלה םלועל<br />

"יבורמה "יב 'יחיה ירבד ורכזוה אל<br />

אתפסות<br />

ןיבורמה ירבדכ הכלה םלועל<br />

הילע וכמסיו העש ןהל ךרצית אמש אלא<br />

אתפסות<br />

רוהט 'מוא הזש ךותמ אלא ןיבורמה ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל 'מוא םימכחו<br />

התעמש רזעיל 'ר ירבדכ אמט 'מוא הזו<br />

ןהילע וכמסיו העש ןהל 'רצית אמש אלא<br />

אלא ןיבורמה ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל 'מוא 'ימכחו<br />

אמט 'מוא הזו רוהט רמוא הזש ךותמ<br />

רזעילא 'ר ירבדכ<br />

התעמש רזעילא יבר ירבדכ ול ורמאי<br />

הניו י"כ -ד:א תוידע אתפסות [ד]<br />

ןיבורמה ירבדכ הכלה םלועל<br />

ןהילע וכמסיו העש ןהל ךרצית אמש אלא<br />

ןיבורמה ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל 'מוא םימכחו<br />

אמט 'מוא הזו רוהט 'מוא הזש ךותמ אלא<br />

התעמש<br />

רזעיל 'ר ירבדכ<br />

Each text continues the discussion which centers around preferring majority opinion over minority ones. Each<br />

text also presents two anonymous, and therefore presumably unanimous agreed upon units followed by the posi-<br />

tion <strong>of</strong> a named individual. However, there the similarities end. <strong>The</strong> <strong>Mishnah</strong> presents its first unit as a question,<br />

and seems <strong>to</strong> insert a secondary anonymous section as support for the first answer (לוכי ןיד תיב ןיאש...) between<br />

the anonymous answer and Rabbi Yehuda's answer. <strong>The</strong> <strong>Mishnah</strong>'s first answer and the <strong>Tosefta</strong>'s statement are<br />

directly parallel. Both assert that the reason minority positions are recorded is for the benefit <strong>of</strong> future courts.

Yet while the <strong>Tosefta</strong> presents this scenario as one <strong>of</strong> temporary need, 32 the <strong>Mishnah</strong> suggests that this decision<br />

<strong>to</strong> reverse the decision <strong>of</strong> an earlier court could be permanent:<br />

הנשמ<br />

הכלה ןיאו ליאוה ןיבורמה ןיב דיחיה ירבד ןיריכזמ המל<br />

וילע ךומסיו דיחיה ירבד תא ןיד תיב הארי םאש ןיבורמה ירבדכ אלא<br />

אתפסות<br />

ןיבורמה ירבדכ הכלה םלועל<br />

הילע וכמסיו העש ןהל ךרצית אמש אלא<br />

This is why the <strong>Mishnah</strong> sees fit <strong>to</strong> include the comment that such a court needs <strong>to</strong> be greater in stature and<br />

number <strong>to</strong> do so. 33 <strong>The</strong> <strong>Tosefta</strong> seems <strong>to</strong> know the position attributed <strong>to</strong> Rabbi Yehuda in the <strong>Mishnah</strong> as well,<br />

but records it as the opinion <strong>of</strong> the sages, adding for effect the example <strong>of</strong> Rabbi Eliezer 34 :<br />

הנשמ<br />

הלטבל ןיבורמה ןיב דיחיה ירבד ןיריכזמ המל ןכ םא הדוהי יבר רמא<br />

:תעמש ינולפ שיא ירבדכ ול רמאי לבוקמ ינא ךכ םדאה רמאי םאש<br />

אתפסות<br />

'מוא הזש ךותמ אלא ןיבורמה ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל 'מוא םימכחו<br />

התעמש רזעיל 'ר ירבדכ אמט 'מוא הזו רוהט<br />

This case might be used as excellent support for the theory <strong>of</strong> ur-<strong>Mishnah</strong>. 35 Both <strong>Mishnah</strong> and <strong>Tosefta</strong> are<br />

clearly drawing on a single tradition, but each has developed independently <strong>of</strong> the other, <strong>to</strong> the point where the<br />

thread that binds them <strong>to</strong>gether is barely recognizable at all.<br />

Evidence <strong>of</strong> this development can be demonstrated from a synopsis <strong>of</strong> the extant textual witnesses <strong>to</strong> this<br />

passage in the <strong>Tosefta</strong>:<br />

טרופרע י"כ -ד:א תוידע אתפסות<br />

ןיבורמה ירבדכ הכלה םלועל [ד]<br />

ןלטבל אלא ןיבורמה ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל<br />

ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל 'מוא הדוהי 'ר<br />

ןיבורמה<br />

ןהילע וכמסיו העש ןהל ךרצית אמש אלא<br />

ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל 'מוא 'מכחו<br />

'מא הזו אמט 'מא הזש ךותמ אלא םיבורמה<br />

אמט 'מא הז רוהט<br />

רזעילא 'ר ירבדכ<br />

.התעמש רזעילא 'ר ירבדכ ול ורמא<br />

ןושאר סופד -ד:א תוידע אתפסות<br />

ןיבורמה ירבדכ הכלה םלועל [ד]<br />

"יבורמה "יב 'יחיה ירבד ורכזוה אל<br />

ןהילע וכמסיו העש ןהל 'רצית אמש אלא<br />

ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל 'מוא 'ימכחו<br />

'מוא הזו רוהט רמוא הזש ךותמ אלא ןיבורמה<br />

אמט<br />

רזעילא 'ר ירבדכ<br />

התעמש רזעילא יבר ירבדכ ול ורמאי<br />

הניו י"כ -ד:א תוידע אתפסות<br />

ןיבורמה ירבדכ הכלה םלועל [ד]<br />

ןהילע וכמסיו העש ןהל ךרצית אמש אלא<br />

ןיב דיחי ירבד ורכזוה אל 'מוא םימכחו<br />

'מוא הזו רוהט 'מוא הזש ךותמ אלא ןיבורמה<br />

אמט<br />

התעמש רזעיל 'ר ירבדכ<br />

32. Reading "העש ןהל ךרצית" as a kind <strong>of</strong> העש תארוה.<br />

33. See: Maimonides, Mishneh Torah, hilchot mamrim 2:2.<br />

34. <strong>The</strong> s<strong>to</strong>ry <strong>of</strong> Eliezer's excomunication (ב"ע טנ מ"ב) is, <strong>of</strong> course, one <strong>of</strong> the example <strong>of</strong> "םויב וב."<br />

35. See again, Hauptman, Rereading, p. 21.

<strong>The</strong> difference between the Vienna and the vorlage <strong>of</strong> the first printing readings can be explained by תטמשה<br />

תומודה, 36 the scribe's eye inadvertently skipped over the first example <strong>of</strong> "רזעילא 'ר ירבדכ." Erfort, however pre-<br />

serves a tradition known <strong>to</strong> neither <strong>of</strong> the two other witness <strong>of</strong> the <strong>Tosefta</strong>. It adds 37 the words "ןלטבל אלא" <strong>to</strong> the<br />

anonymous statement, and then ascribes <strong>to</strong> Rabbi Yehudah the very position with which he takes issue in the<br />

<strong>Mishnah</strong>. I am inclined <strong>to</strong> suggest that this meta-halachic discussion <strong>to</strong>ok place during the time <strong>of</strong> Rabbi Yehu-<br />

da, a figure from the fourth generation. Yet by the time <strong>of</strong> the redaction <strong>of</strong> both these documents, there was<br />

some confusion about what he might have said. Each text takes a stand, presumably unaware <strong>of</strong> the stand taken<br />

by the other.<br />

<strong>The</strong> <strong>Tosefta</strong> concludes its meta-halachic section with three general legal principles. <strong>The</strong> first, stated<br />

anonymously, legislates that sages should not be "played one against the other," that if a legal question is asked<br />

and answered, the questioner is not free <strong>to</strong> seek out another opinion. Following this, another anonymous state-<br />

ment provides the model for harmonizing two contradic<strong>to</strong>ry opinions: One should first try <strong>to</strong> find a third sage,<br />

presumably in an effort <strong>to</strong> create a majority opinion. Failing that, one should follow the more stringent ap-<br />

proach. Rabbi Yehoshua ben Korha (from the same period as Rabbi Yehudah above) disagrees, and provides an<br />

alternate model: if the dispute revolves around a Biblical law, the more stringent approach should be followed;<br />

if the dispute revolves around a rabbinic law, the more lenient approach should be followed, an opinion that<br />

makes its way in<strong>to</strong> the Bavli 38 as, " אלוקל ןנברד אקיפס לכו ...ארמוחל אתיירואד אקיפס לכו."<br />

Once again, we see very different views about how legal decision-making processes work in <strong>Mishnah</strong><br />

and <strong>Tosefta</strong>. <strong>The</strong> <strong>Tosefta</strong> seems <strong>to</strong> imagine a reality in which independent authorities are pronouncing legal<br />

opinions. Certainly they are connected, and no one <strong>of</strong> them would knowingly contradict such figures as She-<br />

mayah and Avtalyon. However, within some boundaries they are independent from one another. <strong>The</strong> <strong>Mishnah</strong>,<br />

on the other hand, envisions a larger coalition with a more fixed method <strong>of</strong> determining the law for many more<br />

people. This is a powerful argument for the primacy <strong>of</strong> the <strong>Tosefta</strong>. Additionally we have seen what appears <strong>to</strong><br />

36. I have noticed that Vienna is more prone <strong>to</strong> scribal errors here in <strong>Eduyot</strong> than I would have thought, given<br />

that Lieberman prefers it. If I were <strong>to</strong> create a critical edition <strong>of</strong> this Tractate, I might prefer <strong>to</strong> use the Geniza<br />

fragment as the םינפ, where possible, and fill in the lacunae (including the first half <strong>of</strong> Chapter 1) with Erfort.<br />

37. Or preserves?<br />

38. b. Betza 3b

e a second strata <strong>of</strong> the <strong>Tosefta</strong>. In a number <strong>of</strong> examples we have seen how relatively late (e.g. fourth genera-<br />

tion) figures appear alongside potentially very early material.<br />

It is the seemingly very different, and in fact chronologically sequential, attitudes displayed by <strong>Mishnah</strong><br />

and <strong>Tosefta</strong> <strong>Eduyot</strong>, which suggest that Albeck's claim that <strong>Mishnah</strong> <strong>Eduyot</strong> represents the beginning <strong>of</strong> the<br />

<strong>Mishnah</strong> is untenable. If <strong>Mishnah</strong> <strong>Eduyot</strong> is the beginning, how can we possible explain the earlier material in<br />

the <strong>Tosefta</strong>? And if one should attempt <strong>to</strong> argue that the <strong>Tosefta</strong> is only filling in the background details from a<br />

chronologically later perspective, one might respond that the underlying structure <strong>of</strong> the two chapters is <strong>to</strong>o es-<br />

sential <strong>to</strong> both collections <strong>to</strong> describe a later collection only modeled after the <strong>Mishnah</strong>. Yet Albeck's insight<br />

has not been in vain, for it may well be that <strong>Tosefta</strong> <strong>Eduyot</strong> may more accurately fit his claim. If we combine<br />

his emphasis on the opening passage in the <strong>Tosefta</strong> with the theory, borne out here, that Toseftean parallels rep-<br />

resent earlier material, we can arrive at a slightly more accurate version <strong>of</strong> his claim. Both the halachic and<br />

meta-halachic sections <strong>of</strong> the <strong>Tosefta</strong> described above seem <strong>to</strong> reflect a turning point in Rabbinic his<strong>to</strong>ry. <strong>The</strong><br />

texts themselves depict a world <strong>of</strong> fractured transmission and au<strong>to</strong>nomous authorities. Yet their collection and<br />

editing reflect an attempt <strong>to</strong> order the anarchy and create a narrative through which legal debates can be<br />

resolved.<br />

With this tentative revision <strong>of</strong> Albeck's theory in hand, we shall now turn <strong>to</strong> the final parallel in <strong>Mishnah</strong><br />

and <strong>Tosefta</strong> <strong>Eduyot</strong> chapter 1. Here, we are fortunate <strong>to</strong> see a third parallel text, which will prove <strong>to</strong> help im-<br />

mensely-- a <strong>Mishnah</strong> from tractate Yevamot:

בי:א קרפ תויודע הנשמ<br />

יאמש תיב ירבדכ תורוהל ללה תיב ורזחש םירבד ולא<br />

םיה תנידממ האבש השאה<br />

39<br />

םביתת ילעב תמ אשנית ילעב תמ הרמאו<br />

ריצקה ןמ האבב אלא ונעמש אל םירמוא ללה תיבו<br />

דבלב<br />

תחאו ריצקה ןמ האבה תחא יאמש תיב םהל ורמא<br />

ורבד אל םיה תנידממ האבה תחאו םיתיזה ןמ האבה<br />

הווהב אלא ריצקב<br />

יאמש תיבכ תורוהל ללה תיב ורזח<br />

ללה תיבו התבותכ לוטתו אשנית םירמוא יאמש תיב<br />

התבותכ לוטת אלו אשנית םירמוא<br />

אל הרומחה הורעה תא םתרתה יאמש תיב םהל ורמא<br />

ןיאש וניצמ ללה תיב םהל ורמא לקה ןוממה תא וריתת<br />

יאמש תיב םהל ורמא היפ לע הלחנל ןיסנכנ םיחאה<br />

םאש הל בתוכ אוהש דומלנ התבותכ רפסמ אלהו<br />

ללה תיב ורזח ךיל בותכש המ ילטת רחאל יאשנית<br />

:יאמש תיב ירבדכ תורוהל<br />

תומבי הנשמ<br />

התאבו םלועב םולשו הניבל וניב םולש םיה תנידמל הלעבו איה הכלהש השאה<br />

םביתת ילעב תמ אשנת ילעב תמ הרמאו ( 1<br />

הרמאו התאבו םלועב םולשו הניבל וניב הטטק םלועב המחלמו הניבל וניב םולש<br />

ילעב תמ<br />

ג-א:וט קרפ תומבי הנשמ<br />

וניב םולש םיה תנידמל הלעבו איה הכלהש השאה<br />

התאבו םלועב םולשו הניבל<br />

םביתת ילעב תמ אשנת ילעב תמ הרמאו<br />

הניבל וניב הטטק םלועב המחלמו הניבל וניב םולש<br />

ילעב תמ הרמאו התאבו םלועב םולשו<br />

תנמאנ הניא<br />

ןכ םא אלא תנמאנ הניא םלועל רמוא הדוהי יבר<br />

וז תחאו וז תחא ול ורמא ןיעורק הידגבו הכוב התאב<br />

:אשנת<br />

ריצקה ןמ האבב אלא ונעמש אל םירמוא ללה תיב<br />

היהש השעמכו הנידמ התואבו<br />

תחאו ריצקה ןמ האבה תחא יאמש תיב ןהל ורמא<br />

תחאו ריצבה ןמ האבה תחאו םיתיזה ןמ האבה<br />

אלא ריצקב םימכח ורבד אל הנידמל הנידממ האבה<br />

הוהב<br />

:יאמש תיבכ תורוהל ללה תיב ורזח<br />

ללה תיב התבותכ לוטתו אשנת םירמוא יאמש תיב<br />

התבותכ לוטת אלו אשנת םירמוא<br />

אל הרומח הורע םתרתה יאמש תיב ןהל ורמא<br />

וניצמ ללה תיב ןהל ורמא לקה ןוממ תא וריתת<br />

תיב םהל ורמא היפ לע הלחנל םיסנכנ םיחאה ןיאש<br />

הל בתוכ אוהש דומלנ התבותכ רפסמ אלהו יאמש<br />

תיב ורזחו יכיל בותכש המ ילטת רחאל יאשנת םאש<br />

:יאמש תיב ירבדכ תורוהל ללה<br />

תנמאנ הניא ( 4<br />

ןיעורק הידגבו הכוב התאב ןכ םא אלא תנמאנ הניא םלועל רמוא הדוהי יבר ( 3<br />

:אשנת וז תחאו וז תחא ול ורמא<br />

[ ז]<br />

(הזינג עטק) ו:א תויודע אתפסות<br />

תיב ירבדכ תורוהל ללה תיב ורזחש םירבד וליא<br />

40<br />

יאמש<br />

וניב םולש םויה תנידמל הלעבו איה הכלהש השאה<br />

התאב םלועב םולש הניבל<br />

םביתת ילעב תמ אשנת ילעב תמ הרמאו<br />

הניבל וניב ןינויד םלועב המחלמו הניבל וניב םולש<br />

ילעב תמ הרמאו תאבו םלועב םולש<br />

ןיב םיעורקה ידגב ןיב הכוב הניאש ןיבו הכוב ןיב<br />

תנמאנ םיעורק הידגב ןיאש<br />

תאב ןכ םא אלא תנמאנ הניא םלועל 'וא הדוהי 'ר<br />

התיהש וז ןכ םא ול ורמא ןיעורק הידגבו הכובו<br />

אשנית אל תחקיפ התיה אלש וזו אשנית תחקיפ<br />

ריצקה ןמ האבה אלא ונעמש אל 'רמוא ללה תיבו<br />

דבלב<br />

ריצק הנשה תומי לכ אלהו [יאמש תיב] ןהל ורמא<br />

אב םיטח ריצק אצי םיטח ריצק אב םירעש ריצק אצי<br />

ריצק הנשה תומי לכ ואצמנ קיסמ אב ריצב אצי ריצב<br />

הלחנל ןיסנכנ םיחאה ןיאש וניצמ ללה תיב ןהל ורמא<br />

דמלנ התבותכ רפסמ יאמש תיב ןהל ורמא היפ לע<br />

בותכש המ ילט רחאל אשניתו יצפחתשכ הל בתכש<br />

יאצו ךתבותכב<br />

:יאמש תיב ירבדכ תורוהל ללה תיב ורזחו<br />

תויודע אתפסות<br />

התאב םלועב םולש הניבל וניב םולש םויה תנידמל הלעבו איה הכלהש השאה<br />

םביתת ילעב תמ אשנת ילעב תמ הרמאו ( 1<br />

הרמאו תאבו םלועב םולש הניבל וניב ןינויד םלועב המחלמו הניבל וניב םולש<br />

ילעב תמ<br />

תנמאנ םיעורק הידגב ןיאש ןיב םיעורקה ידגב ןיב הכוב הניאש ןיבו הכוב ןיב ( 2<br />

ןיעורק הידגבו הכובו תאב ןכ םא אלא תנמאנ הניא םלועל 'וא הדוהי 'ר ( 3<br />

אשנית אל תחקיפ התיה אלש וזו אשנית תחקיפ התיהש וז ןכ םא ול ורמא ( 4<br />

39. Manuscript Parma B adds the phrase, "ש"ב [יר]'בד"<br />

40. This phrase, יאמש תיב ירבדכ תורוהל ללה תיב ורזחש םירבד וליא, is lacking in all the other textual witnesses.

It is worth noting that this <strong>Mishnah</strong> was chosen by Albeck as the example par excellence, <strong>to</strong> prove that the same<br />

legal concept was transmitted by means <strong>of</strong> different language. 41 This tradition is featured in <strong>Mishnah</strong> <strong>Eduyot</strong> as<br />

one <strong>of</strong> the examples <strong>of</strong> the house <strong>of</strong> Hillel changing its opinion <strong>to</strong> concur with the house <strong>of</strong> Shammai. While<br />

even a causal glance at the three traditions in question reveals that they are, indeed, related versions <strong>of</strong> the same<br />

halachah, the differences are as<strong>to</strong>unding. We will treat a number <strong>of</strong> them in turn. First, regarding the case itself,<br />

whereas the <strong>Mishnah</strong> in <strong>Eduyot</strong> simply records, "םביתת ילעב תמ אשנית ילעב תמ הרמאו םיה תנידממ האבש השאה," the<br />

<strong>Tosefta</strong> passage and the <strong>Mishnah</strong> passage from Yevamot make a distinction between times <strong>of</strong> war and peace and<br />

the state <strong>of</strong> the marriage, and provide three different opinions about the case. Yet they do so in different orders<br />

and styles, and the <strong>Tosefta</strong> contains a fourth:<br />

תומבי הנשמ<br />

םולשו הניבל וניב םולש םיה תנידמל הלעבו איה הכלהש השאה<br />

התאבו םלועב<br />

םביתת ילעב תמ אשנת ילעב תמ הרמאו ( 1<br />

םלועב םולשו הניבל וניב הטטק םלועב המחלמו הניבל וניב םולש<br />

ילעב תמ הרמאו התאבו<br />

תנמאנ הניא ( 4<br />

הכוב התאב ןכ םא אלא תנמאנ הניא םלועל רמוא הדוהי יבר ( 3<br />

:אשנת וז תחאו וז תחא ול ורמא ןיעורק הידגבו<br />

תויודע אתפסות<br />

םולש הניבל וניב םולש םויה תנידמל הלעבו איה הכלהש השאה<br />

התאב םלועב<br />

םביתת ילעב תמ אשנת ילעב תמ הרמאו ( 1<br />

םלועב םולש הניבל וניב ןינויד םלועב המחלמו הניבל וניב םולש<br />

ילעב תמ הרמאו תאבו<br />

הידגב ןיאש ןיב םיעורקה ידגב ןיב הכוב הניאש ןיבו הכוב ןיב ( 2<br />

תנמאנ םיעורק<br />

הידגבו הכובו תאב ןכ םא אלא תנמאנ הניא םלועל 'וא הדוהי 'ר ( 3<br />

ןיעורק<br />

אל תחקיפ התיה אלש וזו אשנית תחקיפ התיהש וז ןכ םא ול ורמא ( 4<br />

אשנית<br />

At first glance the two texts seemed <strong>to</strong> be in contradiction <strong>to</strong> one another regarding the case either <strong>of</strong> war or dis-<br />

content. However, the stam position in the <strong>Mishnah</strong> (e.g. #4) is actually reflected in the final stam position on<br />

the <strong>Tosefta</strong>, whereas <strong>Mishnah</strong> Yevamot simply does not contain #2. Shockingly, <strong>Mishnah</strong> <strong>Eduyot</strong> records only<br />

position #1! Seemingly the connection between <strong>Mishnah</strong> Yevamot and our <strong>Tosefta</strong> is the stronger one.<br />

However this is not the case when these texts record the discussion between the houses:<br />

41. Mavo L'Mishna (Tel Aviv: Devir, 1959), p. 65:<br />

אלו ןנכותב אלא תועודי ויה אלש וא ,דחא ןונגסבו עובק ןושלב תושרדמ יתב לכב תוחפה לכל תוכלהה ודמלנה :לואשל םוקמ שי ןיידע<br />

האבש השאה :הנש דחא םכח ,הלעמל האבוהש (א ,ו'ט) תומביב הנשמה תא המגודל חקנ ?ונושלב וידימלתל ןדמיל םכח לכו ,ןנושלב<br />

.רחא ןושלב הדמיל דחא לכ לבא ,הכלה התוא ודמיל םיאנתה לכש הצמנ ...םיה תנידממ

תויודע הנשמ<br />

ןמ האבב אלא ונעמש אל םירמוא ללה תיבו<br />

דבלב ריצקה<br />

ריצקה ןמ האבה תחא יאמש תיב םהל ורמא<br />

תנידממ האבה תחאו םיתיזה ןמ האבה תחאו<br />

הווהב אלא ריצקב ורבד אל םיה<br />

תומבי הנשמ<br />

ןמ האבב אלא ונעמש אל םירמוא ללה תיב<br />

ריצקה<br />

היהש השעמכו הנידמ התואבו<br />

ריצקה ןמ האבה תחא יאמש תיב ןהל ורמא<br />

ריצבה ןמ האבה תחאו םיתיזה ןמ האבה תחאו<br />

םימכח ורבד אל הנידמל הנידממ האבה תחאו<br />

הוהב אלא ריצקב<br />

אתפסות<br />

ןמ האבה אלא ונעמש אל 'רמוא ללה תיבו<br />

דבלב ריצקה<br />

הנשה תומי לכ אלהו [יאמש תיב] ןהל ורמא<br />

אצי םיטח ריצק אב םירעש ריצק אצי ריצק<br />

קיסמ אב ריצב אצי ריצב אב םיטח ריצק<br />

ריצק הנשה תומי לכ ואצמנ<br />

ןיסנכנ םיחאה ןיאש וניצמ ללה תיב ןהל ורמא<br />

רפסמ יאמש תיב ןהל ורמא היפ לע הלחנל<br />

אשניתו יצפחתשכ הל בתכש דמלנ התבותכ<br />

יאצו ךתבותכב בותכש המ ילט רחאל<br />

In all three witnesses, the house <strong>of</strong> Hillel seeks <strong>to</strong> limit the applicability <strong>of</strong> this law <strong>to</strong> the case where a couple<br />

had been harvesting in the hot sun, and she reports his death. 42 In all cases, the house <strong>of</strong> Shammai uses logical<br />

reasoning <strong>to</strong> expand the applicability <strong>of</strong> the law. Yet whereas in both <strong>Mishnah</strong> versions, the house <strong>of</strong> Shammai<br />

simply asserts that this is the case, the <strong>Tosefta</strong>'s version, while making no mention <strong>of</strong> international travel, makes<br />

the claim that since the cycle <strong>of</strong> harvests is eternal, the law should be expanded. <strong>The</strong> anomalous phrase in Mish-<br />

nah Yevamot, "היהש השעמכו הנידמ התואבו" is likely a later gloss, seeking <strong>to</strong> explain the nature <strong>of</strong> the disagree-<br />

ment. 43 In contrast <strong>to</strong> the earlier parallel, here the two <strong>Mishnah</strong> versions differ from the <strong>Tosefta</strong>, which adds yet<br />

another volley <strong>of</strong> argument between the houses, before the Hillelites fold. <strong>The</strong> two <strong>Mishnah</strong> versions, unlike the<br />

<strong>Tosefta</strong>, then go on <strong>to</strong> cite the next debate between the two houses. In other words, whereas the first half <strong>of</strong> this<br />

pericope <strong>of</strong> <strong>Mishnah</strong> Yevamot closely mirrors our <strong>Tosefta</strong>, the second half matches our <strong>Mishnah</strong>!<br />

It would seem that a number <strong>of</strong> explanations for this strange phenomenon can be <strong>of</strong>fered. <strong>The</strong> first possi-<br />

bility is that our <strong>Mishnah</strong> is the source. <strong>The</strong> two other texts then represent embellishments, and in the case <strong>of</strong><br />

<strong>Tosefta</strong>, alterations. <strong>The</strong> second possibility is that <strong>Mishnah</strong> Yevamot is the source and the two <strong>Eduyot</strong>'s draw<br />

upon it, each redac<strong>to</strong>r modifying it in his own way. This reflects the model that <strong>Eduyot</strong> is a "selection." Yet<br />

based upon the rest <strong>of</strong> the context <strong>of</strong> this chapter <strong>of</strong> <strong>Tosefta</strong> <strong>Eduyot</strong> and the internal evidence, I prefer <strong>to</strong> see<br />

<strong>Tosefta</strong> <strong>Eduyot</strong> as the source. <strong>The</strong> redac<strong>to</strong>r <strong>of</strong> <strong>Mishnah</strong> first drew upon this source for Yevamot much the way<br />

many have argued that <strong>Eduyot</strong> is the original location for many inter-<strong>Mishnah</strong> parallels. At the same time, this<br />

42. Presumably as a result <strong>of</strong> sun-stroke.<br />

43. See Halivni on Yevamot כק.

tradition was whittled down <strong>to</strong> its present form for <strong>Eduyot</strong>, where the principle reason for its inclusion there is<br />

as an example <strong>of</strong> the retraction <strong>of</strong> the Hillelites, and the complexity <strong>of</strong> the positions is not particularly relevant.<br />

This final parallel, then, supports the tentative thesis <strong>of</strong>fered above, namely that it is <strong>Tosefta</strong> <strong>Eduyot</strong> that<br />

represents the beginning <strong>of</strong> the process <strong>to</strong>wards the codification <strong>of</strong> rabbinic law. Clearly, a great deal more work<br />

is needed <strong>to</strong> prove this theory conclusively. <strong>The</strong> rest <strong>of</strong> the tractate must be analyzed in the fashion described<br />

and demonstrated above, along with all <strong>of</strong> the relevant parallel material. What has been shown, however, is that<br />

the effect <strong>of</strong> a new model <strong>of</strong> the <strong>Tosefta</strong>/ <strong>Mishnah</strong> will be a pr<strong>of</strong>ound reexamination <strong>of</strong> many widely held liter-<br />

ary and his<strong>to</strong>rical assumptions. What has not changed, however, is the central place that <strong>Eduyot</strong>, the most<br />

anomalous Tractate in the corpus, holds for the search for both literary and his<strong>to</strong>rical truth in Rabbinic<br />

literature.

logo

products

Resources

Company

Terms of service
Privacy policy
Cookie policy
Cookie settings
Imprint
Change language
Made with love in Switzerland
© 2024 Yumpu.com all rights reserved

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!